הלב מתכווץ ומתכווץ. העיניים נפוחות מבכי שכבר נהיה שגרתי. רוצה להישאר מתחת לפוך, למצמץ כמה פעמים, והכל ייעלם.
אני מתפללת המון, בוכה לה' ועורכת בירורים מטורפים.
מהה אני עושה לא נכון????
טנגענס

שבע"ה הכל יתגלגל בחיוביות
הללישקצת.
בהצלחה נשמה 
![]()
ותזכרי שאת טובה תמיד!
לא משנה מה את עושה או לא עושה...
זה לא משנה את הטוב האדיר שבך!
בשורות טובות, ישועות ונחמות!

נועם ה|חיבוק גדול|
תדברי איתו (עם אבא), תגידי לו שאת סומכת רק עליו. ותאמיני בזה.
הוא לא יאכזב אותך... הוא אוהב אותך הרבה הרבה יותר ממה שאת אוהבת את עצמך. תארי לעצמך עד כמה..
וכל משבר שאת עוברת, הוא מרוב האהבה שלו אליך... הוא רוצה לרומם אותך, לכשל אותך. הוא מאמין בך. "לא כל אחד יכול".
(אתמול חשבתי על זה, שזה פשוט מדהים איך ה' הציל אותי מבחור אחד, שלכאורה היה נראה לי שהכי טוב לי איתו... עם הזמן ניתן לראות שהכל לטובה ממש!!, ומה שלא נזכה לראות כאן, נזכה לראות בגדול שם. "אז ימלא שחוק פינו").
בהצלחה רבה רבה נשמה יקרה!!!
![]()
הללישוואי וואי, אני מה זה מזדהה איתך.
אם אני זוכר נכון, לאחרונה הבאת אותו בפעם הראשונה הבייתה.
אז ככה, התופעה של התערבות של ההורים בקשר היא מצויה, לפעמים היא טובה מאד ולפעמים היא הרסנית.
ממה שזכור לי, את חששת מאד מלהביא את הבחור הבייתה, בגלל ההורים.
את צריכה לבדוק מה גרם לך לחשוש, שההורים יגלו לך את מה שידעת בתת-מודע שהבחור לא מתאים, או שההורים 'סתם' יערימו קשיים, כי הם מחפשים חתן לבתם היקרה בסגנון אחר וכד'.
אני מכיר מקרוב מישהי שהיה לה דחף גדול מאד להתחתן, והדחף הזה גרם לה להתעלם מזה שהבחור הראשון שהכירו לה לא מתאים לה. הם בעיקרון קבעו כבר תאריך לארוסין (וגם לחתונה), וההורים שלה הצילו אותה, ע"י זה שהם יכלו לבחון את הדברים מהצד, ללא הדחף לחתונה. - זו דוגמא להתערבות טובה של הורים, שבמקרה כזה כדאי לדבר עם ההורים לשאול אותם מה יש להם להגיד ואז להחליט.
ואני גם מכיר לא מעט מקרים הפוכים, בהם ההורים התערבו בצורה הרסנית, כי הם חושבים שהחתן צריך להיות מתאים להם ולא חושבים שהוא בעצם צריך להיות מתאים לבת שלהם. - במקרה כזה יש כמה פתרונות. אם יש לך קשר טוב עם ההורים, אז לדבר איתם ולתאם ציפיות, היכן צריך להיות מיקומם בקשר שלך (מתי והיכן הם צריכים להתערב ומתי להימנע מהתערבות). אם הקשר שלך (או לפחות כרגע) פחות פתוח איתם, אז כדאי לדבר עם מישהו שמצד אחד מזדהה איתך וגם יש לו השפעה על ההורים, זה יכול להיות השדכן, רב, הסבא והסבתא, אחים גדולים וכד'
שיהיה לך ממש ממש בהצלחה, והחלטות טובות לשניכם!
אני לא רוצה להתערב בקשר שלך עם ההורים, זה נושא מאד מאד רגיש.
