קצת.

בהצלחה נשמה

ותזכרי שאת טובה תמיד!

לא משנה מה את עושה או לא עושה...

זה לא משנה את הטוב האדיר שבך!

בשורות טובות, ישועות ונחמות!

|חיבוק גדול|

תדברי איתו (עם אבא), תגידי לו שאת סומכת רק עליו. ותאמיני בזה.

הוא לא יאכזב אותך... הוא אוהב אותך הרבה הרבה יותר ממה שאת אוהבת את עצמך. תארי לעצמך עד כמה..

וכל משבר שאת עוברת, הוא מרוב האהבה שלו אליך... הוא רוצה לרומם אותך, לכשל אותך. הוא מאמין בך. "לא כל אחד יכול".

(אתמול חשבתי על זה, שזה פשוט מדהים איך ה' הציל אותי מבחור אחד, שלכאורה היה נראה לי שהכי טוב לי איתו... עם הזמן ניתן לראות שהכל לטובה ממש!!, ומה שלא נזכה לראות כאן, נזכה לראות בגדול שם. "אז ימלא שחוק פינו").

בהצלחה רבה רבה נשמה יקרה!!!

וואי וואי, אני מה זה מזדהה איתך.

אם אני זוכר נכון, לאחרונה הבאת אותו בפעם הראשונה הבייתה.

אז ככה, התופעה של התערבות של ההורים בקשר היא מצויה, לפעמים היא טובה מאד ולפעמים היא הרסנית.

ממה שזכור לי, את חששת מאד מלהביא את הבחור הבייתה, בגלל ההורים.

את צריכה לבדוק מה גרם לך לחשוש, שההורים יגלו לך את מה שידעת בתת-מודע שהבחור לא מתאים, או שההורים 'סתם' יערימו קשיים, כי הם מחפשים חתן לבתם היקרה בסגנון אחר וכד'.

אני מכיר מקרוב מישהי שהיה לה דחף גדול מאד להתחתן, והדחף הזה גרם לה להתעלם מזה שהבחור הראשון שהכירו לה לא מתאים לה. הם בעיקרון קבעו כבר תאריך לארוסין (וגם לחתונה), וההורים שלה הצילו אותה, ע"י זה שהם יכלו לבחון את הדברים מהצד, ללא הדחף לחתונה. - זו דוגמא להתערבות טובה של הורים, שבמקרה כזה כדאי לדבר עם ההורים לשאול אותם מה יש להם להגיד ואז להחליט.

ואני גם מכיר לא מעט מקרים הפוכים, בהם ההורים התערבו בצורה הרסנית, כי הם חושבים שהחתן צריך להיות מתאים להם ולא חושבים שהוא בעצם צריך להיות מתאים לבת שלהם. - במקרה כזה יש כמה פתרונות. אם יש לך קשר טוב עם ההורים, אז לדבר איתם ולתאם ציפיות, היכן צריך להיות מיקומם בקשר שלך (מתי והיכן הם צריכים להתערב ומתי להימנע מהתערבות). אם הקשר שלך (או לפחות כרגע) פחות פתוח איתם, אז כדאי לדבר עם מישהו שמצד אחד מזדהה איתך וגם יש לו השפעה על ההורים, זה יכול להיות השדכן, רב, הסבא והסבתא, אחים גדולים וכד'

שיהיה לך ממש ממש בהצלחה, והחלטות טובות לשניכם!

אני לא רוצה להתערב בקשר שלך עם ההורים, זה נושא מאד מאד רגיש.

אני גם לא מכיר אותם באופן אישי, כדי לדעת מה לעשות בצורה הנכונה.

אבל את רואה בו כבעל (לעתיד) ראוי?

את מרגישה שהוא לא רוצה בקשר איתך מתוך יאוש, אלא מתוך רצון אמיתי?

הוא אוהב אותך כמו שאת בלי רצון לשנות אותך?

יש הערכה וכבוד הדדיים?

אם התשובה היא כן, אז לפי דעתי כדאי לך כמו שכתבתי מקודם, ללכת למישהו שמזדהה עם הרצונות שלך ויש לו יכולת להשפיע על ההורים (זה יכול להיות סב(ת)א, דוד(ה), אח(ות), שדכן(ית)...), ולחשוב איך לפתור את הבעיה. ובמצבים מסוימים הוא כנראה יצטרך להסביר להורים, מה באמת יהיה הכי טוב לבת שלהם.

את בת ראשונה שמתכוננת להתחתן בע"ה במשפחה? (אין לך אח(ות) שהצליח(ה) לעבור את התהליך?)

באופן עקרוני, אם אתם באמת מתאימים, ותהיה לכם סבלנות, אז ההתגברות על החוויה (הקשה) הזו, יחזק מאד את הקשר שלכם.ויתן לכםגם  טעימה על איך לפתור בעיות (שיכול להיות שיהיו יותר מסובכות) בזוגיות העתידית.

ממש בהצלחה!!!

לגבי החמות הפוטנציאלית, אם לבחור לא מפריע צבע העור, אז תתעלמו לחלוטין.

ממה שזה נשמע ממך כרגע, לפי דעתי תחזרו כמה שלבים אחורה, תאספו את השברים, תבנו את הקשר בצורה חזקה ללא ההורים, אפילו תשתדלו כמעט לא לדבר איתם על הקשר, ולספר להם רק את המינימום הנדרש.

ואם יהיה צורך, להגיע אליהם כשאתם כבר עם החלטות ברורות.

ותפילות לה' יתברך יעזרו כמובן המון, וכדאי גם לפתוח ולעשות תיאום ציפיות באופן כנה עם הבן-זוג.

וואי איך אני מזדהה אם מה שאת מרגישה, ואני מחזיק לכם אצבעות שתצליחו לעבור את המכשול הזה.

את יודעת שאני איתם בכל זה.. נכון?

לפני שבונים בית צריך לחפור טוב טוב את היסודות וזה חתיכת תהליך, תני להם קרדיט על הדאגה לך.

אליהו שליט"א..

שבדבר כזה גדול משמעותי קדוש ופשוט הכי..

אז כשהשטן קולט שזה באמת הולך לקרות הוא יעשה את כל מה שהוא יכול כדי לנסות שזה לא יקרה!

ובאמת לרוב הזוגות יש איזה משהו שכאילו מפריע.. זה יכול להיות ההורים/החברים/האולם/הצלם/לא משנה מי או מה!או ינסה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה!!  ולפעמים הוא גם מדבר דרך האנשים שהכי אוהבים אותנו..

תהי חזקה! בעזרת ה' יהיה הכי טוב והכי שמח שאפשר!!!

ההורים צודקים לפעמים?

כגון שהבחור והבחורה צעירים מדי / לא מכירים יותר מידי זמן

לא בשלים כרגע מכל סיבה שהיא לנישואין וכדומה

אני גם מכיר כמה מקרים, ואחד מהם גם מקרוב, שההורים ממש צדקו והצליחו להציל את הבחורה מטעות נוראית. אני גם מכיר אחת שלא הקשיבה להורים, ואח"כ מצאה את עצמה גרושה תוך חודשים ספורים.

אבל אם היית קורא את כל ההודעות בשרשור (וגם בשני השרשורים שלפני ש'מקרוני בשמנת' פתחה). היית מבין שבמקרה הזה, זה נשמע שבמקרה הזה ההורים לא מתערבים הצורה הנכונה. וכן גם זה יכול מאד לקרות.

ההורים שלנו הם אלו שגידלו אותנו והם לפעמים יודעים מה טוב לנו אפילו יותר מאנחנו בעצמנו..
לא ברור איפה הגבול עומד בין להקשיב להם ללהתנתק מהם...
רק תפילות!

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

אבל אם את רצינית,

אז רק תדעי לך ש**** ו****

וגם *******

סיננתי את עצמי כדי לא לעבור על לשון הרע.

וכן אני יודע שגם כך זה לשון הרע, אבל פחות חמור...

קהילה דוסית (בסגנון די הר המורניקי נראה לי).

זה סוג של ישיבה גבוהה כזו

/forum/f76

ביישוב עינב יש כולל מאוד חמוד וגם קהילה גדולה ובנו עכשיו שכונה חדשה 

עלי?

אלון שבות?

האזור מאוד יפה לטיול שקט ורומנטי.

הרבה מאוד מעיינות, חלקם לא מוכרים אז יתכן שתהיו בשקט שלכם. אפשר לנסוע לכוכב הירדן ולהנות מהשקט והנוף (אתם תהיו שם לבד, מובטח לכם שאף אחד מגיע לחור הזה...).

אטרקציות וכדו אני פחות מכיר.

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

זה כבר בסטנדרט

"וצביאת מרת אוגיתא דא, והוית ליה לאינתו.

ודן נדוניא דהנעלת ליה: חד חמרא לובא מעליא, בריא, גמיר וסביר, דידע לבדוחי ליבייהו דאינשי"

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.