יצא לי לעשות את זה פעם

פשוט הסתובבתי עם אחותי

ראיתי חנויות מסביב

והרגשתי ששום קישקוש שם לא מושך אותי

שום פריט שם לא יצליח להפוך אותי ליותר מאושרת

ממה שאני עכשיו

תרשו לי להיות ביינישית לרגע,

זאת הייתה ההתגשמות הכי טובה

של מאמר חז"ל:איזהו עשיר השמח בחלקו"

למי שעוד לא חווה,מומלצצצץ!!

סתם הסתקרנתי אם יש שם כמה ספרים חדשים שראיתי בסניף אחר,

רחוק מהבית.

כמובן שלא היו, הכול שם לא השתנה כבר שנתיים.

אז מרוב תיסכול עשיתי קנייה מנחמת ועצבנית...

(אותה הרגשה כמו שאתה מפטם את עצמך במתוקים מתוך דכאון)

אבל אולי אני לא פונקציה

בשבילי ללכת לקניון זה עונש (פריצות וכו')

ואני הולך עם עיניים בריצפה, לומד את הדוגמא של הבלטות (למי שמתעניין - בלטות מסודרות במדרגות, כולן חומות עם שינויי גוון)

מה צריך כל כך הרבה בגדים?

את מי זה מעניין?

ומה צריך לקנוות כל כך הרבה?

אני הולך בגלל שאשתי נהנית מזה, אז זה יציאה בשבילה, ואני נשרך אחריה 

(רב הורה לי ללכת איתה, ולהוריד את העיניים, כי זה מספיק חשוב שנהנה ביחד, אם יש בשמים טענות על זה שאני הולך לקניון - אני אפנה את התלונות אליו!)

אז אם יוצא לנו להסתובב במקומות כאלה הוא פשוט מוריד אותם ואין לו שום בעיה

זה היה כך

היום אני רואה יותר טוב ברוך ה'

אבל בד"כ מי שממש קרובה רואים אותה גם עם מספר גבוה

בלי להרוס עוד יותר אתת העיניים?

זה כזה שטיסל...

ולא הייתי רוצה להסתובב בקניון עם מישהו שעושה ככה, איך הוא יוכל להפנות את תשומת לבי לסיילים, לחוות את דעתו על בגדים/איפור/תכשיטים ולייעץ לי מה מחמיא ומה לקנות?

כשמסתובבים "נורמלי" קשה להמנע מלהסתכל בנשים שבפרסומות 

הסתכלות על מנת ליהנות, זה מאוד מאוד מפתה, 

ואם ח"ו מתפתים לזה, זה איסור גמור.

אז לכן עדיף לא להסתכל. 

כשמגיעים לחנות והאשה מודדת משהו אפשר להרים את העיניים לצורך העניין...

.

ונשים יש גם בעיתונים, גם ברחובות,בעבודה בכל מקום....

בדיוק כמו שאני רואה גברים, אין לי בעיה שיעבור במקומות האלה, כלומר שלא יסתגר בבית, וכן, שיראה מעצם זה שיסתובב...

ברחובות עמוסים עם נשים לא צנועות גם משתדלים להוריד את העיניים

אבל ארוון, בתור אוהבת קניונים

בוודאי גלוי וידוע לפנייך שבקניון הנשים מרוחות על תמונות ענקיות

באופן הרבה יותר מושך מאשר סתם ברחוב ואפילו בעיתון.

ושוב, אנחנו מדברים פה על שמירת הלכה בסיסית,

לא חומרות

ויש מצבים שהם נסיון קשה לאדם והוא מעדיף להמנע מהנסיון, לא חושבת שזה לגיטימי?

ובעניין איסור הסתכלות, זה אפילו לא דומה למה שנשים חוות, אז אין לך מה להשוות לעצמך. 

האיסור על גבר לראות אשה לא הפוך 

כשבעלי צריך ליעץ או להחמיא לי הוא פשוט מחזיר לרגע את המשקפים.

(למרות שבד"כ אנחנו לא קונים דברים במקומות כאלה, כי זה יקר)

והוא ממילא לא אדם ששם לב לסיילים ודברים כאלה גם כשיש לו משקפים ..

אם אני יודעת שבעלי סובל בקניון-

אין לי שום עניין ושום הנאה לסחוב אותו כקדוש מעונה לבדוק את הבלטות.

זה לא בילוי זוגי, זו התעללות.

שיבדוק בינתיים בבית אם הבלטות לא צריכות שטיפה במקרה...

לא הייתי רוצה להשתרך ככה אחריו למקומות שמעניינים אותו.

אני נהנית שם בשביל שנינו.....

ולשבת לאכול, לא לטייל בחנויות

(אגב, הן לא צריכות שטיפה...)

בלי כסף, בלי פלאפון, בלי לדעת היכן אתה נמצא בכלל...

מעניין מאוד

הצפופים שמציקים לך בעיניים

ועולים מתוך הקדירה המבעבעת והרותחת

(לפחות התבלינים שם במינון הנכון)

המוקפת בשבט ילידים מרקד...

מישהו הראה לי גר"א שסובר שמת גוי מותר בהנאה

וממילא יש מתירים באכילה, כמו כל בשר אדם

אז אם אתה אשכנזי, יש מקום להתיר!

אבל אני מאמין שזה לא טעים

אולי עם תבלינים?

לא יודע!

אם כבר, עדיף לאכול טרי

אין בג'ונגל מקפיא

לא נראה לך?

בזה יש מקום להקל גם לספרדים

פשוט במת יש איסור הנאה, והוא לא קשר לנידון האם בשר אדם הוא בשר כשר

וגיליתי שלדעת הגר"א אין איסור הנאה במת גוי, 

כך שנשאר לנו רק לדון אם בשר אדם נחשב כשר, כמו גוי חי.

הדרך לגרום לי לעינוי, משימה בלתי אפשרית....

אבל אני הייתי בודקת מה כדאי לקנות וחוזרת אח"כ...

נכנסת בתחילת עונה לחנות,

סורקת בעיני את כווולה ורושמת בראשי מה בא לי לקנות. 
בהמשך אני חוזרת לחנות, כשנוח ומתאים לי, וישר הולכת למה שרציתי.

[וכל פעם מחדש המוכרות שואלות אותי בהתפעמות איך אני ישר יודעת מה אני רוצה, ומסיימת את הקניה כל כך מהר ]

עד שפעם אחת המוצר אוזל

אז צריך לנצל כשאני כבר שם...

וחוצמזה דחיית סיפוקים זאת בעיה קשה.

היא כבר חרשה את כל החנויות ויודעת איפה שווה לקנות ומה יש

והיא גם יכולה להסתכל לכל הכיוונים

בשביל מה בכלל צריך את הגברים האלה?

(במיוחד שהיום כבר אפשר להביא ילד לבד)

כמה מהם חתיכים, יודעים לפנק, וחלקם גם חכמים ויכולים לכתוב לי עבודות.

אז אני לא צריכה גברים, אבל גבר אחד כנראה שכן...

(אתה אבל מחרים אותי!)

בסה"כ קיבלתי רושם שהם יודעים להיות יעילים, כשהם רוצים

צמרמורת...

מחשלת ג'וקים סדרתית

שלא מבינה מה הבנות מפחדות מהם

(חבל, הייתי נהנה להיות הגבר שמציל אותה, אבל, מה לעשות...)

מה שמגעיל זה הרעש שהם משמיעים כשהם נמחצים למוות או לחילופין לראות אותם מתים מK300...

מצטערת זה מעורר בי חלחלה וזה בעיה רצינית כשלא יהיה לי רוצח ג'וקים.

כבר סיפרתי כאן איך הבאתי איש ביטחון לחדר שלי במעונות כדי להרוג ולהוציא אותו... ואת ההלם במבט שלו שבשביל זה קראתי לו.

[אתה מנסה לשכנע אותי לוותר על חבר? מה יוצא לך מזה?]
 

אני מציע שתעשי הדברה

כך לא יהיו ג'וקים מלכתחילה

אמנם זה לא עוזר למעופפים שמגיעים מבחוץ, אבל גם להם זה על כל פנים הורג אותם, ואפשר לפנות אותם עם מטאטא

בלי צורך לרדוף אחריהם ולמעוך אותם, ולשמוע את הקול של הפיצפוץ

קרעכץ 

איייייייייייכס

אז זאת הדרך היחידה שלך לשכנע אותי שמוטב לי ללא חבר?

כי בינתיים זה חלש...

אני רוצה שכל בנות ישראל יתחתנו!

אני לא רוצה שיהיה לך חבר רק אם את לא שומרת נגיעה

אבל כיון שאני לא חושד בך - ברור שאני רוצה שתמצאי את זיווגך כמה שיותר מהר

עזבי את העבודה, עזבי את הלימודים - זה העיקר בחיים!

(ועוד שניה יגרשו אותנו ללנ"ו)

[ואני שומרת נגיעה!]

פשוט כל הרעיונות שלך על למה לא צריך גברים...

אוי ואבוי למי שרוצה גבר רק בשביל להרוג ג'וקים ולעשות עבודות 

אבל אם זה עושה לך את זה - שיהיה

אולי מתוך שלא לשמה יבוא לשמה

אבל זה כדי לשכנע אותך..... אחרי הכל כבר נראה לי שלדעתך אפשר לוותר.

