(פגישה שניה.
יפה!
מי גאון של אמא?!
).
וברצינות - אז נפגשתם ואתם מעוניינים להמשיך בעז"ה. בפגישה הראשונה דיברתם על המון דברים (פוליטיקה/עבר אישי/סיפורי ישיבה/צבא/ש"ל/תיכון וכו' וכו'). הייתה הרבה מבוכה, מן הסתם.
אז מה עכשיו...?
(פגישה שניה.
יפה!
מי גאון של אמא?!
).
וברצינות - אז נפגשתם ואתם מעוניינים להמשיך בעז"ה. בפגישה הראשונה דיברתם על המון דברים (פוליטיקה/עבר אישי/סיפורי ישיבה/צבא/ש"ל/תיכון וכו' וכו'). הייתה הרבה מבוכה, מן הסתם.
אז מה עכשיו...?
אם יש לך כבר שאלות ספציפיות שחשוב לך לברר ל- כדי לדעת אם יש בכלל לאן להמשיך - אחלה
אם לא - תזרמו..
זה בדיוק מה שאני לא יודעת.
חמקמק משהו.
בסה"כ קשר בין אנשים נוצר כתוצאה מחוויות משותפות.
זמן בילוי משותף ותקשורת.
אז בזמן המשותף הזה - אתם יוצרים חוויות שמחזקות את הקשר
וגם בדיבור סתמי, אפשר לבחון את דרכי התקשורת ביניכם (שזה בסיס הכי חשוב לזוגיות)
איך הוא מגיב לדברים שאת מספרת? באדיבות?
מה הוא מספר? מה חשוב לו להדגיש בסיפורים שלו?
האם מלחיץ אותו כשנכנסים לנושאי שיחה קצת יותר רגשיים...?
האם הוא נותן לך מקום?
האם נעים לך בשיחה הזו?!
לא צריך לעשות לו אבחון דידקטי ואישיותי - תוך כדי השיחה, אבל לזכור בגדול את הפרטים -
בשביל שאחרי הדייט תוכלי לעשות לעצמך ניתוח קצר.
אם את בלחי"ת ורוצה להתחתן תוך כמה חודשים...בהחלט תתחילי לברר בפגישה שנייה, ולעשות תחקיר שב"כ.
כדי שתוכלו להחליט אם אתם מתאימים ורוצים להתחתן או לא.
אם את מחפשת בנייה יותר מתונה של הקשר, פשוט כל עוד טוב לכם ביחד תמשיכו, בלי יותר מדי לחשוב כל הזמן אם מתאים או לא מתאים, תחפשו את המשותף ואת הלהנות יחד. והמשיכה כבר תבוא מעצמה...
אף אחד לא נהנה להרגיש בחקירה צולבת.
בטח לא בדייט השני.
(אומרת לך מי שהחליטה אחרי שבועיים סופית.)
אני לא מסכימה שזה או תחקירים או זרימה של "בלי יותר מדי לחשוב כל הזמן מתאים או לא מתאים"
אין חוקים וכללים במצב הזה, כמו שמכירים חבר/חברה באולפנה..
ובונים לאט לאט עומק של קשר, גם זה בא לאט ובעדינות.
יש זוגות שזה קורה להם יותר מהר, ויש זוגות שזה קורה להם פחות..
לזרום בקשר עם אנשים, הכוונה היא פשוט לבוא להכיר ולשמוע.
אחרי הפגישה עושים את הניתוחים וההחלטות! בפגישות עצמן, תני לזה להיות טבעי!
"לזרום"...
דבר ראשון, לא לשאול שאלות כמו, "מה אתה מחפש?" וכד'
זה לא יועיל, ושאלות כאלו רק יזיקו בגישה המתונה...
כי תמיד מהתשובות לשאלות האלו, יהיו כמה שלא ימצאו חן בעינייך, כי עדיין אין את הכימיה
שמאפשרת להבין בדיוק למה הצד השני התכוון בדבריו, ולכן ניתוח הדברים לא מעט פעמים יהיה לא נכון.
המטרה לדעתי בגישה המתונה, היא להשתדל לשים את הדגש, על חיפוש המשותף.
אין משהו מוגדר שצריך לעשות בפגישה שנייה, את יכולה להעלות נושאים לדיון שמעניינים אותך,
לאו דווקא כדי לראות מה דעתו בהם, אלא כדי ליצור כימיה ועיניין.
לספר על חוויות שעברת, טיולים שעשית, מאורעות שמחים שקרו במשפחה וכד'
בשלב יותר מתקדם, ליצור חוויות משותפות.
לשחק משחקים זוגיים, ללכת לטיול, גן חיות, באולינג, קולנוע וכד'.
צריך לבחור דברים שימצאו חן בעיני שניכם...
ודבר אחרון, לדעתי, אם את רוצה לבנות קשר בצורה מתונה ובריאה.
אז לא לעשות יותר מדי ניתוחים, ולבדוק תגובות שלו, ואיך הוא מספר דברים (וכל מה שאלירז כתבה לעיל)
אלא רק לבחון, אם טוב לך איתו, אם בא לך לפגוש אותו שוב, ואם הוא מעניין אותך...
אבל לא מעבר...
מה שאלירז כתבה לעיל אלו דברים שבודקים, כשממש רוצים להחליט מהר על חתונה, בד"כ מתאים לגישה הבלחי"ת...
אין שום קשר לבלחיות
רק רצון לדעת באופן הטוב ביותר האם זה נכון ומתאים לי.
יש בעיה מאוד גדולה להימרח לחינם בקשרים בין גבר לאישה.
יש הרבה אנשים שאני יכולה לדבר איתם שעות על מגוון נושאים, זה לא אומר שאני אצא איתם או מעבר לזה.
מה שיקרה זה שלא תהייה כימיה, או שלא תרגישי משיכה אליו...
יש את הדברים הבסיסיים, כמו רמה תורנית וכד', שאת זה רואים די מייד..
לגבי שאר הדברים, פשוט רואים אם יש כימיה, כי לא תמיד הרשימת מכולת שלי,
זה מה שיגרום לי להרגיש יותר טוב בקרבת בחורה מסויימת.
כמו שאמרתי, בגלל שבשלבים הראשונים לא מכירים אחד את השני,
פלוס העניין, שדפוסי החשיבה של בנים ובנות שונים מאד..
הניתוחים שאת תעשי לדברים שהוא עושה או אומר, יהיו בסבירות לא נמוכה, מוטעים...
דוגמאות: הוא יכול לומר לך שהוא מחפש אחת רגישה..
הוא מתכוון לאחת שאכפת לה לסובב אותה, ושעוזרת לזולת...
ואת יכולה להבין שהוא התכוון לאחת שמביעה את הרגשות שלה באופן מאד גלוי...
ביקורתי - הוא מבין, שמדובר על אחד ששם את הדברים על השולחן, ומעדיף לא לשמור דברים בבטן.
היא מבינה, שמדובר על אחד שכל הזמן מסתובב עם האף למעלה, ומחפש להטיף מוסר לכולם.
אי-הבנות מסוג זה נפוצות מאד בפגישות ראשונות, כי עדיין לא מכירים,
והרבה פעמים קשרים נפסקים, בגלל אי-הבנות כאלו, ולא בגלל סיבות אמיתיות.
אז למרות שזה נראה בזבוז זמן לא לשאול שאלות כאלה בהתחלה, שלכאורה יכולות למנוע את הקשר באיבו..
אבל בסופו של דבר זה מונע לרוב קשרים באיבם, רק בגלל חוסר הבנה
ואז בגלל מה שכתבתי לעיל, לפי דעתי, צריך בעיקר להסתמך על האינטואיציה..
ע"י שאת בוחנת אם טוב לך איתו, אם בא לך לפגוש אותו שוב, ואם הוא מעניין אותך...
בפגישה ראשונה זאת היכרות די בסיסית
בפגישות מתקדמות בדר"כ יש יותר זרימה
ומה שמסובך זה בפגישה השניה:
מצד אחד כבר יש היכרות ראשונית
אך מצד שני עדיין לא בהכרח מרגישים טבעי
ועייני בשירשורי הישן:מחסום דייט 2
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t582580#6423148
(לא בטוחה אם זה לגמרי קשור אבל..אולי יועיל במשהו
)
ו..מצטרפת לשאלה![]()
(בעיני הכי חשוב זה לבוא בשמחה וראש פתוח וברצון אמיתי להעמיק את ההיכרות..)
![]()
לשאול שאלות שמעניינות אותך בעקיפין..
כי אח"כ סתם חבל לחתוך אחרי הרבה זמן של קשר ביחד..
|קרה לי..וזה מאוד קשה לשני הצדדים..(גם למי ש'חותך' וגם למי ש'נחתך')|
מפחדת.
אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.
אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.
הנה דוגמאות:
למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).
אני מפספס פה משהו?
אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.
א. זה מחלוקת אם מדובר באיסור דאורייתא (הרמב"ם) או דרבנן (הרמב"ן).
ב. חיבה זה חיבת ערווה, אחרת, זה מחלוקת שולחן ערוך וש"ך. סביר להניח שבין בני זוג עם קשר משמעותי זה אכן חיבת ערווה.
ג. לגבי יהרג ובל יעבור, זה מחלוקת בבלי וירושלמי.
ובנוסף, הבעיה בהדגשת האיסור היא בדחיפת אנשים להתחתן כבר כי הם לא שולטים ביצרם לפני שהם בטוחים שנכון שהם יתחתנו. אולי זה הסיבה של אמירות סלחניות יותר.
ועוד יש להוסיף שזה קשה ויתכן שבשל כך אנשים סלחניים יותר למרות האיסור כי הם מבינים שקשה.
לגבי ב'- לא הבנתי מה ההבדל בין חיבה "סתם" לבין חיבת ערווה, לא שמעתי על חלוקה כזאת מעולם.
לגבי ג'- תוכל להרחיב קצת וגם עם מקורות? בכל מקרה, אם נניח זה דרבנן כמו דעת הרמב"ן (לדבריך, צריך יום אחד לבדוק את זה...), מן הסתם זה לא יהרג ואל יעבור...
ב - חיבה סתם=נוגע במישהי כי אכפת לי ממנה, נגיד, לחיצת יד להראות תמיכה רגשית.
חיבת ביאה (טעיתי בהגדרה מקודם) =נוגע במישהי עם קונוטציה מינית המתקשרת לעולם היחסים, לדוגמא חיבוק עם אסוציאציה מינית.
(שוב, זה די כללי)
ג - אפנה אותך למקור עליהם דבריי הסתמכו:
ש"ך ביורה דעה סימן קנז סעיף קטן י.
הוא הרחיב יותר משאמרתי.
אסתכל בש"ך בל"נ.
פשוט מחלוקת אם זה דרבנן או דאורייתא.
רגשית, זה איסור שקל לנו להבין איך מישהו חוטא בזה יותר ממי שאוכל בשר בחלב.
האם זה אומר משהו?🤔
חוץ מזה אני לא יודע איזו סביבה תורנית אתה מכיר, אבל ההתייחסות לזה היא כאחת המצוות, ולעומת זאת מי שמחפף בתפילות, כשרויות, צניעות יכול להיות שמחפף גם בזה..
אבל לא ידועה לי שיטתיות שונה🤷♂️
הנה סיכום מפורט, מובנה ומלוטש של הסרטון "האם כדאי שבחורה ששומרת נגיעה תכתוב בכרטיס את זה" מאת ציפי ריין:
בסרטון זה דנה מטפלת הזוגיות ציפי ריין בשאלה המורכבת האם כדאי לבחורה השומרת נגיעה לציין זאת באופן מפורש בכרטיס ההיכרויות שלה. היא מציגה את היתרונות והחסרונות של כל החלטה ומציעה כיוון מחשבה מעשי.
הדילמה המרכזית
מצד אחד, ציון שמירת הנגיעה מסנן מועמדים שאינם מתאימים מראש ומסייע בתיאום ציפיות מהיר. מצד שני, קיים חשש שהדבר יחסום הצעות רלוונטיות ויקשה על מציאת דייטים [00:00].
מדוע הציון בכרטיס עלול להרתיע?
תפיסה של נוקשות יתר: כתיבת עובדה זו עלולה להתפרש אצל בחורים מסוימים כהצבת "סימן קריאה" נוקשה וחסר גמישות, דבר שעלול להבהיל אותם [00:24].
מנעד רחב של שמירה: הימנעות ממגע פיזי היא נושא מורכב, והיא נעה על פני טווח רחב – החל מנגיעות קלות ועד לקיום יחסים מלאים [00:32].
פסילת בחורים רציניים אך לא מושלמים: במציאות הנוכחית, בגיל מסוים רוב הבחורים והבחורות מתקשים לשמור נגיעה באופן מלא. ציון הנושא בכרטיס עלול לחסום בחורים דתיים ורציניים מאוד, שלמרות שלא שמרו נגיעה בעברם, ישמחו לכבד את רצונך ולשמור איתך נגיעה אם תמצאי חן בעיניהם [01:15].
היתרונות שבציון השמירה בכרטיס
בהירות ותיאום ציפיות: הגדרה כזו מבהירה מיד מהם הגבולות שלך ומהי רמת המחויבות שלך לעקרונות הדתיים [01:48].
דיוק בקהל היעד: החלטה זו אמנם מצמצמת את כמות הפניות, אך היא מאפשרת לבחורים שמחפשים בדיוק את רמת הדתיות הזו להגיע אלייך, מה שמגדיל את הסיכוי למפגש מדויק מאוד [02:16].
המלצה פרקטית
ציפי מציעה לנקוט בגישה של ניסוי וטעייה. אם את מגלה שציון שמירת הנגיעה חוסם כמות גדולה מדי של הזדמנויות והמחיר לכך כבד עבורך, תמיד ניתן להסיר את הציון מהכרטיס ולבחון את הנושא מחדש בהמשך הדרך [02:24].
פתית שלגזה מאוד תלוי מי קהל היעד שלה
מן הסתם צורכי הטיקטוק והפייסבוק הם בצד היותר פתוח של הציונות הדתית.
אישית, אם אני רואה בחורה שכותבת שהיא שומרת שבת או שהיא שומרת נגיעה- זה מדליק לי נורה שצריך לבדוק. כדוס. (כי מה ההוא אמינא בעצם?
)
פתית שלגמי שיפסול בחורה מתאימה על סמך העובדה שהיא שומרת מרחק- בוודאות לא יכול להתאים לבחורה שהערך הזה חשוב לה.
אלא אם כן הערך הזה לא באמת קריטי לה.
ממילא עדיף לסנן אותו מראש לפני שאתם יושבים יחד על אותו הספסל..
ולכן אני לא נמצא באפליקציות האלה. גם בהצעות בין חברים הנושא הזה ברור, אז אני בקושי נפגש עם זה.
אבל בתכלס מי שנמצאת באתר היכרויות שבו מצוי שלא לקיים את ההלכה הזאת, אז ברור שכדאי להבהיר את זה. ובאתרים מסוימים גם טוב לציין ששומרים שבת.
מישהו אמר לי שראה לא מעט אנשים עם כיפה בחדר האוכל בעבודה בי"ז תמוז (לא זקנים תשושים).
אז מה אני מבין.
רובנו מכירים חילונים, אם נראה שהם מניחים תפילין למשל, נתרשם מזה ונעריך את זה.
למה אדם שמקיים הרבה מצוות, אבל חלק לא מקבל פחות הערכה ולא הערכה על שהוא גם מניח תפילין וגם שומר שבת וגם שומר כשרות.
תהייה שיש לי
לא, השאלה הנכונה היא: "האם מותר ללמוד תורה גם כשמעשנים?"
או כמו ב־AI, אל תשאל אותו איפה הכי יעיל לדקור אנשים, אלא על אילו מקומות הכי חשוב להגן בגוף באירוע של תקיפה.
בקיצור, אני חותר לזה שזה יכול להיות מאוד מרשים אם ניתקל בחילוני שהוא גם מניח תפילין, שומר שבת וכשרות ולמעשה באותה רמת שמירת מצוות, כמו דתי אחר, שמבחינתנו יהיה לייט,
לדעתי הסיבה לכך היא שנקודת המוצא שהיא שחילוני מגיע ממקום אחר לחלוטין פסיכולוגית/אמונית ולכן הרבה יותר קשה לצפות ממנו משהו.
בעוד אדם דתי שמצהיר על עצמו ככזה (בין אם באמירה בין אם בנראות) מצהיר על השתייכות דתית (או תרבותית) מסוימת שבה הדברים האלה מובנים מאליהם.
כמו סיני שמדבר סינית צולעת (מוזר) לעומת ישראלי שמדבר סינית צולעת (די מרשים)
אתמצת יותר-
הרבה יותר מצוי להעריך אדם עם הפנים פנימה
מאשר אדם עם הפנים החוצה\עומד במקום
שלום, אני בשיעור ה בישיבת הסדר, על פי ההגדרות שאוהבים להגדיר אני "דתי לאומי תורני", מקפיד על הלכה לחלוטין, פתוח מאוד מחשבתית ואמונית, כלומר מברר כל סוגיה עד הסוף עד שאני מגיע לאמונה שבאמת משכנעת אותי ואני חושב שהיא אמיתית ונכונה, בלי לפחד שזאת לא אמונה "פופולרית".
התורה זה הדבר המרכזי בחיים שלי, יש ליר כשרון בלימוד עיון, בין בהתמדה בלימוד ובין ברמת הלימוד, ואני מתכנן להמשיך בישיבה בשנים הקרובות ולהעמיק בלימוד (אני לא מתכנן להיות אברך כל חיי, אני מתכנן בשנים הקרובות להבין כיצד אני יכול לממש את היכולות שלי בצורה הטובה ביותר, ובזה לעסוק).
אני מחפש מישהי מחויבת להלכה ופתוחה מחשבתית שהאמת היא הדבר הכי חשוב מבחינתה, ומעדיף מישהי שלמדה תורה ברצינות במדרשה.
זאת הייתה הקדמה לבעיה שבאתי להתייעץ עם הקהל הקדוש עליה: איך מוצאים הצעות רלוונטיות למה שאני מחפש, ובאופן כללי לציבור שלנו?
ב"שגרירים בלב" לצערי לא הצלחתי בינתיים לקבל הצעות רלוונטיות, ואני לא מכיר אף מקום אחר רציני שמשדך בציבור בציבור שלנו. כל הדברים האחרים זו או מיזמים קטנים, שאני כן מנסה להירשם אליהם אבל אני יודע שהסיכוי להתאמה נמוך, או אתרי הכרויות שמהתרשמות בסיסית נראה שהם מותאמים לציבור יותר לייטי, או שדכנים פרטיים שזה משהו זר מבחינתי (אולי זו בעיה?). הבעיה הגדולה שלי היא שאני מהראשונים מבין החברים שמתחיל לצאת, כך שאין לי כל כך אפשרות להשתדך על ידי חברים.
אשמח לעזרה!
(גילוי נאות: אין לי ווטסאפ, אבל לא מסיבות מאוד אידיאולוגיות, אלא כיון שזה בזבז לי הרבה זמן. אין לי התנגדות מהותית לבת זוג עם ווטסאפ. האם זה מרתיע בציבור שלנו?)
ושומר על ההלכה.
פתוח מחשבתית כקורא ספרים ודעות של אנשים לא תורניים.
בטוח שיש כאן כאלה שהתמודדו עם התקופה שאני מתמודד בה חוסר הצעות במשך תקופה ארוכה נרשמים לשדכן ממלאים פרטים עושים שיחה ואז? דממה אין מי לדבר מחכים ומחכים בזמן הזה מתפללים עושים חשבון נפש סגולות ומה לא? אבל ההצעה מרגישה רחוקה מלהגיע מה אתם עשיתם בתקופות האלו זה פשוט מגיע באמצע ללא הכנה מראש יוצאים תקופה ארוכה יש הצעות זורמות ואז ביום בהיר אין שום דבר מחכים מחכים כבר חודש חודשיים וכלום כמובן זה לא מרכז היום יושבים לומדים הראש בתורה אבל הלב מצטמק שהסדר מסתיים שהיום מסתיים והצעה מניין? הרצון להתחתן להקים בית כל כך גדול שזה כבר מצער לחיות ככה שאפילו את ההתחלה את הנסיון אין, והייאוש בפתח כי ניסת לפנות לכל שדכן מתאים חברים עם פוטנציאל אברכים בישיבה ואין כלום
מה אתם עשיתם?
פתית שלגחוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.
תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים.
תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים
יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.
נעוץ בהודעה בראש הפורום
שאנשים לפעמים מתחתנים מתוך התפשרות שלפעמים עוברת את הגבול הנורמלית עבורי וזה מבאס אותי.
כאילו היה לי קשר רציני לאחרונה ולא באלי היה להתפשר על משהו שקשור לתקשורת .. וזה מבאס אותי כאילו קשה לי לשמוח עד הסוף בשמחה שלהם כי זה מרגיש לי שהם הלכו נגד הלב שלהם .
נגיד חברה שממש התלבטה על הבחור.. הוא לא מבין אותה מספיק.. מרגישה שלוקח לה אנרגיה .. לא תמיד שמחה לראות אותו
לא יודעת זה לא כזה פשוט ההחלטה הזו להתחתן עם מישהו
עכשיו מבינה שזה לא ורוד ..
אבל באמת באלי שתהיה בנינו מציאת חן ואהבה כזו טהורה מתוקה כיפית שאני אראה אותו וממש יתרחב לי הלב
ואני לא ארצה לשנות אותו ..
וזהו זה עושה לי כווץ כזה בלב להרגיש שצריך להתפשר על משהו כזה בסיסי ..
לעומת זאת שאני רואה זוג שהם צוחקים או מבינים אחד את השני בדיבור בוויב ואו זה משגב והכי משמח אותי נותן תקווה ברמות .
אני מתחילה לחשוב שיש איתי משהו כביכול לא בסדר אם אמרתי לשלוש גברים לא לאחרונה שמבחינתם זה חתונה ומבחינתי זה פרידה
שבסך הכל אני רוצה דבר פשוט מאוד
תקשורת , אני רוצה להעריץ אותו במובן מסויים.
במקום זה אני מרגישה שאני מנסה לשנות אותם ולא באלי
בסופו־של־דבר כפי שאת מתארת יש כשל בתהליך. איפשהו זה נופל. ועכשיו המשימה היא למצוא איפה בדיוק בשרשרת נמצאת החוליה החסרה?
אז או שהדרישות שלך – מציאת חן ואהבה כיפית – מופרכות לחלוטין (לא נראה לי?)
או ש-99% מהבחורים היהודיים בארץ (או לפחות מהמדגם שלך, איני יודע כמה רחב הוא) סוציופתים משעממים תתי-אופי (לא נראה לי)
או שיש בעיה טכנית כלשהי בפורמט
אם לא עובד עד כה אני בספק גדול מאוד אם לעשות שוב ושוב next למועמדים החמודים זאת האסטרטגיה הטובה (אולי כן אני לא באמת יודע) וגם לא נראה לי שהעניין הוא התפשרות
אבל כן נראה לי שאת יכולה לחקור יותר לעומק מה בדיוק את רוצה, ולאחר שקיבלת מושג, לבדוק איך הדברים האלה נבנים בדרך-כלל, איך יוצרים מרחב זוגי נעים, מה זה דורש מכל צד, גם ברמת כישורי תקשורת ואולי גם ברמת סגנון הדייטים (לתת יותר זמן? סוגים אלטרנטיביים של דייטים? אורכים שונים? כן להתכתב? לא להתכתב? מה בעצם יכול לעבוד כדי ליצור את התחושה שזה הולך להיות מקום נחמד לשים בו קן?),
ובמקביל גם לחקור איפה זה נתקע, כאילו אם כל הבחורים שיצאתם איתם עד כה היו בבונים מצויים אז באמת אין לי מה להציע חוץ מלהשתתף בצערך אבל אם לא אז איפה בדיוק זה נפל? קשה לך להיפתח? הם פחות מחוברים לעולם הרגש? גבריים מדי? נשיים מדי? בקיצור להיות יותר אקטיביים פחות לחכות שמשהו יקרה. או כן לחכות שמשהו יקרה, כאילו אלה ליטרלי שתי האפשרויות היחידות לבחירתך. נראה לי.
יש מישהו בעבודה שחג סביב
והאמת שהבנתי מה עובר לו בראש יחסית מהר
אבל מאז עברו כבר כמה חודשים
ואני לא טועה לצערי, אין סיכוי.
איך אני גורמת לו לעזוב אותי, להניח לי?
ואני חייבת שהוא יניח לי.
קשה לי להסביר כמה זה מציק לי ועושה לי רע.
אני לא נחמדה אליו במיוחד כדי שלא יתבלבל , לא פוגענית או משהו. אני מאוד עניינית וחותכת, ענייני עבודה וזהו.
יש בי משהו שאני מתארת לעצמי שעלול אולי טיפלה לבלבל אבל זאת אני -
מצד אחד דתייה וזה ניכר
ומצד שני אם אני לא לא מרגישה אנרגיות שלא נעימות לי אני מאוד ידידותית וחופשית עם בני המין השני,
במסגרת העבודה. נחמדה כאילו.
יוצא שכיף לי עם חילונים ובכלל אנשים כאילו לא רלוונטיים מבחינה שידוכית אבל סובלת מדתיים .
והוא לא היחיד דרך אגב.
הוא לא אמר כלום אבל הוא כל הזמן חג סביבי, מזהה איפה אני ומה אני עושה ובאילו שעות והופ.. מוצאת אותו שם בניגוד להרגלים הקודמים שלו,מתכנן לי מארבי מפגש איתי, יוצא להפסקות כשאני יוצאת וכו
מבטיחה שבא לי לצעוק עליו אבל לא יכולה לעשות כזה דבר.
אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.
אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.
זה משהו בסגנון הדתי
לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה
ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין
וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו
אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.
יש מישהי אחרת שמחכה לך .
זה מרגיז ממש.
אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.
אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.
אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת
מה שנקרא למזער מפגשים לאפס
להעביר מסר דרך צד שלישי?
חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.
הוא מציק לך
תהיי לא נחמדה
לא חייבים לצעוק
אפשר להיות קרירים
לא לשתף פעולה עם שיחות
אם הוא מתיישב ליד
למצוא סיבה סתמית וללכת
ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם
רק למי שראוי
לא משנה גברים/ נשים
ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים
את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.
זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.
אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...
בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.
דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.
איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.
לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.
וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.
עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.
ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.
מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.
אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.
מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.
אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.
לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.
רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.
אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.
כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.
בהצלחה
צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..
מכיר גברים כאלה זה כל־כך קרינג' ובלתי־נסבל לא רק לבחורה לדעתי גם לכל הסובבים... בע
מחפש עצות איך שומרים על החתונה בעלות סבירה?
מקומות עם מחירים שפויים.
יש לך מקומות ספציפיים?
כי אני התחתנתי בכזה מקום ולא היה יותר זול
וביררתי מלא על מקומות ולא מצאתי יותר זול מאולם חרדי
אך החתול הזמני עומד על המשמר של לנ"ו.
הגם כי לא תאמינו, כי לא תאמנו, יש התקדמות זעירה בנושא.
כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉
ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.
לא במובן של הדלאיי לאמה, או הפאנצ'ן לאמה (אפרופו פאנצ'... על למה...)
לא נחתה עליי איזו הארה מן השמיים. עדיין, כחתול זמני, באופן כללי, אין לי שמץ של סבלנות לאנשים ולנשים.
פשוט היא ממש חמודה ונחמד לי איתה.
הסיכויים שזה יתקדם למשהו הם אפסיים, אבל בינתיים אני בוחן את זה כחוויה לימודית או משהו בסגנון.
זה מבלבל למדי, כי ככל שאני מנסה לחשוב על זה, אין דעתי סובלת את הרעיון הכללי של זוגיות / לחיות עם מישהי שאינה חתולת בית באותו בית, געוולד, כבר יש לי בחילה רק מלחשוב על זה ועולה לי כל המרשמלו. כאילו ברמת המחשבה זה לא שם ולא קיים.
אבל ברמה המאוד ספציפית, אם ממש לשהות בתוך הרגע ולשכוח מהכל, היא מקסימה מאוד ויש לי פרפרים בבטן. אבל שוב, לא יצא מזה כלום.
אז... לא יודע מה לומר לך.
סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)
Lavenderסתם חחח
יאללה בקרוב בעז"ה 🥳
בהצלחה🫶 עוד יבוא יום בו תמלמל שמות של ניקים בחליפת חתן לוחצת
(או מה שזה לא יהיה)
הזכרת לי את השיר של ליאור נרקיס.
שהוא מחפש חתולה מבית טוב 
מניח שאתה מכיר.
אם לא. גלגל...
תשמע רק אחרי בין המצרים