(לא אכלתי השנה ובעז"ה לא מתכנן לאכול) אבל שוכחים שכל השנה חלק מהמאפיות עושקים בדברים אחרים..
מחירים במאפה נאמן- 2 בורקס תפו"א קטן-7 ש"ח, פשוט חוצפה..
(לא אכלתי השנה ובעז"ה לא מתכנן לאכול) אבל שוכחים שכל השנה חלק מהמאפיות עושקים בדברים אחרים..
מחירים במאפה נאמן- 2 בורקס תפו"א קטן-7 ש"ח, פשוט חוצפה..
רולאדין יקר- בחיים לא קניתי שם.
אתה לא חייב לקנות שם אם המחיר לא מתאים לך..
חרם צרכנים, הם יפסיקו לעשוק את הציבור, ככה צריך לעשות בכל דבר..
הבעייה בציבור הישראלי שהוא לא מוכן לוותר על הנוחות שלו, לדוגמא הייתה יוזמה לעשות חרם על תנובה, אבל אנשים עוד המשיכו לקנות שם, כי לא נוח להם להפסיק לצרוך חלב גם אם זה אומר שהם ישלמו עוד כמה שקלים..
*עוד דבר שצריכים ללמוד מהציבור החרדי-אצלם חרם זה חרם.
סיפרה לי שהרבה אנשים כשהגיעו לקופה לשלם ושמעו מה המחיר השאירו את השקית עם המאפים שם,
ויצאו מהחנות בלי לקנות.
לא כולם קונים "בכל מחיר"...
ברגע שיש יותר מחנות אחת שמייצרת משהו ויכולה להתחרות בחנות השנייה, אין מה להלין על מחירים - יש לך אפשרויות נוספות. ברגע שמכריחים אותך לרכוש דבר מסוים ממישהו אחד, זה אכן חוצפה אם המחיר שלו מופקע (נגיד לצורך העניין עלה לי חברת חשמל - פחות או יותר יצרנית החשמל היחידה בארץ, שכולם מחויבים לה...)
לכן מאוד חשוב בכלכלה לשבור מונופולים, להכניס תחרות לשוק - זה בריא. רמי לוי עושה את זה מצויין. גם קופיקס 
גורם להם להפקיע מחירים.
בתור אחת שעובדת בברמן נדהמתי השבוע לראות ששוב העלו מחירים של עוגות ועוגיות. הפעם הם באמת הגזימו!
נכון שאף אחד לא הכריח אותי לקנות שם, אבל מישהו חייב לעשות עם זה משהו!
שבהן לא ניתן להגיד שיש קרטל עם החברות הגדולות.
אכן, מחברות גדולות לא חייבים לקנות.
ואכן - אם נפתלי בנט רואה שיש ריכוזיות נוראה בתחום מסויים - עליו לשבור אותו. כמו שעשה שר התקשורת בממשלה הקודמת כששבר את מונופול הסלולר.
מאפה נאמן יש כמעט בכל מקום וזה קצת מכעיס שהם מנצלים את זה במיוח כשמדובר בחיילים בת"מ שאין להם הרבה ברירה..
מושיקותמיד יש לך תירוץ זה יקר יחסית ל...
א. זה לא רק בורקסים וסופגניות, זה נגמר גם בלחמניות פשוטות.
ב. תאר לעצמך שאתה נתקע עם הילדים שלך, שהם בוכים שהם רעבים ואין לך אוכל במרחק קרוב, אז תוציא עכשיו 70 שקל על אוכל? כבר היית הולך למסעדה!
אפשר לחמניה עם מעדן.
אגב בת"מ ירושלים יש דקה הליכה משם אנגל
אם המחיר הוא קריטי להם - שיתכבדו ויסעו לשוק ושם ימצאו מאפיות שונות במחירים שונים. אם הזמן בשבילם גם שווה כסף והם יעדיפו לקנות במאפה נאמן במחיר גבוה יותר - ובכן, בחירה שלהם...
אתה לא יכול כעת לטעון שבכל מקום צריך אחד ליד השני לפתוח מאפיה זולה ליד הקרה - זה כבר מעל ומעבר להגיון הסביר. כל עוד יש לך אפשרות לקנות - גם אם זה כרוך בטרחה מסויימת - דבר דומה במקום אחר, הרי שקשה להגיד שזה דבר אסור לעשות ככה וככה...
מאפה נאמן פתחו חנות בת"מ, וזכותם להחליט מה מחיר המוצרים שלהם. אתה תמיד יכול לעלות ולקנות ארוחה משביעה של לחניה עם נקניה בעשרה שקלים בקומה השלישית, אם מחירם של שני בורקסים מעצבן אותך... (לדעתי האישית נקניקיה בלחמניה בעשרה שקלים זה סביר בהחלט...)
למרות שלפעמים 7 שקל זה לא כזה נורא אם רעבים באמת
-->
תהיו בעניין שאחמד'\ מוחמד\ יוסוף ועוד ועוד
שאחראים שם על מירב המאפים, והסנוויצ'ים וכו' וכו', לא נוהגים לשטוף ידיים לאחר היציאה מהשירותים. למעשה, הם מקפידים שלא לשטוף ידיים לאחר השירותים. ואני לא רוצה לתת פירוט נרחב..
על כמות העובדים הערביים שהם מעסיקים (ולא רק בשירות הלקוחות.. אם כי גם שם לא חסר.) - על זה צריך בעיקר לעשות חרם צרכנים.
יש לי עוד כמה סיפורים בלתי נחמדים על מאפה נאמן -
מי שרוצה באישי.
(מקור ראשון כמובן, ואין לי שום דבר אישי נגדם חוץ מהטומאה והגועל שהם מכניסים לנו לאוכל..)
לא מזמן איזה חבר סיפר לי שהיתה כתבה (לא יודע אם בעיתון או בטלויזיה) שבמקום להחליף את סלט מחליפים לו את תאריך התפוגה.
ות'אמת, מרגישים את זה שאוכלים סלט בחוץ
בתור אחד שגדל תמיד על יקרות טריים מאוד, קשה לי לאכול דברים כאלה, שישבו שעה שעתיים במגשים לפני שהגיעו אליי לצלחת
ושאני לא יודע איך, כמה והאם שטפו אותם
האם שטפו ידיים
שהרווח עומד לך מול העיניים, הרבה אנשים מסתנוורים
אני משתדל שלא לאכול בחוץ
אלא אם כן ממש חייב
תודו שהסחורה שלהם טעימה יותר מאשר של המאפיות הפושטיות
היא מאוד שומנית ומלאת סוכר
אם טעים לך לאכול לא בריא, סבבה
לי זה פוגם בטעם שאני יודע שזה מפוצץ מרגרינה ![]()
שם שנה.
הסניפים בתחנה מרכזית - על סמך ראיה שלי בלבד וצפייה בעובדים הערביים תוך כדי שאני מתפוצצת מכעס על זה שהם מעסיקים מחבלים בפוטנציאל.
(תסתכלו רק על העיניים שלהם, רק)
עשיתי מחקר למשך תקופה..
(אגב היתה תקופה שהם העסיקו שם כמה ערבים שממממשש נראו כמו מחבלים, הם לא חשבו שזה יוריד לנו את התאבון?
)
ומול נאמן נפתחה מאפיה בשם "פילסברי" [או משו כזה..]
לא ראיתי שם ערבים, והמאפים שלהם בעיני- היו הרבה יותר טעימים ומוצלחים [ניסיתי
]
תגלי לי שאדע גם להיזהר בפעמים הבאות...
אתה ציני?
![]()
אין דבר כזה "נראה כמו..." תוציאי מהלקסיקון. מחבל יכול להיות גם יפה עיניים ועדין, ולהתפוצץ מולך, לעומת זאת אחד ש"נראה כמו מחבל" יכול להתגלות כאחד שהציל את אח שלך מטביעה בכינרת, סתם נגיד...
כלומר - מראה לא אומר כלום, ובבקשה לא לערב אותו כי זה מסוכן ומחזיר אותי לזכרונות על היהודים עם האף הארוך המסריחים שחיו לפני השואה באירופה.
אגב, הקטע הזה של המכוער, היה בצחוק כמובן.
השנאה בעיניים או החמדנות והתאווה הגלויה לרכוש אותי, כבחורה, במילותיו הכובשות.. הסיפורים המזעזעים של אלו שעבדו במקומות יהודיים ואחר כך רצחו, הם אלו שגורמים לי לחשוד בכל ערבי, כן בכל ערבי, כמחבל פוטנציאל.
ודווקא לא אמרתי שיש להם פרצוף מעוות ומריחים ריח רע,
חלקם יפים, חיצונית. כובשים ממש..
והם עדיין חשודים בעיני, לנצח!!
את דיברת על מראה של מישהו מחבל.
אם את מדברת עכשיו על כך שבאופן כללי ערבי חשוד אצלך כמחבל - זה בסדר, אבל להגיד על מישהו - הוא נראה במראה שלו מחבל והוא לא נראה במראה שלו מחבל - כששניהם נניח ממוצא ערבי - זה כבר דבר שהוא טעות לדעתי, כי הוא נותן משקל לדבר לא נכון שהוא המראה...
שמנצלים את זה כדי להתחיל עם בנות יהודיות וסיפורים יש בכמויות..
ותן טלהיכן שכתבתי שהוא נראה כמחבל זה היה בקטע הזה של תאבון לאוכל..
מכיר את המוסלמים גלוחי הראש עם הזקן?
אז כזה פעם הם העסיקו
סליחה ממש לי זה עשה בחילה אז, הוא היה נראה כמו ראש ארגון שאהידים.
(נראה כמו, נראה. יכול להיות שההוא לידו שהוא גבר-גבר הוא הוא ראש ארגון, מה כפת לי, את שניהם אני שונאת אותו הדבר.)
אם ערבי שראית אותו פעם אחת, והחלטת שהוא מגעיל אותך ושאת "שנואת אותו", ום לאחר מכן נניח יסכן את החיים שלו ויציל מטביעה קרוב משפחה שלך, בכינרת/ים תיכון. האם אז היחס שלך כלפי אותו ערבי ספציפי ישתנה או שלא?
באמת באמת זה לא נעים לי ולא לעניין.
יש בודדים בודדים בודדים בודדים ואני ממש ממש בספק שהיו מוכנים לסכן עצמם כדי להציל יהודי. ואני ממש כותבת את זה ובספק גדול..
שאני אגיד לך מאיפה ישמעאל ועשיו וכל כח הטומאה הזה הגיע לעולם? אתה מן הסתם יודע זאת טוב יותר ממני.
כיום, במצב של גלות, פיזור ומלחמה, אני שונאת אותם.
שונאת.
שווים שבעה שקלים, והם הצרכנים.
אם לא היו חושבים כך, אף אחד לא היה קונה בשבעה שקלים שני בורקסים,
ואף אחד לא היה מוכר בשבעה שקלים שני בורקסים...
ותכל'ס, כשאני רעב וצריך אופציה סבירה "לכסות" ארוחת בוקר,
אז בשביל שני בורקסים כאלה עם שתיה בצד זה הגון בהחלט, לעניות דעתי.
(בלי קשר לאחוזים שמרוויחים עלינו -
בבתי קפה ומסעדות מרוויחים עלינו יותר אחוזים)
יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי
)
שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!
חודש טוב!
לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
אתה מבין בנצרות, באלילות, אבל ביהדות, כפי שמתבטאת למשל באורח החיים והתפישה החרדית, ולא רק, משהו מאוד מעוות, ידידי.....רחמנות. באמת.
חבל.
לא רוצה להתעסק עם זה יותר. זה הביא לכל כך הרבה דברים לא נכונים, ומכוערים (!), שחבל שהתחלנו עם זה.
חודש טוב לכולם!
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.