בס"ד ובהשתדלותי

אם את חושבת שאת "מכורה" לאיזו התנהגות שלילית כלשהי ואת רוצה לשנות אותה, אז כן, את תצטרכי למצוא לה תחליף. קשה (עד בלתי אפשרי) לסור מרע בלי לעשות טוב.

לגבי למה להתמכר - אולי משהו פרודוקטיבי ומעניין אותך - משהו אומנותי/יצירתי, קריאת ספרים, לימודים שמעניינים אותך....

וחירות זה לא להיות מכור.

הרב עובדיה לא היה מכור.

הוא עבד על עצמו כדי ללמוד.

אם למשל הוא היה חייב להתפלל או משהו אחר, הוא עבד על עצמו והפסיק וכו וכו....

כל כל עניין עבודת ה׳ זה איזון. זו ענד.

לפני שאתה הגבת....

חחח אותו דבר

לשכוח שבדייט אתה בדייט!!! וזה הכי חשוב שיש!!

לאכל.... מכירה כמה כאלה...

לא להקדיש זמן לחברים....

לשכוח להתלבש נורמאלי....

לשכוח לדבר עם עצמך באמת.

לשכוח את המשפחה.

בקיצור, גם תורה יכולה ח״ו להפוך לסם המוות, חסדי, מקור בבקשה.... תודה

ב. מנסים להבין מאיזה שורש טוב היא נובעת. (למשל סיגריות, ממקום וצורך להירגע, שזה טוב בבסיס)

ג. עושים הגבלות קטנות....

ד. דק לאט לאט עולים עם ההגבלות

ה. בד בבד... מנסים לתת מענה לצורך ההוא^ ע״י דברים אחרים (בריאים ולא ממכרים)

ו. מתאזנים מול ההתמכרות.

ז. מנסים להבין את השורש של הצורך ההוא^ (למה יש לי צורך להירגע?? מה גורם לי לא להיות רגועה...)

ולנתרל את זה.

איזה קל להגיד.....

קצת אחרת, אני קוראת לעזרתך בבקשה....

זו ניקית הידועה בעומק הסתכלותה על החיים!!!

היא יכולה לעזור פה לכולנו, אז קראתי לעזרתה

לעבור להתמכרות אחרת פחות קשה.. (אם לזה התכוונת)

בכמ כל הצרכים והחוסרים והרצונות של האדם מתמלאים בקשר האישי שלו עם הקב"ה.

וככל שמפתחים את הקשר הזה כבר לא תלויים בשום דבר אחר בעולם.

הקשר עם ה' עצמו הוא לא התמכרות כי הוא קשר של אהבה מהמקום הכי פנימי ומשוחרר שלנו...

כל ההתמכרויות הם כי נדמה לאדם שהוא מזין צורך מסויים שלו ע"י אותו דבר. רק שהוא לא באמת מוזן אלא רק יוצר דמיון

כזה ולכן אדם ממשיך לצרוך את אותו דמיון ומתמכר (כי הוא רק מחכה שהוא יתמלא.... אבל זה לא ילך, זה כמו לתת למישהו צמא אוכל. זה אולי בהתחלה משקיט את הצורך.... אבל אחכ אתה פשוט נהיה יותר ויותר צמא!!!)

ומאחר שהצורך הזה מתמלא מהקשר האישי והדיבור עם ה' אז כבר האדם לא תלוי לא מפחד ולא משתנה משום דבר בעולם.

אדם שיש לו תגובות מוחיות או פיזיות שגורמות צורך בדבר אחר מסוים שגורם לסיפוק\רגיעת הצורך (יש איזור במוח שמופעל בעת צריכת מושא ההתמכרות, ואם הוא לא מופעל במשך תקופה הוא מפתח רצון ולרוב גם תגובות פיזיות)

והצורך הזה גדל- כלומר צריך כל הזמן להעלות את המינון כדי להגיע לאותה רמת סיפוק ורגיעה.

אם אין צורך להעלות מינון- זה קל יותר, כי זה פחות משתלט. (את מתחילה מקוביית שוקולד ביום ומסיימת בחבילה כל שעתיים מול להשאר במשך שנים על קוביית שוקולד ביום- אבל אם אין לך אותה את מתחרפנת..) ונראה לי שזה גם לא מוגדר כהתמכרות..

"...שרק לאור הבחנה זו ניתן להבין את דברי ריה"ל על עֶבֶד ה' החש שהוא חי את חייו באמת מתוך חופש פנימי."
זה הקישור של כל המאמר - נשמע מעניין 

http://musaf-shabbat.com/2013/03/22/%D7%A2%D7%91%D7%93-%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%95-%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9F/

בדיוק היום חשבתי על התמכרויות, ועל זה שלפעמים אנחנו מנסים להגמל ממשהו אחד על ידי התמכרות למשהו אחר...

זה מעגל שלא יגמר! 
 

לענ"ד , כל מצב של התמכרות הוא תוצאה של בריחה ממציאות שלא טוב לנו בה ל"מציאות המדומה", בה יש לנו יכולת לשלוט, 
לכאורה. אנו יכולים לדחוק את הרע בעינינו למרתפי התת-מודע.

העניין הוא למצוא את הדרך לרצות לחיות את המציאות בשמחה בלי לברוח ממנה.

לא אומרת שזה קל...

באיזון - אהבתי את הביטוי המדוייק.

לא עולה על דעתי מישהו אחר שידבר על זה.

געגועיי!

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.