קצת על דמוגרפיה ועל יחסי כוחות במדינה - ארוך!!!ותן טל

אזהרה כבר על ההתחלה - מיועד רק למי שיש כוח להחזיק ראש, ושיש לו כוח להסתכל על מספרים  

לכן, אנא, לא להעיר על כך שזה ארוך וכו' - מי שרוצה שיקרא ומי שלא, לא - אני כותב את זה בעיקר בגלל רצון שלי עצמי, ומי שרוצה לקרוא גם, זכיתי, ומי שלא, לא... - אז אנא, לא להעיר הערות על האורך...

 

החלטתי לעשות מעשה ולחשב אחת ולתמיד תחזית שתראה לי עצמי (ולכל מי שחפץ בכך) - מה אמור להיות יחסי הכוחות הדמוגרפיים במדינה בעוד 20 ו30 שנים, בנוגע ליחסי הכוחות הפנים יהודיים - חילונים, דתיים לאומיים וחרדיים.

 

אז לעשות תחזית כוללת אין לי אפשרות, כיוון שזה מצריך מאגר נתונים רציני הרבה יותר ממה שאני יכול להשיג, אבל מה שכן יכולתי להשיג בקלות יחסית - היה מאגר נתונים בנוגע למערכת החינוך היסודי בעשור וחצי האחרון. מערכת החינוך זה המאגר הכי מדוייק שניתן למדוד על פיו, כיוון שככלל יוצאים מתוך הנחה שאדם חילוני לחלוטין לא ישלח את בנו לחינוך חרדי, וכנראה שגם לא לחינוך דתי לאומי. גם אדם דתי לאומי, רוב הסיכויים שלא ישלח את ילדיו לחינוך החרדי.

אומנם - תמיד יש סטייה לכאן ולכאן, אבל בראייה כוללת הסטייה ככל הנראה לא גדולה מאוד, ולכן כתיבת תחזית על פי הנתונים הקיימים היום - לכל הפחות תראה מגמה קיימת, בנוגע ליחסי הכוחות במדינה.

 

אז לקחתי את הנתונים של העשור וחצי האחרון, הצבתי אותם בטבלה, בדקתי עלייה באחוזים, ואז מה שעשיתי הוא ככה: רציתי לחשב את העלייה גם בעשרים שנים הבאות, בכל מגזר בפני עצמו. לצורך כך לקחתי את ממצוע העלייה באחוזים של כל השנים האחרונות גם יחד (נניח לרגע שבשנה X עלה באחוז, ובשנה Y עלה בשני אחוז, אז הממוצע הכולל לXּ+Y הוא 1.5...פשוט יחסית...) - וכדי להיות זהיר, החלטתי להפחית מכך 30 אחוז, אז חילקתי ב100 והכפלתי ב70 את התוצאה - וקיבלתי ממוצע אחוזים, שאיתו השתמשתי כדי לחזות את העלייה בשאר כל השנים (כן - אין תנודתיות בעלייה באחוזים במשך כל שנות התחזית, למרות שבפועל בשנים האחרונות כן יש תנודתיות). כך עשיתי לגבי כל מגזר בפני עצמו, ואז פשוט שיכללתי את התוצאות לכדי מספר כולל של תלמידים באותה שנה.

 

עכשיו נעצור לרגע מהסברים ונצרף כאן את הטבלאות הרלוונטיות:

 

הנתונים הקיימים כבר היום. הטבלה מעט מסובכת ומי שרוצה להבין אותה לעומקה צריך להשקיע קצת מחשבה, אבל בגדול היא נועדה למצוא את כמות העלייה באחוזים כל שנה בפני עצמה, ובכל השנים גם יחד.

 

הטבלה מובאת כקובץ תמונה, כי זה היה הכי נוח לי. מי שמעוניין בטבלאות בתוך קובץ אקסל מסודר, מוזמן לפנות אליי.

 

 
לאחר הטבלה עם הנתונים המדוייקים, אנחנו עוברים לטבלה השנייה - טבלת התחזית
 
טבלת התחזית מקוצרת יותר, כיוון שאינה כוללת את האחוזים, אלא רק מציגה את המספר המשוער על פי העלייה המשוערת באחוזים:
 
 
טוב, לאחר 2 הטבלאות - נחזור להסבר מילולי קצר:
כמו שאנחנו רואים בטבלת התחזית, כל שנה הולך ועולה ה"כוח" של התלמידים החרדים והדתיים לעומת החילונים. בשנת תשצ"ג, למעשה, מספר התלמידים החרדיים המשוער, עוקף בכמותו את מספר התלמידים בחינוך הממלכתי. ואם מצרפים את הדתיים והרחדיים יחד, בשנת תשע"ז הם כבר עוקפים את חצי מכלל התלמידים - ואני מדגיש שוב, הייתי זהיר מאוד בתחזית לחומרה שבחומרה - ולמעשה ייתכן שבפועל המספרים יזנקו הרבה יותר ומספר התלמידים בחינוך הדתי והחרדי יעקוף את החילונים בשנה הרבה יותר מוקדמת. כבר היום אנחנו מאוד קרובים לחצי מכמות התלמידים היהודים במדינה.
 
עכשיו צריך להסביר - מדובר בתלמידי יסודי בלבד, ועל מנת שהם "יחשבו" לצורך רשימת הבוחרים במדינה - ולמעשה, יוכלו להשפיע בקולם על המצאות הפוליטית, ועל המציאות בכלל - צריך לחשב מתי הם יהיו כבר בני 18. אז חילקי את 24 השנים שבתחזית ל4 "מחזורי כיתות" - כי כל 6 שנים כלל התלמידים מתחלף ונכנס "מחזור חדש". כך שלקחתי את מספר התלמידים שמשוער בשנה של תחילת כל מחזור, וצירפתי יחד כדי לגלות כמה תלמידים יעברו את החינוך היסודי במשך 24 השנים תשע"ב-תשע"ה.
 
 
עכשיו נסכם את הנתונים של התחזית. בתום 24 שנים החל מתשע"ב עד תשצ"ה - יחלפו לפי התחזית בישראל מעל 3 מליון תלמידים במערכת החינוך היהודית. מתוך זה, כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת כאן למעלה, יותר מחצי מכמות התלמידים יהיה מהחינוך הדתי והחרדי. החינוך החרדי יהיה יותר משליש מכמות התלמידים שעברו ב24 השנים הללו, והחינוך הדתי לאומי בערך 17 אחוזים.
 
רק 6 שנים לאחר מכן, כל אותם תלמידים יעברו באופן מוחלט את גיל 18 - כלומר, בשנת תת"א - 2041 למניינם (עוד 27 שנים) - יתווספו על פי התחזית מעל ל3 מליון מצביעים לכנסת. מן הסתם במשך השנים האלו ילכו לעולם רבים מאלו שכיום הם בני 60 ומעלה - שרובם חילונים. משמע, כמות המצביעים החרדיים והדתיים תגדל בצורה משמעותית. כיום המפלגות הדתיות והחרדיות גורפות כרבע מכמות המקומות בכנסת (הגם שלבית היהודי מצביעים גם חילונים, וגם לש"ס הגיוני שמצביעים מסורתיים - עדיין, בגלל שלמפלגות חילוניות יש גם מצביעים דתיים, אני בכל זאת מחשב את 30 המנדטים של הדתיים+החרדים, כמקשה אחת של מנדטים דתיים). מה שאומר שהגיוני ביותר שבעוד 27 שנים, בשנת 2041 - תגדל כמות המנדטים הדתיים והחרדיים בצורה משמעותית - אין לי דרך לברר בדיוק כמה, אבל אם נעשה הערכה מאוד גסה - נוכל להמר שמדובר בערך ב40-50 מנדטים  - כלומר, שליש עד 40 אחוזים מכלל אזרחי ישראל.
 
כוכבכוכבכוכבכוכב
 
ואחרי כל הנתונים למעלה - בואו נשתף אתכם בתהיות שלי. כאשר נגיע לכמות כזאת של מצביעים ומשפיעים - נוכל להשפיע באופן דרמטי על הרכבה של הממשלה. 
 
האם לדעתכם, במצב כזה, במקרה המצער שעד אז עדיין לא יגיע המשיח - האם נראה לכם שבמצב כזה שבו כוחנו כדתיים יהיה כה רב, הציבור הדתי והחרדי יחליט שכאשר כוחו בדמוקרטיה כה חזק, הוא יכול גם להשפיע באמצעות זאת על חקיקות דתיות כאלו ואחרות - ובערך "לכפות" על שאר העם, החלטות כאלו ואחרות - נניח, סגירה כמעט מוחלטת של כלל העסקים בשבת, יותר ממה שהיום - ופתיחת עסקים בודדים בשבת - באמצעות חקיקה שתעמוד במסגרת החוק, במסגרת הדמוקרטיה?
או שהדתיים במצב כזה עדיין לא יהיו בעמדה נפשית שתגרום להם לחשוב שהם יכולים באמצעות הכוח האלקטורלי להחליט החלטות כל כך מהפכניות (לאו דווקא השבת, אלא בכלל...)
 
שאלה שנייה, ומתבקשת - במצב כזה, בו הציבור החרדי יהווה אחוז הרבה יותר גבוה מאשר היום במדינה - האם נראה לכם שטכנית הצבא יוכל להמשיך להסתמך על הכוחות החילונים והדתיים לאומיים בלבד, או שהציבור החרדי באופן כזה או אחר יבין שהוא פשוט מוכרח להיכנס במספרים גדולים בהרבה מהיום, אל תוך הצבא - ובמצב כזה שחצי מהמתגייסים יהיו דתיים, יוכלו בצבא הרבה יותר בקלות ליצור אווירה מותאמת לחרדי המצוי.
 
זהו...יצא מאוד ארוך, אבל מי שהצליח לקרוא ולשרוד את זה - צל"ש כוכב
 
ומי שלא - טוב נו, ידעתי את זה מראש, והתרעתי מראש שזה מיועד רק למי שירצה להחזיק ראש. אני כתבתי את זה בעיקר להנאה שלי עצמי, ולסקרנות הפרטית שלי
זה ארוך? זה מגילת אסתר * 4נועם ה
טוב, את כבר הגזמת ממש...ותן טל

ובאמת, כל כך קשה למלא בקשה כתבתי נא לא להעיר הערות על האורך - כן, אני יודע שזה ארוך, וזה מיועד אך ורק למי שרוצה לקרוא...

אופס סליחה...נועם ה
לא קראתי את זה

זה לא יפה מצידי...






סולח?
כן..סולח... פשוט לעיתים זה קצת מציק...אבל בסדר..ותן טל
תודהנועם ה
אשתדל לא לומר את זה יותר...

