ברור שאם יש רצון וחשק לילדים זה קשה לחכות.. אבל במצב כזה זה ברור שהשכל צריך להכריע ולא הרגש יש הרבה עבודות שאפשר למצוא בתחומים שונים יש לך 2 ילדים את לא יכולה החליט לעבוד רק במה שנוח וכיף לך את צריכה לקחת עליהם אחריות. אני מאמינה שאת רוצה משפחה גדולה בסופו של דבר, יש לכם תוכניות איך להתפתח כלכלית בעתיד? או שכל החיים אתם רוצים להיות תלויים באחרים ובצדקה? כי אם כן זאת התדרדרות מאוד מהירה לעוני! ילדים עם כל המתיקות באים עם הרבה אחריות! את בתור אמא צריכה להביא לילדים שלך את כל הטוב שבעולם וזה כולל גב כלכלי יציב! מצתערת אם אני נשמעת תקיפה מדי אבל זה אחרי עידון רציני של הדברים...

וזה היה מעולה בשבילנו. 

הדרישה בעבודה הייתה. 6 ימים בשבוע. 5 שעות ביום שכר מנימום... 

לא ביקשתי מהוריי לשמור על הקטנצ'יק אלא אשים במטפלות. 

אף מטפלת לא הסכימה לעבוד שישי. משפחתונים שאמא עושה בביתה לא עובדת שישי... 

מעונות תפוסים. ורק לרשום לשנה הבאה... 

ביקשתי לא לעבוד שישי.. אך שללו אותי. 

הוריי ראו את השתדלותי.. ורתמו לטיפול התינוק בזמני בעבודה. כי העדיפו שאני יעבוד.

חודשיים עבדתי.. ואימי בקשה שאצא מעבודה כי קשה לה לשמור עליו.

ויצאתי. 

אני לא מתפנקת משתדלת למצוא מהבית עבודה. והתחלתי לפרסם על טיפול בילדים .. החיסרון שההורים של הילדים לא אהבו שאני גרה קומה רביעית ללא מעלית... אז ירדנו מהעסק.

איזה עבודה יש מהבית? 

כי לטפל בתינוק כל יום זה באמת קשה אבל יום בשבוע אולי זה אפשרי... הייתי אפילו לוקחת בביביסיטר בשביל יום שישי וממשיכה לעבוד זה בטוח יוצא יותר משתלם (אם כבר החלטתם להביא מטפלת בכל מקרה) אני במקומך הייתי הולכת ללמוד אפילו לימודי תעודה כדי שיהיה לך מקצוע ביד כי גם אם שניכם תעבדו משכורת מינימום יחד זה יכול להיות טוב רק לתקופה של ילד שניים קשה לחיות כל החיים ממשכורת כזאת אם את בכל מקרה בבית עכשיו אולי כדי לחשוב בכיוון הזה.. תצתרכו להצתמצם אפילו יותר לתקופה מסויימת אבל זה ישתלם בעתיד...

באמת חשוב שתכניסי לך לראש: ילדים זקוקים לבית יציב ותומך מכל הבחינות, ובהחלט גם מהבחינה הכלכלית.

הורים לשני ילדים אינם יכולים לברור יותר מדי, וחייבים לסדר עצמם בעבודה מפרנסת. חייבים.

ניסית משרה אחת, זה טוב.

קדימה, הלאה... תמשיכי לחפש.

יש אלפי משרות, אינספור מקצועות, אי אפשר להרים ידיים אחרי משרה אחת שניסית ולחשוב- אוקי, אין בשבילי עבודה בעום הגדול הזה.

לדעתי, מניסיון, עבודה מהבית לא תמיד מספיק יציבה ומפרנסת

נסי קודם בחוץ...

אם לא ילך את יכולה לחשוב על טיפוח ויופי מהבית- שזה מה שאת אוהבת- קוסמטיקאית, ספרית, מאפרת, מכירת תכשיטים, מוצרי איפור....  

תעמדי מאחורי מה שאת אומרת...

ואני ממליץ לכם לעשות ככל שביכלתם 

להיות בעל הדעה.

שלום וברכה,

כדאי לכם להיפגש עם פעמונים. שמעתי מכמה זוגות צעירים שהם  מש עזרו להם. גם מבחינת מה אפשר לצמצם, וגם מבחינת רעיונות לעבודה והם ממש מתמחים בכל הנושא הזה. אני חושבת שאין לכם מה להפסיד.

הרבה בהצלחה

זה טוב רק למשפחות שיש להן משכורות טובות אבל לא יודעים איך להשתמש בכסף בצורה חכמה,מי שהמשכורת קטנה צריך פשוט לעבוד

בעניין, זו החלטה שלך ושל בעלך בלבד!

אתה רוצה שילדים ירעבו ללחם??

אני למשל רציתי להיות בבית עם הילדים ומצאתי רעיון,לעבוד בבית בתחום היופי,אפילו פתחתי תיק במס הכנסה בתור עוסק פטור כי זה נחשב כסף קטן ויש לי הנחות למעון וצהרונים,זה פיתרון מעולה ותמיד את בבית לקבל את הילדים שחוזרים.תבדקי את זה,שווה,אני כבר 14שנה עובדת ככה

יקירתי, תפני גם ל"פעמונים" וגם לאגודת אפרת ותתיעצו איתם ורק אחר כך תחליטו. יתכן שבמהלך היעוץ תימצא לך עבודה או פתרון אחר. הבעיה היא, שהגוף הנשי הכי מתאים ללדת דווקא באותם הגילים שצריך לבנות קריירה [לעבוד או קודם ללמוד ואחר כך לעבוד או אפילו לעבוד וללמוד באותה תקופה עצמה.] מצד שני, אין טעם להביא ילד לעולם ואז בקושי לראות אותו ולתת לזרים לגדל אותו. חבל מאוד שאימך ואימו של בעלך לא מוכנות לטפל בילדיך כשאת נמצאת בערב במכון היופי.. אולי בעלך יוכל לטפל בילדים כשהוא חוזר מהעבודה?

שיהיה לך בהצלחה. בתנאים נורמליים, בעלך היה צריך להחזיק במשרה מכובדת עם משכורת יפה כדי שאת תוכלי לשבת בבית ולטפל בילדים. זה לא הוגן שאישה שיש לה רצון וכשרון לקריירה משלה, לא תוכל לעשות זאת רק מפני שהיא אישה, [כפי שהיה בעבר.] אבל, היום התהפך הגלגל, וגם נשים שהיו נשארות בשימחה בבית כדי לגדל את הילדים -- נאלצות לצאת לעבודה בחוץ כי הבעל לא יכול לפרנס את המשפחה לבדו. [כלומר, הוא עובד קשה אבל המשכורת לא מספיקה כדי לפרנס משפחה.].

יש לי שכנה שבונה אתרים באינטרנט. היא עושה את העבודה הזאת בבית ומגדלת בבית את התינוקת שלה אבל בשביל זה -- צריך ידע מתאים.

נקווה לשמוע ממך בשורות טובות !

אני עובדת מהבית בשעות הפנאי, בתחום של בריאות וטיפוח, בע"ה בדרך להכנסה משמעותית.

מוזמנת לקבל פרטים נוספים:

שירה 0528868229

מאחלת לך לגדל כמה שיותר ילדים, מתוך שמחה ורווחה כלכלית!

לא מתכננים ילדים לפי הכסף

הקב"ה יביא את הכסף יחד עם הילד

הסיבה היחידה שיכולה לגרום שמניעה תהיה מודקת היא קושי פיזי של האמא, כי היא לא מכונה לילדים, ומותר לה לנשום

אבל כסף? מי שזן את כל העולם יזון גם אותו

וכן מפורש בתשובה של ר' משה פיינשטיין, שמי שעושה מניעה כי אין לו כסף לילד זה חוסר ביטחון 

מלבד מה שלפי הסיפור שלך אין לכם עדין בת, ואז אתם חייבים בפריה ורביה, ואני לא מאמין שיש איזה רב בעולם שיתיר מניעה במצב כזה

ואל תגיד שאין רב שיתיר להם- כי יש רבנים שאומרים שגם ככה שנתיים אחרי הלידה מוצר וכדאי למנוע. 

זוג שיש להם מעט כסף ויצטרכו להצטמצם בשביל עוד ילד- מסכימה איתך.

אבל זוג שלא רק שאין להם כסף כרגע- גם אין להם אפילו כלים כדי לקבל עוד כסף??

קודם שימצאו עבודה, אח"כ שיסמכו על ה' שיעזור להם להשאר בעבודה הזו ולהרוויח בה טוב.

בטח שלא על חשבון ההורים.

ולפותחת- לגבי רב להתיעץ איתו, אתם יכולים לפנות למכון פוע"ה.

לגבי מציאת עבודה- את יכולה אולי להתיעץ עם תעסוקתי.

על חשבון הקב"ה!

מה זאת אומרת אין להם כלים? היד ה' תקצר?

בעזהי"ת

אבל כרגע, אם ה' ישלח להם כל טוב ושפע פתאומי- שיכלכלו בשפע הזה את שני הילדים הקיימים..

כרגע הם חיים על חשבון ההורים..!

כל ילד שמגיע מגיע עם האוכל שלו

עכשיו ברגע הזה השליח שהקב"ה בחר זה ההורים

ההורים רוצים להפסיק להיות השליחים? אין בעיה, הקב"ה ימצא שליח אחר

ולא צריך לחכות לשליח האחר, הוא יבוא בוודאות

השאלה היא שאלה תורנית, השקעתי בה מחשבה מבחינה תורנית, וכך נראה לי מפורש באגרות משה כמו שהבאתי כבר

מישהי חולקת עלי כאן תורנית?

ועלול להיות בזה טעם לפגם, כי לא נכון ללמוד הלכה משרשורים בפורומים.

אבל לגבי הקביעות שלך שאין לדחות היריון מסיבות כלכליות, ושאין רב בעולם שיתיר מניעה לפני שיש בן ובת - אני רוצה רק להפנות (אותך/את מי שמעוניין ללמוד) למקורות שמלמדים אחרת:

הרב אבינר, בניך כשתילי זיתים, עמ' 42 ואילך

הרב קנוהל, איש ואשה, עמ' 239 ואילך.

מן שיגעון שכזה...

לכן לא טרחתי אפילו לענות לו רציני.

מקווה שיושבי הפורום יודעים שלא לקחת אותו ברצינות. כי אוטוריטה בתחום ההלכה, או שיקול הדעת - הוא ממש לא...

הטענה לא הייתה על זה שהכניסו דעת תורה - אלא שבנאדם מוצא מקור אחד - ואומר לאנשים כיצד לנהוג בדיני נפשות. אף שיש מחלוקת בנושא.

לא נכון לכתוב באופן כללי שרבנים לא מתירים למנוע מסיבות כלכליות. גם זה נושא הלכתי, וגם בו יש מחלוקות. ככה זה הלכה

(זה לא אומר שמותר לתקוף מי מהצדדים, חלילה. ההתבטאות של 'אנונימי' לגמרי מיותרת כאן.)

ואם יש לך כסף לילד שלישי או רביעי היום יש לך ביטוח ולו הכי קטן שיהיה לך גם מחר?!

אני מכירה מספיק אנשים שהיה להם - ופתאום אין...

לפת לחם מגיעים בדיוק כשמאמינים שאנחנו מנהלים את החיים ולא הריבונו של עולם.

ההשתדלות שלנו נגמרת ומתחילה בגבולות ידועים. ואין שום משוואה בעולם שמי שישתדל ויעבוד יותר או יביא פחות ילדים יהיה לו יותר כסף ורווחה כלכלית.

להיפך יש אנשים עשירים - מכלום השקעה ואפס תיכנון. ועניים שמשקיעים כמו סוסים וחמורים ומתכננים בדיוק כמה כסף יש להם בשביל להביא ילדים...

אצלינו תמיד אומרים "האדם מתכנן - והקדוש ברוך הוא צוחק"...

ואם היא תחליט לא להביא ילד שלישי אבל ההורים שלה יפסיקו לתמוך בה? ואם היא תביא ילד שלישי ובדיוק אז יציעו לה עבודה פנטסטית מתאימה לה מכל הבחינות?

כיהודים מאמינים בני מאמינים - אנו יודעים שנקבע מראש כמה כסף יהיה לנו ומה נוכל לקנות לעשות. זה שמגדילים את ההוצאות עם עוד ילד - לא משנה את מצב הקביעה האלוקי של כמה כסף "מיותר" יהיה לנו או לאיזה מינוס נגיע...

אנחנו צריכים לעשות השתדלות ותו לא.

הנידון היחיד פה (ההבדל היחיד בין גישות הלכתיות) - האם מניעה היא בגדר חובת ההשתדלות או לא.

אנו "ניתלים" רק על הקב"ה. הוא החליט שהשליח לכסף הם כרגע ההורים.

ואם הוא יחליט שמגיע לאנונימית פחות כסף - אז הוא יקח להורים את הכסף. לא עדיף להביא ילד במקום זה ולקיים את רצונו יתברך ?!? אם הוא יחליט שיגיע לאנונימית מינוס כזה בבנק הוא יההיה לה עם 2 ילדים או 3.

ואם אין בחובת ההשדלות מניעה - אז מניעה לא תשנה את המצב במילימטר או באלפית המילימטר.

הוא ציווה לנו להביא ילדים ולפרות ולרבות ושמניעה אינה בגדר חובת ההשתדלות - אז ודאי שמי שימנע זה לא יעזור לו כלום.

אם הקב"ה יחליט שיהיה לה יותר קל למצוא עבודה אם 2 תינוקות מאשר עם תינוק אחד כי מגיע לה - אז כן ממש באמת יהיה לה יותר קל!!!

(את דתיה?? מאמינה באלוקים?? אני כן!!

וגם ראיתי בעיניים דברים כאלו שקורים. התמודדתי אפילו בראיון עבודה מול צעירה מבריקה ובלתי נשואה על עבודה [ועוד בהייטק] ואני הייתי נשואה+3 ובהריון כשהיתה לי תינוקת בת 9 חודשים - ואני קיבלתי את העבודה. אמיתי לגמרי!)

אני מאמינה באמונה שלמה ש"אין טבע ומנהגו של עולם".

ציינת את המגזר החרדי שהוא הכי עני.. ודווקא שם כל המומחים בארץ יושבים ו"שוברים" את הראש. איך למען השם המגזר הכי עני (אפילו יותר מהערבים) מעניק לילדיו הרבה הרבה יותר . מחינוך פרטי ועד דירות בנישואין.

כולם מנסים להבין "מאיפה למען השם יש להם כסף" . בכל תקציבי הממשלה הם חיטטו וקיצצו , הסתובבו אצל עשרות חרדים - ועדיין לא הצליחו לפתור איך למען השם הם עושים את זה.

אני יודעת את התשובה - פרנסה היא משמיים. ומשם בלבד. ראיתי את זה בחוש עשרות פעמים.

את מצטטת מהתורה את "חובת ההשתדלות"

אבל מחליטה בשבילה מהי "חובת ההשתדלות"??

כלומר - נוח לך שיש בתורה "חובת השתדלות" - אבל לא בדקת מהי "חובת ההשתדלות" שהיא כתבה עליה - והחלטת בעצמך שהדעת שלך תחליט מהי "חובת השתדלות"..

והרי זה בדיוק הדיון כאן - האם מניעה כן/לא היא בתוך חובת ההשתדלות או לא.

וברור מהדיון שיש רבנים שמצדדים לפה ויש כאלו שלפה - ולכן צריך לשאול רב. ולא לסמוך על ה"דעת" שלנו.

אבל מה שאת אומרת - זה בערך כמו שאני אגיד התורה מצווה על "פרו ורבו" - אז אסור לאישה למנוע גם במצב שמסכן את חייה - כי ככה זה מתאים לי - בלי לבדוק מה התורה בעצמה אומרת על "פרו ורבו" בזמן סיכון חיים.

אם את בוחרת לדבר בשם עצמך - דברי בשם עצמך ואל תצטטי בשם התורה דעות אישיות שלך ולא את דבריה בעצמה.

הסבר יותר ברור.... אולי?? ציטוט מפי??

בינתיים סימכתי את כל דיבורי על התורה בדיוק. ועל גדולי תורה.

לא לקחתי דברי תורה ולפי המילה - החלטתי אחרת מהתורה ולפי דעותי והצהרתי שזו התורה אומרת.

יש לך ציטוט כזה מפי??

נניח שפרו ורבו הוא גם במצב של סכנת חיים (=האמא תמות פיזית ממש) ??

ואת יודעת "כל בר דעת" הוא ענין סובייקטיבי למדי. לא כל מה שאת חושבת ונראה לך הגיוני הוא ענין ש"כל בר דעת" מבין.

והתורה וחכמיה הם "ברי דעת" בעיני מספיק.

אבל אני מסכימה איתך - לאנשים שאין להם אמונה אין באמת דרך להבין איך זה יתכן. ואיך אנשים מגדלים ככה משפחה נורמלית ויציבה.

ראי את דברי למעלה אליך בענין החרדים.... איכשהו הורים חרדים מעניקים ל-10 ילדיהם יותר ממה שהורה חילוני מסוגל להעניק לילד אחד שלו - גם כספית...

ועוד דבר חשוב - שימי לב שהתגובה שלך היתה ישירה למופים בנושא ההלכתי שאליו גלש השירשור - ולכן מצחיק להגיב עכשיו "תגובתי ללא קשר לענין ההלכתי".

מכירה כמה וכמה זוגות שחזרו בתשובה אצל חרדים וסמכו על משהו כמו שאת אומרת, עזרו להם לממן חתונה ואז התברר להם שהעולם מתנהל בדרך הטבע והגיעו לפת לחם

חלקם התגרשו או אפילו חזרו להיות חילונים

אני זוכרת שאימא שלי העבירה לבחור שלמד במסגרת חרדית סכום מסוים מאימא שלו בחו''ל ועל דרך שאלה אותו מה הוא מתכוון לעשות בחיים. הוא ענה לה שהוא יתחתן ותורמים יפרנסו אותו. אחרי זה הגיע משבר כלכלי. תורם כנראה פשט רגל ובחור חזר להיות חילוני

לפני כמה שנים תרמתי על כמה חולים חרדים ומאז מגיעות לי בדואר לפעמים בקשות לתרומה

זוכרת שביקשו להכנסת כלה של כמה זוגות, חלקם חוזרי בתשובה. כתבו שאין כסף שתכשיטים לכלה ולאולם

אבל סליחה אם זוג לא יודע על מה להתחתן איך הם מתכוונים לחיות אחר כך. לא תרמתי כי לי אף אחד לא קנה תכשיטים לחתונה ולא דירה כמובן והתחתנתי במקום הכי זול שאפשר

אם זוג לא יכול להסתדר לבד אז זה לא בא מביטחון זה בא מחוסר אחריות

ולא רק בתחום הזה - בכל התחומים

מי לא מבשל ביום שישי אין לו אוכל בשבת

אני מכירה זוג הורים לילד בן 3 , בלי אחים ושני ההורים עובדים ומרוויחים מעולה. והילד מוזנח מטירוף. כמה פעמים ראיתי אות בשיא החורף בלי נעליים וגרביים, הוא תמיד מלוכלך ולבוש בבגדים מלוכלכים וישנים.

ה'דוגמאות מהחיים' עובד לשני הכיוונים...

אני חושבת שמהשרשור ניתן לסכם שיש כמה מדרגות באמונת ה'. יש כאלה שמאמינים בה' בכל ישותם, הם מכינים כלי בכך שיש להם עבודה, אבל לא יותר מזה. רוב זמנם מוקדש לתורתם ומשפחתם. שימו לב שדווקא האנשים האלה המאמינים באמונה תמימה, מקבלים לרוב בחזרה מה' (וגם אם לא בעולם הזה, לכאורה, מי יודע מה יהיה שכרם בעולם הבא!)

בעזהי"ת

שישלח לילדים הקיימים.

לילדים הקיימים אמנם יש עכשיו אוכל לאכול- אבל זה לא אוכל 'בטוח', זה מתנות חינם. שיכולות להפסק בכל רגע נתון.

בהלכה מובא המקרה של שני אנשים שהולכים במדבר, ולאחד בקבוק מים. והמים מספיקים רק לאחד מהם לחצות את המדבר בשלום. והלכה נפסק שישתה אותו אדם ולא יחלוק את המים עם חברו, כי 'חייך קודמים לחיי חברך'. על אחת כמה וכמה כש'חברך' זה תינוק שעדיין לא נוצר בבטן..

או שיתווסף בדיוק כפי שילד חדש צריך באותם תנאים - וממקור אחר.

ואם השם רוצה לשלוח לילדים הקיימים - או רק להוסיף בשביל חדש.

אולי לפני שהשם ישלח כסף אלייך שישלח בבקשה לסימונה מדימונה?? לכל אחת נקבע החלק שלו בדיוק. "תחכומים" ו "תוכניות" ו "תכנונים" לא יעזרו.

את מציבה "אולטמטום" להקב"ה?? אני לא אקיים את רצונך אם לא תחליט להביא יותר כסף לילדים שיש לי עכשיו?? אני מבטיחה לך שאם תתחילי איתו ככה הוא יוכל גם "להראות" לך שיש גם יותר גרוע חס ושלום...

אם מניעה אסורה הלכתית מסיבה כלכלית (וההדגשה היא על ה"אם" בלי להכנס כרגע לדיון) אז לא יעזור לך אם תביאי פחות ילדים או תחסכי ותתקמצני יותר או תעבדי יותר - השם ימשיך לדאוג שהילדים הקיימים יקבלו בדיוק כמה שנגזר עליכם.

בעזהי"ת

אין סומכים על הנס!!

לא מביאים ילד למצב של רעב.

לא מדובר פה על לא להביא בכלל ילדים לפני שיש להם תוכניות חיסכון. לא מדובר פה על לסגור את המשפחה עם שתיים כי לא מצליחים לפרנס יותר.

ראבק, מדובר פה על חצי שנה אחרי! 

לא מביאים ילד ובונים על זה שה' ישלח כסף לגדל אותו.

אפילו הפלה, להבדיל, במידה ויש מחלה חריפה מאוד בעובר- מתירים לעשות. תוכלי לשאול, למה לא סומכים על הנס שהמחלה החריפה תעבור פתאום? הפלה זה הרבה יותר חמור ממניעה! והתשובה היא- שלא מביאים ילד למצב כזה. [כמובן, במקרים חריפים וכו'.]

קל וחומר במניעה- שזה אמנם לא קל, אבל חצי שנה אחרי לידה זה גם לא קשה- לא מביאים ילד למצב שלא יהיה לו איך לגדול, ולא סומכים על הנס!

ה' שלח לקיימים דרך לאכול. דרך ההורים של ההורים. הדרך הזאת עוזרת כמובן, אבל היא ממש לא אידאלית לילד- שגדל בבית בלי הרגשת יציבות! היא ממש לא אידאלית לילד- שגדל בלי סמכות הורית, כי הסבא והסבתא מחליטים מה קונים ואיפה גרים- כי הם הממנים! היא ממש לא אידאלית לילד- שגדל להורים עם דימוי עצמי ירוד כי הם נתמכים ולא מפרנסים!

לכן, לפני שמביאים עוד ילד ומקווים שה' ישלח ישועה- מתפללים שה' יעזור לעמוד על הרגלים לבד, לטובת הילדים הקיימים.

אחרי זה, כדאי מאוד להביא ילדים נוספים! גם אם זה אומר לצמצם את איכות החיים, כמובן- אין צורך לחכות לחסכונות ענק ודירה בשמים בשביל עוד ילד. אבל מינימום! יכולת עמידה עצמית על הרגליים!

לסמוך על נס = לא לעשות את ההשתדלות שנקבעה על ידי ריבונו של עולם.

מי שמגזים בהשתדלות לא מרוויח מכך כלום.

ומי שמדייק בהשתדלות ולא מגזים אינו "סומך על נס".

אם מניעה אינה בגדר חובת ההתדלות - אז היא לא. ושום תיחכום לא יעזור.

זה לא יעזור לה למנוע ולמנוע ולמנוע ולמנוע- אם השם יחליט שהיא לא תעמוד על הרגליים בעצמה לעולם. ותמיד הסבתא תממן. והיא תמיד תהיה עם ביטחון עצמי ירוד.

כמו שלא יעזור לה לעבוד 20 שעות ביום - אם נקבע לה כך משמיים.

לא יעזור לה "לעזור להקב"ה בהחלטה" ו"לעשות לו חישובים" - יהיה לה בדיוק אותו כסף. ובהתאם למספר הילדים כך הכסף שנשלח. ובהתאם לצורה שבה החליט הקב"ה כך הוא נשלח.

מתסכל מאד שהדרך שאלוקים בחר לתת את הפרנסה היא דרך ההורים של ההורים - מה שיוצר תלות והסבא והסבתא מחליטים. אבל גם את זה הוא קבע.

ואת מנסה להודיע - אני אקיים את המצוות ולא אעבור על עבירות - אך ורק אם השם ישלח ישועה לילדים הקיימים ויביא את הפרנסה . אם הוא לא ישמע את הישועה אני אמנע גם אם זה אסור או לא בגדר חובת ההשתדלות. זה בדיוק אולטימטום לריבונו של עולם. או שתשלח ישועה או שאני לא אביא ילדים.

ואם השם החליט שאת העצמאות הוא יביא לך רק אחרי שתביאי עוד 2 ילדים - אז תשארי תקועה בנקודה זו לנצח?!? ואם הוא יחליט לנצח לא לשלוח את הישועה ותמיד שתהיי תלותית בהורים??

ומה תעשי אם השם יביא ישועה ויום אחרי שהילד יוולד היא פתאום תעלם?? יש לך דרך "לבטח" שזה לא יקרה??

אולי גם תאכלי חמץ בפסח עד שהשם יתן לך מספיק כסף למצות?

בעזהי"ת

נכון, ה' קובע וה' מחליט וה' יכול הכל ואם ה' לא יבנה עיר שווא שקד שומר-

אבל ראבק, אם ה' נורא ירצה שנזכה בלוטו אבל לא נמלא כרטיס ולא נרים את הכרטיס שהוא ישלח לנו בדואר- גם זה לא יעזור!

מניעה היא לא עבירה, במקרים מסויימים. 

והיא לא חמץ בפסח. ובמאמר מוסגר, בשואה היה מותר לאכול חמץ בפסח. כי זה היה צו השעה, לחיות. 

התורה שלנו היא תורת חיים, לפני הכל. והרבנים קובעים יפה מאוד מה 'וחי בה' ומה 'ומת בה'.

ולהביא לעולם ילד שיסבול חרפת רעב [ואולי גם יביא חרפת רעב לילדים האחרים- ההורים מתנגדים לעוד ילד! הגיוני מאוד שהם יפסיקו את התמיכה, למשל, כי לא שמעו לדעתם? הם בעצמם במצב כלכלי קשה, כך כתבה הפותחת!!] זה לא 'וחי בהם'. בטח לא כשהקטן בן חצי שנה, כלומר עם יכולת השרדות-עצמית אפסית. 

זאת הסתכלות נורא ילדותית, 'ה' בחר לתת את הכסף דרך ההורים של ההורים'. ה' זימן את האפשרות הזאת. וההורים בחרו בה, כי היא הנוחה כרגע. כי לא מסתדר לשבת בחנות בערב, ולא מסתדר לעבוד בתחום פחות אהוב. יש מגוון רחב של אפשרויות להתפרנס, גם אם לא בשפע וברווח- אבל בצמצום ובכבוד. גם אם האפשרויות האלה פחות נוחות מלקבל מההורים כסף. 

ועל אותה שיטה שלך- שתמנע כי כך ההורים מבקשים, ואם ה' יחליט שדווקא כן נכון שתביא ילד- שתכנס להריון למרות אמצעי המניעה. אההה, זה כבר נשמע לך הזוי, נכון?..

אם לא נרים את מה שהשם שולח - ברור שלא נקבל אותו.

והשאלה היא בדיוק - מה הן גבולות ההשתדלות. איפה אנחנו "משתדלים" ואיפה אנחנו "מתערבים להקב"ה".

מופים מביא את הרב פיינשטיין שרווחת בקרב רבנים רבים - שמניעת ילדים אינה "אי הרמה של כרטיס הפיס שהשם שלח" . אלא "עבודה של 20 שעות ביום כדי לעזור להשם ". - כלומר חריגה מגדר ההשתדלות שלנו.

הביאו פה בנות רבנים אחרים - שאומרים אחרת ונימוקם עמהם.

יש לציין שבנושא זה מעורב קצת יותר מאשר "להרים את כרטיס הפיס" והוא נושא כבר הרבה יותר "כבד" כאשר מדובר גם בביטול מצוות עשה של "פרו ורבו".

ולכן יש שאלה יותר כבידה האם בכלל אפשר להכניס לחובת ההשתדלות ביטול קיום מצוות עשה.

מניעה אינה עבירה במקרים מסוימים - יש מספיק רבנים שקובעים שבמקרי פרנסה היא אכן עבירה.

והם קבעו שהבאת ילדים בלי חשבונות פרנסה היא בגדר 'וחי בה, ולא 'ומת בה' והפרנסה תבוא בהתאם לילד - אבל את מתווכחת איתם ומחליטה שהם לא צודקים.... ואפילו לא כמו אחרות מציבה מולם את ההיגיון שלך ולא דעה הלכתית/רבנית...

ובנוגע לשורות האחרונות - זה דווקא לא נשמע לי הזוי בכלל. אני די בטוחה שאם הקב"ה החליט להוריד נשמה אז זה יקרה בכל מצב. ואם המצב באמת לא מתאים לילד לא יבוא הילד.

במצב של התשה יש לנו חובת השתדלות למנוע ("להרים את כרטיס הלוטו".) במצב של פרנסה רבנים קובעים שזה לא חלק מחובת ההשתדלות ולא יעיל.

פשוט לקחת מניעה = ביצוע פעולה. ואם היא אסורה/בעייתית אז היא אסורה/בעייתית. ולכן אי אפשר לבצע פעולה אסורה גם אם ברור ובכלל לא הזוי שאם השם רוצה אז יקרה אחרת - הבנת את ההבדל??

וזו דווקא הסתכלות ילדותית ובוסרית וקצת חסרת אמונה - לחשוב שהם החליטו איך להתפרנס ולא השם החליט להם. השם נתן להם את הבחירה בין אפשרויות מדויקות וכיוון אותם לבחירה שלהם - הוא סיבך את האפשרויות האחרות ויצר מצב שבו היה נוח להם לבחור באופציה מסויימת על פני אחרות. (בחירה חופשית היא אחד הענינים אכן הכי מורכבים להבנה איך יתכן שישנה בחירה בעולם - אם הקב"ה יודע מלכתחילה מה נבחר).

אבל שכנראה שכל אחת יוצאת מנקודה שונה של בטחון והשתדלות

ואנחנו לא יודעות מה הרמה של הפותחת בנידון

אני רוצה לספר משהו אישי שאולי יכול לעזור לפותחת

כשהיתי בהריון הראשון פנינו לרב שלנו כדי לקבל המלצה אלו בדיקות לעשות/לא לעשות

בתגובה הרב שאל אותי ואת בעלי כל מיני שאלות כמו "מה יקרה אם..." או "מה סף החרדה"

לבסוף, הוא ביקש שנעשה את הבדיקות של שקיפות, 2 סקירות

וזה כי הוא הבין מאתנו שאני ובעלי לא נמצאים במקום של "לא לעשות כלום" ובמקום של ביטחון מלא וחוסר ידיעה.

ולכן, אני כן מציעה שהפותחת תפנה לרב עם בעלה, הוא יבין מדבריהם מה רמת ההשתדלות ויתן להם את הפתרון המתאים להם

יתכן אם יפתחו ערוצי השתדלות נוספים, יהיה כלי קיבול לעוד אפשרויות.(אלוקים יכול גם בלי זה, כאן נכנס הענין של השתדלות ובטחון)

ועוד דבר, יש לי שאלת תם, מה כ"כ דחוף אחרי חצי שנה, לא כדאי לסים שנה, לתת לגוף להחלים אחרי הלידה ולגדל את הפיצי בנחת? בינתיים כשלא נמצאים בהריון ניתן לדאוג לעבודה ולהתחיל אותה.

שמי שעובדת בד"כ לא יכולה להרשות לעצמה חצי שנה אחרי לידה רצון להריון נוסף.

כותבת מי שנכנסה להריון מבלי לבקש אותו,ויש את כל התנאים להביא את הילד ועדין זה קשה.

(ומודים לאלוקים יום יום, בלי סתירה לקושי)

אולי בעלה חייב..

ז"א, אני באה להגיד שניתן למנוע גם אם יש מספר ילדים מאותו המין

(אני לא מסכימה לכך אבל נניח) ללכת לעבוד זה בהחלט בגדר השתדלות! והם בהחלט צריכים לשנות משהו בהתנהלות שלהם גם אם הם יחליטו לא להמשיך למנוע.. להגיד שה' הביא אותם למצב הזה זה פשוט הסרת אחריות! אני יכולה להגיד שאין לי כוח לצאת לעבוד כי זה לא כיף/ משעמם/מעייף ובא לי להישאר בבית או לצאת לטייל כל היום + לא בא לי לחסוך כסף כי בא לי לבזבז כל היום זה הרבה יותר כיף וה' ידאג לי כי הוא זה שהביא לי את הרצונות האלו לראש. ברור שזה מגוחך! ה' דורש מאיתנו להשתדל להתפרנס בכבוד! תנאים גדולים היו עובדים בעבודות בזויות העיקר לא להצטרך לבריות.. אם הם היו אומרים ששניהם עובדים קשה אפילו בעבודות קשות שהם לא נהנים בהם ובכל זאת הם נצרכים לזולת הייתי אומרת שבסדר כך ה' רצה וצריך להאמין שזה הדבר הכי טוב להם. אבל היא טוענת שלא בא לה לעבוד בעבודות מסויימות כי הם לא בתחום שהיא אוהבת או שהשעות לא מתאימות לה וכ"ו ועל דבר כזה אי אפשר להאשים את הקב"ה זו לגמרי החלטה אישית שלה שהביאה למצב הזה... חוץ מזה שבדורינו כדי להתפרנס בכבוד ללמוד מקצוע זה בהחלט בגדר השתדלות בסיסית (כי לא ניתן להתפרנס בלי להזדקק לבריות בלי מקצוע) וגם זה הם לא עשו כך שהם ממש לא נחשבים בגדר השתדלות.

רק הייתי מדבר קצת יותר בעדינות.

היא לא חייבת שום דבר

אם היא רוצה - שתישאר כך. 

אבל יש מחיר לאי יציאה לעבודה, והמחיר לפעמים הוא אי נעימות מההורים

בקיצור מסכים עם עיקר דברייך

אחר כך, הבחירה תהיה בידיכם ולא בידי אף אחד אחר, ובעז"ה גם הקב"ה יעשה את שלו...

לא רוצה להעליב, אבל באמת זה נשמע לי מפובראק כדי להעלות את המודעות וכד, אבל ברור שאם זה אמיתי, אתם לא חיים ולא התחנתם ואתם לא הורים!!! אתם משחקים בכאילו,

אתם ילדים של ההורים שלכם שלא יצאו לעצמאות.

בעל הדעה הוא בעל המאה. טפלו בעצמכם דחוף לטובת כל המשפחה המצומצמת והמורחבת.

הרי זה שאלה של זמן עד שיגיע פיצוץ עם ההורים ו/או ביניכם בגלל חילוקי דעות.....

בטוח שזה המצאה כל הסיפור.

אבל לשם הסיכוי שלא- אז בהצלחה!!!!

שמשרה מלאה בהריון ותינוק קטן ועבודות בית - לא כל אישה עומדת בזה 

זה די עמוס וקשה מבנינה פיזית ובריאותית

ולדעתי לא יפה לפנות לאפרת כי הם נועדו למנוע הפלות יזומות ולא סתם לעזור לכולם

ובקשר לדעת תורה אז פונים לרב ולא לניק בפורום שיושב בפורום שרובו נשי די הרבה זמן. אני מניחה שבן תורה אמיתי מוצא לעצמו עיסוק אחר בזמן פנוי

אישה שלא יכולה לאכול כמו שצריך או שלא יכולה לקחת עזרה כשצריך כי אין לה כסף היא זאת שתצטרך למנוע מסיבות רפואיות 

אז תדעו שכן, כן וכן!!!

יש מקרים קיצוניים שרבנים מתירים למנוע מסיבות כלכליות

אני אישית באה מהמגזר החרדי ורב חרדי נתן לנו למנוע הרבה זמן אחרי ילד אחד בגלל סיבות שונות ובינהן כלכליות.

מה שאני באה להגיד כאן שזה לא מופרך!

תגשו לרב ותשפכו לפניו את כלל הסיבות והרצונות שלכם כולל כלכלי, זוגי, נפשי, עזרה מבחוץ וכדומה.

היום בגלל כל מיני מקרים ומשפחות שקורסות יש רבנים שמתירים יותר בקלות.

בהצלחה! והרבה כוחות!

וכמו שכתבו פה רבים ורבות לפני...

את לא אמורה להיות תלויה בהורים..את התחתנת,ותפקידו של בעלך ושלך זה לנהל את ביתכם...

ולרצות ללדת ילד חצי שנה אחרי שילדת בלי יכולת,זה עוול גם לך  בכללי (לגוף) וגם לקטן בבית

(למה לקחת לו כבר את אמא?? אפ' בתורה שמצווה אותנו על פרו ורבו כתוב שהיו מניקות את ילדיהן עד גיל שלוש,וכן כתוב שגופה של אישה לוקח לו 24 חודש לחזור לעצמו..אז אם המקרה שלך לא מיוחד מאוד וכו' אין סיבה לדעתי למהר ככה כשא"א..)...

 סליחה אם זה היה נשמע רע מידי....

את יכולה להתחיל בלהיתבגר.

אלוהים לא שולח פרנסה לאנשים שעושים ילדים שאין להם כסף לגדל. אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו ומצליח בידו למצוא פרנסה. הגישה הזאת שרווחת בקהילה שלנו היא נאיבית, תמימה וילדותית. אמונה היא דבר חשוב והכרחי אך עצם ההנחה שאדם יכול לעשות ילדים ככל שמאווה נפשו ללא שום שיקול כלכלי כשלנגד עיניו עומד הסלוגן "בא לי עוד ילד"- זאת לא אמונה- זאת טיפשות. תעשי טובה לילדים שלך ותתחילי לסדר את החיים שלכם כך שלא תהיו סמוכים על שולחנם של אחרים, תהיו עצמאיים כלכלית ותוכלו ללמד אותם מה היא אחריות- כי לעשות ילד על חשבון אחרים זה לא מוסרי.

מצטערת, לא נוהגת להעיר לאחרות בפורום אבל מאוד צרם לי.

א. תתרגלי לכתוב ולומר תמיד אלוקים ."לא תשא שם ה' אלוקיך לשווא."

ב. תשכחי מזה, אף אחד לא "עושה ילדים". אנחנו בסה"כ שליחים המביאים לעולם את הילדים שהקב"ה בורא.

ניק חדש??

אין לי שום סיבה להסתתר או להתבייש, אני עומדת לחלוטין מאחורי כל מילה.

אני אתיה, אני עובדת במשרה מלאה וכך גם בעלי, מעולם לא נתמכנו או בקשנו עזרה מאף אחד, אני מפרנסת את הבת שלי ומקנה לה ערכים של עבודה קשה וכבוד לכסף וכשבער בי הצורך לילד נוסף ידעתי שאאלץ לחכות מפני שאין באפשרותי הכלכלית לשלוח שני ילדים למעון. מעולם לא ציפיתי לקבל צ'ק פתוח מריבונו של עולם- ואני גאה בזה. את האנונימיות אני משאירה לאחרים.

רק קחי בחשבון שרק הקב"ה מנהל את העולם!!!!

והרבה הייטקיסטים שחשבו כמוך..היום מבינים שהחיים לא בשליטתינו!!!!!

אני מאחלת לך שתמיד תהיי רק מהנותנים אבל אין מישו שיכול לחתום לך על תעודת ביטוח כזאת.

אז...קחי בחשבון

הרשי נא לי לומר מילה. ולפני כן, הנתונים מהם אני מגיע. אנחנו כבר קרוב לגיל הפנסיה. ב"ה, יותר מעשרה ילדים, כמעט כולם נשואים ואבות/אמהות לילדים משלהם. לצערי, אנחנו לא יכולים לעזור יותר מדי. וגם ההורים שלנו, כשהיינו בגילכם, לא עזרו לנו כמעט, גם להם היה קשה. אבל -

א. עבדנו. גם אם לא היה כל כך נוח, ולא תמיד בדיוק בתחום שהתכוונו מראש, אבל היו תקופות שעבדנו כדי להתפרנס. למדתי ככל שיכולתי ובהפסקת צהריים מאורכת הייתי עובד. ועם השנים השתנו התנאים.

ב. אף פעם לא התערבנו במעשי הבריאה, למעט בזמן שהיה הכרח רפואי (וגם זה לא תמיד שמענו לגמרי בקול הרופאים...). חיינו כמו שהקב"ה בירך אותנו, וכשנולדו הילדים - באה איתם הברכה.

ג. להימנע מללדת ילדים, זו בעיה לא פשוטה מבחינה הלכתית. ולמה אין רב לשאול אותו? אמנם הטוב ביותר הוא לשאול את הרב המקומי, אבל אם לא מרגישים נוח - יש הרבה רבנים נחמדים שמוכנים לשמוע, להדריך, לייעץ, והם יודעים גם לומר מתי מותר ומה מותר בכל צירוף נסיבות. גם אותי באים לשאול, נבוכים בתחילה, אבל מתגברים, כי זו הדרך, ליטול עצה מן החכמים.

ד. באגודת אפרת תוכלי למצוא גם סיוע, גם הדרכה, גם הכוונה, וגם רשימה של רבנים - ורבניות - שיהיה לכם נוח ותענוג לדבר איתם, גם אם זו טרחה - זה שווה, שווה הרבה מאוד. גם בתוצאה, גם בהרגשה.

זהו שלימדונו רבותינו - לא הביישן למד.

ה. אחרון אחרון חביב - גם אם ניקח בחשבון את הקשיים של השנים הראשונות, וגם אח"כ, כל תקופה והקשיים שלה - הרי יחד עם הקשיים יש גם רגעים של הנאה, ממש תענוג כפשוטו, מעבר לערכים ומצוות. וכל שכן היום, כאשר אנחנו רווים נחת מן הילדים כולם, ומן הנכדים בעשרותיהם - שום מחיר לא היה גדול מדי מכדי להגיע למצב שלנו היום. גם היום לא קל לנו, אבל כיף לנו. 

לפעמים צריך להתבונן קדימה, למרחקים, לנקוט את הצעדים המתבקשים שמאפשרים לצעוד קדימה, להתעלם מעט מהקשיים, ולעשות את הדברים היותר נכונים, היותר אמיתיים, היותר תכליתיים בתכלית הערכית.

עלו והצליחו!!!

להעביר מסר שכמו שלא נורמלי שהם יתערבו לכם בעניין כה אישי כך לא נורמלי שלא בגרתם ולא  דואגים לעצמכם וסמוכים על שולחנם?

קראתי... הפנמתי את תגובתכם. 

תודה לכם בחפץ לב שטרחתם לשבת ולהקליד את דעתכם.  

רק אנונימית אחת כתבה בסוף

אז בעלי לא לומד בכולל.. הוא עובד 13 שעות כדי לעזור כמה שיותר בפרנסה... (שכר מינימום) וזה קשה.. 

מתפללת תמיד שה' ירעיף עלינו שפע של פרנסה. אמן. 

נראה לי לא אמיתי כל הסיפור- אבל אם כן, כנסו....  חכמה בינה ודעת 

חכמה בינה ודעת הסיפור אמיתי לגמרי!! עצוב שכך את מרגישה כלפיי... נפגעתי מאוד! 

אני עם שישה ב"ה!

ומבינה מאוד את הרצון שלך!

לא מכירה מספיק את אגודת אפרת אולי כדאי באמת להתייעץ איתם!

אבל אל תתייאשי ותחפשי עבודה שמתאימה לך... אולי משהו מהבית או עבודה עד הצהריים

ולפעמםים צריך להתפשר בעבודה שפחות נראה שמתאימה ובסוף אפשר להנות ממנה!!!

בהצלחה! 

בעזהי"ת

הייתי ממליצה על פעמונים.

13 שעות ביום, בשכר מינימום, חמישה ימים- זה 6700 שקל בחודש.

חושבני שאפשר להסתדר עם זה בלי עזרת ההורים, ושווה לראות איך אפשר לעשות את זה.

עם שניים ומסתדרים עם פחות...

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

אבל החזקנו הרבה שנים בלי.

הכנסנו בעיקר בגלל תקופות מילואים ארוכות שהגדולים שמרו על הקטנים, אבל לא היו מספיק גדולים כדי לבשל בעצמם אוכל של ממש.

היו פה גם מנות חמות כי הילדים התלהבו. לשמחתי מיצו את זה מהר.

כל עוד מצליחים להחזיק עם אוכל אמיתי זה בוודאי מבורך.

גם אם תחליטו בעתיד  להכניס זה לא מבטל את היתרון בתקופה שלא היה.

אבל חושבת שאם זה עוזר ולא אוכלים באופן רבוע / לעיתים קרובות מידי זה בסדר גמור.

וגם זה קנינו לעצמאות פעם אחרונה וזה עדיין במקפיא .

שניצל תירס יותר מבוקש אצלנו,  גם אני אוהבת.. אבל ממש ממש לא קונים קבוע. קנינו גם בעצמאות וכשנגמר לא קנינו עוד.

מלוואח קניתי בהריון הקודם שלי, לנפילות. ופה זה נגמר

נקניקיות בשריות.

זה אחד הדברים הבודדים שהילדים אוכלים.

דברים אחרים אנחנו לא קונים.

לא יודעת אם יאהבו אצלי.

הרבה פעמים ארוחת צהריים לא כוללת חלבון. כי הילדים לא אוכלים. או שאני מכינה ורק אני אוכלת.

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

הוא רוצה הסכם ויש סברה שאומרת ששנה של מונדיאל מקצרת מלחמות🤭

ומרדף בכל מקום אחרי חלבון חלבון חלבון. והתחלתי בעודף משקל אז בכלל.. ודייי לא באלי.

דוחפת בכח לחם "בריא" במקום הלבן בסנדוויץ' לעבודה

וחביתה וכו'

כי צריך כי אומרים כי חייב

כשבעצם.. קיץ. חם לי כללל הזמן

רוצה קר מתוק נקודה.

ואם מבושלת אז פסטה מנחמת לעצבים

(ניסיתי מעדני חלבון ןכאלה.. אמאלה לא יודעת איך כולם גומרים על זה את ההללל ואיזה טעים. דוחה. לא מצאתי משו שהצלחתי לסיים חצי. וגם למה זה כזה ענק כל קוםסא?! חחח);

למשל, סלט עגבניות חריף עם שום ופלפל חריף. הרבה מיץ לימון מלח שמן זית. בריא ממש וטעים. וסתם ככה כשבא לי אוכל של בחוץ זה יכול לתת איזה תחליף

אולי אם טוסט אז תיקני לפעמים טוסט נקניק? נקניק אמיתי (ולא נקניקיה) זה נראה לי לא נורא, וזה יוסיף לך קצת חלבון.

או אולי לעשות בטוסטר טוסט פתוח עם שמן זית וזעתר מעל, ואז לאכול עם טחינה או עגבניה מעל, במקום טוסט גבנ"צ?

או שווארמה, את בקטע? אפשר או לקנות אמיתית, או לקנות תבלין לשווארמה/לגריל ואז זה מוסיף טעם של מונוסודיום גלוטמט שזה תכלס מה שאת מחפשת

אולי לעשות צ'יפס בתנור מירקות שורש שתפרסי ממש דק, ואז זה כן נותן איזה טיגון ומלח וכו אבל קצת יותר גיוון?

ואם רק לאחרונה את מתחילה לאכול, אז את בטח ממש בחולשה. אז רק אם יש לך או למישהו כוחות להשקיע. אם לא, את עושה את הכי טוב שיש לך :-*
ותשתדלי לקחת את המולטי ויטמין, ואולי אפשר להתייעץ על תוספים נוספים שיעזרו לגוון לגוף את המרכיבים

הכנתי כל יום ארוחת צהריים מושקעת לעבודה, וכשהגיע הזמן לאכול זרקתי הכל לפח וקניתי מנה חמה מהמכולת ליד 😅 ברמה שהבוס שלי שאל אותי למה כל הג'אנק 😂

תרגישי בסדר עם עצמך, העיקר שאת מצליחה לאכול משהו

לאכול עוד דברים.

כרגע תאכלי מה שעושה לך טוב ונותן לך תחושת שובע

בשעה טובה

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

לאט לאט אתאפס על עצמי

ממש תודה עליכן

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לק"י

ילדתי את הילד האחרון בגיל כמעט 37.

וההריון הראשון שלי היה הכי קשה (בגיל 25).

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

זה עיניין של אמונה ושל החיים של כל אחת

פה הפורום הכל זה לחץ סביב הפוריות אבל לא חייב להתייחס בצורה כזו לכל הנושא

אם היא היתה בת 40 התשובה היתה שונה, אבל 36 זה לא מבוגר ובמיוחד שכבר יש לה ילדים

זה קצת מוגזם

בפרט שיש כבר ילדים

אז אולי באמת לא להיות שאננים 5 שנים אבל שנה שנתיים אפשר ברוגע לתת את הזמן

ואם נתקלים בקושי להיכנס להריון יש היום פתרונות ב"ה

זה די מציאות שהפוריות יורדת בשלב הזה. ברור שזה לא יקרה לכולן באותה דקה אבל זה כן צריך להיכנס בשיקולים. אפשר גם לבקש מהרופא פרופיל הורמונלי ולעשות פרטי בדיקת AMH אם רוצים באמת להיות קצת יותר חכמים. 

@קפצתי לבקר 

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

נתתן לי נקודות נוספות למחשבה.

בעז"ה שאצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר.

קראתי את כל התגובות, תודה לכל אחת השקיעה וכתבה🫶🏼

החכמתי

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

היה לי איתה חוויה לא טובה

אבל כן מכירה הרבה שמרוצות