הסכם חברון, או בשמו הרשמי פרוטוקול בדבר ההערכות מחדש בחברון, הינו הסכם נלווה להסכם טאבה (הסכם אוסלו ב'), שנחתם בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית באמצעות דן שומרון וצאא'ב עריקאת ב-15 בינואר 1997. ההסכם עוסק בפריסה מחדש של צה"ל בחברון, העיר היחידה ממנה לא יצאו כוחות צה"ל בשלב הנסיגות הראשון שלאחר הסכם אוסלו ב'. ההסכם מחלק את חברון לשני אזורים: אזור אחד (H1) יעבור לשליטה פלסטינית מלאה והאזור השני (H2), שבו מרוכז היישוב היהודי בחברון וכן 40 אלף תושבים פלסטינים, יישאר בשליטתו של צה"ל.

במערכת הבחירות שהתנהלה בשנת 1996 ניצח בנימין נתניהו ועלה לשלטון. נתניהו שב והצהיר מיום השבעתו כי ישראל תכבד את ההסכמים שהיא חתומה עליהם, אולם התנה זאת ב"עקרון ההדדיות" (כלומר: כשההנהגה הפלסטינית לא עמדה בהתחייבויותיה, עצרה ממשלת ישראל כל התקדמות ביישום ההסכמים). השנה הראשונה לכהונתו של נתניהו התאפיינה בהסלמה ביחסים בין ישראל לפלסטינים. הדבר בא לידי ביטוי בפתיחתה של מנהרת החשמונאים (מנהרת הכותל) ב-24 בספטמבר 1996. הפרויקט יצר זעם רב אצל פלסטינים, אשר טענו כי החפירות נעשות מתחת למתחם אל חרם אל שריף (הר הבית), והביעו חשש להתמוטטות רחבת המתחם. על רקע מתיחות שגברה והלכה בין ישראל לפלסטינים, נפתחה מנהרת החשמונאים למבקרים. עד מהרה פרצה מחאה שהסלימה לכדי אלימות קשה, ובמהלכה אף התעמתו לראשונה כוחות הרשות הפלסטינית עם כוחות ישראליים. היחסים בין ישראל לפלסטינים המשיכו להיות מתוחים בין היתר גם כתוצאה מפיגועים שביצעו ארגונים פלסטיניים ומהמשך הבניה הישראלית בהתנחלויות. לנוכח זאת החליטו האמריקאים בראשותו של הנשיא ביל קלינטון להגביר את מעורבותם, דבר שהוביל לגיבוש הסכמים של הפסקת אש, חידוש שיתוף הפעולה הביטחוני ולבסוף אף לחתימה על הסכם חברון.

[עריכה] החלק העוסק בפן הביטחוני

1. הערכות מחדש בחברון- ישראל מתחייבת להערכות מחדש של צה"ל בחברון, כפי שסוכם בהסכם הביניים, שתתבצע עד עשרה ימים מיום החתימה על ההסכם לכל המאוחר. כמו כן, התחייבו הצדדים למנוע חיכוך ופעולה אשר יסכלו את ההערכות מחדש.
2. סמכויות ביטחוניות ואחריות ביטחונית- אזור H1 יעבור לסמכותה הביטחונית של המשטרה הפלסטינית. אזור H2 יישאר בתחום ריבונותה של ישראל, אשר תשא באחריות לביטחונם הכולל של ישראלים.
3. סידורי ביטחון מוסכמים- בסמוך לאזורים שנמצאים תחת אחריות ביטחונית ישראלית יוקמו נקודות בדיקה, בחסותה של המשטרה הפלסטינית. מטרת נקודות הבדיקה היא למנוע מאנשים חמושים, ממפגינים או כל גורם שעשוי לאיים על הסדר הציבורי מלהיכנס לאזורים שתחת האחריות הביטחונית של ישראל.
4. אמצעי ביטחון משותפים- משרדי התיאום המחוזיים המשותפים (מת"מ) יקימו משרד מישנה בחברון. כמו כן, יפעלו באזור H2 יחידות ניידות משותפות (ינ"מ) שתפקידן לטפל באירועים בהם מעורבים פלסטינים בלבד. הן הישראלים והן הפלסטינים הפועלים בינ"מ בחברון יחומשו: הפלסטינים יחומשו בתתי מקלע מסוג מיני-אינגרהם והישראלים יחומשו ב- M16 מקוצר. בנוסף, יערכו הצדדים שני סיורים משותפים באזור H1. הצדדים אף יקימו בחברון מרכז תיאום משותף (מרת"מ), לאור המצב הביטחוני המיוחד בעיר. בראש המרת"מ יעמדו קצינים בכירים, הן ישראלים והן פלסטינים, אשר תפקידם לתאם את אמצעי הביטחון המשותפים בחברון. למעשה, כל צד מחויב ליידע את המרת"מ על כל פעילות ביטחונית אשר מתבצעת בסמוך לאזורים שתחת אחריות של הצד האחר.
5. המשטרה הפלסטינית- יוקמו תחנות או עמדות של המשטרה הפלסטינית באזור H1 שיפעלו בהן לכל היותר 400 שוטרים. השוטרים יחומשו בכלי נשק (200 אקדחים ו-100 רובים) על מנת שיהיה ביכולתם להגן על תחנות המשטרה, וכן יעמדו לרשותם 20 כלי רכב.
6. אתרים קדושים- האחריות על ארבעת האתרים היהודים הקדושים הבאים תהיה מוטלת על המשטרה הפלסטינית: מערת עתניאל בן קנז, אלוני ממרא, אשל אברהם ומעיין שרה.
7. צעדי נירמול בעיר העתיקה- הצדדים מדגישים את מחויבותם לעשות כל העולה בידם לשמור על חיים נורמליים בעיר חברון וכן לסכל כל פרובוקציה שעלולה לפגוע בכך.
8. העיר חברון- על אף הסדרי הביטחון הנ"ל הצדדים מחויבים לא לפגוע באחדותה של העיר. תנועת אנשים, טובין וכלי רכב בתוך העיר, אל העיר ומהעיר תהיה חלקה ונורמלית ככל האפשר.
9. הנוכחות הבינלאומית הזמנית בחברון Temporary International Presence in the city of Hebron))- משלחת משקיפים אזרחית בינלאומית, שתפקידה לפקח על יישום ההסכם ולדווח על הפרות של ההסכם ושל המשפט הבינלאומי, הן לצד הישראלי והן לצד הפלסטיני.

[עריכה] החלק בהסכם שהעוסק בפן האזרחי

1. העברת כוחות ואחריות אזרחיים- הוסכם שתחומי אחריות אזרחיים שטרם הועברו לצד הפלסטיני יועברו במקביל לתחילת ההערכות מחדש של צה"ל בעיר. באזור H2 יועברו תחומי האחריות האזרחיים לצד הפלסטיני, מלבד אלו הנוגעים לישראלים ולרכושם.
2. תכנון, בנייה ותיחום- הצדדים מתחייבים לשמר ולהגן במידה שווה על אופייה ההיסטורי של העיר חברון, בכל אחד מחלקיה. כמו כן, התחייב הצד הפלסטיני כי הבנייה בעיר תעשה בהתאם להגבלות ולקריטריונים המצוינים בהסכם.
3. תחבורה- הפלסטינים הם שיקבעו את הסדרי התנועה בחברון. עם זאת, בעת ביצוע ההערכות מחדש יוותר המצב באזור H2 על כנו. הוסכם שכל שינוי ייעשה בשיתוף פעולה בין הצד הישראלי והצד הפלסטיני במסגרת תת-ועדת התחבורה.
4. פקחים עירוניים- פעילותם של פקחים עירוניים פלסטיניים באזור H2 תתקיים בכפוף לכך שהם לא ישאו נשק, יפעלו בלבוש אזרחי בלבד, ושמספרם לא יעלה על 50.
5. הפעלת משרדים של המועצה הפלסטינית- בעת הפעלת משרדים חדשים באזור H2 על הצד הפלסטיני להימנע מפרובוקציה שעלולה לפגוע בסדר הציבורי או בביטחון.
6. שירותים עירוניים- יסופקו לכל העיר חברון באופן סדיר, באותה האיכות ובאותה העלות.

ההסכם התקבל בממשלה ברוב של 18 מצדדים מול 7 מתנגדים. בני בגין, שר המדע דאז, הגדיל לעשות והתפטר מתפקידו כתוצאה מקבלתו של ההסכם.