מה ביקשתי??? לכבד אותך! בסה"כ אני אוהבת אותך ממש.
הייתי מוכנה לבוא לקראתך, השתדלתי ועשיתי מעל ומעבר. אבל כל שיחה איתך נגמרת בבאסה.
וזה אחרי שאני שותקת רוב הזמן ומקשיבה לך שעות.
אתה לא מבין אותי.
ההשקפה שלנו שונה.
ואתה כל הזמן מכניס אותי למשבצות,
ובמקום להתייחס לדעה שלי אתה לוקח את זה בתור דעה שנאמרה מאחת שעומדת על המשבצת המסויימת.
אתה לא מבין שאנחנו מכוונים לאותה מטרה רק בדרך אחרת, ולקפוץ לדרך שלך זה לסבך ולבלבל את הדרך שלי.
אני לא כמוך. תבין! יש לי אופי שונה משלך ושכנועים לא יועילו.
ואני לא יכולה במשך שעה לשמוע שיכנועים או איך שתקרא לזה כי אתה לא מדבר אלי. אתה מדבר למישהו שהוא כמוך.
וכשאני אוציא מילה אתה תכניס אותי למשבצת חדשה. או שאתה בערך משתיק אותי... למרות שאתה משתדל...
אני רוצה לדבר איתך. אתה חשוב לי. אבל זה בלתי אפשרי ככה.
חוץ מזה שכשמכניסים אותי למשבצת אני בכלל לא רוצה לשמוע. כי אתה מכניס אותי למשבצות לא נכונות. כי במקום להקשיב ולהבין שאני שונה ממך אתה עמל שעות על גבי שעות בשכנועים והסברים או בדאגות מיותרות.
אבוש, התפללתי היום שנצליח לדבר. שלא תצא מהשיחה מבואס אבל הנסיון הזה הוא מעבר לכוחות שלי. מצטערת באמת. סליחה. 





רק עם אמא..