ברור שאם יש רצון וחשק לילדים זה קשה לחכות.. אבל במצב כזה זה ברור שהשכל צריך להכריע ולא הרגש יש הרבה עבודות שאפשר למצוא בתחומים שונים יש לך 2 ילדים את לא יכולה החליט לעבוד רק במה שנוח וכיף לך את צריכה לקחת עליהם אחריות. אני מאמינה שאת רוצה משפחה גדולה בסופו של דבר, יש לכם תוכניות איך להתפתח כלכלית בעתיד? או שכל החיים אתם רוצים להיות תלויים באחרים ובצדקה? כי אם כן זאת התדרדרות מאוד מהירה לעוני! ילדים עם כל המתיקות באים עם הרבה אחריות! את בתור אמא צריכה להביא לילדים שלך את כל הטוב שבעולם וזה כולל גב כלכלי יציב! מצתערת אם אני נשמעת תקיפה מדי אבל זה אחרי עידון רציני של הדברים...

וזה היה מעולה בשבילנו. 

הדרישה בעבודה הייתה. 6 ימים בשבוע. 5 שעות ביום שכר מנימום... 

לא ביקשתי מהוריי לשמור על הקטנצ'יק אלא אשים במטפלות. 

אף מטפלת לא הסכימה לעבוד שישי. משפחתונים שאמא עושה בביתה לא עובדת שישי... 

מעונות תפוסים. ורק לרשום לשנה הבאה... 

ביקשתי לא לעבוד שישי.. אך שללו אותי. 

הוריי ראו את השתדלותי.. ורתמו לטיפול התינוק בזמני בעבודה. כי העדיפו שאני יעבוד.

חודשיים עבדתי.. ואימי בקשה שאצא מעבודה כי קשה לה לשמור עליו.

ויצאתי. 

אני לא מתפנקת משתדלת למצוא מהבית עבודה. והתחלתי לפרסם על טיפול בילדים .. החיסרון שההורים של הילדים לא אהבו שאני גרה קומה רביעית ללא מעלית... אז ירדנו מהעסק.

איזה עבודה יש מהבית? 

כי לטפל בתינוק כל יום זה באמת קשה אבל יום בשבוע אולי זה אפשרי... הייתי אפילו לוקחת בביביסיטר בשביל יום שישי וממשיכה לעבוד זה בטוח יוצא יותר משתלם (אם כבר החלטתם להביא מטפלת בכל מקרה) אני במקומך הייתי הולכת ללמוד אפילו לימודי תעודה כדי שיהיה לך מקצוע ביד כי גם אם שניכם תעבדו משכורת מינימום יחד זה יכול להיות טוב רק לתקופה של ילד שניים קשה לחיות כל החיים ממשכורת כזאת אם את בכל מקרה בבית עכשיו אולי כדי לחשוב בכיוון הזה.. תצתרכו להצתמצם אפילו יותר לתקופה מסויימת אבל זה ישתלם בעתיד...

באמת חשוב שתכניסי לך לראש: ילדים זקוקים לבית יציב ותומך מכל הבחינות, ובהחלט גם מהבחינה הכלכלית.

הורים לשני ילדים אינם יכולים לברור יותר מדי, וחייבים לסדר עצמם בעבודה מפרנסת. חייבים.

ניסית משרה אחת, זה טוב.

קדימה, הלאה... תמשיכי לחפש.

יש אלפי משרות, אינספור מקצועות, אי אפשר להרים ידיים אחרי משרה אחת שניסית ולחשוב- אוקי, אין בשבילי עבודה בעום הגדול הזה.

לדעתי, מניסיון, עבודה מהבית לא תמיד מספיק יציבה ומפרנסת

נסי קודם בחוץ...

אם לא ילך את יכולה לחשוב על טיפוח ויופי מהבית- שזה מה שאת אוהבת- קוסמטיקאית, ספרית, מאפרת, מכירת תכשיטים, מוצרי איפור....  

תעמדי מאחורי מה שאת אומרת...

ואני ממליץ לכם לעשות ככל שביכלתם 

להיות בעל הדעה.

שלום וברכה,

כדאי לכם להיפגש עם פעמונים. שמעתי מכמה זוגות צעירים שהם  מש עזרו להם. גם מבחינת מה אפשר לצמצם, וגם מבחינת רעיונות לעבודה והם ממש מתמחים בכל הנושא הזה. אני חושבת שאין לכם מה להפסיד.

הרבה בהצלחה

זה טוב רק למשפחות שיש להן משכורות טובות אבל לא יודעים איך להשתמש בכסף בצורה חכמה,מי שהמשכורת קטנה צריך פשוט לעבוד

בעניין, זו החלטה שלך ושל בעלך בלבד!

אתה רוצה שילדים ירעבו ללחם??

אני למשל רציתי להיות בבית עם הילדים ומצאתי רעיון,לעבוד בבית בתחום היופי,אפילו פתחתי תיק במס הכנסה בתור עוסק פטור כי זה נחשב כסף קטן ויש לי הנחות למעון וצהרונים,זה פיתרון מעולה ותמיד את בבית לקבל את הילדים שחוזרים.תבדקי את זה,שווה,אני כבר 14שנה עובדת ככה

יקירתי, תפני גם ל"פעמונים" וגם לאגודת אפרת ותתיעצו איתם ורק אחר כך תחליטו. יתכן שבמהלך היעוץ תימצא לך עבודה או פתרון אחר. הבעיה היא, שהגוף הנשי הכי מתאים ללדת דווקא באותם הגילים שצריך לבנות קריירה [לעבוד או קודם ללמוד ואחר כך לעבוד או אפילו לעבוד וללמוד באותה תקופה עצמה.] מצד שני, אין טעם להביא ילד לעולם ואז בקושי לראות אותו ולתת לזרים לגדל אותו. חבל מאוד שאימך ואימו של בעלך לא מוכנות לטפל בילדיך כשאת נמצאת בערב במכון היופי.. אולי בעלך יוכל לטפל בילדים כשהוא חוזר מהעבודה?

שיהיה לך בהצלחה. בתנאים נורמליים, בעלך היה צריך להחזיק במשרה מכובדת עם משכורת יפה כדי שאת תוכלי לשבת בבית ולטפל בילדים. זה לא הוגן שאישה שיש לה רצון וכשרון לקריירה משלה, לא תוכל לעשות זאת רק מפני שהיא אישה, [כפי שהיה בעבר.] אבל, היום התהפך הגלגל, וגם נשים שהיו נשארות בשימחה בבית כדי לגדל את הילדים -- נאלצות לצאת לעבודה בחוץ כי הבעל לא יכול לפרנס את המשפחה לבדו. [כלומר, הוא עובד קשה אבל המשכורת לא מספיקה כדי לפרנס משפחה.].

יש לי שכנה שבונה אתרים באינטרנט. היא עושה את העבודה הזאת בבית ומגדלת בבית את התינוקת שלה אבל בשביל זה -- צריך ידע מתאים.

נקווה לשמוע ממך בשורות טובות !

אני עובדת מהבית בשעות הפנאי, בתחום של בריאות וטיפוח, בע"ה בדרך להכנסה משמעותית.

מוזמנת לקבל פרטים נוספים:

שירה 0528868229

מאחלת לך לגדל כמה שיותר ילדים, מתוך שמחה ורווחה כלכלית!

לא מתכננים ילדים לפי הכסף

הקב"ה יביא את הכסף יחד עם הילד

הסיבה היחידה שיכולה לגרום שמניעה תהיה מודקת היא קושי פיזי של האמא, כי היא לא מכונה לילדים, ומותר לה לנשום

אבל כסף? מי שזן את כל העולם יזון גם אותו

וכן מפורש בתשובה של ר' משה פיינשטיין, שמי שעושה מניעה כי אין לו כסף לילד זה חוסר ביטחון 

מלבד מה שלפי הסיפור שלך אין לכם עדין בת, ואז אתם חייבים בפריה ורביה, ואני לא מאמין שיש איזה רב בעולם שיתיר מניעה במצב כזה

ואל תגיד שאין רב שיתיר להם- כי יש רבנים שאומרים שגם ככה שנתיים אחרי הלידה מוצר וכדאי למנוע. 

זוג שיש להם מעט כסף ויצטרכו להצטמצם בשביל עוד ילד- מסכימה איתך.

אבל זוג שלא רק שאין להם כסף כרגע- גם אין להם אפילו כלים כדי לקבל עוד כסף??

קודם שימצאו עבודה, אח"כ שיסמכו על ה' שיעזור להם להשאר בעבודה הזו ולהרוויח בה טוב.

בטח שלא על חשבון ההורים.

ולפותחת- לגבי רב להתיעץ איתו, אתם יכולים לפנות למכון פוע"ה.

לגבי מציאת עבודה- את יכולה אולי להתיעץ עם תעסוקתי.

על חשבון הקב"ה!

מה זאת אומרת אין להם כלים? היד ה' תקצר?

בעזהי"ת

אבל כרגע, אם ה' ישלח להם כל טוב ושפע פתאומי- שיכלכלו בשפע הזה את שני הילדים הקיימים..

כרגע הם חיים על חשבון ההורים..!

כל ילד שמגיע מגיע עם האוכל שלו

עכשיו ברגע הזה השליח שהקב"ה בחר זה ההורים

ההורים רוצים להפסיק להיות השליחים? אין בעיה, הקב"ה ימצא שליח אחר

ולא צריך לחכות לשליח האחר, הוא יבוא בוודאות

השאלה היא שאלה תורנית, השקעתי בה מחשבה מבחינה תורנית, וכך נראה לי מפורש באגרות משה כמו שהבאתי כבר

מישהי חולקת עלי כאן תורנית?

ועלול להיות בזה טעם לפגם, כי לא נכון ללמוד הלכה משרשורים בפורומים.

אבל לגבי הקביעות שלך שאין לדחות היריון מסיבות כלכליות, ושאין רב בעולם שיתיר מניעה לפני שיש בן ובת - אני רוצה רק להפנות (אותך/את מי שמעוניין ללמוד) למקורות שמלמדים אחרת:

הרב אבינר, בניך כשתילי זיתים, עמ' 42 ואילך

הרב קנוהל, איש ואשה, עמ' 239 ואילך.

מן שיגעון שכזה...

לכן לא טרחתי אפילו לענות לו רציני.

מקווה שיושבי הפורום יודעים שלא לקחת אותו ברצינות. כי אוטוריטה בתחום ההלכה, או שיקול הדעת - הוא ממש לא...

הטענה לא הייתה על זה שהכניסו דעת תורה - אלא שבנאדם מוצא מקור אחד - ואומר לאנשים כיצד לנהוג בדיני נפשות. אף שיש מחלוקת בנושא.

לא נכון לכתוב באופן כללי שרבנים לא מתירים למנוע מסיבות כלכליות. גם זה נושא הלכתי, וגם בו יש מחלוקות. ככה זה הלכה

(זה לא אומר שמותר לתקוף מי מהצדדים, חלילה. ההתבטאות של 'אנונימי' לגמרי מיותרת כאן.)

ואם יש לך כסף לילד שלישי או רביעי היום יש לך ביטוח ולו הכי קטן שיהיה לך גם מחר?!

אני מכירה מספיק אנשים שהיה להם - ופתאום אין...

לפת לחם מגיעים בדיוק כשמאמינים שאנחנו מנהלים את החיים ולא הריבונו של עולם.

ההשתדלות שלנו נגמרת ומתחילה בגבולות ידועים. ואין שום משוואה בעולם שמי שישתדל ויעבוד יותר או יביא פחות ילדים יהיה לו יותר כסף ורווחה כלכלית.

להיפך יש אנשים עשירים - מכלום השקעה ואפס תיכנון. ועניים שמשקיעים כמו סוסים וחמורים ומתכננים בדיוק כמה כסף יש להם בשביל להביא ילדים...

אצלינו תמיד אומרים "האדם מתכנן - והקדוש ברוך הוא צוחק"...

ואם היא תחליט לא להביא ילד שלישי אבל ההורים שלה יפסיקו לתמוך בה? ואם היא תביא ילד שלישי ובדיוק אז יציעו לה עבודה פנטסטית מתאימה לה מכל הבחינות?

כיהודים מאמינים בני מאמינים - אנו יודעים שנקבע מראש כמה כסף יהיה לנו ומה נוכל לקנות לעשות. זה שמגדילים את ההוצאות עם עוד ילד - לא משנה את מצב הקביעה האלוקי של כמה כסף "מיותר" יהיה לנו או לאיזה מינוס נגיע...

אנחנו צריכים לעשות השתדלות ותו לא.

הנידון היחיד פה (ההבדל היחיד בין גישות הלכתיות) - האם מניעה היא בגדר חובת ההשתדלות או לא.

אנו "ניתלים" רק על הקב"ה. הוא החליט שהשליח לכסף הם כרגע ההורים.

ואם הוא יחליט שמגיע לאנונימית פחות כסף - אז הוא יקח להורים את הכסף. לא עדיף להביא ילד במקום זה ולקיים את רצונו יתברך ?!? אם הוא יחליט שיגיע לאנונימית מינוס כזה בבנק הוא יההיה לה עם 2 ילדים או 3.

ואם אין בחובת ההשדלות מניעה - אז מניעה לא תשנה את המצב במילימטר או באלפית המילימטר.

הוא ציווה לנו להביא ילדים ולפרות ולרבות ושמניעה אינה בגדר חובת ההשתדלות - אז ודאי שמי שימנע זה לא יעזור לו כלום.

אם הקב"ה יחליט שיהיה לה יותר קל למצוא עבודה אם 2 תינוקות מאשר עם תינוק אחד כי מגיע לה - אז כן ממש באמת יהיה לה יותר קל!!!

(את דתיה?? מאמינה באלוקים?? אני כן!!

וגם ראיתי בעיניים דברים כאלו שקורים. התמודדתי אפילו בראיון עבודה מול צעירה מבריקה ובלתי נשואה על עבודה [ועוד בהייטק] ואני הייתי נשואה+3 ובהריון כשהיתה לי תינוקת בת 9 חודשים - ואני קיבלתי את העבודה. אמיתי לגמרי!)

אני מאמינה באמונה שלמה ש"אין טבע ומנהגו של עולם".

ציינת את המגזר החרדי שהוא הכי עני.. ודווקא שם כל המומחים בארץ יושבים ו"שוברים" את הראש. איך למען השם המגזר הכי עני (אפילו יותר מהערבים) מעניק לילדיו הרבה הרבה יותר . מחינוך פרטי ועד דירות בנישואין.

כולם מנסים להבין "מאיפה למען השם יש להם כסף" . בכל תקציבי הממשלה הם חיטטו וקיצצו , הסתובבו אצל עשרות חרדים - ועדיין לא הצליחו לפתור איך למען השם הם עושים את זה.

אני יודעת את התשובה - פרנסה היא משמיים. ומשם בלבד. ראיתי את זה בחוש עשרות פעמים.

את מצטטת מהתורה את "חובת ההשתדלות"

אבל מחליטה בשבילה מהי "חובת ההשתדלות"??

כלומר - נוח לך שיש בתורה "חובת השתדלות" - אבל לא בדקת מהי "חובת ההשתדלות" שהיא כתבה עליה - והחלטת בעצמך שהדעת שלך תחליט מהי "חובת השתדלות"..

והרי זה בדיוק הדיון כאן - האם מניעה כן/לא היא בתוך חובת ההשתדלות או לא.

וברור מהדיון שיש רבנים שמצדדים לפה ויש כאלו שלפה - ולכן צריך לשאול רב. ולא לסמוך על ה"דעת" שלנו.

אבל מה שאת אומרת - זה בערך כמו שאני אגיד התורה מצווה על "פרו ורבו" - אז אסור לאישה למנוע גם במצב שמסכן את חייה - כי ככה זה מתאים לי - בלי לבדוק מה התורה בעצמה אומרת על "פרו ורבו" בזמן סיכון חיים.

אם את בוחרת לדבר בשם עצמך - דברי בשם עצמך ואל תצטטי בשם התורה דעות אישיות שלך ולא את דבריה בעצמה.

הסבר יותר ברור.... אולי?? ציטוט מפי??

בינתיים סימכתי את כל דיבורי על התורה בדיוק. ועל גדולי תורה.

לא לקחתי דברי תורה ולפי המילה - החלטתי אחרת מהתורה ולפי דעותי והצהרתי שזו התורה אומרת.

יש לך ציטוט כזה מפי??

נניח שפרו ורבו הוא גם במצב של סכנת חיים (=האמא תמות פיזית ממש) ??

ואת יודעת "כל בר דעת" הוא ענין סובייקטיבי למדי. לא כל מה שאת חושבת ונראה לך הגיוני הוא ענין ש"כל בר דעת" מבין.

והתורה וחכמיה הם "ברי דעת" בעיני מספיק.

אבל אני מסכימה איתך - לאנשים שאין להם אמונה אין באמת דרך להבין איך זה יתכן. ואיך אנשים מגדלים ככה משפחה נורמלית ויציבה.

ראי את דברי למעלה אליך בענין החרדים.... איכשהו הורים חרדים מעניקים ל-10 ילדיהם יותר ממה שהורה חילוני מסוגל להעניק לילד אחד שלו - גם כספית...

ועוד דבר חשוב - שימי לב שהתגובה שלך היתה ישירה למופים בנושא ההלכתי שאליו גלש השירשור - ולכן מצחיק להגיב עכשיו "תגובתי ללא קשר לענין ההלכתי".

מכירה כמה וכמה זוגות שחזרו בתשובה אצל חרדים וסמכו על משהו כמו שאת אומרת, עזרו להם לממן חתונה ואז התברר להם שהעולם מתנהל בדרך הטבע והגיעו לפת לחם

חלקם התגרשו או אפילו חזרו להיות חילונים

אני זוכרת שאימא שלי העבירה לבחור שלמד במסגרת חרדית סכום מסוים מאימא שלו בחו''ל ועל דרך שאלה אותו מה הוא מתכוון לעשות בחיים. הוא ענה לה שהוא יתחתן ותורמים יפרנסו אותו. אחרי זה הגיע משבר כלכלי. תורם כנראה פשט רגל ובחור חזר להיות חילוני

לפני כמה שנים תרמתי על כמה חולים חרדים ומאז מגיעות לי בדואר לפעמים בקשות לתרומה

זוכרת שביקשו להכנסת כלה של כמה זוגות, חלקם חוזרי בתשובה. כתבו שאין כסף שתכשיטים לכלה ולאולם

אבל סליחה אם זוג לא יודע על מה להתחתן איך הם מתכוונים לחיות אחר כך. לא תרמתי כי לי אף אחד לא קנה תכשיטים לחתונה ולא דירה כמובן והתחתנתי במקום הכי זול שאפשר

אם זוג לא יכול להסתדר לבד אז זה לא בא מביטחון זה בא מחוסר אחריות

ולא רק בתחום הזה - בכל התחומים

מי לא מבשל ביום שישי אין לו אוכל בשבת

אני מכירה זוג הורים לילד בן 3 , בלי אחים ושני ההורים עובדים ומרוויחים מעולה. והילד מוזנח מטירוף. כמה פעמים ראיתי אות בשיא החורף בלי נעליים וגרביים, הוא תמיד מלוכלך ולבוש בבגדים מלוכלכים וישנים.

ה'דוגמאות מהחיים' עובד לשני הכיוונים...

אני חושבת שמהשרשור ניתן לסכם שיש כמה מדרגות באמונת ה'. יש כאלה שמאמינים בה' בכל ישותם, הם מכינים כלי בכך שיש להם עבודה, אבל לא יותר מזה. רוב זמנם מוקדש לתורתם ומשפחתם. שימו לב שדווקא האנשים האלה המאמינים באמונה תמימה, מקבלים לרוב בחזרה מה' (וגם אם לא בעולם הזה, לכאורה, מי יודע מה יהיה שכרם בעולם הבא!)

בעזהי"ת

שישלח לילדים הקיימים.

לילדים הקיימים אמנם יש עכשיו אוכל לאכול- אבל זה לא אוכל 'בטוח', זה מתנות חינם. שיכולות להפסק בכל רגע נתון.

בהלכה מובא המקרה של שני אנשים שהולכים במדבר, ולאחד בקבוק מים. והמים מספיקים רק לאחד מהם לחצות את המדבר בשלום. והלכה נפסק שישתה אותו אדם ולא יחלוק את המים עם חברו, כי 'חייך קודמים לחיי חברך'. על אחת כמה וכמה כש'חברך' זה תינוק שעדיין לא נוצר בבטן..

או שיתווסף בדיוק כפי שילד חדש צריך באותם תנאים - וממקור אחר.

ואם השם רוצה לשלוח לילדים הקיימים - או רק להוסיף בשביל חדש.

אולי לפני שהשם ישלח כסף אלייך שישלח בבקשה לסימונה מדימונה?? לכל אחת נקבע החלק שלו בדיוק. "תחכומים" ו "תוכניות" ו "תכנונים" לא יעזרו.

את מציבה "אולטמטום" להקב"ה?? אני לא אקיים את רצונך אם לא תחליט להביא יותר כסף לילדים שיש לי עכשיו?? אני מבטיחה לך שאם תתחילי איתו ככה הוא יוכל גם "להראות" לך שיש גם יותר גרוע חס ושלום...

אם מניעה אסורה הלכתית מסיבה כלכלית (וההדגשה היא על ה"אם" בלי להכנס כרגע לדיון) אז לא יעזור לך אם תביאי פחות ילדים או תחסכי ותתקמצני יותר או תעבדי יותר - השם ימשיך לדאוג שהילדים הקיימים יקבלו בדיוק כמה שנגזר עליכם.

בעזהי"ת

אין סומכים על הנס!!

לא מביאים ילד למצב של רעב.

לא מדובר פה על לא להביא בכלל ילדים לפני שיש להם תוכניות חיסכון. לא מדובר פה על לסגור את המשפחה עם שתיים כי לא מצליחים לפרנס יותר.

ראבק, מדובר פה על חצי שנה אחרי! 

לא מביאים ילד ובונים על זה שה' ישלח כסף לגדל אותו.

אפילו הפלה, להבדיל, במידה ויש מחלה חריפה מאוד בעובר- מתירים לעשות. תוכלי לשאול, למה לא סומכים על הנס שהמחלה החריפה תעבור פתאום? הפלה זה הרבה יותר חמור ממניעה! והתשובה היא- שלא מביאים ילד למצב כזה. [כמובן, במקרים חריפים וכו'.]

קל וחומר במניעה- שזה אמנם לא קל, אבל חצי שנה אחרי לידה זה גם לא קשה- לא מביאים ילד למצב שלא יהיה לו איך לגדול, ולא סומכים על הנס!

ה' שלח לקיימים דרך לאכול. דרך ההורים של ההורים. הדרך הזאת עוזרת כמובן, אבל היא ממש לא אידאלית לילד- שגדל בבית בלי הרגשת יציבות! היא ממש לא אידאלית לילד- שגדל בלי סמכות הורית, כי הסבא והסבתא מחליטים מה קונים ואיפה גרים- כי הם הממנים! היא ממש לא אידאלית לילד- שגדל להורים עם דימוי עצמי ירוד כי הם נתמכים ולא מפרנסים!

לכן, לפני שמביאים עוד ילד ומקווים שה' ישלח ישועה- מתפללים שה' יעזור לעמוד על הרגלים לבד, לטובת הילדים הקיימים.

אחרי זה, כדאי מאוד להביא ילדים נוספים! גם אם זה אומר לצמצם את איכות החיים, כמובן- אין צורך לחכות לחסכונות ענק ודירה בשמים בשביל עוד ילד. אבל מינימום! יכולת עמידה עצמית על הרגליים!

לסמוך על נס = לא לעשות את ההשתדלות שנקבעה על ידי ריבונו של עולם.

מי שמגזים בהשתדלות לא מרוויח מכך כלום.

ומי שמדייק בהשתדלות ולא מגזים אינו "סומך על נס".

אם מניעה אינה בגדר חובת ההתדלות - אז היא לא. ושום תיחכום לא יעזור.

זה לא יעזור לה למנוע ולמנוע ולמנוע ולמנוע- אם השם יחליט שהיא לא תעמוד על הרגליים בעצמה לעולם. ותמיד הסבתא תממן. והיא תמיד תהיה עם ביטחון עצמי ירוד.

כמו שלא יעזור לה לעבוד 20 שעות ביום - אם נקבע לה כך משמיים.

לא יעזור לה "לעזור להקב"ה בהחלטה" ו"לעשות לו חישובים" - יהיה לה בדיוק אותו כסף. ובהתאם למספר הילדים כך הכסף שנשלח. ובהתאם לצורה שבה החליט הקב"ה כך הוא נשלח.

מתסכל מאד שהדרך שאלוקים בחר לתת את הפרנסה היא דרך ההורים של ההורים - מה שיוצר תלות והסבא והסבתא מחליטים. אבל גם את זה הוא קבע.

ואת מנסה להודיע - אני אקיים את המצוות ולא אעבור על עבירות - אך ורק אם השם ישלח ישועה לילדים הקיימים ויביא את הפרנסה . אם הוא לא ישמע את הישועה אני אמנע גם אם זה אסור או לא בגדר חובת ההשתדלות. זה בדיוק אולטימטום לריבונו של עולם. או שתשלח ישועה או שאני לא אביא ילדים.

ואם השם החליט שאת העצמאות הוא יביא לך רק אחרי שתביאי עוד 2 ילדים - אז תשארי תקועה בנקודה זו לנצח?!? ואם הוא יחליט לנצח לא לשלוח את הישועה ותמיד שתהיי תלותית בהורים??

ומה תעשי אם השם יביא ישועה ויום אחרי שהילד יוולד היא פתאום תעלם?? יש לך דרך "לבטח" שזה לא יקרה??

אולי גם תאכלי חמץ בפסח עד שהשם יתן לך מספיק כסף למצות?

בעזהי"ת

נכון, ה' קובע וה' מחליט וה' יכול הכל ואם ה' לא יבנה עיר שווא שקד שומר-

אבל ראבק, אם ה' נורא ירצה שנזכה בלוטו אבל לא נמלא כרטיס ולא נרים את הכרטיס שהוא ישלח לנו בדואר- גם זה לא יעזור!

מניעה היא לא עבירה, במקרים מסויימים. 

והיא לא חמץ בפסח. ובמאמר מוסגר, בשואה היה מותר לאכול חמץ בפסח. כי זה היה צו השעה, לחיות. 

התורה שלנו היא תורת חיים, לפני הכל. והרבנים קובעים יפה מאוד מה 'וחי בה' ומה 'ומת בה'.

ולהביא לעולם ילד שיסבול חרפת רעב [ואולי גם יביא חרפת רעב לילדים האחרים- ההורים מתנגדים לעוד ילד! הגיוני מאוד שהם יפסיקו את התמיכה, למשל, כי לא שמעו לדעתם? הם בעצמם במצב כלכלי קשה, כך כתבה הפותחת!!] זה לא 'וחי בהם'. בטח לא כשהקטן בן חצי שנה, כלומר עם יכולת השרדות-עצמית אפסית. 

זאת הסתכלות נורא ילדותית, 'ה' בחר לתת את הכסף דרך ההורים של ההורים'. ה' זימן את האפשרות הזאת. וההורים בחרו בה, כי היא הנוחה כרגע. כי לא מסתדר לשבת בחנות בערב, ולא מסתדר לעבוד בתחום פחות אהוב. יש מגוון רחב של אפשרויות להתפרנס, גם אם לא בשפע וברווח- אבל בצמצום ובכבוד. גם אם האפשרויות האלה פחות נוחות מלקבל מההורים כסף. 

ועל אותה שיטה שלך- שתמנע כי כך ההורים מבקשים, ואם ה' יחליט שדווקא כן נכון שתביא ילד- שתכנס להריון למרות אמצעי המניעה. אההה, זה כבר נשמע לך הזוי, נכון?..

אם לא נרים את מה שהשם שולח - ברור שלא נקבל אותו.

והשאלה היא בדיוק - מה הן גבולות ההשתדלות. איפה אנחנו "משתדלים" ואיפה אנחנו "מתערבים להקב"ה".

מופים מביא את הרב פיינשטיין שרווחת בקרב רבנים רבים - שמניעת ילדים אינה "אי הרמה של כרטיס הפיס שהשם שלח" . אלא "עבודה של 20 שעות ביום כדי לעזור להשם ". - כלומר חריגה מגדר ההשתדלות שלנו.

הביאו פה בנות רבנים אחרים - שאומרים אחרת ונימוקם עמהם.

יש לציין שבנושא זה מעורב קצת יותר מאשר "להרים את כרטיס הפיס" והוא נושא כבר הרבה יותר "כבד" כאשר מדובר גם בביטול מצוות עשה של "פרו ורבו".

ולכן יש שאלה יותר כבידה האם בכלל אפשר להכניס לחובת ההשתדלות ביטול קיום מצוות עשה.

מניעה אינה עבירה במקרים מסוימים - יש מספיק רבנים שקובעים שבמקרי פרנסה היא אכן עבירה.

והם קבעו שהבאת ילדים בלי חשבונות פרנסה היא בגדר 'וחי בה, ולא 'ומת בה' והפרנסה תבוא בהתאם לילד - אבל את מתווכחת איתם ומחליטה שהם לא צודקים.... ואפילו לא כמו אחרות מציבה מולם את ההיגיון שלך ולא דעה הלכתית/רבנית...

ובנוגע לשורות האחרונות - זה דווקא לא נשמע לי הזוי בכלל. אני די בטוחה שאם הקב"ה החליט להוריד נשמה אז זה יקרה בכל מצב. ואם המצב באמת לא מתאים לילד לא יבוא הילד.

במצב של התשה יש לנו חובת השתדלות למנוע ("להרים את כרטיס הלוטו".) במצב של פרנסה רבנים קובעים שזה לא חלק מחובת ההשתדלות ולא יעיל.

פשוט לקחת מניעה = ביצוע פעולה. ואם היא אסורה/בעייתית אז היא אסורה/בעייתית. ולכן אי אפשר לבצע פעולה אסורה גם אם ברור ובכלל לא הזוי שאם השם רוצה אז יקרה אחרת - הבנת את ההבדל??

וזו דווקא הסתכלות ילדותית ובוסרית וקצת חסרת אמונה - לחשוב שהם החליטו איך להתפרנס ולא השם החליט להם. השם נתן להם את הבחירה בין אפשרויות מדויקות וכיוון אותם לבחירה שלהם - הוא סיבך את האפשרויות האחרות ויצר מצב שבו היה נוח להם לבחור באופציה מסויימת על פני אחרות. (בחירה חופשית היא אחד הענינים אכן הכי מורכבים להבנה איך יתכן שישנה בחירה בעולם - אם הקב"ה יודע מלכתחילה מה נבחר).

אבל שכנראה שכל אחת יוצאת מנקודה שונה של בטחון והשתדלות

ואנחנו לא יודעות מה הרמה של הפותחת בנידון

אני רוצה לספר משהו אישי שאולי יכול לעזור לפותחת

כשהיתי בהריון הראשון פנינו לרב שלנו כדי לקבל המלצה אלו בדיקות לעשות/לא לעשות

בתגובה הרב שאל אותי ואת בעלי כל מיני שאלות כמו "מה יקרה אם..." או "מה סף החרדה"

לבסוף, הוא ביקש שנעשה את הבדיקות של שקיפות, 2 סקירות

וזה כי הוא הבין מאתנו שאני ובעלי לא נמצאים במקום של "לא לעשות כלום" ובמקום של ביטחון מלא וחוסר ידיעה.

ולכן, אני כן מציעה שהפותחת תפנה לרב עם בעלה, הוא יבין מדבריהם מה רמת ההשתדלות ויתן להם את הפתרון המתאים להם

יתכן אם יפתחו ערוצי השתדלות נוספים, יהיה כלי קיבול לעוד אפשרויות.(אלוקים יכול גם בלי זה, כאן נכנס הענין של השתדלות ובטחון)

ועוד דבר, יש לי שאלת תם, מה כ"כ דחוף אחרי חצי שנה, לא כדאי לסים שנה, לתת לגוף להחלים אחרי הלידה ולגדל את הפיצי בנחת? בינתיים כשלא נמצאים בהריון ניתן לדאוג לעבודה ולהתחיל אותה.

שמי שעובדת בד"כ לא יכולה להרשות לעצמה חצי שנה אחרי לידה רצון להריון נוסף.

כותבת מי שנכנסה להריון מבלי לבקש אותו,ויש את כל התנאים להביא את הילד ועדין זה קשה.

(ומודים לאלוקים יום יום, בלי סתירה לקושי)

אולי בעלה חייב..

ז"א, אני באה להגיד שניתן למנוע גם אם יש מספר ילדים מאותו המין

(אני לא מסכימה לכך אבל נניח) ללכת לעבוד זה בהחלט בגדר השתדלות! והם בהחלט צריכים לשנות משהו בהתנהלות שלהם גם אם הם יחליטו לא להמשיך למנוע.. להגיד שה' הביא אותם למצב הזה זה פשוט הסרת אחריות! אני יכולה להגיד שאין לי כוח לצאת לעבוד כי זה לא כיף/ משעמם/מעייף ובא לי להישאר בבית או לצאת לטייל כל היום + לא בא לי לחסוך כסף כי בא לי לבזבז כל היום זה הרבה יותר כיף וה' ידאג לי כי הוא זה שהביא לי את הרצונות האלו לראש. ברור שזה מגוחך! ה' דורש מאיתנו להשתדל להתפרנס בכבוד! תנאים גדולים היו עובדים בעבודות בזויות העיקר לא להצטרך לבריות.. אם הם היו אומרים ששניהם עובדים קשה אפילו בעבודות קשות שהם לא נהנים בהם ובכל זאת הם נצרכים לזולת הייתי אומרת שבסדר כך ה' רצה וצריך להאמין שזה הדבר הכי טוב להם. אבל היא טוענת שלא בא לה לעבוד בעבודות מסויימות כי הם לא בתחום שהיא אוהבת או שהשעות לא מתאימות לה וכ"ו ועל דבר כזה אי אפשר להאשים את הקב"ה זו לגמרי החלטה אישית שלה שהביאה למצב הזה... חוץ מזה שבדורינו כדי להתפרנס בכבוד ללמוד מקצוע זה בהחלט בגדר השתדלות בסיסית (כי לא ניתן להתפרנס בלי להזדקק לבריות בלי מקצוע) וגם זה הם לא עשו כך שהם ממש לא נחשבים בגדר השתדלות.

רק הייתי מדבר קצת יותר בעדינות.

היא לא חייבת שום דבר

אם היא רוצה - שתישאר כך. 

אבל יש מחיר לאי יציאה לעבודה, והמחיר לפעמים הוא אי נעימות מההורים

בקיצור מסכים עם עיקר דברייך

אחר כך, הבחירה תהיה בידיכם ולא בידי אף אחד אחר, ובעז"ה גם הקב"ה יעשה את שלו...

לא רוצה להעליב, אבל באמת זה נשמע לי מפובראק כדי להעלות את המודעות וכד, אבל ברור שאם זה אמיתי, אתם לא חיים ולא התחנתם ואתם לא הורים!!! אתם משחקים בכאילו,

אתם ילדים של ההורים שלכם שלא יצאו לעצמאות.

בעל הדעה הוא בעל המאה. טפלו בעצמכם דחוף לטובת כל המשפחה המצומצמת והמורחבת.

הרי זה שאלה של זמן עד שיגיע פיצוץ עם ההורים ו/או ביניכם בגלל חילוקי דעות.....

בטוח שזה המצאה כל הסיפור.

אבל לשם הסיכוי שלא- אז בהצלחה!!!!

שמשרה מלאה בהריון ותינוק קטן ועבודות בית - לא כל אישה עומדת בזה 

זה די עמוס וקשה מבנינה פיזית ובריאותית

ולדעתי לא יפה לפנות לאפרת כי הם נועדו למנוע הפלות יזומות ולא סתם לעזור לכולם

ובקשר לדעת תורה אז פונים לרב ולא לניק בפורום שיושב בפורום שרובו נשי די הרבה זמן. אני מניחה שבן תורה אמיתי מוצא לעצמו עיסוק אחר בזמן פנוי

אישה שלא יכולה לאכול כמו שצריך או שלא יכולה לקחת עזרה כשצריך כי אין לה כסף היא זאת שתצטרך למנוע מסיבות רפואיות 

אז תדעו שכן, כן וכן!!!

יש מקרים קיצוניים שרבנים מתירים למנוע מסיבות כלכליות

אני אישית באה מהמגזר החרדי ורב חרדי נתן לנו למנוע הרבה זמן אחרי ילד אחד בגלל סיבות שונות ובינהן כלכליות.

מה שאני באה להגיד כאן שזה לא מופרך!

תגשו לרב ותשפכו לפניו את כלל הסיבות והרצונות שלכם כולל כלכלי, זוגי, נפשי, עזרה מבחוץ וכדומה.

היום בגלל כל מיני מקרים ומשפחות שקורסות יש רבנים שמתירים יותר בקלות.

בהצלחה! והרבה כוחות!

וכמו שכתבו פה רבים ורבות לפני...

את לא אמורה להיות תלויה בהורים..את התחתנת,ותפקידו של בעלך ושלך זה לנהל את ביתכם...

ולרצות ללדת ילד חצי שנה אחרי שילדת בלי יכולת,זה עוול גם לך  בכללי (לגוף) וגם לקטן בבית

(למה לקחת לו כבר את אמא?? אפ' בתורה שמצווה אותנו על פרו ורבו כתוב שהיו מניקות את ילדיהן עד גיל שלוש,וכן כתוב שגופה של אישה לוקח לו 24 חודש לחזור לעצמו..אז אם המקרה שלך לא מיוחד מאוד וכו' אין סיבה לדעתי למהר ככה כשא"א..)...

 סליחה אם זה היה נשמע רע מידי....

את יכולה להתחיל בלהיתבגר.

אלוהים לא שולח פרנסה לאנשים שעושים ילדים שאין להם כסף לגדל. אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו ומצליח בידו למצוא פרנסה. הגישה הזאת שרווחת בקהילה שלנו היא נאיבית, תמימה וילדותית. אמונה היא דבר חשוב והכרחי אך עצם ההנחה שאדם יכול לעשות ילדים ככל שמאווה נפשו ללא שום שיקול כלכלי כשלנגד עיניו עומד הסלוגן "בא לי עוד ילד"- זאת לא אמונה- זאת טיפשות. תעשי טובה לילדים שלך ותתחילי לסדר את החיים שלכם כך שלא תהיו סמוכים על שולחנם של אחרים, תהיו עצמאיים כלכלית ותוכלו ללמד אותם מה היא אחריות- כי לעשות ילד על חשבון אחרים זה לא מוסרי.

מצטערת, לא נוהגת להעיר לאחרות בפורום אבל מאוד צרם לי.

א. תתרגלי לכתוב ולומר תמיד אלוקים ."לא תשא שם ה' אלוקיך לשווא."

ב. תשכחי מזה, אף אחד לא "עושה ילדים". אנחנו בסה"כ שליחים המביאים לעולם את הילדים שהקב"ה בורא.

ניק חדש??

אין לי שום סיבה להסתתר או להתבייש, אני עומדת לחלוטין מאחורי כל מילה.

אני אתיה, אני עובדת במשרה מלאה וכך גם בעלי, מעולם לא נתמכנו או בקשנו עזרה מאף אחד, אני מפרנסת את הבת שלי ומקנה לה ערכים של עבודה קשה וכבוד לכסף וכשבער בי הצורך לילד נוסף ידעתי שאאלץ לחכות מפני שאין באפשרותי הכלכלית לשלוח שני ילדים למעון. מעולם לא ציפיתי לקבל צ'ק פתוח מריבונו של עולם- ואני גאה בזה. את האנונימיות אני משאירה לאחרים.

רק קחי בחשבון שרק הקב"ה מנהל את העולם!!!!

והרבה הייטקיסטים שחשבו כמוך..היום מבינים שהחיים לא בשליטתינו!!!!!

אני מאחלת לך שתמיד תהיי רק מהנותנים אבל אין מישו שיכול לחתום לך על תעודת ביטוח כזאת.

אז...קחי בחשבון

הרשי נא לי לומר מילה. ולפני כן, הנתונים מהם אני מגיע. אנחנו כבר קרוב לגיל הפנסיה. ב"ה, יותר מעשרה ילדים, כמעט כולם נשואים ואבות/אמהות לילדים משלהם. לצערי, אנחנו לא יכולים לעזור יותר מדי. וגם ההורים שלנו, כשהיינו בגילכם, לא עזרו לנו כמעט, גם להם היה קשה. אבל -

א. עבדנו. גם אם לא היה כל כך נוח, ולא תמיד בדיוק בתחום שהתכוונו מראש, אבל היו תקופות שעבדנו כדי להתפרנס. למדתי ככל שיכולתי ובהפסקת צהריים מאורכת הייתי עובד. ועם השנים השתנו התנאים.

ב. אף פעם לא התערבנו במעשי הבריאה, למעט בזמן שהיה הכרח רפואי (וגם זה לא תמיד שמענו לגמרי בקול הרופאים...). חיינו כמו שהקב"ה בירך אותנו, וכשנולדו הילדים - באה איתם הברכה.

ג. להימנע מללדת ילדים, זו בעיה לא פשוטה מבחינה הלכתית. ולמה אין רב לשאול אותו? אמנם הטוב ביותר הוא לשאול את הרב המקומי, אבל אם לא מרגישים נוח - יש הרבה רבנים נחמדים שמוכנים לשמוע, להדריך, לייעץ, והם יודעים גם לומר מתי מותר ומה מותר בכל צירוף נסיבות. גם אותי באים לשאול, נבוכים בתחילה, אבל מתגברים, כי זו הדרך, ליטול עצה מן החכמים.

ד. באגודת אפרת תוכלי למצוא גם סיוע, גם הדרכה, גם הכוונה, וגם רשימה של רבנים - ורבניות - שיהיה לכם נוח ותענוג לדבר איתם, גם אם זו טרחה - זה שווה, שווה הרבה מאוד. גם בתוצאה, גם בהרגשה.

זהו שלימדונו רבותינו - לא הביישן למד.

ה. אחרון אחרון חביב - גם אם ניקח בחשבון את הקשיים של השנים הראשונות, וגם אח"כ, כל תקופה והקשיים שלה - הרי יחד עם הקשיים יש גם רגעים של הנאה, ממש תענוג כפשוטו, מעבר לערכים ומצוות. וכל שכן היום, כאשר אנחנו רווים נחת מן הילדים כולם, ומן הנכדים בעשרותיהם - שום מחיר לא היה גדול מדי מכדי להגיע למצב שלנו היום. גם היום לא קל לנו, אבל כיף לנו. 

לפעמים צריך להתבונן קדימה, למרחקים, לנקוט את הצעדים המתבקשים שמאפשרים לצעוד קדימה, להתעלם מעט מהקשיים, ולעשות את הדברים היותר נכונים, היותר אמיתיים, היותר תכליתיים בתכלית הערכית.

עלו והצליחו!!!

להעביר מסר שכמו שלא נורמלי שהם יתערבו לכם בעניין כה אישי כך לא נורמלי שלא בגרתם ולא  דואגים לעצמכם וסמוכים על שולחנם?

קראתי... הפנמתי את תגובתכם. 

תודה לכם בחפץ לב שטרחתם לשבת ולהקליד את דעתכם.  

רק אנונימית אחת כתבה בסוף

אז בעלי לא לומד בכולל.. הוא עובד 13 שעות כדי לעזור כמה שיותר בפרנסה... (שכר מינימום) וזה קשה.. 

מתפללת תמיד שה' ירעיף עלינו שפע של פרנסה. אמן. 

נראה לי לא אמיתי כל הסיפור- אבל אם כן, כנסו....  חכמה בינה ודעת 

חכמה בינה ודעת הסיפור אמיתי לגמרי!! עצוב שכך את מרגישה כלפיי... נפגעתי מאוד! 

אני עם שישה ב"ה!

ומבינה מאוד את הרצון שלך!

לא מכירה מספיק את אגודת אפרת אולי כדאי באמת להתייעץ איתם!

אבל אל תתייאשי ותחפשי עבודה שמתאימה לך... אולי משהו מהבית או עבודה עד הצהריים

ולפעמםים צריך להתפשר בעבודה שפחות נראה שמתאימה ובסוף אפשר להנות ממנה!!!

בהצלחה! 

בעזהי"ת

הייתי ממליצה על פעמונים.

13 שעות ביום, בשכר מינימום, חמישה ימים- זה 6700 שקל בחודש.

חושבני שאפשר להסתדר עם זה בלי עזרת ההורים, ושווה לראות איך אפשר לעשות את זה.

עם שניים ומסתדרים עם פחות...

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.