אבל יכול להשמע הגיוני

לא תמיד פשוט להעביר את המשנה החינוכית שלנו הלאה, ולהשפיע ממנה לאחרים..

יותר נכון- מוסד דוסי זה חשוב מאוד, אבל צריך שהחינוך יהיה נכון.....

האם הם מובילים מהלך חינוכי עם הנער/ נערה (ומקבלים ילדים שמתאימים למוסד ולא כאלה שיהיו באנטי)

או שהם באים מלמעלה, לא קוראים נכון את המצב בשטח, לא החלטיים מספיק ועוד ועוד...

וכל זה לא קשור ברמת הדוסיות אלא בדרך החינוכית. (האמת שרואים את זה יותר בבנים כי אצל בנות ההשפעה מהבית יותר גדולה אבל בנים בד"כ יותר מתנתקים מהבית כשהם באים לישיבה תיכונית)

ובנוסף לכך יש עוד משתנים רציניים ומשמעותיים מאוד

שעשויים לשנות את הכיוון.

חפש סטיסטיקות

אני חושב שברור שכן (לפחות מהמוסד בו אני למדתי)

אבל באופן כוללני, ודאי שזה לא מחייב.

לפעמים דווקא גישה חינוכית של מוסד גורמת ל"אנטי".

מסכימה עם שיר ידידות, מאוד תלוי האם המוסד משקיע בלעבור תהליך עם התלמידים..

תלמידים שרוצים להיות דוסים, ולכן מן הסתם בסוף התוצאה גם תהיה כך.

ובדיוק לכן, אמרתי שרק בממוצע הוא יהיה ברמה דתית יותר גבוהה.

אבל כל אדם ואדם באופן פרטי, זה לא אומר כלום אם הוא למד במוסד כזה או אחר.

ממה שאני מכיר, אין קשר מחייב

האם במוסד דוסי הבוגרים יוצאים דוסים יותר ממה שנכנסו?

כי זה לא חוכמה לקבל אך ורק ילדים של משפחות ללא רבב- ואז להתגאות שיש אחוז נמוך מאד שיורדים ברמה הדתית.

אם אתה רוצה להוכיח שיש למוסד השפעה כשלעצמו- אתה צריך להתיחס גם לנקודת הפתיחה ולא רק לתוצאה בפועל. 

כשאני רואה לפעמים במוסדות מסויימים, בנות שנכנסות מבתים מסורתיים +- ויוצאות דוסיות- זה לא יקרה במקומות האלו.

את צודקת

אם את בודקת האם משתלם לשלוח לשם - את לא צודקת

מה אכפת לי אם זה בגלל שהמשפחות היו טובות מלכתחילה? תכל'ס התוצאה טובה, יהיה לילדים שלי יהיו בחברה שתתקדם לטובה? מצוין!

יש מוסדות שיא הדוסים, שהמשפחות מעולות, אבל החינוך שם נורא, ויורדים לחיי הילדים ומשניאים את המצוות.

למקום כזה אני לא אשלח את הילדים שלי

אבל בגדול החלוקה של דוסי\לא דוסי נכונה לדעתי

ראש הישיבה שלי אמר פעם,

שהוא יודע שלא יצליח לחנך את התיכוניסטים -

הוא משתדל לדאוג שהם ימשיכו לישיבות הסדר.

ובאמת שם אתה רואה שאדם מקבל כיוון.

למשל, רוב החברים שלי מהישיבה, נמצאים ברמה דתית יותר גבוהה מהבית שהם הגיעו ממנו.

אבל הם הגיעו לישיבה, כי הם רצו להיות ברמה דתית גבוהה.

אבל אני משער שבסה"כ, אדם ממשיך בדרך שבה הוא חונך.

(הופיע בהודעתי הקודמת)

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/1752

ההשפעה החברתית חזקה מאוד

גם מעודדים אחר כך להמשיך במסגרות נפרדות ודתיות כמו ישיבה, לימודים במכללה, לגדודים נפרדים וכו'

אז אכן יש מצב שהבוגרים יהיו דוסים.

אבל זה לא חכמה גדולה שממשיכים בבועה....

שיש קשר בין מסגרות נפרדות ודתיות לבין להיות יותר דוסים?

מוזר...

זה אמנם מסתדר עם האידיאולוגיה החרדית,

אבל זה עדיין בועה ולא המציאות.

זאת אשליה...

מה יקרה שייאלצו לצאת מכל מיני סיבות לחיים האמיתיים בחוץ, מחוץ לכתלי הישיבה והמוסדות הדתיים, כי מה לעשות לפעמים החיים הולכים למקום אחר משלל סיבות, ופתאום בגיל מאוחר ימצאו את עצמם במקומות שיש בהם גם חילונים ואולי אפילו הרוב, כשהם ימצאו את עצמם בלי יכולת להסתדר בחברה הזו....ואולי עם קושי לשמור על הדוסיות. 

נטועים חזק בדת, עם דעות מוצקות

עם בשלות פנימית

עם כוח וביטחון עצמי?

איזה שטות זה לזרוק ילדים קטנים למים, שילמדו לשחות לבד, ולהסתכן שהם יטבעו

כדי שכשהם יהיו גדולים הם ידעו להתמודד במים.

תנו להם להתמודד עם המים כשהם יהיו מבוגרים!

מתי תגיד למוסדות הדוסים לחנך לשליחה למציאות? בגיל 70?

ואין שום ענין להיכנס לנסיונות. בשום גיל.

אם נצטרך יום אחד להגיע לזה, נתמודד בגיל שזה יגיע.

אין חיסון להשפעה, זה לא שמי שכשהיה קטן היה עם השפעה רעה - הוא נאטם להשפעה, וזה כבר לא מפחיד אותו.

אמנם יש דרך להאטם להשפעה, אבל בשביל זה לא צריך להתנסות, צריך ללמוד לעשות את זה, ללמוד את הכלים, ללמוד להתכנס לתוך עצמך ולא להתערבב גם כשאתה בקהל מעורב. 

אבל לזרוק למים ילד חסר ישע, בלי שום הוראות איך להתמודד על השפעה - מה יעשה הבן ולא יחטא?

אף אחד לא דיבר על ילדים כרגע..... זה דיון אחר.

וסליחה שאני קורא להם ילדים...

הם קטנים ולא מגובשים, גם אם הם כבר אחראים למעשיהם מגיל 13\12

כי לא הבנת כלום ושיבשת הכל...

אני חושב שכן. 
תחושה שכזו, לא מכיר סטטיסטיקה בנושא. 

אם כי, כנערים היינו מדגמטים את זה לפי שבלונת ההמשך:  
לאן בחורים\בחורות המשיכו? צבא\מכינה\שירות\הסדר\גבוהה.
ולמחמירים: לכל מוסד היה תדמית אחרת.
 
אבל זה קל כל עוד מגדירים את האדם לפי המוסד בו הוא לומד. 
מה קורה כאשר השנים חולפות, ונמצאים עם אנשים שסיימו את מוסדות המגזר ונמצאים בעולם "המבוגרים". 
במיוחד כאשר הם לא משתייכים למוסד\יישוב בעל תדמית ברורה, והעולם הופך מורכב.  

בישיבה אין יצר הרע, וכולם לומדים, והמשבר הכי גדול הוא שמרגישים אבודים ולומדים עם החברותא בחוץ על הדשא, ובלילות מנהלים שחנשים עם האברכים. אבל כמה אדם יכול להעיד על עצמו שהוא דוס אם הוא הולך למסיבת יום הסטודנט, עובד במשרד עם חילונים, או נמצא ביומיום עסוק בגשמיות של העולם הזה, ובקושי מספיק דף יומי מתורגם לעברית בעשר דקות שלפני השינה. הרי חלק גדול מהדברים שמגדירים את הדוסיות של התיכון\ישיבה לא קיימים כשמסיימים אותם. 
 
ועל דרך ההלצה "מדד הדוסיות": 
גיל תיכון:
1. שמירת נגיעה
2. אורך תפילת עמידה (למחמירים - עד לסיום תחנון)
3. אורך הציציות (למחמירים עד מתחת לברך)
4. אורך הפאות (למחמירים - מאחרי האוזן ועד לצוואר, גוזמבות זה סיפור אחר)
5. קביעת חברותא בשעות הזויות (עדיפות לפני הזריחה או אחרי חצות)
6. הגעה לשחרית רבע שעה לפני תחילת התפילה 
7. השתתפות בשיעורי תורה של מבוגרים 
8. הברזה משיעורים של מקצועות חול (ביטול תורה). 
9. בלי בידור מסחרי - טלוויזיה, מוסיקה, הופעות וכו

ובישיבה:
1. כמות הימים שבהם לא התגלחת (שפע)
2. קביעת חברותא בהפסקת צהריים 
3. כמה שפחות מעורב בעולם החיצוני. 
4. הרבה לאווים (לא תעשה כלום מלבד ללמוד, לישון ולאכול). 

אבל עד כאן זה זוטות (לדעתי).
מה החכמה הגדולה באדם שמתנהג כפי שהנורמה החברתית מכתיבה? (משפחה ומוסד) 
הקונפורמיות להיות כמו שהסביבה מכתיבה לך, זו גדלות או קטנות? 
הרי זה לא המעשה שמעיד על גדלות - אלא הנפש הגדולה שעומדת מאחרי, קרועה ונאבקת ובוחרת (במעשה). 
האם החברים שהחליטו להישאר בישיבה עד היום, "דוסים" יותר מהחברים שיצאו לעולם המעשה? 
במיוחד כאשר היוצאים קורעים ונאבקים בזהות ובדרך שלהם, מנסים למצוא את הדרך של היהודי, ואילו בחורי הישיבה המבוגרים חיים על מי מנוחות בעולם השקט, רגוע ומתוק של הלימוד. (ברור שזו הכללה והקצנה). 

ולכן, דוסיות מהי? 
1. התנהגות חברתית שניתנת לזיהוי קבוצתי (כל מי שלובש.. עושה.. ) 
2. שאיפה רוחנית? (האדם שעומד מול האלוקות ומחפש את הדרך בתוך העולם האמיתי, ומרגיש אבוד). 

ואם קראתם עד לכאן, שאפו. (איפה הסמיילי של משתחווה?)
אבל עכשיו לשאלה שלי:
האם מוסדות החינוך מייצרים אדם בעל שאיפה רוחנית גדולה (מלא בשאלות וחסר תשובות, והדרך היא התשובה עצמה). 
או שהמוסדות מחנכים לקונפורמיות חברתית שכוללת שאיפה לעמידה בנורמות של החברה: מעשים ולבושים (מגודל הכיפה ועד ליישוב הארץ\גרעין תורני ונישואין מוקדמים, בלי להזכיר אידיאל של מקצוע ההוראה). 

שימו לב לאיזה ניקים ברור שכן: מופים, חרדי מקורי, חיה וקיימת ומינימאוס (ברוך ש)

מה משותף?

זה אומר משהו על החינוך החרדי, לא?

ובכל מקרה, אני לא מכוון רק למוסד החינוך, אלא לכל סוכני הסוציאליזציה כמו: משפחה, חברים, תקשורת ותרבות. 

בשביל זה יש מחקרים.

כאדם שפוי למדתי רק בכמה מוסדות לימוד (ברמות "דוסיות" שונות) אז אני יכולה לענות על אלו ספציפים, וודאי וודאי שהם לא מעידים דבר. כמו כל אדם אחר שלמד רק בכמה מוסדות לימוד...

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/1752

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן.