http://a7.org/?file=20140509115133.jpg

בס"ד

הרב מדן מאשים את נוער הגבעות בזה שהם מעצבנים

את הערבים (לא עלינו רח"ל)...ובגלל זה אם ערבי יחטוף תסכול

וירצה לשרוף בית כנסת זה לא אשמתו אלא אשמת הנער שעיצבן

אותו.(ואז חל על אותו נער דין רודף וצריך להסגיר אותו)..אז באותה

מידה ערבי שייעצר על ידי צה"ל ויהיה מתוסכל  ויבוא לדקור יהודי בגלל

זה החייל אשם בזה שהוא עצר את הערבי...בקיצור דברי הבל

הוא כותב שיש למבצעי "תג מחיר" דין רודף,

אז למה למסור למשטרה?זה ממש לא "יכול להצילו האחד מאיבריו" העבר מוכיח שהמטרה לא מצליח לטפל בהם ולמנוע את המסירה.למה הוא לא אומר להרוג?אם זה רודף,למה רק ל מסור למשטרה?ממש לא הצלחתי להבין.

מי רוצה להמר כמה זמן יקח עד שבהר עציון יוציאו פאשקווילים על שלושת השבועות?

זה רק מוכיח את התזה שלי, שככל שאתה ציוני וממלכתי יותר אתה גלותי יותר

האם אתם לא חושבים שפגיעה בצה"ל (לא בערבים) היא חילול ה' גדול?

לא משנה איזה בגדים הם לובשים.לצערנו לפי צריך.

חייל דרוזי או ערבי לדוגמא אין לי שום בעייה שיפגעו בו.

טיפה הוקרת הטוב!

שגוזלים ממני את הארץ שלי.

הוא מגן על המדינה,כמו שצרפתי מגן על צרפת.

הם לא רצו אותי,אני לא רציתי אותם,הסתדר מצויין ברוך ה'.

ב"ה

אבל אם אתה לא שירתת בצהל על סמך מה אתה אומר שהוא לא עומד איתי כתף אל כתף?

גם במדינה מתוקנת שיהיו בה גויים (גרי תושב ששומרים 7 מצוות בני נוח) הם לא יהיו בצבא,בטח שלא מפקדים.

ב"ה

ואתה מערבב בין האידיאל - צבא מלוכה, אין גויים לא מפקדים ולא חיילים, גר תושב, וכו'

לבין מה שיש כיום , גויים גם מפקדים וגם חיילים.

ובבקשה תסביר לי מה זאת אומרת שהוא לא עומד איתך?

רק בגלל שהוא גויי אתה חושב שהוא שונא יהודים? שונא אותך?

מי שמתבלבל פה זה אתה.

הוא לא עומד איתי,כי אני לא הייתי בצבא,הוא לא שם בשביל להגן על היהודים אלא על המדינה ואזרחיה,הגויים והיהודים כשווים.

גם צה"ל בכללותו הוא כזה לדעתי.

אבל החייל היהודי הפשוט אני מניח שהוא כן שם בשביל להגן על היהודים אך לפעמים מטעים אותו,לך אין לי שום דבר נגדי,אלא אם כן הוא דוחק אותי לפינה.

ב"ה

למקרה שמישהו הבין אחרת,

הוא עומד איתך באותה מידה שהוא עומד איתי ובאותה מידה שהוא עומד עם שאר ה"אזרחים" שיש במדינת ישראל,

אז נכון הוא גויי, אבל שלא נשכח ולו לרגע אחד שאותו הגויי יחטוף כדור בשביל כל אחד מחברי המחלקה שלו, והוא יחטוף את הכדור הזה כשהוא בעזה או בלבנון או אפילו ביו"ש כשהוא שומר עליך.

אז נכון, שיש פעמים שצהל שלנו עושה דברים שלא ראויים ולא נכונים בכלל! אבל זה אותו הצהל ששומר עליך. ושלא נקל ראש בזה, יש דברים שאסור לעשות בשום אופן.

גם חייל צרפתי מגן על צרפת ומוכן לחטוף כדור בשביל כל אחד מחברי המחלקה שלו,

זה לא קשור ליהדות.

ב"ה

אז בגלל שהוא גויי לא צריך להוכיר אותו?

ולא צריך לכבד אותו?

אלא צריך לבזות אותו ולקלל אותו וכו'?

לא צריך לכבד אותו הוא בסך הכל אזרח נאמן של מדינת ישראל כמו עוד הרבה גויים ברחבי העולם שנאמנים למדינה בה הם גראים.

מישהו "ביזה קילל"?לבזות ולקלל לא עוזר כל כך צריך לגרש אותו מהארץ,ובכל מקרה בוודאי שאם יש צורך לפגוע בחיילים עדיף לפגוע בגויים.

ב"ה

ציטוט מדבריך "חייל דרוזי או ערבי לדוגמא אין לי שום בעייה שיפגעו בו."

יש לך הגדרה יותר טובה לכפוי טובה?

אז נכון לא קיללת אותו, אתה צדיק גמור,

אבל לפגוע בו? מאיפה אתה מתיר לעצמך להתנהג ככה?

לא ראיתי בשום מקום שגוי כשהוא מתגייס לצה"ל נהיה גדר תושב (מה גם שגר תושב לא נוהג בזמן שהיובל לא נוהג)

ב"ה

זה בסדר לפגוע בכל גויי?

כי אם כן , נגמרו לי התשובות בשבילך.

ב"ה

מאיפה אתה מביא את מה שאמרת אני לא יודע.

לפגוע בגוי? סתם? בלי סיבה?

למה??

באמת שאני לא מבין את זה.

בהצלחה לך אחי!

אם הוא בארץ.

גם ביחס לגויים בארץ.

"אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק."

"רבי יוחנן הוה קאי מקמי סבי דארמאי אמר: כמה הרפתקי עדו עלייהו דהני. "

גם רבי יוחנן בן זכאי וגם רבי יוחנן חיו בארץ ישראל.

וכל שכן במקרה שיש מקום להכרת טובה, שמצאנו אפילו כלפי מצריים - "לא תתעב מצרי".

מי אמר שלא מדובר על גר תושב?

אם מדובר דווקא על מקרים חריגים, זה היה אמור להיות מוזכר.

ב. ע"פ הזכור לי, לא מקבלים גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג.

ואם ניתן להחיל חלק מדיני גר תושב גם על גוי שומר שבע מצוות שנמצא בארץ (כפי שזכורה לי טענה כזו, לא עיינתי בנושא) ועל גויים כאלה מדובר, אז ייתכן שגם הדרוזים בכלל זה.

בגלל שהוא גוי לא צריך לכבד אותו.

(עיין ברש"י 'לא תחונם')

זה איסור מהתורה. דרך אגב.

הוא לא צריך להיות פה בארץ.

אסור לו להיות פה.

הוא גוזל ממך את הארץ שלך,

ועל כך אתה מכבד אותו?!

תמוה בעיניי.

ב"ה

למען בטיחותך אני לא מבין איך את כל כך כפוית טובה?

איך?

אז נכון , אסור שהוא יהיה פה!

אני מסכים,

אבל לא לכבד?

הוא מוכן למסור את נפשו למען המדינה הזאת.

ואת בהנד עפעף זורקת אותו לשועלים.

באמת שאני לא מצליח להבין איך

אהבתי!

תראה.. נדגים את זה במשל פשוט.

נסכים שהם "אורחים" לא רצויים?

הרי אמרת שאסור לו להיות פה.

מי שאחראי על הבית שלי כרגע לצערי,

נקרא לו ביבי נתניהו, החליט לא להוציא מהבית

את הגויים, והוא פועל כנגד מי שהאורחים האלו פגעו בו.

למה?

לא יודעת.

בקיצור, אותו אורח החליט לצאת כנגד החוקים שקבועים בבית.

ולכלך, וקרע, והשחית, ופגע באחת הבנות בבית,

הרביץ לאחד הילדים, ארגן מתקפה על האבא בבית,

אבל גם שלח את בנו לעזור לשומר לשמור על הבית,

הווה אומר: ארגנו לו סידור לשלוש שנים,

אבל הוא לא רצוי.

לא אני כפוית טובה, הוא גוזל ממני את כל מה ששייך לי.

למה שאני אכבד אותו?

ונעזוב את המישור המוסרי ונעבור לחוקי התורה.

יש איסור לא תחונם, לא לתת להם חן. לתת חן זה גם אומר לכבד אותם.

וזה אסור. ולא אני אמרתי.

ולדעתי לא בצדק

יש איסור לשבח גויים. זה איסור דאו'

יש מחלוקת אם זה שייך בגוי מוסלמי שאינו עובד ע"ז, (כמו המח' בהיתר מכירה) אבל ההיתר חלש

יש חשש איבה, ולא צריך להזיק להם בגלל זה, אבל לא לכבד אותם

גם לומר שלום לגויים כתוב בשו"ע שהותר רק מפני דרכי שלום, ומה שצריך להקדים לו שלום די שלא תצטרך לומר לו שלום פעמיים. (מי שעונה לשאילת שלום עונה "שלום שלום")

והסיבה של זה כתב החינוך - כדי שלא ילמד ממעשיו

אז הוא יכול להציל את החיים שלך, זה לא אומר שטוב להיות חבר שלו. חייב להיות מחיצה בינינו. אסור לשבח אותו, צריך להודות לו מפני דרכי שלום, זהו!

אני מתפלא שמי שהולך לצבא יחד עם גויים לא למד לפני כן בעיון את ההלכות של התנהגות עם גויים!

(וסתם כך דרך אגב, מי הטיפש שמוכן לספוג כדור בשביל חבר מחלקה שלו? חייך קודמים!)

אני לא בטוח. ממש ממש לא בטוח. האם אתה למדת הלכות מלחמה של המציאות כיום לפני שאתה זורק את זה בפשטות כל כך לאוויר? הרי אם חייך קודמים - למה אתה נלחם בכלל? זהו - שדין חייך קודמים מתקטן הרבה יותר כאשר מדובר במצב מלחמה - זה לא פשיטא לך?

בהלכות מלכים כתוב ברמב"ם מי מוציא למלחמה - מלך!

מכיון שאין מלך היום, כל דיני מלחמה לא נוהגים כלל. אכן!

אתה מדבר איתי על הלכתא למשיחא?

וגם אז מצינו רק במנ"ח שפיקו"נ סביר לא נדחה במלחמה, אבל לחטוף כדור בשביל חבר? מהיכי תיתי?

מילא היית אומר לי מלחמה להרחיב גבולות ישראל, הייתי מסכים איתך - אבל מלחמה של להציל את עם ישראל מכליה? לזה רק מלך יכול להוציא?

מצטער, אפילו גדולי הרבנים החרדים הספרדים והאשכנזים חולקים עליך בזה. וודאי שיש מלחמת ישראל מיד צר כיום, ובמלחמה כזאת אפשר לסכן את חייך למען חיי חבריך. בהחלט.

ולא, ממש לא הלכתא למשיחא.

תמה אני עליך איך אתה אומר שאין כאן מלחמה כלל כשאתה חי רק בזכות חיילי צה"ל ששומרים עליך יום וליל. מוזר מאוד מאוד מאוד. 

וברמב"ם אין הגבלה על איזה מלחמה מדובר

ומה הקשר שחיילי המדינה הציונית מגינים עלי מהערבים? בגלל זה יש לזה שם מלחמה? למה בגלל שהם מגינים עלי מוכרח שזה הופך למלחמה

מה מוזר כאן? מלחמה היא ענין הלכתי שיש לו נפ"מ להלכה (למשל היתר יפת תואר) אם אין לזה שם מלחמה זה לא אומר שהם לא מגינים על יהודים ותודה להם

(הם הרי לא אשמים שהציונים הקימו כאן מדינה והתגרו בערבים, היום צריכים אותם כי בלעדיהם היה כאן מאד מסוכן, אז תודה להם)

(ובתוך דבריך עברת ל"סיכון" בשביל אחרים, בזה אני מסכים שלפי דברי המנ"ח שפיקו"נ לא דוחה מלחמה בסיכון סביר, יהיה מותר לסכן את עצמך בשביל חביריך אם יש סיכון סביר, אבל זה לא "לחטוף כדור בראש בשביל חבר מחלקה", אלא להסתכן בשבילו)

מלחמת מצווה

הרמב"ם בהלכות מלכים (ה,א) הגדיר מלחמת מצווה: "...ואי זו היא מלחמת מצוה? זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם...". בוודאי שהסכנה הקיומית של מדינת ישראל מאויביה מגדירה את המציאות כמלחמת מצווה. וכך סוברים גדולי הפוסקים בדורנו וביניהם הרב אלישיב זצ"ל (תשובה לרב שילת בחוברת "באורין דאשא" שיצאה אחרי מלחמת יום הכפורים).

ואם הוא פוסק שבדורנו מדובר במלחמת מצווה, פשוט שהוא מתכוון שזאת מלחמה מלחמה - מלחמת מצווה במובן של המילה מלחמה כמו שאתה לא מוכן לקבל.

בנוגע לגדולים אחרים אחפש עוד, אבל לפחות בנוגע לגדול הדור האשכנזי כבר הבאתי לך ציטוט בשמו (אומנם לא הציטוט המדויק מתוך החוברת, אבל זה רק כי אין לי אותה אישית...)

שהרי מסרו נפשם למען עם ישראל במלחמות - ואז וודאי שלא היה מלך ולא היה, לדבריך, גדר מלחמה, ואם כך, חייך קודמים לחיי חבריך.

האם גם החשמונאים עברו עבירה?

אגריפס לא קרא פרשת המלך?

אני אומר שאפילו אגריפס שהיה בן עבדים ואסור למנותו למלך, יש לו דין מלך כיון שלמעשה מינוהו העם למלך עליהם (כלשון הריטב"א  כתובות יז. שכיון שהוא מלך אע"פ שהוא שלא כדין, צריך לכבדו)

כ"ש מלכי בית חשמונאי שהם ראויים למלוכה (מלבד מה שיש בעיה שאינן משבט יהודה)

האמת שאני נבוך בזה, כי ברמב"ם מבואר שמינוי מלך צריך נביא, ואותם לא מינה נביא, ומצד שני מבואר בגמ' שיש לאגריפס דין מלך שאם מחל על כבודו אינו מחול, ובדרב"ז (מלכים פ"ג ה"ה) מבואר שגם בלי נביא אם מינוהו כל ישראל יש מצות כבוד למלך כזה. ולא ביאר אם יש לו דין מלך לכל הדינים

(לא מתיימר שאני יודע את הנושא ברצינות, אני מביא מה שראיתי מלמעלה)

אחרי המרד הם מינו את עצמם לנשיאים כדי להדגיש שהם לא מלכים

ובזמן השופטים גם לא היה מלך אלא שלטון רוחני ובכ"ז יצאו למלחמה.

ויהרג ובל יעבור לא מצדיק יציאה לקרב, שיברחו ויתחבאו כמו שעשו קודם. 

לא יודע למה אתה מתכוין

גם יהושע נחשב מלך שמי שלא מקשיב לו יומת, הרי משם נלמד שהעובר על דברי מלך חייב מיתה

כנראה שלא לכל הדינים צריך מלך גמור

לברוח ולהתחבא לא נראה לי חכם, ימותו כך הרבה יותר

שאר השופטים היו מלכים? לא משמע כך.

ואם כן גם השלטון כיום לא גרע לענין זה.

סביר להניח שלא, תקופה די ארוכה אחרי מות יהודה הם התחבאו

וממה שנשאר מהתקופה נראה שהם שרדו טוב 

יש בשילטון הציוני 3 חסרונות

1. לא מינו אותו רוב ישראל, רוב ישראל אינם כאן בכלל

2. הוא שליח של גויים ומומרים

3. אין אדם שהוא המלך, אלא יש כאן פיזור סמכויות, כך שאי אפשר לומר על אף אחד שהוא המלך

קשה לי להיבנס לשיקולי המלחמה שלהם, אבל בעיקרון די ברור שלהתחבאות זה לחכות שיתפסו אותך

1. הקיבוץ הגדול ביותר של ישראל מינה אותו, 

וגם את בר כוכבא לא מינו הרוב, שהרוב גלה.

2. אז מה? (וגויים הם מיעוט קטן בענין) גם אגריפס מונה ע"י הרומאים, (צאצא של הודוס שמונה ע"י הרומאים)

3. מה זה משנה? גם השופטים לא היו מלכים לשום ענין מכאן שאין צורך בדין מלך.

2. אני מתכוין שברור לי שעם ישראל לא לוקח רשעים כאלה להיות מנהיגים, והסיבה שנבחר רשע כמו נתניהו זה רק בסיוע של גויים ומומרים. לגבי אגריפס אתה נכנס להסטוריה שאני לא בקיא בה

3. לא הבנתי. כתוב ברמב"ם שהמלך הוא זה שמוציא את העם למלחמה. זה מפורש ברמב"ם, זה לא חידוש שלי! איך אתה יכול לכתוב בפשיטות "אין דין מלך"?

בינתיים קצת חיפשתי, עי' בשו"ת היכל יצחק או"ח סי' ל"ז שהביא שהרב קוק חידש שיש דין מלכות גם ל"כלל ישראל" בכללותו, והוא מחדש שם שהישוב בא"י מועיל לענין זה. והוא כותב שם במפורש אינו מוסכם כלל

והרב הרצוג אומר שם במפורש שגם למלחמת מצוה צריך מלך, וזה תלוי במחלוקת הזאת

http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22218&st=&pgnum=115

שגם הוא טוען שאין דין מלחמה היום

(אני לא מצליח להשיג את זה! אם יש לך את המאמר שלו שם , אני אשמח מאד!)

הרב עובדיה כן מתייחס לחיילי צה"ל כמקיימי מצווה

בפנים

אין לאף אחד כאן אוצר החוכמה?

זה נמצא בספר "משא עובדיה" שתי מאמרים בענין שטחים תמורת שלום, ומצות ישוב א"י

אם יש למישהו ויכול להעלות את זה, יבורך מן השמים!

אלא על חלק (ע"ע דבורה) ובכ"ז הוציאו למלחמה

2. עם ישראל כבר בחר גרועים מאלה (ולממלכת ישראל לא היה מלך אף פעם? 

הם כל הזמן עבדו את העגלים)

3. נכון אבל הוא קשה מבחינת המציאות שיצאו למלחמות ללא מלך, לכן כדאי להידחק בדבריו

(יש גם גירסה שגורסת בדבריו דווקא מלחמת רשות)

[אישית אני חושב שהרמב"ם מתכוון שאין את המצוות של המלחמה ללא מלך וסנהדרין

אבל וודאי מותר לעם לצאת למלחמה, בדיוק כמו שלאדם מותר לעבוד למרות שאליו הוא נושא את נפשו

ללא צורך בהיתר מיוחד כי זו הדרך הנורמלית]

(סנהדרין זו קושיא הרבה יותר חזקה בגלל שבמרד בר כוכבא לא היתה סנהדרין בלשכת הגזית) 

אמרתי שאין לזה שם מלחמה, זה סתם השתדלות רגילה, נראה לי שאנחנו לא חולקים

נפ"מ שאין דין יפת תואר

ונפ"מ שאין חיוב לאדם לסכן את עצמו בשביל חבירו. האם מותר? מחלוקת גדולה ויש מתירים. אני התפלצתי מאדם שמוכן ממש למסור נפש (שזה אסור גם במלחמה), לא להיכנס לסכנה.

אגב לא ברור כלל שצריך סנהדרין בלשכת הגזית בשביל זה, לי עיקר מה שמפריע זה שצריך נביא

חובה להילחם בשביל זה כיוון שאין דרך אחרת.

לסכן עצמו בשביל חבירו כיוון שזו דרך מלחמה וא"א אחרת ברור שאם אתה סובר שמותר 

להילחם למרות שזה סכנה גם יהיה מותר להסתכן בשביל חבר.

אאל"ט סנהדרין שלא במקומה אין לה דין סנהדרין והרמב"ם מציין שצריך סנהדרין

(ודרך אגב מאותו מקום נראה שנשים משתתפות במלחמת מצוה אם מדייקים בלשון שם)

כיבוש א"י בלי "מלחמה" לא נאמר עליה שהיא דוחה ספק פיקו"נ, זה דין מיוחד במלחמה

לא הבנתי את המשפט השני. אין כאן "היתר" להילחם. לפעמים הסכנה להישאר בבית יותר גדולה מלקחת נשק ולירות באויבים, אז אדם מנסה להציל את עצמו ויורה, זה לא "היתר" ולא "מלחמה", זה פשוט נסיון להציל את עצמך.

אם אתה לא בסכנה, והשכן שלך בסכנה, האם תיכנס לסכנה בשביל להציל אותו? אתה לא חייב, והרדב"ז סובר שאעפ"כ מותר לך

גם קידה"ח צריך סנהדרין, ושם מועיל גם שלא במקומה

(לגבי נשים הרדב"ז אומר שכדי נסבה, או שמדיבר באשה נשואה שמטפלת בבעלה)

וזה מחלוקת רמב"ם ורמב"ן לגבי קידה"ח אם מועיל סנהדרין שלא הלשכת הגזית

למה לאדם הפרטי מותר להתגייס הרי הוא מסכן את עצמו יותר מאשר שהוא ירד מהארץ?

אני סובר שכמו שלאדם מותר לעבוד בעבודה מסוכנת כי זו דרך העולם כך לעם מותר להילחם

וזה לא נקרא שנכנסים לסכנה.

קדה"ח מצריך סנהדרין??? מנא לך הא?

הרדב"ז מדבר על כלה מחופתה, אני מדבר שהרמב"ם מדגיש שלא צריך לכתוב שנשים פטורות 

מכל מיני דברים ואחד מהם הוא מלחמת רשות מכאן שממלחמת מצוה היא לא פטורה

אולי

לגבי קידה"ח עיין כאן

20140512003736.docx

לגבי הרדב"ז אחרי שהרדב"ז אמר כן על כלה בחופתה שמדובר על מלחמת מצוה, בע"כ יפרש כן גם ברמב"ם (אגב על איזה רמב"ם מדובר?)

אבל הפסוק שאליו הוא נושא את נפשו נוקט בפשטות שאדם מסכן את חייו בעבודתו.

כל הדיון הוא מהרמב"ם בסוף ספר המצוות.

הרדב"ז לא התייחס לחלק ההוא ברמב"ם אחרת לא היה כותב כדי נסבה (זה פשוט לא שייך שם)

החכמתני. (אבל צריך לברר מה הגדר של סנהדרין לענין מלחמה כדי לדון האם שייך כאן סנהדרין שלא במקומה)

המלוכה של בית חשמונאי התחילה רק לאחר המרד והניצחון. כשהתחיל המרד לא היה שום מלך בישראל, היסטוריה פשוטה של בית שני...

חוץ מזה שמאוד תמוה לי שאתה מגדיר פתאום מלך לפי מה שהעם ממליך גם אם הוא לא מבית דוד. ובכל מקרה, אם ככה, יענו לך שגם כיום העם קיבל עליו את הממשלה וזה מעין מלך.

אבל לא ענית על החשמונאים, מהקושיה שהקשתי עליך.

לפחות תילחם. 

ה"מעין מלך" שלך אין לו שום משמעות בהלכה. זה לא מלך זה רשימה של אנשים שכל אחד ממונה על משהו,

וגם לא קיבלו אותו רוב ישראל, כידוע רוב ישראל נמצאים בגלות (מלבד מה שבבחירות בוחרים גם גויים ומומרים שהם לא חלק מעם ישראל)

ולגבי למה מועיל מה שהעם ממליך עי' מה שהבאתי לפני כן מהרדב"ז, וכבר כתבתי שאני עדיין נבוך בזה

האם הוא עד כדי כך טיפש שהוא לא יודע מה שאתה יודע?

ואני לא מבין - בזמן מרד החשמונאים זה היה מלחמה או לא היה מלחמה - בהגדר המלחמה שאתה מגדיר?

האם יש חילוק בין זמן מרד החשמונאים לבין היום? באיזה דבר?

לא

כן, היום אין גזירת שמד (חוץ מגזירת הגיוס, אבל אפשר לשבת בכלא, לא צריך להיהרג)

 500 מליון ערבים שרוצים לזרוק אותך לים?

ברור שאין גזירת שמד אפקטיבית היום - כיוון שאנחנו נלחמים נגדה.

גזירת שמד זה שמחייבים אותנו לעשות עבירות

אז ירצו להרוג אותך וכיוון שרוצים להרוג אותך אתה נלחם.

כאן הם פשוט חסכו את השלבים הראשונים וישר קפצו לקטע שלהרוג אותנו

אני כבר הגעתי למסקנה שאיתך אין לי ויכוח

כי אתה לא מדבר על "מלחמה" עם הלכות מלחמה, אלא על נסיון הצלה טכני

ותן טל כן דיבר על "מלחמת מצוה"

אלא גם אז זו לא היתה מלחמת מצווה? 

קודמים לחיי חברו - שילחמו נטו בשביל עצמם, לא בשביל אחרים. הם יכולים גם לברוח ולהסתתר וככה לא יחייבו אותן לעבור על דתם.

אז גם החשמונאים עשו עבירה של חייו קודמים?

וגזירת שמד ברור שזה גם סכנת חיים. בזמן פורים לא היה מלך ועם ישראל יצא להילחם על נפשו. למה?

אם זה נקרא גזירת שמד - האם כוונתם להעביר על דת

והוא מסיק להקל

לא ראיתי בפנים את כל התשובה, זה ספר של מוסד הרב קוק של תשובות של רבנים שנכתבו בשואה

בפורים לא יצאו להילחם (אע"פ שגזרו לא ללמוד תורה, תפילין מילה, יו"ט) ר' אלחנן וסרמן מסביר שזה בגלל שהגזירה היתה בעיקר על הגוף.

איך כל כך ברור לך ששמד זה על הגוף? ממה שאני מכיר בחז"ל גזירת שמד היא רק להעביר על דת (לא שזה משנה כל כך)

הודעה מעל ההודעה של החשמונאים

אומרים בשם הרב אלישיב המון דברים,

אנשים הבניו אותו בצורה שהם רוצים, והוא היה מדבר מאד בקצרה.

כל עוד לא מביאים כתב שלו עם ניסוח ברור אי אפשר לסמוך על זה

אם היה לי החוברת המדוברת הייתי מצטט לך במדויק מה ששם. אבל להטיל ספק תמיד תוכל ותוכל.

האם אתה באמת משוכנע שהרב אלישיב לא חשב ככה?

ונניח לרגע שהוא באמת חשב ככה - מה תגיד על זה? אה,ברור, הוא לא הרב שלך - אבל עדיין, גדול דור חרדי אשכנזי - שהם היו הרבה פחות ציונים מהחרדים הספרדים - אומר שמלחמת ישראל כיום היא עזרת ישראל מיד צר, מלחמה לכל דבר ועניין. 

אני פשוט למוד ניסיון עם הרב אלישיב, שיותר מדי תולים בו בוקי סריקי

לא ביקשתי שתראה לי את כתב ידו, אני רוצה ניסוח שהוא כתב, כי לומר "שמעתי מהרב אלישיב", זה לפי ההבנה שלך, ואולי לא הבנת אותו

וברור שהרב אלישיב הוא משקל

למעשה אני עצמי הבאתי את הרב הרצוג, והוא שם סובר כמוך

וכן מצאתי שהציץ אליעזר סובר כמוך

אבל שניהם מבוססים על חידוש עצום של הרב קוק, שחלקו עליו, כמו שהבאתי כבר לעיל

אני לא אומר שאין צד כזה, השאלה מה המשקל של זה. כמה רבנים סברו כמותו וכמה חלקו עליו

וסליחה על השאלה, אתה אישית גם כן מתייחס לזה כמחלוקת?

מהיום והלאה תאמר - יש מחלוקת אם זה מלחמת מצוה, ולפי הרב שלי זה מלחמת מצוה, וכך אני נוהג

או שאתה תשכח מהדיון כאן, ותטען בודאות שזה מלחמת מצוה וזהו?

ישנן הרבה מחלוקות בעם ישראל ובהלכה, וודאי, וכל עוד אין סנהדרין וודאי שברור לי שכל אחד הולך לפי רבו - וטוען שזה בוודאות ככה או ככה...אבל לא טוען שאין כאלו שטוענים אחרת ממנו...אתה מבין את הראש שלי?

אגב - הבנתי שאתה הולך לפי הרב עובדיה -היכן בכתביו הוא כותב שאין פה דין של מלחמת מצווה והצלת ישראל מיד צר בכלל? זה משונה לי לגבי הרב עובדיה, שיגיד דבר כזה - ש לך מקור לכך? או שאולי ברור לך שלזה לא צריך מקור כי זה ההיגיון הרגיל ורק אם רוצים לטעון אחרת צריך מקור?

בכל מקרה אם יש לך מקור כתוב של רבנים שטוענים שהמלחמה עכשיו להצלת עם ישראל מאויביו, זה לא מלחמת הצלת ישראל מיד צר - אשמח שתראה לי זאת.

מצוה"

הרב עובדיה לא מדבר במפורש על הנושא, אבל אחת מהסיבות שהוא כותב שאין מצות כיבוש א"י בזמן הזה היא שצריך מלך ואורים ותומים בשביל לצאת למלחמה אפילו במלחמת מצוה, וזה לא שייך בזמנינו

כך שנראה מדבריו שאין היום כלל מלחמת מצוה

20140513005157.pdf

20140513010539.pdf

זה נמצא בעמוד הראשון של הקובץ השני, התשובה מתחילה בסוף הקובץ הראשון (פשוט נתנו לי את זה מחולק לשני קבצים)

ואיך רבי עקיבא תמך בבר כוכבא?

 הוא היה מלך?

החשמונאים היו מלכים כשיצאו למרד?

עדיין לא קיבלתי תשובה על זה...

ובכל מקרה - עזרת ישראל מיד צר זה בלי קשר לכיבוש ארץ ישראל - זה גם במקומות אחרים בעולם, אבל בוודאי שגם כאן, כדי להציל את עם ישראל ממווות, בוודאי שאנחנו חייבים לצאת למלחמה נגד האויבים שלנו. האם אתה בעצם אומר שהרב עובדיה מגדיר את המצב עכשיו לא מלחמה להצלת ישראל אלא רק, נגיד "פעולות נקודתיות של פיקוח נפש אבל לא מלחמת עזרת ישראל מיד צר"?

קשה לי להאמין שבאמת הוא לא ראה במצב של עכשיו הצלת ישראל מיד צר, אני מקווה שאצליח אולי לבדוק את זה, אולי בפעם הבאה שאהיה בשיעור של הרב בוטבול אשאל אותו, אם אצליח

מי שיכבוש היום את א"י הוא "כובש את א"י"

מי שמציל את ישראל מיד צר הוא "מציל ישראל מיד צר"

אין על זה ויכוח

השאלה היא האם מה שזה כיבוש א"י\הצלת ישראל הופך את זה אוטומאטית למלחמת מצוה או לא. כיון שמבואר ברמב"ם שלצאת למלחמה יוצאים רק ע"י מלך (והרמב"ן מוסיף אורים ותומים) נמצא שאין כאן מלחמת מצוה

אז מה זה כן? - כמו שהגדרת יפה זה פעולה נקודתית לפיקוח נפש.

למאי נפ"מ?

א. שאין דין יפת תואר, כי זה לא מלחמה

ב. דעת המנ"ח שאין פיקו"נ דוחה מלחמת מצוה, כאן זה לא יהיה שייך כי זה לא מלחמה (זה בעצם מה שהרב עובדיה בא לומר)

ג. לגבי א"י זה נפ"מ שאנחנו בכלל לא חייבים לכבוש את הארץ היום, כי לכבוש התורה חייבה רק ע"י "מלחמה", וכיון שאין לנו אפשרות למלחמה, לא שייך בימינו מצות כיבוש, וה"מ כיבוש,אבל ודאי שייך מצות ישוב א"י בזה"ז לדעת הרב עובדיה, כמו שמובא בקובץ הראשון שהבאתי, כי לשבת בא"י בלי להילחם אין צורך ב"מלחמה"

(יש לו שם עוד שתי טענות למה אין מצות כיבוש א"י בזה"ז, אבל חבל לסטות)

אז אני אומר שוב

אה"נ זה לא היה מלחמת מצוה גם אז

נלחמו כ"פעולה נקודתית לפיקוח נפש" כלשונך

הרי כל הדיון שלי ושלך התחיל מכך שטענת שאין עניין כאן של לסכן את עצמך בשביל אחרים - ואם ככה, אז אני אשב בבית ואלחם רק נגד מי שירצה להרוג אותי ספציפית - למה אני יוצא להלחם בשביל כל ישראל? אני מסכן את עצמי סתם! וחיי קודמים לחיי האחרים!

אני לא מבין אותך - להלחם בשביל עם ישראל ולסכן בכך בוודאות את חייך, מותר, לפי מה שאתה אומר כאן, אבל לסכן את חייך בשביל להציל את חברך למלחמה - כאשר בכל מקרה אתה כבר בתוך סכנת חיים של מלחמה ורק מגביר קצת את הסכנה בשביל רווח גדול יותר, ככל הנראה, מול הסיכון - ואת זה, אתה אומר שאסור כי "חייך קודמים". לא מובן לי דרך החשיבה שלך, ואיך אתה מבצע חילוק בין שני הדברים.

ולא רק מסתכן, וזה הקפיץ אותי

האם משתלם להסתכן קצת יותר כדי שבסופו של דבר יהיה לי פחות סכנה? מסתבר שכן

אני מזכיר שכתבתי כמה פעמים שיתכן מאד שמותר לאדם להסתכן בשביל חבירו, הוא רק לא מחויב לעשות את זה.

כחייל הולך להילחם במקום מסויים שיש סיכון גבוה שימות - זה לא בשבילו, אלא בשביל עם ישראל. הוא לעצמו יכול לשבת בבית ויהיה מישהו אחר שכבר יילחם וישמור עליו ועל עם ישראל, ולא עצמו יהיה אקדח בבית ומי שירצה להרוג אותו - הוא כבר יגן על עצמו.

עדיין לא הבנתי מדבריך אם אין פה מצווה של מלחמת ישראל מיד צר - למה מותר לי לסכן את החיים שלי ברמת סיכון כזאת רצינית, אם חיי קודמים לחיי חברי?

שכל ירא ה' ושומר מצוות שחרד לדבר "חייך קודמים לחיי חברך" - יישב בביתו ולא ילחם וככה חייו יהיו הרבה יותר מוגנים.

לא הבנתי איך אתה מתרץ את זה לשיטתך.

בשו"ת דברי יציב-

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15078&st=&pgnum=208

הוא אומר בקצרה שמותר להסתכן ואפילו להתאבד ממש לצורך רבים גם אם אין לו שם מלחמה

כמו שמצינו שמותר לעבור על גילוי עריות בשביל הצלה דרבים. וה"ה רציחה, וא"כ גם להתאבד זה איסור רציחה ולא יותר

אם נמשיך עם הקו שלו, זה יוכל להיות היתר לנוהל חניבעל - גם זה רציחה לצורך הצלת רבים.

והדברים מחודשים מאד מאד!

אבל הוא מתייחס שם גם לאפשרות שבסמכות השלטון להוציא את העם למלחמה. (וראה את דברי המאירי שהובאו שם).

ב"ה

אתה צודק בחלק של השלום לגויים,

באמת צריך להיזהר מזה.

אני לא יודע איפה שירתת אבל בלחימה אתה תסכן את החיים שלך בשביל חברי המחלקה שלך.

אז ברור שחייך קודמים לחיי חברך, אבל בלחימה לא.

בלחימה כשאתה נלחם אתה נלחם, אתה מחפה על חבר שלך, והוא מחפה עליך.

לקרוא לחייל שמוכן למסור את נפשו בשביל חבר בשעת לחימה טיפש זה קטנות וזילות.

זה לא ערכים תורניים 

אסור למסור נפש לצורך חבר.

אסור!
 

גם במלחמה לא מצינו שום היתר להתאבד!

ומי שעושה את זה הוא טיפש!

אני מניח שהתכוונת שהוא מסתכן, לא שהוא מוסר את נפשו

(ואגב, נראה שאתה לא יודע שאני חרדי, ואין לי בעיה לעשות "זילות" על הצבא הציוני)

ולעומתך אפילו החייל החילוני האתאיסט, זכה אפילו שלא חשב על כך, לעשות מצווה שאתה לא תזכה לעשות, בטח לא בתג מחיר שלך שעושה בדיוק ההיפך. החייל החילוני זוכה לעשות הצלת ישראל מיד צר ואתה במו ידך בחרת לוותר על מצווה מדאורייתא - אז מי אתה בכלל שתעיר לאנשים אחרים על מצוות כאלו ואחרות? זה די יומרני מצידך.

זה לא "הצלת ישראל מיד צר"? למה לא כי אני לא לובש בגדים ירוקים?<

בכל מקרה אל תנצל"ש אתה מוזמן לפתוח שרשור בנושא גיוס לצבא.

אלא הצלת אזרחי מדינת ישראל שבהם יש הרבה יהודים וגם גויים.

;

לא מסכימים עם התפיסה הזאת שלך. מצער, באמת מצער לגלות בפרצוף שכמה שתנסה לברוח מהאמת - היא תמיד תהיה שם. כמו יונה, כמו עם ישראל בתקופת השופטים, כמו פעמים רבות לאורך ההיסטוריה שלנו. 

מה ההבדל בין חייל לבין גבעון?

בהלכה לא מצאתי שום הבדל איזה בגדים את לובש.

מה הופך את זה ל"הצלת ישראל" שזה רוב ישראל? רוב ישראל לא נמצא בארץ.

אז 10?20?50?100?

אין שום הבדל בין מי ששומר על יצהר/רמת מגרון לבין מי ששומר על הגבול עם לבנון.

ומצוות המלחמה מחייבת כל יחיד להסתכן הרבה מעבר למה שנצטווינו להסתכן לצורך הצלת יחידים מישראל. לצורך הצלת יחיד או יחידים, לכל הדעות, אין מצווה להיכנס לסכנה שרוב הסיכויים שהבא להציל ייהרג בה. אולם בעת מלחמה, כשיש הכרח לסכן יחידים כדי להציל את המערכה, צריך היחיד להיות מוכן להיכנס אף למצב שסכנתו מרובה מהצלתו.

לקוח מכאן:

http://ph.yhb.org.il/06-04-01/

בהקשר הזה, יצהר זה יחידים אל מול מדינה. ל-מ-ר-ו-ת שיש במדינה גם ערבים. וליצהר אין שום מלחמה עצמית נגד הערבים - המלחמה היא של מדינת ישראל כמדינה נגד הערבים.

האם הרב שלך פסק לך שהצלת יחידים ביצהר או ברמת מגרון זה הצלת ישראל מיד צר?

"רודף" במלוא הרצינות, (מה שאני מסופק בו), זה לא אומר שמותר לפגוע פיזית, כאשר אפשר למסור למשטרה.

מותר להציל את הנרדף בנפשו של הרודף, כאשר אי אפשר למנוע מהרודף להרוג בדרך אחרת.

"כל היכול להציל באבר מאיבריו ולא טרח בכך אלא הציל בנפשו של רודף והרגו הרי זה שופך דמים וחייב מיתה אבל אין בית דין ממיתין אותו." (רמב"ם הלכות רוצח  פ"א הלכה י"ג, מועתק מויקיטקסט).

גם אם אנשי תג מחיר הם רודפים, אתה יכול למסור אותם למשטרה, ואסור לך להורגם.

במידה שיש לך מידע ודאי, סביר שתצליח לגרום לכך שהם ישבו בכלא זמן ממושך. אם אין לך, ודאי שאסור לך לפגוע בהם.

ולגבי מה שכתבת, אם כבודו של הרב מידן יקר לך, יש הודעות אחרות שיותר דחוף למחות עליהם. 

ולא מה שהעלתי כאפשרות.

אז מותר להרוג?

זה קצת מצחיק,שכשביצהר מעיזים לדון האם יש דין "גנב הבא בחתרת" לחייל בפינוי מזדעזעים אבל אנשים שאומרים שמי שעושה תג מחיר הוא "רודף" מקבלים במה בכל מקום...

בדרך כלל אין למשטרה מידע מספק, ולכן היא עוצרת ומשחררת. אבל אם אתה יודע בוודאות, סביר שתצליח לשכנע  גם את בית המשפט, ובאווירה של היום מי שיורשע יענש בחומרה.

אם נגיד הוא פינצ'ר רכב ולא כתב את צמד המילים "תג מחיר" מבחינה משפטית יהיה מאד קשה לתת לו יותר משנתיים במקסימום,וגם זה בלחץ.

על כל פנים, לא בטוח שאחרי שנתיים בכלא, הוא ימשיך בזה. (או בגלל הישיבה בכלא, או בגלל שהוא יהיה בוגר בשנתיים, או בגלל שהוא יהיה תחת עינו הפקוחה של השב"כ). 

דיברתי על לעצור אדם מסויים, לא על לפגוע באדם אחד כדי להרתיע אחרים.

על כל פנים, אני לא יודע למה נועד הדיון הזה.

לדעת הרב מידן צריך להסגיר את מבצעי תג מחיר למשטרה. לא להרוג אותם.

אתה מנסה לעשות שילוב בין הערכות שלך לגבי ההשפעה של הסגרה למשטרה, ובין האמירה של הרב מידן, ולהגיע למסקנה שגם אתה וגם הרב מידן לא מסכימים אליה.

במידה והוא עוסק בפעילות תג מחיר כמובן. 

תג מחיר, ולכן לא תוכל לגרום לו להכנס לכלא, אז ודאי שאין לו דין רודף.

[שנוגעת למקרה תיאורטי נדיר, בד"כ יותר קל להסגיר מלהרוג] אני משער שהרב מידן לא מסכים איתה.

אתה יכול לברר איתו האם הוא חושב כך, ואיך הוא מנמק הלכתית את היחס בין זה למה שהוא אמר [אני לא רוצה להכניס כאן השערות שלי].

אני די סומך על תלמידי הרב מידן שיהיו זהירים מספיק לא להסיק בעצמם את המסקנה שהגעת אליה, כך שדבריו כנראה לא מסכנים אף אחד פה.

אף פעם לא חשבתי שיהודים לא נוסעים משם.

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)