הומור, הצגה או סרט או אפילו גן חיות יכול לייצר מצבי הומור, וגם חוויות של כיף בלי קשר דווקא להומור, לונה פארק...

אמנם זה לא מרכיב קריטי בנישואין כמו מידות טובות ותקשורת טובה אך אני מבינה שזה מפריע לך, תנסה גם להגדיר את המצב- ההומור שלה "רדוד"? ואז מה? ואל תעשה דברים שאתה לא.

יש אנשים שהם רציניים יחד וטוב להם.

(וגם אחרי הנישואין לפעמים יש הבדל בתגובות, פתוחים יותר אחד לשני ועוברים חוויות ביומיום ולכן גם צוחקים יותר יחד.

בעלי אומר לי הרבה שהוא מעולם לא חשב שהוא יכול להצחיק אחרים, פשוט חיי הנישואין עשו לו משהו)

אבל אני רואה שלך זה קריטי. אם אתה מרגיש חסימה בגלל זה כנראה שזו תכונה עקרונית בשבילך (בתחום הזה חבל להסתכל מה חשוב לאחרים, מלבד דברים בודדים כמו לב טוב, כי כל אחד מרגיש אחרת וטוב לו דברים אחרים)

ולכן אני מצטרפת לעצה של מה אני ומה חיי לנסות לעורר ולהיות במצבים שחייבים לצחוק מהם, ואז תראה אם יש שינוי ואם החסימה הרגשית נפתחת. כי אי אפשר להתחתן במקרה של חסימה רגשית.

אבל צריך לדעת שהומור משותף זה משהו שמתפתח עם הזמן. בטח שעם החבר'ה שלך אתה יכול לצחוק כי אתם חברים יותר זמן, מן הסתם, ויש לכם כבר הרבה חוויות משותפות וכד'.

אבל עם הבחורה, יקח זמן עד שתאספו חוויות, ארועים,תובנות וכד' שעל גביהן מתפתח ההומור.

אני חושב שהבעיה היא שאתה נורא מכוון חתונה (למרות שעם החוק של פתיחת אזורי נישואים אני מבין אותך..פחח). אבל ברצינות אתה צריך לתת לקשר להתבשל עוד. לי אישית הומור מאוד עזר להתקרב במערכת היחסים עם אישתי, אבל משיחות עם בנים אחרים גיליתי שחלקן צלחו את החתונה למרות שנקודת ההומור לא הייתה דומיננטית. לפעמים זה גם מתפתח עם הזמן. אי אפשר לדעת.

בהצלחה

.

הומור זה דבר שמתפתח מגורמים כ"כ רבים- סביבה, אופי, סיטואציות שהאדם נחשף אליהן, אינטליגנציה ועוד.

להגיד שזה נובע מהמגדר בעיקר- מוזר לדעתי.

(מה גם שאני לא רואה בכלל את מה שאתה כותב, לא אצל בנים ולא אצל בנות.)

יש הרבה מחקרים. רבים מהם מושפעים מאג'נדה, מי  היו במדגם, תרבות וכו'. עד כמה המחקרים האלה אמינים ומקיפים אני לא יודעת. (לא קראתי את המחקרים האלה, יכול להיות שהם אמינים אבל זה לא תורה מסיני. אני אישית לא ראיתי את זה בפועל.)

תדבר איתה מהלב ותגיד לה מעין הדברים שרשמת כאן. שבנושאים הרציניים אתה מרגיש ממש טוב איתה ופתוח רגשית.

ובצד "הצחוקים ברמה גבוהה" אתה מרגיש שזה לא באמת מי שאתה אולי גם לה לא נוח במצב הזה וצוחקת גם כי לא נעים לה.

יכול להיות שישנה השתקפות בצחוקים שלכם אתה משדר צחוק שזה לא אתה גם היא מנסה לכוון אולי לאותו מקם שלך.

אתה יכול לספר פדיחות שלך, דברים מצחיקים שקרו במשפחה, תקרב את הצחוקים על דברים שסובבים אותך.

"העולם מצחיק אז צוחקים".

קודם כל,אני ממש יכולה להבין את הקושי

הומור זה בהחלט דבר חשוב

הוא מצליח לשבור מבוכות,לגשר על פערים

ולהוסיף לקשר נעימות ושמחה

אבל...יש דברים חשובים יותר:

אכפתיות,הערכה הדדית,שאיפות דומות ועוד

שבלעדיהם הקשר לא יצליח להחזיק מעמד

אני לא אומרת שצריך להתפשר על ההומור לגמרי

ובפרט כשהנקודה הזו כן חשובה לך

תנסה לחשוב על זה רגע,אמרת שכן יש לה הומור

רק שזה הומור מסוג אחר

אולי אפשר לשמור את ההומור הגבוה לחברים?

נשמע לי די מבעס להסתפק בבדיחות קרש ולצחוק בכאילו

במקום זה הייתי ממליצה על הומור מסוג שונה:

הומור שבא מתוך החיים עצמם

אירוע מצחיק שקרה לך,פדיחה קורעת מגיל 5

ההומור הזה לא דורש יותר מדי תחכום

וזה גם הומור שאף פעם לא נגמר

מאמינה שככל שתהיו יותר זמן ביחד-

יהיו לכם יותר דברים משותפים לצחוק עליהם

(וברור שלא מתחתנים עם חסימה רגשית..מקווה שתצליחו להתגבר על כך)

בהצלחה רבה

אתה מפתיע כל פעם מחדש אוראל 

אין קשר בין צחוקים לבין לשמח את הבנאדם 

זה לא אומר שמי שצוחק כל הזמן הוא מלא בשמחת חיים (כשתסתכל מסביבך בצורה בוגרת תגלה שהרבה מהאנשים שצוחקים הרבה הם העצובים ביותר) וכן להיפך..

ו.. שום דבר הוא לא "בטוח"

אחרי שבחור שיצאתי איתו הלך להתייעץ עם מישהו הוא אמר לו משהו נכון שיכול להועיל.

הוא אמר שכשאתה "נדלק" על האישיות הכוללת של האדם שמולך אז הרבה פרטים קטנים שיכלו להוות בעיה פשוט לא מפריעים,

אבל ברגע שאתה מרגיש שהדברים הקטנים האלה מצטברים, צפים ומפריעים לך כנראה שיש בעיה עם האישיות הכוללת של האדם שמולך...ואז זה הזמן לחשוב באמת...

אני לא באמת יודעת מה המצב שלך...אבל ממה שכתבת אני חושבת שכדאי לך לחשוב טוב, הומור אומנם יכול להיחשב כמשהו שולי אבל בסוף הוא יכול להשפיע גם על התקשורת הכוללת איתה כי אתה תאבד עניין וסבלנות..אבל תמיד יש את הצד השני ואם שאר הדברים טובים ויש חיבור טוב ורגש נכון אז...

ואל תנסה לרצות אותה או את הקשר ולעשות דברים שהם "לא באמת מי שאני",אתה צודק שזה מרגיש לך לא טוב.

יתכן שגם היא מתנהגת בחוסר טבעיות, אין לה חוש הומור להביא בדיחות שנונות ולכן היא 

מנסה ומה שיוצא זה רק הומור שגורם לך ריחוק.

החסימה הרגשית שמפריעה לך לא בהכרח תשאר אין צורך להיבהל ממנה כי יש ביניכם הרבה מהמשותף,

תרבו בשיח המשותף, גם הוא גורם לך לרגש כפי שציינת, ואל תאפשרו למקום השוני

ביניכם לגרום לחסימה הרגשית להתעצם.

אתה מציין שבשיח על נושאים רציניים  הרגש כן מתעצם, אז כדאי להרבות בשיח הזה

ואת ההומור להשאיר לחברים, למה לנסות להעצים את הרגש בצורה שלא מצליחה אם יש צורות שכן מצליחות והן

לא הצגות או משהו לא אמיתי?

אתה צודק שצריך כיף בקשר והוא נחוץ ביותר אבל

אפשר לעשות עוד דברים שמביאים כיף לקשר, לא חייבים להנעל דווקא על הומור.

מצחיקה.. תלוי את מי. בקיצור יתכן שיש הבדל בסגנון ההומור שלכם וזה לא נורא לזוגיות, אלא אם כן האחד מרגיש שחוש ההומור שלו ברמה גבוהה מהשני וזה גורם לו להרגיש זלזול כלפי השני וחבל..

אם באופן כללי היא לא ברמה נמוכה שכלית מומלץ שתעבוד על עצמך.

במיוחד עם הנושא של הרמה השכלית

לא בטוח שהבעיה היא כזו גדולה

לא חייבים לחפש בכוח עוד פערים

כי יכול להיות שזה רק קושי קטנטן שאפשר להתגבר עליו

ועדיין,זו בהחלט נקודה שחייבים לחשוב עליה!!!

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

לא הייתי חושש מזה לשניה

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.