אני מכירה אותו כבר שנה וחצי.
הוא אחד הבני אדם החתיכים שאני מכירה.
והוא חכם, והוא חמוד, והוא מתלבש פשוט מהמם.
(ואני לא אחת שבד"כ מסתכלת על זה,
אבל אצלו אי אפשר שלא לשים לב)
הוא מתלהב מהדברים שאני מתלהבת מהם,
וצוחק מדברים שמצחיקים אותי.
ויש לנו מלא במשותף..
לא יצא לי לדבר איתו הרבה לאחרונה,
אבל פגשתי אותו בחנוכה.
ונזכרתי כמה הוא חסר לי..
אוף!
ואני בכלל לא רוצה לצאת עדיין!
והוא ממש קטן ממני, ברמות שזה כבר לא מתאים.
אני לא יודעת מה לעשות.
הלב שלי מלא יותר מדי.
כבר שנים שלא הייתי מאוהבת!
אני לא יודעת איך זה קרה!
ובכלל סתם בטעות הכרנו, אחותי ילדה אותו
לפני שנה וחצי,
וכשבאתי לבקר אותה התאהבתי..
מה אתם אומרים? שנצא?
הייתי חייבת להוציא את זה
ואל זה ממש מצחיק אותכם, אל תעשו את זה בכותרת,
טוב? יופי
(כשיהיו בגיל)
]