כאשר הדעות מתבררות יותר קל לדון בהן ולגלות מאיזה בסיס הן יונקות ועל אלו עקרונות הן נשענות. וכך למצוא בהן את נק' האמת ולנסות להכיל אותה בתוך מארג האמונות והדעות הפרטי של כל אדם, במינון ובאיזון המתאימים לו.
לדאבוננו, לעיתים מתגלה שהדעות קיצוניות ושונות כ"כ- שאנו מתקשים לשמור על בסיס אחיד (מכנה משותף) לדיון, ואז השיח הופך למתלהם, מנותק ועקר...כמו שני קווים מקבילים.
ואזי האדם מרים ידיים בהכנעה ומתייאש, כאומר: דבר אל העצים ואל האבנים.
עד לאן תגיע המאיסה בארץ חמדה "לטובת" החינוך הטהור והמתבדל?
ראו כאן:
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל