יצא לי לעשות את זה פעם

פשוט הסתובבתי עם אחותי

ראיתי חנויות מסביב

והרגשתי ששום קישקוש שם לא מושך אותי

שום פריט שם לא יצליח להפוך אותי ליותר מאושרת

ממה שאני עכשיו

תרשו לי להיות ביינישית לרגע,

זאת הייתה ההתגשמות הכי טובה

של מאמר חז"ל:איזהו עשיר השמח בחלקו"

למי שעוד לא חווה,מומלצצצץ!!

סתם הסתקרנתי אם יש שם כמה ספרים חדשים שראיתי בסניף אחר,

רחוק מהבית.

כמובן שלא היו, הכול שם לא השתנה כבר שנתיים.

אז מרוב תיסכול עשיתי קנייה מנחמת ועצבנית...

(אותה הרגשה כמו שאתה מפטם את עצמך במתוקים מתוך דכאון)

אבל אולי אני לא פונקציה

בשבילי ללכת לקניון זה עונש (פריצות וכו')

ואני הולך עם עיניים בריצפה, לומד את הדוגמא של הבלטות (למי שמתעניין - בלטות מסודרות במדרגות, כולן חומות עם שינויי גוון)

מה צריך כל כך הרבה בגדים?

את מי זה מעניין?

ומה צריך לקנוות כל כך הרבה?

אני הולך בגלל שאשתי נהנית מזה, אז זה יציאה בשבילה, ואני נשרך אחריה 

(רב הורה לי ללכת איתה, ולהוריד את העיניים, כי זה מספיק חשוב שנהנה ביחד, אם יש בשמים טענות על זה שאני הולך לקניון - אני אפנה את התלונות אליו!)

אז אם יוצא לנו להסתובב במקומות כאלה הוא פשוט מוריד אותם ואין לו שום בעיה

זה היה כך

היום אני רואה יותר טוב ברוך ה'

אבל בד"כ מי שממש קרובה רואים אותה גם עם מספר גבוה

בלי להרוס עוד יותר אתת העיניים?

זה כזה שטיסל...

ולא הייתי רוצה להסתובב בקניון עם מישהו שעושה ככה, איך הוא יוכל להפנות את תשומת לבי לסיילים, לחוות את דעתו על בגדים/איפור/תכשיטים ולייעץ לי מה מחמיא ומה לקנות?

כשמסתובבים "נורמלי" קשה להמנע מלהסתכל בנשים שבפרסומות 

הסתכלות על מנת ליהנות, זה מאוד מאוד מפתה, 

ואם ח"ו מתפתים לזה, זה איסור גמור.

אז לכן עדיף לא להסתכל. 

כשמגיעים לחנות והאשה מודדת משהו אפשר להרים את העיניים לצורך העניין...

.

ונשים יש גם בעיתונים, גם ברחובות,בעבודה בכל מקום....

בדיוק כמו שאני רואה גברים, אין לי בעיה שיעבור במקומות האלה, כלומר שלא יסתגר בבית, וכן, שיראה מעצם זה שיסתובב...

ברחובות עמוסים עם נשים לא צנועות גם משתדלים להוריד את העיניים

אבל ארוון, בתור אוהבת קניונים

בוודאי גלוי וידוע לפנייך שבקניון הנשים מרוחות על תמונות ענקיות

באופן הרבה יותר מושך מאשר סתם ברחוב ואפילו בעיתון.

ושוב, אנחנו מדברים פה על שמירת הלכה בסיסית,

לא חומרות

ויש מצבים שהם נסיון קשה לאדם והוא מעדיף להמנע מהנסיון, לא חושבת שזה לגיטימי?

ובעניין איסור הסתכלות, זה אפילו לא דומה למה שנשים חוות, אז אין לך מה להשוות לעצמך. 

האיסור על גבר לראות אשה לא הפוך 

כשבעלי צריך ליעץ או להחמיא לי הוא פשוט מחזיר לרגע את המשקפים.

(למרות שבד"כ אנחנו לא קונים דברים במקומות כאלה, כי זה יקר)

והוא ממילא לא אדם ששם לב לסיילים ודברים כאלה גם כשיש לו משקפים ..

אם אני יודעת שבעלי סובל בקניון-

אין לי שום עניין ושום הנאה לסחוב אותו כקדוש מעונה לבדוק את הבלטות.

זה לא בילוי זוגי, זו התעללות.

שיבדוק בינתיים בבית אם הבלטות לא צריכות שטיפה במקרה...

לא הייתי רוצה להשתרך ככה אחריו למקומות שמעניינים אותו.

אני נהנית שם בשביל שנינו.....

ולשבת לאכול, לא לטייל בחנויות

(אגב, הן לא צריכות שטיפה...)

בלי כסף, בלי פלאפון, בלי לדעת היכן אתה נמצא בכלל...

מעניין מאוד

הצפופים שמציקים לך בעיניים

ועולים מתוך הקדירה המבעבעת והרותחת

(לפחות התבלינים שם במינון הנכון)

המוקפת בשבט ילידים מרקד...

מישהו הראה לי גר"א שסובר שמת גוי מותר בהנאה

וממילא יש מתירים באכילה, כמו כל בשר אדם

אז אם אתה אשכנזי, יש מקום להתיר!

אבל אני מאמין שזה לא טעים

אולי עם תבלינים?

לא יודע!

אם כבר, עדיף לאכול טרי

אין בג'ונגל מקפיא

לא נראה לך?

בזה יש מקום להקל גם לספרדים

פשוט במת יש איסור הנאה, והוא לא קשר לנידון האם בשר אדם הוא בשר כשר

וגיליתי שלדעת הגר"א אין איסור הנאה במת גוי, 

כך שנשאר לנו רק לדון אם בשר אדם נחשב כשר, כמו גוי חי.

הדרך לגרום לי לעינוי, משימה בלתי אפשרית....

אבל אני הייתי בודקת מה כדאי לקנות וחוזרת אח"כ...

נכנסת בתחילת עונה לחנות,

סורקת בעיני את כווולה ורושמת בראשי מה בא לי לקנות. 
בהמשך אני חוזרת לחנות, כשנוח ומתאים לי, וישר הולכת למה שרציתי.

[וכל פעם מחדש המוכרות שואלות אותי בהתפעמות איך אני ישר יודעת מה אני רוצה, ומסיימת את הקניה כל כך מהר ]

עד שפעם אחת המוצר אוזל

אז צריך לנצל כשאני כבר שם...

וחוצמזה דחיית סיפוקים זאת בעיה קשה.

היא כבר חרשה את כל החנויות ויודעת איפה שווה לקנות ומה יש

והיא גם יכולה להסתכל לכל הכיוונים

בשביל מה בכלל צריך את הגברים האלה?

(במיוחד שהיום כבר אפשר להביא ילד לבד)

כמה מהם חתיכים, יודעים לפנק, וחלקם גם חכמים ויכולים לכתוב לי עבודות.

אז אני לא צריכה גברים, אבל גבר אחד כנראה שכן...

(אתה אבל מחרים אותי!)

בסה"כ קיבלתי רושם שהם יודעים להיות יעילים, כשהם רוצים

צמרמורת...

מחשלת ג'וקים סדרתית

שלא מבינה מה הבנות מפחדות מהם

(חבל, הייתי נהנה להיות הגבר שמציל אותה, אבל, מה לעשות...)

מה שמגעיל זה הרעש שהם משמיעים כשהם נמחצים למוות או לחילופין לראות אותם מתים מK300...

מצטערת זה מעורר בי חלחלה וזה בעיה רצינית כשלא יהיה לי רוצח ג'וקים.

כבר סיפרתי כאן איך הבאתי איש ביטחון לחדר שלי במעונות כדי להרוג ולהוציא אותו... ואת ההלם במבט שלו שבשביל זה קראתי לו.

[אתה מנסה לשכנע אותי לוותר על חבר? מה יוצא לך מזה?]
 

אני מציע שתעשי הדברה

כך לא יהיו ג'וקים מלכתחילה

אמנם זה לא עוזר למעופפים שמגיעים מבחוץ, אבל גם להם זה על כל פנים הורג אותם, ואפשר לפנות אותם עם מטאטא

בלי צורך לרדוף אחריהם ולמעוך אותם, ולשמוע את הקול של הפיצפוץ

קרעכץ 

איייייייייייכס

אז זאת הדרך היחידה שלך לשכנע אותי שמוטב לי ללא חבר?

כי בינתיים זה חלש...

אני רוצה שכל בנות ישראל יתחתנו!

אני לא רוצה שיהיה לך חבר רק אם את לא שומרת נגיעה

אבל כיון שאני לא חושד בך - ברור שאני רוצה שתמצאי את זיווגך כמה שיותר מהר

עזבי את העבודה, עזבי את הלימודים - זה העיקר בחיים!

(ועוד שניה יגרשו אותנו ללנ"ו)

[ואני שומרת נגיעה!]

פשוט כל הרעיונות שלך על למה לא צריך גברים...

אוי ואבוי למי שרוצה גבר רק בשביל להרוג ג'וקים ולעשות עבודות 

אבל אם זה עושה לך את זה - שיהיה

אולי מתוך שלא לשמה יבוא לשמה

אבל זה כדי לשכנע אותך..... אחרי הכל כבר נראה לי שלדעתך אפשר לוותר.

את צריכה בנתיים להיתקע?

לדעתי זה לא גישה טובה בחיים - להיות על מזוודות ולחכות שמשהו יגיע

בינתיים תחיי את חייך, ותנסי לעשות את המיטב

כל מילה

שקר ותרבות חוץ בריכוזיות גבוהה עד להחניק.

אני נוהג לעטוף את עצמי בבועה דמיונית כשאני נאלץ להתהלך שם

(ויעויין בס' מרומי שדה להגאון נצי"ב ביומא עא.).

זה החיים!

מתמודדים עם מה שיש, ומשתדלים להחזיק גם בכרכים

לפעמים כשאתה מסתכל במבט כללי על כל התנועה שם, אתה מתמלא

חמלה עמוקה על אותם שמבלים את זמנם, ממונם ומרצם לריק. ותם לריק

כחכם. ואני לא אומר את זה מנקודת המבט הדתית בדווקא, אלא מזו

הביקורתית. 

אני נזכר לא פעם בסיפור אודות אחד מתלמידי הסבא מקלם (כמדומני)

שלאחר שנים שינק תורה מרבו, הפך עורו ויצא בשאלה ושלח ידו בכל

מנעמי העולם. לאחר ששתה ומיצה את קובעת כוס התרעלה, התבטא

ואמר שהאדם שהוא הכי שונא בתבל הוא רבו לשעבר. משום שעם אותן

תובנות שנחרטו בו אז בלומדו לפניו, ניטלה ממנו כל אותה ההנאה שיכל

להפיק, גם אם התאמץ מאוד לטעום ממנה... 

השפע הוא דבר חיובי. גם ההנאה בראשיתה (המבינים יבינו) היא דבר

נעלה שאין כמעט למעלה הימנו. ההנאה היא צורך קיומי,

וגם גורם מרכזי בהרחבת הנפש. אך זה וזה אינן ערכים כשלעצמם

אלא רק כלים למימוש הייעוד. שופינג לשם שופינג היא הנאה לשם

ההנאה. אין הבדל אובייקטיבי בין אדם המכור להנאת הסם

לבין אדם המכור להנאת הקנייה. זה וזה מכורים להנאה. ההבדל

הוא רק כמותי.

כמו שהשפע וההנאה חיוביים ונעלים, כך היחס אליהם מאוד עדין וטעון.

הם יכולים לבנות ולסתור, לתקן להשחית, וכחוט השערה בין זה לזה.

מכיוון שהם מאוד חושניים לעולם קיים הסיכון שבמקום שהוא ינצל אותם,

הם ינצלו את המשתמש בהם ע"י שיטביעו אותו במצולות החומר. 

החן שלהם נעוץ דווקא בעדינותם. חריגה קטנה הופכת אותם מעדינים

ואצילים למגושמים ורדודים.

קיצור הדברים - אין שום פסול ברצון ליהנות. זה חלק מובנה בכל חלקי הבריאה.

הבעייה היא כאשר הרצון הזה נהיה גס, והופך לסגידה והתמכרות להנאה.

הקניון לדוגמא, לדעתי, משמש חלון ראווה מושלם (תרתי משמע?) לאותה בעייה.

אתה מבין ומסכים לחשיבות שבהנאה. 

אבל אז אתה אומר שאתה רואה את המבלים בקניון 

כמכורים (כמו לסם!). 

ועוד מסקנה לא מובנת לי, שופינג לשם שופינג יכול להיות 

הנאה לא לשם הנאה גרידא אלא כחלק ממילוי הצורך הנפשי בהנאה והרחבת הדעת. במיוחד אצל נשים. 

רצון גס? סגידה? הלבשת חתיכת תיק על אנשים תמימים.

אני מלמד עליך זכות ומבין שצורת החשיבה והתנהלות של האנשים שנהנים בקניון

היא כל כך רחוקה משלך שקשה לך להבין אותם מבלי להסתכל עליהם דרך צורת המחשבה שלך,

למדתי בישיבה ואני מכיר את הראש הזה

אתה צריך להבין שיש יהודים ישרים ותמימים שעובדים את ה' בכל ליבם

ועדיין נהנים בקניון ויכולים לבלות בבית קפה

ולעשות דברים מענגים בלי לחשוב באותו רגע על ה"לשם שמיים" שבעניין, ויש בזה משהו בריא, גם אם לא אידיאלי. 

אני גם חולק על ההסתכלות שלך על ההנאה כעניין "עדין וטעון". 

זה נכון שזה יכול להיות משחית

ונכון שהם יכולים להטביע את המשתמש בהם במצולות החומר

אבל ההסתכלות הזאת לדעתי מזינה את רגשות האשם (הקרוי "מצפון")שהיצר הרע כל כך אוהב

צריך לשמור על איזון ולחפש את קרבת ה'

מתוך שמחה והרחבת נפש

ולא לעשות לומדעס מכל דבר.

וכמובן חייב להיות לכל אדם זמן להתבוננות יותר פנימית וחשבון נפש עם עצמו.

זמן מוגדר, ולא לטבול בבריכה של חשבון נפש 24 שעות.

שתאווה היא מידה רעה?

מה ששום אמר הוא ברור ופשוט ועי' באורחות צדיקים שער האהבה מה שכתב על תאווה באריכות

אתה אומר שבריא ליהנות מהחיים כדי ליהנות מהחיים?

ומה עם "ומן ההיתר יסיתנו לאיסור"

באו"ח סי' ר"מ גם כן למדת כך, שצריך ליהנות מהחיים, וזה בריא ונורמלי?

נורמלי להקשיב ליצר הרע, השאלה אם זה לא מידה רעה

וזה ממש חולי הדור - הרדיפה אחרי התאווה.

איפה לדעתך שייכת כן הבעיה של רדיפת התאווה?

(אני לא אומר שכל מי שנהנה בקניון באמת רודף אחרי התאוה, ומחפש ליהנות מהחיים לא בשביל עבודת ה', זה חידוש של שום שלא מוכרח בעיני, אבל אתה מסכים עם החידוש הזה, ואומר שזה כן בסדר. זה מה שמוזר לי)

אני באמת לא אוהב להבהיר באובססביות שאני לא מכליל, היכן שזה מובן 

מאליו.

אז, הנה, אכבוש את יצרי ואבהיר: מעולם לא התכוונתי שכל אדם נתון שנצביע עליו

בכל רגע נתון שמסתובב בקניון הוא נהנתן בלתי נלאה. לא. אמרתי שזאת האווירה

ששוררת שם.

הוא ללכת ולדאוג שלילדי ישראל יהיו מלבושים מכובדים לעונג יום טוב כפי שדרשו חז"ל,

ושלאבא שלהם תהיה אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים שירחיבו את דעתו.

(ושיהודים טובים יביאו פדיון הגון לביתם בסוף יום עסקים...)

זה לא לשם שמים??

סוג של כל מילה...

ללא שיהפך לגס ולסגידה אחר ההנאה?...

די מוקצן.

ואני חושב שהבהרתי את זה היטב בדבריי דלעיל.

במקומות נורמלים זה עוד אפשרי ללכת בין הטיפות. ורבים עשו

ועלתה בידם.

אך עם האווירה בקניונים צריך עצבים של ברזל ע"מ שלא להיגרר

לעמדה הנפשית הזאת, או עצה פשוטה - להדביק על הכל חותמת

"לשם שמים". מסתבר שזה עובד יופי.

בשתי השורות האחרונות: "הבעיה היא.." ולאחר מכן "הקניון לדוג'".

(ואגב, מדביקים מדבקה וחותמים בחותמת)

הוא יכול. כמו שכמעט כל הנאה יכולה. 

אך העכירות שישנה שם דורשת מאמץ ותגבורת פנימית מאוד גבוהה,

אא"כ אחד מהתחביבים הוא להונות את עצמו, שזה נחמד.

(לא ממש הגיוני לאמר "הוא יכול" עם נקודת סיכום (הוא יכול . ) ומיד אחכ לכתוב "אך". 

לכאורה מה שאתה כותב הוא נכון, אבל ההוספות שלך לפני ואחרי תוכן הדברים (אחרי בעיקר) מבטלות את התוכן, כך שקשה לי קצת להבין את מה שאתה אומר במדויק מבלי שזה יסטה לכאן ולכאן.

(מוסב על הסוגריים שבשתי ההודעות האחרונות).

נכתב בהשראת:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t625939#7000110

* גם מורים יכולים. לטעות.

היה מוצלח, ת'כלס.

ואנו מן הצד נביט ברחמים על כל אלה שלא זכו לטעום את הנאת השופינג....

העונג כולו שלנו,

(סליחה, חלק נכבד מהעונג הוא של המוכרים בחנויות...)

או-הו..

אני אוהבת ללכת כדי להתאוורר אפילו בלי לקנות (טוב חוץ מבנאמן )

אבל ברב החניות המוסיקה כזאת גסה שממש מוציאה את כל החשק

אהממממ 

לפחות את זה אין

(או שאני לא זוכר? )

תיכנסי ממוקד למה שבא לך ותברחי כל עוד נפשך בך 

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?