יצא לי לעשות את זה פעם

פשוט הסתובבתי עם אחותי

ראיתי חנויות מסביב

והרגשתי ששום קישקוש שם לא מושך אותי

שום פריט שם לא יצליח להפוך אותי ליותר מאושרת

ממה שאני עכשיו

תרשו לי להיות ביינישית לרגע,

זאת הייתה ההתגשמות הכי טובה

של מאמר חז"ל:איזהו עשיר השמח בחלקו"

למי שעוד לא חווה,מומלצצצץ!!

סתם הסתקרנתי אם יש שם כמה ספרים חדשים שראיתי בסניף אחר,

רחוק מהבית.

כמובן שלא היו, הכול שם לא השתנה כבר שנתיים.

אז מרוב תיסכול עשיתי קנייה מנחמת ועצבנית...

(אותה הרגשה כמו שאתה מפטם את עצמך במתוקים מתוך דכאון)

אבל אולי אני לא פונקציה

בשבילי ללכת לקניון זה עונש (פריצות וכו')

ואני הולך עם עיניים בריצפה, לומד את הדוגמא של הבלטות (למי שמתעניין - בלטות מסודרות במדרגות, כולן חומות עם שינויי גוון)

מה צריך כל כך הרבה בגדים?

את מי זה מעניין?

ומה צריך לקנוות כל כך הרבה?

אני הולך בגלל שאשתי נהנית מזה, אז זה יציאה בשבילה, ואני נשרך אחריה 

(רב הורה לי ללכת איתה, ולהוריד את העיניים, כי זה מספיק חשוב שנהנה ביחד, אם יש בשמים טענות על זה שאני הולך לקניון - אני אפנה את התלונות אליו!)

אז אם יוצא לנו להסתובב במקומות כאלה הוא פשוט מוריד אותם ואין לו שום בעיה

זה היה כך

היום אני רואה יותר טוב ברוך ה'

אבל בד"כ מי שממש קרובה רואים אותה גם עם מספר גבוה

בלי להרוס עוד יותר אתת העיניים?

זה כזה שטיסל...

ולא הייתי רוצה להסתובב בקניון עם מישהו שעושה ככה, איך הוא יוכל להפנות את תשומת לבי לסיילים, לחוות את דעתו על בגדים/איפור/תכשיטים ולייעץ לי מה מחמיא ומה לקנות?

כשמסתובבים "נורמלי" קשה להמנע מלהסתכל בנשים שבפרסומות 

הסתכלות על מנת ליהנות, זה מאוד מאוד מפתה, 

ואם ח"ו מתפתים לזה, זה איסור גמור.

אז לכן עדיף לא להסתכל. 

כשמגיעים לחנות והאשה מודדת משהו אפשר להרים את העיניים לצורך העניין...

.

ונשים יש גם בעיתונים, גם ברחובות,בעבודה בכל מקום....

בדיוק כמו שאני רואה גברים, אין לי בעיה שיעבור במקומות האלה, כלומר שלא יסתגר בבית, וכן, שיראה מעצם זה שיסתובב...

ברחובות עמוסים עם נשים לא צנועות גם משתדלים להוריד את העיניים

אבל ארוון, בתור אוהבת קניונים

בוודאי גלוי וידוע לפנייך שבקניון הנשים מרוחות על תמונות ענקיות

באופן הרבה יותר מושך מאשר סתם ברחוב ואפילו בעיתון.

ושוב, אנחנו מדברים פה על שמירת הלכה בסיסית,

לא חומרות

ויש מצבים שהם נסיון קשה לאדם והוא מעדיף להמנע מהנסיון, לא חושבת שזה לגיטימי?

ובעניין איסור הסתכלות, זה אפילו לא דומה למה שנשים חוות, אז אין לך מה להשוות לעצמך. 

האיסור על גבר לראות אשה לא הפוך 

כשבעלי צריך ליעץ או להחמיא לי הוא פשוט מחזיר לרגע את המשקפים.

(למרות שבד"כ אנחנו לא קונים דברים במקומות כאלה, כי זה יקר)

והוא ממילא לא אדם ששם לב לסיילים ודברים כאלה גם כשיש לו משקפים ..

אם אני יודעת שבעלי סובל בקניון-

אין לי שום עניין ושום הנאה לסחוב אותו כקדוש מעונה לבדוק את הבלטות.

זה לא בילוי זוגי, זו התעללות.

שיבדוק בינתיים בבית אם הבלטות לא צריכות שטיפה במקרה...

לא הייתי רוצה להשתרך ככה אחריו למקומות שמעניינים אותו.

אני נהנית שם בשביל שנינו.....

ולשבת לאכול, לא לטייל בחנויות

(אגב, הן לא צריכות שטיפה...)

בלי כסף, בלי פלאפון, בלי לדעת היכן אתה נמצא בכלל...

מעניין מאוד

הצפופים שמציקים לך בעיניים

ועולים מתוך הקדירה המבעבעת והרותחת

(לפחות התבלינים שם במינון הנכון)

המוקפת בשבט ילידים מרקד...

מישהו הראה לי גר"א שסובר שמת גוי מותר בהנאה

וממילא יש מתירים באכילה, כמו כל בשר אדם

אז אם אתה אשכנזי, יש מקום להתיר!

אבל אני מאמין שזה לא טעים

אולי עם תבלינים?

לא יודע!

אם כבר, עדיף לאכול טרי

אין בג'ונגל מקפיא

לא נראה לך?

בזה יש מקום להקל גם לספרדים

פשוט במת יש איסור הנאה, והוא לא קשר לנידון האם בשר אדם הוא בשר כשר

וגיליתי שלדעת הגר"א אין איסור הנאה במת גוי, 

כך שנשאר לנו רק לדון אם בשר אדם נחשב כשר, כמו גוי חי.

הדרך לגרום לי לעינוי, משימה בלתי אפשרית....

אבל אני הייתי בודקת מה כדאי לקנות וחוזרת אח"כ...

נכנסת בתחילת עונה לחנות,

סורקת בעיני את כווולה ורושמת בראשי מה בא לי לקנות. 
בהמשך אני חוזרת לחנות, כשנוח ומתאים לי, וישר הולכת למה שרציתי.

[וכל פעם מחדש המוכרות שואלות אותי בהתפעמות איך אני ישר יודעת מה אני רוצה, ומסיימת את הקניה כל כך מהר ]

עד שפעם אחת המוצר אוזל

אז צריך לנצל כשאני כבר שם...

וחוצמזה דחיית סיפוקים זאת בעיה קשה.

היא כבר חרשה את כל החנויות ויודעת איפה שווה לקנות ומה יש

והיא גם יכולה להסתכל לכל הכיוונים

בשביל מה בכלל צריך את הגברים האלה?

(במיוחד שהיום כבר אפשר להביא ילד לבד)

כמה מהם חתיכים, יודעים לפנק, וחלקם גם חכמים ויכולים לכתוב לי עבודות.

אז אני לא צריכה גברים, אבל גבר אחד כנראה שכן...

(אתה אבל מחרים אותי!)

בסה"כ קיבלתי רושם שהם יודעים להיות יעילים, כשהם רוצים

צמרמורת...

מחשלת ג'וקים סדרתית

שלא מבינה מה הבנות מפחדות מהם

(חבל, הייתי נהנה להיות הגבר שמציל אותה, אבל, מה לעשות...)

מה שמגעיל זה הרעש שהם משמיעים כשהם נמחצים למוות או לחילופין לראות אותם מתים מK300...

מצטערת זה מעורר בי חלחלה וזה בעיה רצינית כשלא יהיה לי רוצח ג'וקים.

כבר סיפרתי כאן איך הבאתי איש ביטחון לחדר שלי במעונות כדי להרוג ולהוציא אותו... ואת ההלם במבט שלו שבשביל זה קראתי לו.

[אתה מנסה לשכנע אותי לוותר על חבר? מה יוצא לך מזה?]
 

אני מציע שתעשי הדברה

כך לא יהיו ג'וקים מלכתחילה

אמנם זה לא עוזר למעופפים שמגיעים מבחוץ, אבל גם להם זה על כל פנים הורג אותם, ואפשר לפנות אותם עם מטאטא

בלי צורך לרדוף אחריהם ולמעוך אותם, ולשמוע את הקול של הפיצפוץ

קרעכץ 

איייייייייייכס

אז זאת הדרך היחידה שלך לשכנע אותי שמוטב לי ללא חבר?

כי בינתיים זה חלש...

אני רוצה שכל בנות ישראל יתחתנו!

אני לא רוצה שיהיה לך חבר רק אם את לא שומרת נגיעה

אבל כיון שאני לא חושד בך - ברור שאני רוצה שתמצאי את זיווגך כמה שיותר מהר

עזבי את העבודה, עזבי את הלימודים - זה העיקר בחיים!

(ועוד שניה יגרשו אותנו ללנ"ו)

[ואני שומרת נגיעה!]

פשוט כל הרעיונות שלך על למה לא צריך גברים...

אוי ואבוי למי שרוצה גבר רק בשביל להרוג ג'וקים ולעשות עבודות 

אבל אם זה עושה לך את זה - שיהיה

אולי מתוך שלא לשמה יבוא לשמה

אבל זה כדי לשכנע אותך..... אחרי הכל כבר נראה לי שלדעתך אפשר לוותר.

את צריכה בנתיים להיתקע?

לדעתי זה לא גישה טובה בחיים - להיות על מזוודות ולחכות שמשהו יגיע

בינתיים תחיי את חייך, ותנסי לעשות את המיטב

כל מילה

שקר ותרבות חוץ בריכוזיות גבוהה עד להחניק.

אני נוהג לעטוף את עצמי בבועה דמיונית כשאני נאלץ להתהלך שם

(ויעויין בס' מרומי שדה להגאון נצי"ב ביומא עא.).

זה החיים!

מתמודדים עם מה שיש, ומשתדלים להחזיק גם בכרכים

לפעמים כשאתה מסתכל במבט כללי על כל התנועה שם, אתה מתמלא

חמלה עמוקה על אותם שמבלים את זמנם, ממונם ומרצם לריק. ותם לריק

כחכם. ואני לא אומר את זה מנקודת המבט הדתית בדווקא, אלא מזו

הביקורתית. 

אני נזכר לא פעם בסיפור אודות אחד מתלמידי הסבא מקלם (כמדומני)

שלאחר שנים שינק תורה מרבו, הפך עורו ויצא בשאלה ושלח ידו בכל

מנעמי העולם. לאחר ששתה ומיצה את קובעת כוס התרעלה, התבטא

ואמר שהאדם שהוא הכי שונא בתבל הוא רבו לשעבר. משום שעם אותן

תובנות שנחרטו בו אז בלומדו לפניו, ניטלה ממנו כל אותה ההנאה שיכל

להפיק, גם אם התאמץ מאוד לטעום ממנה... 

השפע הוא דבר חיובי. גם ההנאה בראשיתה (המבינים יבינו) היא דבר

נעלה שאין כמעט למעלה הימנו. ההנאה היא צורך קיומי,

וגם גורם מרכזי בהרחבת הנפש. אך זה וזה אינן ערכים כשלעצמם

אלא רק כלים למימוש הייעוד. שופינג לשם שופינג היא הנאה לשם

ההנאה. אין הבדל אובייקטיבי בין אדם המכור להנאת הסם

לבין אדם המכור להנאת הקנייה. זה וזה מכורים להנאה. ההבדל

הוא רק כמותי.

כמו שהשפע וההנאה חיוביים ונעלים, כך היחס אליהם מאוד עדין וטעון.

הם יכולים לבנות ולסתור, לתקן להשחית, וכחוט השערה בין זה לזה.

מכיוון שהם מאוד חושניים לעולם קיים הסיכון שבמקום שהוא ינצל אותם,

הם ינצלו את המשתמש בהם ע"י שיטביעו אותו במצולות החומר. 

החן שלהם נעוץ דווקא בעדינותם. חריגה קטנה הופכת אותם מעדינים

ואצילים למגושמים ורדודים.

קיצור הדברים - אין שום פסול ברצון ליהנות. זה חלק מובנה בכל חלקי הבריאה.

הבעייה היא כאשר הרצון הזה נהיה גס, והופך לסגידה והתמכרות להנאה.

הקניון לדוגמא, לדעתי, משמש חלון ראווה מושלם (תרתי משמע?) לאותה בעייה.

אתה מבין ומסכים לחשיבות שבהנאה. 

אבל אז אתה אומר שאתה רואה את המבלים בקניון 

כמכורים (כמו לסם!). 

ועוד מסקנה לא מובנת לי, שופינג לשם שופינג יכול להיות 

הנאה לא לשם הנאה גרידא אלא כחלק ממילוי הצורך הנפשי בהנאה והרחבת הדעת. במיוחד אצל נשים. 

רצון גס? סגידה? הלבשת חתיכת תיק על אנשים תמימים.

אני מלמד עליך זכות ומבין שצורת החשיבה והתנהלות של האנשים שנהנים בקניון

היא כל כך רחוקה משלך שקשה לך להבין אותם מבלי להסתכל עליהם דרך צורת המחשבה שלך,

למדתי בישיבה ואני מכיר את הראש הזה

אתה צריך להבין שיש יהודים ישרים ותמימים שעובדים את ה' בכל ליבם

ועדיין נהנים בקניון ויכולים לבלות בבית קפה

ולעשות דברים מענגים בלי לחשוב באותו רגע על ה"לשם שמיים" שבעניין, ויש בזה משהו בריא, גם אם לא אידיאלי. 

אני גם חולק על ההסתכלות שלך על ההנאה כעניין "עדין וטעון". 

זה נכון שזה יכול להיות משחית

ונכון שהם יכולים להטביע את המשתמש בהם במצולות החומר

אבל ההסתכלות הזאת לדעתי מזינה את רגשות האשם (הקרוי "מצפון")שהיצר הרע כל כך אוהב

צריך לשמור על איזון ולחפש את קרבת ה'

מתוך שמחה והרחבת נפש

ולא לעשות לומדעס מכל דבר.

וכמובן חייב להיות לכל אדם זמן להתבוננות יותר פנימית וחשבון נפש עם עצמו.

זמן מוגדר, ולא לטבול בבריכה של חשבון נפש 24 שעות.

שתאווה היא מידה רעה?

מה ששום אמר הוא ברור ופשוט ועי' באורחות צדיקים שער האהבה מה שכתב על תאווה באריכות

אתה אומר שבריא ליהנות מהחיים כדי ליהנות מהחיים?

ומה עם "ומן ההיתר יסיתנו לאיסור"

באו"ח סי' ר"מ גם כן למדת כך, שצריך ליהנות מהחיים, וזה בריא ונורמלי?

נורמלי להקשיב ליצר הרע, השאלה אם זה לא מידה רעה

וזה ממש חולי הדור - הרדיפה אחרי התאווה.

איפה לדעתך שייכת כן הבעיה של רדיפת התאווה?

(אני לא אומר שכל מי שנהנה בקניון באמת רודף אחרי התאוה, ומחפש ליהנות מהחיים לא בשביל עבודת ה', זה חידוש של שום שלא מוכרח בעיני, אבל אתה מסכים עם החידוש הזה, ואומר שזה כן בסדר. זה מה שמוזר לי)

אני באמת לא אוהב להבהיר באובססביות שאני לא מכליל, היכן שזה מובן 

מאליו.

אז, הנה, אכבוש את יצרי ואבהיר: מעולם לא התכוונתי שכל אדם נתון שנצביע עליו

בכל רגע נתון שמסתובב בקניון הוא נהנתן בלתי נלאה. לא. אמרתי שזאת האווירה

ששוררת שם.

הוא ללכת ולדאוג שלילדי ישראל יהיו מלבושים מכובדים לעונג יום טוב כפי שדרשו חז"ל,

ושלאבא שלהם תהיה אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים שירחיבו את דעתו.

(ושיהודים טובים יביאו פדיון הגון לביתם בסוף יום עסקים...)

זה לא לשם שמים??

סוג של כל מילה...

ללא שיהפך לגס ולסגידה אחר ההנאה?...

די מוקצן.

ואני חושב שהבהרתי את זה היטב בדבריי דלעיל.

במקומות נורמלים זה עוד אפשרי ללכת בין הטיפות. ורבים עשו

ועלתה בידם.

אך עם האווירה בקניונים צריך עצבים של ברזל ע"מ שלא להיגרר

לעמדה הנפשית הזאת, או עצה פשוטה - להדביק על הכל חותמת

"לשם שמים". מסתבר שזה עובד יופי.

בשתי השורות האחרונות: "הבעיה היא.." ולאחר מכן "הקניון לדוג'".

(ואגב, מדביקים מדבקה וחותמים בחותמת)

הוא יכול. כמו שכמעט כל הנאה יכולה. 

אך העכירות שישנה שם דורשת מאמץ ותגבורת פנימית מאוד גבוהה,

אא"כ אחד מהתחביבים הוא להונות את עצמו, שזה נחמד.

(לא ממש הגיוני לאמר "הוא יכול" עם נקודת סיכום (הוא יכול . ) ומיד אחכ לכתוב "אך". 

לכאורה מה שאתה כותב הוא נכון, אבל ההוספות שלך לפני ואחרי תוכן הדברים (אחרי בעיקר) מבטלות את התוכן, כך שקשה לי קצת להבין את מה שאתה אומר במדויק מבלי שזה יסטה לכאן ולכאן.

(מוסב על הסוגריים שבשתי ההודעות האחרונות).

נכתב בהשראת:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t625939#7000110

* גם מורים יכולים. לטעות.

היה מוצלח, ת'כלס.

ואנו מן הצד נביט ברחמים על כל אלה שלא זכו לטעום את הנאת השופינג....

העונג כולו שלנו,

(סליחה, חלק נכבד מהעונג הוא של המוכרים בחנויות...)

או-הו..

אני אוהבת ללכת כדי להתאוורר אפילו בלי לקנות (טוב חוץ מבנאמן )

אבל ברב החניות המוסיקה כזאת גסה שממש מוציאה את כל החשק

אהממממ 

לפחות את זה אין

(או שאני לא זוכר? )

תיכנסי ממוקד למה שבא לך ותברחי כל עוד נפשך בך 

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן. 

להתמקצע, לצבור ניסיון מועיל, ללמוד

את זה ש"אפשר לתקן" אני צריך להזכיר עצמי ולשכנע את עצמי כל פעם 

לקלקל יותר קל

לקלקל לא צריך להאמין/ לחשוב/ להתאמץ

זה קל

אנשים עושים את זה כל הזמן

כדי לתקן צריך לא רק להאמין אלא לרצות

להיות במודעות

ללמוד

ליישם

להתמיד

להתאמץ

לא רק באמונה אלא גם בתחושה

בסוף המקור הרוחני לקלקול הוא המקור הרוחני לתיקון.

מעניין למה הקלקול תפס יותר מהתיקון

לא מבין ת'שאלה