אבל יכול להשמע הגיוני

לא תמיד פשוט להעביר את המשנה החינוכית שלנו הלאה, ולהשפיע ממנה לאחרים..

יותר נכון- מוסד דוסי זה חשוב מאוד, אבל צריך שהחינוך יהיה נכון.....

האם הם מובילים מהלך חינוכי עם הנער/ נערה (ומקבלים ילדים שמתאימים למוסד ולא כאלה שיהיו באנטי)

או שהם באים מלמעלה, לא קוראים נכון את המצב בשטח, לא החלטיים מספיק ועוד ועוד...

וכל זה לא קשור ברמת הדוסיות אלא בדרך החינוכית. (האמת שרואים את זה יותר בבנים כי אצל בנות ההשפעה מהבית יותר גדולה אבל בנים בד"כ יותר מתנתקים מהבית כשהם באים לישיבה תיכונית)

ובנוסף לכך יש עוד משתנים רציניים ומשמעותיים מאוד

שעשויים לשנות את הכיוון.

חפש סטיסטיקות

אני חושב שברור שכן (לפחות מהמוסד בו אני למדתי)

אבל באופן כוללני, ודאי שזה לא מחייב.

לפעמים דווקא גישה חינוכית של מוסד גורמת ל"אנטי".

מסכימה עם שיר ידידות, מאוד תלוי האם המוסד משקיע בלעבור תהליך עם התלמידים..

תלמידים שרוצים להיות דוסים, ולכן מן הסתם בסוף התוצאה גם תהיה כך.

ובדיוק לכן, אמרתי שרק בממוצע הוא יהיה ברמה דתית יותר גבוהה.

אבל כל אדם ואדם באופן פרטי, זה לא אומר כלום אם הוא למד במוסד כזה או אחר.

ממה שאני מכיר, אין קשר מחייב

האם במוסד דוסי הבוגרים יוצאים דוסים יותר ממה שנכנסו?

כי זה לא חוכמה לקבל אך ורק ילדים של משפחות ללא רבב- ואז להתגאות שיש אחוז נמוך מאד שיורדים ברמה הדתית.

אם אתה רוצה להוכיח שיש למוסד השפעה כשלעצמו- אתה צריך להתיחס גם לנקודת הפתיחה ולא רק לתוצאה בפועל. 

כשאני רואה לפעמים במוסדות מסויימים, בנות שנכנסות מבתים מסורתיים +- ויוצאות דוסיות- זה לא יקרה במקומות האלו.

את צודקת

אם את בודקת האם משתלם לשלוח לשם - את לא צודקת

מה אכפת לי אם זה בגלל שהמשפחות היו טובות מלכתחילה? תכל'ס התוצאה טובה, יהיה לילדים שלי יהיו בחברה שתתקדם לטובה? מצוין!

יש מוסדות שיא הדוסים, שהמשפחות מעולות, אבל החינוך שם נורא, ויורדים לחיי הילדים ומשניאים את המצוות.

למקום כזה אני לא אשלח את הילדים שלי

אבל בגדול החלוקה של דוסי\לא דוסי נכונה לדעתי

ראש הישיבה שלי אמר פעם,

שהוא יודע שלא יצליח לחנך את התיכוניסטים -

הוא משתדל לדאוג שהם ימשיכו לישיבות הסדר.

ובאמת שם אתה רואה שאדם מקבל כיוון.

למשל, רוב החברים שלי מהישיבה, נמצאים ברמה דתית יותר גבוהה מהבית שהם הגיעו ממנו.

אבל הם הגיעו לישיבה, כי הם רצו להיות ברמה דתית גבוהה.

אבל אני משער שבסה"כ, אדם ממשיך בדרך שבה הוא חונך.

(הופיע בהודעתי הקודמת)

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/1752

ההשפעה החברתית חזקה מאוד

גם מעודדים אחר כך להמשיך במסגרות נפרדות ודתיות כמו ישיבה, לימודים במכללה, לגדודים נפרדים וכו'

אז אכן יש מצב שהבוגרים יהיו דוסים.

אבל זה לא חכמה גדולה שממשיכים בבועה....

שיש קשר בין מסגרות נפרדות ודתיות לבין להיות יותר דוסים?

מוזר...

זה אמנם מסתדר עם האידיאולוגיה החרדית,

אבל זה עדיין בועה ולא המציאות.

זאת אשליה...

מה יקרה שייאלצו לצאת מכל מיני סיבות לחיים האמיתיים בחוץ, מחוץ לכתלי הישיבה והמוסדות הדתיים, כי מה לעשות לפעמים החיים הולכים למקום אחר משלל סיבות, ופתאום בגיל מאוחר ימצאו את עצמם במקומות שיש בהם גם חילונים ואולי אפילו הרוב, כשהם ימצאו את עצמם בלי יכולת להסתדר בחברה הזו....ואולי עם קושי לשמור על הדוסיות. 

נטועים חזק בדת, עם דעות מוצקות

עם בשלות פנימית

עם כוח וביטחון עצמי?

איזה שטות זה לזרוק ילדים קטנים למים, שילמדו לשחות לבד, ולהסתכן שהם יטבעו

כדי שכשהם יהיו גדולים הם ידעו להתמודד במים.

תנו להם להתמודד עם המים כשהם יהיו מבוגרים!

מתי תגיד למוסדות הדוסים לחנך לשליחה למציאות? בגיל 70?

ואין שום ענין להיכנס לנסיונות. בשום גיל.

אם נצטרך יום אחד להגיע לזה, נתמודד בגיל שזה יגיע.

אין חיסון להשפעה, זה לא שמי שכשהיה קטן היה עם השפעה רעה - הוא נאטם להשפעה, וזה כבר לא מפחיד אותו.

אמנם יש דרך להאטם להשפעה, אבל בשביל זה לא צריך להתנסות, צריך ללמוד לעשות את זה, ללמוד את הכלים, ללמוד להתכנס לתוך עצמך ולא להתערבב גם כשאתה בקהל מעורב. 

אבל לזרוק למים ילד חסר ישע, בלי שום הוראות איך להתמודד על השפעה - מה יעשה הבן ולא יחטא?

אף אחד לא דיבר על ילדים כרגע..... זה דיון אחר.

וסליחה שאני קורא להם ילדים...

הם קטנים ולא מגובשים, גם אם הם כבר אחראים למעשיהם מגיל 13\12

כי לא הבנת כלום ושיבשת הכל...

אני חושב שכן. 
תחושה שכזו, לא מכיר סטטיסטיקה בנושא. 

אם כי, כנערים היינו מדגמטים את זה לפי שבלונת ההמשך:  
לאן בחורים\בחורות המשיכו? צבא\מכינה\שירות\הסדר\גבוהה.
ולמחמירים: לכל מוסד היה תדמית אחרת.
 
אבל זה קל כל עוד מגדירים את האדם לפי המוסד בו הוא לומד. 
מה קורה כאשר השנים חולפות, ונמצאים עם אנשים שסיימו את מוסדות המגזר ונמצאים בעולם "המבוגרים". 
במיוחד כאשר הם לא משתייכים למוסד\יישוב בעל תדמית ברורה, והעולם הופך מורכב.  

בישיבה אין יצר הרע, וכולם לומדים, והמשבר הכי גדול הוא שמרגישים אבודים ולומדים עם החברותא בחוץ על הדשא, ובלילות מנהלים שחנשים עם האברכים. אבל כמה אדם יכול להעיד על עצמו שהוא דוס אם הוא הולך למסיבת יום הסטודנט, עובד במשרד עם חילונים, או נמצא ביומיום עסוק בגשמיות של העולם הזה, ובקושי מספיק דף יומי מתורגם לעברית בעשר דקות שלפני השינה. הרי חלק גדול מהדברים שמגדירים את הדוסיות של התיכון\ישיבה לא קיימים כשמסיימים אותם. 
 
ועל דרך ההלצה "מדד הדוסיות": 
גיל תיכון:
1. שמירת נגיעה
2. אורך תפילת עמידה (למחמירים - עד לסיום תחנון)
3. אורך הציציות (למחמירים עד מתחת לברך)
4. אורך הפאות (למחמירים - מאחרי האוזן ועד לצוואר, גוזמבות זה סיפור אחר)
5. קביעת חברותא בשעות הזויות (עדיפות לפני הזריחה או אחרי חצות)
6. הגעה לשחרית רבע שעה לפני תחילת התפילה 
7. השתתפות בשיעורי תורה של מבוגרים 
8. הברזה משיעורים של מקצועות חול (ביטול תורה). 
9. בלי בידור מסחרי - טלוויזיה, מוסיקה, הופעות וכו

ובישיבה:
1. כמות הימים שבהם לא התגלחת (שפע)
2. קביעת חברותא בהפסקת צהריים 
3. כמה שפחות מעורב בעולם החיצוני. 
4. הרבה לאווים (לא תעשה כלום מלבד ללמוד, לישון ולאכול). 

אבל עד כאן זה זוטות (לדעתי).
מה החכמה הגדולה באדם שמתנהג כפי שהנורמה החברתית מכתיבה? (משפחה ומוסד) 
הקונפורמיות להיות כמו שהסביבה מכתיבה לך, זו גדלות או קטנות? 
הרי זה לא המעשה שמעיד על גדלות - אלא הנפש הגדולה שעומדת מאחרי, קרועה ונאבקת ובוחרת (במעשה). 
האם החברים שהחליטו להישאר בישיבה עד היום, "דוסים" יותר מהחברים שיצאו לעולם המעשה? 
במיוחד כאשר היוצאים קורעים ונאבקים בזהות ובדרך שלהם, מנסים למצוא את הדרך של היהודי, ואילו בחורי הישיבה המבוגרים חיים על מי מנוחות בעולם השקט, רגוע ומתוק של הלימוד. (ברור שזו הכללה והקצנה). 

ולכן, דוסיות מהי? 
1. התנהגות חברתית שניתנת לזיהוי קבוצתי (כל מי שלובש.. עושה.. ) 
2. שאיפה רוחנית? (האדם שעומד מול האלוקות ומחפש את הדרך בתוך העולם האמיתי, ומרגיש אבוד). 

ואם קראתם עד לכאן, שאפו. (איפה הסמיילי של משתחווה?)
אבל עכשיו לשאלה שלי:
האם מוסדות החינוך מייצרים אדם בעל שאיפה רוחנית גדולה (מלא בשאלות וחסר תשובות, והדרך היא התשובה עצמה). 
או שהמוסדות מחנכים לקונפורמיות חברתית שכוללת שאיפה לעמידה בנורמות של החברה: מעשים ולבושים (מגודל הכיפה ועד ליישוב הארץ\גרעין תורני ונישואין מוקדמים, בלי להזכיר אידיאל של מקצוע ההוראה). 

שימו לב לאיזה ניקים ברור שכן: מופים, חרדי מקורי, חיה וקיימת ומינימאוס (ברוך ש)

מה משותף?

זה אומר משהו על החינוך החרדי, לא?

ובכל מקרה, אני לא מכוון רק למוסד החינוך, אלא לכל סוכני הסוציאליזציה כמו: משפחה, חברים, תקשורת ותרבות. 

בשביל זה יש מחקרים.

כאדם שפוי למדתי רק בכמה מוסדות לימוד (ברמות "דוסיות" שונות) אז אני יכולה לענות על אלו ספציפים, וודאי וודאי שהם לא מעידים דבר. כמו כל אדם אחר שלמד רק בכמה מוסדות לימוד...

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/1752

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