את צריכה בנתיים להיתקע?

לדעתי זה לא גישה טובה בחיים - להיות על מזוודות ולחכות שמשהו יגיע

בינתיים תחיי את חייך, ותנסי לעשות את המיטב

כל מילה

שקר ותרבות חוץ בריכוזיות גבוהה עד להחניק.

אני נוהג לעטוף את עצמי בבועה דמיונית כשאני נאלץ להתהלך שם

(ויעויין בס' מרומי שדה להגאון נצי"ב ביומא עא.).

זה החיים!

מתמודדים עם מה שיש, ומשתדלים להחזיק גם בכרכים

לפעמים כשאתה מסתכל במבט כללי על כל התנועה שם, אתה מתמלא

חמלה עמוקה על אותם שמבלים את זמנם, ממונם ומרצם לריק. ותם לריק

כחכם. ואני לא אומר את זה מנקודת המבט הדתית בדווקא, אלא מזו

הביקורתית. 

אני נזכר לא פעם בסיפור אודות אחד מתלמידי הסבא מקלם (כמדומני)

שלאחר שנים שינק תורה מרבו, הפך עורו ויצא בשאלה ושלח ידו בכל

מנעמי העולם. לאחר ששתה ומיצה את קובעת כוס התרעלה, התבטא

ואמר שהאדם שהוא הכי שונא בתבל הוא רבו לשעבר. משום שעם אותן

תובנות שנחרטו בו אז בלומדו לפניו, ניטלה ממנו כל אותה ההנאה שיכל

להפיק, גם אם התאמץ מאוד לטעום ממנה... 

השפע הוא דבר חיובי. גם ההנאה בראשיתה (המבינים יבינו) היא דבר

נעלה שאין כמעט למעלה הימנו. ההנאה היא צורך קיומי,

וגם גורם מרכזי בהרחבת הנפש. אך זה וזה אינן ערכים כשלעצמם

אלא רק כלים למימוש הייעוד. שופינג לשם שופינג היא הנאה לשם

ההנאה. אין הבדל אובייקטיבי בין אדם המכור להנאת הסם

לבין אדם המכור להנאת הקנייה. זה וזה מכורים להנאה. ההבדל

הוא רק כמותי.

כמו שהשפע וההנאה חיוביים ונעלים, כך היחס אליהם מאוד עדין וטעון.

הם יכולים לבנות ולסתור, לתקן להשחית, וכחוט השערה בין זה לזה.

מכיוון שהם מאוד חושניים לעולם קיים הסיכון שבמקום שהוא ינצל אותם,

הם ינצלו את המשתמש בהם ע"י שיטביעו אותו במצולות החומר. 

החן שלהם נעוץ דווקא בעדינותם. חריגה קטנה הופכת אותם מעדינים

ואצילים למגושמים ורדודים.

קיצור הדברים - אין שום פסול ברצון ליהנות. זה חלק מובנה בכל חלקי הבריאה.

הבעייה היא כאשר הרצון הזה נהיה גס, והופך לסגידה והתמכרות להנאה.

הקניון לדוגמא, לדעתי, משמש חלון ראווה מושלם (תרתי משמע?) לאותה בעייה.

אתה מבין ומסכים לחשיבות שבהנאה. 

אבל אז אתה אומר שאתה רואה את המבלים בקניון 

כמכורים (כמו לסם!). 

ועוד מסקנה לא מובנת לי, שופינג לשם שופינג יכול להיות 

הנאה לא לשם הנאה גרידא אלא כחלק ממילוי הצורך הנפשי בהנאה והרחבת הדעת. במיוחד אצל נשים. 

רצון גס? סגידה? הלבשת חתיכת תיק על אנשים תמימים.

אני מלמד עליך זכות ומבין שצורת החשיבה והתנהלות של האנשים שנהנים בקניון

היא כל כך רחוקה משלך שקשה לך להבין אותם מבלי להסתכל עליהם דרך צורת המחשבה שלך,

למדתי בישיבה ואני מכיר את הראש הזה

אתה צריך להבין שיש יהודים ישרים ותמימים שעובדים את ה' בכל ליבם

ועדיין נהנים בקניון ויכולים לבלות בבית קפה

ולעשות דברים מענגים בלי לחשוב באותו רגע על ה"לשם שמיים" שבעניין, ויש בזה משהו בריא, גם אם לא אידיאלי. 

אני גם חולק על ההסתכלות שלך על ההנאה כעניין "עדין וטעון". 

זה נכון שזה יכול להיות משחית

ונכון שהם יכולים להטביע את המשתמש בהם במצולות החומר

אבל ההסתכלות הזאת לדעתי מזינה את רגשות האשם (הקרוי "מצפון")שהיצר הרע כל כך אוהב

צריך לשמור על איזון ולחפש את קרבת ה'

מתוך שמחה והרחבת נפש

ולא לעשות לומדעס מכל דבר.

וכמובן חייב להיות לכל אדם זמן להתבוננות יותר פנימית וחשבון נפש עם עצמו.

זמן מוגדר, ולא לטבול בבריכה של חשבון נפש 24 שעות.

שתאווה היא מידה רעה?

מה ששום אמר הוא ברור ופשוט ועי' באורחות צדיקים שער האהבה מה שכתב על תאווה באריכות

אתה אומר שבריא ליהנות מהחיים כדי ליהנות מהחיים?

ומה עם "ומן ההיתר יסיתנו לאיסור"

באו"ח סי' ר"מ גם כן למדת כך, שצריך ליהנות מהחיים, וזה בריא ונורמלי?

נורמלי להקשיב ליצר הרע, השאלה אם זה לא מידה רעה

וזה ממש חולי הדור - הרדיפה אחרי התאווה.

איפה לדעתך שייכת כן הבעיה של רדיפת התאווה?

(אני לא אומר שכל מי שנהנה בקניון באמת רודף אחרי התאוה, ומחפש ליהנות מהחיים לא בשביל עבודת ה', זה חידוש של שום שלא מוכרח בעיני, אבל אתה מסכים עם החידוש הזה, ואומר שזה כן בסדר. זה מה שמוזר לי)

אני באמת לא אוהב להבהיר באובססביות שאני לא מכליל, היכן שזה מובן 

מאליו.

אז, הנה, אכבוש את יצרי ואבהיר: מעולם לא התכוונתי שכל אדם נתון שנצביע עליו

בכל רגע נתון שמסתובב בקניון הוא נהנתן בלתי נלאה. לא. אמרתי שזאת האווירה

ששוררת שם.

הוא ללכת ולדאוג שלילדי ישראל יהיו מלבושים מכובדים לעונג יום טוב כפי שדרשו חז"ל,

ושלאבא שלהם תהיה אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים שירחיבו את דעתו.

(ושיהודים טובים יביאו פדיון הגון לביתם בסוף יום עסקים...)

זה לא לשם שמים??

סוג של כל מילה...

ללא שיהפך לגס ולסגידה אחר ההנאה?...

די מוקצן.

ואני חושב שהבהרתי את זה היטב בדבריי דלעיל.

במקומות נורמלים זה עוד אפשרי ללכת בין הטיפות. ורבים עשו

ועלתה בידם.

אך עם האווירה בקניונים צריך עצבים של ברזל ע"מ שלא להיגרר

לעמדה הנפשית הזאת, או עצה פשוטה - להדביק על הכל חותמת

"לשם שמים". מסתבר שזה עובד יופי.

בשתי השורות האחרונות: "הבעיה היא.." ולאחר מכן "הקניון לדוג'".

(ואגב, מדביקים מדבקה וחותמים בחותמת)

הוא יכול. כמו שכמעט כל הנאה יכולה. 

אך העכירות שישנה שם דורשת מאמץ ותגבורת פנימית מאוד גבוהה,

אא"כ אחד מהתחביבים הוא להונות את עצמו, שזה נחמד.

(לא ממש הגיוני לאמר "הוא יכול" עם נקודת סיכום (הוא יכול . ) ומיד אחכ לכתוב "אך". 

לכאורה מה שאתה כותב הוא נכון, אבל ההוספות שלך לפני ואחרי תוכן הדברים (אחרי בעיקר) מבטלות את התוכן, כך שקשה לי קצת להבין את מה שאתה אומר במדויק מבלי שזה יסטה לכאן ולכאן.

(מוסב על הסוגריים שבשתי ההודעות האחרונות).

נכתב בהשראת:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t625939#7000110

* גם מורים יכולים. לטעות.

היה מוצלח, ת'כלס.

ואנו מן הצד נביט ברחמים על כל אלה שלא זכו לטעום את הנאת השופינג....

העונג כולו שלנו,

(סליחה, חלק נכבד מהעונג הוא של המוכרים בחנויות...)

או-הו..

אני אוהבת ללכת כדי להתאוורר אפילו בלי לקנות (טוב חוץ מבנאמן )

אבל ברב החניות המוסיקה כזאת גסה שממש מוציאה את כל החשק

אהממממ 

לפחות את זה אין

(או שאני לא זוכר? )

תיכנסי ממוקד למה שבא לך ותברחי כל עוד נפשך בך 

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה