בכל המריבות שלכם עם הצבא
יש כאן שתי שאלות - האחת היא שאלה מוסרית, והשניה שאלת פרקטית
נתחיל מהמוסרית
אם נערי יצהר חושבים שהצבא לא מיצג את עם ישראל, ומבחינתם הוא צבא רשע, אני יכול להבין דעה כזאת. סאטמר למשל לא היו מנסחים את זה טוב יותר... ואני יכול להבין שהם חושבים שהצבא בא להזיק להם, ומותר להם להכריז עליו מלחמה, ועביד איניש דינא לנפשיה
אז לפנצ'ר גלגלים אני מבין, לשבור מוצב אני מבין, אפילו לנפץ זגוגיות אני מבין, כל זה פעולות נגד הצבא, ואתם חושבים שהוא צבא רשע
אבל הבנתי שזה לא רק זה, אא יורים על חיילים ומקללים אותם. מי התיר את זה? מה הם עשו לכם? אז מה אם הם לובשים מדים? כל מי שלובש מדים אשם במעללי הצבא?
אולי תירקו על אבא שלכם, כי אתם עצבניים על הצבא? אולי תרביצו לאשה ולילדים שלכם, כי הצבא הזה חצוף והורס בתים לא בצדק?
מה הקשר בין הכעס שלכם על הצבא לחייל המסכן שלא עשה כלום?
ונעבור לבחינה הפרקטית.
האם יעיל מה שאתם עושים? האם זה מקדם משהו? האם יש להם סיכוי להרויח משהו בצורה כזאת?
אתם רוצים להילחם בצבא, אתם חושבים שהוא רע ואין אפשרות להשפיע מבפנים.
אז מה? זה לא אומר לפעול בלי מחשבה.
א. טרור לא עושים בלי תמיכה אזרחית נרחבת, ובלי מוכנות להסתכן.
זה נכון שאפשר לנצח את הצבא הישראלי ע"י טרור, ואנחנו רואים בעינינו שהממשלה מתקפלת עם טרור, אבל מדובר בטרור שהורג, ובטרור ממוסד ומאורגן, לא בפינצ'ור של כמה רכבים. אם אתם רוצים לעשות טרור, אתם צריכים להיות הרבה יותר אנשים ולהכאיב הרבה יותר. ואת זה אתם לא רוצים לעשות (אני מקוה, ואני גם די בטוח. אף אחד ביצהר לא ילך לעשות פיגועי התאבדות, ה' ישמור)
ב. טרור לא משתלם לכם לעשות. יש ערבים, גם בהם הצבא מטפל. אי אפשר לסמוך עליכם בלבד במלחמה עם הערבים וחייבים את הצבא הישראלי, כך שאתם לא רוצים להכניע את הצבא אלא רק לעצבן אותו. אין אפשרות להילחם במישהו ולשמור עליו באותו זמן
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל