יש לך טענות ענייניות יותר, מעבר לזלזול?

(הם דווקא כופים עלינו דרך חיים מסויימת ולו מהסיבה הפשוטה שאנחנו חיים באותה המדינה).

"כאשר הם מגדלים ילד עציץ וכלב, ורק תורמים לדילול העם היהודי, וצוברים הון עתק למימוש תאוותיהם".

"חברי כנסת רקובים רוחנית".

במקום "כאשר הם מגדלים ילד עציץ וכלב, ורק תורמים לדילול העם היהודי, וצוברים הון עתק למימוש תאוותיהם."

"כאשר הם מגדלים ילדים מעטים, ותרומתם לריבוי העם היהודי נמוכה בהרבה משל החרדים. גם ריבוי הכסף שלהם מעבר לקיום הבסיסי, משמש בעיקר למטרות של תאווה ולא למטרות ערכיות."

(שילבתי גם תיקון מסויים לתוכן, לחילונים יש בד"כ יותר מילד אחד, והם לא גורמים לדילול העם היהודי).

-- ככה מודדים מי תורם יותר? למי יש זכות דיבור? מי כופה על מי?

ואגב, מדברים הרבה על המיעוט החרדי וכו׳ ושוכחים שזה שהציבור הדתי לאומי מעורב בכלליות הישראלים לא אומר שהוא לא מיעוט ולחרדים יש נציגות יותר גדולה בכנסת. 

אז אם כבר, אתה כופה על אחרים לממן את אורח החיים שלך. 

(והחילונים מרגישים כאילו הם מממנים גם את הדת״ל וגם את החרדים) 

......

בס"ד

וזה אפילו לא מדוייק כאן, כי משום מה רוב העם לא מרוצה ממה שבחר, כי מה שהוא בחר לא מקיים את מה שהבטיח, כרגיל.

זאת כפייה בכל מקרה, אתה, או הממשל, או כל אחד דומה בעל יכולת לכפות משהו.

כן, זה שזה נעשה בהליך דמוקרטי לא אומר שזאת לא כפייה, זה פשוט אומר שהרוב אמורים להיות בעד זה.

זה שאתה לא מרוצה לא אומר שרוב מי שבחר לא מרוצה וגם אם כן- יאיר לפיד אומר שזה דמוקרטיה (שרשור מורחב בנושא בפורום אקטואליה) 

במקרה של ניהול תקציבים זה ממש לא הרוב שכופה על המיעוט, זה הרוב שלומד להסתדר אחד עם השני ותומך אחד בשני בשביל שכל אחד יקבל את מה שהוא רוצה (וכן יש מיעוט שלא מקבל את מה שהוא רוצה אבל זה סתם בגלל שהנציגים שלו בכנסת מפגרים וזה ממש לא כפייה) 

השלטון שעבר במצרים ביטל את הדמוקרטיה בדרך דמוקרטית. זה לא דמוקרטי אבל זה לא כפייה, הפוך, כפייה זה הצורה שהמערב מתייחס לשלטון הלא דמוקרטי במצרים, הם לא מוכנים לקבל את זה שהשלטון במצרים  לא יהיה דמוקרטי וזה כפייה. אבל התהליך של ביטול השלטון הדמוקרטי במצרים לא נעשה בכפייה. 

גם כאן, תהליך חלוקת התקציבים נעשה בדרך דמוקרטית וגם אם מיעוט מסויים לא מרוצה מההליך זה לא אומר שזה כפייה כי אלו כללי המשחק שהם משחקים. דמוקרטיה. 

זה שינוי מדיניות.

זה שינוי תמיכה

זה עידוד צד מסויים

כפיה זה לא. כפיה פירושה חסימת הבחירה החופשית- חוק נגד מעשה מסויים, או להכריח באיומים.

נניח הגיוס- זה בכפיה. מי שלא מתגייס הולך לכלא (ועדיין- יש לו ברירה, הוא יכול לבחור בכלא)

פה הממשלה החליטה שהיא משנהנ את צורת התקצוב למוסדות לימודיים- והיא נותנת תקציב רק למה שנראה לה שווה יותר כלכלית

אני מממן את התקצוב הממשלתי, זה לא איזה מעשה חסד,

זה לא יכול להיות תלוי רק בדעת הרוב.

פריאר מי שלא מגיש החזרי מס 

את המס הבסיסי את משלמת.

אם אני אזרח סוג ד' שלא זכאי לשום דבר לפחות שלא נשלם מע"מ

ואם את מסתכלת על התוצאה תכלס אז אפשרי שזה שינוי שנעשה במטרה לקדם אינטרסים כלכליים 

אבל אם מקשיבים לאמירות של יאיר לפיד אז זה יכול להשמע כמו כפייה. 

א. אחוז לא מבוטל מהחרדים/חרדיות עובד.

ב. גם מי שלא עובד משלם מעמ בכל פעם שהוא קונה לחם, או נוסע באוטובוס.

ג. גם מי שלא עובד משלם ביטוח לאומי.

(מה שנראה לי הכי משמעותי משלושת הדברים שהזכרתי, הוא דווקא מה שהכי פחות מוכר- המעמ)

בחברה החרדית מאד מקובל לעבוד במחירים נמוכים. רוב אנשי המקצוע יבקשו פחות. החל בדולה וכלה באינטסלטור או מטפלת. (ואני יודעת- כי עברתי משכונה חרדית ליישוב דת"ל, ההפרש הוא גדול)  וזה יוצא שכביכול כולם מרויחים- כי כולם משלמים מעט לכולם. אבל מזה הכלכלה הארצית מפסידה כי:

א. הרבה מקצועות שבחברה הכללית מגיעים לתקרת המס, בחברה החרדית לא. כך שגם מי שעובד לא תמיד משלם מיסים.

ב. לכן גם הרבה עסקים פטורים ממע"מ בגלל שאין הרבה הכנסות, כך שהם לא משלמים מע"ם

ג. אשה חרדיה נשואה לא משלמת בט"ל- אלא אם היא עובדת (היא נחשבת כעקרת בית) ולעיתים היא תעבוד בקטן ובשחור אם היא תוכל. (בא נאמר שמוסרית\הלכתית הם לא רואים בזה בעיה.)

1. בדברים רבים החרדים גם מקבלים פחות.

2. לגבי המעמ - עוסק פטור ממעמ גם לא מקבל החזרי מעמ, ולכן ההבדל במעמ בין קנייה מעוסק פטור לעסק שחייב במעמ הוא שאצל העוסק הפטור המעמ (כלומר ההשפעה שלו על המחיר) הוא לפי המחיר הסיטונאי, ולא לפי המחיר שבו הוא מוכר.

רק שלרוב עוסק פטור הוא בעצם איש מקצוע ולא מכירה של דברים. (כי מחשבים את המחזור הכולל, ולרוב אם עוסקים במכר- המחזור הכולל גדול, גם אם הרווח הנקי קטן)

כך שזה לא באמת מתקזז

(אני לדוג' עדיין עוסק פטור (בתקוה להיות עוסק מורשה) ההוצאות שלי מסתכמות בפחות מ10% מההכנסות. כלומר- ההפרש בין המע"מ שאני לא משלמת למע"מ שאני לא מקבלת- הוא במאות אחוזים!)

המע"מ שלא מקבלים (כביכול), הוא משמעותי.

ותראה עולם אחר שבו אין מיסיון .

ואז תשפיע על עוד כמה שיעשו כמוך.

החברה הכללית יומחד קמה ושמה לב שקורה כאן משהו מוזר-

ישנה קבוצה, שהולכת וגדלה (25% מהילדים בכיתותו א' הם חרדים, והנתון הזה בעליה)

אבל התרבות שלהם היא אנטי כלכלית לחברה.

יצא לך לשלם ארנונה בי-ם? כי לי יצא.

זו העיר עם הארנונה מהגבוהות בארץ.

למה? כי יש בה רוב חרדי וערבי.

הערבים- סתם מרמים ולא משלמים (ולא מכריחים אותם כי מפחדים) שזו בעיה אחת חמורה מאד ובעיני זה בושה שלא מטפלים בה כמו שצריך.

והחרדים- חלק לא עובדים, והחלק שכן- זה לרוב נשים שעובדות ומרויחות מעט מאד ולכן לא משלמות מיסים. (ואני אפילו לא מתחיסת לעובדים בשחור- נצא מנק' הנחה שהאחוזים זהים בכל המגזרים) ויש להם הנחות מטורפות בארנונה.

לכן מי שכבר כן משלם ארנונה- זה המיעוט שכן עובד- ואז מי שמשלם זה מעט אנשים אבל מי שמקבל זה הרבה יותר.

זה גם חלק ממה שקורה בכלכלה הארצית- המיסים נכנסים בעיקר מהאוכלוסיה שעובדת ומרויחה המון.

מאחר שאין הרבה חרדים כאלו, ואחוז גבוה יחסית אצל החרדים לא רק שלא משלמים מיסים (בגלל שיש משכורת נמוכה והרבה ילדים) אלא גם מקבלים אבטחת הכנסה ומס הכנסה שלילי- זה יגרום בסופו של דבר ככל שהאוכלוסיה הזו תגדל, למיתון וקריסה כלכלית.

מה שהממשלה עושה- מנסה לשלב את החרדים במעגל העבודה. 

זה לא "להשמיד להרוג ולאבד" בוא לא נסחף להגזמות.

היא נותנת להם הטבות ועזרה - כי זה ישתלם לה כלכלית.

ואין פה שום שנאה- יש פה אמירה כלכלית נטו. מה שלא משתלם לי כלכלית- אני לא משקיע בו. אף אחד לא אמר שיסגור מוסד ללא לימודי ליבה- רק אמרו שכלכלית הם יממנו רק מקומות עם לימודי ליבה.

אפחד לא הולך מבית לבית והורג את מי שלא עובד- אבל כן נותנים הטבות למי שיוצא לעבוד מבחירה חופשית שלו.

אני בהחלט רואה בזה דבר חיובי.

מי שרוצה להמשיך ללמוד תורה- יכול. יהיה לזה אולי מחיר שונה ממה שהיה בעבר, פה זה לא רוסיה הקומוניסטית או שלטון רומא שיהרגו אותו- זה רק להסתדר כלכלית.

מי שרוצה לצאת לעבוד ("כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" אם כבר מסכת אבות.. וזה לא סותר את מה שאתה הבאת.) אפילו עוזרים לו ופותחים לו מקומות מיוחדים- כדי שיוכל לעבוד בלי לצאת מהבועה החרדית!

עוזרים לחרדים לפתוח עסקים עצמאיים- כי יש שם המון כסף והמון הכנסות (וגם מיסים בהתאם)

עוזרים להם ללמוד מקצועות ריווחיים כמו מחשבים 

בקיצור- תפסיק להגזים ותפסיק להכליל.

ואם "איזהו חכם הלומד מכל אדם" אז אולי יש לך גם קצת מה ללמוד בכלכלה מכמה אנשים שאתה נהנה לזלזל בהם..

"מסיון חילוני".

ואם שנית לימדו אותך דעות משובשות.

""איזוהי דרכה של תורה? פת במלח תאכל, ומים במסורה תשתה, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל." ואין לנו שום ציבור במדינה שמיישם זאת כמותם.
כל זה צר לי. ".

אדרבא, משם ראיה. כוונת מאמר זה היא ללמד על חשיבות לימוד תורה גם אם לשם כך יש בדיעבד לאכול פת במלח ולשתות מים במשורה, ולא שלכתחילה יש לנהוג כך כהנהגה כללית. כלומר הציבור החרדי חי מלכתחילה במציאות של בדיעבד, ואגב לא רק בעניין זה הוא חי במציאות של דיעבד.

ואני אגיד שוב- "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון"

ואני אגיד גם- 

כל תורה שאינה כוללת "ממלכת כהנים וגי קדוש"- אינה תורתנו 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים