שתי מסקנות עיקריות יש לי, לאחר הגירוש האכזרי והמהיר מבית השלום:
א. איש הישר בעיניו יעשה:
כאחד שהיה בבית השלום לאורך כל השבוע הנוכחי, ובכלל די הרבה בחודש האחרון, גם אני ראיתי - כיתר הצעירים שבאו לחזק את המקום - כי ה'הנהגה' במקום מדברת לא בשתי קולות - אלא ב-12 קולות. כל אחד מושך לכיוון אחר, והציבור - לא כ"כ יודע מה לעשות.
יתירה מזו - וכפי שארחיב בנקודה השנייה - ההנהגה לא הלכה 'עד הסוף', ולמרות שהיתה רחוקה מאד מ'מועצת יש"ע - עדיין נשאה ונתנה עם כוחות הרשע - למרות הבטחתה המפורשת, שלא לעשות כך - הבטחה שנשמעה כל הזמן, השכם והערב.
כמו -כן, הושמו מגבלות גדולות מאד באשר לדרכי המאבק - דבר שהרפה בצורה ממשית את רוח הנוער, ואף גרם לחלקים מסויימים לעזוב בשל כך.
המסקנה (ואחד ממנהיגי המאבק הסכים איתי בנקודה זו בשעת הגירוש ואף הודה: טעינו!):
אין יותר 'הנהגה'!!! איש הישר בעיניו יעשה - כל אחד יפעל כפי הבנתו, כאשר ממילא ההנהגה מבובלת ומבלבלת את הציבור.
איש לא יגנה את פעולת חבריו, ומקסימום לא יצטרף אליהם, במידה ואינו מסכים איתן.
רק כך ניתן יהיה לעצור את הגירוש הבא!!!
אני חזרתי על דעתי זו במשך זמן רב לפני הגירוש - והרוב הגדול במקום התנגד לכך.
כפי שהזכרתי, בעיצומו של הגירוש דיברתי עם אחד ממובילי המאבק - והוא הסכים איתי, ואני בטוח שעוד רבים רבים שינו את דעתם לאחר שראו לאן מובילה אותנו הנהגה מבולבלת שכזו.
תפקיד ההנהגה יהיה מעתה ואילך רק להדריך, להציע (וכמובן לדאוג לצד הטכני: שינה, אוכל, הסעים וכדומה, זה כמובן ברור) לתת רעיונות וכיוונים - אך מי שיכריע בסופו של דבר, יהיה הנוער, אשר תמיד כמעט הוא זה שחולל מהפכות ויצר שינויים.
ב. ההנהגה לעולם לא תדבר עם פושעי הגירוש:
כפי שכבר הזכרתי, אינספור פעמים הושמעה האמירה:
'לא נישא וניתן עם כוחות הגירוש, ואפילו לא נדבר איתם, בשום מצב'.
ובכן, מה שקרה בפועל הוא, שההנהגה לא רק דיברה עם ראשי המגרשים, אלא אף הביעה נכונות לשקול את הצעתם (ואולי החמור מכל הוא ההסתרה של הנושא, כאשר אני למשל התוועדתי אליו רק דרך התקשורת, כאשר הכותרת הראשית ב'מעריב' בישרה: "חשיפה: מתנהלים מגעים בין אנשי 'בית המריבה לבין שר הביטחון וצוותו". אני הייתי בתוך הבית זמן רב, ולא היה לי, וכמעט לכל אחד שם, שמץ של מושג מאותם מגעים למיניהם).
יתירה מזו - נעשה כאן תרגיל מכוער ביותר של צר הביטחון - ועלינו ללמוד מכך לקח אדיר:
אותו בלק 'דיבר' אתנו כביכול, וכאילו הביע נכונות לפשרה או אף 'ירידה מהעץ', והשיג בכך 3דברים:
א. הוא יצר את הרושם כאילו הוא רצה הדברות, והמתנחלים חפצו באלימות.
ב. הוא גרם לציבור בלבלול עמוק וחוסר אמון עמוק עוד יותר בהנהגה - אשר בעצם שינתה לחלוטין את דרכה, דבר מייאש מאד, שכן - אם על הנהגה כה 'קיצונית' לא ניתן לסמוך, אז כנראה שאי אפשר לסמוך על אף אחד, והכל אבוד לגמרי מראש.
ג. וזו הנקודה העיקרית:
הוא גרם ליושבי הבית לחשוב שהנה סוף סוף הם כמעט מנצחים - דבר שגרם לרבים מהם להיות שאננים וללכת או לחילופין להשאר ללא כוננות כמעט - ובזמן המפגשים ממש הוא הנחה את הכוחות לפרוץ - דקות מספר לאחר מכן - לבית השלום, ולבצע בו לינץ' אכזרי ביהודים.
אנו הופתענו - וגורשנו בהשפלה ובקלות שאין גדולה ממנה - כאשר באמת לא יכלנו לעשות דבר.
חובה עלינו להסיק מכך ש: אין לדבר בשום מצב עם אי מי מהמימסד השקרן והבוגדני הזה!!!
פשיטא ופשיטא שאין לשאת ולתת איתם, ומיותר לומר שלא להגיע להסכם כלשהוא ח"ו - אך העיקר הוא שלא לדבר איתם בכלל!!! - לא על מזג האויר בסין, ולא על החסה אשר ב'שטחים'.
כל דיבור כזה - מלבד העובדה שהוא נותן להם לגיטמציה וכח - דבר חמור בפני עצמו, כל דיבור כזה מחליש בצורה משמעותית את המאבק, ומשדר מסר נוראי של חולשה ושל הססנות.
יש להכריז ולומר: איננו מדברים עם ראשי השלטון - בשום מצב!!!
אך לא מספיק רק להבטיח זאת - יש לפעול בדרך זו!!!
אני מקווה שהמסקנות ילמדו - ולא נחזור על אותם טעויות יותר - אף פעם!!!



























