הייתי בתחילת הטירונות.
לילה אחד בזמן השעת ט"ש אני יושב לי באוהל וקורא את כותרות העיתונים של אותו היום, אז זה היה אמצעי התקשורת אולי היחיד בבסיס.
כשאני מגיע לאמצע העיתון אני קולט בזווית העין מודעה קטנה, עוד מודעה שנתקלים בה לא מעט ביום יום, של הרוגי תאונות דרכים.
המשכתי לדף הבא כשפתאום היה נראה לי שמשהו מוכר לי שם במודעה, דפדפתי אחורה ואני נחרד לקרוא.
צביקי ז"ל היה בוגר הישיבה שבה למדתי, שמיניסט שלי.הזיכרון הראשון שלי ממנו הוא בתחילת החמישית, תחילת שנה, ילד ביתי שחווה את הקושי הראשוני של יציאה מהבית לפנימייה.
ישבתי במועדון של החמישית וקראתי ספר, זה היה אחרי כיבוי אורות, המדריך נכנס ושאל מה קורה? למה אני לא ישן? אמרתי לו שאני לא מצליח להירדם, המשכתי לשבת שם, כ"כ רציתי להתקשר לבית, לדבר קצת עם אמא אבל השעה הייתה מאוחרת, געגועים..
לפתע נכנס למועדון אחד השמיניסטים, חלקם ישנו בחדרים בתוך הפנימייה שלנו, הוא נכנס ושאל מה קרה? למה אתה עצוב? סיפרתי לו, הוא ישב דיבר איתי, עודד אותי והראה לי כמה הישיבה זה מקום כייפי וטוב וכמה יהיה לי טוב בארבע שנים הבאות, הוא צדק, כ"כ צדק, אני זוכר אפילו שצחקתי אח"כ וככה הלכתי לישון מרוצה ומעודד(חוויה מהימים הראשונים בישיבה)
במבט ראשון צביקי היה נראה שמיניסט קשוח, אני זוכר שהיו חלק שפחדו שבהשבעה הוא יהיה מה'מתעללים' מה שלא קרה בסוף, ההיפך הוא מכל השמיניסטים גילה הכי הרבה רגישות, אדם מדהים, תוסס, מצחיק, אהוב ויקר שנקטף יחד עם אשתו כחודשיים אחרי נישואיהם, קראתי את הידיעה ואני יושב ובוהה במודעה ומסרב להאמין שזה הוא, התקשרתי לחבר ששירת לידי באחד הגדודים, הוא אימת לי את הבשורה הקשה, יום למחרת, לא יכלתי לתפקד, אני זוכר שעמדתי במאזין והדמעות לא מפסיקות לרדת ועד היום כשאני נזכר, אני מתמלא בכאב עצום. תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים.
בבקשה מכל מי שיכול שיקרא לע"נ כמה פרקי תהילים.
לפתע נכנס למועדון אחד השמיניסטים, חלקם ישנו בחדרים בתוך הפנימייה שלנו, הוא נכנס ושאל מה קרה? למה אתה עצוב? סיפרתי לו, הוא ישב דיבר איתי, עודד אותי והראה לי כמה הישיבה זה מקום כייפי וטוב וכמה יהיה לי טוב בארבע שנים הבאות, הוא צדק, כ"כ צדק, אני זוכר אפילו שצחקתי אח"כ וככה הלכתי לישון מרוצה ומעודד(חוויה מהימים הראשונים בישיבה)
במבט ראשון צביקי היה נראה שמיניסט קשוח, אני זוכר שהיו חלק שפחדו שבהשבעה הוא יהיה מה'מתעללים' מה שלא קרה בסוף, ההיפך הוא מכל השמיניסטים גילה הכי הרבה רגישות, אדם מדהים, תוסס, מצחיק, אהוב ויקר שנקטף יחד עם אשתו כחודשיים אחרי נישואיהם, קראתי את הידיעה ואני יושב ובוהה במודעה ומסרב להאמין שזה הוא, התקשרתי לחבר ששירת לידי באחד הגדודים, הוא אימת לי את הבשורה הקשה, יום למחרת, לא יכלתי לתפקד, אני זוכר שעמדתי במאזין והדמעות לא מפסיקות לרדת ועד היום כשאני נזכר, אני מתמלא בכאב עצום. תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים.
בבקשה מכל מי שיכול שיקרא לע"נ כמה פרקי תהילים.
יהה
ת.נ.צ.ב.ה.