זה סתם כי יש לי הפרעות ואני לא מסוגלת לקרוא דברים ארוכים.
ניסיון קיצורמופים

ההתפתחות הדמוגרפית במדינה היא ממש לטובת הדתיים

יש סיכוי גדול שתוך כמה שנים נגביר את כוחינו מאד בכנסת

-מלא מלא חישובים-

 

א. האם לדעתכם, במצב כזה נוכל להשפיע באמצעות זאת על חקיקות דתיות כאלו ואחרות - ובערך "לכפות" על שאר העם, החלטות כאלו ואחרות - נניח, סגירה כמעט מוחלטת של כלל העסקים בשבת, יותר ממה שהיום - ופתיחת עסקים בודדים בשבת - באמצעות חקיקה שתעמוד במסגרת החוק, במסגרת הדמוקרטיה?
או שהדתיים במצב כזה עדיין לא יהיו בעמדה נפשית שתגרום להם לחשוב שהם יכולים באמצעות הכוח האלקטורלי להחליט החלטות כל כך מהפכניות (לאו דווקא השבת, אלא בכלל...)
 
ב. במצב כזה, בו הציבור החרדי יהווה אחוז הרבה יותר גבוה מאשר היום במדינה - האם נראה לכם שטכנית הצבא יוכל להמשיך להסתמך על הכוחות החילונים והדתיים לאומיים בלבד, או שהציבור החרדי באופן כזה או אחר יבין שהוא פשוט מוכרח להיכנס במספרים גדולים בהרבה מהיום, אל תוך הצבא - ובמצב כזה שחצי מהמתגייסים יהיו דתיים, יוכלו בצבא הרבה יותר בקלות ליצור אווירה מותאמת לחרדי המצוי.
 
 
 
את עיקר הכיף שלי מחקת בקיצור הזה!!!ותן טל

אני אוהב את כל החישובים האלו....

 

אבל בסדר, מי שמעדיף לקרוא רק את הקיצור שלך, שיהיה לו בכיף

קראתימופים

לא הבנתי למה הורדת 30% מכולם. מה הרווחת בזה?

אם כולם לא יעלו כל כך בשנים הקרובות, זה לא ישנה את היחס בין המגזרים כמעט.

אני הייתי מחשב את האחוז היחסי בכל שנה, ואז את המגמה של גדילת האחוז הדתי-חרדי, ומוריד מהמגמה הזאת 30%, בלי בכלל לחשב כמה תלמידים יש, אלא כמה אחוז הם יהיו

הורדתי כדי להיות זהיר.ותן טל

וזה לא להוריד 30 אחוז כמו שזה נשמע - אלא הורדת שלושים אחוז מממוצע עליית האחוזים...כלומר - אם חישבתי שהאחוז הממוצע של עלייה הוא 1 אחוז, אז בהורדה לצורך הזהירות, הגעתי לעלייה של 0.7 אחוז בכל שנה.

 

ועובדה שהיחס כן משתנה - כיוון שאחוז העלייה בציבור הדתי והחרדי הרבה יותר גבוה מבחילוניים.

 

ואי אפשר לחשב כמה אחוז הציבור עצמו יהיה - כיוון שמדובר פה רק על הגילאים הצעירים. לכן העדפתי להתמקד בלהראות בעוד 30 שנים כמה דתיים-חילוניים-חרדים יצאו ממערכת החינוך... - ובמובהק רואים שעוד 30 שנים אנחנו הדתיים והחרדים נעקוף את החילונים לפחות בגילאים הצעירים (18-42) - וזה היה מה שרציתי להראות - ובשביל זה מספיק אפילו אם אני מקטין את אחוז העלייה, וההקטנה הכרחית על מנת לא להגיע למספרים מנוחים יותר מידי. יודע מה? בוא ניפגש עוד 30 שנים ונראה עד כמה הייתי קרוב למציאות, וכו'... דווקא מעניין אותי עד כמה הצלחתי לחזות את המציאות שתהיה אז... כמובן שזה תלוי בעוד משתנים - עולים לארץ, חזרה בתשובה/שאלה, וכו'...

אי אסביר מה מפריע לימופים

קצב עליית האחוז של הדתיים והחרדים מושפע מאד מהרבה דברים.

יתכן שהילודה אצלינו תרד בעקבות הגזירות, זה כבר קרה בממשלת השמד הראשונה, שהממוצע החרדי ירד בחצי ילד!

(כשאין כסף - יותר קשה, וכשיותר קשה האשה קרובה להתמוטטות יותר מהר, ורבנים מתחשבים בהתמוטטות של אשה כשעולה שאלה האם להיכנס שוב להריון)

מצד שני יש חרדיות שנהיות קרייריסטיות, וזה גורם להן לרצות פחות ילדים.

זה מגמות שאני לא יודע לצפות, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה איתם

לכן אם תוריד גם מהחילונים וגם מהחרדים, יתכן מאד שלא תגיע לתוצאה נכונה

מלבד מה שהביאו לכאן רוסים חילונים וגויים, והביאו לכאן אתיופים שברובם הגדול לא דתיים במובן לפי ההתרשמות שלי

ואי אפשר לדעת את מי יביאו עוד כדי לאזן את הדמוגרפיה שלך

אז אתה אומר בעצםשורש וגרביים
שחרדים יולדים כדי לקבל קצבאות?

חשבתי שזה מצווה
שיח חרשיםטנגענס
חשבתי שמצוות לא מושפעות מגורמים כלכלייםשורש וגרביים
או שמלכתחילה לא צריך להביא ילדים ע"ח המדינה??
טוב, ברור שלא הכל אפשר לחזות.ותן טל

 

קשה עד בלתי אפשרי לחזות הכל. אז עשיתי תחזית שמבוססת אומנם רק על העשור וחצי האחרון ולא על, נניח, ארבעים השנים האחרונות - אבל זה מה שהצלחתי, בהיעדר מספיק נתונים.

 

ברור לי שהתחזית שלי לא מדעית, אבל עדיין אני מאמין שעל מגמה היא כן מצביעה...

 

ושוב, כמו שאמרתי - בוא ניפגש עוד 30 שנה, אני ואתה, הילדים שלי והנכדים שלך בעז"ה, ונדסקס קצת לפי נתונים שיהיו אז..

 

 

ה' יעזורמופים

הרב אייכנשטיין ראש ישיבת יד אהרן מסר שיחה לא מזמן

והוא אמר שהרדיפה שיש היום נגדינו לא נובעת כמו פעם משינאת הדת, אלא פשוט יש פחד

הם רואים שאנחנו גודלים, וזה מחריד אותם

 

ולכן הרב שטינמן כל כך היה נגד המלחמה החזיתית בגזירות, כי עכשיו לא זמן להראות שאחנו חזקים.

אנחנו לא מאיימים על אף אחד, תירגעו!

 

מצד שני הגיעו מים עד נפש, וכבר אין ברירה אלא להילחם

לא פשוט מה לעשות

 

בכל מקרה הניתוחים שלך נעשים כל הזמן בידי משנאינו, וככל שהמצב יהיה יותר טוב, נראה לי שהם ילחצו יותר, ויציקו לנו יותר

אולי עדיף שנלד ילדים בסתר?

נהנתי מאוד לקרוא!חוזרת
ת'אמת, אתה צודק...
וכדאי להוציא את הגולתיות מספיק מהציבור שומר המצוות בין היתר כדי שיהיה אפשר להוביל ולהנהיג, כי זה באמת זמן קרוב... (בכללי כי אנחנו בארץ ישראל והגאולה קרובה ממש...)
רק הערה קטנה (לא קראתי את התגובות אז אולי חוזרת): ההנחה שחילונים לא שולחים לממד לא ככ נכונה לפי דברים שהבנתי מאנשים שמתעסקים בעניין... וגם ממה שקראתי בכללי...
יש חילונים-בעיקר ביסודי, אבל גם בתיכון-ששולחים לממד (מעורב, יש כאלה) כי גם אין שם ערבים וגם יש שם 'תגבור יהדות/מסורת'
אני מודע להערה שלך, ועדייןותן טל

למרות זאת זה המדד היחיד שאפשרי מבחינתי להתבסס עליו - ואני מניח שאחוז החילוניים ששולחים את ילדם לחינוך דתי הוא לא עד כדי כך גבוה. וגם - בין השאר בגלל זה הייתי זהיר בהערכות והקטנתי את אחוז העלייה בכל שנה ב30 אחוזים - ככה שבכל מקרה הקטנתי את הכמויות מראש, ככה שאני סבור שאני עדיין לא חוטא יותר מידי לאמת

רק טעות קטנהיוני

בממד יש ערבים, נוצרים וכל מי שבא 

מזערי, ממש מזערי.ותן טל

זה יהיה מגוחך לטעון עכשיו ש10 אחוז מהממ"ד הוא ערבים, לדוגמה. מגוחך ממש. 

 

אז שום נתון לא יהיה מוחלט לדתיים, לחילוניים וגם לא לחרדיים - אבל עדיין זה מצביע על מגמה. וטיפשי יהיה להיתפס על האחוזים הקטנים של כל אלו שלא קשורים באמת לאותו חינוך ונכנסים אליו מסיבות שונות...

הגבתי לחוזרתיוני

אין לי שום מושג בקשר לנתונים ואחוזים שאתה מדבר עליהם, התייחסתי לטעות שלה שהיא אמרה שאין ערבים בממד. 

צודקחוזרת
המספר שיש מזערי
שמתי לב לטעות אחרי ששלחתי ואין איך לערוך בפלאפון... ‎:-/‎

אגב, תהיה קצת לא קשורה שעלתה לי- או בעצם 2
א. למה אצל הערבים יש ממ בנים וממ בנות? (הקטע בממלכתי זה לא בלי הפרדה כלל?)
ב. אם מישהו ירצה להתקבל לממ ערבי (הכוונה שכל התלמידים ערבים ואזור ערבי, זה נקרא ממ רגיל)- מה יקרה?
ממלכתי לא קשור להפרדה - אלא להאם יש מאפייניםותן טל

ייחודיים - אצל הערבים עצם החינוך הערבי עצמו הוא ייחודי - אבל בתוכו גם כאשר מפרידים בין בנים לבנות, זה ככל הנראה לא ייחודי.

 

להבדיל קיימים היום גם הרבה בתי ספר ממ"דיים שהם לא נפרדים...

קראתי.מוטיבציה

היה מעניין אם היית בכ"ז מציין את האחוז היחסי בכל שנה.

נראה לי שאת מה שהיה לי לומר בנידון, כבר כתבתי.

מגיע לי צל"ש קראתי הכל!!!טנגענס
אבל לא התעמקתי במספרים...
קיצור, יש כמה נתונים מאד חושבים שלא ידועים.
א. עלייה. קראתי שבוע שעבר בבשבע שייתכן מאד עלייה של עד 3 מיליון עולים בעקבות התהפוכות בעולם
ב. חזרה בתשובה שרק תלך ותגבר ככל שיעבור הזמן. בעז"ה
ג. ההיפתחות האיטית של החרדים מהחומות שלהם כך שיש סיכוי גבוהה שעוד 30 שנה אחוזי הגיוס של החרדים לא יהיו מועטים בהרבה ממנו
ד. כמו שמופים כתב ילודה שהולכת ויורדת גם בציבור שלנו. רואים שהאנשים היותר בורגנים מולידים פחות אפ' אם הם שומרי תורה. א"כ אני לא צופה שיהיה מצב של 3 ילדים ח"ו. אני מניח שזה ירד לאיזור 5 ילדים לאישה
ה. איבוד האימון של הציבור בממשלה. בעקבות פרשיות השחיתות שמתגלות חדשים לבקרים+חוסר אכפתיות של הישראלי הממוצע מהמצב המדיני. אפשר לראות את זה בירידה באחוזי ההצבעה. לכן אם יהיה מנהיג ישר ונאמן בעיני הציבור לראשות הממשלה אע"פ שהוא דתי. סביר להניח שהרבה חילוניים יצביעו לו. (ועוד אפשר לומר שהאחוזי הצבעה שיורדים הם דווקא מהחילוני הממוצע)
ו. ירידה של חילונים מהארץ (א"כ אני לא בטוח שזה משמעותי)
קיצור מהנתונים האלה ועוד הרבה נמצא שהחישובים שלך ממש מצחיקים. אבל כל הכבוד. אני גם מת על דברים כאלה

ועוד נקודה סתם כי הזכרת את עניין המשיח אז אמנם אני לא כופר באפשרות שיהיה נס והכל יהיה פשוט. אבל ממש לא נראה לי שזה עומד לקרות. הקב"ה רוצה שנתאמץ להביא גאולה. וכמו שבנינו את המדינה הזו בעשר אצבעות נזכה להמשיך את הגאולה הזו עד להשלמתה. כמובן שבעז"ה הגדול והנורא. ובעניי משיח יכול להיות גם ראש ממשלה מזרע בית דוד עם תכונות של מנהיג יר"ש. קיצור שורה תחתונה העולם הזה מורכב מתהלכים איטיים וארוכים. וכך היה במשך כל ההיסטוריה. כך מנהגו של עולם. וכך תאוותו של השי"ת להיות נסתר בטבע.
ועוד עניין. אשמח אם תביא חישובים לגבי יהודים מול ערבים. הרבה יותר מסקרן אותי
לדעתי, יש בעיה בחישובים..רוני60

א. צריך לזכור, שלצערנו התופעה של "בריחה משאלה" (הרבה) יותר גדולה מהתופעה של ה"חזרה בתשובה".

 

ב. בשנים האחרונות, בעיקר בעיירות-פיתוח ובערים, הרבה חילונים ומסורתיים שולחים את ילדיהם למוסדות חינוך דתיים,

    בגלל איכות ההוראה, ורוב הילדים בסוף נשארים חילונים כמו הוריהם.

 

ג. יש הרבה דתיים (בעיקר לייט) שמצביעים למפלגות לאו דווקא דתיות.

   ש"ס בנויה בעיקר על מסורתיים, שלאחר פטירתו של הרב עובדיה, יכול להיות שהם יזלגו לליכוד.

   וגם הרבה מסורתיים הצביעו הפעם לבית היהודי, והם ממש לא 'קול בטוח' לבחירות הבאות.

 

ד. בבחירות ב-96 היו לדתיים 25 מנדטים, ובבחירות האחרונות יש לדתיים 30 מנדטים.

    (בבחירות שהיו באמצע, היה סה"כ מספר די יציב סביב ה-27, חוץ מהכנסת הקודמת שהייתה צניחה ל-23)

    ולפי החישובים שלך, העלייה הייתה צריכה להיות יותר משמעותית, וגם צריך להסביר את ה"צניחה" בבחירות הקודמות.

 

לסיכום:

צריך לבדוק את היחס של הדתלשיו"ת לעומת החזרה בתשובה יחד עם יחס הילודה,

א"א להסתמך עפ"י רישום בבי"ס יסודי (ואפילו עפ"י רישום בחט"ב או תיכון), עקב מה שכתבתי בסעיף ב.

נצטרך לחכות ולראות, איך פטירתו של הרב עובדיה תשפיע על ש"ס. ואם מפלגת הבית היהודי תחזיק מעמד גם בבחירות הבאות.

 

צריך לזכור שעד לפני כ-250 שנים, כולם היו דתיים. ובפרספקטיבה הזאת, המגמה היא למעשה הפוכה לחלוטין.

לגבי א - ממש ממש לא בטוח...ותן טל

נראה לי שאתה מתבסס בעיקר על מה שנראה לך. אין שום נתונים מדוייקים לכאן או לכאן - אי אפשר לדעת מה יותר חוזרים בשאלה או בתשובה...

 

ב. דבר ראשון - לאו דווקא. יש הרבה מסורתיים שמתחזקים בעקבות ששולחים ילדיהם לבתי ספר דתיים. אבל גם אם לא - כמו שאמרתי, חלק הארי של החינוך הדתי הוא דתי. נקודה. אחרת הגידול בו לא היה גדול כל כך לעומת הממלכתי. הגידול בחינוך הדתי הוא כזה בגלל שהציבור הדתי בממוצע יולד יותר מאשר הציבור החילוני. זה ידוע ונתון רשמי. כלומר - כאשר רואים גידול כזה במספר התלמידים בחינוך הדתי, מסתבר שזה נובע מגידולו הרב של הציבור הדתי והחרדי - ולא של החלק החילוני המזערי יחסית שיש בתוך החינוך הדתי...

 

ג. גם נכון - אבל הגיוני שאם המפלגות הדתיות יתחזקו ובהמשך יהפכו למפלגות שלטון - דתיים רבים גם יחזרו אליהן...

 

לגבי ש"ס - תלוי מאוד. אבל עדיין, הציבור החרדי גדל בלי פרופורציות בכלל לציבור החילוני. ממוצע הלידות לאישה חרדיה כיום הוא כפליים ממוצע הלידות בארץ... כלומר, אישה חילוניה יולדת ככל הנראה פחות משלושה ילדים, אישה דתייה בין 3-6, ואישה חרדייה שישה. תעשה את החישוב לבד ותבין שזה משמעותי מאוד לדמוגרפיה של 30 השנים הבאות...

 

ד. לגבי זה - זה באמת קשור לכל הדתיים שלא מצביעים למפלגות דתיות. וצריך גם לזכור שחרדים רבים היום לא מצביעים. לא יודע אם יותר יחסית מאלו שלא הצביעו אז - אבל עדיין המשקל היחסי של הציבור החרדי+הדתי במדינה, לעניות דעתי, גבוה מהמשקל היחסי שלו בכנסת כיום...

 

לגבי מה שהיה פעם - טוב, נו, היה תנועת ההשכלה וחילון - אבל אני מאמין ורואה בעיניים שהמגמה כיום השתנתה. אם לא יהיה שינוי מהפכני 180 מעלות - המגמה הזאת אמורה להימשך...

רק רציתי לומר, שמה שכתבת זה ממש לא מחייב.רוני60

יש יותר מדי פרמטרים להסתכל עליהם..

ואני בטוח שלא רשמתי חצי מהנקודות שעוד צריך להתחשב בהן.

נראה לי שאף סטטיסטיקאי, עדיין לא הצליח באמת לעשות את הסטטיסטיקה המסובכת הזאת.

 

גם יש היום מגמה מעניינת של התקטבות בתוך הציבור הדת"ל (חרד"ל - דתל"ט).

שהדתל"ט, מתקרבים מאד לציבור החילוני.

 

נראה לי פשוט נחייה ונראה.

כמובן שאני מסכים איתך שהתחזית שלי היא לא מדעית.ותן טל

לרגע לא טענתי אחרת. לחזות תחזית מדוייקת הרבה יותר, יהיה צריך בשילוב הרבה הרבה יותר פרמטרים - לא התיימרתי להיות דמוגרף אמיתי. אמרתי מראש שזה חישוב מאוד זהיר ויש בהחלט סיכוי גדול שאני לא אתקרב למציאות...

 

אני עניתי רק לגבי מה שכתבת, להראות שגם מה שאתה טוען לא מוכרח דווקא...

כולם היו דתיים. פחחחח...טנגענס
מה זה דתיים? כמה אנשים ידעו הלכות? כמה ילדים היה להם את האפשרות ללכת ללמוד תורה בכיתה א' כמו שיש היום? כמה עמי ארצות שלא ידעו דבר בימינם ובשמאלם. ההיתרפקות על העבר באמת נחמדה. אני רוצה לראות בעניים שלי מישהו מלפני 250 שנה שיעיד לי על כך
א. לא מתרפק על העבר.. טוב לי בהווה!רוני60

ב. מדובר על תקופת הקהילות באירופה, לפני תנועת ההשכלה... עד ההשכלה לא היה מושג כזה יהודי חילוני.

    כולם היו דתיים, שמרו שבת, כשרות, התפללו וכו'.

    ילדים היו לומדים תורה אצל המלמד כבר בגיל שלוש.

 

    לגבי, כמה אנשים ידעו הלכות? כמה עמי ארצות היו?

    אני לא יודע, ואין לי דרך להוכיח.

 

    אבל דווקא בית-אל זו דוגמא טובה, שגם היום ביישוב דתי בבנימין,

    יש לא מעט עמי-ארצות, וכאלה שלא יודעים הלכות.. (צא קצת מהבימ"ד, ותיווכח!)

 

 

בכ"מ, לא הבאתי את הטענה הזאת כדי להתרפק על העבר, אני ממש לא מקנא בתקופה ההיא,

הם חיו בגלות תחת שלטון גויים, ואנחנו ב"ה חיים בארץ הקודש, תחת שלטון יהודי.

הבאתי את הטענה הזאת, רק כדי לפרוך את הוכחותיו, כדי להראות שאם אתה מחליף זווית צפיה, כל התמונה משתנה.

פותח פצל''שטוביה2
אני בקושי מסתדר עם התקציר אבל עלתה במוחי הקודח שאלה. מאחר וכלכלת המדינה כדי להשאר בריאה צריכה לשמור על גידול טבעי כל שהוא (כדי שלא יצתרך כל אחד להחזיק על גבו פרמידה הפוכה ממש) ומאחר שצמיחת הכלכלה תלויה ביותר אנשים עובדים למעשה כל קרן פנסיה תלןיה בכך שהחברות המושקעות ימכרו מחר יות מאשר הן מוכרות היום הרי שגידול טיבעי של אנשים עובדים במציאות של תרבות האי ילודה הנפוצה היום גם הוא סוג של נטל
האם לאור כל זאת ההגינות לא דורשת שווין בנטל מול החילונים כלומר נניח שכל משפחה שיש לה יותר מ7 ילדים בניה לא יחויבו לשרת בצה''ל כמובן שאז העובדים בקרב בחרדים יתחילו מוקדם הרבה יותר לא שונה מאוד מגיל סיום השרות
אתה שואל את השאלות הלא-נכונותמאמע צאדיקה

(כן, קראתי הכל...) 

 

א. השאלה היא לא האם הדתיים יבינו שיש להם כוח דמוקראטי כדי להעביר כיוונים אחרים של חוק ומדיניות- 

אלא האם יהיה מדיניות ומערכת חשיבה וחקיקה מספיק מפותחת ומעובדת- כדי שיהיה אפשר להעביר אותה.

והאם יהיו נושאי תפקידים בזרועות הביצועיים של המדינה- שבאמת יישמו את רוח המדיניות הזו 

(הטובים לפרקליטות וזה...) 

"אז מה האלטרנטיבה?" 

צריך שיהיה לזה תשובה ברורה, מסודרת, יישימה

 

ב. שאלת האם הצבא יוכל לעמוד במצב שיותר ממחצית האוכלוסיה לא יתגייסו

הצבא- יוכל להסתדר יופי, להיות צבא גדול ומקצועי ולא צבא העם 

השאלה הגדולה היא האם הכלכלה תוכל להסתדר 

האם הריבוי הטבעי יהיה מגובה בפירמידה כלכלית מאוזנת- שרוב האנשים בגיל העבודה- עובדים ומכניסים, ויש לכלכלה בסיס רחב בשביל האוכלוסיות של הילדים והזקנים.  

או שיווצר מצב של פירמידה לא מאוזנת- שבה יש גירעונות וכולי 

 

 

השאלה בא למעשה היא - האם העם שלנו יהיה אז מספיקותן טל

מפותח כדי להתקדם למדינת הלכה? האם בכלל הוא צריך להגיע למדינת ההלכה הזאת או שזה דבר שצריך לשמור רק לימות המשיח? (זאת שאלה נוספת כבר באמת...).

 

בנוגע לב' - זה שאלה קלה יותר - כי בנוגע לעבודה, החרדים יצאו לעבוד - כי הם לא יחזיקו את עצמם כבר וגם המדינה לא. הם כבר מתחילים לצאת ולפי נתונים לא רשמיים ששמעתי כבר היום יותר מחצי מהחרדים הבוגרים עובדים! להזכירכם - תלמידי ישיבות ואברכים יש רק כמה עשרות אלפים. זה המון, נכון - אבל הציבור החרדי מונה הרבה יותר אנשים...

 

השאלה היא בנוגע לצבא - האם הוא באמת יוכל להמשיך להיות צבא העם או שבשלב כלשהו הוא באמת יהפוך כמו שאמרת לצבא מקצועי בלבד שמשלם משכורת מלאה לחייליו.

 

אין לי תשובה לזה, עדיין לא...

יש לי תשובה אחת לכל השאלות המטרידותטנגענס
יהיה טוב כפרה! ‎
^^^ בדיוק לשם רציתי להוביל אותו ^^^רוני60אחרונה
פלאפון חדש. באיזה מחיר כדאי? מה היתרון של דגם יקר?מתיעצת28

אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..

ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים..  מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?

 

השאלה מה חשוב לךפשוט אני..

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

 

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

 

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

מצטרף לנאמרנפשי תערוג

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש


לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

את חייבת להגדיר לעצמך מה אופי השימוש שלך בוזיויק

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

כמו שכתבו כולםפצל"פאחרונה

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות


אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשבור הרגלים קבועיםזיויק

יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?


כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.

איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?

ההובי של חייoo

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים


כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל


ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

אמיתי? זה קל לך?זיויק
אחפש את הספר
לשנותoo

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך


הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים


אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

נשמע נדיר ממשזיויק
זה באמת קשה מאד מאד, מתאים לאנשים ספציפייםנפש חיה.
חדמשזיויק
עם זאת זה מאתגר תסכימי איתי
כןנפש חיה.אחרונה
לאט לאטנפש חיה.

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

תהיי ספציפית?זיויק
וזה עזר?
אשתדלנפש חיה.

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.


לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)


כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....


היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי


רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

תודההזיויק
מתחילים לאט לאטנפשי תערוג

ומוסיפים כמה שיכולים

חברים - אלו שצופים מדי פעם בסרטים\סדרותשפיכת לב

כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה?  אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).

לא הבנתי מה השאלהבנות בזות לי

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

בעיתונות הכתובה פתרו את הבעיה בצורה יותר חכמהפ.א.

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

אם זה חותך לגמרי את החלקים הבעייתיים..בנות בזות לי

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

לא הבנתי כלוםכְּקֶדֶם
ומרגיש לי לא מתאים בכלל 
אם הייתי צופה, הייתי משלם אלף שקל לכלחסדי היםאחרונה
דקה, אבל הכסף זה גם סיבה לא לצפות.


יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

לאמיצים בלבדזיויק
אתם מחזיקים פה פצלשים? [אני לא]
מי שאמיץoo

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

לפעמים לשאלות נקודתיות...הרמוניה
בדיוק חשבתי על זהזיויק
נשקול🙂
לא! עיניי יתהלך במישרים והייתי כשוכב בלב 'ים'.חסדי הים
איזו מן שאלה זאת?כְּקֶדֶם
#גם_פצלשים_בני_אדם@


כן. במקום אנונימי בפורומים שאיןיעל מהדרום
אני בעצמי😅פצל"פ

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

כנ"ל חחפצלשי"ת
לא הבנתי את התגובהפצלשי"ת
שהשאלה הקפיצה את אלה שזה השם שלהםזיויק
בעוד אני כיוונתי לכלל משתמשי הפורום. קפיש?
לאנפש חיה.

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

יש לי פצלש בחיים האמיתיים.די שרוט
הבעיה שהוא תמיד מנצח בויכוחים.
מאחורי כל אישה עומד גבר שלא יודע מה קרה הפעםדי שרוט
בערךמבולבלת מאדדדד
יש לי כמה שפתחתי כל פעם לשאלה ספציפית. אבל הם לא פעילים (ואני לא זוכרת את השמות שלהם בכלל😂
לאארץ השוקולד

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אה הא! תמיד ידעתי שאתה פצלש של מבולבלתדי שרוט
ארץ השוקולד

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אופס🫢מבולבלת מאדדדד
אני חושבת שנעבור להשתמש רק בפצלש השלישי שלנו, @די שרוט
רעיון טוב💪ארץ השוקולד
נקווה שלא יזהו
בניגוד למה שחושבים אין לי הרבה..בנות רבות עלי

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

מעניין ממה זה נובעזיויק
האם פצלש בניקים נובע מפיצלוש בנפש? 🫢
זהו?זיויק
לאבחור עצובאחרונה
אבל משום מה האתר מדי פעם מקפיץ לי הודעה "האם יש לך פיצול אישיות?" 
כתיבה ברשתות חברתיות: מה אתם אומרים עלחסדי הים

הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?

איזה צד עדיף.

תמיד עדיף לבחור באופציה הראשונה.בנות מרכלות עלי

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

הבעיה שזה מונע יצירתיות וכנות.חסדי היםאחרונה

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

חכמת ההמונים: קרה לכם שכעסו עליכם ולא רצו להסביר?זיויק
נגיד והשדר הוא "תבין לבד" כשזה באמת לא לגמרי מובן, או שמורגש שיש כאן משהו מעבר. מה עשיתם?
בטח, קרה ליפצלשי"ת

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

 

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

מעניין ללמוד מהמקרה שלךזיויק

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

לדעתי גם אם זה חבר וגם אם לאפצלשי"ת
אם רואים שאי אפשר לדבר- עדיף תמיד לקחת צעד אחורה.
זה ברור... במצב שאין ברירהזיויק
מה שניסיתי להבין פה מכם זה אם יש ברירה כדי לא להשאר בפער עצוב כזה 🫥
זה קורה ל100% מהגברים הנשואיםדי שרוט


אני לא בטוח שנכון לקבוע כזאת עובדה מבלי לבדוקנפשי תערוג

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

מה שחשבתי גםארץ השוקולדאחרונה
רעיונות למשחקי קופסאהרמוניה
עבר עריכה על ידי הרמוניה בתאריך כ"ג בכסלו תשפ"ו 20:09

מגבשים וכייפים ששווה לקנות?

 

תודה

אליאסדרור אל
קטאן כמובןריבוזום
טיקט-טו-רייד שיחקתי פעם אחת ומאוד נהניתי אבל אין לנו בבית, אז אין לי ניסיון אישי אם הקסם שלו מחזיק מעמד. לפי מה ששמעתי מסביב נראה שכן משחק שווה. 
נראה ככה...הרמוניה
שם קוד!ריבוזום
איך שכחתי (דורש לפחות ארבעה שחקנים)
זהוו גם אליאס...הרמוניה
סיאנס. לא משחק קופסא אבל מגבש.די שרוט
ואם יש בעיה הלכתית של עבודה זרה אז טוויסטר. ואם יש בעיה הלכתית של נגיעה אז טלפון שבור. ואם יש בעיה הלכתית של במושב ליצים אז תלמדו הלכות לשון הרע.
אני בוכה😂Shandy
אציע כמה שונים:ארץ השוקולד

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

 

יואוהרמוניה

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

 

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

הרבה משחקים הם באנגלית במקורארץ השוקולד

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.


תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

אה וואלה...הרמוניה

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

 

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

מה שלא מתאים רק ל2 מהרשימהארץ השוקולד

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תודה רבה!הרמוניה
לכל אחד מתאים משהו אחרנפשי תערוגאחרונה

תלוי איזה סגנון אוהבים

מנייני קרליבך ברחבי הארץשפתותנו שבח

בס"ד

 

שלום וברכה אני מחפש קישור לרשימה הכי מקיפה של מנייני קרליבך או אם מתאים לכם מי שמכיר אשמח שיפרט פה בשרשור

מה שאני מכיר בירושלים יש כמה  קריית משה (שגם בבוקר קרליבך שזה מיוחד יפה וקצת ארוך) , 
כמה בנחלאות מעיינות, קול רינה , בקטמון יקר , בכותל ואולי עוד כמה.
יש בגבעת שמואל את המניין המפורסם של לכו נרננה 
בצפת יש כמה אני מכיר את בירב שממש צפוף ומיוחד שם.
אני מכיר שיש הרבה  ישיבות שעושות קבלת שבת קרליבך  מרכז בית אל  רמת גן  מניח שיש עוד הרבה שאני לא מכיר.

מחפש קהילות נוספות  בערים ובישובים שעושות קבלות שבת קרליבך שיש אווירה של שירה חזקה ונוצר משהו מיוחד. 
ועוד משהו קצת יותר נדיר קהילות שעושות בבוקר מניין קרליבך כמו בקריית משה למי שמכיר . 
אשמח לשמוע.

וואי לכו נרננה מדהימים!!צע
במודיעין יש בבית הכנסת "איילת השחר"נפש חיה.אחרונה

אולי יעניין אותך