הוא הסיבה לכך שטוב מאוד וברוך ה' שאת ההתיישבות ביו"ש בתחילתה - לא הקימו אנשים כמוך וכמו חבריך. במחילה. עם כל ההערכה על המסירות שלכם למען ארץ ישראל - אתם לא פוליטיקאים חכמים.
הבעיה היסודית שלכם היא שאתם בוחלים בכל קשר שהוא עם הממסד אם הוא לא ב--י-ו-ק מה שאתם חולמים עליו.
ככה לא בונים התיישבות. ככה לא הגיעו 300 אלף מתיישבים ליהודה ושומרון.
את אלון מורא הקימו שמונה פעמים במקומות שונים, וכל פעם פינו אותם. רק כאשר הצליחו להגיע להסדר עם המדינה - הישוב קם, וכיום הוא פורח. ובעוד אלון מורא היה בנדודיו, עופרה כבר קמה בשקט בשקט, בתרגיל מחוכם של גדוד עבודה שמתיישב בסמוך לבסיס צבאי - והכל באישור ובעידוד הממשלה.
בסופו של דבר אפילו שונא הציונות והמדינה הכי גדול מקרב נערי הגבעות, חייב להודותת באמת - רובה המוחלט של ההתיישבות ביהודה ושומרון קיבל הכרה רשמית או לא רשמית, בקריצה והעלמת עין - מצד הממסד, מצד הממשלה. וככה הצלחנו להביא 300 אלף מתיישבים ליהודה ושומרון.
אם המדינה לא רוצה, היא לא מעבירה חשמל וביוב ומים לנקודת יישוב. ובלי זה - שום יישוב לא יצליח להתקיים לאורך זמן. ואתה כנער גבעות, יודע את זה בוודאי. במציאות המודרנית אי אפשר להסתמך על הקמת יישובים ללא חשמל, ללא מים וללא ביוב. בוודאי לא כאשר מדובר במשפחות עם תינוקות. רווקים עוד אולי יכולים איכשהו להסתדר בתנאי שטח.
לכן, פשיטא שחייבים את המדינה בתוך זה, חייבים להגיע להסכמית - ואפיו לא רשמיים אלא בהכרה דה פקטו במציאות בשטח - אבל חייבים את זה, גם אם זה כרוך בוויתורים מסויימים ובידיעה שלא תקבל את כל היד עכשיו, אלא אצבע אצבע.
ולכן - בגלל כל הנ"ל - ברוך ה' שהדור ההוא, הוא זה שהקים את ההתיישבות, ולא הדור שלך. אחרת אני לא רוצה לחשוב כמה יהודים היו היום ביהודה ושומרון, אם בכלל.
כל זה לא נכתב כמשהו אישי נגדך, אלא כדי להסביר למה אני מתנגד לדרך החשיבה שהעלת במכתבך.