את תופעת הנשואים שאחד מבני הזוג נהפך דתלש. (יש מקומות שזה הפך מגיפה) 

שה' יעזור לנו...

אתם מבינים עכשיו איך זה שפעם, למרות הקשיים הרבים שהיו - היו ענקי תורה, אנשים שלמדו בתנאים לא תנאים, ובכל זאת הגיעו למדרגות שהיום לא חולמים עליהם - והיום, כשהכל נגיש, כל כך קל ללמוד, והתנאים משופרים לעין ערוך מלפני 200 ו300 שנה, ובטח שמאשר לפני 1000 שנה - ועדיין אנשים גדולים בתורה, יש מעט, יחסית, והפוטנציאל נשאר גלום.

ולא - זה לא קשור רק לזה שבביאת המשיח כוחם של הגדולים קטן והכוח של הציבור עולה - זה יותר מזה, כי עדיין יש בהמון אנשים את הפוטנציאל להיות גדולים, אבל כל רעשי הרקע מסביב מקשים עלינו בצורה איומה, וגורמים לרבים רבים, לסטות מדרך הישר...

לצערנו, כולנו מכירים את זה היום...

זה גם כי הבחירה היא לגמרי חופשית ואישית לחלוטין. כ"א ואייפונו.

שמעתי פעם צדיק אחד שאמר שזה לעומת זה יש היום מצב של 'וימש חושך' וכנגד לזה 'ולבנ"י היה אור במושבותם'. ומה שפעם בדור של הבעש"ט היו נשמות בודדות של הצדיקים שהם יכלו להשתמש באור הגנוז (אני מצטט את המילים שלו!) וכל השאר היו נשמות עם פחות פוטנציאל ויכלו להגיע למדריגות גדולות אבל לא להשתמש באור הגנוז. היום בגלל שהנסיון והבחירה אישיים ככ ובגלל שהחושך מסביב לאדם עצמו גדול ככ. אז כנגד זה ה' נתן עוצמות חזקות יותר לכא עמ להתגבר על זה. שהיום כאו"א יכול להגיע למדרגה הזו של הצדיקים בדור של הבעש"ט! עכת"ד. ותוספת שלי- זה גם מאוד מסתדר עם מה שהמשיח אמר לבעשט "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה.. וידעו גם הם (כאוא בגיל העמידה) לעשות עליות וייחודים כמוך"

אז.. נכון שהכל כואב וקשה מאוד. אבל! נא להסתכל חיובי זה שיש לדתלשים אומץ לזה זה רק בגלל הבחירה החופשית לחלוטין שלהם. וכשהם יחזרו בעה (וודאי שהם יחזרו!!! כי לא ידח ממנו נידח וכי הנשמה שבהם תתעורר מתישהו) זה יהיה ממקום חופשי לחלוטין וממילא עמוק הרבה יותר מאשר סתם קשיים טכניים או מוסכמות חברתיות וכדו' שהיו משאירים פעם אנשים במצבם בתוך 'המסגרת'..

או שזה הקיצוניות בנפש.

אם אתה לא הכי טוב, אז אתה צריך לעזוב הכל.

הכל או כלום. אם לא מצליחים את הכל, עוזבים הכל

(וזה קשור גם לחטא אדם הראשון, הנחש, עמלק, המן - 

אם זה מעניין מישהו, אני אנסה להרחיב אח"כ.

ואולי גם קשור קצת ל: http://www.maagalhashana.com/hagim/elul-1 )

זה מצטרף לעוד תופעות רבות שקיימות במגזר. 
יש לי דעות רבות ותובנות, אבל אחסוך ואצנזר. 
ובשביל לעודד, אנשים עוברים תהליכים, והדתלשיות יכולה להיות רק צעד אחד בתהליך הארוך, לקראת אדם טוב וגדול יותר. 
בהתייחס למה שכתבת, לפעמים אנשים צריכים להשלים בגיל מבוגר חסכים מגיל צעיר. 

גם אני צנזרתי

(וזה חבל ועצוב מאד לפעמים)

הרבה פעמים ה"דוסיות" מהתיכון היא לא דוסיות לשם דוסיות אלא דוסיות לשם קיצוניות, ומתישהו העולם מתהפך...

תשאל את חצרוני, הוא יסביר לך באמת לעומק..

או הרבה הרבה גדולים וטובים..

|מתאפקת, אבל ממש ממש ממש לא לכתוב פה מגילות, ועוד באש שבוערת בי כרגע..|

כך התרשמתי. הטופ הוא דתל"ש. המוכשרים, ההכי עמוקים ועצמאים.

איך? אני יודע שאני מתחצף כשאני כותב - אבל שאלת שאלה אז מותר לענות.

כי אין בית, כי צריכים להיות ליברליים.

הבית צריך להיות חד משמעי, בכל נושא, גם בנושאים "גשמיים".

אז נכון שיש בתים מושלמים, אבל בחברה זה כבר מתערבב עם הרבה בתים שלא. ואם אין בית - אין מצב להצליח בחיים כנראה.

ליברליות, חושבים שאדם יכול להיות יותר מאדם אחד. 

ותרבות, התרבות החילונית, קולנוע, ספרות, הכל, זאת "רמה גבוהה" קלה להשגה.

קיצור, לא מתבדלים. והילד משיג בקלות הרבה יותר גבוהה ערכים לא יהודיים, מהתרבות, הוא נושם ממנה כפירה כל הזמן, והתשובות שלו הן הוכחות מצומקות ושלדיות ומתות על מספרים ודברים קצת רדודים לפעמים.

אז הרמה הגבוהה" הראשונה שיוצא לו לטעום היא דוקא רוח כפירה, ואז, כשמגיע יום בו הוא הופך לעצמאי, כשהוא כנה באמת - הוא מגלה שאין אצלו בפנים משהו אמיתי. ו"הוכחות" לא מעניינות אף אחד שמחפש חיים. (בהנחה שקיימות)

חולקים עלי?

האא!! אוקיי!! לא לצעוק.

סתם, חפשי..

.

(חי נפשי, הגעתי לשרשור הזה במקרה גמור.)

רק נקודות...

(ואגב, במילה אחת זה... "אידישקייט", בין השאר...)

חותמת על כל מילה שלך.

ראיתי שהגבת בצד והייתי בטוח שאת הולכת להתפוצץ עלי... חשבתי עלייך כשכתבתי את ה"לא לצעוק".

כן כן..

ברור שיש את זה גם אצל החרדים, אין על מה להדיין אפילו, (ואולי אפילו בעוצמות גבוהות יותר), אבל הנקודה שמוטיז העלה, די הגיונית. לא רואה איפה זה סותר.

וחוצמיזה, זאת לא הנקודה.

אצל חרדים הדתלשים הם הפרחחים, לרוב הם חבר'ה זולים..

אצל דת"לים הם הטופ, ולכן גם כתבתי את זה בתחילת דברי.

זה הבדל אדיר, כי נשירה תמיד יש, השאלה היא אם הגורם הוא עקרוני, בסיסי.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אלה גם יכולים להיות דווקא השקטים, שלא שמים לב אליהם.

אבל באמת לרוב הבנאלים יישארו בדרכם שלהם ולא יעשו שינויים דרסטיים כאלו..

אלה שפגשתי הם הטופ שבטופ.

("טופ" זאת רק בחינה מסויימת, הרי גם טיפוס בנאלי אבל שומר מצוות - הוא יותר "טופ" מהמוכשר הדתלש מבחינתי)

לא כ-ולם כמובן, יצא לי לפגוש גם טיפשים גמורים, אבל בודאי שההבדל הזה בין עוזבי התורה החרדיים ובין עוזבי התורה הדת"לים - קיים בהחלט.

אבל לא יודעת עד כמה הוא גדול..

וזה לא קשור לחכמים או טיפשים. מי שלא בטופ של הטופ זה לא אומר שהוא טיפש.

לרוב הדתל"שים יש אופי מיוחד.

סוג של שילוב של אומץ וחיפוש.

לנשור בגלל כל מה שמקיף אותם... וזה לא אומר שמבפנים הם לא ריקים ומעורערים מבפנים בגלל הבסיס הלא בריא. [כמובן שמדובר רק על אלו שכך. ואין כאן כוונה להכליל חו]
ולפעמים זה גם מוביל לצערי (ואני מכיר מקרים) לכך שהם נשארים בתחפושת שלהם אבל בשקט ובפנים הם בחוץ לגמרי ועושים הכל..
ולדעתי זה מצב יותר גרוע מאשר דתלש דומה מהציבור הדת"ל שכנה עם עצמו. אבל אני לא בטוח בזה בכלל בפרט לא במקרים שזה מתדרדר לגויות והתבוללות ממש. שאולי בכז עדיפה המסגרת חיצונית ככל שתהיה שם. ה' ירחם. מרגיש כמו הכרעת האמא בשואה איזה בן להציל.. ה' ישמור.

תכלס מה שרציתי לומר זה שמבחינת הגורם אני לא חושב שיש הבדל. וזה לא עניין של שוליים או לא. זה עניין של חינוך של חיבור בחום ובאהבה לקב"ה ולתומ"צ בעיקר. וכגורם משני הפתיחות לעולם שבחוץ והלגיטימיות שבזה.

לא בדיוק על מה שכתבת, אבל על השורות הראשונות..

מומלץ.

בהכרח שהדבר היחיד שרצית לומר זה - אתה מבית חרדי ואתה לא מבין.

וזה די מעצבן, בעיקר כי יש לי הרושם שבבית החרדי שלי הכרתי עולם לא פחות ממך, אפילו נראה לי שיותר.

בהם את מתעסקת.

אין טעם לספר לי על תמיכתך\התנגדותך, זה לא מוסיף לדיון.

מי שכל מה שיש לו לומר זה "אתה לא מבין" - לא צריך להשתתף בדיון.

בדיון צריך להסביר, דיון זה לא בחירות, עם ספירת קולות. 

ומאד מתסכל שמישהו שמבין את הנושא פחות ממך - משתמש בטיעון של "אתה מעולם אחר".

לא אכפת לי שיחשוב כך, בדיון שלא יכתוב את זה.

ואם את לא מבינה מה מעצבן - לא נורא.

ואם היא כתבה בצורה שלא מבטאת נכון את מה שהיא רצתה לומר - סליחה.

תכתבי גם "יקום אחר", או "כוכב אחר", למה לא..

(לא התכוונתי לפגוע. רק להראות את האבסורדיות שבביוטי הזה.)

אז באמת למה לא לכתוב כוכב, או יקום?

כלומר, עת עד כדי כך מרגישה מנותקת מציבורים אחרים? (שואלת באמת.) עולמות נפרדים, משמע ניתוק. אפס חיבור. כך חונכת באמת? ואם כך, מהי המשמעות של "עם ישראל", כ"עם"? ו"אהבת ישראל"... לה בכלל כבר אין משמעות...

אלו שאלות די תיאורטיות, אולי קצת ציניות. תחשבי על זה, בכל אופן.

ואפילו "מלואו", על ציבור, לא חושבת. עשה ועשי כטוב בעינייך

אגב, אתה מודה בעצמך: "כל אחד מישראל", משמע שכל ציבור הוא בבחינת "אחד ויחיד"?...

משמע שהציבור משול לעם ישראל כולו? או לאינדיבידואלים? איך זה מסתדר? (לא מומלץ להתחיל להתפלסף על זה, אבל מה שאתה רוצה

זה באמת לא קשור רק לבית וזה גם לאו דווקא הטופ, זה יכול להיות כל אחד/ת.

רוב האנשים (לא כולם) עוברים סוג של 'משבר' בעולם הרוחני/אמוני, בד"כ אחרי שיוצאים מהחממה (אולפנה/ ישיבה וכדו').

מגיע הזמן בו האדם עומד מול המציאות בחוץ, תרבות המערב וכו', עם המטען הרוחני שהוא קיבל.

וכאן נבנה מבחן האמונה שלו, אם באמת הכל ברור אצלו או שזה דווקא מעורער והוא מחליט לפרוק כל עול.

והמטען הרוחני של האדם נובע ממה שאיש השקים כתב וגם מהסביבה..

רובם של ילדי משפחות של גרעינים תורניים, ממש חיים את ה' ולא פורקים עול. כי כשאתה משפיע אתה לא מושפע.

אבל עדיין..
זה קורה במשפחות הכי טובות, ובכל מגזר.

הוא מעולם לא טען זאת... (לפחות לא בשרשור הזה)...

"יש הרבה אמת בחוץ", זה משפט חמוד מאוד, ומצלצל יופי, אבל מה היא בעצם אמת? מה זאת אומרת "בחוץ"? מה זה בכלל "בפנים"? מתחת לחומות הגטו?... לא מבינה את הנקודה. יש אמת, ואנחנו מקווים/מאמינים שהיא נמצאת אצל התורה. אם יש משהו שאינטלקטואל אמריקאני אמר, והוא נכון, ומסדר עם אמות המידה המוסריות של היהדות, יופי.. אין בכך שום בעיה, ומעולם לא הייתה עם כך בעיה. הבלבול מתחיל כשזה נשמע הגיוני, אבל סותר את מה שכתוב.

אמרתי שיש כפירה ברמה - ואין תורה ברמה. (גם אתה אמרת, שאין תורה ברמה)

בקשר לאיך לטפל.. ובכן, זה כבר באמת דורש רצינות ואחריות אמיתית, (לענות על זה).

אני לא יכול לומר שיש לי את כל זה..

אבל רק נקודה, נחמד מאד לדבר על לתת תורה בעומק. אלא שאם המצב בשטח הוא שהאלה שמתבדלים מצליחים לשמור על ילדיהם שומרי תורה יותר מבבתים ש"פתוחים לעולם" - לא ברור שיש למישהו זכות לקחת סיכון.

קודם הכל צריך להיות יציב, גם אם זה גלותי, (הרי יכלו להמיר את הדת - והחליטו לצאת לגלות ולא לוותר עליה, גלותית ככל שתהיה.) ואז אפשר לנסות להבריא ולהתפתח.

בקשר לאמת שבחוץ, טוב, כבר היה לנו ויכוח לגבי פמיניזם ועוד משהו.. לגבי השורש שלהם וכו'... אז אנחנו לא מסכימים בעניין האמת שאפשר למצוא בחוץ.

זה משפט די לא מוגדר, אז אין מה לענות עליו.

אני שומע מוסיקה לועזית, וקורא ספרים, וכו' וכו' וכל השאר, אז גם אני מסכים שיש מציאות, יש מציאות ודברים "אמיתיים" "בחוץ".. (אין כל כך "בחוץ" ו"בפנים" אצלי נכון לעכשיו) אבל יחסית לאיך ששומרי תורה רבים חושבים - אין שום אמת בחוץ, רק שקר ומוסר לא מוסרי.

מנסיון העוני, ואין עני אלא בדעת.

לפעמים דוקא אלו ה"גדושים", עוברים נסיונות בהתאם.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

רק שאני הייתי קומונרית באריאל, וחינכתי לתורת חיים בעז, באטרף..

לא באמת ידעתי מהי תורה כנראה ומה הפנימיות שבה.

לא יודעת, לא גדלתי ככה.

אולפנה, שירות, מכללה דתית.. ופתאום הכל מתפוצץ כי משהו לא באמת אמיתי..

הווידויים האלה ככ טובים..

פשוט קרן אור כזאת. מכוונת לחום ולטוב שמאחורי כל המסכים. ומחממת.

לא הייתה לי דרך אחרת להגדיר.

תודה רבה.

אני לא חושבת שניתן לתרץ את זה, מקסימום לאמר שאלה שהתמידו, "הלכו עם האמת", ובגלל שככל שחיפשו יותר, ראו שזה יותר ויותר גדול עליהם...(אינטלקטואלים למינהם), הפחות למדנים ומקפידים, סביר שמשיכו איפה שהם, הרי הם הולכים אחר הזרם... הם דתיים.. לא יחפשו יותר מידי, לא יחפרו, ועל כן, גם אין סכנה שישליכו עול מצוות...

לא'ידעת. תירוץ מידי עלוב.

לאורך כל ההסטוריה היו כאלה שפרקו מעליהם עול מצוות, החל מאלה שסירבו לצאת ממצרים, ערב רב, קורח ועדתו, צדוקים, קראים, רפורמים, משכילים, "'ציונים". אז יש גם היום... זה לא משהו שהייתי מתרגשת ממנו, אלא מחפשת איך להתמודד עם זה, אם זו תופעה חדשה, הרי היא צריכה דרכי התמודדות חדשים.. אבל היא מושרשת וידועה, והתורה מלאה בהוראות והסתכלויות כלפי פורקי העול...

וזה התחיל אפילו לפני, ישמעאל ועשיו..

תמיד כשנדרש ציר זמן כזה עם דוג' של אישים, אני מסתבכת:-/ (כמעט תמיד)...

בכ"מ, את במצב הרבה יותר טוב משלי..

מראים שכנראה הם חושבים שאתה טועה, ושזה כן בשביל כל אחד ואחד.

אז איך מה שאתה אומר יכול רלוונטי לדיון מנקודת מבט כזאת?

(נקודת המבט הנכונה) 

והם לא באמת בנו את העולם הרוחני האמוני הפנימי שלהם, והמטען שלהם היה יחסית ריק.

באופי שלהם הם כנראה אנשי עשייה, שעושים הכל בצורה הכי טובה ועד הסוף וכשאתה בסביבה דוסית אז אתה פועל לפיה.

אבל כשהם יצאו החוצה לא היו להם את הכלים להתמודד מול כל מה שבחוץ, כי הם לא השרישו בתוכם את התורה ואת ה' באמת.

יפה יפה!

אני אוהבת את השרשור הזה, באמת. יש פה המון חכמה!!

אנחנו שואלים איך זה קורה כדי לדעת מה לשנות ולתקן.

ואני לא כ"כ מסכימה איתך שהם היו 'בדיוק כמו כולם' כי בתוך הכולם הזה כל אחד בנה וביסס את העולם הרוחני שלו,

וכשהוא יצא מהחממה הוא לא היה כעלה נידף ברוח ולא ידע איך להתמודד עם כל הנצנצים שבחוץ.

ולכן רובם של הדתל"שים לא היו מחוברים באמת.

ואני חושבת שהמודעות הזו מתחילה לעלות, לפחות אצלנו במכללה הרב יונה גודמן מעלה את העניין למודעות ונותן כלים להתמודדדות.

מבין השורות שלך אני קורא התנשאות מסויימת ובטחון גדול מידי בצדקת הדרך. לכן קשה לך להבין את התופעה.

השאלה היא האם מפנים אצבע מאשימה ומזלזלת כלפי ה'חלשים ולא רציניים' או שמסתכלים פנימה לבדוק מה צריך לתקן, ויש הרבה.

אני לא יודע כמה דתלשים את מכירה, בכל מקרה הם אנשים כמו כולנו, לפעמים שואלים שאלות קשות ומתעמקים ולפעמים סתם מתעצלים.

האם את חושבת שאת יכולה למדוד חיבור של מישהו בזמן מסויים לאלוקים?

האם את חושבת שבאולפנה התכוונת יותר חזק בשירי סעודה שלישית?

או שאולי את לומדת במכללה דתית-תורנית, אז כל מי שלא כמוך הוא עלה נידף?

מאיפה מגיעה ההתנשאות להגיד את זה?

האם את חושבת שאת מחוברת באמת לתורה? מה זה אומר בכלל?

אז בואי אני אחדש לך משהו:

הדתלש"ים היו מחוברים בדיוק כמוך, וקיבלו אותו חינוך כמוך, את לא עדיפה עליהם בשום צורה.

גם את לא מחוברת באמת לתורה, זה רק נדמה לך.

במסלול החיים שהתגלגלת אליו היה לך יותר נוח להישאר דתיה ולא ולהעלות שאלות קשות. זה ההבדל היחיד.

(וכמובן התשובות לשאלות הקשות...)

אתה סותר לגמרי את מה שאמרת בתחילה.

"גם את לא מחוברת באמת.."... כאילו אתה מכיר את הבן אדם ואת החיבור, וכאילו אתה (או בכלל, משהו) יכול למדוד מהו חיבור, ולמי יש אותו. (את זה אתה כתבת, לא?)

השאלה למה אתה מתכוון ב"דמיון".

אם אי אפשר למדוד אובייקטיבית כמה אני אוהבת את אמא שלי, זה רק בדמיון? אם כן, אז כנראה שזה לא כל-כך נורא שמשהו יהיה קיים רק בדמיון.

[ההודעה שלי די מנותקת מהשירשור כולו. הגבתי רק למשפט תמוה]

אז אני מדברת מתוך היכרות איתם, וחלילה לא מתנשאת. הכי לא שבעולם.

גדלתי ועדיין בסביבה שאינה שומרת תו"מ, אז אני האחרונה שאתנשא מעליהם.

האצבע המאשימה היא כמובן כלפינו. אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המקסימלית, אבל בסופו של דבר התוצאה לא בידיים שלנו, בכל מקרה ה' נתן בחירה חופשית.

אתה לא יודע עלי דבר וחצי דבר, אז אתה לא יכול לומר כלום על עבודת ה' שלי.

ואני לא מודדת שום עבודת ה' של אדם אחר.

יש הרבה דתל"שים או כאלה שאינם שומרי תו"מ שיש להם עולם אמוני הרבה יותר עוצמתי משלי, אבל זה עדיין בתהליך, זה לא מושלם עדיין כי הם לא מקיימים תו"מ (אבל לא על זה הדיון).

ואתה חושב שמי שיש לו בסיס אמוני חזק היה משליך את הכל מול הנצנצים בחוץ?

הוא הסוף - ההנחה שכל מי שהידתל"ש עזב בגלל "נצנצים", ובכך שלילת היתכנות של מצב של מישהו שעזב בגלל התלבטויות וקשיים מהותיים, ולא בגלל תאוות.

זה לא קשור לתאוות דווקא.

אתה יוצא מהחממה, לעולם שונה. אתה עומד מול קשיים שמציבים מולך, ואתה פתאום חושב מה אמתי? מה עדיף?

האם היהדות והתו"מ באמת כ"כ חשובים ומהותיים?

לאו דווקא ה'תאוות', אבל זה הכל ביחד, אין הפרדה ברורה בין התאוות לבין הקשיים והמחשבות שצצות.

שמנהל את חייו לפי הרגל \ יצרים לבין מי שמנהל את חייו לפי שכל?

אבל כל השכלתנות הזו, הפילוסופיה והתשובה לכל דבר, מקורה לא ביהדות.

כנ"ל המתירנות ליצרים, זה בא מאותו מקום.

אז באמת יש כאן מחלוקת עמוקה מאוד.

דבר שלא מובן לי. למה צריך ששכלתנות תגיע מתוך היהדות, האם השכל אינו הדבר הטבעי והראשוני לבנאדם? הכלי הכי בסיסי שאיתו הוא יכול לעבוד, ולכן הוא חייב להסתמך עליו לפחות ברמה מסוימת? צריך שהבנאדם יקבל את התורה לפני שהוא צועד על פיה, לא? (ושכל זה מונח די רחב)

ולמה לדעתך המתירנות ליצרים באה מאותו מקום של שכלתנות\פילוסופיה? ומאיזה מקום?

פילוסופיה היא מהיוונים אאל"ט, וגם כל התרבות של הגוף והיופי באה משם ועכשיו זה נקרא תרבות המערב.

האדם חייב להשתמש בשכל שלו, זה מה שמבדיל אותו משאר הבריאה. השכל (הדיבור) והבחירה החופשית.

אבל להשתמש בו במסגרת התורה ולא בשביל לכפור בה.

אמרתי להתעלם מהשכל?

אמרתי שצריך להשתמש בו. אבל במסגרת התורה ולא בשביל לכפור בה.

ולא אמרתי שלא צריך לשמור על הבריאות..

ואף אחד מהצדדים לא יזוז מדעתו.

מבחינת מושגים, אני רק אבהיר שהתכוונתי באופן פשוט למחשבה, ולשימוש בשכל כדי להחליט מה הבנאדם מקבל ומה הוא דוחה.

לא רציתי להתיחס ספציפית ל"פילוסופיה", שהיא תחום מסויים שיש לו (או אין לו...) הגדרה משלו, ולגביו אני לא בטוחה מה דעתי.

ובעיניי, ברור ששכל זה הכלי הראשוני שיש לבנאדם לעבוד איתו מול רעיונות שונים, וזה נראה לי מוזר שמישהו יקבל משהו בלי בסיס חושי או שכלי. בפרט, צריך להיות בסיס לקבל את התורה.

שהולכים על פיה (כוונתי היא לסדר תפיסתי ולא לסדר כרונולוגי, כי כאן נכנסים עניינים של חינוך והקניית הרגלים וכן הלאה), ואת כתבת שלא.

עכשיו הסכמת שכן.

אז כן, או לא?

הסדר ההגיוני, שאדם מקיים מצוות כי השכל שלו אומר לו שזה אמת. כך שהסיבה לקיום המצוות שלו היא הכרה שכלית.

(באופן מעשי, זה טוב שילד קטן יתחנך לקיום מצוות וייתכן שבקטנותו הוא מקיים כי אבא אמר, כי אמא תכעס \ תיתן לו פרס. וכנראה אי אפשר להימנע מזה. כך שאנשים כן מקיימים גם במצב שאין להם עדיין הכרה שכלית)

בתורה כתוב נעשה ונשמע. אני לא מתווכחת עם דבר ה'

קודם נעשה ואח"כ נפעיל ת'שכל ונחשוב

וגם אם נגיע למסקנה שהמצווה הזו הזויה ואין לנו מה לקיים אותה בכלל, אנחנו נקיים אותה בכ"ז. גם אם לפי השכל לא. כי קודם 'נשמע'.

הגיוני שאם הייתי פועלת לפי השכל, היו יורדות לפחות 3/4 ממצוות ה'. בסופו של דבר המסקנות שלנו בשכל מושפעות מהלב ומהרצונות.

שזה דבר ה', ושלא טוב "להתווכח עם דבר ה'" כלשונך, לא היית צריכה להפעיל את השכל?

הדיון שלי הוא על השלב הזה.

דבר ראשון, לא כל אחד צריך את זה.
לא כל אחד צריך את הבירור הזה ולא לכל אחד יש סוג של 'משבר אמוני'.

אני מכירה כמה שהם ממש בבחינת "תמים תהיה עם ה' א-לוקיך".

אני אישית, הבירור שלי לא נעשה לפי השכל. גידלו אותי לפי השכל, ולי זה לא היה טוב, זה פעל הפוך.

הבירור שלי וההגעה למסקנה הזו היתה דווקא דרך הרגש, דרך הלב.

אבל! במצב האידיאלי אסור שהשכל יגרום לי לפרוק עול..זו הנק' שלי. מבינה?

ואני חושבת שאנחנו כאנשי חינוך, צריכים לדעת לעבוד נכון בשני המישורים האלו ולדעת איך לשלב ביניהם.

כי בסופו של דבר זה בא ביחד.

מילים בלי מובן.

כאילו יש משהו אחר מהשכל, שקולט את הסיפור על מה שהיה בהר סיני ואת הנעשה ונשמע האמור.

פילוסופיה ליוונים, יופי וכוח גם, עוד כמה מילים על תרבות מערבית. לב, רגש, ציטוטים, קלישאות.

טיפשות זאת לא יהדות. וכתבת דברים טפשיים וחסרי מובן.

(תקנו אותי אם אני טועה, מישהו היה מוכרח לכתוב את זה)

זו ההסתכלות האמתית והנכונה, כנראה אצלך עדיין לא.

השכל לא מסוגל לקלוט את מעמד הר סיני.

"ראו את הקולות" איך אפשר לראות קולות? איך זה מסתדר בשכל?

וההמשך לא שווה תגובה..

ראו את כל ה"המולה" וה"בלגן"...

בטח יש לזה פירושים אחרים ודרושים.

אבל את לא נכחת (במובן הפשוט) במעמד הזה, ומלכתחילה הדרך היחידה שלך ללמוד אות או לקלוט איזשהי ידיעה על תורה ועל משהו בכלל בעולם הזה - היתה בעזרת השכל שלך.

זה מגוחך ורדוד. 

במובן הפשוט, קולות זה הצלילים שבוקעים מהגרון. ולא המולה ובלאגן.

איפה ראית שלא אמרתי להשתמש בשכל?

אבל השכל לבד לא יגרום לנו לקיים את כל מצוות התורה.

טיפשי? אחלה, תתמודד.

את משנה את דברייך לפי הצורך.

ה' ברא את האדם בדמותו, בצלמו.

ויחד עם זה 'אין לו דמות הגוף ואינו גוף'.

אבל זה לא אומר שהמובן הפשוט הוא בלאגן והמולה. זה אולי פירוש של אחד הפרשנים, אבל זה לא הפשט.

אני לא משנה, תראה לי איפה אמרתי שלא צריך שכל.

יש ממוני המצוות שלא מנו את האמונה כמצווה, מפני שלא הגיוני למנות את האמונה באלוקים כציווי מן התורה - הרי זה מעגלי. מהי החובה לקיים את מצוות התורה? מפני שאלוקים ציווה? ולמה להאמין באלוקים? מפני שזה ציווי מהתורה!

החיוב השכלי, וגם המוסרי, לקיים את מצוות התורה, לא יכול להיות שמקורו הוא התורה עצמה - כיצד תחייב היא את עצמה? החיוב הזה צריך אם כן לנבוע מהשכל והמוסר באופן עצמאי.

זה לא מהתורה?

החיוב השכלי, וגם המוסרי, לקיים את מצוות התורה, לא יכול להיות שמקורו הוא התורה עצמה - כיצד תחייב היא את עצמה? החיוב הזה צריך אם כן לנבוע מהשכל והמוסר באופן עצמאי.

אז אני שואלת, אם התורה לא מצווה לקיים את הכתוב בה. למה יש בה את כל הציוויים ושכר למי שמקיים ועונש למי שלא? למה כתוב בה "ובחרת בחיים"?

למה היא כן מצווה בכלל דברים? זו אותה שאלה... ברור שהתורה מצווה דברים. היא לא צריכה גם לצוות שתקיימי את ציווייה, נכון? את יכולה לשאול את שאלתך על כל אחד מהציווים בתורה, ולא ברורה לי הבחירה דווקא ב"ובחרת בחיים".

כשאני מדברת על החיוב השכלי והמוסרי, אני מדברת על השאלה מה מחייב אותי? נכון שכתוב בתורה שצריך לעשות כך וכך, אבל למה מה שכתוב בתורה מחייב אותי? כי כתוב בתורה? משהו פה נשמע לי לא בסדר.. לא?

והחוט המשולש לא במהרה יינתק..|מפזם|

לילה טוב. לילה טוב!

אולי נמשיך בפעם אחרת.

להם יש להם שכר ועונש. ומובן מאוד למה.

מי שבכלל איננו מאמין, וחוסר האמונה שלו איננו נובע מיצר כזה או אחר או מסיבות שהוא בעצם אחראי להם והם לא אובייקטיביות- כמדומני שחז"ל מכנים אותו תינוק שנשבה.

ואכן הוא לא יקבל עונש על מעשיו.

גם הם בבחינת תינוק שנשבה? (שואלת ברצינות)

אינני דן אותם.

לפחות את אלה שאני מכיר,

אני בכלל לא יודע אם הייתי עומד בנסיונות שלהם.

