אף פעם לא עשית טעות, איזו שטות? האם זה מנע ממך אחר כך לחגוג יום-הולדת? לומר תודה לה' יתברך על זה שבכלל נולדת, על זה שיש לך בכלל זכות לעשות משהו עם חייך?
ואם חלילה אדם שחגג יומלדת עד עכשיו, החליט ברגע של רוח-שטות לחתוך את האצבע שלו (אולי אפילו היו לו טיעונים שכליים לעשות זאת, כמו למשל כדי להשתחרר משירות צבאי /עבודה וכדו׳), אז זהו? יותר אין לו מה לחגוג יום-הולדת? לומר תודה לה' יתברך על היום שנולד?
אנחנו מודים לה' יתברך על שנתן לנו מדינה יהודית, על אף שלאט לאט מתפתחת. על אף שהיא לפעמים עושה שטויות, וטעויות, ואפילו כורתת לעצמה אצבעות.
יש לנו את הזכות לקחת את ההנהגה לידיים ולהוביל את המדינה למילוי עוד מטרות שלשמן ה' נתן לנו אותן!
מי שמעדיף להמשיך להתנגד לחסדי ה', להילחם, בכלי המבורך הנקרא "מדינה" שה' נתן לנו כדי לפעול על פי התורה (וכרגע גם בגלל המתנגדים לקיומה היא לא ממלאת את כל ייעודה זה בעולם), זו זכותו. אך עליו לדעת שזו התאבדות, כפירה ברוב חסדו יתברך.
וגם כדאי שאותו אדם ישאל את עצמו איך בד בבד עם כפיות טובה זו, איך בדיוק הוא מרשה לעצמו להשתמש ברגע זה ברשת האינטרנט או הסלולאר שהמדינה מתפעלת כאן, או בתשתיות שהמדינה הקימה כאן? בכבישים שהיא סללה כאן? בתאורת הרחוב? להנות מהמים שזורמים בברזים? חשמל? האם הוא בעצמו לוקח את פח האשפה לחירייה?
ובכלל, לפני קום המדינה, ולולא הוקמה, מי בדיוק היה מאפשר לנו לגור ביהודה ושומרון?? להקים עולם של תורה בסדר גודל שיש כיום? התורכים? הבריטים? מי??
אז תגידו, אין מספיק סיבות טובות להלל ולהודות לה' יתברך על רוב חסדיו?
ואם חלילה אדם שחגג יומלדת עד עכשיו, החליט ברגע של רוח-שטות לחתוך את האצבע שלו (אולי אפילו היו לו טיעונים שכליים לעשות זאת, כמו למשל כדי להשתחרר משירות צבאי /עבודה וכדו׳), אז זהו? יותר אין לו מה לחגוג יום-הולדת? לומר תודה לה' יתברך על היום שנולד?
אנחנו מודים לה' יתברך על שנתן לנו מדינה יהודית, על אף שלאט לאט מתפתחת. על אף שהיא לפעמים עושה שטויות, וטעויות, ואפילו כורתת לעצמה אצבעות.
יש לנו את הזכות לקחת את ההנהגה לידיים ולהוביל את המדינה למילוי עוד מטרות שלשמן ה' נתן לנו אותן!
מי שמעדיף להמשיך להתנגד לחסדי ה', להילחם, בכלי המבורך הנקרא "מדינה" שה' נתן לנו כדי לפעול על פי התורה (וכרגע גם בגלל המתנגדים לקיומה היא לא ממלאת את כל ייעודה זה בעולם), זו זכותו. אך עליו לדעת שזו התאבדות, כפירה ברוב חסדו יתברך.
וגם כדאי שאותו אדם ישאל את עצמו איך בד בבד עם כפיות טובה זו, איך בדיוק הוא מרשה לעצמו להשתמש ברגע זה ברשת האינטרנט או הסלולאר שהמדינה מתפעלת כאן, או בתשתיות שהמדינה הקימה כאן? בכבישים שהיא סללה כאן? בתאורת הרחוב? להנות מהמים שזורמים בברזים? חשמל? האם הוא בעצמו לוקח את פח האשפה לחירייה?
ובכלל, לפני קום המדינה, ולולא הוקמה, מי בדיוק היה מאפשר לנו לגור ביהודה ושומרון?? להקים עולם של תורה בסדר גודל שיש כיום? התורכים? הבריטים? מי??
אז תגידו, אין מספיק סיבות טובות להלל ולהודות לה' יתברך על רוב חסדיו?
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל