יו"ר אגודת ישראל העולמית במוזיאון קטיף

יו"ר אגודת ישראל העולמית, הרב מנחם פרוש, בן ה-95 ביקר במוזיאון גוש קטיף והעלה רשמים מרגשים.

הסיור במוזיאון נערך לרגל פתיחת תערוכת אמני כפר האמנים שאנור, וערך כשעה וחצי. לרב פרוש התלווה שלמה בשן, מתפעל המוזיאון ומגורש בעצמו מגוש קטיף. הרב פרוש לא יכל להסתיר את התרגשותו לנוכח מנורת נצרים הנמצאת במוזיאון ופרץ בבכי.

נציין שהרב מנחם פרוש הגיע להפגנות נגד ההתנתקות ונאם בהם והזהיר את שרון שייצרב בהיסטוריה יחד עם טיטוס ונבוכדנצאר כמחריבי ירושלים.

כתב הרב מנחם פרוש:
ביום שלישי, נר שני של חג החנוכה, ביקרתי במוזיאון של מגורשי גוש-קטיף וצפון השומרון, השוכן ברחוב שערי צדק 5 בירושלים.

מה אומר ומה אדבר, לא ניתן לכתוב במילים את הרגשות ההומים כל לב אנושי וכל שכן כל לב יהודי, את מה שחווים במוזיאון המנציח את "החיים" שנגדעו ב-25 יישוביים יהודיים פורחים ומשגשגים בארץ ישראל. הבתים שנחרבו, המשפחות שגורשו, החיים שנהרסו לאלפי משפחות אומללות שנתלשו באכזריות מקהילתם ומאדמתם והושלכו באתרי קרוואנים עד עצם היום הזה, ללא פרנסה, ללא בית, ללא יכולת לקיים משפחה כפי שהיה להם עד לגירוש האכזרי. 

בקיץ תשס"ה גורשו כ-9000 יהודים מבתיהם מכ-20 יישובים יהודיים בגוש קטיף ועוד 4 ישובים בצפון השומרון. המוזיאון שבירושלים שנפתח בחודש אב תשס"ח, מתאר את החיים שהיו באותם יישובים טרם הגירוש, את רגעי הגירוש עצמם ואת ההרס הפיזי והנפשי שנותר במקום והשבר החיים שנגדעו בארץ ישראל.

אוי לנו, עיני עיני ירדה דמעות, על גלות של יהודים בארץ ישראל, על כך שחבל ארץ נפלא הפך לאיי חרבות, וממקום שוקק חיים סמל ומופת, הגיעו לכך שצריכים להקים מוזיאון שיתעד את סיפורו של גוש קטיף. המוזיאון הוא המקום היחיד שפתוח לציבור ומספר את סיפורו של הגוש ואת סיפור הגירוש.

במוזיאון שנמצא במרכז העיר ירושלים, מצאתי משפחות ובני נוער מכל רחבי הארץ ותיירים מכל רחבי העולם. במוזיאון נעשתה מלאכת מחשבת לתיעוד ההיסטוריה הקדומה של היישוב היהודי בעזה, שלא התחילה במדינת ישראל אלא, לפני יותר משלשת אלפים שנים, כבר מימי השופטים (מאה ה-12 לפני הספירה) נכתב: "וילכוד יהודה את עזה ואת גבולה, את-אשקלון ואת גבולה, את-עקרון ואת-גבולה...". (שופטים א', י"ח).

גם בספר מלכים א', פרק ה, פסוק א-ד, (976 לפני הספירה) מתואר שלטונו של שלמה המלך בעזה: "ושלמה היה מושל בכל הממלכות מן הנהר ארץ פלישתים ועד גבול מצרים... כי רודה בכל עבר הנהר, מתפסח ועד עזה". 

היישוב היהודי המשיך לאורך כל שנות ההיסטוריה, כשפעם לפעם במהלך הדורות פוקד משבר וחורבן את היישוב היהודי, כפי המתואר בספרי ההיסטוריה, עד לימינו אנו, שהחורבן האחרון על היישוב היהודי בגוש קטיף, שהוא גם הראשון שהושת דווקא ע"י יהודים כנגד אחיהם בני עמם.

ובימי החנוכה הנוכחיים ניתן למצוא במוזיאון את התיעוד (145 לפני הספירה) לקהילה יהודית מתקופת החשמונאים - כאשר יונתן החשמונאי כובש את עזה מידי הסלאוקים ושמעון החשמונאי מיישב בה יהודים.

בהמשך ניתן לחוש בצורה מוחשית את הווי החיים הפורח בגוש קטיף, מוסדות חינוך, בתי כנסת וגני ילדים, חקלאות עניפה מהטובים שהיו קיימים בכל העולם. ובעיקר: משפחות שמחות ומאושרות. ניתן גם לראות את התמונות הפסטוראליות של גוש היישובים בחבל קטיף, כמו גם את אלו שנפגעו בשנים האחרונות שלפני הגירוש מהפצמרי"ם והטילים שנפלו בינות הבתים, וכיום מכוונים משטחי מה שהיה פעם יישובים יהודיים לעבר כל הנגב המערבי ועוטף עזה, אשקלון-שדרות, קרית גת והסביבה.

הפרק העצוב במוזיאון הוא הפרק של המציאות. תמונות של הרס בתי הכנסת, הבתים והתושבים האומללים עם ילדיהם הקטנים ומשפחותיהם שמסרבים להאמין שמגרשים אותם מביתם ולא מצליחים להבין מדוע?!. במקום גם סרטי וידאו אותנטיים מתוך בתי הכנסת והבתים שמתוכם נראים כיצד נשלפים המשפחות בכוח הזרוע על ידי גדודים גדולים של חיילים ושוטרים ישראליים.

מצמרר במיוחד לראות את המנורה הגדולה שהיתה על גג בית הכנסת של הישוב נצרים, שבגוש קטיף, שהוגלה יחד עם התושבים שצעדו רגלית אל עבר הכותל המערבי, כשהמנורה הגדולה על שכמם. תמונה זו סימלה בעיניהם את כלי המקדש שנישאו על כפתי היהודים בחורבן בית שני.

תערוכה אומנות מיוחדת הושקה השבוע במוזיאון, יצירת כפיהם של אומנים מהיישוב שא-נור שהיה בצפון השומרון. האומנים ביצעו יצירות אומנות המתארים את בדידותם ואומללותם של היהודים שהוגלו מבתיהם ביום לא-בהיר אחד. הצלם ולדימיר ברייטמן, שעלה מרוסיה בשנות ה-80' והשתקע בשא-נור, הינו יוצא הצבא האדום שלחם כטייס במלחמת העולם השניה והופל פעמיים ע"י הנאצים ימ"ש וניצל. הוא בנה את ביתו בשא-נור וגורש בתשס"ה. 

בבית הכנסת של נוה דקלים נראים כ-1000 בני נוער שגורשו בכוח ע"י מאות חיילים ושוטרים, שלאחר מכן מוציאים את ספרי התורה מארונות הקודש והם גוררים את מתפללי בית הכנסת בכוח מתוך התפילה האחרונה בבית הכנסת שלהם, רוויי דמעות, בכי וכאב.

המוזיאון מסכם למי שלא הכירו את הגוש ואת תושביהם, את הקהילות היהודיות שנגדעו, את בתי הכנסת שנהרסו, ואת החקלאות העשירה שהמציאה את שיטת גידול ירקות ללא חרקים, צמחי בית ופרחים מופלאים ומודרניים, שנאבדו.

אני חושב שכל יהודי שמבקר בעיה"ק ירושלים ובוודאי מבקר ומתפלל בכותל המערבי, חייב לעצמו ולמשפחתו את הביקור באתר המוזיאון החי של גוש קטיף וצפון השומרון. למען ישמעו וילמדו, למען הנחל את הדורות הבאים ובעיקר למען מניעת הגירוש והחורבן הבא, שלא יבוא ח"ו, לשערי ירושלים, כפי שמנסים יהודים שלא למדו את הלקח, לנסות ולהציע לבצע שוב את אותו מעשה שלא נשכח ולא נסלח, גם במקומות אחרים בארץ ישראל, כולל בחלוקת ירושלים, רח"ל, היה לא תהיה. מי שיבקר במוזיאון גוש קטיף, יבין אל-נקל למה דיבורים אלו אסורים בתכלית.

קיצור, בא לי לעשות טיול כמה ימים ביו"ש. יש בעיה, בטחונית בלילות. אי אפשר לישון במצפה מבודד וכדו'. קיצור, חשבתי לטייל מחווה לחווה, דהיינו לפתוח אוהל בחוות ולישון שם, ולהפוך את הטיול מסתם טיול, לטיול בלי שבילים, מחווה לחווה. קיצור, מישהו מתעניין בקונספט?

בואו נארגן קבוצה ונתקדם.

ליד עפרה. ויש את חוות חסד לאברהם ואת חוות האורנים שנמצאות באזור היישוב עפרה.

אשמח לשמוע מידע על התוכנית ועל החוות, אם מישהו יודע..

תודה

בס"ד

שלום לכולם!

כולנו רואים שבחודשים האחרונים מתרחש הרס רחב בגבעות ביהודה ושומרון.

תנו עצות מה כדאי לעשות כדי למנוע את ההרס הזה?

עם ישראל!! תקימו גבעות בכל אזור בארץ!! תצטרפו לגבעות קיימות!! חייבים להפוך את הגבעות ליישובים!!

של יהודים בואו ורשו ארץ

ואם יש צמידים וכו גם יש ביקוש..

אני בת, מעדיפה לקנות מבנות כמה אם אפשר או שישלחו בדואר 

הוא רוצה שננציח אותו

וגם אף שמאלני לא יתחיל עכשיו להרוס

חווה על שם צרלי

קדימה. מי לוקח את הכפפה.

לטרמפ יש ישוב,

למה שלצרלי לא יהיה?