בס"ד
כמה סיפורים שימחישו מי הוא ומה גדולתו:
מתוך הספר 'בדרך התורה הגואלת' - התבוננות בתולדות חייו של מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצוק"ל, עמוד רמד.
"גם מהרב עוזי קלכהיים זצ"ל שמעתי, שהם היו קבוצה של כחמישה בחורים שהחליטו להתגייס לפרק זמן לצבא. הם סיכמו את העניין עם גורמי הצבא וכבר קיבלו תאריך גיוס. הדבר נודע לרב צבי יהודה והוא קרא להם וגער בהם קשות. הרב אמר להם: "איך אתם מסוגלים לסגור את הגמרא ולצאת כעת לצבא, כשאין בדבר פיקוח נפש, אבל יש הכרח גדול של המשך התפתחותכם בישיבה" הם אמרו לו שאת הנעשה אין להשיב. אז אמר להם הרב צבי יהודה זצוק"ל: "תדעו לכם, תלמידי חכמים סוג א' אתם כבר לא תהיו, אולי תהיו במדרגות אחרות" והרב צבי יהודה הוסיף: "לעומתכם, ר' דב לייבנד הוא יהיה תלמיד חכם סוג א'" ואכן, הוא היום הגאון הרב דוב ליאור שליט"א, ראש ישיבת ניר קרית ארבע והרב ואב בית הדין של הקריה".
כמו כן בספר 'משמיע ישועה' - לדמותו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, מאת 'שמחה רז' בעמוד 298 מובא כך:
"התארגנו קבוצה מובחרת מבחורי הישיבה, ניגשנו לרצי"ה והוא אישר את יציאתנו לצבא. הוא רק ביקש שלא נצרף אלינו את הרב דב לייבנד (ליאור) ואמר: "ר' דב שקוע בלימוד ואינו פוסק מלימודו לרגע. הוא כולו תורה ואסור להפריע לו בלימודו"".
בעמוד 313 בספר הנ"ל מובא סיפור על חתונה בה השתתף הרצי"ה זצוק"ל שנערכה בכפר הרוא"ה בזמן שהגר"ד ליאור שליט"א היה הרב של המקום. הרצי"ה ומי שליווה אותו הגיעו בדיוק בזמן מועד החופה ולשם פניהם נועדו עד שהרצי"ה עצר אותם ואמר להם שקודם כל הולכים לבית הרב ליאור וכל צריך לנהוג שמגיעים למקום שתחילה יש לבקר את הרב.
כמו כן חיפשו מועמד ציוני לרבה של ירושלים ופנו לגר"ד ליאור, שבדיוק מונה להיות הרב של קרית ארבע למרות שהוא היה צעיר בשנותיו אך כבר אז ניכר בגדולתו בתורה, שיגיש את מועמדותו. הרב שלמה גורן זצוק"ל נסע לביתו של הרב ליאור לשכנע את הרב להגיש מועמדות אך הרב סרב ורק לאחר דרישתו הנחרצת של הרצי"ה זצוק"ל הסכים הרב להגיש מועמדות. ואכן הרב זכה למספר קולות לא קטן (אך לצערנו לא מספיק על מנת לקבל את התפקיד).
מספר הרב יעקב פילבר: "הרב דוב ליאור, היה מתמיד גדול ולמד ללא הפוגה במשך שעות ארוכות. הייתה תקופה שחש כאבים בראשו, ואז הכריח אותו הרב (הרצי"ה) להפסיק מידי פעם ללמוד, ולקחו לטיול ברחוב על מנת שישאף אוויר צח..."
בשמחת ורה הרצי"ה היה שר על הדר"ד ליאור שליט"א: "דב לי, דב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" (במקום טוב לי, טוב לי תורת פיך וגו'...)
כמו כן הרצי"ה אמר על הגר"ד ליאור שליט"א שכולו קודש חוץ מחודש - החודש שהרב ליאור פסק מלימודו הסדיר בישיבה והלך לצבא.
רק אציין שהרב דב ליאור שליט"א הוא ניצול שואה שהתייתם בגיל צעיר מהוריו (שנספו ע"י הנאצים). הרב הוחבא בתוך מנזר ובכל פעם כשהיה את התפילות שלהם היה "פתאום" הרב צריך שרותים. בהמשך הרב עלה לארץ ובגיל 14 למד קרוא וכתוב, הרב למד בישיבת מרכז הרב עוד בראשיתה שהיא הייתה קטנה עם בקושי מניין לתפילה וגר בביתו של הרצי"ה זצוק"ל שממש אימץ אותו כבן. בגיל צעיר הרב הלך לעשות מבחן דיינות וקיבל את הציון הגבוהה ביותר שניתן לקבל. במשך כעשר שנים כיהן הרב כרבה של כפר הרוא"ה ובהמשך עבר לכהן כרבה של קרית ארבע וחברון עד עצם היום הזה.