אני רק שאלהdoni

משהו ששמתי לב אליו מזמן (= כמה שנים) ורק הלך והתחדד עם כל יום שעבר.

 

דתיים לאומיים שואלים שאלות.

המון שאלות.

 

בישיבת הסדר, יותר ממה שלמדו, שאלו שאלות. כשיום אחד ניסיתי לברר מה העניין, אמרו לי "רק ככה מבינים עד הסוף את כוונת הגמרא/משנה/הלכה/שו"ע/רב/כל דבר אחר!". 

 

לא הסכמתי עם זה אז (ולא מסכים כיום), אבל אמרתי נזרום, אולי אחרים צודקים. אולי יש משהו בדבריהם.

אבל ככל ששאלו יותר שאלות, היו פחות תשובות. לא דווקא בקטע אמוני. גם בקטע לימודי נטו.

זה רק הגיוני. כמה שאלות אפשר לשאול ולקבל עליהן תשובות מבן אדם בשר ודם??

 

וכן. גם לגבי אמונה. הרי יש המון חוזרים בשאלה (זה לא התחיל היום. יש המון חוזרים בתשובה. ידוע. תזרמו). נכון שלא כולם עברו תהליך של שאלה וחוסר קבלת תשובה ועזיבת הדת, אבל חלקם הגדול לחלוטין כן. כשמחנכים אותך לשאול כל כך הרבה שאלות, צריכים לתת לך גם תשובות. לא רק מושג מופשט כמו "כלים למציאת תשובות". עם הכלים הללו אנשים עזבו את הדת בגיל צעיר (מתפתה לא לומר "צעיר מדי"). 

 

אז למה - למה! - דתיים לאומיים שואלים כל כך הרבה שאלות?! זה מפריע ללימוד, מפריע לרצף השיעור ומפריע בחיים. כל דתי שמגיע לעבודה שואל שאלות בכמויות, כאילו החיים שלו תלויים בזה. החבר'ה החילונים לא קוראים להם ביינישים. גם לא דוסים. הם קוראים להם "החפרנים". (עוד רעה חולה, זה המנהג המגונה לחפור. והנה אני חופר כאן בהרבה יותר שורות ממה שתכננתי מראש). 

 

אז ברצינות, מה הקטע?

אם לא תשאל, יא איבני, איך תדע?עוגי פלצת

אצל התרבות החילונית העכשווית יש הרבה מאוד בריחה.

הרבה מאוד הסתגרות והצטנפות בתוך נרטיבים מדומים ומעושים,

שמגובלים משברי רעיונות ומסורות ומחשבות.

 

מה השאלה שכשמישהו מתקומם עם תביעה להליך עמוק ועקבי,

להרעיד את אמות הסיפים ולהפוך את שולחנות הקיפאון המחשבי,

מתעוררים חרדה קיומית וסלידה - על אוטומט?

 

העיקר להסתגר ולהיאטם מאחורי חומות של ריאליטי, וספורט,

ותככנות פוליטית, ותרבות מעושה, ופוסטמודרניזם.

ורק כי מרגיש לי צבוע, במובן הזה לצעריעוגי פלצת

אני ממש ממש חילוני

רק על עצמי לספר ידעתי.ותן טל

אני שואל המון שאלות, תמיד - מסיבה אחת פשוטה - אני אדם מאוד סקרן ותאב ידע.

 

לא יודע לגבי האחרים - אמרתי לגביי

 

כל טוב ולילה/בוקר טוב

בארבעה בנים דיברה התורהנועם ה
חכם. רשע. תם. ושאינו יודע לשאול...
בסדר יורד.
שאינו יודע לשאול- אחרון. הכי גרוע...................... יותר מהרשע
ככל שאתה יותר שואל, אתה יותר משובח.
ככל שאתה יותר יודע לשאול- אתה זוכה להרבה יותר אינפורמציה.

ככה לומדים. ע"י שאלות.

העניין שאתה צודק בו- אסור להשאיר שאלות פתוחות. חייב לענות. (מופנה לאנשי החינוך בעיקר. וכל אחד כלפי עצמו)
אנחנו לא שואלים על מנת לשאול, כי אם על מנת לענות, ללמוד. וכשזו המטרה, ולא מאבדים אותה, מוצאים תשובות לכל השאלות המותרות.
[דומני שיש נושאים באמונה שאסור לשאול בהם, כי הם מעבר להשגה שלנו וגם ככה לא נקבל עליהם תשובות]

ואתה צודק שכמו שמחנכים אותך לשאול שאלות- צריך גם לתת לך כלים חזקים ואמיתיים לענות עליהם (או לפחות לדעת שצריך לדאוג לא ללכת לישון לפני שעונים).
[האמת שיש חיסרון קטן בחינוך לאובר שאלות (הוא צריך להעשות נכון)-
בעיקרון התורה שלנו נתקבלה במתכונת של "נעשה ו-נשמע".
קודם כל נעשה, אח"כ נבין.
החינוך הזה של ה-אובר שאלות לפעמים יכול לבלבל ולהטעות אותנו לחשוב שה"נעשה" תלוי ב"נשמע" שלנו.
קצת מאבד את הלגיטימציה לתמימות. - עושים כי ככה. כי ככה נצטוונו. בלי לחפור.
מאבד קצת את הענווה- יש דברים שאני לא מבין ויש שמבינים יותר טוב ממני. וגם אם אני לא מבין אני עדיין עושה.]

לא. אבל זה לא מפריע ללימוד- זה מחדד אותו.
אולי "לכאורה" לעיתים מפריע לרצף השיעור- אבל גם מסיר כל מיני אבנים וכדו' בדרך שחוסמים לך את ההבנה הפשוטה או היותר פנימית.
מפריע בחיים?- למי שלא יודע לענות. אולי.

[החילונים קוראים לנו "חפרנים"?- מעניין את זקנתי. וגם אותה לא בטוח.]

אבל נקודה חשובה מה שהעלת--- בע"ה שנדע לחנך את ילדינו כך שיהיו בבחינת הבן הראשון שדיברה בו התורה.
^^^^^^^ תשובה יפה!חרדי מקורי
אגב doni אני אמנם חרדי, וגם אצלינו שואלים הרבה שאלות.
מעולם, אבל מעולם! לא נשארתי בלי תשובה מספקת.
(והייתי 8 שנים בישיבות)
אני חושב גם שאין בעייה...רוני60

להישאר לפעמים גם בלי תשובה שמספקת אותי,

כי בסופו של דבר הקב"ה הוא דבר גדול מדי כדי שמוח אנושי יהיה מסוגל לקלוט חלקיק קטן ממנו.

כאלה שדורשים שלכל שאלה תהיה תשובה שבן-אנוש יכול להבין, זאת נראה לי מחשבה ילדותית.

 

ולגבי הגישה הכללית, ברור שצריך לצאת מתוך נקודת הנחה שכל 13 העיקרים של הרמב"ם הם אמת,

ורק אח"כ אפשר לשאול שאלות.

ובכ"מ, הגישות כבר ידועות מתקופת הגאונים/תחילת הראשונים...

אם אני זוכר נכון, ריה"ל טוען שהכי נכון זה לעבוד את ה' מתוך תמימות.

והרס"ג טוען, שהכי נכון זה לעבוד את ה' מתוך חקירת האמת.

 

אבל נראה לי, שאם יוצאים מתוך נק' הנחה שגם אם אני לא אקבל את התשובות שאני רוצה,

שאני אמשיך לעבוד את ה' בתמימות, אז יכול להיות שאפילו לא תהיה סתירה בין הגישות.

מוסיפה :יש את הפירוש הידוע על הפיוט אין כאלוקינומינימאוס2

אנחנו מתחילים עם אין כאלוקינו 

ואז שואלים מי כאלוקינו

האם זה לא תירוץ לפני שאלה?!

אלא שזה בדיוק - קודם כל אנחנו מכירזים שאין כאלוקינו אחרי שזה ברור אפשר לשאו =ל אשאלות

מגניב לךפייגליניזית

איפה למדת?

 

 

 

יד אהרון (אם אני זוכרת נכון)חיה וקיימת

וואלה! אנשים זוכרים פה דברים!חרדי מקורי
עבר עריכה על ידי חרדי מקורי בתאריך ח' בניסן תשע"ד 10:16
צריך להיזהר.............
^^^ גמני מצטרפת להנ"ל ומוסיפהמינימאוס2

בנוסף ל "נעשה ונשמע " ולא במקום 

חשוב וקריטי לחנך לשמחה במצוות, עבודה בכיף ובאהבה (וטוב גם יר"ש ויראת עונש ברקע)

ואז כל השאלות- תשובות עומדות על קרקע הרבה יותר חזקה 

לא הבנתיuv12be
אם אתה כ"כ בעד שאילת שאלות אז למה בחתימה כתוב רק "אחת שאלתי"??
כששואלים שאלה באמת הלב פתוח לקבל תשובהח.י
ליל הסדר הוא דוגמא מצוינת לכך, משנים דברים בכדי שהילדים ישאלו וכך נוכל לספר להם וללמד אותם..
עם זאת, אחרי השאלה צריכה להגיע תשובה ואסור להישאר רק עם השאלות...
(וכל זה כמובן ששואלים מתוך רצון אמיתי לדעת ולא מתוך מטרה להתפלפל בלי כל תוכן...)

הבן שלי סיים סוף סוף לאכול..
אז המשך לילה טוב!
שאלה מביאה לידי התבוננות והבנה עמוקה יותר שלחסדי הים
עבר עריכה על ידי חסדי הים בתאריך ז' בניסן תשע"ד 05:45
התורה והחיים. [שאלה מלשון שאול, שזה מקום עמוק]
במקומות שלא שואלים ההבנה של התורה והחיים פחות עמוקה.

יש תשובות להרבה דברים, וגם אם לפעמים המסקנה הסופית היא "צריך עיון", או "לא יודע לבינתיים", או "למעלה מהבנה אנושית", עדיין חוסר הידיעה מסתדר עם מערך הגיון שלם שמסביר למה יש פה חוסר ידיעה.

נכון שלפעמים עצם 'לחיות' את התורה והחיים היא התשובה הגדולה והעמוקה. אבל ברגע, שלא הצבת שאלה לפני כן, ועשית ניתוח מחשבתי אחרי כן, ה'לחיות' את התורה והחיים לא יהווה תשובה.

צריך כמו שכתבת לדעת איך ומתי לשאול כדי שלא נצא 'חפרנים ולא זורמים', כי לפעמים החפירה ואי הזרימה, מפריעה לנו 'לחיות' את התורה והחיים בצורה בריאה.

[יש עוד מה לכתוב אבל סמכתי על ההודעות לפניי שכתבו מאוד יפה, והאירו כ"א נקודה חשובה] .
^^ ובקשר לפסקה האחת לפני אחרונה שכתבתנועם ה
כ"כ אבא שלי
אהבתי
אם האמונה מבוססת על השאלות הללו,פייגליניזית

לא חבל? כי הרי אם אכן "צריך עיון" ו"לא יודע בינתיים" ו"למעלה מהבנה אנושית", לכאורה האמונה כבר לא תקפה. לשאול שאלות זה אחלה, לא כשזה ככ כבד וככ תלוי במה שאני מאמין.

התכוונתי לשאלות בכל התחומים ולאו דוקא באמונה.חסדי הים
אבל זה גם נכון באמונה. לא כל אי ידיעה סותרת תיאוריה. לפעמים דוקא אי הידיעה מתאים ומאשש אותה.
אפשר לדעת ע"פ הוכחות פילוסופיות ומדעיות, שהיה ישות אחת, שלימה, רוחנית ובלתי תלויה שברא את העולם, ועדיין להתקשות להבין את המהות של אותו ישות, ואף פעם לא אבין. במקרה הזה ההגיון מוביל אותי למקום שע"פ ההגיון לא צריך להיות שם הבנה.
תיארת יפה,פייגליניזית

והצלחתי להבין (סופסוף.. |מסמיק| ) את המשפט ההוא

עוד דבר- שאלה נובעת מעצם דרגת ה'אדם' שבנו.חסדי הים
חיות זורמות על פי אינסטינקטים. האדם עוצר, שואל, ומתבונן.

הדבר הזה קשור לתקופה שבין 'פסח' ל'שבועות', שאז אנחנו בונים את דרגת ה'אדם' שבנו, כפי שכתוב ב'תיקוני זוהר' והאריכו בזה בחסידות והרב קוק זצ"ל.
אין מה לעשותטוביה2
היום אנחנו נמצאים בדור שלא מסתפק בלמה ככה. פעם היו פחות שאלות ולכן היה צריך פחות תשובות אבל היום כשאצל כולנו השכלהוהעמקה זה דבר כמעט מוכרח (כמעט כולם עושים היום תואר אקדמי כזה או אחר) אם תשאיר את התורה ''רדודה'' חס ושלום אולי תוכל לחיות לפיה אבל בברור לא תוכל לחנך כך בדבר שלא ברור לך למה

האמת היא שיש תכתובת על זה בין הרב זצ''ל לרידב''ז (נראה לי) שהוא שאל את הרב למה אתה מסתבך כל כך הרבה הסבתא שלי לא שאלה כ''כ הרבה שאלות והיא היתה יהודיה כשרה והרב ענע שזה נכון אבל לה לא היו השאלות שהיו לי

היום אנו חיים במצב שבו זה נצרך. אם אתה לא יודע במה אתה מאמין אתה לא באמת יכול. להאמין בו היום מספיק קשה העובדה שאין לא דמות הגוף.
אין עניין לשאול באמתלשם שבו ואחלמה

כשמתעוררת שאלה אז שואלים, למה לא? 

האם יש עניין שלא לשאול כאשר מתעוררת לי שאלה?!

אני לא חושב שאנשים מחפשים מה לשאול ואז שואלים.

מי ששואל הרבה זה כנראה בגלל שיש לו רגישות 

לדברים שלא ברורים עד הסוף, 

ל"עננים" בהבנה, לחוסר בהירות,

והוא אדם אמיתי עם עצמו שרוצה לפעול באופן בהיר וברור. 

 

לא לכל השאלות יש תשובה, שם המקום של האמונה בחיים, 

אבל בגלל זה להמנע משאלות?

לכאורה יש ענין לעורר שאלות, כי השאלה מביאה לסקרנותחסדי הים
ועומק.
בליל הסדר כך אנחנו מחנכים את בנינו לשאול, כפי שכבר ציינו בשרשור זה. הדידקטיקה שבגמרא מכניסה בלומד מגנון של שאלה וחיפוש תשובות, ובכלל הדידקטיקה היהודית לדורותיה הכניסה בנו באופן מיוחד העוררות לשאול ולחפש תשובות.
רק לכאורה. באמת יש עניין שהמורה ישאל את התלמידיםלשם שבו ואחלמה

אבל אני כתלמיד אין עניין לחפש חוסר בהירות. 

להיפך, כשאני שואף לבהירות אז כל מה שלא ברור אני ישאל עליו. 

אבל כשמחפשים מה לשאול עלולים ליפול בשני בורות,

האחד, שאלות קלוצקאשס, שלא נובעות משכל ישר והגיון בריא

השני, שאלות שאין לך את היכולת להבין את התשובה, שבעצם הם לא מהמקום האמיתי שלך. 

אז אני מחפש אחד האמת, וכשאני מוצא וזה בהיר לי אני לא יחפש מה לשאול....

באמת מחנכים את הילדים לשאול בליל הסדר?יוני

ע״י שאלת שאלות כתובות עם תשובות מוכנות מראש? 

 

 

יש משהו במה שדוני שואל, לפעמים יבוא בייניש וישאל אותך שאלה ואחרי שתענה לו תשובה והוא יבין הוא ימשיך לשאול רק בשביל העניין.. יצא לי להפגש בזה כמה פעמים.. 

הבעיה מתחילה לא ב״חפרנים״, השאלות שנשאלות אחרי ההבנה זה שאלות שכל כך מפגרות שרק מסבכות את השואל ובסוף אלו השאלות שגורמות לו לא להבין

 

צריך לשאול, מצווה וחובה לשאול, אבל תשאל שאלות בשביל עצמך, את השאלות של אחרים תשאיר לאחרים לשאול כי לא בטוח שאת התשובות שאחרים אמורים לקבל אתה יכול להבין..

אני די מסכים עם מה ש'לשם' ואתה כתבתם. רקחסדי הים
אני כן חושב שמחנך צריך לעודד שאלות, כי זה מכניס בתלמידים מגנון של חיפוש וחתירה לעומק. כמובן לפעמים שאלות רק מסבכות. לכן גם צריך ללמד תלמידים איך, מתי, ועל מה לשאול, ושזה לא יסתור את זרימת החיים.
+שאלות שנשאלות רק לשם הטענהפייגליניזית

וה"מגניבות" ולאחר מכן לא משאירות מקום לתשובה, אבל ממשיכות לחפור...

אני רק תשובהמישהו10

"נח נפשיה דר' שמעון בן לקיש והוה קא מצטער ר' יוחנן בתריה טובא אמרו רבנן מאן ליזיל ליתביה לדעתיה ניזיל רבי אלעזר בן פדת דמחדדין שמעתתיה אזל יתיב קמיה כל מילתא דהוה אמר רבי יוחנן אמר ליה תניא דמסייעא לך אמר את כבר לקישא בר לקישא כי הוה אמינא מילתא הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא ומפריקנא ליה עשרין וארבעה פרוקי וממילא רווחא שמעתא ואת אמרת תניא דמסייע לך אטו לא ידענא דשפיר קאמינא" (בבלי בבא מציעא פד ע"א)

שנון!!!נועם ה
זה טוב לשאול שאלותים...

אם רוצים להגיע לאמת צריך לשאול

גם אם לא מוצאים תשובות להכל, וגם כשהתשובה מובילה לעוד שאלות

ככה מבררים את האמת ונפתחים לקבלת תשובה

 

נראה לי שזה דבר גנטי..רוני60
עבר עריכה על ידי רוני60 בתאריך ז' בניסן תשע"ד 15:41

פשוט קיבלנו את זה מאברהם אבינו,

וככה הוא גילה את הקב"ה... ע"י זה שהוא שאל שאלות וחיפש תשובות.

וזה נבע מזה שהוא לא קיבל את כל מה שאמרו לו, כדבר המובן מאליו.

וגם את עצם קיומו של העולם.

 

אתה צודק, צריך באמת לבדוק גנטית את אלו שלא שואלים שאלות,

אם הם מצאצאיו של אברהם אבינו...

חחפייגליניזית

הייתי לאחרונה בשבתון של סטודנטיות שרוצות להכיר יותר את זהותן היהודית וכו'. אחת מהן (שישנה איתי בחדר) 

הפציצה אותי בשאלות. (הן באו ממקום מאוד כואב של מחלה ושכול, כולן סבבו סביב ה"צדיק ורע לו" ומקור הרוע והיצה"ר וסיבת בריאתו וכו')

...פתאום קלטתי שאני אדם מאמין בלי לדעת את כל התשובות האלו.

(כמה שאני חובבת אינטלקטואליזם, זה אף פעם לא ממש נכנס למקום הזה ולשאלות שאמורות לכאורה לצוץ אצל כל אדם מאמין... )

 

אני עודני לא יודעת את התשובות, (עבור הבחורה ההיא השגתי משהו שיודע), ואני עדיין מאמינה.

ובאמת יש ערך גם לאמונה שלא כל הסעיפים שנשלחים ממנה ברורים וידועים ושקופים עד הסוף. 

סתם, גם המילה אמונה עצמה היא אינה ידיעה ברורה כשמש, שהרי עם ידיעה לא צריך אמונה. עם מחקרים וגרביטציה והוכחות מהמדע, או מההגיון והמחשבה, לא תמיד מגיעים לאמונה שלמה שלא תיסדק עם הפרכת הידיעות הנ"ל שבוררו...

 

לעיתים גם אמונה תמימה ופשוטה ללא שאלות רבות ככ וטוענות ככ היא נכונה ורלוונטית והגיונית כאדם שנמצא במקום כזה או אחר וכו'.

 

נכון, תכל'ס, צודק.

יפה כתבתלשם שבו ואחלמה

אכן האמונה מתחילה איפה שהשכל נגמר... והשכל כמובן לא יכול להשיג הכל

אף פעם לא ממש הבנתיפייגליניזית

את הצירוף מילים הזה

זה מה שאת כתבתלשם שבו ואחלמה
"עם ידיעה לא צריך אמונה"
כאשר ה׳ כותב בתורה שהוא טוב ואז אנחנו רואים שהוא עשה משהו שנראה לנו רע,אז אין בזה הגיון בשכל שלנו, כאן השכל נגמר, וצריך רק להאמין שה׳ הוא טוב
לא.פייגליניזית

את התהליך הזה, "השכל נגמר", הוא לא נגמר. אני לא מתכחשת לכך שיכולות להיות פתרונות, ואדם שיחקור ויעמיק יגלה, מן הסתם. לפחות עד הגבול שצפה שיגיע. הבעיה היא כמבססים את האמונה על הידיעה, אז למה אמונה? וכשאין (את ה) ידיעה, אז אין שמירת תורה ומצוות... 

בגלל שאתה רק שאלה בלי תשובהגוועלד
יש לך שאלות כאלה
אנסה לענות על הכלdoni

עוגי  - וכולם - אני מדגיש שובש השאלה שלי סובבת סביב כל נושא שהוא, לא רק אמונה. ובקשר לאמונה, הרי שאתה צודק עוגי. אבל מה הקשר לשאלה שלי? לא אמרתי להסתגר. שאלתי מה העניין בלשאול את עצמך לדעת כשאין לזה ממשות ומשמעות ותכלית.

 

ותן טל - סקרן זה טוב. זה מעולה. אבל לא כולם סקרנים כמוך וגם אלה שכן, לא שואלים את כל שאלותיהם אך ורק מסקרנות.

 

נועם ה - אני ממש לא מסכים עם מה שאמרת. מעולם לא ראיתי דירוג ל-4 הבנים אם כבר, הרשע הוא הגרוע מבין כולם, מפני שיש לו את ההבנה והידיעה (והאמונה, הוא רק לא הולך לפיה) של איך הדברים צריכים להיות והוא פשוט מתנגד להן. זה שאינו יודע לשאול תלוי בכל כך הרבה גורמים (הורים, חינוך, סביבה, תחביבים, בריאות נפשית), שלקרוא לו "גרוע יותר מהרשע" פשוט לא מתבסס על שום דבר.

ושוב - לא שאלתי רק על אמונה. אני לא מחפש תשובות לדברים שאי אפשר להבין בשכל. אני רק דוני. אפילו שלמה המלך לא הבין הכל. יחד עם זאת, ישנן שאלות שהן בכלל לא קיומיות/אמוניות ועדיין הן נזרקות לחלל האוויר סתם, בלי סיבה. כאילו השואל רוצה להראות שהוא יודע לשאול (אפרופו הבן הרביעי). וזה מאד מפריע ללימוד. הייתי שם. החילונים לא קוראים לנו חפרנים, אלא כמה חילונים ביחידה בצבא, שנתקלו לראשונה בחייהם בבני ישיבה ובמקום לקבל רושם של מידות וידענות ולימוד ודרך ארץ, קיבלו רושם של חפירה בלתי נפסקת (לגבי כ-ל נושא, כולל משיכת חבל עם המפקדים, מידת החום של האורז בארוחת הצהריים והעובי של שקי השינה בקיץ). נכון או לא, זה מה שהם ראו. עם זה אי אפשר התווכח.

 

חרדי מקורי - אני מכיר ישיבה חרדית מקרוב. אני מוכן לשאול אותך כמה שאלות שישאירו את פיך פעור.

 

כל מי שכתב על חשיבותן של שאלות במהלך הלימוד - מעניין שההתלהבות בהן נשאלות השאלות במהלך סוגיות לא קיימת כאשר דנים בשאלות אמוניות. לא כולם חייבים להתמודד עם עצמם אמונית. זה קשה וזה יכול להביא לכפירה. אבל אי אפשר להפציץ בשאלות רק בכיוון אחד. זה לא חכמה קטנה. זאת לא חכמה בכלל. 

 

טוביה2 - פעם שאלו המון שאלות, רק שלא היה מי שיענה. כיום ישנה אובר פתיחות לעניין. 

 

לשם - הלוואי שכולם היו נוהגים כמוך.

 

חסדי הים - אני בדעה שזה כמובן תלוי בתלמיד ובילד, אבל כן צריך לחנך לשאול שאלות. מה שכן, צריך לחנך לשאול שאלות שיש להן סיבה להישאל. לא לשאול רק בשביל לשאול. זה לא מחנך לסקרנות. זה מונוטוני ורובוטי ולא משיג תוצאות אמיתיות.

 

מישהו10 - סוגיה יפה הבאת. אין לה קשר לעניין פה. מדובר שם על שני אמוראים שניסו להגיע לעומקים שלנו אין מושג איפה הם בכלל מתחילים ומה עושים כשמתקדמים אליהם. בנוסף, כשריש לקיש מת, רבי יוחנן לא הסתפק במישהו אחר שישאל שאלות. משמע שלא השאלות היו עצם העניין, אלא השואל.

 

רוני 60 - שירתתי בצבא עם בן אדם מקהילת הכושים העבריים מדימונה. הוא כמובן צאצא של אברהם אבינו. הוא מעולם לא שאל ולו שאלה אחת.

 

פייגליניזית - יפה שאותה בחורה עוררה אותך למחשבות כאלו, אבל השאלה שלי היא לא רק על שאלות קיומיות (ומאד מעניין אותי מה היא שאלה אותך ומה ענית לה. באמת).

 

 

יש! ניצחתי!לשם שבו ואחלמה

סתם.

רק רציתי לומר שהכושים בדימונה חיים בפנטזיה

מה גורם לך לחשוב שהם צאצאים של אברהם אבינו?

לגמרי פנטזיה.doni

הם צאצאים של אברהם אבינו בדיוק כמוך. במשך הדורות הם התפזרו למקומות אחרים

האגדה מספרתשורש וגרביים
שבוקר אחד התעורר כומר כושי בארה"ב והחליט להעלות את כל הקהילה לארץ.

בכל מקרה, סביר מאד להניח שאין להם שום קשר גנטי לעם היהודי
מידיעה ברורה, אין להם שום קשר ליהדות-משה ר-


מפי השמועהחרדי מקורי
מדובר על כומר כושי מאמיריקה שהחליט להעלות את כל הקהילה לארץ כדי לבדוק אם אפשר לגרום ליהודים להתבולל בהפוכה
(כי הם הרי לא יתחתנו עם לא יהודים, אז נבדוק האם הם יתחתנו עם מי שטוען שהוא יהודי בלי הוכחות, וכך יתבוללו. אם מוחמד לא יבוא אל ההר, ההר יבוא אל מוחמד)
סתם מעניין אותינועם ה
למה אתה חושב שסידרו את הבנים בסדר הזה...
והאמת שזה לא כ"כ משנה (ה"סדר") אתה פשוט יכול לראות שככל שהאדם יותר יודע לשאול יש יותר מה לדבר איתו.
"מה העדות והחוקים והמשפטים..."- "אחויפר"
"מה העבודה הזאת לכם"- ....
"מה זאת"- ....
"...."- את פתח לו!
[קרא מה צריך האבא לענות לכל אחד מהם, שהמצווה היא כמה שיותר להרבות בסיפורים והמנהגים ועם מי יש לו יותר מה לדבר]
(גם מסתדר עם הסדר שדיברתי עליו)

ברור שהרשע מהבחינה המסויימת הוא הגרוע מכולם, אבל יש לו תקווה. הוא לפחות יודע לשאול. הוא לא טמבל. הוא לא זורם עם כל דבר שאומרים לו או עם מה שנראה לו בלי לבדוק.
יותר גרוע מהרשע מהבחינה הזאת- פשוט טמבל.

לא באתי לדבר על הגורמים של ה"שאינו יודע לשאול". באתי להראות בשבח שבשאילת שאלות.
ובנחת שהאבא מקבל מבן כזה.

בתור מורה, אדרבה, ככל שאביא אותם לשאול יותר שאלות (ו-תשובות בעצמם!!) ככה אהיה בטוחה שהתלמידים יצאו עם חומר. עם חומר שהם עמלו עליו וסביר להניח שלא יתנו לו לחמוק מהמאגרים שלהם בקלות. זה לימוד. ולא כמו חופר שאתה מכניס ומוציא מהאוזן השניה.

להאכיל בכפית זה לא חכם. להיות בצד האוכל גם לא. גם לא כיף. איפה האטרקציה.

גם אני לא דיברתי דווקא על שאלות אמונה, ה"חכם" שם מדבר תכלס על עניינים יותר פרקטיים- עדות. חוקים. משפטים. (וואי מתה על התלמידים האלה)

על כל שאלה שנזרקת. גם שאלות שנזרקות סתם- צריך לענות עליהם.

יש מי שרוצה להראות שהוא יודע לשאול? - סבבה. יש גם מי שרוצה שיראו שהוא אלוף בכדורגל. אז מה.. (סתם פשוט לא הבנתי מה אתה רוצה לומר בזה)

אז מה אם היית שם. אולי לא היית במקום הנכון מהבחינה הזאת.

בקשר לאיך החילונים קוראים לנו ולמה- למה זה אמור לעניין אותי?!
גם לי יש מה לומר עליהם... ולא מהמקום המגעיל. פשוט ברעיון...

(ונכון שדוסים יותר נוטים לשאול שאלות ולחקור גם בנושאים שיטחיים, מה לעשות זה מושרש בהם חזק כנראה. כפרעליהם.)


קיצור, אני עניתי.
לא רואה מה יש להוסיף.
רק אומרת שכששואלים על מנת להבין באמת ולא על מנת להתווכח (או להראות שאני יודע לשאול... ...) מבינים טוב יותר.
^^^ ואוסיף כל דרבון למניעת שאלות נכונות, הוא בעצםחסדי הים
דרבון למניעת ההתקדמות האנושית בהשכלתה הרוחנית והחומרית, ובמילא ההתקדמות הכללית שלה ברוח ובחומר.

ה'רשע' הוא חוקר ומחפש, ויש תקווה שהוא עוד יחזור. ה'אינו יודע לשאול', נשאר במקום ולא מתקדם. "אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה", וכפירוש הגר"א שם שכאשר האדם הוא סטטי ולא מתקדם, הוא יגיע לשאול מטה.
אני רואה את עצמי בהרבה נקודות כ"שאינו יודע לשאול".אלעזר300

מסתדר עם מה שאני רואה.

ובהתבוננות על עצמי זה קצת חבל לי,

אבל אחרי שפותחים לו גם הבן הזה שואל, ומבין, והרבה..

הוא לא טיפש. וגם האדישות או הקהות שלו מעציבה אותו מאוד לפעמים.

 

(סתם הערה אישית)

נו. נקוה לה' שתמצא במהירה את האחת שתקייםחסדי הים
לך "את פתח לו"!

[אמא שלי הכי מתלהבת מהחלק הזה בהגדה. אולי כך כל הבנות.]
אוף... הייתי צריכה להיזהר. סליחה! נועם ה
אבל לא נראה לי שאתה שם. לפחות לא לפי מה שהתכוונתי.

עצם זה שזה חבל לך ואתה יודע להתבונן על עצמך וזה מעציב אותך- זה כבר אומר שאתה לא במקום הזה. אין פה אדישות בכלל.
ולכולם יש נקודות שבהם הם לא יודעים לשאול... (אבל לא כולם זוכים להיות מודעים לזה).

אבל זה דבר שאפשר לעבוד עליו. זה הקטע, "את פתח לו" - בכדי שישאל. וגם מי שאין לו בנים, צריך לספר בינו לבין עצמו. לשאול ולהעמיק...
לאאאאאאאאאאאאאאאdoni

אל תהפכי את הכוונה שלי.

 

אני יודע לשאול והשרשור הוא לא עליי או על אלה שלא יודעים לשאול.

 

השרשור הוא על אלה ששואלים יותר מדי  

 

(אין על מה לבקש סליחה)

חח שרשרתי למישהו אחר נועם ה
לגביך, יש מצב שאנחנו לא מסכימים.

אע"פ שלא הבנתי לגמרי על מה לא... ;)

אם אתה יכול לתמצת את הכל לשורה, זה יהיה יותר ברור...
לגבי הסדרdoni

גם התורה מסורת לפי חומשים ולא לפי סדר כרונולוגי. יש משמעויות רבות לסדר הבנים, מלבד מי טוב יותר ומי פחות.

 

לגבי מה שאמרתי על מי שרוצה שהוא יודע לשאול, הכוונה לכאלה ששואלים רק בשביל להראות הבנה/ידע/רצון לא ברור לזרוק שאלות לאוויר. מיותר.

 

ולגבי הסוף שלך - את לא חייבת להתעניין במה שהחילונים אומרים עלייך. את יכולה לקחת את העובדה הזאת ולחשוב למה זה ככה. לא הבנת בכלל את כל הרעיון אם את חושבת שכל העניין זה מה יש לכל אחד להגיד על השני.

 

ואין כזה דבר מושרש. זה אופי לימוד מסויים שמחדירים בבתי ספר ובישיבות. אופי לימוד שאני לחלוטין לא מסכים איתו (יצא לי ללמוד במקום שמלמד בצורה אחרת לגמרי ויצא לי גם ללמד תלמידים. אגב, יצא לי להדריך המון נוער בסיכון. מבחינה אנושית הם אנשים מדהימים, אבל מבחינת ידע, חסר להם די הרבה. במפתיע, הוא שואלים מעט שאלות. רק שאלות מהותיות). 

 

דוסים חופרים. בקטע מעצבן. ואני דתי. ואני אומר את זה. 

והרצון הזה לחפור, אגב, הוא רק אחת מכמה מוסכמות חברתיות בלתי כתובות שהדתיים הרגילו את עצמם אליהן שעשור האחרון.

דיכאון.

יהיה טוב

אתה ממשיך בחפירות,פייגליניזית

(ואת זה למדתי מהמילים "ואני דתי. ואני אומר את זה.")

 

ועם זאת אתה חותם "דיכאון"?

 

מעניין אתה...

אם הבנתי אותך נכון- אז אתה מתנגד לשאלות מיותרות,חסדי הים
לזה כולם מסכימים.
נראה לי שכן יש מחלוקת בינינו. מה נחשב שאלות מיותרות.

אני חושב שכל עוד המידע שחותרים אליו חשוב, או ששאילה מסוימת מחדדת את המוח לצורך השגת חכמה בעתיד, זה נצרך.
לכן אני כן רואה צורך בעידוד ילדים לשאול, כדי לחדד את מוחם. כמובן, שהמטרה צריך להיות חידוד מוחם והרגלם לשאול.

אני חושב שהדידקטיקה היהודית בכל הדורות דגלה בשאלות לצורך השגת עומק כפי שכתבתי לעיל.
א. אני כשלעצמי אוהבת לשאול המון שאלות, בכל התחומיםמוטיבציה

 

ואין לזה שום קשר להיותי דתיה לאומית.

 

ב. אתה חושב שהפיתרון לתופעת ההתדל"שות היא למנוע מאנשים לשאול שאלות?!

אני דווקא חושבת שזה בדיוק ההיפך. ככל ש"תסגור עליהם" יותר, כך המצב יהיה חמור יותר ויש לזה תקדימים ואכמ"ל.

האמונה היא מעל השכל וזה ידוע גם למי ששואל שאלות.

מותר וצריך לשאול שאלות, לברר, לחקור, להתאמץ להבין את הטעמים והסיבות כדי לעשות את הדברים ממקום נכון ואמיתי יותר. אין ספק שבסופו של דבר לא להכל יש תשובות ויש שאלות שהתשובה עליהם היא כמו תשובה לילד קטן, "כי ככה השם אמר".

כל זה רק בהקשר האמוני שהעלת.

 

ג. אני לומדת ועובדת עם חילונים (וגם בעבר) ומעולם לא נתקלתי בסטיגמה כזו על דתיים לאומיים.

 

ד. לא לגמרי הבנתי מה אכפת לך שהם שואלים שאלות. אתה דואג לתדמית שלהם? שלך? של הציבור הדתי לאומי? או שפשוט אין לך כוח לחפרנים סביבך?

 

 

ערב טוב.

הסטיגמה הזאת, היא על בני-ישיבות..רוני60

והיא גם נכונה בהחלט, מבחינת הממוצע...

מקובל. למה זה רע?מוטיבציה
מישהו אמר שזה רע?רוני60
פותח השרשור.מוטיבציה
טוב, כי שרשרת אלי את השאלה.רוני60
א - ברור שאין קשרdoni

אצל בנים, במיוחד ביינישים, לעומת זאת, יש קשר הדוק.

 

ב - תקראי שוב מה שכתבתי. לא אמרתי לרגע ללחוץ יותר על אף אחד. אני חוזר - לשאול רק מה שבאמת צריך לשאול.

 

ג -  1. במגזר הדתי לאומי ישנם הרבה זרמים. הגיוני שאת לא עובדת עם כולם ולא מייצגת את כולם. 2. מופרך לחלוטין. בני ישיבות מתחילים לחפור מהרגע שנכנסו בשערי הישיבה ועד עולם.

 

ד - לא דואג לתדמית של אף אחד. דואג לעצמי. בלתי אפשרי לשמוע את כל השאלות האלו ולהישאר מרוכז. אגב, סטטיסטית, ככל ששואלים יותר שאלות, עולה כמות השאלות הלא נצרכות והפחות חכמות.

אין לדבר סוף.מוטיבציה

מי קובע מה "באמת צריך לשאול"?

 

את רצינית?doni
^^^ שאלה מיותרת.מוטיבציה

 

כן.

אף אחד לא קובעdoni

ברור לכולם מה שואלים ומה לא וכמה

אנשים חכמים, שואלים שאלותפייגליניזית

כנראה החרדים והחילונים לא חכמים, זה הכלחצי חיוך

 

 

|מגחך לעצמו|

הי הי הי!! החרדים שואלים לא פחות!חרדי מקורי
פשוט הם רק שואלים את מי שיש את הסיכוי הכי גדול שיהיה לו תשובה, אז לא כולם שומעים את השאלה
(אני ממש לא יודע איך זה בישיבה דת"לית)


ולגבי החילונים, אלה ששואלים כבר חזרו בתשובה
אכתוב כאן את השקפת האר"י על שאלות וקושיותחסדי הים
ותירוצם.

האר"י אומר שהתפקיד של שאלת שאלות ותירוצם, הוא שבירת הקליפות.
אם לא היו קליפות בעולם, דעת ה' בכל עומקו היה ברור לנו, כפי שיהיה לעתיד לבוא.
בדורנו דרך הקושיות והתירוצים, אנחנו מסירים את הקליפות ומגלים אור דעת ה'.

לכן התלמוד ירושלמי, יש בו פחות קושיות, כי בא"י יש פחות קליפות, לעומת התלמוד בבלי
" 'במחשכים הושיבני כמתי עולם'- זו תלמודה של בבל."

לענינינו אדם יכול לא לשאול, כי הוא נשאר טבוע בכיסוי הקליפות, או שהוא במדרגה גבוהה, ויש לו פחות קליפות שמכסים את ראייתו והתבוננותו באור ה', לכן יש לו פחות קליפות להסיר.
גם אתה תודהdoni

שכשאתה שואל שאלה - הארי הוא לא הדבר הראשון שעולה לך בראש

לא.אני77

אבל עצם זה שהוא שואל, זה ביטוי למצוקה הנפשית (קטנה או גדולה) שהוא מרגיש כתוצאה מהקליפות.

ואין ספק שמי שמרגיש מצוקה נפשית כתוצאה מכיסוי הקליפות הוא אדם בריא.

שאלה מעידה על חסרון אצל האדם.Hakuna.Matata

אדם ששואל הוא מבין שאין לו משהו הוא שואל מישהו אחר ומצםה לקבל ממנו את החסרון.

 

אנחנו בדור של גאולה..

לאנשים חסר משהו, ובצדק.

 

והגיע הזמן לשכלל את התשובות. בגלל זה צריך לשאול שאלות חזקות.

 

מי מאלו ששאלו שאלות והתייאשו, פספסו את ההזדמנות להגיע לתשובה גדולה.

 

"אתה חונן לאדם דעת" התשובות הם לא מאיתנו, וגם מה שהבשר ודם נותן לנו זה מה שהוא קיבל מלמעלה. 

אז לא צריך לחשוש מה הוא יודע או מה לא יודע.

 

אנחנו צריכים לשאול, זה מהות חג הפסח, והגדת לבנך. דרך השאלה אנחנו יוצרים הבנה אצל השואל שיש משהו שחסר לו.

 

 

....שוקו =)

לכל אדם יש שאלות

ומי שאומר שאין לו או שהוא שקרן או שהוא מפחד מהחברה, 

לשאול שאלות מבחינת היהדות זה בריא, זה טוב ומעודדים את זה

צריך לשאול שאלות וחשוב לשאול שאלות אנחנו לא רובוטים.

אני חושב שיש לי תשובה, או לפחות מחשבה בנושאברוךש


הקדמה
גישות פסיכולוגיות (ארקסון) מתארות את תהליך ההתבגרות כתקופה של חיפוש, התנסות ומרידה שמובילים לגיבוש הזהות של המתבגר. בין הזהויות, ניתן ציין זהות לאומית, דתית, ומקצועית. 
גישות סוציולוגיות (גופמן) מחזקות טענות אלו מהכיוון של סוכני הסוציאליזציה, והאינטראקציה שבין המתבגר לחברה הסובבת, בדינמיקה שיוצרת זהות כמו הזדהות אצל המתבגר. 

דתיים
גישות אלו אני מקיש על הציבור הדתי. מתבגרים דתיים נמצאים במשבר זהות. הם עוברים תהליך דינמי של בירור דרכם באמונה, בבחירת רב, בחירת תת הקבוצה בתוך המגזר, בחירת ערכים ולבסוף בדרך המעשית שיבחרו בה בתוך העולם הממוסד של המגזר הדתי (בני עקיבא או אריאל, כיפה גדולה או קטנה, מכינה או גבוהה). כמה דיונים נערכים בבני עקיבא, חבריא ב', שיעורי גמרא בישיבה התיכונית שעוברים הסבה לשיעורי אמונה, כמה שחנש"ים עם אברכים וחברים, או דיונים בפורומים ובשותי"ם למתבגרים. אף הלימוד הרציני של "הדוס" טומן בתוכו את הניסיון ליישם דרך לצד בירור הדרך. 

האבחנה
ואולם, למרות ששתי הגישות קיימות במגזר החרדי ובמגזר הדתי, בכל אחד מהם, אחת הגישות דומיננטית יותר.  

היישום
בציבור הדתי, הגישה הפסיכולוגית דומיננטית יותר - והיא זו שדוחפת את היחיד לשאול ולברר, ולבחור את דרכו בתוך העולם הגדול והמגוון שמכיל דתלשי"ם וחרד"ל. 
בציבור החרדי, הגישה הסוציולוגית דומיננטית יותר - והיא זו שדוחפת את היחיד להזדהות עם החברה, להיות חלק ממנה, לקבל ממנה את דרכה ואמונתה. היחיד מצטרף כאן לטקסיות החברתית, פעמים ללא בירור פנימי כלל, מתוך קבלה של הקבוצה עליו. 

ההכללה
כמובן שיש כאן הכללה וסטיגמטציה, אבל לצורך הדיון:
מחסיד גור מצופה ללכת עם הכיפה הקבוצתית של גור. ואני חושב שזה נכון לגבי מרבית הקבוצות בעולם החרדי. יש מדים של הקבוצה, ועל היחיד לזהות עצמו עם הקבוצה, ולהזדהות עם המדים של קבוצה זו. 
לעומת זאת, בחור דתי יכול לוותר על הכיפה או לבחור כיפה שטוחה, צמר, ועם סמיילי. הוא יכול לבחור האם להיות מרכזניק, הסדרניק, קו או ברסלבר? או לבחור האם ללכת לבני עקיבא או אריאל, גרעין תורני, ישוב או עיר? וכו וכו 

האם מישהו מוצא היגיון בכיוון מחשבה זה?

בכל מקרה, תאשימו את המרצה שביקשה שאציג פרזנטציה בנושא זהות ברשת, וצרפה את המאמרים הללו לחומרי הקריאה, ניסיתי ליישם אותם בנושא השרשור. במידה ואתם חושבים שלא הבנתי את המאמרים, מוזמנים להאיר. בכל מקרה, לא לוקח אחריות, קראתי אותם פעם אחת קריאה כללית מאוחר אתמול בלילה.   

 

ברוךdoni

אהבתי את הגישה.

אבל, לא מסכים איתך מסיבה פשוטה.

 

גם אצל החרדים הפסיכולוגיה תופסת מקום נרחב. מדובר פשוט בניואנסים שכדתי לאומי אתה (לא בהכרח אתה) לא מכיר.

כיפה גדולה או קטנה, מקטיפה או לא, מגבעת גדולה או קטנה, עם שוליים פתוחים או סגורים, צקטיפה או לא, בורסלינו או ברודולינו, קנץ' מקופל או לא, חליפה חלקה או עם פסים, שחורה או אפורה או כחולה, חולצה עם צווארן רגיל או "חתוך", משבצות או חלק, עניבה זוהרת או לא, בלורית או לא, גילוח או לא, נעליים מרובעות או עם שפיץ, מעור הפוך או לא.

וזה רק על קצה המזלג. 

ומה שלך נראה כדברים הזויים ולא ראויים למחשבה, להם זאת דרך חיים.

כל זה בא להגיד בעצם שאין יחודיות לחברה הדתלי"ת מבחינה פסיכולוגית

בסופו של דבר..רוני60

עם כל הכבוד לאלפי הניואנסים, הם נשארים בגדר ניואנסים, ואלו דברים שרק מי שבתוך הקהילה יכול להבחין בהם.

 

נראה לי שאם נחזור לעניינינו, אז הסקלה של החרדים היא הרבה יותר קטנה מאשר הסקלה של הציבור הדת"ל.

ואצל החרדים מי שטיפה חורג מהסקלה (הקטנה), מוצא את עצמו נפלט מהר מאד החוצה.

לעומת הדת"ל, ששם גם הסקלה הרבה יותר רחבה, וגם מבחינה אחוזית, אנשים שחורגים מהסקלה פחות נפלטים.

 

אני מציג את הדברים בצורה אובייקטיבית, ואני לא בא לדון מה יותר טוב, יש יתרונות וחסרונות לכל צד.

 

אבל זה מחזיר אותנו חזרה להגדרות שאותם "ברוךש" הגדיר,

אם ניקח כמות של X אנשים ונפזר אותם בסקלה קטנה, אז זה אומר שהגישה הסוציולוגית דומיננטית יותר.

ואם ניקח את אותו X של אנשים ונפזר אותם בסקלה רחבה, אז זה אומר שהגישה הפסיכולוגית דומיננטית יותר.

כל מה שאמרת נכוןdoniאחרונה

ללפני 10 שנים

עשיתם אקזיט של 100 מיליון דולרזיויק

מה הלאה בחיים?

תנסו להרוויח יותר?

תשבו במנוחה על התורה ועל העבודה?

תשקיעו במשהו טוב לעם ישראל?

אמתין עד סוף התוארבין הבור למים

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

למה לך תואר?זיויק
נוח להיות בתוך מסגרתבין הבור למים

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

קודם כלנקדימון
קרן מלגות לתחומים בהם אני רוצה יותר בוגרי ישיבות רציניים - שישבו ברצינות והתאברכו ואז החליטו ללכת לעולם המעשה - כדי שישפיעו במדינה. הייתי רוצה לסנות קרן שתהיה מסוגלת לספק להם תמיכה משמעותית כדי שילכו דווקא ללמוד תואר בלי (כמעט) דרגות פרנסה.
מסקרןזיויק
מה היית רוצה שילמדו לעשות? או להיות?
להשקיעמשה

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.


בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

חכה מועילה בטווח הרחוק לאדם עצמו יותר מדגנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ה' בשבט תשפ"ו 8:43

לא? 

ברורמשה

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

 

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

התכוונת: לתת חכות ולא דגיםזיויק
נכון. טעות.משהאחרונה
כולם צדיקים פה?צאט
או שמישהו ראה הכוכב הבא?
הטלויזיה דלקה ברקע. ראיתי בערך חצי מהגמרפ.א.אחרונה
לא אהבתי את הביצועים 
עזרה!צאט

היי חזרתי לכאן אחרי שנה שלא הייתי פה🙂‍↔️

ובאופן אירוני הסיסמה הייתה שמורה לי אבל לא היה לי מושג מה השם משתמש😅 (די מצחיק שאדם לא זוכר איך קוראים לו אבל כן זוכר של אחרים)

כמובן שאין איך לאפס שם משתמש..

קיצור יש למישהו רעיון איך למצוא?

או שאולי אני פשוט יתחיל מחדש ותכירו את אני של עכשיו🙂

עדיף לפתוח דף חדש…פ.א.אחרונה

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אםרועישםטוב

אם מישהו מטייל ומוצא פסל מלפני 3000 שנה, האם הוא צריך לנתץ אותו או למסור אותו לרשות העתיקות?

לתת השתחוויה קטנהצדיק יסוד עלום
במובן סמלי מסורתי
ברור שבכך יש איסור חמורארץ השוקולד

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

🤭טיפות של אוראחרונה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

לא זוכר. אבל לזכרוני גם אםקעלעברימבאר
גוי פוגם פגימה קטנה בפסל כדי לבטא שהוא לא מאמין בע"ז הזאת, אז הוא כבר יצא מכדי ע"ז ומותר בהנאה ליהודי.


חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

ברור שמותר לנפץ עבודה זרה שהיא לא שלךאדם פרו+

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."


יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.


אתה מערבב שני נושאיםשלג דאשתקד

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

שאלה מעניינתנקדימון

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א


על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.


צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

אולי הישראל לא השתמש לפולחן?!נקדימון

זו אמירה מאוד מוזרה.

 

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

השאלה אם אתה קובע לפי חזקה או סברה.קעלעברימבאר
השאלה אם סתם פסל שנמצא מה חזקתו.


אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

הוא כותב שהחוקרים אומריםטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ב' בשבט תשפ"ו 18:14

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

 

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

השאלה אם בהלכה הולכים לפיקעלעברימבאר
המחקר. והשאלה איך נקבעת חזקה.


אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?


למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

את השאלות אנחנו יודעיםנקדימון
אם אתה רוצה להוסיף משהו לדיון, תביא תשובות
אולי בבית שנינקדימון
אבל ממצאים בבית ראשון בוודאי יהיו עבודה זרה גמורה.


אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

בכל זאת מצינו פסלים לנוי בבית ראשון, למשלקעלעברימבאר

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.


גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

הדיבור שם (של החוקרים) הוא גם על בית ראשוןטיפות של אור

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

 

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

נדמה לי שיש סיפור כזה בגמראשלג דאשתקד
על רבן גמליאל, שגרם לכך שהפסל יהיה של גוי והכריח אותו לבטל אותו.
יום המחרת שלכם - ראש חודש שבטזיויק

תרגישו התחדשות? או שגרה משעממת?

מה עושה את ההבדל?


אה.. וחודש טוב! 😊

בא לי לקנות ראש דשאהרמוניה

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

ראשת? נשמע המצאהזיויק
סתם אני אומרת בגלל כל הדיוניםהרמוניה

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

 

כן ראשת זה חארטה..

אפשר לומר ראשת. מלשון ראשה. כמו אבן הראשהקעלעברימבאר
לא שמעתי על זההרמוניה
נראלי המצאה של שמאלנים ממשזיויק
ראש מדשאהקעלעברימבאר
אניoo

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת


בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

מרגשזיויקאחרונה
הייתם מוותרים על הקשיים שעברתם בחיים?זיויק
על מה שזה בנה בכם? לימד אתכם?
תיאורטית לאנוגע, לא נוגע

אבל למעשה בד"כ הדרך הכי טובה להשתנות זה ע"י ייסורים, הם הכי פותחים את הנפש והכי מפתחים אצלנו עומק רגשי ואמוני.


אבל יש דרך נוספת. ללמוד להקשיב ולהרגיש את העולם. להרגיש שאתה חלק ממשהו ענק-חלק מהבריאה של ה', וגם חלק מעל ישראל, ואז יוצאים מהאגו ואין כ"כ צורך בייסורים.


"לא הן ולא שכרן" לענ"ד זה לא רק בגלל הקושי שבייסורים, אלא גם בגלל האמת שהם מכסים-שראוי שהעולם של ה' יהיה מושלם, בפרט כלפי אנשים שמחוברים אליו.

חשבתי השבוע שזו הנקודה של שבט בנימין- נס בשביל הטבע, בשביל שהטבע יהיה שלם כי ראוי שהבריאה של ה' תהיה שלמה. וזה סוג של חיבור בין קדושת הטבע (נס בתוך הטבע) לקדושה שמעל הטבע (נס ששובר את הטבע). וזו מעלתה השלמה של א"י שהתבטאה בניסי כיבוש נחלת שבט בנימין ובמקדש ובפרט בקודש הקדשים. וזה שייך כמובן רק למי שמחובר לכלל באופן מהותי, ולמי שמפריעים לו הייסורים בעיקר בגלל האמת שהם מסתירים ולא בגלל הסבל שלו.

מה הלוז שלכם במוצאי שבתות של חורף?זיויק
זה יוצא חצי יום לפעמים.
זה ברכהפצל🤫

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

יפה ממשזיויק
תודה רבהנחלת

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

השאלה שלךנחלת

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

אה פספסתי טיפהזיויקאחרונה
חח

אולי יעניין אותך