ברור שאם יש רצון וחשק לילדים זה קשה לחכות.. אבל במצב כזה זה ברור שהשכל צריך להכריע ולא הרגש יש הרבה עבודות שאפשר למצוא בתחומים שונים יש לך 2 ילדים את לא יכולה החליט לעבוד רק במה שנוח וכיף לך את צריכה לקחת עליהם אחריות. אני מאמינה שאת רוצה משפחה גדולה בסופו של דבר, יש לכם תוכניות איך להתפתח כלכלית בעתיד? או שכל החיים אתם רוצים להיות תלויים באחרים ובצדקה? כי אם כן זאת התדרדרות מאוד מהירה לעוני! ילדים עם כל המתיקות באים עם הרבה אחריות! את בתור אמא צריכה להביא לילדים שלך את כל הטוב שבעולם וזה כולל גב כלכלי יציב! מצתערת אם אני נשמעת תקיפה מדי אבל זה אחרי עידון רציני של הדברים...

וזה היה מעולה בשבילנו. 

הדרישה בעבודה הייתה. 6 ימים בשבוע. 5 שעות ביום שכר מנימום... 

לא ביקשתי מהוריי לשמור על הקטנצ'יק אלא אשים במטפלות. 

אף מטפלת לא הסכימה לעבוד שישי. משפחתונים שאמא עושה בביתה לא עובדת שישי... 

מעונות תפוסים. ורק לרשום לשנה הבאה... 

ביקשתי לא לעבוד שישי.. אך שללו אותי. 

הוריי ראו את השתדלותי.. ורתמו לטיפול התינוק בזמני בעבודה. כי העדיפו שאני יעבוד.

חודשיים עבדתי.. ואימי בקשה שאצא מעבודה כי קשה לה לשמור עליו.

ויצאתי. 

אני לא מתפנקת משתדלת למצוא מהבית עבודה. והתחלתי לפרסם על טיפול בילדים .. החיסרון שההורים של הילדים לא אהבו שאני גרה קומה רביעית ללא מעלית... אז ירדנו מהעסק.

איזה עבודה יש מהבית? 

כי לטפל בתינוק כל יום זה באמת קשה אבל יום בשבוע אולי זה אפשרי... הייתי אפילו לוקחת בביביסיטר בשביל יום שישי וממשיכה לעבוד זה בטוח יוצא יותר משתלם (אם כבר החלטתם להביא מטפלת בכל מקרה) אני במקומך הייתי הולכת ללמוד אפילו לימודי תעודה כדי שיהיה לך מקצוע ביד כי גם אם שניכם תעבדו משכורת מינימום יחד זה יכול להיות טוב רק לתקופה של ילד שניים קשה לחיות כל החיים ממשכורת כזאת אם את בכל מקרה בבית עכשיו אולי כדי לחשוב בכיוון הזה.. תצתרכו להצתמצם אפילו יותר לתקופה מסויימת אבל זה ישתלם בעתיד...

באמת חשוב שתכניסי לך לראש: ילדים זקוקים לבית יציב ותומך מכל הבחינות, ובהחלט גם מהבחינה הכלכלית.

הורים לשני ילדים אינם יכולים לברור יותר מדי, וחייבים לסדר עצמם בעבודה מפרנסת. חייבים.

ניסית משרה אחת, זה טוב.

קדימה, הלאה... תמשיכי לחפש.

יש אלפי משרות, אינספור מקצועות, אי אפשר להרים ידיים אחרי משרה אחת שניסית ולחשוב- אוקי, אין בשבילי עבודה בעום הגדול הזה.

לדעתי, מניסיון, עבודה מהבית לא תמיד מספיק יציבה ומפרנסת

נסי קודם בחוץ...

אם לא ילך את יכולה לחשוב על טיפוח ויופי מהבית- שזה מה שאת אוהבת- קוסמטיקאית, ספרית, מאפרת, מכירת תכשיטים, מוצרי איפור....  

תעמדי מאחורי מה שאת אומרת...

ואני ממליץ לכם לעשות ככל שביכלתם 

להיות בעל הדעה.

שלום וברכה,

כדאי לכם להיפגש עם פעמונים. שמעתי מכמה זוגות צעירים שהם  מש עזרו להם. גם מבחינת מה אפשר לצמצם, וגם מבחינת רעיונות לעבודה והם ממש מתמחים בכל הנושא הזה. אני חושבת שאין לכם מה להפסיד.

הרבה בהצלחה

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

בעניין, זו החלטה שלך ושל בעלך בלבד!

אתה רוצה שילדים ירעבו ללחם??

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

יקירתי, תפני גם ל"פעמונים" וגם לאגודת אפרת ותתיעצו איתם ורק אחר כך תחליטו. יתכן שבמהלך היעוץ תימצא לך עבודה או פתרון אחר. הבעיה היא, שהגוף הנשי הכי מתאים ללדת דווקא באותם הגילים שצריך לבנות קריירה [לעבוד או קודם ללמוד ואחר כך לעבוד או אפילו לעבוד וללמוד באותה תקופה עצמה.] מצד שני, אין טעם להביא ילד לעולם ואז בקושי לראות אותו ולתת לזרים לגדל אותו. חבל מאוד שאימך ואימו של בעלך לא מוכנות לטפל בילדיך כשאת נמצאת בערב במכון היופי.. אולי בעלך יוכל לטפל בילדים כשהוא חוזר מהעבודה?

שיהיה לך בהצלחה. בתנאים נורמליים, בעלך היה צריך להחזיק במשרה מכובדת עם משכורת יפה כדי שאת תוכלי לשבת בבית ולטפל בילדים. זה לא הוגן שאישה שיש לה רצון וכשרון לקריירה משלה, לא תוכל לעשות זאת רק מפני שהיא אישה, [כפי שהיה בעבר.] אבל, היום התהפך הגלגל, וגם נשים שהיו נשארות בשימחה בבית כדי לגדל את הילדים -- נאלצות לצאת לעבודה בחוץ כי הבעל לא יכול לפרנס את המשפחה לבדו. [כלומר, הוא עובד קשה אבל המשכורת לא מספיקה כדי לפרנס משפחה.].

יש לי שכנה שבונה אתרים באינטרנט. היא עושה את העבודה הזאת בבית ומגדלת בבית את התינוקת שלה אבל בשביל זה -- צריך ידע מתאים.

נקווה לשמוע ממך בשורות טובות !

אני עובדת מהבית בשעות הפנאי, בתחום של בריאות וטיפוח, בע"ה בדרך להכנסה משמעותית.

מוזמנת לקבל פרטים נוספים:

שירה 0528868229

מאחלת לך לגדל כמה שיותר ילדים, מתוך שמחה ורווחה כלכלית!

לא מתכננים ילדים לפי הכסף

הקב"ה יביא את הכסף יחד עם הילד

הסיבה היחידה שיכולה לגרום שמניעה תהיה מודקת היא קושי פיזי של האמא, כי היא לא מכונה לילדים, ומותר לה לנשום

אבל כסף? מי שזן את כל העולם יזון גם אותו

וכן מפורש בתשובה של ר' משה פיינשטיין, שמי שעושה מניעה כי אין לו כסף לילד זה חוסר ביטחון 

מלבד מה שלפי הסיפור שלך אין לכם עדין בת, ואז אתם חייבים בפריה ורביה, ואני לא מאמין שיש איזה רב בעולם שיתיר מניעה במצב כזה

ואל תגיד שאין רב שיתיר להם- כי יש רבנים שאומרים שגם ככה שנתיים אחרי הלידה מוצר וכדאי למנוע. 

זוג שיש להם מעט כסף ויצטרכו להצטמצם בשביל עוד ילד- מסכימה איתך.

אבל זוג שלא רק שאין להם כסף כרגע- גם אין להם אפילו כלים כדי לקבל עוד כסף??

קודם שימצאו עבודה, אח"כ שיסמכו על ה' שיעזור להם להשאר בעבודה הזו ולהרוויח בה טוב.

בטח שלא על חשבון ההורים.

ולפותחת- לגבי רב להתיעץ איתו, אתם יכולים לפנות למכון פוע"ה.

לגבי מציאת עבודה- את יכולה אולי להתיעץ עם תעסוקתי.

על חשבון הקב"ה!

מה זאת אומרת אין להם כלים? היד ה' תקצר?

בעזהי"ת

אבל כרגע, אם ה' ישלח להם כל טוב ושפע פתאומי- שיכלכלו בשפע הזה את שני הילדים הקיימים..

כרגע הם חיים על חשבון ההורים..!

כל ילד שמגיע מגיע עם האוכל שלו

עכשיו ברגע הזה השליח שהקב"ה בחר זה ההורים

ההורים רוצים להפסיק להיות השליחים? אין בעיה, הקב"ה ימצא שליח אחר

ולא צריך לחכות לשליח האחר, הוא יבוא בוודאות

השאלה היא שאלה תורנית, השקעתי בה מחשבה מבחינה תורנית, וכך נראה לי מפורש באגרות משה כמו שהבאתי כבר

מישהי חולקת עלי כאן תורנית?

ועלול להיות בזה טעם לפגם, כי לא נכון ללמוד הלכה משרשורים בפורומים.

אבל לגבי הקביעות שלך שאין לדחות היריון מסיבות כלכליות, ושאין רב בעולם שיתיר מניעה לפני שיש בן ובת - אני רוצה רק להפנות (אותך/את מי שמעוניין ללמוד) למקורות שמלמדים אחרת:

הרב אבינר, בניך כשתילי זיתים, עמ' 42 ואילך

הרב קנוהל, איש ואשה, עמ' 239 ואילך.

מן שיגעון שכזה...

לכן לא טרחתי אפילו לענות לו רציני.

מקווה שיושבי הפורום יודעים שלא לקחת אותו ברצינות. כי אוטוריטה בתחום ההלכה, או שיקול הדעת - הוא ממש לא...

הטענה לא הייתה על זה שהכניסו דעת תורה - אלא שבנאדם מוצא מקור אחד - ואומר לאנשים כיצד לנהוג בדיני נפשות. אף שיש מחלוקת בנושא.

לא נכון לכתוב באופן כללי שרבנים לא מתירים למנוע מסיבות כלכליות. גם זה נושא הלכתי, וגם בו יש מחלוקות. ככה זה הלכה

(זה לא אומר שמותר לתקוף מי מהצדדים, חלילה. ההתבטאות של 'אנונימי' לגמרי מיותרת כאן.)

ואם יש לך כסף לילד שלישי או רביעי היום יש לך ביטוח ולו הכי קטן שיהיה לך גם מחר?!

אני מכירה מספיק אנשים שהיה להם - ופתאום אין...

לפת לחם מגיעים בדיוק כשמאמינים שאנחנו מנהלים את החיים ולא הריבונו של עולם.

ההשתדלות שלנו נגמרת ומתחילה בגבולות ידועים. ואין שום משוואה בעולם שמי שישתדל ויעבוד יותר או יביא פחות ילדים יהיה לו יותר כסף ורווחה כלכלית.

להיפך יש אנשים עשירים - מכלום השקעה ואפס תיכנון. ועניים שמשקיעים כמו סוסים וחמורים ומתכננים בדיוק כמה כסף יש להם בשביל להביא ילדים...

אצלינו תמיד אומרים "האדם מתכנן - והקדוש ברוך הוא צוחק"...

ואם היא תחליט לא להביא ילד שלישי אבל ההורים שלה יפסיקו לתמוך בה? ואם היא תביא ילד שלישי ובדיוק אז יציעו לה עבודה פנטסטית מתאימה לה מכל הבחינות?

כיהודים מאמינים בני מאמינים - אנו יודעים שנקבע מראש כמה כסף יהיה לנו ומה נוכל לקנות לעשות. זה שמגדילים את ההוצאות עם עוד ילד - לא משנה את מצב הקביעה האלוקי של כמה כסף "מיותר" יהיה לנו או לאיזה מינוס נגיע...

אנחנו צריכים לעשות השתדלות ותו לא.

הנידון היחיד פה (ההבדל היחיד בין גישות הלכתיות) - האם מניעה היא בגדר חובת ההשתדלות או לא.

אנו "ניתלים" רק על הקב"ה. הוא החליט שהשליח לכסף הם כרגע ההורים.

ואם הוא יחליט שמגיע לאנונימית פחות כסף - אז הוא יקח להורים את הכסף. לא עדיף להביא ילד במקום זה ולקיים את רצונו יתברך ?!? אם הוא יחליט שיגיע לאנונימית מינוס כזה בבנק הוא יההיה לה עם 2 ילדים או 3.

ואם אין בחובת ההשדלות מניעה - אז מניעה לא תשנה את המצב במילימטר או באלפית המילימטר.

הוא ציווה לנו להביא ילדים ולפרות ולרבות ושמניעה אינה בגדר חובת ההשתדלות - אז ודאי שמי שימנע זה לא יעזור לו כלום.

אם הקב"ה יחליט שיהיה לה יותר קל למצוא עבודה אם 2 תינוקות מאשר עם תינוק אחד כי מגיע לה - אז כן ממש באמת יהיה לה יותר קל!!!

(את דתיה?? מאמינה באלוקים?? אני כן!!

וגם ראיתי בעיניים דברים כאלו שקורים. התמודדתי אפילו בראיון עבודה מול צעירה מבריקה ובלתי נשואה על עבודה [ועוד בהייטק] ואני הייתי נשואה+3 ובהריון כשהיתה לי תינוקת בת 9 חודשים - ואני קיבלתי את העבודה. אמיתי לגמרי!)

אני מאמינה באמונה שלמה ש"אין טבע ומנהגו של עולם".

ציינת את המגזר החרדי שהוא הכי עני.. ודווקא שם כל המומחים בארץ יושבים ו"שוברים" את הראש. איך למען השם המגזר הכי עני (אפילו יותר מהערבים) מעניק לילדיו הרבה הרבה יותר . מחינוך פרטי ועד דירות בנישואין.

כולם מנסים להבין "מאיפה למען השם יש להם כסף" . בכל תקציבי הממשלה הם חיטטו וקיצצו , הסתובבו אצל עשרות חרדים - ועדיין לא הצליחו לפתור איך למען השם הם עושים את זה.

אני יודעת את התשובה - פרנסה היא משמיים. ומשם בלבד. ראיתי את זה בחוש עשרות פעמים.

את מצטטת מהתורה את "חובת ההשתדלות"

אבל מחליטה בשבילה מהי "חובת ההשתדלות"??

כלומר - נוח לך שיש בתורה "חובת השתדלות" - אבל לא בדקת מהי "חובת ההשתדלות" שהיא כתבה עליה - והחלטת בעצמך שהדעת שלך תחליט מהי "חובת השתדלות"..

והרי זה בדיוק הדיון כאן - האם מניעה כן/לא היא בתוך חובת ההשתדלות או לא.

וברור מהדיון שיש רבנים שמצדדים לפה ויש כאלו שלפה - ולכן צריך לשאול רב. ולא לסמוך על ה"דעת" שלנו.

אבל מה שאת אומרת - זה בערך כמו שאני אגיד התורה מצווה על "פרו ורבו" - אז אסור לאישה למנוע גם במצב שמסכן את חייה - כי ככה זה מתאים לי - בלי לבדוק מה התורה בעצמה אומרת על "פרו ורבו" בזמן סיכון חיים.

אם את בוחרת לדבר בשם עצמך - דברי בשם עצמך ואל תצטטי בשם התורה דעות אישיות שלך ולא את דבריה בעצמה.

הסבר יותר ברור.... אולי?? ציטוט מפי??

בינתיים סימכתי את כל דיבורי על התורה בדיוק. ועל גדולי תורה.

לא לקחתי דברי תורה ולפי המילה - החלטתי אחרת מהתורה ולפי דעותי והצהרתי שזו התורה אומרת.

יש לך ציטוט כזה מפי??

נניח שפרו ורבו הוא גם במצב של סכנת חיים (=האמא תמות פיזית ממש) ??

ואת יודעת "כל בר דעת" הוא ענין סובייקטיבי למדי. לא כל מה שאת חושבת ונראה לך הגיוני הוא ענין ש"כל בר דעת" מבין.

והתורה וחכמיה הם "ברי דעת" בעיני מספיק.

אבל אני מסכימה איתך - לאנשים שאין להם אמונה אין באמת דרך להבין איך זה יתכן. ואיך אנשים מגדלים ככה משפחה נורמלית ויציבה.

ראי את דברי למעלה אליך בענין החרדים.... איכשהו הורים חרדים מעניקים ל-10 ילדיהם יותר ממה שהורה חילוני מסוגל להעניק לילד אחד שלו - גם כספית...

ועוד דבר חשוב - שימי לב שהתגובה שלך היתה ישירה למופים בנושא ההלכתי שאליו גלש השירשור - ולכן מצחיק להגיב עכשיו "תגובתי ללא קשר לענין ההלכתי".

מכירה כמה וכמה זוגות שחזרו בתשובה אצל חרדים וסמכו על משהו כמו שאת אומרת, עזרו להם לממן חתונה ואז התברר להם שהעולם מתנהל בדרך הטבע והגיעו לפת לחם

חלקם התגרשו או אפילו חזרו להיות חילונים

אני זוכרת שאימא שלי העבירה לבחור שלמד במסגרת חרדית סכום מסוים מאימא שלו בחו''ל ועל דרך שאלה אותו מה הוא מתכוון לעשות בחיים. הוא ענה לה שהוא יתחתן ותורמים יפרנסו אותו. אחרי זה הגיע משבר כלכלי. תורם כנראה פשט רגל ובחור חזר להיות חילוני

לפני כמה שנים תרמתי על כמה חולים חרדים ומאז מגיעות לי בדואר לפעמים בקשות לתרומה

זוכרת שביקשו להכנסת כלה של כמה זוגות, חלקם חוזרי בתשובה. כתבו שאין כסף שתכשיטים לכלה ולאולם

אבל סליחה אם זוג לא יודע על מה להתחתן איך הם מתכוונים לחיות אחר כך. לא תרמתי כי לי אף אחד לא קנה תכשיטים לחתונה ולא דירה כמובן והתחתנתי במקום הכי זול שאפשר

אם זוג לא יכול להסתדר לבד אז זה לא בא מביטחון זה בא מחוסר אחריות

ולא רק בתחום הזה - בכל התחומים

מי לא מבשל ביום שישי אין לו אוכל בשבת

אני מכירה זוג הורים לילד בן 3 , בלי אחים ושני ההורים עובדים ומרוויחים מעולה. והילד מוזנח מטירוף. כמה פעמים ראיתי אות בשיא החורף בלי נעליים וגרביים, הוא תמיד מלוכלך ולבוש בבגדים מלוכלכים וישנים.

ה'דוגמאות מהחיים' עובד לשני הכיוונים...

אני חושבת שמהשרשור ניתן לסכם שיש כמה מדרגות באמונת ה'. יש כאלה שמאמינים בה' בכל ישותם, הם מכינים כלי בכך שיש להם עבודה, אבל לא יותר מזה. רוב זמנם מוקדש לתורתם ומשפחתם. שימו לב שדווקא האנשים האלה המאמינים באמונה תמימה, מקבלים לרוב בחזרה מה' (וגם אם לא בעולם הזה, לכאורה, מי יודע מה יהיה שכרם בעולם הבא!)

בעזהי"ת

שישלח לילדים הקיימים.

לילדים הקיימים אמנם יש עכשיו אוכל לאכול- אבל זה לא אוכל 'בטוח', זה מתנות חינם. שיכולות להפסק בכל רגע נתון.

בהלכה מובא המקרה של שני אנשים שהולכים במדבר, ולאחד בקבוק מים. והמים מספיקים רק לאחד מהם לחצות את המדבר בשלום. והלכה נפסק שישתה אותו אדם ולא יחלוק את המים עם חברו, כי 'חייך קודמים לחיי חברך'. על אחת כמה וכמה כש'חברך' זה תינוק שעדיין לא נוצר בבטן..

או שיתווסף בדיוק כפי שילד חדש צריך באותם תנאים - וממקור אחר.

ואם השם רוצה לשלוח לילדים הקיימים - או רק להוסיף בשביל חדש.

אולי לפני שהשם ישלח כסף אלייך שישלח בבקשה לסימונה מדימונה?? לכל אחת נקבע החלק שלו בדיוק. "תחכומים" ו "תוכניות" ו "תכנונים" לא יעזרו.

את מציבה "אולטמטום" להקב"ה?? אני לא אקיים את רצונך אם לא תחליט להביא יותר כסף לילדים שיש לי עכשיו?? אני מבטיחה לך שאם תתחילי איתו ככה הוא יוכל גם "להראות" לך שיש גם יותר גרוע חס ושלום...

אם מניעה אסורה הלכתית מסיבה כלכלית (וההדגשה היא על ה"אם" בלי להכנס כרגע לדיון) אז לא יעזור לך אם תביאי פחות ילדים או תחסכי ותתקמצני יותר או תעבדי יותר - השם ימשיך לדאוג שהילדים הקיימים יקבלו בדיוק כמה שנגזר עליכם.

בעזהי"ת

אין סומכים על הנס!!

לא מביאים ילד למצב של רעב.

לא מדובר פה על לא להביא בכלל ילדים לפני שיש להם תוכניות חיסכון. לא מדובר פה על לסגור את המשפחה עם שתיים כי לא מצליחים לפרנס יותר.

ראבק, מדובר פה על חצי שנה אחרי! 

לא מביאים ילד ובונים על זה שה' ישלח כסף לגדל אותו.

אפילו הפלה, להבדיל, במידה ויש מחלה חריפה מאוד בעובר- מתירים לעשות. תוכלי לשאול, למה לא סומכים על הנס שהמחלה החריפה תעבור פתאום? הפלה זה הרבה יותר חמור ממניעה! והתשובה היא- שלא מביאים ילד למצב כזה. [כמובן, במקרים חריפים וכו'.]

קל וחומר במניעה- שזה אמנם לא קל, אבל חצי שנה אחרי לידה זה גם לא קשה- לא מביאים ילד למצב שלא יהיה לו איך לגדול, ולא סומכים על הנס!

ה' שלח לקיימים דרך לאכול. דרך ההורים של ההורים. הדרך הזאת עוזרת כמובן, אבל היא ממש לא אידאלית לילד- שגדל בבית בלי הרגשת יציבות! היא ממש לא אידאלית לילד- שגדל בלי סמכות הורית, כי הסבא והסבתא מחליטים מה קונים ואיפה גרים- כי הם הממנים! היא ממש לא אידאלית לילד- שגדל להורים עם דימוי עצמי ירוד כי הם נתמכים ולא מפרנסים!

לכן, לפני שמביאים עוד ילד ומקווים שה' ישלח ישועה- מתפללים שה' יעזור לעמוד על הרגלים לבד, לטובת הילדים הקיימים.

אחרי זה, כדאי מאוד להביא ילדים נוספים! גם אם זה אומר לצמצם את איכות החיים, כמובן- אין צורך לחכות לחסכונות ענק ודירה בשמים בשביל עוד ילד. אבל מינימום! יכולת עמידה עצמית על הרגליים!

לסמוך על נס = לא לעשות את ההשתדלות שנקבעה על ידי ריבונו של עולם.

מי שמגזים בהשתדלות לא מרוויח מכך כלום.

ומי שמדייק בהשתדלות ולא מגזים אינו "סומך על נס".

אם מניעה אינה בגדר חובת ההתדלות - אז היא לא. ושום תיחכום לא יעזור.

זה לא יעזור לה למנוע ולמנוע ולמנוע ולמנוע- אם השם יחליט שהיא לא תעמוד על הרגליים בעצמה לעולם. ותמיד הסבתא תממן. והיא תמיד תהיה עם ביטחון עצמי ירוד.

כמו שלא יעזור לה לעבוד 20 שעות ביום - אם נקבע לה כך משמיים.

לא יעזור לה "לעזור להקב"ה בהחלטה" ו"לעשות לו חישובים" - יהיה לה בדיוק אותו כסף. ובהתאם למספר הילדים כך הכסף שנשלח. ובהתאם לצורה שבה החליט הקב"ה כך הוא נשלח.

מתסכל מאד שהדרך שאלוקים בחר לתת את הפרנסה היא דרך ההורים של ההורים - מה שיוצר תלות והסבא והסבתא מחליטים. אבל גם את זה הוא קבע.

ואת מנסה להודיע - אני אקיים את המצוות ולא אעבור על עבירות - אך ורק אם השם ישלח ישועה לילדים הקיימים ויביא את הפרנסה . אם הוא לא ישמע את הישועה אני אמנע גם אם זה אסור או לא בגדר חובת ההשתדלות. זה בדיוק אולטימטום לריבונו של עולם. או שתשלח ישועה או שאני לא אביא ילדים.

ואם השם החליט שאת העצמאות הוא יביא לך רק אחרי שתביאי עוד 2 ילדים - אז תשארי תקועה בנקודה זו לנצח?!? ואם הוא יחליט לנצח לא לשלוח את הישועה ותמיד שתהיי תלותית בהורים??

ומה תעשי אם השם יביא ישועה ויום אחרי שהילד יוולד היא פתאום תעלם?? יש לך דרך "לבטח" שזה לא יקרה??

אולי גם תאכלי חמץ בפסח עד שהשם יתן לך מספיק כסף למצות?

בעזהי"ת

נכון, ה' קובע וה' מחליט וה' יכול הכל ואם ה' לא יבנה עיר שווא שקד שומר-

אבל ראבק, אם ה' נורא ירצה שנזכה בלוטו אבל לא נמלא כרטיס ולא נרים את הכרטיס שהוא ישלח לנו בדואר- גם זה לא יעזור!

מניעה היא לא עבירה, במקרים מסויימים. 

והיא לא חמץ בפסח. ובמאמר מוסגר, בשואה היה מותר לאכול חמץ בפסח. כי זה היה צו השעה, לחיות. 

התורה שלנו היא תורת חיים, לפני הכל. והרבנים קובעים יפה מאוד מה 'וחי בה' ומה 'ומת בה'.

ולהביא לעולם ילד שיסבול חרפת רעב [ואולי גם יביא חרפת רעב לילדים האחרים- ההורים מתנגדים לעוד ילד! הגיוני מאוד שהם יפסיקו את התמיכה, למשל, כי לא שמעו לדעתם? הם בעצמם במצב כלכלי קשה, כך כתבה הפותחת!!] זה לא 'וחי בהם'. בטח לא כשהקטן בן חצי שנה, כלומר עם יכולת השרדות-עצמית אפסית. 

זאת הסתכלות נורא ילדותית, 'ה' בחר לתת את הכסף דרך ההורים של ההורים'. ה' זימן את האפשרות הזאת. וההורים בחרו בה, כי היא הנוחה כרגע. כי לא מסתדר לשבת בחנות בערב, ולא מסתדר לעבוד בתחום פחות אהוב. יש מגוון רחב של אפשרויות להתפרנס, גם אם לא בשפע וברווח- אבל בצמצום ובכבוד. גם אם האפשרויות האלה פחות נוחות מלקבל מההורים כסף. 

ועל אותה שיטה שלך- שתמנע כי כך ההורים מבקשים, ואם ה' יחליט שדווקא כן נכון שתביא ילד- שתכנס להריון למרות אמצעי המניעה. אההה, זה כבר נשמע לך הזוי, נכון?..

אם לא נרים את מה שהשם שולח - ברור שלא נקבל אותו.

והשאלה היא בדיוק - מה הן גבולות ההשתדלות. איפה אנחנו "משתדלים" ואיפה אנחנו "מתערבים להקב"ה".

מופים מביא את הרב פיינשטיין שרווחת בקרב רבנים רבים - שמניעת ילדים אינה "אי הרמה של כרטיס הפיס שהשם שלח" . אלא "עבודה של 20 שעות ביום כדי לעזור להשם ". - כלומר חריגה מגדר ההשתדלות שלנו.

הביאו פה בנות רבנים אחרים - שאומרים אחרת ונימוקם עמהם.

יש לציין שבנושא זה מעורב קצת יותר מאשר "להרים את כרטיס הפיס" והוא נושא כבר הרבה יותר "כבד" כאשר מדובר גם בביטול מצוות עשה של "פרו ורבו".

ולכן יש שאלה יותר כבידה האם בכלל אפשר להכניס לחובת ההשתדלות ביטול קיום מצוות עשה.

מניעה אינה עבירה במקרים מסוימים - יש מספיק רבנים שקובעים שבמקרי פרנסה היא אכן עבירה.

והם קבעו שהבאת ילדים בלי חשבונות פרנסה היא בגדר 'וחי בה, ולא 'ומת בה' והפרנסה תבוא בהתאם לילד - אבל את מתווכחת איתם ומחליטה שהם לא צודקים.... ואפילו לא כמו אחרות מציבה מולם את ההיגיון שלך ולא דעה הלכתית/רבנית...

ובנוגע לשורות האחרונות - זה דווקא לא נשמע לי הזוי בכלל. אני די בטוחה שאם הקב"ה החליט להוריד נשמה אז זה יקרה בכל מצב. ואם המצב באמת לא מתאים לילד לא יבוא הילד.

במצב של התשה יש לנו חובת השתדלות למנוע ("להרים את כרטיס הלוטו".) במצב של פרנסה רבנים קובעים שזה לא חלק מחובת ההשתדלות ולא יעיל.

פשוט לקחת מניעה = ביצוע פעולה. ואם היא אסורה/בעייתית אז היא אסורה/בעייתית. ולכן אי אפשר לבצע פעולה אסורה גם אם ברור ובכלל לא הזוי שאם השם רוצה אז יקרה אחרת - הבנת את ההבדל??

וזו דווקא הסתכלות ילדותית ובוסרית וקצת חסרת אמונה - לחשוב שהם החליטו איך להתפרנס ולא השם החליט להם. השם נתן להם את הבחירה בין אפשרויות מדויקות וכיוון אותם לבחירה שלהם - הוא סיבך את האפשרויות האחרות ויצר מצב שבו היה נוח להם לבחור באופציה מסויימת על פני אחרות. (בחירה חופשית היא אחד הענינים אכן הכי מורכבים להבנה איך יתכן שישנה בחירה בעולם - אם הקב"ה יודע מלכתחילה מה נבחר).

אבל שכנראה שכל אחת יוצאת מנקודה שונה של בטחון והשתדלות

ואנחנו לא יודעות מה הרמה של הפותחת בנידון

אני רוצה לספר משהו אישי שאולי יכול לעזור לפותחת

כשהיתי בהריון הראשון פנינו לרב שלנו כדי לקבל המלצה אלו בדיקות לעשות/לא לעשות

בתגובה הרב שאל אותי ואת בעלי כל מיני שאלות כמו "מה יקרה אם..." או "מה סף החרדה"

לבסוף, הוא ביקש שנעשה את הבדיקות של שקיפות, 2 סקירות

וזה כי הוא הבין מאתנו שאני ובעלי לא נמצאים במקום של "לא לעשות כלום" ובמקום של ביטחון מלא וחוסר ידיעה.

ולכן, אני כן מציעה שהפותחת תפנה לרב עם בעלה, הוא יבין מדבריהם מה רמת ההשתדלות ויתן להם את הפתרון המתאים להם

יתכן אם יפתחו ערוצי השתדלות נוספים, יהיה כלי קיבול לעוד אפשרויות.(אלוקים יכול גם בלי זה, כאן נכנס הענין של השתדלות ובטחון)

ועוד דבר, יש לי שאלת תם, מה כ"כ דחוף אחרי חצי שנה, לא כדאי לסים שנה, לתת לגוף להחלים אחרי הלידה ולגדל את הפיצי בנחת? בינתיים כשלא נמצאים בהריון ניתן לדאוג לעבודה ולהתחיל אותה.

שמי שעובדת בד"כ לא יכולה להרשות לעצמה חצי שנה אחרי לידה רצון להריון נוסף.

כותבת מי שנכנסה להריון מבלי לבקש אותו,ויש את כל התנאים להביא את הילד ועדין זה קשה.

(ומודים לאלוקים יום יום, בלי סתירה לקושי)

אולי בעלה חייב..

ז"א, אני באה להגיד שניתן למנוע גם אם יש מספר ילדים מאותו המין

(אני לא מסכימה לכך אבל נניח) ללכת לעבוד זה בהחלט בגדר השתדלות! והם בהחלט צריכים לשנות משהו בהתנהלות שלהם גם אם הם יחליטו לא להמשיך למנוע.. להגיד שה' הביא אותם למצב הזה זה פשוט הסרת אחריות! אני יכולה להגיד שאין לי כוח לצאת לעבוד כי זה לא כיף/ משעמם/מעייף ובא לי להישאר בבית או לצאת לטייל כל היום + לא בא לי לחסוך כסף כי בא לי לבזבז כל היום זה הרבה יותר כיף וה' ידאג לי כי הוא זה שהביא לי את הרצונות האלו לראש. ברור שזה מגוחך! ה' דורש מאיתנו להשתדל להתפרנס בכבוד! תנאים גדולים היו עובדים בעבודות בזויות העיקר לא להצטרך לבריות.. אם הם היו אומרים ששניהם עובדים קשה אפילו בעבודות קשות שהם לא נהנים בהם ובכל זאת הם נצרכים לזולת הייתי אומרת שבסדר כך ה' רצה וצריך להאמין שזה הדבר הכי טוב להם. אבל היא טוענת שלא בא לה לעבוד בעבודות מסויימות כי הם לא בתחום שהיא אוהבת או שהשעות לא מתאימות לה וכ"ו ועל דבר כזה אי אפשר להאשים את הקב"ה זו לגמרי החלטה אישית שלה שהביאה למצב הזה... חוץ מזה שבדורינו כדי להתפרנס בכבוד ללמוד מקצוע זה בהחלט בגדר השתדלות בסיסית (כי לא ניתן להתפרנס בלי להזדקק לבריות בלי מקצוע) וגם זה הם לא עשו כך שהם ממש לא נחשבים בגדר השתדלות.

רק הייתי מדבר קצת יותר בעדינות.

היא לא חייבת שום דבר

אם היא רוצה - שתישאר כך. 

אבל יש מחיר לאי יציאה לעבודה, והמחיר לפעמים הוא אי נעימות מההורים

בקיצור מסכים עם עיקר דברייך

אחר כך, הבחירה תהיה בידיכם ולא בידי אף אחד אחר, ובעז"ה גם הקב"ה יעשה את שלו...

לא רוצה להעליב, אבל באמת זה נשמע לי מפובראק כדי להעלות את המודעות וכד, אבל ברור שאם זה אמיתי, אתם לא חיים ולא התחנתם ואתם לא הורים!!! אתם משחקים בכאילו,

אתם ילדים של ההורים שלכם שלא יצאו לעצמאות.

בעל הדעה הוא בעל המאה. טפלו בעצמכם דחוף לטובת כל המשפחה המצומצמת והמורחבת.

הרי זה שאלה של זמן עד שיגיע פיצוץ עם ההורים ו/או ביניכם בגלל חילוקי דעות.....

בטוח שזה המצאה כל הסיפור.

אבל לשם הסיכוי שלא- אז בהצלחה!!!!

שמשרה מלאה בהריון ותינוק קטן ועבודות בית - לא כל אישה עומדת בזה 

זה די עמוס וקשה מבנינה פיזית ובריאותית

ולדעתי לא יפה לפנות לאפרת כי הם נועדו למנוע הפלות יזומות ולא סתם לעזור לכולם

ובקשר לדעת תורה אז פונים לרב ולא לניק בפורום שיושב בפורום שרובו נשי די הרבה זמן. אני מניחה שבן תורה אמיתי מוצא לעצמו עיסוק אחר בזמן פנוי

אישה שלא יכולה לאכול כמו שצריך או שלא יכולה לקחת עזרה כשצריך כי אין לה כסף היא זאת שתצטרך למנוע מסיבות רפואיות 

אז תדעו שכן, כן וכן!!!

יש מקרים קיצוניים שרבנים מתירים למנוע מסיבות כלכליות

אני אישית באה מהמגזר החרדי ורב חרדי נתן לנו למנוע הרבה זמן אחרי ילד אחד בגלל סיבות שונות ובינהן כלכליות.

מה שאני באה להגיד כאן שזה לא מופרך!

תגשו לרב ותשפכו לפניו את כלל הסיבות והרצונות שלכם כולל כלכלי, זוגי, נפשי, עזרה מבחוץ וכדומה.

היום בגלל כל מיני מקרים ומשפחות שקורסות יש רבנים שמתירים יותר בקלות.

בהצלחה! והרבה כוחות!

וכמו שכתבו פה רבים ורבות לפני...

את לא אמורה להיות תלויה בהורים..את התחתנת,ותפקידו של בעלך ושלך זה לנהל את ביתכם...

ולרצות ללדת ילד חצי שנה אחרי שילדת בלי יכולת,זה עוול גם לך  בכללי (לגוף) וגם לקטן בבית

(למה לקחת לו כבר את אמא?? אפ' בתורה שמצווה אותנו על פרו ורבו כתוב שהיו מניקות את ילדיהן עד גיל שלוש,וכן כתוב שגופה של אישה לוקח לו 24 חודש לחזור לעצמו..אז אם המקרה שלך לא מיוחד מאוד וכו' אין סיבה לדעתי למהר ככה כשא"א..)...

 סליחה אם זה היה נשמע רע מידי....

את יכולה להתחיל בלהיתבגר.

אלוהים לא שולח פרנסה לאנשים שעושים ילדים שאין להם כסף לגדל. אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו ומצליח בידו למצוא פרנסה. הגישה הזאת שרווחת בקהילה שלנו היא נאיבית, תמימה וילדותית. אמונה היא דבר חשוב והכרחי אך עצם ההנחה שאדם יכול לעשות ילדים ככל שמאווה נפשו ללא שום שיקול כלכלי כשלנגד עיניו עומד הסלוגן "בא לי עוד ילד"- זאת לא אמונה- זאת טיפשות. תעשי טובה לילדים שלך ותתחילי לסדר את החיים שלכם כך שלא תהיו סמוכים על שולחנם של אחרים, תהיו עצמאיים כלכלית ותוכלו ללמד אותם מה היא אחריות- כי לעשות ילד על חשבון אחרים זה לא מוסרי.

מצטערת, לא נוהגת להעיר לאחרות בפורום אבל מאוד צרם לי.

א. תתרגלי לכתוב ולומר תמיד אלוקים ."לא תשא שם ה' אלוקיך לשווא."

ב. תשכחי מזה, אף אחד לא "עושה ילדים". אנחנו בסה"כ שליחים המביאים לעולם את הילדים שהקב"ה בורא.

ניק חדש??

אין לי שום סיבה להסתתר או להתבייש, אני עומדת לחלוטין מאחורי כל מילה.

אני אתיה, אני עובדת במשרה מלאה וכך גם בעלי, מעולם לא נתמכנו או בקשנו עזרה מאף אחד, אני מפרנסת את הבת שלי ומקנה לה ערכים של עבודה קשה וכבוד לכסף וכשבער בי הצורך לילד נוסף ידעתי שאאלץ לחכות מפני שאין באפשרותי הכלכלית לשלוח שני ילדים למעון. מעולם לא ציפיתי לקבל צ'ק פתוח מריבונו של עולם- ואני גאה בזה. את האנונימיות אני משאירה לאחרים.

רק קחי בחשבון שרק הקב"ה מנהל את העולם!!!!

והרבה הייטקיסטים שחשבו כמוך..היום מבינים שהחיים לא בשליטתינו!!!!!

אני מאחלת לך שתמיד תהיי רק מהנותנים אבל אין מישו שיכול לחתום לך על תעודת ביטוח כזאת.

אז...קחי בחשבון

הרשי נא לי לומר מילה. ולפני כן, הנתונים מהם אני מגיע. אנחנו כבר קרוב לגיל הפנסיה. ב"ה, יותר מעשרה ילדים, כמעט כולם נשואים ואבות/אמהות לילדים משלהם. לצערי, אנחנו לא יכולים לעזור יותר מדי. וגם ההורים שלנו, כשהיינו בגילכם, לא עזרו לנו כמעט, גם להם היה קשה. אבל -

א. עבדנו. גם אם לא היה כל כך נוח, ולא תמיד בדיוק בתחום שהתכוונו מראש, אבל היו תקופות שעבדנו כדי להתפרנס. למדתי ככל שיכולתי ובהפסקת צהריים מאורכת הייתי עובד. ועם השנים השתנו התנאים.

ב. אף פעם לא התערבנו במעשי הבריאה, למעט בזמן שהיה הכרח רפואי (וגם זה לא תמיד שמענו לגמרי בקול הרופאים...). חיינו כמו שהקב"ה בירך אותנו, וכשנולדו הילדים - באה איתם הברכה.

ג. להימנע מללדת ילדים, זו בעיה לא פשוטה מבחינה הלכתית. ולמה אין רב לשאול אותו? אמנם הטוב ביותר הוא לשאול את הרב המקומי, אבל אם לא מרגישים נוח - יש הרבה רבנים נחמדים שמוכנים לשמוע, להדריך, לייעץ, והם יודעים גם לומר מתי מותר ומה מותר בכל צירוף נסיבות. גם אותי באים לשאול, נבוכים בתחילה, אבל מתגברים, כי זו הדרך, ליטול עצה מן החכמים.

ד. באגודת אפרת תוכלי למצוא גם סיוע, גם הדרכה, גם הכוונה, וגם רשימה של רבנים - ורבניות - שיהיה לכם נוח ותענוג לדבר איתם, גם אם זו טרחה - זה שווה, שווה הרבה מאוד. גם בתוצאה, גם בהרגשה.

זהו שלימדונו רבותינו - לא הביישן למד.

ה. אחרון אחרון חביב - גם אם ניקח בחשבון את הקשיים של השנים הראשונות, וגם אח"כ, כל תקופה והקשיים שלה - הרי יחד עם הקשיים יש גם רגעים של הנאה, ממש תענוג כפשוטו, מעבר לערכים ומצוות. וכל שכן היום, כאשר אנחנו רווים נחת מן הילדים כולם, ומן הנכדים בעשרותיהם - שום מחיר לא היה גדול מדי מכדי להגיע למצב שלנו היום. גם היום לא קל לנו, אבל כיף לנו. 

לפעמים צריך להתבונן קדימה, למרחקים, לנקוט את הצעדים המתבקשים שמאפשרים לצעוד קדימה, להתעלם מעט מהקשיים, ולעשות את הדברים היותר נכונים, היותר אמיתיים, היותר תכליתיים בתכלית הערכית.

עלו והצליחו!!!

להעביר מסר שכמו שלא נורמלי שהם יתערבו לכם בעניין כה אישי כך לא נורמלי שלא בגרתם ולא  דואגים לעצמכם וסמוכים על שולחנם?

קראתי... הפנמתי את תגובתכם. 

תודה לכם בחפץ לב שטרחתם לשבת ולהקליד את דעתכם.  

רק אנונימית אחת כתבה בסוף

אז בעלי לא לומד בכולל.. הוא עובד 13 שעות כדי לעזור כמה שיותר בפרנסה... (שכר מינימום) וזה קשה.. 

מתפללת תמיד שה' ירעיף עלינו שפע של פרנסה. אמן. 

נראה לי לא אמיתי כל הסיפור- אבל אם כן, כנסו....  חכמה בינה ודעת 

חכמה בינה ודעת הסיפור אמיתי לגמרי!! עצוב שכך את מרגישה כלפיי... נפגעתי מאוד! 

אני עם שישה ב"ה!

ומבינה מאוד את הרצון שלך!

לא מכירה מספיק את אגודת אפרת אולי כדאי באמת להתייעץ איתם!

אבל אל תתייאשי ותחפשי עבודה שמתאימה לך... אולי משהו מהבית או עבודה עד הצהריים

ולפעמםים צריך להתפשר בעבודה שפחות נראה שמתאימה ובסוף אפשר להנות ממנה!!!

בהצלחה! 

בעזהי"ת

הייתי ממליצה על פעמונים.

13 שעות ביום, בשכר מינימום, חמישה ימים- זה 6700 שקל בחודש.

חושבני שאפשר להסתדר עם זה בלי עזרת ההורים, ושווה לראות איך אפשר לעשות את זה.

עם שניים ומסתדרים עם פחות...

להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.

הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור

לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.

יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.

אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.

היה לי מוזר לחזור לצום.

בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.

וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..

אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום

עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.

אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.

אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.

וואלה

אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.

ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום

וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....

טוב

אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.

גם אם הוא יותר משנתיים.. חשבתי שזה ברור אבל אולי לא חח כנראה תלוי פסיקה

אצלי יש גם פוסט טראומה ובעיתיות לצום בגלל העבר בהריון אבל זה לא קשור כל עוד אני מניקה גם ככה אמרו לנו שלא צריכה ושכשאני אפסיק אז לפרט ולקבל פסיקה ספיציפית..

עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.

יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...

אבל יודעת שלא כולם ככה...

אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.

היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.

בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?

בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.

אם אני לא מניקה ולא בהריון

וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה (במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה)

ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...

בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.

לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..

באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.

אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.

ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.

עבדתי עם סוגים שונים של חסידות וכולל לא צמו, גם רווקות

אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק

מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים

אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים

עד גיל שנתיים- לא צמתי

מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי

כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.

אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.

אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.

עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות

עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!

בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.

היה לי משמעותי לשמוע אותכם.

תודה❤️

לא פשוט...

לפני כיפור נערכים מראש, הרבה מים, ענבים, הכנה נפשית...

נשים לא צמות צומות קלים...

לא משנה מה הסטטוס שלהם

אני השנה פעם ראשונה מזההרבה זמן שאני לא מניקה/הריון... אבל החצי במילואים

אז הולכת לפי מנהג אמא...

מישהי ממש דתיה שעבדתי איתה בעבר

שאלתי אותה אם צמה, באיזה צום (לא כיפור או 9 באב)

אמרה לי אני אמא, אימהות לא צמות

מעניין אם זה מבוסס על משהו (הלוואי...)

למה מרגיש מוזר ולא שייך לצום?

האמת שאני תמיד מרגישה שאני אחת הנשים הבודדות שצמות ולא מבינה למה זה. אם אני לא בהריון או מניקה למה שלא אצום?

זוכרת תמיד את אמא שלי צמה בכל הצומות ואת כל הנשים שהכרתי. אני חושבת שכל עוד לא הוחלט לבטל את הצומות הקלים אין סיבה שמי שיכולה לא תצום.

כמובן שכל אחת תעשה את המנהג שלה, נראה לי שבציבור החרדי מאוד רווח שנשים לא צמות צומות קלים.

בילדות שלי אמא שלי מעולם לא צמה צומות קלים,

חמותי לא תמיד צמה, היה לי מורות שנהגו לא לצום.

אז לא כזה טבעי לי כמו שלך.

וכמובן אפקט ההשפעה של הצום.

הדרך היחידה שלי לצום זה למות בערך. לא מסוגלת לעשות את זה על צום קל. התאומות הלא קלים זה מסירות נפש בשבילי.

אם כל-כך קשה לך לצום אז זה דין אחר. מי שאין לה בעיה לצום, או שיש לה קושי רגיל כמו כולם אז אני מסכימה עם @רק לרגע9 , אני גם לא מבינה למה כל-כך רווח שנשים לא צמות.. אני תמיד צמה מה שיכולה ולא עושה לעצמי הקלות. גם יש גברים שקשה להם לצום, אז הם יגידו שהם פשוט לא צמים? כמובן במקרים רגילים ולא קיצוני כמו שאת מתארת על עצמך.

כן אני עושה הקלות וכן אני לא צמה כל עוד יש לי סיכוי לעבור את זה.

המכון יש גברים שקשה להם ואני לא מודדת את עצמי מול אף אחד.

וכן מבינה את זה שבקהילות רבות נשים לא צמות באופן גורף חוץ מצומות כבדים יותר.

אישה יש לה בית לנהל וחייבת לתפקד. הגוף שלה עובר מליון תהליכים ומעברים וזה קשה יותר מגבר.

לא באה לשכנע, רק מסבירה איך אני רואה את זה.

מיום כיפור!

יצא לי לצום בחודש שביעי, שמיני, בהנקה מלאה וגם כמה ימים אחרי לידה ולא פחדתי כ"כ מהצום כמו עכשיו... כעת בתחילת הריון והבחילות זה נוראי! אם אני רעבה אני כאילו חייבת מיד לאכול, איך אצום עם הבחילות? אני גם מקיאה ואז....עעע... אי אפשר לשטוף את הפה . זה נורא.

אני לא רב ואין לי מושג, רק זוכרת שבאמת ממש ממש קשה צום בתחילת הריון

גם אם יש מקרים שמותר לשבור את הצום וגם אם יש דרך מותרת לשטוף את הפה

שלא יתרגל..

אלא ישר מכבסים...

אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.

גם כרבולית עבה עובדת.

ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף

לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...

והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות

ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד

והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....

מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.

כבר הרבה זמן מחפשת

למזרן

הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...

רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.

הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....

והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.

ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...

ככה שגם קל להציע את המיטות וגם זה משהו אחד לכבס במקום 2.

יש הרבה צבעוניים ועם ציורים חמודים.

מאז שעברנו לזה, הרבה יותר קל. ושמיכות בקיץ מכבסים..

קופה-פוליאסטר 360 ° גיליון מותאם אישית עמיד למים רק (ללא ציפה) סרט אלסטי סביב מזרנים כיסוי מיטת גודל מלך - AliExpress 15

אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.

כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.

ולתלות בשמש

אין מה לעשות

רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.

הולכים לפני השינה

ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון

זה גנטי ממש.......

אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.

בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.

הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!

ובחורף מעל הפליז עם פוך. ככה לפעמים מספיק לכבס רק את הפליז.

וסדין ניילון. בלי ציפויים. ככה רק מנגבים.

ושמיכות פוך בגודל של תינוק (גם לילדים שכבר בגן). כי שמיכה גדולה לא נכנסת בקלות למכונה, ושמיכת תינוק כן נכנסת למכונה.

חוץ מזה אפשר כבר ללמד אותם מגיל מסויים להוריד את הסדין, להניח במקלחת עם הפיז'מה הרטובה. זה חוסך קצת התעסקות

ילדתי רגע לפני שבוע 37.

חוץ מאחד ההריונות, שבאותה תקופה לא עבדתי.

אבל תמיד ילדתי לפני התאריך.

וזה יתקבל יפה, אז למה לא לצאת מיד אחרי החגים? בעיניי זה לא מנוון זה מאוורר...

יצאתי בשבוע 35

קמתי בבוקר והבנתי שזה גדול עלי להיסחב לאוטו ומשם לעבודה

היו לי ממש מעט ימי מחלה ולקחתי על חשבוני

בשבילי זה היה מאד נכון

לנוח בבית להיות בקצב שלי

לא להטריד את הגוף במאמץ שגדול עליו

ולהגיע ללידה בנחת

ובלידה אחריה ילדתי אחרי חודש וחצי בבית (עם כלביא שהתחבר כבר לחופש של התיכונים ולידה באמצע יולי😅)

אלא אם כן ילדתי לפני..

הכי טוב זה כמה ימים לפני

לא מידי הרבה

שיהיה בשעה טובה לידה קלה

בלידה הראשונה תכננתי לעבוד עד הלידה אבל בפועל כמה ימים לפני לא יכלתי כבר ולקחתי מחלה. תכננתי לחזור לעבוד אבל לא הספקתי...

אחכ בכל הלידות יצאתי מוקדם יותר מלכתחילה כדי לנוח לפני הלידה. בחלק ילדתי מיד וחלק היו לי כמה ימים בבית. אבל כחלד, לא מחלה

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תפני לחריגים

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

ומשתנה בין קבוצות גיל

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

ואם זאת תקינה מורחבת

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

משפחתון או מעון פרטי עולה בערך 3,000

ויש גם באיזור ה2,000

ויש חצי יום ב1,000+ לא יודעת מה המטפלת נותנת שם שזה הסכום שהיא מבקשת

איפה שאנחנו הפרטי עולה עוד יותר וגם אין הבדלי גיל אז שילמתי בגיל 3 3800 לחודש לפני שנה, וזה הזול באזור שלנו

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

מבאס ממש

משתדלת להאמין שהכל משמים לטובה אבל קשוח

בגלל הפרש של 5 ימים.

אין מה לעשות, הגבול צריך לעבור איפשהו ומי שעל הגבול נדפק🙄

אצלנו עושים ש"ב בצהרון (לפחות אמורים. לא תמיד זה קורה. וזה בכל אופן לא כולל דפי קריאה שצריך להקריא להורים).

בעיניי ילדים שחוזרים בארבע וחצי - חמש מהמסגרות, לא צריכים חוגים ולא צריכים גינה, אלא רק בית..

במיוחד שעוד מעט יהיה חורף, וקצת אחרי זה כבר חושך.

אם חשוב לך לצאת איתם עוד, אני מציעה שתצאו לגינה רק בימים שאין חוג. אל תעמיסי עליהם ועלייך יותר מדי, יהיה לשלושתיכם יותר קל.

בהצלחה ♥️

מיותר גם לדעתי חוג. לא צריך. זה ממש מאוחר ולחוץ.

ש.ב גם אצלנו היו עושים בצהרון. בכל מקרה בגיל הזה זה לא אמור לקחת יותר מ 10-15 דק'. ואם זה יותר לעשות רק חלק ולכתוב פתק למורה.

בעיני עדיף לא להיות לחוצים מדי משיעורי בית, אם יש לך כוח וזמן צאו לגינה, ותנסו להקדים ארוחת ערב ומקלחות, להכנס מוקדם למיטה, ולהאריך קצת את הזמן שיושבים איתם לפני השינה, זה הזמן שפתאום הם רוצים לספר מה היה היום.

אוורור זה יכול להיות זמן נחת בבית עם סיפור, חומרי יצירה או משחקי דימיון, ויכול להיות יציאה לגינה.

ביום של חוג לא הייתי הולכת לגינה.

מה התוכנית, ומתי כדאי לאסוף אותם.

וגם לראות אם הילדים נהנים רוצים להישאר, או שהם רוצים לחזור מוקדם.

לפעמים יש בצהרון- חוג/ פעילות, ואולי הם לא ירצו להפסיד.

אצלינו בצהרונים עד 16:00 ולא יותר.

משתנה ממקום למקום.

בין בייביסיטר באיכות ירודה, להעלות, חוגים הוראה מתקנת לשיעורי בית...

ממליצה לך לברר עם נשים מהאזור ששמו הצהרון שנים קודמות.

למה לדחוס לו''ז? לדעתי אחרי ארבע זה כבר לחזור ישר הביתה לאכול פרי, קצת זמן אמא (משחק, יצירה, סיפור), וכבר ארוחת ערב.

אם יש הצהרון חוגים- אל תעמיס עליהם חוגים נוספים. חבל עלייך ועליהם. אם אין, אפשר יום אחד בשבוע ללכת. לא יותר. שיהיה לך בנחת.

שיעורי בית אני הייתי אוהבת להכין איתם אחרי מקלחת וארוחת ערב, כשזה או להכין שיעורים או ללכת לישון... ואז הם שמחים להכין, כי זו האופציה הטובה מבין האפשרויות...

לא אצל כולם זה עובד, כי יש ילדים שקשה להם להתרכז כשהם עייפים. ב''ה לילדים שלי זה התאים (למרות שעכשיו אני אוכלת עם זה חצץ, כשהבת בכיתה ז' נזכרת בעשר בערב שיש לה שיעורים שלוקחים שעה...).

אנחנו נגיד יןצאים לגינה רק בשבתות ופעם ב.. באמצע שבוע. אנחנו מגיעים הביתה אחרי מסגרות וזה הכי נכון לנו במיוחד שהמסגרות מאוחרות והילדים מוצפים מכל היום.

חוגים אני נותנת מגיל שהילד רוצה ומבקש ולא דוחפת לזה, וגם אז פעם בשבוע בלבד. חוג אחד. כשניסיתי אחרת זה היה לי ולהם נורא.

בנימה אישית אתן לך עצה כי נשמע שהילדים מאתגרים אותך והם במסגרת חדשה ומציפה. אם יש לך אפשרות הייתי מוציאה הכי מוקדם שאני יכולה. לי יש ילדה באלף עכשיו ואני משתדלת בימים שאני מסיימת מוקדם לאסוף גם אותה מוקדם כי מסגרת חדשה זה קשה. והכל חדש. וקל וחומר לילדים שמאתגר להם בכללי.

כשהייתי בהדרכת הורים בגישה ההקשרותית ממש דובר שם על הרעה החולה של הדור הזה שזה צהרונים. ובואי גם אני עובדת ואין ברירה וכו.

אבל בגלל שכתבת שאת צריכה את הזמן שלך הייתי במקומך לוקחת יום בשבוע בו אני מוציאה מאוחר ובכל השאר מוקדם, אם זה כמובן מסתדר לך בלוז.

לגבי אוורור, ההפך הוא הנכון. אחרי יום עמוס ילדים צריכים רק בית. משחקים, שב אם לא הספיקו, מקלחת וארוחת ערב בנחת

בהצלחה.

אזור ירמיהו. המליצו לי, לא התנסיתי

יש להם אתר וגם סניף ביפו.

איפה יקר אבל אני מאוד אוהבת את הבדים 'להם והמגוון.

קרא אולי למישהי שהיא התחילה עם פרימולטנור ואז גילתה על הריון?

הכל היה בסדר

רק לא ידעו לחשב גיל הריון לפי ווסת אחרון...

מחשבים לפי הוסת הקודם, היא התחילה לקחת את הפרימולוט הרבה אחרי הוסת וגם אחרי הביוץ, זה לא אמור להשפיע...

( חוץ מזה שמן הסתם היא גילתה את ההריון יותר מאוחר)

לקחת

פרימולוט נור והריון - יש סכנה להריון? - המרכז הרפואי מעיני הישועה

שאלות ותשובות בנושא פרימולוט נור - מעיני הישועה

(השאלה והתשובה הרלוונטית, בתגובה השלישית בקישור הזה).

ההורמון של הגלולה הוא בעצם אפילו תומך הריון

לי קרה שניכנסתי להריון עם פרימולט נור ואחרי שהפסקתי כי גיליתי הריון הפלתי

הרופאים אמרו שזה בגלל הכדור וכשמנסים להיכנס להריון לדחות מחזור על ידי דופסטון

ומאז הרבה שנים לא העזתי לגעת בכדור הזה

כמובן שלא יודעת אם זה באמת בגלל זה אבל מניחה שהרופאים ראו כמה מקרים שזה קרה.

במידה ומגלים הריון

להפסיק אותו בזהירות

ואולי להתייעץ עם רופא

כי הכדור בעצם מכיל פרוגסטרון שתומך בהריון

ויתכן וזה לא טוב להפסיק אותו בבת אחת

דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.

קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..

אשמח למספר אם יש לך

יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי

באיזור ירושלים

ם לך תפני אלי בפרטי

מנסיון אישי

מירושלים, באזור נגיש

תכתבי לי האישי אשלח לך מספר. ממש תותחית.

היתי אצלה אני, עברתי תהליך מהמם ב''ה.

דתיה ומתחשבת בדת בתהליך הטיפול, עמוקה ומהירה וממש טובה.

וגם מקבלת בזום.

קיצור שלחי לי האישי.

מקווה שבאמת יהיה לה זמינות

מעולה, שלחי חי באישי