לא נוח לך שאני בייניש? בעיה שלך. יש דרך לדבר. אתה רוצה - תחפור גם אתה. מעולם לא הערתי לבן אדם כאן שהוא חופר, אלא התייחסתי לטענות שלו עצמו - מה שאתה עכשיו לחלוטין לא עשית, אלא בחרת בדרך הקלה, להאשים ב"חפירה" ולברוח.
יש משפט: "דרך הטובה ביותר להוכיח שאתה טועה, היא ניסיון להשתיק את הצד השני". הוכחת אותו ברגע זה, מצטער.
עכשיו - מה שכואב לי, זה לא שיש אנשים שהם לא ציונים - אלא שיש אנשים ש, אם נהיה עדינים - לא חושבים, פועלים בלי שכל, רק עם רגש.
כל בן אדם עם טיפה שכל ישר, יבין שכאשר הצבא יוצא ממקום כלשהו כדאי לו לברוח משם מהר מאוד - בהנחה שצה"ל לא מתכוון לחזור לשם באופן קבוע. (ממש לא נראה לי שיישובי גוש קטיף היו יכולים להמשיך לשרוד ברצועת עזה בלי עזרת צה"ל, גם אם המדינה הייתה אומרת להם, תשמעו, אנחנו כבר לא רוצים את עזה אבל אתם יכולים להישאר ולהיות חלק מרצועת עזה אם זה מה שבא לכם - כמה יהודים היו נשארים שם לדעתך?).
זה מה שכואב לי - שיש אנשים שלא חושבים, לא מפנימים, לא מבינים, מתעקשים להיות ראש בקיר - ובשם זה, כן, גם מתנהגים בכפיות טובה כי הם משכנעים את עצמם בכוח שמי שמגן עליהם עכשיו הוא בעצם לא מגן עליהם.
זה מה שכואב לי - לא שאנשים לא ציונים. אתה יכול להיות לא ציוני אבל להכיר בעובדה שהמדינה היא זאת שמגינה עליך עכשיו ביו"ש ובלי המדינה ביו"ש אתה תישחט תוך כמה ימים עד חודש, או תאלץ לברוח ולהתחבא במשך כל הזמן כמו אחרוני המורדים במדינה כלשהי. אתה לא חייב לאהוב את המדינה - אתה כן צריךלהיות עם ראש על הכתפיים, כי אדם שהראש שלו לא על הכתפיים מבחינה שכליית - גם מבחינה מציאותית זה עלול לא עלינו לקרות מתישהו...
וכן - ברור לי ומובן לי לחלוטין שלא תהיה אפשרות לקומץ נוער גבעות להגן על עצמו ללא צה"ל וללא השב"כ, וברור לי שרוב מוחלט מוחלט של המתיישבים ל-א חושב כמו נערי הגבעות וברור לו שהוא צריך את צה"ל והשב"כ ג-ם ביו"ש.
אתה רוצה לא לחשוב ככה - בסדר, אבל כואב לי על טיפשות, זה הכל. (אין לי בעיה עם דעות שמאל קיצוניות או ימין קיצוניות כל עוד הן נהגות בשכל - ברגע שהן מנסות בכוח להתנגש בקיר ההיגיון, כואב לי עליהן. עד אז, כל עוד הן הגיוניות - אני את אתמודד מולן בהיגיון).
אבל כמובן שאני חפרן וכו' וכו', בסדר, שויין, אני בייניש חפרן. אתה לא חייב לקרוא, זה בטוח. (אגב - מה מעליב בכך ש-א-נ-י חוזר על הדעה שלי שוב ושוב? איך זה אמור להעליב אותך? אתה אמור להיות גאה שאתה מספיק חכם כדי להבין אותה בפעם הראשונה).