אבל בכל זאת, חושבני שרובם התדתל"שו מבחירה - 

הם בחרו ברע!

שה' יחזיר את כולנו בתשובה ויגאל אותנו בקרוב בחן בחסד וברחמים!

לכך שהנסיון יהיה גדול.

בסופו של דבר יש לאדם עצמו בחירה - כמו שאת כתבת.

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=6748

מה שהורגים אותו זה לא כעונש.

היית רואה שאכן הריגת תינוק שנשבה

נועדה כדי להציל את שאר העם ולא כדי להעניש אותו.

אתה צודק על אדם שכפר מבחירתו,

כפי שכתוב ברמב"ם שידעת לצטט.

אסור לך לכתוב כאן.

(ולא להגיב לו בבקשה.)

לעניין שכר ועונש ובחירה, אשמח לקרוא ולנסות להשיב. אם כי פתחתי את הדיון בהצהרה שהוא יהיה דיון עקר, והנה אני נמשכת אליו... ועוד בשעה כזו, ובמצב שינה אומלל כזה...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t587850#6474092

א"א להסיר מאתנו את האחריות ולהאשים את האחר.

זה מה שמיוחד בעמ"י, שלא כל אחד לעצמו.

ברור שלאדם יש בחירה ובסופו של דבר הוא יישא בתוצאות, אבל אנחנו כשאני חינוך (גם כהורים בע"ה) צריכים לעשות את כל ההשתדלות שבעולם שזה לא ייקרה.

מה שיקרה בסוף לא בידיים שלנו.. אבל התהליך כן.

ולא היתה מופנית כלפיך.

חוצפה למי?

אולי היו לו קשיים אך הנטייה לעזוב היא ודאי בהשפעה רבה של היצר,כי הגיונית הוא היה צריך להתאמץ מאד כדי שלא לזנוח את מה שהאמין בו עד היום בין אם זה היה אמת או שקר,מכיון שתורתנו אמת תשובות ישנן.כך שבסופו של דבר התהליך לא היה אובייקטיבי ולא ליווה אותו שיקול דעת נכון.

לגבי מה שכתבת למעלה יותר שיש לבדוק או לתקן בדברים שאינם שלמים שיש בציבור,זה דבר נכון אך גם כזה שצריך סיוג מאחר וכן מלווה את ההחלטה לעזוב נטייה יצרית.יכול להיות שגורם הקושי בשבילו היה מתוך משהו לא שלם באמת אך זה בשל עצמו לא מהווה עילה,למרות הקושי ומרירות הלב על דבר שאינו שלם,איננו "עובדי אדם",אנו יודעים מלכתחילה שעם ישראל חזר מגלות ארוכה ופגיעה רוחנית קשה ושעדיין לא הכל שלם בציבור,מימלא את הקשיים היה צריך לנטב בעוז לכיוון של התמודדות וסיוע בתיקון ולא זריקת החבילה לים.ויכולים להיות לזה כמה וכמה רבדים.

אינני בא לזלזל בקושי,אך ודאי שהמקום הנכון הוא לעשות עבודה,כמה שהיא קשה בשביל לא לוותר על תורת אמת.ואינני אומר זאת כאדם שבא וגדל מסגרת דתית תורנית אידיאלית ומסתכל מגבוה,הקושי הוא קושי,אך צריך להתמודד ולתקן,אומנם אם הזכרתי זאת אז גם אברך רבות על הטובה הגדולה שה' בירך אותי גם במסגרת זאת והדברים ארוכים.

לפחות מהדתל"שים שאני מכירה.

וואלה, שתי דעות שונות.

לגיטימי שתחלוק על דעתי ואני אחלוק על שלך.

וידוי בקטנה:

אני מה"אלה". בדרכי שלי.

ולא מסכימה עם מה שאת כותבת.

בזמן שחברותי הדוסיות שלמדו באורות ומחזיקות בדעות שלך, היו שישיסטיות תמימות שנהנו מהחיים,

אני כבר הייתי בבירורים שאפילו היום הן לא הגיעו אליהם.

הכל מתועד פה בערוץ, את מוזמנת לדפדף אחורה.

אז זהו, אני לא הולכת להסביר את עצמי פה,

רק קשה לי עם אנשים שחושבים שיש איזה תוכנית פתרונות למשברים בעבודת ה'.

אבל אולי טוב שאת נשארת בתמימות הזו...

(אבל על זה נאמר - מאיפה לך שאת מחוברת לעבודת ה'? את יודעת לאיזה עומקים אפשר להגיע שאת יכולה למדוד מישהו כ"לא מספיק מחובר"?)

יש פתרונות, אבל לכל אחד פיתרון אחר לדרך שלו.

לרוב אם הוא היה 'מספיק מחובר' הוא היה נשאר נטוע בדרך המלך.

תמיד עולות שאלות וספקות, וצריך לשאול, אבל צריך לדעת שלפעמים לא נקבל תשובה ולרוב מי ש'מספיק מחובר' יקבל וימשיך ללכת בדרך ה'. אבל מי שלא, בד"כ זה ישגע אותו, והוא יחליט להוריד את הכיפה עד שיגיע לתשובה שתניח דעתו.

אולי אני מדברת מתוך תמימות ואולי לא

מדוע הרוב הפשוט, אלה שלא היו הלמדנים הגדולים והדוסים הרציניים, ממשיכים להיות "מחוברים".

כי תשובות פשוטות והעדר תשובות - מספק אותם.

אם היית שואלת אותי לפני כמה שנים,

הייתי אומרת לך בבוז: 

בינוניות.

ולכן זה מוזר לי שאותם אנשים מתיימרים לבוא ולתת לי תשובות.

או לנתח את מה שעובר עלי ("לא היית מספיק מחוברת").

היית פעם במקום שלי, בחוויה נפשית כמו שלי, שאתה נותן לי פתרון מהשרוול?

(אני מוכנה בכיף לבלבל לך את המוח ב2 דקות שלא ידרשו ממני אפילו טיפת מאמץ. כבר עשיתי את זה לאנשים "מושלמים" ו"מחוברים". סתם לא יפה מצידי להרוס את האידיליה)

ולא, אני לא מדברת על "יש אלוקים אין אלוקים".

לא כולם זוכים...

(וזה לגמרי "לזכות", כי לא תמיד יש לך שליטה...)

אף פעם לא הייתי במקום שלך.

אבל גם את אף פעם לא היית במקום שלי.

אני עברתי דברים, ואני מכירה טוב טוב דתל"שים למיניהם.

לכן אני מדברת ממקום שכן חווה את זה.

והפתרון הוא ממש לא מהשרוול, אלא עם הרבה מחשבה ועדינות.

מצד אחד צריך לא לגרום להרגשה של חיפוף בתורה אבל מצד שני לא להרחיק.

זה קשה וזה ממש לא פתרון מהשרוול.

הוא חפיפניק, או בחר בדרך הקלה.

אבל השרשור נסוב על אותם "רציניים". אנשים שקשה להאמין עליהם שסתם הורידו את הכיפה...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t587850#6474440

ויודעת מה?

חלקם באמת פרשו כי אין להם כח.

אבל לא מאמינה שאדם ששיפוטי כלפי התחושה הזאת,

יצליח לתקן משהו.

רק לגרום דחיה.

לכבד, לדעת שלא לכל דבר אני זה שצריך למצוא פתרון.

זו היתה התגובה שלי לאותה הודעה שדיברה על אותם אנשים.

זה שאני מכבדת זה לא אומר שזה לא כואב ושאני לא צריכה לנסות לקרב אותם חזרה, או לנסות למנוע את זה לפני.

אלה לא שני דברים סותרים.

וצריך להיות מאוד עדינים כדי לא לדחות אותם, ולפעמים אני עדינה מדי.. (שזה גם לא טוב)

ברור שמנקודת מבט של "כאלה" לא תחשבי כך.

הדיון הזה והשאלה הזאת הם בגישה של עליונות והתנשאות על ה"אלה", וטוב שכך.

אולי יש בעיות בדתיים, ברור, הכל, אבל מי שעזב את התורה הוא זה שכיום עזוב ומפוספס מהחיים.

(שורש וגרביים יחלוק על זה, ברצינות, הוא בכלל לא מעדיף דתי על דתל"ש) 

כשאני אומר שיש תכנית פתרונות, אני לא מתכוון לומר שאין מורכבות אדירה, והרבה חיפוש אמיתי..

אבל אני כן מתכוון לומר שאדם עוזב את התורה בגלל בעיה, ובעיות צריך לפתור.

זה מצחיק, אם יש קבוצה של חכמים, שעברה את המבוך, ורואה היכן מתבלבלים החבר'ה שבאמצע - היא תנסה לחשוב על תכנית לפתרון משברים.

הצעירים המבולבלים שרואים רק מבוך, כמובן שיגידו שמזלזלים בהם ובמורכבות שלהם, ובעולם העשיר שלהם ובאומללות הרומנטית שלהם, אבל זה בדיוק העניין, יש פה נקודות מבט שונות, שני הצדדים חושבים שהם החכמים יותר.

ו... אדם דתי בהכרח אמור (אם הוא בריא בנפשו) לחשוב שהוא הצודק, והוא החכם, וממילא - העליונות הזאת בהחלט נותנת לו יכולת לתכנן תוכניות לפתרון משברים. הסיבה שאת אומרת שאין תכנית כזאת היא... כי את נמצאת במקומך שלך.

ובכן, הדיון הזה הוא דיון מנקודת מבט דתית, שמאמינה שהיא חכמה יותר מאלה שאינם דתיים, וממילא לגמרי הגיוני לנסות ולמצוא תכניות לפתרון משברים.

זה לא עצם הרעיון של "תכנית לפתרון משברים", אלא זה שהתכניות שיש מי שמציע כאן - הן רדודות יותר ממך. וזה אולי נכון. 

אבל זה בכללי, לאו דוקא קשור לכאן, אנשים שמבלבלים את המוח - לא צריכים לעשות את זה.

אני חושבת שחשוב לשאול את השאלה הזאת - למה יש דתלשים,

וגם לנסות לענות עליה.

זה חשוב לך, לעצמך.

כי כשאתה שואל את השאלה הזאת, אתה מנסה לדמיין מתוך עולמך הפנימי מה יכול לשבור אותך,

ואז גם בונה כלים. "מוצא פתרונות".

אבל לדעת שזה רק עולמך שלך.

אין לך יכולת לבנות כלים לאנשים אחרים שבחיים לא היית במקום שלהם.

רק לאנשים שהיו במקום שלך.

ואני לא חושבת שדתלש הוא בהכרח פחות "דתי" (במובן האמוני) ממך.

אולי החיבור שלו עמוק יותר ולכן מטלטל יותר.

זה שזה מעצבן דתל"ש זה ברור. אבל דתל"ש לא אמור להשתתף בדיון כזה בכלל, וברור שכשמיישמים "תכנית לפתרון.." זה לא באמת מיושם בצורה של "תכנית".

הייתי אומר שאולי זאת גם תשובה בתמצות לשאלה שבראש השרשור.

למה יש דתלש"ים? כי הם באים להשתתף בדיונים עליהם עצמם..

אנשים מבינים אנשים, אנשים חכמים מבינים מניעים של אנשים טפשים, ויכולים לעזור להם. (ואני מגזים בכוונה)

אני לא מתכוון להיכנס איתך לתחרות של מי יותר מטולטל ועמוק ואומלל בעולמנו השחור והטראגי.

מי שמקיים את התורה - קרוב יותר להשם, קרוב יותר לכל דבר בעל ערך. 

זאת "נקודת מבט" של אדם מאמין ושומר מצוות, לא מסכימה? סביר...

אבל אני הצודק.

(על השורה "למה יש דתלשים?")

כרגיל, אני מסכימה איתך, והייתי אומרת את זה ביותר חריף אם מישהו היה אומר את מה שאני אמרתי...

(השאלה האחרונה שלי היתה, האם מישהו שמקיים את התורה במובן המעשי-טכני שלה, קרוב יותר מאדם שמקיים אותה במובן האמוני-נפשי שלה)

שאין בכלל גבול וחלוקה ברורה בין מעשי-טכני ובין אמוני-נפשי. (כמו שאין את החלוקה הקטנונית בין "שכל" ל"רגש" או "לב")

אני מבין למה את מתכוונת, אבל אני מכיר בחורים דתיים ברמה גבוהה יותר מכל דתל"ש "מחפש" שראיתי.

(נראה לי שגם אני, כמו מה שאמר חסדי הים, חייב הרבה לזה שיצא לי להכיר אנשים חכמים, שבזכותם הבנתי דברים בצורה רצינית יותר.)

אני מסכים שהם יחידי סגולה קצת...

זה לא יתרון אמיתי של דתל"שים, אלא שפשוט קל יותר להיות אמיתי כשאתה מפרק ועוזב הכל, ו"מתחיל מהתחלה", ולכן יש בחינה כזאת, של רמה גבוהה אצל דתל"שים.

למה בכלל אדם פשוט ואדם מסובך נמצאים על אותה סקאלה של "קרבה לה'"?

זה לא יתרון אמיתי, כי זה לא שמישהו שאמיתי עם עצמו עושה פה תחרות מי יותר קרוב.

לפעמים צריך לזרוק. צריך. (צריך. כדי לשמור על הבריאות)

ולפעמים לא.

אז לא הייתי שמה את זה בכלל על אותה סקאלה...

ולא הייתי שולחת מישהו שלא מבין למה לפעמים צריך לזרוק, "לחזק" מישהו שזורק מהסיבות האלה...

אני מסכימה איתך

שזאת לא תשובה אלא "קריאה לניסוח מחדש" של השאלה..

הממ, לא יודע, אותו ה', אותו טוב.

(אולי שוב לא הבנתי את השאלה...?)

קיצור, באמת לא נראה לי שיש ויכוח.

כתבתי מקודם שלדעתי הנקודה הבעיתית היא לא בעצם זה שיש "תכנית לפתרון בעיות", אלא בזה שהתכניות לא טובות, ברמה נמוכה..

תהיי בטוחה שבתכנית המושלמת - ה"מחזק" הוא אחד שיבין בהחלט את המיועד לחיזוק.

אני כבר גולש לבירבורים. 

גם אני מסכים.

הכי פשוט:

אתה קובע את קיום המצוות כמדד לקרבה לה' (יש בזה הרבה צדק, אתה צודק).

אבל יש אנשים שזה הרבה יותר קשה להם,

ויש אנשים שאין להם שום קושי עם זה.

אז האם באמת אפשר לשים אותם על אותה סקאלה? למדוד את זה לעומת זה?

(הייתי מודדת "אנשים שאין להם קושי" בינם לבין עצמם. אין לך קושי ואתה מקפיד, אין לך קושי ואתה בכל זאת לא מקפיד... זה בהחלט, תיאורטית, מעיד על קרבה.)

צודק גם לגבי התוכנית. רק שלא נעים לומר את זה...

אלא כאחד ה"מינימומים" המרכזיים של קירבת ה'. 

זה נותן תמיד עדיפות משמעותית על פני אחד שלא מקיים, באיזשהו מישור או בחינה - זה תמיד יהיה הבדל אדיר. 

השאלה איך זה קורה מהווה חלק בהבנה, שממנה אפשר להגיע לאיך לתקן.

אינני יודע אם היחס לתופעה הזאת אמור להיות יחס ציבורי או יחס פרטי.

אסביר את עצמי:

הכפירה העצומה והאיומה, שהחלה ב200-300 שנה אחרונות-

היא בהחלט תופעה צבורית, שהיהדות ככלל היתה צריכה להתייח\ס אליה ולהבין את שורשיה,

במיוחד לאור העובדה שמההתחלה הכפירה היתה -תנועה- החל בהשכלה וכו'.

אנשים שפעלו כציבור ולא כיחידים.

לעומת זאת תופעת הדתל"שים גם אם היא רחבה עד כדי כך שכמעט אין אף אחד שאין לו חבר שהתדתל"ש,

עדיין הדתל"שים אינם ציבור שבא עם אמירה מסויימת-

מה גם שכמספר הדתל"שים מספר הסיבות להתדתל"שות.

ממילא ייתכן מאוד שכל דתל"ש הוא סיבה לחשבון נפש לחברה הפרטית הסובבת אותו,

ובכל מקרה ומקרה הדבר שצריך להשתנות - הוא מאוד מסוים.

(אני מניח שרבים יתעצבנו על ההנחה שדתל"ש מתדתל"ש כתגובה לחֶברה שלו.

אבל: א. בהרבה מקרים זה נכון, מבחינת אפילו מה שהדתל"ש אומר בעצמו.

ב. התורה אומרת לנו: "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" - ממילא התורה מציבה לפנינו אתגר - 

לפחות בפני ההורים או המחנכים לחנך אנשים בצורה כזאת (על פי דרכו) שתהיה בטוח שלא יסור ממנה גם בזקנתו.

אם כך אמורה להיות "איזה תוכנית פתרונות למשברים בעבודת ה'"). 

מקוה שכתבתי ברור.

(ממליץ לכולם להשיג - אין לי מושג איך - את החוברת 'המשפחה המחנכת' שכתב הרב יצחק שפירא.

גישה נפלאה לחינוך ולחיים בכלל)

משפט כזה.... מעניין כזה..

מה אתה בעצם רוצה לומר כשאתה מנסח את זה ככה?

לערבב נקודות מבט? לערפל את הויכוח?

הרי יהודי מאמין יאמר "חשבו", לא "הבינו".. והוא גם לא ידבר על התאמה.

כי אם הוא מאמין הוא יודע שאחרי הכל - התורה היא הכי "מתאימה".

אתה בכלל יוצא מנקודות ההנחה מהן יוצאים האנשים כאן בדיון?

וזה קשור למה שכתבתי על התבדלות. כי זה היחס לשונה.

לא יודעים לשלול.

"נוער הכיפות הזרוקות" \ שרגא פישרמן 

(יש ספר המשך- כל בנות "עלמה אבדה" ) 

כסוציולוג הוא עשה מחקר עומק - ומתאר את הממצאים שלו 

חלק מהתאוריה שלו היא - לחלק את האנשים על שני צירים- עשו בירור או לא, והחליטו או לא

מי שעשו בירור והחליטו  

מי שעשו בירור ולא החליטו -תראה אותם עדיין חיים בבירורים 

מי שלא עשו בירור והחליטו- בד"כ הם מחזיקים מאוד מהמעשה הדתי- בלי עומק מאחוריו 

מי שלא עשו בירור ולא החליטו- 

(לא זכורת את כל הפירוט של התאוריה... תקרא בספר) 

קיצר- החבר'ה שאתה רואה שהם בתיכון עושים מעשה דתי חזק מאוד- אבל אין בו בירור עומק והסכמה של כל האישיות- ובהמשך החיים זה נשבר... מגיע שלב של העדפת כנות ועומק- מול המעשה החיצוני 

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

פותרת את ההתלבטות...

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.

מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.

כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:

• אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.

• חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.

ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח