הנה מישהו שכבר כתב:

http://www.kav.org.il/100994/921

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ככ לא תורני, לא אמיתי ולא נכון

עיוות מיסודו

לא משנה כמה חיילים דתיים יהיו בו- הוא לא יהיה תורני מיסודו. 

אולי האווירה וההתחשבות לדת תהיה שונה.
אבל זה לא יוכל לשנות ולהשפיע על חוקיו הבסיסיים, שנתונים להחלטתם של שר הביטחון ואישור בג"ץ.

כמו כל מוסד ממשלתי אחר, חוקיו צריכים לעמוד בתקנות המדינה וחוקתה שמבוססות על המשפט 

הבריטי והעותמאני, שלא הולך עין בעין עם המוסר והמשפט העברי.
כדי שהצבא יהיה תורני - אנחנו צריכים ממשלה ובג"ץ תורניים. בשביל זה צריך מדינה תורנית.

זה שביינ"יש עושה שנה וארבע בתוך המערכת משנה בעיקר את האווירה בבסיס\פלוגה שבה הוא נמצא.
זה שיש קבוצה גדולה של בייניש"ים גורמת לכך שתהיה מחלקה שאחראית עליהם, ככל שהמספר יגדל כך

המחלקה תנוהל ע"י דרגות גבוהות יותר, ככל שאנשים בדרגות גבוהות יותר יהיו אחראים על המחלקה כך

השפעתה תגדל. זה כבר לא קשור לאורך השירות אלא לאחוז היחסי של המשרתים.

על המשפט הבריטי והעותמאני? (פיו, זה היה ארוך).

ככה שופטים בארץ, בגלל זה זה נחשב ארכאות גויים.

כל פקודת מטכ"ל חייבת לעמוד בתקנות הללו, לדוג' פקודת מטכ"ל לענייני חופשות חגים-
כל חייל זכאי לקבל יום חופשה על חשבון המע' בהתאם לחגים אותם הוא נוהג,
מקרה אמיתי- חייל בפלוגה שלנו מקהילת הכושים העבריים(ככה הם קוראים לעצמם) קיבל יום 

חופש על חשבון המערכת בשביל לחגוג את "חג האבטיחים".
פקודה זו עומדת בתקנות המשפט הבריטי, שקיבל את עמדת "זכויות האדם" שבכללן ה"חופש לדת"
ולכן לא ניתן בצה"ל לפקוד על חייל לפעול בניגוד לדתו, כפי שהיא מוכרת ומוגדרת ע"פ המדינה.
את רוצה חוק שנוגד את ערכי היהדות או שזה מספיק?

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

כי הוא פועל ע"פ ארכאות גויים.
פקודת מטכ"ל בנושא יוהל"ן המגדירה כחלק מתפקידי הצבא - לעודד בנות לשירות קרבי.

גם אם נניח שאין פה איסורים הלכתיים מפה ועד הודעה חדשה(אפילו בית הלל שמצהירים שבנות יכולות 

לשרת בצבא אמרו בפירוש שכל ההיתר שלהם מיועד לבנות שמגיעות דרך מדרשות לתפקידים במקומות מסויימים

ואין האמור בדבריהם עוסק בתפקידי שדה, קרי לחימה). ההנחיה הזו, מבקשת לעודד בנות לעשות שירות קרבי,
זאת ע"י הפניית תקציבים ומשאבים לבנייה של גדודי לחימה המשלבים לוחמות ותקציב נוסף שהולך על פירסום 

והעלאת מודעות לנושא.
ההנחיה הזו מבוססת למעשה על ההתייחסות ל"שיוויון זכויות בין המינים" כפי שהיא מופיעה בתקדימים במע'

המשפט הבריטית בעיקר וזו הנחיה מחייבת לצבא לדאוג לכך ששירות הבנות לא יפגע, ואף לקדם תוכניות שלא 

מעט מפקפקים ביכולתן המבצעית, כדי לקדם "שיוויון זכויות".
מה שטענתי זה שביסודו הצבא מבוסס על המשפט הישראלי שהוא מבוסס בעיקר על המשפט הבריטי והעותמאני ולא על המשפט העברי- מה שאומר שלא משנה כמה חיילים דתיים יהיו בפועל, ההחלטות הצבאיות יבחנו מול המנגנון המשפטי.

(רחמים על האויב, המושג "טוהר הנשק"  שזר למוסר היהודי, סיכון חיילינו בגלל חוסר רצון לסכן אוכלוסייה "אזרחית" של האויב  ועוד...)

בגלל שהצבא בנוי בצורה היררכית היכולת "להשפיע מבפנים" היא איטית מאוד ולא יעילה.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

א. לא אמרתי את זה. הערכים הבסיסיים של הצבא כפי שהם מוגדרים ב"רוח צה"ל" הם לא בהכרח מעוותים מיסודם,
אולי רק כמה מהם. אבל השימוש שלהם מעוות אותם לפעמים. מה שאני אומר זה שהמע' המשפטית שלפיה פועל

הצבא היא אינה תורנית, לכן הצבא אינו תורני מיסודו.

ב. אפשר להשפיע מבפנים- זה לוקח זמן, חומר אנושי איכותי והמון אבל המון פרוטקציות. בטח ובטח כשמדברים על

אנשים בעלי השפעה.

ג. למה את מניחה שאני לא פועל גם "להביא את היום"? זה מעליב...

היצע וביקוש הוא דבר נכון ויפה. לא כשיש מלחמה פנימית על צורת ההתנהלות כמו שיש היום.
לא סתם ישנה הגדרה של "הדתה" (ב"ה )  של הצבא.

יש היום "מלחמה", הציבור החילוני הולך ומאבד משליטתו הבלתי מעורערת. הדתיים הם חלק מהרחוב,
חלק מהממשלה, חלק מהחברה - ועוד מעט והם הרוב. הם כבר לא נשלטים כפי שהיה בעבר.
למה שלבג"ץ יהיה אכפת אם חייל דתי יוצא בהופעה של זמרת? למה שהם יתערבו?
למה צוער מצטיין מודח אם הוא לא מוכן לשמוע הרצאה של כפירה? 

למה? 

כי יש אג'נדה. כי יש את מי שרוצים. ויותר מזה- את המחשבות שרוצים והתפיסות שרוצים לקדם.

וכשיש אג'נדה- הביקוש יכול להיות בשמיים, אבל מכיוון שהאנשים נבחרים מלמעלה ולא מלמטה-
הם לא יתקדמו. בצה"ל זה לא החייל הטוב ביותר שמתקדם. אלא החייל שהמפקד רוצה.
מי שהמטכ"ל ירצה- יקודם, ומי שהמטכ"ל רוצה שלא יקודם -יתקע. ראיתי את זה קורה מספיק 

פעמים, ברמות המטכ"ל וברמות המשרד הקטן. 
לכן כל מה שאמרתי הוא זה- יותר חיילים דתיים לא יהפכו את המערכת לדתית. הם יהפכו את האווירה

הפרטנית ליותר דתית. אבל לא את החלטות המע'. החלטות מגיעות מלמעלה. מהממשלה. מבג"ץ.
כל עוד הראש לא תורני- כך גם צה"ל. מי שרוצה לשנות באמת במערכת מוצא את עצמו מהר מאוד בחוץ, 

לצערנו.

הדבר היחיד לעשות הוא לשנות את הראש.
 

כתבתי את זה בהקשר של - אפשר להשפיע מבפנים ויש לזה חשיבות ותוצאות בשטח.

על השאר בעז"ה בהמשך.

שבוע של טוב.

הם עדיין לא רוב. אולי כיום אנחנו חצי, וגם אז, חצי מאוד מפולג אפילו בגישה ההלכתית הבסיסית שלו.
האם אתה יכול לזהות אידיאל תורני זהה בין ישיבת הר המור לישיבת הגוש? האם אתה יכול לראות את נציגי הציבור

שמתפלל ב"שירה חדשה" מסכים עם נציגי הציבור של חסידות בעלז? ועוד על איך לנהל את המדינה... 

העובדה שהשירות של בינייש"ים הוא פחות מחצי משנה בעיקר את כמות זמן הישיבה שלהם, חפש"ים בצה"ל

הם כמעט ולא כוח שניתן להחשיב אותו במע'- מי שמשנה באמת במע' הם הדרגות הגבוהות, שם כרגע יושבים

אנשים בעלי סגנון מאוד מסויים. הם נבחרים ע"י הרמטכ"ל, שנבחר בתורו ע"י הממשלה. 
הארכת השירות של ביניי"ש לא תשנה את הדרגות הגבוהות, היא תשנה את כמות הזמן שהוא ילמד בישיבה וכמות

האנשים שילכו למסלול מלכתחילה. הדרגות הגבוהות הם אלו שמקריבים את חייהם על מזבח הקבע והקצונה.
זו מסירות נפש אמיתית, ללא זלזול. האנשים הללו חיים בצה"ל, החיים שלהם נדחפים הצידה לטובת המערכת.

אבל- מי שלא מוכן לעשות את זה, לא יעשה את זה, שנה וארבע או שלוש שנים- או שאתה מתאים או שאתה לא.
ולעניין טווח שיקול הדעת של הצבא- לצבא יש הרבה יכולות להחליט החלטות, ברמה מאוד בסיסית, יחסית.
לא סתם מבקר המדינה מוציא כל שנה מסמך מלא על הבעיות בצה"ל, חלק עיקרי מהן הוא בעיתיות משפטית.
טווח שיקול הדעת של הצבא באופן פרטני הוא רחב- מפקד מתחשב יכול לתת הרבה מקום לחייל הדתי, אבל כמערכת-
כל החלטה של צה"ל נבחנת בשבע עינים(בצלם, שלום עכשיו, מבקר המדינה, יוהל"ן, יועץ משפטי, החברה הישראלית,
בג"ץ)...
 

העובדה שביינישים משרתים פחות זמן בהחלט משפיעה על הכמות שלהם בצבא, זאת מתמטיקה פשוטה.. ואם המסלול היה באורך רגיל היו יותר ביינישים (גם חפ"שים) שמגיעים למקומות שמכתיבים את סדר היום הציבורי.

נכון שזה משנה את הכמות בתוך המערכת- אבל זה משנה בעיקר את האווירה ולא את היסוד. (שוב...)

חפ"שים לא משפיעים על המערכת בהחלטות שלה בצורה דרסטית ובטח שלא מכתיבים סדר יום ציבורי, בצבא הכל מתנהל מלמעלה למטה. מלמטה קשה מאוד להשפיע.
 

הבעיה העיקרית עם זה היא אחת- כדי שיהיו בינייש"ים צריך שהם ילמדו ויבנו רמה רוחנית ותורנית מסויימת(לא שכולם  היום שם, אבל כעיקרון.)- זה לא עוזר שיש לך בחור עם כיפה שלא בדיוק מקפיד ושומר. חלק מהעניין הוא לימוד משמעותי לפני, הגעה עם עקרונות ויכולות להתמודד עם השחיקה שצה"ל מזמן. ויש שחיקה, לכולם. ככל שתאריך את השירות- פחות אנשים ילכו מלכתחילה(לצערי הרב) לישיבות, הרי בכל מקרה הם ישרתו שלוש שנים- למה להתחיל את החיים בגיל 25(שלוש שנים צבא + שנתיים לפני ואחרי)? חלק מהמשיכה של המסלול היא הקיצור- ולא מעט מבני העלייה שבמסלול הגיעו מלכתחילה בשביל הקיצור ורק אח"כ הפנימו את ערך התורה.

אם לא יהיו בייניש"ים לא יהיה עולם תורה דתי לאומי, נכון, יש לנו גם ישיבות גבוהות, אבל ההסדר הוא עדיין מרכזי. ואם כל הביינישים ילכו לישיבות גבוהות - הדרא קושיה לדוכתא!
שלא לדבר על המשמעות ההלכתית של זה(אם תרצה אשלח לך חבור'ה בעניין), שגם הוא משמעותי.
הטענה כי ההסדר הוא זה שמונע מהצבא להפוך לדתי היא מופרכת, מכיוון שהמדינה לא תיתן לצבא להפוך לכזה-
לא ביבי, לא לפיד ולא השמאל. מה שמונע את היותו של הצבא דתי זה לא כמות חובשי הכיפות - אלא מצבם הרוחני.
אם באופן גורף כמעט כל הצוערים הדתיים בצה"ל לא מוטרדים מצוות מעורב וחלקם מבקשים אותו בדווקא- משהו פגום בדתיות הזו. אם במחלקות בייני"ש יש חבר'ה שהם לא בייניש"ים, לא שומרים דברים בסיסיים זה מזיק יותר מאשר מועיל. אנחנו צריכים לבנות בניין רוחני חזק יותר ועמיד יותר. אנשי תורה וקודש. גם אם כל הצבא יחבוש כיפה- זה כמו כוסות רוח למת אם הכיפה הזו אומרת ששמירת נגיעה זה פאסה(ח"ו) או שאפשר להקל בתפילת ערבית(הרי כתוב בגמרא שזה רשות)... 
נכון- צריך יותר קצינים בייניש"ים ב"חלונות הגבוהים", אבל לשם קשה להגיע. יותר מזה- זה אדם שצריך לוותר על המשך הלימוד שלו לא תמיד הוא יכול או רוצה. מה עדיף עוד קצין או עוד תלמיד חכם? 
השאלות הן קשות. בשלב מסויים בשירות התעמתתי עם חלקן- איפה המקום שלי בתוך הדבר הזה... לבסוף הוחלט בשבילי, אבל זה לא העיקר. 
אנחנו צריכים לבנות עולם של קודש ותורה, כשאנשים יצאו בני תורה בגיל 18 ולא יתחילו להכיר גמרא בגיל 18, לצערנו זה לא מעט ממה שהולך בישיבות.
צריך להיות פעילים בכל מקום - ברחוב, בממשלה ובצבא. אבל צריך לזכור שלא אנחנו שולטים בדברים הללו-
במיוחד לא בצבא. נניח שבממשלה אתה יכול להושיב לפי החלק היחסי שלך בציבור- בצבא אין בחירות דמוקרטיות.
יותר חיילים דתיים לא בהכרח יביאו יותר אנשים דתיים במטכ"ל.
 

החלטות שמשנות סדר יום ציבורי- מקבלים המטכ"ל.

לא משנה מי אתה ומה התפקיד שלך בצה"ל- לכל חייל יש מפקד ולכל מפקד יש מפקד- תעשה משהו

שלא מתאים לאג'נדה- תקבל על זה בראש(מניסיון).

והיא לא תוחלף במציאות שאתה מכיר, שהיא בעצם הניסיון שלך, שרחב ככל שיהיה, לא מחליף את המציאות שאני מכיר.

כל עוד הויכוח נשאר ב"ככה" או "ככה" בלי להכניס עובדות, אנחנו לא נתקדם לשום מקום. צודק.

שמעתי שיש כמה ערבים מסביבנו שממש באותה דעה בדיוק כמו של יוני וישמחו להשתמש בה כדי לקחת אותנו לים...

איזה מפגש בנים (לכבוד עומס החום כמובן)

(יכול להסביר גם באישי אם אתה לא רוצה בפומבי...)

אז אני לא יודע מה הוא בדיוק אמר ולכן לא יכול להתייחס אליו.

בכל מקרה בנוגע למה שאמרתי עליך - קודם כל ברור שזה היה בקריצה, אבל אכן, לצערי זה קצת משתמע מכך, אם אני עושה אחד ועוד אחד - אני לא אומר שאתה כמו הערבים, אלא שמה שאתה רוצה זה דבר שיכול לגרום לנו למה שהערבים רוצים. כלומר - אתה רוצה שלא יהיה את הצבא, ואני עושה אחד ועוד אחד ומבין שאם הצבא מתפרק היום, בעוד כמה ימים אנחנו בים יחד עם הערבים, רק שהם אלו שדוחפים אותנו לבפנים...

קח את זה איך שבא לך, זה מה שאני מבין. מצנע? לא נראה לי שאני מצנע, למרות שמי יודע, אני עלול עוד לגלות יום אחד שאני טועה

מבחינתי, אדם שאינו מאמין בתורה ובעם ובארץ אסור לו להיות בצבא.

אך זה ללא קשר ישיר למה שהתכוונתי.

אני התכוונתי בשיטה עצמה (שיש כל מיני שיטות בכל מיני צבאות, גם אצלינו בהיסטוריה היו שיטות רבות בהקשר הזה)

אבל לא הייתי מתנגדת להיות אשתו של יואב בן צרויה או אבנר בן נר

או כלב בן יפונה אחד של דורנו.....

יש הרבה תפקידים שמעבר ללחימה פיזית ואלה תפקידים שמשפיעים הרבה על החברה בישראל, לצערי יש בהם פחות וואסח והם מצריכים שירות באורך מלא ולכן היחס של הדתיים חילונים בהם לא נוטה לטובתנו.

לפי התורה נשים גם לא צריכות ללמוד תורה, ואם היה מחשב לפני חמש מאות שנה על בליינד שגלישה ברשת היתה אסורה לנשים.

הבחירה לאיזה הלכות מגדריות אנחנו מחוייבים ולאלו לא קצת תמוהה בעיני.

רוב בניין הרבנים בארץ היום אוסר הליכה של בנות לצבא.
רוב בניין הרבנים בארץ(ולא מעט אחרונים) מתיר לבנות ללמוד תורה.
מה הבעיה? 

אין שום סיבה להחזיק בנות בצבא.
באמת.

ונכון שהן מוכשרות פי 1000 מגברים, זה עדיין נוגד את העקרונות ההלכתיים הבסיסיים.
גם כשנהיה בעלי הבית, למה צריך בנות? אתה חייב להסביר, להגיד סתם "יהיה קשה עד בלתי אפשרי" זה לא הסבר.
 

בכל המקרים רבותינו מכוונים אותנו לפעול במישור הכללי כל עוד זה חלק מההלכה. לא מבקשים מאף אחד לפעול כנגד ההלכה. אנחנו לא מסתכלים בד' אמות שלנו - אני לא יורד לשורש דעתך המלא בעניין הזה ולכן חבל שאני אגיב סתם.
תרחיב את דעתך בעניין בבקשה.

"אנחנו יודעים להיות יצירתיים", "יהיה מי שיעשה ככה עם האגודל"...

בנות לא יהיו בצבא דתי. וזה לא קשור לתרומה שלהן, ולתפקידים שהן יכולות לעשות אותם פי1000 יותר טוב.
הצבא של עם ישראל הוא צבא חזק רק בזכות ריבונו של עולם, נהיה הכי טובים שיש- רק הוא מחליט בסוף.
מי שהולך בריש גלי ומחפש לעצמו פתרונות של "נעשה ככה עם האגודל", כנראה שוכח שבלי רבש"ע -
אין משמעות לכל זה.
הלכה זה לא "אגודל" וכשהרב זצ"ל פסק את היתר המכירה, הוא לא "עשה ככה עם האגודל" או "היה יצירתי",
הוא בחר פתרון הלכתי דחוק יותר אך קיים ושריר על פני מצב שהלכתית אולי מחזיק יותר אבל הנזק שלו גדול יותר.
ואתה לא תאכל אוכל שיהודי גידל בארץ בשנת שמיטה, הלוואי שהיינו אוכלים פירות וירקות של יהודים בשמיטה - אתה תוכל אוכל של גוי בשמיטה, כי האדמות שלו באותו זמן. 
 

אז באמת שאין טעם להמשיך.
מבחינתי הלכה זה משהו שיש בו יותר מאשר "אגודלים" או "יצירתיות".

לא אני פסקתי- אתה מוזמן להסתכל בכל הפסיקות הרבניות עד היום, על נשים בצבא.
הכיוון העיקרי והמוחלט של בניין ההלכה בדורנו- פוסק שאסור. מי שאומר שמותר, הם רבני בית הלל וגם זה 

פסק חלקי(כלומר, לא בכל מקום ובכל מצב, אלא בדרכים מאוד מסויימות) והרב סתיו שאומר אפשר להתיר אבל 
שלא יעשו את זה.
כשצריך לקחת אחריות לוקחים אחריות- מי שלוקח אחריות הוא לא אנחנו, אלא גדולי ישראל- כשהרב זצ"ל פסק התר מכירה,
כשהשרידי אש פסק, כשהנודע ביהודה פסק, כשהרב פיינשטיין פסק, כשהציץ אליעזר פסק- הם פסקו עם אחריות.
אנחנו עפר ואפר, אין לנו ידיים ורגליים בהלכה, בטח שלא בהלכות ציבור שבהן אפילו לא כל מי שיש לו ידיים ורגליים יכול לפסוק.
אתה ואני כנראה מסתכלים על הלכה בדרך מאוד מאוד שונה.
זה בסדר- רק אין טעם להמשיך להתדיין בנושא הזה ספציפית כשאנחנו לא משדרים על אותו תדר בכלל.

שורה רחבה של גדולי ישראל הביעו עמדה ברורה לא פחות ביחס לשירות לאומי.

גם שם יש הרבה בעיות, לא אמרתי שהדברים מושלמים.
אבל יש הבדל בין עשייה שאין היום רב אחד שהדעה שלו שהיא מותרת לגמרי, וכמעט כולם מתנגדים אליה.
לבין הבדלי פסיקות בין גדולי ישראל.
בראשון אין לך על מה לסמוך כשאתה עושה, בשני יש לך את רבותיך, שהם לא קטנים בעצמם.

וזה שאנשים היום לא שומרים נגיעה זה בסדר כי יש היום אנשים כאלו?

אז נתיר שמירת נגיעה כי זה "צורך לאומי\צורך הדור"?

יש דברים שאנחנו יודעים שהם אסורים, שהם לא רצון ה' באופן ישר, כי כתוב אחרת בכל התנ"ך וחז"ל-
וגם אם נצליח להתפלפל על זה ולהכשיר את השרץ - זה לא פותר את היותו שרץ.
גם ש"ל יכול להיות בעייתי, אבל כשיש לך גדולי דור שדוחפים ומעודדים שירות לאומי, אז אתה יכול להגיד,
אני הולך לשיטתו של פלוני ולא לשיטתו של אלמוני.
כשאין לך גדול דור אחד לאורך הדורות שבכלל התיר זאת ואתה מתייחס לפסיקה כ"אגודלים"- אז אני לא יכול להמשיך

לדון איתך על נושא הלכתי, כי אנחנו במבוי סתום מלכתחילה.

זו ממש לא היית כוונתי.

כוונתי היית שבשביל שנהיה דור גאולה, צריך שנהיה אנשי גאולה, גדולים מעל עצמינו. כולל אני. בעזרת ה׳!

ואני דווקא לא ככ בטוחה שאם האינטרנט היה לפני 500 ש אז בטוח היה אסור לנשים לגלוש

כי הכל היה אחרת....

מרן בעצמו היה באינטרנט וכל העולם היה שונה...

ממש לא גורמים לי לזלזל בחרדים או להפחית בערכם.

אז נכון, אני שומר תורה ומצוות ולא חילוני שרואה עוד יותר מהצד - אבל אמירה כל כך כוללנית ופוגעת שאתה אומר, מעליבה אפילו אוותי, כחבר של כמה כאלו שמשרתים ביחידות החרדיות, ולא כולם דווקא דתיים לאוומיים, ולא, גם לא "נערי אשפתות". 

לא נכון לומר על כל פסק הלכה "לפי תורתינו הקדושה", יש כאלו שמבינים ממנה את ההיפך ממה שאמרת, וזו עדיין תורתם הקדושה, מה אז?

כל עוד זה יהיה קדוש עם נשים....

אולי

אולי

אולי יהיה על מה לדבר

לפי רבנינו.

בכמ עכ שהוא חייב להיות קדוש אין עוררין!

כלומר, אני מניח, משהו בסגנון של אחרי שתהיה קצין במשך לפחות 20 שנה, תכיר לעומק ולרוחב את הצבא, תהיה מח"ט/סמח"ט/מג"ד, וכן על זאת הדרך או אפילו גבוה יותר, או שתהיה בכמה ישיבות מטכ"ל, תפקד על אירוע ביטחוני מבור הפיקוד, תשתתף במלחמה, תהיה פוליטיקאי שכבר עמוק בתוך ישיבות קבינט עם באמת כ-ל המידע הנחוץ לדברים כאלו.

כיום אתה אפילו לא יודע באופן אישי מה הסד"כ של צה"ל, וכו' וכו'. אתה לא יודע כמעט כלום, אז זה סתם יומרה מטופשת, במחילה ממך, לצאת בהצר\הרה מפוצצת כזאת - כשברור שג-ם אם זה יקרה מתישהוא, זה רק אחרי שתהיה בעל ניסיון מ-א-ד עשיר ובעל ידע רב כל כך בתחומים האלו - ידע אמיתי ולא "משוער" ומ"ההיגיון" - ואז, בזמן כזה, אני מניח שבמקביל תוכל לכתוב גם ספר שמפרט על נפלאות הצבא מהטובים בעולם באיכותו, על הצבא שמתמודד כיום עם הבעיות מהקשות בעולם ועומד בהן בהצלחה די גדולה, על הצבא שניצח 7 מדינות ערב, שלוש פעמים  - לא פעם אחת- לפחות (עצמאות, ששת הימים, יום כיפור - וזה רק העיקריות) - כלומר, צבא של כמה מליונים, מנצח צבא של כמה מאות מליונים. על צבא של עם, על צבא נפלא ושכל מה שתגיד עליו לא ישנה את העובדה, שאני שמח שהוא הצבא שלי. שאני אכן מרגיש די בטוח כשאני יודע שאחים שלי ערים בלילה כדי להגן עלי. וכו' וכו'.

זה קצת הזוי שבגלך הצעיר, במחילה, אתה כבר בטוח כל כך שאתה יודע ש"הצבא..הדרך שבה הוא עובד היא מעוותת, פגומה ודורשת תיקון יסודי מהשורש". 

טיפ מאיש צעיר גם כן: בענווה, אחי, בענווה - כדאי להיות קודם כל ענווים קצת, וכדאי לדעת שרק ביקורת ביקורת ביקורת - משאיר טעם רע לכל הצדדים. ובמיוחד ביקורת שמופנית מאדם שלא מסוגל לתת אותה ברמתו כיום.

אין בדברים האמורים לעיל בכדי לפגוע באופן אישי, חלילה...רק כדי להעמיד דברים על דיוקם

רק אמרתי שאני מניח שאם יהיה בדרגת ידע שהוא יכול לכתוב ספר לכיוון השלילי, יוכל גם באותו ידע להשתמש כדי לכתוב ספר רק לכיוון החיובי.

יש הרבה עיוותים שכל מי שהיה שם יודע להצביע עליהן, והם בכלל לא קשורים למקצועיות של קציניו ושל המטכ"ל.

להיות ידען כזה גדול כדי להצהיר בראש כל חוצות שהצבא דפוק מהשורש? (בנוסף לאמרה הנוספת שאמרת ש"כמו כל הגופים הממשלתיים" - אני לא יודע עד כמה יש לך מספיק ידע כדי לעמוד מאחורי דבריך).

תמהני. אחרת כל אחד שהיה רוצה היה יודע להצהיר שכל דבר שהוא היה בו שבועיים, במערכת שלו - הוא דפוק מהשורש, ולדבריך, אני פשוט אצטרך להגיד אמן - הרי הוא היה שם! הוא יודע!

למכלול הידע, לראייה הרחבה, למאקרו, לידיעת נתונים רחבה - אין שום ערך מהיום, לדבריך - לא צריך להיות איש מקצוע שמגובה בידע של קצינים רבים, שיודע פרטים סודיים יותר ופחות, שמבין איך המערכת עובדת באמת, מבפנים - אין לזה שום ערך, כי כל טירון צעיר שרק אתמול נכנס לצבא, יכול כעת לכתוב לך ספר שמראה עד כמה הצבא דפוק מהשורש.

לא, לא רציני, מצטער. ושוב - זה לא שאני מאתרג את הצבא, אני גם לא אומר שהוא צבא שהוא רק טוב והוא גן עדן בהתגלמותו בעולם הזה, ושאי אפשר להגיד עליו שום רע  - בוודאי שכמו בכל מערכת אנושית יש מה לתקן. אני רק אומר שרק המבין באמת, יודע לבקר כמו שצריך.

זה כמו שאני, נניח אחרי חודש של שימוש באתר ערוץ שבע, חודש בלבד בחיים שלי, החודש הראשון שנתקלתי בו - אצהיר בראש חוצות שאני אכתוב ספר על למה ערוץ שבע מקולקל מהיסוד בכל הדברים, מהתכנים, האנשים הגולשים, עד התוכנה, וכו' וכו' - האם ביקורת כזאת תשמע לך, כמנהל טכני של האתר, שעובד באתר כבר שנים על שנים ומכיר אותו לעומק, וגם את האנשים בו, ככל הנראה, הרבה יותר מגולש טירון שרק לפני חודש נחשף לאתר - האם ביקורת כזאת תשמע לך הגיונית בכלל? שיש לה רגליים להסתמך עליהם?

וזה שאתה בוחר להבין מדבריי מה אני יודע או לא יודע זה לא בעיה שלי. אענה לך מה שעניתי לשמואל - באתי רק לאזן ולא להגיד מה אני יודע או שהצבא הוא הסגן של אלוקים מינמום - ובדיוק בגלל זה אני עצמי לא כותב ספר ששמפרט את כל הדברים שהצבא עושה לתשבחות וכו' - פשוט כי אכן יש לי ענווה שאני יודע שאני לא יודע - כלומר, לא יודע ברמה של להצהיר הצהרות סרק פומפוזיות העיקר לקבל לייקים מחברי פורום/פייסבוק.

העובדה היא שיצא פה שם רע על הצבא בלי שום יכולת אמיתית עם ידע מספיק מוצק ובעל כתפיים שמישהו יכול לעמוד מאחוריו - כמו למשל, שאהוד ברק כותב ספר על הצבא, או על מלחמה כזאת או אחרת - כי לאהוד ברק, עם כל הטענות שיש לי נגדו בתחום המדיני - יש ידע רב מאוד בכל מה שקשור למערכת הביטחון, יותר מכל אחד אחר בפורום הזה, הרבה הרבה יותר - אז כשהוא כותב ביקורת/שבח  על הגוף הזה שנקרא צבא הגנה לישראל - לספר שלו ניתן להתייחס הרבה יותר ברצינות מאשר להצהרות סרק של בחור צעיר, עם כל הכבוד ובלי שום רצון להעליב, אבל באמת בחור צעיר, שאפילו כמות הזמן שבילה בצבא היא לא רבה מידי, אפילו לפי טענתו של שדרותי (נראה לי שאני די יודע מי זה המשורר מדורות הזה ולכן אני כותב את זה, וגם אם לא  - מין הסתם הוא לא אחד שעשה יותר ממקסימום שלוש שנים, והוא יכול לתקן אותי אם אני טועה).

אתה כבר בטוח למה אני סוגד או לא סוגד - אבל בביטחון הזה שלך אתה מרשה לעצמך לבטל אמירות שלמות, רק בשל הרצון ההפוך בדיוק - רק להשמיץ, להוציא שם רע על צבא מהמשובחים בעולם - ואת זה ממש אני לא כתבתי, כמו שכבר אמרתי בכותרת למעלה.

למען האמת, אני גם לא כל כך מכיר תקדים בהיסטוריה של ה400 שנים האחרונות, למשל, לצבא של מדינה המונה 400 אלף תושבים (ופחות, עיגלתי כלפי מעלה) שמצליח לנצח צבאות של מאות מליונים (יחסי הכוחות במלחמת העצמאות) אומנם עם אבדות, אבל עדיין, לנצח - ממישהו יכול לספר לי על מקרה אחר כזה במאות האחרונות? באמת אשמח להרחיב את ידיעתי בנושא, אם יש מה להרחיב.

כן, זה כי יש לנו את אחד הצבאות הטובים בעולם. זה כמובן לא אומר שזה שהוא טוב זה לא כי ה' נותן לו את הכוח - אני מקווה שאתה לא חושב שאני חושב שה' לא קשור לסיפור בכלל וכוחי ועצם ידי לבד, כן? אז אני אגיד לך - כן - כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה! אין פסול באמירה הזאת, ובלבד שאנשים זוכרים את ההמשך, והנה הפסוקים לפניך, אם שכחת:

יז ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה יח וזכרת את יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה

עדיין אתה חושב שאני כופר?

(העריכות - תיקון כמה טעויות הקלדה, ששינו משמעויות של משפטים לצערי)

ה' נתן לו את הכוח.

למעשה, אם אתה טוען אחרת, אתה הכופר כאן. אם אתה טוען שזה לא ה' שנתן את הכוח לצבא לנצח - אתה בעצם טוען שכוחו ועצמתו של הצבא היא מעצמו בלבד בלי קשר לה'.

ככה שמה הקשר לטחון, ומה פשוט במה שכתבת? אתה יכול לרדת מהעץ הגבוה שטיפסת אליו ולהגיד פשוט סליחה ושטעית ושאני לא כופר, זה הכל...

אבל עזוב, לא דברי כפירה - דברי שטות. כיוון שלצערך אתה לא יכול לשכתב מציאות. אין דבר כזה "נס שקרה סתם". ה', גם אם הוא שולח ניסים - הוא שולח אותם דרך איפושהו, דרך מישהו.

אז כן, כמה שתנסה להכחיש ולעצום את העיניים - אכן, לא נפלו אבנים מהשמיים במלחמת העצמאות, והמצרים במלחמת ששת הימים לא נבלעו בים סוף אפילו - מי שהניס אותם היה צבא הגנה לישראל. אתה יכול הלגיד - ה' עשה ניסים דרך צבא הגנה לישראל - סבבה, אבל זה הצבא שה' בחר לגלגל דרכו את הנס. זה לא היה משהו אחר. הצבא הוא זה שהניס את האויבים ומגן עד היום על הגבולות שלנו.

בבקשה אל תהפוך את עצמך לאדם מגוחך שלא שווה לענות לו...בבקשה...תכבד את עצמך...

הייתי שמח לדעת על איזה רב אתה נסמך שאומר שצהל הוא לא הגוף שה' שלח דרכו את הניסים. ואיזה הסבר כן יש לו - מה, האם הוא טוען שההיסטוריה נכתבה כשקר ובכלל צהל לא נלחם במלחמת העצמאות אלא הגיעו מלאכים שנלחמו וכל עם ישראל ישב רגל על רגל לראות את המונדיאל של אותה שנה - אם היה - והמלךאכים ניצחו לבד את המלחמה ובאו לתת דו"ח סיום קרב לרמטכ"ל? אתה רציני בטיעונים שלך???זה כבר ממש מעליב לענות לטיעונים ברמה הזאת... טיפסת על עץ ממש גבוה כנראה.

א. ממש לא. נראה לך שאני האדם היחיד עם היגיון שמבין שבשביל לתת ביקורת על משהו, ביקורת עמוקה - אתה צריך להבין בו היטב?

לתת ביקורת רדודה - אפשר תמיד, נכון, אתה צודק - אבל לא, ממש לא כל חייל ש"היה בתוך המערכת" יכול ישר לתת ביקורת עמוקה ורצינית, שמקיפה דברים רבים עם נתונים וכו'. זה פשוט יהיה טיפשות. זה כמו שהסדרניק שלפני חודש נכנס לישיבות ההסדר, יתחיל להסביר את כל "תחלואי" ישיבות ההסדר, לטענתו - זה יהיה יותר מגוחך מעצוב. אדם רק נכנס למערכת, לא באמת מכיר אותה - וכבר מרשה לעצמו להחליט שהוא יודע עד כמה הכל רקוב מהשורש??? לא נשמע לך אבסורד?

נקודתית - כן, כל אחד תמיד יוכל להגיד לך על כל מערכת שהוא נמצא בה על כשלים פה ושם - אבל זה ממש לא אומר שזה אכ-ל המערכת, ושזה מה שמייצג את המערכת, ושהכשלים כל כך גוברים על הטוב - ודברים כאלו, לראות את המכלול ולא רק את הנקודה הקטנה שאתה רואה מנקודתך כטוראי קטן שעדיין לא ניגב את החלב מהשפתיים (לא אתה, כמובן, אלא העיקרון..) - רק אדם מנוסה יכול להגיד. כן, אני מניח שרבים וטובים וחכמים ממני ידעו יותר להסביר למה אהוד ברק כ-ן יכול לתת ביקורת נכונה וטובה על המערכת, פי הרבה הרבה יותר מאשר אותו משורר מדורות... 

למלא דוחות שלמים של ביקורת מנקודת מבטי הקטנה אני יכול גם על הישיבה שהייתי בה, וגם על עוד מערכות שביקרתי בהן פה ושם - אבל זה לא יהיה רציני, לגמרי לא.

אז עד אז, עד שאני אהיה מספיק מנוסה, אני לא יוצא בהצהרות דוגמת "אני אכתוב ספר שמראה כמה כשלים וכו' וכו' וכמה הכל רקוב מהיסוד". זה עליבות, זה הכל.

אתה לא יכול לתת ביקורת על מערכת שאתה לא באמת מכיר. אתה לא יכול להכיר מערכת בלי שבדקת אותה לעומקה. 

מבקר המדינה - לא מסתכל הסתכלות כמוך על מערכות, ואומר, יאללה, נכתוב מה שאני חושב - הוא עובד לעומק, מקבל נתונים, מקבל דוחות, עושה ראיונות עם בכירים, מקבל תלושי שכר, הוצאות, הכנסות, פעילות שוטפת, מכתבים מעובדים שונים שמפרטים על בעיות שהתגלו לכאורה, בודק לעומק את הבעיות - ורק אז מוציא ביקורת, אחרי ש הוא "שוחה" בחומר. אם מבקר המדינה היה מפרסם ביקורת כמו פותח השירשור - אגיד בבוטות, שכל הספר העבה שהוא מוציא כל שנה על ביקורת, היה שווה רק לעטוף איתו דגים. 

ביקורת היא טובה רק כאשר המבקר יודע על מה הוא מדבר.

אתה יכול לכתוב ספר על מקום עבודה שעבדת בו חודשיים בלבד ולהסביר למה הוא רקוב מהשורש? אתה יודע מה המשכורת של כל הבכירים בו? אתה יודע מה ההתנהלות של כל אנשי הצוות, הכירים ואלו שלא בכירים? אתה יודע מה מאזן ההכנסות וההוצאות של כל המקום עבודה, כמה מס הוא משלם, כמה אחוזים מחזיק כל שותף בחברה, וכו' וכו'? אתה יודע את כל הפרטים האלו?

ללכלך ולעיתים גם לפגוע בפרנסה של אנשים כל אחד יכול לנסות. גם באופן נקודתי, אם אתה נגיד יודע על אדם כזה או אחר שוחד לפקח של משרד הכלכלה כדי שייתעלם ממשהו כזה או אחר, אתה יכול לגרום לפיטורים של שניהם אם יש לך הוכחות - אבל כדי לכתוב ביקורת מספיקה על מקום רציני - ועוד ענק כמו הצבא - צריך לשחות בחומר. לא מדובר כאן בחנות נעליים בעלת שני עובדים, אני מקווה שאתה מבין את זה...

חוץ מזה, שכאמור - בנתיים אתה רק מדבר. אתה "אומר" שאתה יכול לכתוב ספר שיגרום לכך וכך וכך - אבל הרי אין לך שום יכולת להוכיח שאתה יכול לעשות את זה, לכתוב את הספר, או להוכיח שאחרי כתיבת הספר אכן יקרה כך וכך וכך... אז איך אני אמור להגיב לדבר כזה, שאתה רק מצהיר ולא מתכוון אפילו להוכיח את הדברים שלך בפועל? אני אמור להגיב תיאורטית? אז הגבתי תיאורטית. תביא לי מעשית את הספר ופסק של בית הדין לעבודה שמורה על סגירת העסק - ואז אוכל להגיב גם פרקטית לדברים שלך - וגם אז כאמור, מקום עבודה של מאה פועלים אפילו, לא מתחיל להתקרב להיות דומה לצבא, שאף שאין לי כמובן יכולת לדעת את הסד"כ של החיילים בו, ניתן להגיד שמדובר בעשרות אלפים, בלי לחטוא לאמת, אפילו רק במינימום. זה בכלל לא באותם סדרי גודל.

אז הא5ם אני יכול להגיד לך ברצינות שאתה רקוב ומושחת מהיסוד, כי אני אורח לרגע ומכיר אותך ברמה מסוימת ואני מחליט שאתה פגע רציני מספיק כדי להיות רקוב מהיסוד? האם זה נכון אמירה כזאת שאני אומר?

אתה מעליב את האינטליגנציה שלי ושל חלק מהקוראים כאן...יש לך טיעונים שאתה יכול להביא נתון ממשי ולא רק דיבורים סתמיים? לא אני זה שצריך להוכיח שמשהו רקוב - את זה אתה רוצה להגיד, בבקשה, תגבה את דבריך בנתונים - תראה לי נתונים שהצבא הוא רקוב מהיסוד, וכו' וכו'.

ורק מי שהיה בפנים יכול לדעת עד כמה, יש לא מעט קצינים מושחתים, חלקם בדרגות ממש בכירות ולא מזמן נחשפה פרשייה מאד לא נעימה בצמרת הצבאית..

פקודות שמסכנות חיים של חיילים ואזרחים יהודים כדי לא לפגוע חלילה ב"חפים מפשע" בצד השני, מוסר מעוות ומקולקל שאין מקומו באף מדינה נורמלית..

ותן טל מרית הדברים אותם אתה כותב היו נכונים לצבא שלפני 30-40 שנה, בתקופה מצבע אנטבה, סבנה, פעולות התגמול של 101, בתקופה שבה צה"ל תקף והגן ולא הגן והגן..

וקריקטורה שמתארת טוב את המצב

הצבא משתפר בבחינות מסוימות ומדרדר באחרות

מספיק, כמו שאמרתי, כדי להתחיל להתפלסף בעובדות נכונות או לא נכונות - אני לא אפול בבור, הרי לפני רגע אמרתי שצריך להבין.

העובדה היא שמי שהיה בפנים חודשים בודדים - כמו אותו משורר מדורות שאני מניח שלפחות כמה כאן יודעים מי זה - לא שווה ברמת הידע שלו למי שהיה בפנים שנים, ולכן ל-א יכול להיות לו מספיק מידע וידע כדי להצהיר שהוא יודע שהכל רקוב ומושחת מהיסוד.

לא נעים לי להגיד, אבל גם אתה (ברור שגם אני כאמור) - לא מספיק עמוק בפנים כדי לדעת הכל. כאמור - גם מבחינה מדינית, כי זה אתה שהבאת טענה שקשורה למדיניות (אני לא אכנס לזה, רק אגיד שכמובן ישנן גם נקודות הסתכלות שאתה לא יכול לדעת מנקודתך, ואם היית בדרגים הגבוהים מין הסתם היית מבין אולי מעט אחרת ממה שאתה מבין כעת, כי היית מסוגל לראות דברים בראייה כוללנית יותר).

לא אומר שבבסיסה היא אמירה נכונה - רק שצריך לדעת להשתמש בה בתבונה וגם לדעת שיש לפעמים אנשים מניפולטיביים שמשתמשים בה לצורכם. והגבתי כבר אצל שדרותי אבל אחזור שוב גם כאן, לדוגמא הגירוש: זה לא שכל הדרגים הבכירים כולם היו בדעה אחת מוצקה ואז השתמשו ב"דברים שרואים מכאן..." - כי גם בדרגים הבכירים במערכת המדינית ובמערכת הצבאית, הזהירו מזה - ככה שכבר לא מדובר בכך שהשימוש האמירה "דברים שרואים מכאן.." מיוחס בלעדית רק למצדדים בגרוש - כי עובדה שהיו בכירים שגם יכולים להשתמש ב"דברים שרואים מכאן.." - שהתנגדו לגירוש מראשיתו.

בקיצור - אני יודע שהציבור חטף טראמוה ואז זה גורם לו להגיד "זהו, האמירה הזאת היא שקר ולא נכונה בכלל - אבל זה לא נכון. היא נכונה. במצבים כל כך רבים בחיים.

האם את חושבת שאת כילדה בת 8 יכולה להעביר ביקורת עניינית על ההורים שלך או על התנהלות כזאת או אחרת של אחים שלך/של ההורים שלך - וכאשר ההורים שלך יגידו לך שאת צעירה מידי ומשהו בסגנון "דברים שרואים מכאן...", תגידי להם "נו באמת, הטיעון הזה לא רציני...השתמשו בו בגירוש" - נראה לך שזה תופס מים?

האם את באמת מאמינה ששכל אחד יכול להעביר ביקורת על כל מה שהוא רוצה? ביקורת עניינית אני מתכוון...

ביקורת. יש לנו נבחרי ציבור שאנחנו מצפים מהם שיעשו את זה כי הם מעורים יותר במה שקורה. אבל להגיד שלציבור עצמו אין מה להעביר ביקורת ורק לנבחרי הציבור יש זכות כבר הופך אותנו למדינה עם מאפיינים דיקטטוריים מובהקים.

ידוע לנו שההחלטות בצבא מתקבלות הרבה פעמים (כמה בדיוק  רק  מי שנמצא במערכת יכול להגיד) על סמך אג'נדה פוליטית. איך אני יודעת שהרבה פעמים? על סמך מבחן התוצאה. התקשורת וחלק מהפוליטיקאים  מעודדים קו מחשבה מסוים והפלא ופלא הצבא מקבל את קו המחשבה הזה.  (דוגמא ישנה- הפסקת נוהל שכן- אג'נדה פוליטית של אי פגיעה ב"חפים מפשע" וכתוצאה מכך סיכון של חיילינו.)

 האם זו האג'נדה הפוליטית שלך? לא יודעת אבל במבחן התוצאה- אנחנו רואים שהפעולות והגישה של הצבא מזיקים.

לנופף בניצחונות הצבא- זה לא ראיה. בוא נסתכל על התנהלות.

אתה אומר שאין בידי את כל המידע? אני מסכימה איתך (במיוחד בהתחשב בזה שאני לא הייתי בצבא)

אבל אני כן רואה התנהלות כללית ועליה יש לי הרבה ביקורת. (ולא רק לי)

האם כדי להעביר ביקורת צריך  להכיר לעומק את המערכת? לא תמיד- בנושאי מוסר כל אזרח יכול להעביר ביקורת. לפעמים זה שמישהו משתייך למערכת רק מעוור את עיניו לכשלים

הטראומה שהציבור חטף מאוד רלוונטית- הצבא עשה טעויות, קובעי המדיניות עשו טעויות ולכן יש טראומה! חובתנו לעשות כמיטב יכולתנו כדי למנוע את הטעויות הבאות.

להשוות את האזרחים לילדה בת 8 ואת  קובעי המדיניות להורים האחראים די מזכיר לי מדינות טוטליטריות.

אני מסכימה איתך שצריך להכיר את המערכת כדי לתת ביקורת יעילה. אבל יש נושאים בהם הכשלים כל כך בולטים שכל אזרח יכול להצביע עליהם (ואיכשהו דווקא אלה ה"פשוטים" שצועקים "המלך עירום"  הם הצודקים, למרות כל האנשים המבינים והחכמים מסביב)

להכריז שהכל רקוב ושלול מהיסוד. גם אני יכול להגיד נקודתית שבישיבה שהייתי בה, האוכל בארוחות הערב מזעזע וחייבים להחליף אותו כי כל התלמידים שונאים אותו - אבל האם זה אומר שאני יכול גם להגיד שכל מערכת הישיבה רקובה מהיסוד וחייבים להחליף אותה?

המדינה שלנו היא דמוקרטית - את בוחרת את הנציגים שלך, שאת סומכת עליהם, והם אלו שאמורים ללמוד את החומר, להיות בקיאים, ובידיעתם בגדול מה הציבור שהצביע להם רוצה - להגיד את דעתם.

מהבחינה הזאת, נניח לרגע שאת הצבעת לבית היהודי - כרגע הנציג שלך לענייני הצבא הוא נפתלי בנט שיושב בקבינט המדיני ביטחוני, שהביקורת שהוא מעביר, בין השאר - כלולה בו הביקורת שלך, כבוחרת. מבינה?

דמוקרטיה ישירה שבה הבוחרים מחליטים כל שדבר עד לרמת איזה קצין להדיח ומתי לצאת למלחמה - כמו שהיה לדוגמה באתונה בימי תחילת המושג דמוקרטיה - זה היה שיטת ממשל שהתגלתה כשגויה לחלוטין. בלתי אפשרית דמוקרטיה ישירה לחלוטין.

אז נקודתית, ודאי שאת יכולה להביעע תרעומת על דבר כזה או אחר, מהנקודת ראייה שלך - ואף לנסות להעביר את זה למקבלי ההחלטות (את רוצה את המייל של נפתלי בנט? זה מופיע באתר הכנסת, את מוזמנת לשלוח לו תלונות וביקורת. יש לו גם פייסבוק...) - אבל יש הבדל של שמיים וארץ בין זה לבין להחליט שאתה יודע הכל ושאתה יודע בפירוש שהמערכת רקובה מהיסוד וצריך להחליף את כולה מהיסוד.

דיברתי על הזכות להעביר ביקורת (לא הזכות לקבל החלטות) וזו זכות שצריכה להיות בכל דמוקרטיה.

ביקורת יוצרת שיח ושיח בסופו של דבר יוצר מציאות ומשפיע מאוד על מקבלי ההחלטות.

בקשר ללהחליט שכל המערכת רקובה מהיסוד- אני די מסכימה איתך.

אבל אפשר להגיד שהמוסר של הצבא בבסיסו לא מתנהל לפי מוסר יהודי.

אם אתה מדבר על כשלים טכניים של כוח אדם ומשאבים- מסכימה איתך, צריך להכיר את הדברים בשטח. (למרות שאם מכירים נתונים כבר אפשר להעביר ביקורת ולא צריך להיות בעל דרגה גבוהה, רק צריך לצבור ידע ודוגמאות)

ובקשר להצעה על נפתלי בנט- תודה אבל הוא בהחלט לא נבחר הציבור שלי.

אני לא יודע מי נבחר הציבור שלך, אם יש לך בכלל (אולי לא בחרת/בחרת בעוצמה לישראל שלא הגיעה לכנסת, אין לי דרך לדעת...)

לגבי מוסר יהודי או לא - זה לא קשור. יש הבדל בין להגיד נקודה אמיתית שבאמת בעיקרון הצבא שלנו לא צועד כולו אך ורק לפי המוסר היהודי - כלומר, נגיד, צבא דוד המלך - נכון, זה לא הצבא האידיאלי - אבל זה לא אומר שהכל רקוב. יש הבדל בין להגיד שהצבא הוא לא מושתת אך ורק על המוסר היהודי, לבין להגיד שכולו רקוב. וזה מה שאני אומר.

זה בדיוק כמו המדינה - מי שטוען שכל המדינה מורקת ומושחתת עם היסוד, אני לא מסכים איתו. אני מסכים שהמדינה לא מבוססת אך ורק על התורה, ואפילו רובה לא, נכון - אבל זה לא אומר שהכל מושחת ורקוב מהיסוד ושצריך להשחית הכל ולבנות מחדש - אחרת מה הטענה שלנו להמשיך להיות שותפים בבניין המדינה? מצטער, אני דתי לאומי ומחזיק בדרכה של הציונות הדתית, בקטע הזה.

ושלא תטעי - לא אסרתי עלייך להעביר ביקורת. אכן, במדינה הדמוקרטית, על שלל החלטותיה, גם מותר להעביר ביקורת כמעט על כל דבר ואף אחד לא יכניס אותך למאסר או יסתום לך את הפה בגלל שאמרת שהצבא שלנו מושחת - אבל אם את רוצה שאנשים גם יאמינו ויקחו ברצינות את מה שאת אומרת, את צריכה שיהיה בסיס למה שאת אומרת ושתדעי במה את עוסקת. זה הכל. 

לילה טוב

נועדה לנפנף ביקורת..

זה התירוץ שבו פוליטיקאים משתמשים תמיד כדי להצדיק את עצמם וכדי לדחות ביקורת, הרי מה אתם שם למטה יודעים? כלום..

ותן טל, הציבור לא מטומטם, תם העידן שבו האכילו אותנו לוקשים ועוד הזמנו קינוח, היום יש שיקוף בכל הדברים ואם יש שחיתות היא מהר מאד יוצאת החוצה והציבור רואה את זה..

בשם הדברים שרואים משם, היה את הגירוש, את היציאה מלבנון, את אוסלו, קמפ דייויד, מסירת חברון, פינוי מאחזים, התעללות ביהודים, פינוי ימית ועוד הרבה מאד פשעים..

הטענה הזאת לא עובדת יותר, לא עליי ולא על רבים מהעם..

דבר שני - האם אתה טוען שהטענה הזאת היא טעות ב100 אחוז, ואין בה אפילו מקצת האמת?

והעובדה היא כזאת - גם בגירוש היו בכירים במערכת, בכירים מאוד - שאמרו כמו הימין, שזה טעות גמורה וכו' - ואז, יש ויכוח בין הבכירים, אבל זה לא שכ-ל ה"בכירים" אומרים משהו אחד שהוא שקר לחלוטין...אלא יש שקרנים - ויש כאלו שלא. אבל מי שאומר משהו צריך שיהיה לו על מה להסתמך, וזה, כן, אני מאמין שככל שיש לך יותר ידע אתה יכול יותר לתת ביקורת רלוונטית. זה לא עניין של לוקשים וכו' - אתה בכוונה לוקח את זה למחוזות האלו, אבל זה ממש לא חייב להיות קשור לשם.

תן לי לשאול אותך שאלה קטנה - אם בן קטן של אחד הרמי"ם שלך בישיבה שלמדת בה, היה בה אליך ואומר שהישיבה שלך פגומה מהשורש ושהוא יודע את זה ושהוא יכתוב ספר על כך, ושלא מעניין אותו כל הלוקשים שעובדים שונים שמכירים טוב את הישיבה מוכרים - מה היית אומר לו? "כל הכבוד, אתה צודק - מה שאתה חושבה שאתה יודע מנקודת ההסתכלות שלך זה מה שנכון, בטח!".

זה לא קשור ללוקשים, זה קשור לשכל ישר. 

אם כל חייל ששירת יומיים יוכל להתחיל לחלק ציונים לצבא ושאנשים ברצינות יחשבו שהוא יכול לכתוב על זה ספר או שהוא באמת מבין במה הוא מדבר - סלח לי, אבל אני מרחם על התפיסה הזאת.

הזה ותבין שלפעמים אלה שחושבים שהם מבינים, לא ממש מבינים, גם אם יש להם שלוש פלאפלים על הכתפיים..

ולא פעם ולא פעמיים התברר שהאזרחים הפשוטים צדקו ודווקא הביטחוניסטים טעו ובגדול..

אז נכון דברים שרואים משם לא רואים מכאן, אבל לפעמים הראייה מכאן היא יותר אמיתית ופחות נתונה לשיקולים פוליטיים וכספיים וד"ל..

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t648050#7216794

את מה שאתה אומר לי "תבין"? מהשרשור הזה? יש בו רק דיבורים, אף אחד לא באמת מביא דעה סדורה עם הוכחות מוצקות לדברים שהוא אומר - יותר מזה, אנשים אפילו לא מביאים כאן טענה ספציפית וכו', אלא אמירות כלליות שאין להם שום סיכוי בעולם להצליח אפילו להתחיל להוכיח אותן במסגרת הפורום, וגם להפריך אותן בעצמי לא אוכל כי אין לי את הידע - אז מה אתה רוצה שאבין מהשרשור הזה?

אני מקווה שגם אתה מסכים איתי שזה לא שמחר המטכ"ל ילך לאנשים ברחוב וישאל אותם האם לתקוף באיראן או לא, ויעשה מה ש"הרוב" יגידו - אני צודק?

יש גבול...אין מה לעשות...חייבים להבין את זה.

זה לא קשור לבסיס של מה שאמרתי. אם באמת הייתה בלעדיות של "דברים שרואים מכאן" רק לצד אחד שמתגלה בסוף כטועה - זה היה מגכיך ממש את האמירה הזאת, אבל העיקרון הוא לא האמירה הזאת - כיוון שהיו ביטחוניסטים לכאן ולכאן, היו כאלו שאמרו ככה והיו שאמרו ככה. 

אז לדיון הספציפי לגבי ביקורת זה לא קשור. כי בכל מקרה, צריך בסיס כלשהו, ו"כתפיים רחבות" כדי שהדברים שאתה אומר יתפסו כבעלי משמעות כלשהיא.

להבדיל אלף אלפי הבדלות - האם אתה יכול להעביר ביקורת על פסיקות הלכה של רב גדול כזה או אחר? (ושוב, להבדיל אלף אלפי הבדלות...) - רק בגלל שלמדת גמרא כמה שנים ואתה מכיר את עולם הישיבות והפסיקה ברמה מסוימת?

ושוב, אני לא אומר שלא צריך ביקורת ושאי אפשר להגיד ביקורת, אלא שכדי להטיל ביקורת ש"קוטלת" את כל המערכת ואומרת שכולה מורקבת ומושחתת מהיסוד - צריך להיות קצת יותר ידענים מטירון בן 18...

זה הכל. את דבריי אמרתי כבר כמה וכמה פעמים בשרשור הזה וכבר אין צורך שאחזור עליהם שנית, אז מצידי אני עוצר את הדיון כאן לילה טוב ומוצלח לכולם, ושבוע טוב!

וגם בגלל שזה לא גוף כלכלי

גוף כלכלי יודע לנהל וליעל את עצמו

גוף ממשלתי, למי אכפת?

שיתבזבז כל הכסף של המדינה על שטויות!

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.

אבל התוצאות אמורות להיות ממש משמעותיות לסביבה שבה אני נמצא.

שהימין ינצח?

עוד מאותו דבר שהיה לנו עד עכשיו

(האסון הגדול בתולדות המדינה

ואחת התקופות הכי מפולגות שהיו פה)

כמו כל השאר

האם מספר 26 בליכוד ייכנס לכנסת, או שמא דווקא מספר 24 במפלגה של אייזנקוט.

זה מעניין כמו שאלות טריוויה בסגנון ''מי היה ההוגה הצרפתי שבתאריך 26 ביוני 1796 אכל תפוח אדמה בצבע אדום לראשונה בחייו''

אבל גם משתדל לבטוח בקב"ה שהכל לטובה

הנתק

הכיוון של השמאל שמטיף לנו מוסר על "ממשלת השתמטות" ברור מאוד כבר מההתחלה.

ההתפתלויות של מפלגת הדמוקרטים לאחרונה סביב הפסילה של שחאדה ורע"ם ממחישה את זה היטב.

יש למישהו ספק שיש להם מספיק מנדטים להרכבת ממשלה ביחד עם הערבים?

תפילות.

אבל חושש שאין לנו

לי אישית קשה להסיק מהעבר של המדינה על מערכת הבחירות הקרובה

בעיקר בגלל המלחמה שכל כך הרבה השתנה ברמה האישית והכללית.

אז פשוט מניחה שדברים יתקדמו כך או כך

שולח חיזוק

בתור תושבת יו"ש

ראיתי כמה התקדם פה לטובה בשנים האחרונות

מדאיג מה יהיה אם תקום ממשלת שמאל

זה ממש קריטי.

הרי אם חלילה לא יהיה רוב לימין - זה אומר גוש השמאל שמוכן לסגת מעזה, לבנון, סוריה; סכנה ממשית - וכאילו סתם נהרגו נופלינו.

זה אומר קואליציה בחסות מפלגות ערביות שללא ספק אחוז גדל ממצביעיהם, היו משתתפם בטבח אם היו יכולים.

כאלה שלא מכירים בלגיטימציה של מדינה יהודית. עבאס - בקואליציה הקודמת, אמר ש"הנגב זה קו אדום"... הנגב. וביטלו שם נטיעות בגללו.

זה אומר הריסה של חוות, ישובים - הרי ליברמן חושב שירדן צריכה לשלוט בחלק מיו"ש, האחרים רוצים שם מדינה לערבים ששם.

שלא לדבר על דמותה היהודית של המדינה. על מערכת המשפט - בקדנציה הבאה אמורים להיבחר 10 שופטים לביהמ"ש שמכנה עצמו "עליון". הרי כולם רואים את הנזק שהם עושים. וזו בחירה לשנים רבות..

לענ"ד - מי שגורם בהצבעתו חס ושלום לכך שהשמאל יעלה, הרי הוא כאילו עומד לילה לפני הטבח ואומרים לו: מה אתה מעדיף, שלא יהיה טבח - או כל מיני "דקויות" וסימפטיות אישיות שלך..

וזה כולל הצבעה למפלגות ימין שאין להן סיכוי לעבוד אחוז חסימה. וינטר ומטה (במספר המנדטים הצפוי).

לפי סקר של פילבר מהיום - הימין על 61 (לפני כן העריך 63-4), כי לראשונה זליכה והנדל עוברים, ואי אפשר לדעת מה יעשו אם ייבחרו ומה ירצו לסחוט.

לכן - זה לא איזה "פינוק אישי"... תצאו - תצביעו. ליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ש"ס... העיקר מפלגה ימנית שעוברת אחוז חסימה. פיקוח נפש דוחה הרבה עניינים "אישיים"...

זה בגלל אחוז החסימה או התנגדות עקרונית למפלגה?

וינטר אישית אדם ראוי.

אני לא הייתי מצביע לו, מחד - התופעה הזו של מפקדים מהצבא שלא מנוסים כלל בפוליטיקה ובאים "לתקן" בלי הכרת טובה רצינית לכל העמל הגדול שנעשה לפניהם, היא תופעה לא טובה.

וזה כולל את המחשבה של "פיתרון קסם" לגיוס חרדים (שזה עצמו מראה את אי ההבנה איך עובד השדה הפוליטי והחברתי). בפרט שאדם יודע שגם אם היה עובר אחוז חסימה, זה היה על הקצה - אז גם את זה אני לא אוהב עקרונית, מפלגה קטנה מאד שמנסה "לסחוט", לכפות את עמדתה על כל הקואליציה.

מאידך - יש הציונות הדתית, שפעלה ממש בצורה נפלאה - אז למה שאחפש משהו "יותר טוב" כביכול...

אבל אם היה עובר אחוז חסימה - אז לגיטימי. מה שייך לומר שלא ירוץ.

אבל כעת, שזה גם סיכון גוש הימין - זה מעורר מחשבה גם על האחריות שלהם.

שכמו שלא הייתה לנו "ממשלת ימין על מלא", ככה גם תתקשה מאוד לקום "ממשלת שמאל על מלא".

כנראה שהממשלה הבאה תהיה ממשלת פשרות וחצאים, וגם אם המפלגה שאני אצביע לה תהיה באופוזציה, זה לא יהיה סוף העולם.

באופן כללי, הבנתי במלחמה האחרונה שלפחד מדברים שאין לנו שליטה עליהם זה מיותר ומזיק. אני מנסה כמה שפחות להחשף לחדשות, ושנינו סיכמנו לנסות לבוא פחות להורים בתקופה הזו.

זה די מצחיק אם זה לא היה מעצבן: אבא שלי די ביביסט, ואבא שלי בעלי "רק לא ביבי". שניהם מאוד אוהבים לדבר פוליטיקה בלי שאף אחד ביקש. האימהות שלנו ממש רוצות ששתי המשפחות יפגשו באופן קבוע, ושני האבות שלנו די מסתדרים, רק אנחנו חייבים לארגן שהם לא יגיעו לפוליטיקה אחרת הכל אבוד.

לא סתם היא נפלה מהר, לשמאל יש יותר יכולות להרוס מאשר לימין כי יש לו תמיכה מלאה היועצת המשפטית לממשלה, מבג"ץ, מהתקשורת, מצמרת הצבא והמשטרה ועוד גורמים משפיעים (כגון ממשלות אירופה שרק רוצות שלא יהיו יהודים), כך שהם ממש יכולים להזיק בקלות בזמן קצר ולהחזיר הכל למה שהיה וגרוע מזה

אז אין מה להתנחם בזה

מסכימה איתך שעדיף להתפלל על העתיד מאשר לדאוג סתם

המחשבה שאם יש ממשלת ימין - אז זה אומר שלא צריך להתחשב בלחצים מהעולם ומה איכפת לנו... היא בוסרית.

הממשלה הזו עשתה דברים גדולים מאד. תמיד אפשר עוד יותר וצריך לקוות לעוד יותר, אבל צריך לראות מה קרה כאן (אולי אם את משתדלת לא להיחשף לחדשות - אז את לא כ"כ מודעת..)

ולא נכון לומר "לא יהיה סוף העולם"... כלומר, בוודאי שלא - יש מי שמנהל את העולם.

אבל אם השמאל (איזנקוט והלאה. וזה כולל היסמכות על הערבים שמתנגדים בכלל למדינת היהודים בעיקרון) יעלה לשלטון, זה אסון. אסון בטחונית - ייסוגו בכל החזיתות, אסון משפטית (ימנו לעוד כמה עשרות שנים שופטי בגץ שמאל), אסון לאחיזה בארץ (רוצים לפנות המון ישובים, להכניס שלטון זר בארץ), אסון לדמותה היהודית של המדינה.

כבר ראינו כשהיתה להם ממשלה - עבאאס הודיע שהנגב (הנגב!...), זה קו אדום...

אז הברירה היא לא "האם לפחד מדברים שאין לנו שליטה עליהם". כעת לא דנים באופן שכל אחד מרגיע ומייצב את עצמו.

השאלה כעת היא, עד כמה מתאמצים על כל מה שבשליטתנו. ולא מרוב החשש מלפחד, לא עושים כל מה שאפשר, כולל תודעה, הסברה למי שאפשר, התייצבות בקלפיות.

גם בלילה לפני הטבח, לא היינו אומרים, מוטשב לא לפחד ממה שאין שליטה... אלא עושים כל מאמץ להקדים תרופה למכה.

אחרי שיהיו תוצאות הבחירות - ואני אכן מאמין שיהיה רוב גדול לימין - אז אכן צריך לדעת שהכל יד ה', ולנסות להשפיע במה שאפשר.

זה לא פורום אקטואליה כאן.

שאלו באופן אישי ואני עניתי באופן אישי. מה זה הדף מסרים הזה?

אנחנו בדיוק דנים מה כל אחד עושה כדי לייצב את עצמו. זו הייתה השאלה.

אני מתכוונת להצביע ולהתעדכן יום-יומיים לפני הבחירות אילו מפלגות עוברות את אחוז החסימה ולהצביע בהתאם, ואז להמשיך הלאה בחיי.

"ההסברה" שלך בהחלט מרתיעה ומרחיקה, למרות שברמה העקרונית אני מסכימה עם הרעיונות. אני ממש לא בעד ממשלת שמאל, אני בטוחה שהיו הרבה נזקים שממשלה כזו יכולה לעשות. אבל לי אין שום שליטה על זה, וזה בהחלט תרחיש סביר. לחץ לא יעזור בכלום.

השאלה היתה כמה זה קריטי לכם.. אלו דברים שמעורבים עם אקטואליה בזמן כזה.

הגבת "לא היתה לנו ממשלת ימין על מלא", - זו לא "הרגשה אישית".. זו דעה.

אז אני מגיב על הדעה.

ומכיוון שגם הבעת דעה שאם תהיה ממשלה מהכיוון השני, זה לא יהיה סוף העולם - אז הגבתי גם על זה, שאכן "סוף העולם" לא יהיה, כי יש מ שמנהל את העולם. אבל כל זמן שאפשר להשפיע - חשוב מאד לתפוס כמה זה קריטי...

כעת - להתעדכן יום יומיים לפני הבחירות ואז "להמשיך בחייך", זה בהחלט פיתרון אישי טוב. במילים אחרות: אחרי שאעשה את המיטב שביכולתי (שגם את מסכימה עם הכוון העקרוני), כבר לא בשליטתי, חבל להרבות בדאגות.. נכון.

את חושבת, שמה שהסברתי "מרתיע ומרחיק", כנראה באמת חוויה אישית (אולי דווקא כי את מבינה, בפרט לאור נסיון השנים האלה, שלהתבונן יותר מידי בדברים, גם אמיתים, שאין לי מה לעשות איתם, לא בריא.. יש בזה הרבה אמת. ובוודאי שאישית מותר לבחור בגישה כזו).

לכן אני הסברתי שיש לחלק: לא או "לחץ ופחד", או לא להיות במודעות למשמעות:

כשעוד אפשר להשפיע - להיות לגמרי במודעות לחשיבות. אח"כ - עשינו את שלנו.. באף אחד מהשלבים אין מקום ל"לחץ ופחד".

ומה שכתבתי ממש לא היה "דף מסרים", אלא ניתוח ריאלי של מה שכל אחד יכול לראות. מי שאישית זה מלחיץ אותו והוא יודע גם בלי מה צריך לעשות - אז באמת אולי עדיף שלא יקרא... למה להילחץ.

כשאין אין "אם בחוקותיי תלכו" ברמה הלאומית ויש את "ולא תקיא הארץ אתכם", הסוף ידוע מראש. בלי קשר לשמו של ראש ממשלת ישראל הבא.

נו נו

וגם לא נכון.

יש התקדמויות גדולות בעם ישראל (וגם עדיין דברים כואבים).

וכבר כתב האור החיים הק' "והגאולה תהיה גם אם יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו". גם הוא הכיר את הפסוקים האלה.

לצערנו, עם ישראל כבר חווה את הדבר הזה, גם את ה"תקיא הארץ אתכם" - וכעת הקב"ה גואל את עמו ברחמים. והגאולה באה עם תשובה וגם מביאה אותה (ספר "העקידה" שער המאה, ועוד הרבה מאד מקורות).

וכשנחלקו בגמרא רבי אליעזר ורבי יהושוע אם הגאולה תלויה בתשובה או לא (בירושלמי: "איסתלק רבי אליעזר"), הם גם ידעו את זה.

"הסוף ידוע מראש", שה' גואל את עמו. וגם מעורר את רוחם. כשרואים איך מתקים "ואתה על במותימו תדרוך" באופן מופלא - צריך מאד לא להתבונן כדי לומר כאילו יש איזשהו תהליך של "תקיא הארץ"...

הגאולה של עם ישראל אחרי אלפיים שנות גלות, היא תהליך. זה לא איזה זבנג וגמרנו.

זה נושא ארוך מאד, מצריך לימוד, ולא כאן מקומו. רק להעיר על העיקרון.

וכבר כתב הרב קוק זצ"ל: "ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דיברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו, ועצת ה' אשר יעץ להחל אור גאולה מעולפת במטמוני מסתרים, כמו שאנו רואים בעינינו, ומוקפת בהמון נגעים של עניי הדעת סובלי חולאים רוחניים, ווודאי לא יועילו כל חשבונות העולים בלב האדם שמחשבותיו הבל, נגד עצת ה' העליונה, אשר דיבר טוב על ישראל, לכונן אור גאולה ודרך חיים לשאר עמו, העתידים להיות כולם שבי פשע" (אתת הדברים הללו, כתב לתלמידו הגאון הרב י"מ חרל"פ)

השומע ישמע - והחדל יחדל.

מי שרוצה להסתכל במבט מר של הבנה חיצונית של פסוקים (שזה בערך כמו לפסוק הלכה מהחומש..), עניינו.

הרב קוק זצ"ל, השקיע בנושאים האלה כנראה יותר מכל מי שהיה כשהחלה להתעורר שיבת ציון של זמננו. אני סומך על דבריו (ועל דברי האוה"ח הק' שהוזכרו מקודם, ועל דברי הרב אלישיב בעל ה"לשם שבו ואחלמה" ועוד ועוד..). נראה לי שגם המציאות סומכת על זה..

בתורה עצמה רואים עד כמה הקב"ה הוא א-ל קנא שכמה וכמה פעמים המית קבוצות גדולות בקרב עם ישראל, ולא איזה סבא'לה נחמד מתוך הלהיט "ה' יתברך תמיד אוהב אותי".

מדינות יהודיות נחרבו בזו אחר זו, בהתאם למאמר התורה. למה שגורלנו יהיה שונה? כי הרב קוק החליט אחרת?

תודה

בגדול בחירות זה בסך הכל סקר עמדות

הרעיון הוא להגיע למצב בלי חובות בלי דאגות כלכליות וכו'? או שאני טועה...?

לקחת אחריות ומשמעת על דברים נוספים? או רק פיננסיים?

תרגם לכולנו. אפשר? תודה!

השכל וההתפעלות שני עולמות הם: עולם קר ומיושב, ועולם רותח ומבוהל. וזאת היא עבודת האדם לחברם להיות לאחדים. ואז הבהלה נהפכת לשאיפה, והשכל - למורה דרך בחיים של עבודה ופועל.

ואולי טוב שכך

היום אתה סבבה עם בשר?

עוזרת בית

על

לקיחת אחריות

לקום ממקומות נמוכים

להתבונן על הפסיכולוגיה של החיים

להגשים חלומות

אולי הרוב נקי

שראיתי בספר אורחים באחת הארצות בחו"ל, בין חוות דעת מתפעלות

בספר מבקרים באחת האכסניות בחו"ל - בין שלל משפטי התפעלות

(מהארץ ההיא) בשלל שפות.

כשאמר לי ענין הנדפס בלקוטי תנינא סימן פ"ו על פסוק "מקצר רוח ומעבודה קשה", שעל ידי קטנות אמונה צריכין לעבדות קשות וכו', עין שם, עמדתי לפניו כמשתומם, ומחשבותי היו תמהים בענין זה, כי נדמה לי שיש לי אמונה קצת.

ענה ואמר בלשון גערה קצת, כאומר: "ואם יש לך אמונה – אין לך אמונה בעצמך" (האסטי אין דיר קיין אמונה ניט), והזכיר מיד מאמר רבותינו זכרונם לברכה "כי מי בז ליום קטנות" (זכריה ד י) – מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לעתיד לבוא? "קטנות" שהיה בהם בעצמן, שלא האמינו בהם בעצמן. ורש"י זכרונו לברכה פרש שם כפשוטו: "קטנות אמונה", אבל מדקדוק לשון הגמרא - שאמרו שם "קטנות שהיה בהם" - נראה מבאר דברי רבנו זכרונו לברכה שעקר קטנות האמונה שלהן היה בהן בעצמן.

ויש לפרש לפי זה, שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא שהוא טוב לכל והם חשובים וגדולים בעיניו יתברך; ומחמת זה היה בהם קטנות. וזה היה עקר קטנות האמונה שלהם - מה שלא האמינו בהם בעצמן. ויש לכון גם פרוש רש"י לזה:

והכלל המובן מדבריו שהאדם צריך שיהיה לו אמונה בעצמו, שגם הוא חביב בעיני השם יתברך, כי לפי גדלת טובתו של השם יתברך גם הוא גדול וחשוב בעיניו יתברך.

יש כמה בסגנון שבגדול מדברים בערך את אותו מנגנון רגשי.

ועוד משהו יש, אבל זה לא ברשת. זה איזה קורס קצר שעברתי בסוף 2019. חלק מהמשתמשים פה יודעים מה הסיפור.

כלומר היכולת להציב גבול לתהליכים שרצים בנפש ולהפנות אותם לזמנים שמתאימים לי להתעסק איתם.

והעתק קישור

הכותרת אחרי לחיצה על play

קישור ליוטיוב, לסרט

כלומר ברגע שרושמים בטקסט של התגובה את הקישור, הקישור מייד מתורגם להצגת הסרטון שאליו הקישור מוביל.

רק מלהיזכר בשמו של הסרט, עורי נעשה חידודין חידודין והלב רוטט.

אני יכול לחלק את חיי ללפני ואחרי שראיתי אותו.

וכן, ראיתי אותו הרבה יותר מדי פעמים...

איך התוכן של הסרט לדוס ממוצע?

אחת בין גבר לאשה, אחת בין שני גברים.

לא זכור לי שיש משהו בעייתי נוסף

לפחות על פי תקצירים (באנגלית). ושלא אובן לא נכון - יש בי אמפתיה עצומה כלפי להט"בים, אני לא מזלזל לרגע באתגרים שלהם, וסולד מהומופוביה. לא צפיתי, אך נשמע שזו פרופוגנדה שעניינה לדבר אל הרגש ולנסות לגרום לדתיים, (מכוון כלפי אוכלוסיה נוצרית, אך תקף גם ליהודים) שרואים סתירה (בצדק) בין מימוש נטייה הומוסקסואלית ובין הדת, להעדיף את ערכי הפרוגרסיביזם על פני ערכי הדת.

אני חלילה לא אומר שצריך להתעלם מהמצוקות של בני אדם. אך כן חושב שצריך לפחות להכיר בכך שתעמולה להט"בית היא 'בעייתית' בלשון המעטה עבור הדוס הממוצע...

כשיש נער שמספר להורים שלו שהוא הומו,

הדבר האחרון שנכון לעשות זה להפיל עליו את המלחמה בין השמרנים / דתיים לבין הפרוגרס / חילונים.

הוא בשר ודם, הוא צריך משפחה תומכת כמו כל אדם אחר, הוא לא עשה דבר רע בכוונה, הוא לא צריך להיזרק מתחת לגלגלי המשאית בשם קדושת המחנה.

הסרט, שמבוסס על סיפור אמיתי כולל השמות שלא שונו, מתאר נער בשם בובי שאמא שלו עשתה הכל כדי לשנות אותו. טיפולי המרה, פתקים ''מעצימים'' בכל הבית, דאגה לו לדייטים עם בחורות שהיא מלמדת בכנסייה, וכשהוא סיפר לה שהוא מאוהב בגבר - היא אמרה שהוא לא הבן שלה יותר (אני מתמצת כאן סרט של שעה וחצי בחצי פסקה, מן הסתם הכל יותר מורכב מזה אבל אלה עיקרי הדברים).

הוא נזרק מהבית, עבר לחיות עם קרובי משפחה במדינה רחוקה, אבל המשפט של אמא שלו ''לא יהיה לי בן הומו'' ביחד עם ההטפה הדתית שספג נגד עצמו, הובילו אותו להתאבד. לקפוץ מגשר.

בהתחלה אמא שלו אמרה שהוא התאבד בגלל שהנשמה שלו לא עמדה בכל החטאים שהוא עשה או משהו כזה, והאשימה אותו שחייו המופקרים הובילו למותו. היא התאבלה לא רק על זה שהוא מת, אלא גם על זה שהוא בוודאות יישרף באש הגיהינום.

לאחר מכן, בתהליך שנמשך זמן רב, ובעזרת מפגשים עם הורים אחרים, אמא שלו הבינה לאט לאט שהוא לא התאבד בגלל מה שהוא היה, אלא בגלל איך שהיא התנהגה אליו.

בסוף התהליך, היא הפכה בעצמה לפעילה למען זכויות להט''ב, ואפילו נשאה נאום בפני מועצת העירייה שלה. משפט אחד שהיא אמרה שם קרע לי את הלב, כי הוא החזיר אותי בדיוק לנער המפוחד שהייתי, בזמן שהרבנים בישיבה והחברים בחדר האוכל היו מדברים על ה''סוטים'' וה''בהמות'' שהם בעצם... אני.

במקור:

Before you echo condemnation from your pulpits and within your homes, please think and remember: a child is listening

בעברית:

לפני שאתם מהדהדים דברי שנאה וגינוי בביתכם או במקום הפולחן שלכם, תחשבו שוב ותזכרו: יש ילד שמקשיב.

כן, אני הייתי הילד שמקשיב. שמקשיב לרעל. שמקשיב וסופג. ומבין שהוא טמא. מבין שהוא בהמה. מבין שאין לו מקום בעולם.

אתה יכול לחפש בהיסטוריה שלי מכתב שכתבתי לרב שרלו לפני 18 שנה כשהייתי בן 15. נער בן 15 שכותב לרב שהוא לא מבין למה כולם שונאים אותו. שהוא לא מבין למה הוא בהמה. שהוא לא מבין מה הטעם להישאר בחיים. בן 15! וכבר הפנמתי בצורה הכי עמוקה שיש את השנאה והרתיעה כלפיי, למרות שהחברים והרבנים כלל לא ידעו שאני משתייך לאותה קבוצה עליה הם מדברים.

ומה הכי מדהים?

שים לב מה בובי בעצמו כתב ביומן שלו כשהוא היה בן 16:

''אני לא יכול לתת לאף אחד לגלות שאני לא סטרייט. זה יהיה כל כך משפיל. החברים שלי ישנאו אותי. הם אולי אפילו ירצו להרביץ לי. והמשפחה שלי? שמעתי אותם במקרה. הם אמרו שהם שונאים הומואים, ואפילו אלוהים שונא הומואים. הומואים הם רעים, ואלוהים שולח ילדים רעים לגיהנום. זה באמת מפחיד אותי כשהם מדברים עליי."

אתה קולט שהוא כתב את זה כמעט 20 שנה לפני שאני נולדתי, בקצה השני של העולם? ובלי להכיר אותו או את הסיפור שלו, עשרות שנים אחרי שהוא כבר מזמן היה מת, אני כתבתי דברים כ''כ דומים לרב שרלו?

זה לא פוליטיקה, לא פרוגרס, זה כאב עצום שחוצה דתות, תרבויות ויבשות. המחשבה על כך שאני כתבתי מכתב כ''כ דומה לשלו, פשוט מצמררת אותי.

הסרט הזה שינה את החיים שלי בכל-כך הרבה מובנים. פנימיים וחיצוניים. שינה את המשפחה שלי. שינה את ההורים שלי. שינה את אמא שלי.

לדעתך זו תעמולה?

תעמולה למה? לזה שהורים לא צריכים לדחוף את ילדיהם לאבדון?

אין בסרט הזה מילה אחת על נישואי להטבים. אין חקיקה פרו להטבית, אין תקציבים לעמותות להטביות, אין אימוץ, אין פונדקאות, אין ידועים בציבור. הסרט לא מדבר בשום שלב על פוליטיקה, על ימין או שמאל, על זכויות אדם או זכויות אזרח.

הוא מדבר אך ורק על לא לשנוא אנשים להט''בים ולא להחדיר להם למוח כמה אלוקים שונא אותם. על נער אחד בודד שהתאבד בגלל השנאה של אמו.

ובכל מקרה, זה מבוסס על סיפור אמיתי. מה יהיה סרט שאינו תעמולה בעיניך? אם זה היה נגמר בהתאבדות שלו, בלי השלב שבו האמא מתחרטת על מעשיה? הרי זה מה שהיה במציאות, אז לשנות את זה כדי שלא ינגוד אג'נדות מסוימות?

זה סרט על טרגדיה, לא סרט פוליטי.

כשהייתי בישיבת הסדר, שלחתי אותו למי שהיה הר''מ שלי בשמינית כדי שיצפה.

הוא ענה לי אחרי כמה שעות בהודעת אסמס עם 3 מילים:

ראיתי, התרגשתי, בכיתי.

הרב הזה הוא שמרן מארץ השמרנים, קראנו לו כל התלמידים ''דוס טרור'', אבל הוא לא ראה תעמולה אלא סיפור מרגש על נער אחד שפשוט היה הומו.

מייל ששלחתי למרי גריפית', אמא של בובי, לפני 15 שנים, בשנת תשעא 2011:

Hello. My name is Moshe, I am a 18 years

old, an Orthodox Jew from Israel. Last

Month, when I was in Yeshiva (Jewish

Studies Institute), I saw the movie

first time.I found many similarities

between Bobby's Christian family, and

my

Jewish family. Both believed that

homosexuality is a sin, that homosexuals

are condemned to hell. That's why it

was

so easy to identify with Bobby's pain,

with lack of understanding and

acceptance he felt, with the feeling

that his family would not accept him as

he is. When I saw the end of the movie,

my heart filled with hope. I saw an

example that religious people can

change, can get the difference, if they

so wish. I showed the film to my friends

from the yeshiva, and they told me that

the film changed them. Now they

understand the hardships of their gay

friend, Now they understand that the

Bible can not be an excuse for hartred.

I showed the film also my rabbi, and he

summarized it in three words: I saw, I

was excited, I cried.

From here, I want to praise you, Mary,

that you're a brave woman. Not given up

on love and acceptance, even after it

seemed it was too late. Thanks to your

strength, you success to emotion of

thousands of people, and success to add

understanding to the world.

Among Jews,

there is a common greeting, "yashar

koach", which means you'd be hard to

continue what you're doing now. So

yashar koach, and much happiness and health.

Moshe, Israel.

זאת התשובה של מרי, שנפטרה לפני 6 שנים:

LOVE KNOWS NO BOUNDARIES.

Moshe, YOUR KIND LETTER EXPRESSES THAT VERY WELL.

THANK YOU VERY MUCH.

PEACE AND LOVE TO YOU AND YOURS ON YOUR JOURNEY.

MARY GRIFFITH AND FAMILY

נ.ב.

במקור היה כתוב שמי האמיתי, שיניתי כאן למשה כדי למנוע זיהוי.

תרגום גוגל:

שלום. שמי משה, אני בן 18, יהודי אורתודוקס מישראל. כשהייתי בישיבה, ראיתי את הסרט בפעם הראשונה. מצאתי קווי דמיון רבים בין משפחתו הנוצרית של בובי לבין משפחתי היהודית. שתיהן האמינו שהומוסקסואליות היא חטא, ושדינם של הומוסקסואלים הוא להישלח לגיהינום. לכן היה לי כל כך קל להזדהות עם הכאב של בובי, עם חוסר ההבנה והקבלה שהוא חש, ועם ההרגשה שמשפחתו לא תקבל אותו כפי שהוא.

כשראיתי את סוף הסרט, לבי התמלא תקווה. ראיתי דוגמה לכך שאנשים דתיים יכולים להשתנות, יכולים להכיל את השונה, אם רק ירצו בכך. הראיתי את הסרט לחבריי מהישיבה, והם אמרו לי שהסרט שינה אותם. עכשיו הם מבינים את הקשיים של חברם ההומו, עכשיו הם מבינים שהתנ"ך אינו יכול להוות תירוץ לשנאה.

הראיתי את הסרט גם לרב שלי, והוא סיכם אותו בשלוש מילים: ראיתי, התרגשתי, בכיתי.

מכאן, אני רוצה לשבח אותך, מרי, על היותך אישה אמיצה. שלא ויתרה על אהבה וקבלה, גם לאחר שנראה היה שכבר מאוחר מדי. בזכות הכוח שלך, הצלחת לרגש אלפי אנשים, והצלחת להוסיף הבנה לעולם. בקרב יהודים ישנה ברכה נפוצה, "יישר כוח", שמשמעותה איחול שיהיו לך כוחות להמשיך במה שאת עושה כעת. אז יישר כוח, והרבה אושר ובריאות.

משה, ישראל.

תרגום התשובה:

לאהבה אין גבולות.

משה, מכתבך החם מבטא זאת היטב.

תודה רבה לך.

שלום ואהבה לך ולשלך במסעך.

מרי גריפית' והמשפחה

הדבר הכי חשוב זה קודם כל לקבל את המצב הקיים. בטוב. לאהוב את המערכת כפי שהיא. לאהוב את הגוף כפי שהוא, לאהוב את הנפש כפי שהיא. להיות מחובר במנגנונים הפנימיים (כי ניתוק פנימי זה קודם כל רעל הורג).

אחר כך, אחרי שאוהבים. אפשר בזהירות לשאול איך זה פועל ולמה זה פועל. "טיפולי המרה" הם בגדול שנאה עצמית כדי לכפות על המערכת כמו שמרקידים בעלי חיים בקרקס. אפשר בזהירות לשאול איך זה פועל ולמה ולהיות מוכן להיות מופתע מהתשובות. ה"הצלחה" במקרה הזה היא תהליך שהתוצאה שלו תהיה חיים טובים יותר ומאוחדים יותר. אחרי שבן אדם חי בשלום ובטוב עם עצמו, אולי הגורם שרצינו לשנות ישתנה ואולי לא. זה תוצר לוואי מבורך אבל קשה מאוד שזה יהיה יעד.

תודה שכתבת

אבל הסרט עוסק בנער שהתאבד ונותן דגש בעיקר על הצד הנפשי. על איך שאנחנו יכולים להתייחס בקלות ראש למצוקה אמיתית של מי שמסביבנו. במיוחד אם אנחנו בעלי השפעה עליו.

ראיתי את הסרט ואפילו בכיתי🫣

אני לא בא להמליץ לראות את הסרט, אבל לא כדאי למהר לשלוף את קלף האג'נדות בכל עיסוק בנושא הזה (ולהיזהר גם כן אנחנו מאג'נדות דורסניות שאין להן באמת שייכות בקדושה)

כמובן שבסוף הסרט האמא נהיית פעילה למען זכויות להט"ב, אבל הדגש הוא יותר האמפתיה ופחות העיסוק הפוליטי..

יש כאן נקודה חשובה: אפשר לבקר מסרים מסוימים בסרט, ובו בזמן להכיר בכאב האנושי שהוא מנסה להציג. לפעמים לפני הוויכוח על אג'נדות, צריך פשוט לעצור, להקשיב למצוקה של אדם אחר ולזכור שלמילים וליחס שלנו יכולה להיות השפעה עמוקה.