אני גם לא מכיר אותם באופן אישי, כדי לדעת מה לעשות בצורה הנכונה.
אבל את רואה בו כבעל (לעתיד) ראוי?
את מרגישה שהוא לא רוצה בקשר איתך מתוך יאוש, אלא מתוך רצון אמיתי?
הוא אוהב אותך כמו שאת בלי רצון לשנות אותך?
יש הערכה וכבוד הדדיים?
אם התשובה היא כן, אז לפי דעתי כדאי לך כמו שכתבתי מקודם, ללכת למישהו שמזדהה עם הרצונות שלך ויש לו יכולת להשפיע על ההורים (זה יכול להיות סב(ת)א, דוד(ה), אח(ות), שדכן(ית)...), ולחשוב איך לפתור את הבעיה. ובמצבים מסוימים הוא כנראה יצטרך להסביר להורים, מה באמת יהיה הכי טוב לבת שלהם.
את בת ראשונה שמתכוננת להתחתן בע"ה במשפחה? (אין לך אח(ות) שהצליח(ה) לעבור את התהליך?)
באופן עקרוני, אם אתם באמת מתאימים, ותהיה לכם סבלנות, אז ההתגברות על החוויה (הקשה) הזו, יחזק מאד את הקשר שלכם.ויתן לכםגם טעימה על איך לפתור בעיות (שיכול להיות שיהיו יותר מסובכות) בזוגיות העתידית.
ממש בהצלחה!!!
לגבי החמות הפוטנציאלית, אם לבחור לא מפריע צבע העור, אז תתעלמו לחלוטין.
ממה שזה נשמע ממך כרגע, לפי דעתי תחזרו כמה שלבים אחורה, תאספו את השברים, תבנו את הקשר בצורה חזקה ללא ההורים, אפילו תשתדלו כמעט לא לדבר איתם על הקשר, ולספר להם רק את המינימום הנדרש.
ואם יהיה צורך, להגיע אליהם כשאתם כבר עם החלטות ברורות.
ותפילות לה' יתברך יעזרו כמובן המון, וכדאי גם לפתוח ולעשות תיאום ציפיות באופן כנה עם הבן-זוג.
וואי איך אני מזדהה אם מה שאת מרגישה, ואני מחזיק לכם אצבעות שתצליחו לעבור את המכשול הזה.



את יודעת שאני איתם בכל זה.. נכון?
לפני שבונים בית צריך לחפור טוב טוב את היסודות וזה חתיכת תהליך, תני להם קרדיט על הדאגה לך.
אליהו שליט"א..
שבדבר כזה גדול משמעותי קדוש ופשוט הכי..
אז כשהשטן קולט שזה באמת הולך לקרות הוא יעשה את כל מה שהוא יכול כדי לנסות שזה לא יקרה!
ובאמת לרוב הזוגות יש איזה משהו שכאילו מפריע.. זה יכול להיות ההורים/החברים/האולם/הצלם/לא משנה מי או מה!או ינסה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה!! ולפעמים הוא גם מדבר דרך האנשים שהכי אוהבים אותנו..
תהי חזקה! בעזרת ה' יהיה הכי טוב והכי שמח שאפשר!!! ![]()
ההורים צודקים לפעמים?
כגון שהבחור והבחורה צעירים מדי / לא מכירים יותר מידי זמן
לא בשלים כרגע מכל סיבה שהיא לנישואין וכדומה
אני גם מכיר כמה מקרים, ואחד מהם גם מקרוב, שההורים ממש צדקו והצליחו להציל את הבחורה מטעות נוראית. אני גם מכיר אחת שלא הקשיבה להורים, ואח"כ מצאה את עצמה גרושה תוך חודשים ספורים.
אבל אם היית קורא את כל ההודעות בשרשור (וגם בשני השרשורים שלפני ש'מקרוני בשמנת' פתחה). היית מבין שבמקרה הזה, זה נשמע שבמקרה הזה ההורים לא מתערבים הצורה הנכונה. וכן גם זה יכול מאד לקרות.
ההורים שלנו הם אלו שגידלו אותנו והם לפעמים יודעים מה טוב לנו אפילו יותר מאנחנו בעצמנו..
לא ברור איפה הגבול עומד בין להקשיב להם ללהתנתק מהם...
רק תפילות!
האם יש למישהו רעיון היכן אפשר למצוא שדכן/ית המכירים אנשים
לא כל כך "חלקים", עם אי אילו מוזריות, אבל טובים, ישרי דרך,
דתיים...
מחפשים לבת של חברה; הבת בת 48, תימניה, שמורה, מאוד ישרה
וטובת לב.
תודה!
רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות
בנוסף, הייתי ממליץ לתאר קצת יותר מה היא מחפשת, היא לא רק אישה בת 48 אלא יש לה אישיות ודרישות, וגם אין פה ממש תיאור שלה.
אם תפרטי מעט יותר יהיה קל יותר לאנשים לחשוב אם הם מכירים מישהו מתאים.
האם הרשימה היא לאנשים עם מוגבלויות?
מחפשת אדם נוח, שמור, ירא שמים (כיפה סרוגה) .
סוג של חדשה פה
פצלש לניק ישן
אולי יעלו עליי פה כמה בנות, נראה לי שהכתיבה שלי אולי תסגיר.
אם יש מישהי כזו, אשמח שתכתוב לי באישי.
איש שלי
אהוב אחד
זה יום העצמאות
מצאתי לי פינת טבע פה
לכאורה, זה מה שחיפשתי בדיוק.
חורשה, שקט, אוויר נעים.
ועדיין, משהו בי לא מוצא מנוחה.
אני רוצה אותך, ובו זמנית אני מלאת פחדים מההליכה לקראתך.
אני יודעת שיש בי הרבה. יש בי מה לתת, יש בי אור. אני בטוחה בזה.
רק שבכלי העולם הזה, עוד לא למדתי ככ איך להנביע אותו, את האור הזה.
והבוץ דבק במעיינותיי, והסחף גובר עליי.
אני במערבולת פנימית, מרגישה שאין לי קרקע בטוחה להישען עליה.
לא מרגישה שאני יודעת, לא מרגישה אולי כמעט בכלל..
אני לא יודעת מה יש שם, ברגש, שאני רוקדת איתו במין ריקוד של רצוא ושוב..
אני רוצה להרגיש, אני רצה אחרי ההרגש, מחפשת את הקו הדק הזה של רגש אמיתי שינבוט בי, ובו זמנית אני ככ בורחת ממנו. ככ מפחדת להתמסר אליו באמת.
אני רוצה אותי.
אני רוצה אותי בגדלות.
אני לא רוצה להיות נחסרת ככ בחסרונך..
אני לא רוצה להגיע אליך מתוך הריק, מתוך הכלום, מתוך האין..
אני רוצה להלך בעולם בקומה זקופה, להיות עושה לי בית בתוכי. פינה של מלכות.
אני רוצה לזכור שיש בי.
אני לא חסרה. אני לא שבורה, אני לא אבודה.
אני רוצה ללמוד לאהוב את עצמי גם ככה. על כל חלקיי.
אני רוצה להצליח להתקלף... להגיע על הגרעין ההוא, שהוא אני, לחבק אותו שם ולשאוב ממנו כח.
ושם, בקודש הקודשים, חתום בחותמו של כהן גדול
מונח, הרצון שלי.
קראתי. אין לי מילים מעבר
ולא קל לגרום לי להתרגש
מה משנה אם מזהים אותך או לא? אף אחד לא מכיר אף אחד כאן, ממילא.....
וואו יקרה איך כתבת את הלב שלך
כמה מרגשת את
כמה אור וכמה אהבה יש בך ויש בך לתת
ב"ה שתמצאו אחד את השנייה במהרה ובמתיקות שלמה 🙏❤
הוא בטוח יזכה בך 
מעביר שאלה מחבר שאין לו חשבון בפורום (:
אני יוצא עם מישהי כבר 8,9 פגישות (לא סגור על זמן כי זה תוך כדי צבא), וממש נחמד לי איתה. יש ביננו התאמה לדעתי כמעט בהכל ממה שדיברנו עליו עד עכשיו. השקפה, תורניות, תרבות וכו. יש לנו צחוקים ביחד, וכשנפגשים יכולים לשבת 4-5 שעות בכיף לגמרי ואפילו יותר. הקטע הוא שאני לא מרגיש. (או שאני לא יודע אם אני מרגיש?). היא הראשונה שאני יוצא איתה (מאז התיכון כן?(;), ולכן אני לא יודע מה אמורים להרגיש. אבל המצב הוא שאין לי "פרפרים בבטן" או משהו כזה. פשוט ממש נחמד לי להיות ולבלות איתה. טוב לי איתה סה"כ בשגרה. אבל אין משהו מעבר, אין רגש כזה חזק כמו שדמיינתי שיהיה לי כשאהיה בקשר. וזה מתחיל להפחיד אותי. האם אני פוגע בנו בזה שאני ממשיך למרות זה? זה משהו שמשתנה? מה אמורים בכלל להרגיש אחרי זמן כזה?
בסוגריים אני אגיד שיש פער קטן שהפריע לי מההתחלה וזה שהיא טיפה יותר גבוהה ממני, וזה הרתיע אותי בהתחלה. אבל אני מתחיל לחשוב שאולי יש לזה קשר על משיכה ורגש?
ממש אודה לעזרתכם!!!
ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.
הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.
החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.
לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.
ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.
(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)
למה אתה רוצה להתחתן?
למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?
אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?
מה זה אומר שאין רגש?
למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?
למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?
קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.
אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.
(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)
ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם..
הראשון, להיפרד. לא מתאים.
השני - לעשות דברים ביחד. ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".
זה מאוד פשוט כן או לא
( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)
הוא יועץ נישואין וממה שאני קוראת אצלו, הוא טוב. אפילו מאוד.
הוא מדבר על נושאים רבים, ובין השאר גם על הדילמה הזו.
גם באתר "השדכן", יש טיפים טובים.
בהצלחה.
שיהיה ברור
לא עברתי לנשואים טריים
אני לא בוגד
באמת
שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות
קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.
אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו
געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט
ותמיד לדעת שמי אני בכלל
זה חשוב
ראומה1אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים
עם המקלחת של סוף תשעת הימים
אותו דבר לגבי נשים נשואות;
כלומר, הרי הפורום לא נועד לאתר היכרויות, אז לכאורה, אין בעיה.
מצד שני, האם שייך וצנוע בכל זאת, לנהל תכתובות עם גברים
אחרים, או שבגלל שזו התכתבות, שמות בדויים וכו', זה לא משנה.
אל תרבה שיחה עם האשה - האם לדעתכם זה מתכוון לסוג
של קשר כזה כמו כאן?
אינני נשואה, ובכל זאת אני תוהה אם זה לא עובר ולו במקצת
את גבול הצניעות;
הרי בכל זאת נוצר קשר
כלשהו אפילו רגשי, אחרי הכל מדברים כאן על דברים
מאוד אישיים....
אני גרושה. חושבת שאם הייתי נשואה עם אדם
שהייתי חשה אליו קרבה גדולה וקשר אמיץ -
לא הייתי משתתפת בפורום עם גברים.
בחברה שאליה אני משתייכת (חרדית), לא שייך פורום
כזה. מעורב.
אז מצד אחד אני מרגישה קצת רגשי אשמה ומצד שני
יש לי תירוץ: הגרסא ינקותא שלי שונה מזו של החברה
החרדית, אני אוהבת לכתוב, אני אוהבת אינטרקציה
עם בני אדם, זה מעניין - במיוחד עם אנשים חכמים
וחושבים כמו אלה שבפורום...
השאלה אם התירוץ הזה יתקבל בבית דין
של מעלה. בזה אני לא כל כך בטוחה.
מה דעתכם?
אבקש תגובות מהפלג המחמיר במגזר
שלכם.
לא אוהבת לכתוב "המגזר" - זה מפלג
ומבדיל, אבל איני מוצאת אפיון אחר כרגע...
תודה!
ומשתתפת פה בפורום
לא מתכתבת בפרטי עם גברים
נמנעת מלהיכנס לפסים אישיים
לא רואה בעיה
לא מכירה כאן אף אחד במציאות
גם אנחנו... ד"שהרמוניהאברך כמו שחלמתי שנים
שמח בחלקי הטוב
מה איתך אח?
זה זכות מעל הטבע
אני אין לי מעצמי כלום על זה
ארץ השוקולדדש!
הצלחה וברכת ה' בכל .
הייתי פה פעם בניק אחר
היית לפעמים משתתף גם בנוג"ה
שם הייתי פעילה בזמנו...
זוכרת אותך ממש לטובה
והאם הינכן זוכרות לצחצח גם בלילה?
ובייחוד לא קולה!!!
שעדיף להימנע ממשחות שיניים מלבינות. ייתכן שהן מלבינות אבל הן משפשפות את האימייל (במיוחד פחם וכיו"ב).
פרדונטקס טוב לחניכיים אם יש בעיות חניכיים / חניכיים רגישות וכיו"ב.
סנסודיין repair (אם מכיל NOVAMIN) טוב לשיניים רגישות ה־NOVAMIN ממלא סדקים מיקרוסקופיים באופן דומה לאימייל או משהו כזה. מומלץ בחום זה גם נותן תחושה חלקה לשיניים.
חוץ מזה כמעט כולם אותו דבר. זה שיש מיליון סוגים בסוף כמעט כולם אותו דבר וכמעט אותם מרכיבים, זה confusion marketing. גם למשל בסנסודיין: יש כמה משחות עם כל־מיני כיתובים שונים אבל אם להסתכל על הרכיבים, זה בדיוק אותו דבר (ומחירים שונים...)
מומלץ להשתמש במברשות רכות. היעילות היא אותה יעילות אלא שהרכות פחות פוגעות בחניכיים / משפשפות את האימייל. אני אישית ממליץ על curaprox, ה־ultrasoft מדהים וגם די עמיד בהשוואה להרבה מתחרים.
ובאו לפגישה.
אבל אפשר לשנות את זה אחרי האירוסין. תזמין אותה לשיננית או הלבנה.
ואני בוכה מהתרגשותתת
כמה שזה היה צפוי אני פשוט מאושרת
אבא תודה
אבל זה סופי ב"ה
תודה!
(סתם)
וזה בכלל לא מעניין אותו
הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...
היא יודעת שהוא שרוף עליה...
ל המשוגע היחידיאחים לא בהכרח דומים
את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍
משו כזה
חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב
היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה
ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה
והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)
תאמת שיש לי הערכה לזה,
ברור שצריך משיכה חיצונית גם,
אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)
בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד
כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך
אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית
תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:
וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.
ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".
אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉
בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.
כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.
לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד
ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל
נכון, יפה
1212121212היי 
אם מישהו/י כאן מכיר/ה באופן אישי-
אשמח לחוות דעת לגבי מאמנת לחתונה בשם יעל אמיתי.
אפשר לענות גם בפרטי
תודה רבה 
תסנני מה שמתאים לך..
בהצלחה!
נשמע לי יותר מתאים בשבילו
הייתי בורחת...
בהצלחה!
שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה
אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?
חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות? מדוע הסתיימו?
מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,
כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?
כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.
ועל זה הדרך.
אבל תגובה יפה
כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.
הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא, אם זה יושב על מקום אמיתי,
בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין
פחות מודע להם.
זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.