מה שבאתי להדגיש זה שהמילים "עשה לך רב"- דבר ראשון זה לא הלכה, דבר שני זה לא פוטר אף אחד מללמוד ולברר את הסוגיות בכוחות עצמו..
אני נגד הליכה עיוורת אחרי רבנים, מה שקורה היום המון אצל רב מסוים, שזה מגיע עד לרמה שבה אנשים עוברים על איסורי כרת רק בגלל שהם לא מבררים את הסוגיא.
בחורצ'יק- הרב דודקביץ' לא ציוני? תזכיר לי מתי לאחרונה שמעת עליו?
ברור לי שהרב למד, ברור לי שהוא יודע יותר ממני- אבל זה לא אמור למנוע ממני לבוא ולפסוק במקרים מסויימים כמו רב אחר. ממש לא.
לדוגמא- הרב עובדיה, אני מחזיק ממנו מאוד בעיניין הפסיקה הספרדית, יש לו גאונות ענקית, ממש מופלאה. אבל בכל זאת בעיניין ההתישבות בא"י אני אפסוק כמו רב אחר, כמו איך שאני מבין מתוך ראייתי המצומצמת והעלובה, אבל מכיוון שהתורה ניתנה לנו- יש לנו רשות ואפילו חובה לדרוש ולחקור ולברר עד שנגיע למקום בו אנחנו רואים את זה בצורה הכי נכונה.
בכל מקרה- לגבי הרב יצחק- שוב, דב צודק. אני לא מגדיר את עצמי כחסיד של הרב יצחק אם כי אני נהנה מאוד ללמוד מספריו ולהחכים- אבל בסופו של דבר- גם אם הרב יצחק אומר משהו בלי להביא לזה סברה הלכתית זה לא אומר שאין סברה כזאת, וכן- גם לגבי עיניין השינה בסוכה אצל החב"דניקים יש סברה הלכתית, אפילו מאוד הלכתית.
[ואם מישהו רוצה לשמוע מה היא בבקשה שיפנה אלי באישי, כדי לא להסיט פה את הדיון לחב"ד.]
אני חושב שהגדלות של רב מגיעה בעיקר כאשר התלמידים שלו מבררים את הסוגיא כמו שצריך ופוסקים לפעמים בניגוד לדעתו, מתוך הבנה לעומק של הסוגיא. זה רק מראה שהוא מגדל דור חדש של תלמידי חכמים שיגדלו להיות רבנים.
לא ראיתי בשוםפ מקום שר' מאיר פסק הכל לפי רבי עקיבא, לא ראיתי שר' עקיבא היה תלמיד מוחלט של ר' יהושע בן חנניא. באמת ראיתי שהוא קיבל מהם דברים, אבל בזה לא באה לידי ביטוי גדלותו הרוחנית, גדלות זה לא לצטט דברי של רבך כמו תוכי- כל מסכת עדיות שנשנתה ביום בו הדיחו את רבן גמליאל והוסיפו 700 ספסלים לבית המדרש מכונת בגמרא כ"כדים יפים מלאים באפר".
[ובבקשה אל תבואו לי עם הטיעון "אתה בגדלות הרוחנית של ר' עקיבא??" כי זה לא טיעון. דור דור ודורשיו- פנחס בדורו כשמואל בדורו..]