צריך שבת שלימה כדי לעכל את התובנה העמוקה הזאת.

את מתעסקת עם הוגי הדיעות של הדור הבא.

לי אישית כואב לראות דברים כאלה

גם התאומות שלי התחילו לומר "פיו פיו", כנראה ילד אחד בגן לימד אותם.

עצוב לי שכבר בגיל הזה ילדים נחשפים לרצח (כנראה בסרטים..)

ואגדות חז"ל (כה עשו חכמינו)

לא נראה לי

והרב שהלביש אותו, ואח"כ אותו רומאי נעשה לקיסר, והרב הצליח למנוע גזירה רעה שהוא רצה לגזור. אז כמובן שהוא שאל מה קרה לאנשים בספינה.

וכן לגבי הסיפור עם האיש שהפסיד את ההפלגה שלו, והאניה בה היה אמור לנסוע טבעה.

ויותר מזה (רצח ולא רק מוות), יש הרבה סיפורים שהרקע שלהם הוא גזירות, ואז הילד שואל מה היו עושים למי שעבר עליהן, וכן הלאה.

מצד אחד זה לא נעים שהילדים נחשפים לזה, וזה לא נעים לשמוע ילדים "מאיימים" על חברים שלהם שיהרגו אותם. מצד שני, אני כנראה גם נחשפתי לאותם דברים באותם גילאים, ולא ברור לי איך הכי טוב, והאם זה כל-כך נורא.

ילד ששומע סיפור שמישהו מת, או שלומד סיפור בתורה שיעקב אבינו מת

לא יתחיל לשחק במוות

אבל זה כן קורה כשהוא רואה סרט...

בדיוק אתמול גיסתי סיפרה לי שאחיין שלי אמר שהוא מפחד למות בלילה, כי אחי סיפר לו על משפט שלמה.

וצריך לדעת איך לספר.

אבל אני לא רואה שילדים כאלה משחקים במוות, וזה נושא מרכזי אצלם

זה יותר מופיע כשהוא הולך לישון והוא מפחד או כאלה דברים

אין ילד בשדרות שלא יודע מה זה טיל קאסם, ושלא יודע שבמרחק פחות משני קילומטר מהבית שלו, יש המוני אנשים שרוצים להרוג אותו.

זה אכן עצוב - אבל עדיף שידעו, מאשר שיחיו באשליות. כן, גם בגיל קטן. אני מעדיף שילד יידע ושבמקרה הצורך ידע לברוח כאשר הוא רואה אדם מוזר עם מכשיר ארוך ביד (שנקרא רובה), מאשר שיחשוב שהעולם תמים ושאותו איש לא מתכוון לרצוח אותו.

(גדלתי בעצמי באיזור עימות שכזה...)

אז אתה לא מהדוסים ההם.. 

<צ>

|דוס| |חשוך|

אנחנו שמורים נגיעה רק מ3 לבת ו9 לבן

מה ההבדל בין בן לבת, למען ה'???

מה - שבנים יותר מתגרים מנגיעה בבנות, ובנות פחות מתגרות מנגיעה בבנים ולכן יש הבדל בין נגיעה בבנים לנגיעה בבנות?

מעולם לא ראיתי בהלכה שלמדתי בנושא - ולמדתי המון! הבדל בין עד מתי מותר לגעת בבנות ועד מתי מותר לגעת בבן - אשמח לדעת מה המקור ומה הסיבה למה שאתה מתאר (9 לבן ו3 לבת).

אני יודע שמעיקר הדין (דאורייתא או דרבנן זה כבר מחלוקת הפוסקים) זה בערך מגיל 11-12 - גיל הבשלות, אבל נוהגים להחמיר - וכאן הדעות חלוקות, יש מגיל 9, ויש מגיל 6 (אני אישית משתדל להחמיר מגיל 6 בערך, כלומר - לא לגעת בבנות שהן מעל גיל 6) - אבל לא ראיתי בשום מקום חילוק בין בנים לבנות בעניין הזה...

ואחייניות, למשל, הבנתי שניתן להקל יותר באמת עד גיל 11 בערך.

אחיות זה התעלומה הכי גדולה שלי כי עדיין לא הצלחתי להבין מה למען ה' אמורים לעשות. יש כל כך הרבה דעות בעניין שסותרות אחת את השנייה... בהזדמנות אני באמת צריך לדבר על זה עם הרבנים שלי.

שנפסקה להלכה בשו"ע

שעד גיל 3 לבת וגיל 9 לבן אין ביאתו ביאה, וממילא לא שייך אצלם כל הלכות נגיעה

מהגיל הזה ואילך יש מחמירים ויש מקילים עד גיל 6\7 לבת, שרק אז הן גורמות להרהור

(לא ידוע לי שזה כזה "חומרא", זכור לי יותר שעיקר הדין להחמיר)

קולא באחייניות? למה, היא אשה רגילה שאפשר להתחתן אתה כמו של אחת

ובאחיות מה שיצא לי זה שמותר נגיעה, ואסור נגיעה של חיבה

לא הוזכר שם כל חילוק בין בנים לבנות. אתה נראה לי עשית השלכה מעניין של ביאה לעניין של נגיעה - אבל לא ראיתי את זה בשום מקום אחר מלבד מה שאתה אומר - בקשר לנגיעה אני מתכוון. 

האם יש לך מקור הלכתי לגבי נגיעה - ולא ביאה - שאומר שיש הבדל בין בנים לבנות?

ולמען האמת ראיתי במפורש שעיקר הדין הוא מגיל 11-12 (בהתאמה 12-בנים, 11-בנות), ושנוהגים להחמיר. אבל שאי אפשר למחות בידי מי שנוגע עד גיל 11-12 ולטעון שהוא לא נוהג לפי ההלכה. וגם בעניין ההחמרה כמו שאמרתי יש דרגות ומחלוקות.

לגביי אחייניות - כי עדיין יש הבדל בינן לבין בנות אחרות, זה מה שזכור לי.

(אגב, גם מה שאמרת שניתן להתחתן איתה - זה כמובן רק באחיינית. עם אחיין הדודה לא יכולה להתחתן - האם לשיטתך במקרה זה, הדין יהיה שונה בנוגע לגיל איסור נגיעה?)

לגבי אחיות - זה בדיוק האבסורד שלא הצלחתי להבין - הרי ברור שאוטומטית נגיעה באחותך תהיה סוג של נגיעה של חיבה! אני לא אמור ללחוץ יד לאחותי, אבל כן נראה לי הגיוני שאני אוכל לחבק את אחותי בת ה15. וזה ראיתי התייחסויות שונות ומגוונות בהלכה, שאיבדתי את הראש לגמרי אז בנתיים בזה אני מקיל, מפני שלום בית).

בשולחן ערוך שאומר שאסור לנשק אחות, ואמור ש"איסור יש בדבר" והוא "מעשה טיפשים" הוא אומר את זה גם בדודה, כך שנראה שהקולא שיש בדודה יש גם באחות

ובמפורש הבנתי שחיבוק אסור באחות

ולחיצת יד נראה לי מותר, למה לחיצת יד נראית לך חיבה?

במנחת יצחק קורא ללחיצת יד חיבה לא של ביאה.

לא יודע.

תשובה באחיינית

ועוד אחד

תשובה על ילדה

ועוד

תשובה על אחות

יש דברים שאדם חייב להקפיד אצל בנו מגיל 9 אפילו שלא הגיע לגיל מצוות ואצל ביתו מגיל 3. 

קיצר, יש מצוות שחייבים להרגיל עוד מילדות. אז זה לא איסור אבל זה חינוך וחינוך זה מצווה. 

אנחנו לא מדברים על חינוך של הילד, אלא על הקפדה שלי עצמי

האם אני צריך להתרחק מילדה שנדבקת אלי ומחבקת אותי?

"על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון".

אולי זה הלל הבא...

״בואו תראו, השמש כמו סוכריה על מקל!״ 

לוקח זמן עד שמקלקלים את זה

וכל פעם כשהייתי חוזר מהבית-כנסת מתפילת שבת, היו עשרות ילדים קטנים שרצו מסביבי ובקשו "תירה בי, תירה בי"...

איזה חמודים ומתוקים, אה?

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה