ואמנע מלכתוב את כל הגיגי בנושא עליהם |מקיא|

כשתבנה בעזרת ה' את הבית שלך - אני מתכוון כרגע לבית פיזי, לא אישה וכו'... - האם באמת תיקח אך ורק עבודה עברית לעבודה הזאת, החל מהקבלן, ועד לאחרון הרצפים והסיידים?

אם כן - מציע לך מראש לשריין הרבה מאוד כסף לסיפור הזה... (סבא שלי הוא קבלן שיפוצים יהודי, אז אני טיפה מבין בזה...וזה אכן ברור, שמחיר של יהודים ת-מ-י-ד יהיה גבוה יותר, משמעותית - ובעיקר כשמדובר בבית שלם, מהמסד ועד הטפחות...)

אלא אם כן תבחר לגור תמיד בקראוון...וגם אז, צריך לבדוק שלא ערבי הוא שבנה/הרכיב אותו

נכון, זה יקר וגם קשה מעשית כיוון שגם לקבלן הרבה יותר זול להעסיק ערבים

וגם: יש יותר ערבים מאשר יהודים שרוצים לעבוד בזה. אין אפס.

היהודים רוצים להיות מהנדסי בניין

העיקר לא ערבים

ויש יותר מודעות לחשיבות של זה.

בס"ד

לפני מספר שנים שהוריי עשו שיפוצים בבית, עשית כל שביכולתי על מנת לשכנע אותם להעסיק אך ורק יהודים.

לצערי לא הצלחתי אבל אני יודע שאת ההשתדלות שלי עשיתי.

שהם יעסיקו יהודים,גרשו אותי מהבית לשבוע.....

ומה לעשות שהאפליה המקלקלת מכתיבה שהם או לא ישלמו מיסים ,או ישלמו מיסים הרבה פחות מאתנו

ולכן הם דורשים פחות?

לא הבנתי מה מצחיק...

ותמוה בעיניי שאתה יוצא נגד כל סממן יהודי מובהק, ע"ע מוחמד חדיד

ע"ע אומות העולם, ע"ע כאן.

עם איזה צד בדיוק אתה מזדהה והאם אתה בטוח שלא טעית קצת בדרך?

זה חשוב בכדי לברר ולהבהיר דעות,

אבל הוא משלם על זה מחיר.

אין ספק.

זה כבר משאיר טעם לפגם

ואני דווקא כן חושבת שאלו דעותיו,

ולא רק נסיון לברר דעות ועמדות

יש מצוה להעדיף יהודי כששניהם שווים, או שהיהודי קצת יותר יקר

אבל כשהפער משמעותי אין מצוה!

אמרו כאן שיש בזה הידור מצוה גם במקרה שהפער משמעותי. 

לא זכור לי דבר כזה. אשמח למקור!

לא תחנם נאמר על מתנה, לא על העסקה

מותר אפילו לתת מתנה לגוי שאתה מכיר, כי יש ביניכם אינטרקציה של תן וקח, ובסופו של דבר הוא יחזיר לך וזה לא "מתנת חינם"

ולכן מה?

לא דיברו כאן על זה, דיברו כאן על להעסיק אותם

האיסור הוא לא שלא יגורו כאן

אלא שאתה לא תתן להם מגורים = לא תמכור להם קרקע

מותר לסחור עם גויים גם בא"י, ויש על זה כמה משניות בע"ז באיזה ימים מותר לסחור עם גויים, ולא הזכר בשום מקום שמדובר דוקא בחו"ל, בזמן שהתנאים הרי חיו כאן בא"י

לא שמעתי מעולם מי שיפסוק כן. נשמע לי טעות אחת גדולה!

יש איסור אחר - לא ישבו בארצך, שהוא מצוה להעיף מכאן את כל הגויים שלא מסכימים לקבל 7 מצוות בני נח, אבל גם המצוה הזאת היא מצוה כשידינו תקיפה להעיף אותם ישירות, לא בדברים עקיפים כאלה

ואין ידינו תקיפה להעיף אותם, בלי להיכנס לדיון - אין ידינו תקיפה מעצם זה שיש רוב חילוני כאן, ואין לנו אפשרות להחליט לבד

ברגע שאתה נותן להם כדי מחייתם

אתה מאפשר להם לגור כאן

וממש לחנות בקרקע

לא "לאפשר להם חניה"

אנחנו צריכים או להרוג את הערבים האלה!! (כולל כולם ישראלים, גדה מערבית, חרטאאאאא)

או שהם יהיו פה גרי תושב!!!! (זא, 7 מצוות בני נח, נאמנות מוחלטת והעלאת מיסים)

זו התורה שאני מכירה....

להעסיק אוייב???? בכמה כסף שזה לא יהיה... ועוד כשאני מעסיקה אותם, אני אתנהג אליהם יפה... כי אני לא יכולה להיות רעה לאנשים, אם הוא חולה, אני אתן לו כדור (הלוואי כדור בראש!! שיהיה חולה לכל החיים אמן)

אבא, מתי כבר נבין שזו הארץ שלנו?? נחלת אבות

ידינו שפכו את דם החיילים האלה... אנחנו נתנו לעזה את הבטון, את האוכל, תרופות, הם למדו בכלא שלנו הנדסה..., כסף בלי סוף, חשמל, מים.

ידינו שפכו את הדם

וזה גם פיקוח נפש.

לא חסרות דוגמות לכך שבעקבות העסקת ערבים התאפשר רצח יהודים.

ז - הבעיה בהעסקת ערבים 
עד כה עסקנו במצווה להעדיף פועל יהודי על שאינו יהודי מטעמים חיוביים, דהיינו מצד המצווה של "קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ" - כלומר מיד אחיך היהודי. וכן מצד מצוות הצדקה, שכאשר ישנם פועלים יהודים מובטלים, מוטלת על כולנו המצווה לעזור להם, והצדקה המעולה והמשובחת ביותר היא לתת להם עבודה.

אבל אין להתעלם מכך שישנן כיום סיבות נוספות שלא לתת עבודה לפועל ערבי, לא רק מהצד החיובי של העדפת היהודי, אלא גם מן הצד השלילי, שלא לתת פרנסה לערבי.

ושלושה טעמים לכך. ראשית, מצווים אנו במצוות ישוב הארץ, כלומר מצווים אנו לרשת את הארץ, כדי שתהיה בידנו ולא ביד אומה אחרת, כפי שהגדיר את המצווה הרמב"ן (עיין לעיל ג, א-ב). ומאחר שעדיין נטוש מאבק על ארץ ישראל, ועדיין הערבים לא הסכימו בלב שלם שהארץ שייכת לנו, מוטלת עלינו המצווה למנוע את אחיזתם בארץ, עד כמה שיותר, ובכך למנוע את האפשרות שלהם להיאבק כנגד ישיבתנו כאן. וברור הוא, שעל ידי נתינת מקומות תעסוקה לערבים אנו גורמים לתוצאה הפוכה: מחזקים את אחיזתם בארץ, ולא מאפשרים להם לחשוב ברצינות על הגירה. 

מצווה שניה, הקשורה לזה, היא מצוות "וְלֹא תְחָנֵּם" (דברים ז, ב). ופירושה: שלא לתת לגויים חנייה בקרקע של ארץ ישראל. כלומר, אסור למכור לגוי, שאיננו גר-תושב, קרקע או בית בארץ-ישראל. גר-תושב הוא גוי שהסכים לקבל על עצמו את שבע מצוות בני נח, וגם הסכים לקבל את עיקרי אמונת ישראל, ואת העובדה שהארץ הזו שייכת לנו (כמבואר לעיל ה, א-ב). ושוב, מאחר שלצערנו רבים מהערבים אינם מכירים בכך שארץ-ישראל שלנו, ממילא אסור למכור להם בארץ בית או קרקע. ואף שבפועל מי שמעסיק ערבי, אינו מוכר לו בית או קרקע, מכל מקום הוא מסייע לחנייתו והישארותו בארץ ישראל. ואמנם כל אחד באופן פרטי יכול לומר שגם בלעדיו הערבי כבר גר בארץ. אולם הציבור ככלל אינו יכול לומר כך, שכן בסופו של דבר, על ידי העבודה שאנו נותנים לערבים, אנו מחזקים את אחיזתם ואת חנייתם בארץ. המציאות היא שבעקבות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל במאת השנים האחרונות, היגרו לארץ מאות אלפי ערבים שבאו לחפש עבודה בהתיישבות היהודית המתפתחת. יש להניח ולקוות, שאם בהדרגה נלך ונמעט את תופעת העסקת הערבים, ההגירה הערבית החוצה תתגבר, ואלו שיישארו בארץ יהיו קרובים יותר להגדרה של גר-תושב.

לצערנו, בתקופה האחרונה נתווסף עוד שיקול כנגד העסקת ערבים, והוא מצד החיוב של "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". שכן אירעו מקרים, שפועלים שהיו נחשבים במשך שנים ארוכות לנאמנים, קמו על מעסיקיהם ורצחום נפש. ואפילו אם הפועלים של מעסיק זה אינם עוסקים ברציחה, מכל מקום, ריבוי הפועלים הערבים בתוך הערים היהודיות מאפשר לרוצחים לבצע את זממם ביתר קלות.

לסיכום, אף שכבר למדנו שלדעת הרבה פוסקים, כאשר הפועל היהודי יקר באופן משמעותי מהפועל שאינו יהודי, אין חיוב לקחת דווקא את הפועל היהודי. מכל מקום, לאחר שהצטרפו הנימוקים השוללים העסקת ערבים, יתכן שיש להעדיף, בכל מקרה, פועל יהודי. אבל חיוב זה הוא על הממשלה ולא על האזרח הקטן; ועל כל אחד מאתנו מוטלת החובה להשתדל עד כמה שאפשר להימנע מהעסקת ערבים עוינים.

וכל זה אמור כמובן לגבי ערבים, אבל לגבי גויים אחרים, שאינם נאבקים נגדנו על הארץ, אין שום סיבה לשלול את העסקתם, כל זמן שהיא אינה על חשבון הפועל היהודי. 

יש להוסיף, שכל מה שאמרנו שצריך להשתדל שלא להעסיק ערבים, הכוונה שמלכתחילה עדיף שלא להעסיק ערבים שאינם ראויים למעמד של 'גר-תושב', אבל בפועל כאשר מעסיקים פועל ערבי, חייבים להתייחס כלפיו במלא הכבוד וההגינות. אסור לבזותו, לעושקו ולהלין את שכרו. ראשית, מפני חובת ההגינות של מעסיק כלפי העובד. שנית, יתכן שערבי זה הוא הגון וטוב, ובכלל ההגדרות של "גר תושב", שכלפיו אנו חייבים להתייחס לא רק בהגינות אלא אף בחסד (ועיין לעיל ה, א-ב).

מקור

אלא על "להשתדל", והוא מטיל את זה בתור חיוב על הממשלה ולא על האזרח הקטן

איסור לא תחנם הוא איסור על היחיד כמפורש בשו"ע - אסור למכור קרקע לגוי בא"י

כך שהוא מתכוין ששייך כאן הרעיון שעומדת מאחורי המצוה, השורש הסיבתי של המצוה, ולא שיש בזה איסור תורה

אז שהוא יחזק את דבריך....
הרב מלמד אומר שאם יש פער כספי גדול אפשר להעסיק יהודי.

במיוחד כשזה עוזר ליישב את הארץ וע"י העבודה הערבית אפשר לבנות יותר בתים,
אז הרב פוסק שאפשר להעסיק ערבים.

אולי מצד "ונשמרתם" וודאי לא מצד "לא תחנם".

(אני מדבר מצד ההלכה היבשה,בלי אידולוגיות)

ארץ ישראל, כן? ואנחנו נמצאים במצב של מלחמה ספציפית, ובד"כ בימים כתיקונם במצב של מלחמה תמידית עם אויב שחי בתוכנו (להלן 'הערבי'). במצב כזה- כל העסקה שלהם עלולה ליצור מצב של פיקוח נפש וסכנה כלפי יהודים. עלולה, אמרנו? ובכן, יש דוגמאות רבות שיהודים נרצחו מאותן עובדים שהיו אחראים להעסקתם, ממש כך. אז איזה היתר יש כאן?

הכסף לא מענה את הכל.

פיקוח נפש, כבר אמרנו.

ובמדינת ישראל, לצערנו כולנו מפרנסים אותם בלית ברירה של לית ברירה- באוטובוסים, בחנויות וכ"ו. אבל- עד הבחירה. לבחור להעסיק אותם? זה לא.

ראה כאן, שיש סוברים שזה מעיקר הדין, כך שמסתבר שגם אם לא נפסוק כדיעה הזאת, יש הידור לחשוש לה.

מלבד זאת, מסברא, מכך שיש מצוה להעדיף יהודי כשאין פער גדול, מסתבר שתמיד טוב להעדיף יהודי גם כשיש פער, אף שלא חייבו את האדם להפסיד הרבה בשביל זה.

(זה מלבד שיקולים אחרים, שמיוחדים למציאות של זמננו).

רק אם ההפרש הוא פחות משתות (אאל"ט) שזה שישית.

בס"ד

הגאון הרב דוב ליאור שליט"א מעלה בספרו 'דבר חברון - השקפה וענייני אמונה' (עמוד 330) את נושא היחס שלנו לשכנינו בתחום הקניה והעסקה.

וכותב הרב:

יש לנו הדרכה של התורה, המצווה של "וחי אחיך עמך" (במדבר י"ג, ל'), כלומר שעלינו לראות כיצד אנחנו יכולים לעזור ולסייע ולתמוך באחינו בני ישראל, כדי לאפשר להם חיים תקינים וסבירים. אם אפשר יש להעדיף לקנות אצל יהודי ולהעסיק יהודי על פני גויים, גם אם העלות היא קצת יותר גבוהה, מכיוון שיהודי משלם מיסים ורמת החיים שלו באופן כללי יותר גבוהה".

(הדברים נכתבו כקריאה לתושב קריית ארבע שלא לקנות אצל ערבים שהחלו לעשות מחיר יותר זול לתושבי הקרייה).

בעמוד 282 (שם) כותב הרב כך:

"חז"ל דרשו בתורת כהנים על הפסוק "וכי תמכרו ממכר לעמיתך" (ויקרא כ"ה, יד): מניין שהוא מוכר לא תהיה אל לעמיתך? תלמוד לומר "וכי תמכרו ממכר לעמיתך". ומניין כשהוא קונה לא תהיה קונה אלא מעמיתך? ת"ל "או רנה מיד עמיתך" (ספרא, בהר, פרשה ג').

אומנם הלכה זאת לא בטור ולא בשו"ע, אולם הרמ"א כותב בתשובותיו (שו"ת הרמ"א, סימן י', ביסוד השלישי), בעניין ספרי הרמב"ם שהודפסו ע"י צהר"ם פדוואה ואחר כך הודפסו ע"י נכרי, שצריך לקנות מן היהודי דווקא. הרמ"א כותב אף טם המחיר שהנכרי מציע יותר זול, יש לקנות דווקא אצל היהודי. הרמ"א מוכיח את זה מהמחלוקת בין רבי מאיר ורבי יהודה בעניין "לגר אשר בשערך תתננה ואכלה או מכור לנכרי" (דברים י"ד, כא). הגמרא (חולים קי"ד ע"ב) אומרת שלדעת רבי יהודה (וכך ההלכה) יש להקדים נתינת בנבלה לגר לפני מכריתה לנכרי, ומכאן מסיק הרמ"א שגפ אם הנכרי מוכר במחיר זול יותר, יש להעדיף לקנות אצל היהודי.

המהר"ם שיק חולק על הרמ"א אבל אם יש רק טרחה יתרה בהקדמת היהודי ואין הבדל במחיר (לגבי מכירה), חובה גם לדעתו להתאמץ ולהעדיף את היהודי.

בסוף דבריו מעיר הרב שכל האמור ניתן ליישם בזמן ששוררים יחסי שכנות טובים בין יהודים לגויים, אולם בתקופתנו כשאנו נמצאים במצב של מלחמה עם שכנינו נראה לדעת הרב שצריך לעשות הכל להעדיף פועלים בני ברית מאדר נכרים מבני אויבינו, ולהקדימם גם אם הדבר יקר יותר. זאת בכדי להטיח את דולם היבוא וכדי שלא לתת לאויבחם אחיזה בארץ נחלתנו בעקיפין.

ועוד כמה פסקים של הרב באותו ענייו:

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=4156

הגישה צריכה להיות להעדיף העסקת פועלים יהודים, כך צריכה להיות המדיניות של כל אחד, של כל קבלן ושל מדינת ישראל גם אם זה עולה יותר יקר. כך פסקו הרב עוזיאל זצ"ל ומובא בשו"ת רמ"א. אלא שבדיעבד במצב הקיים, ישנה מח' בין הפוסקים עד כמה אדם מחויב להפסיד בשל כך, ויש אמרו שיותר מהפרש של שליש במחיר לא מחויב להעסיק דווקא יהודי. ולעומת זו מובא בספר משפט שלום להגאון מהרש"ם (הלכות מקח וממכר ס' קפט') שדין זה 'וכי תמכרו ממכר לעמיתך' דווקא בששניהם מחיר שווה, אך אם הגוי יותר זול מביא בשם הרבה פוסקים שמותר לשכור את הגוי. לענין העדפה זו את היהודי לא משנה אם העובד הזר הוא ערבי או סיני, מדין וחי אחיך עמך.

היום בעקבות המצב הבטחוני שהתדרדר וודאי שיש ענין להפסיק להעסיק ערבים הן מצד פיקוח נפש פרטי, והן מצד המדיניות הכללית במלחמתנו נגד הערבים, ואכן רבים מפסיקים להעסיק ערבים, ובכגון דא עדיף פועלים זרים. ונזכה שיתוקן המצב. (מקור)
 

דעת הרב אליעזר מלמד (תקרא את הכל, הרב מרחיב לזה פרק שלם ומביא ראיות מרבנים נוספים כמו הרב ישראלי, הרב עוזיאל ועוד).

ולסיום, מקרה שקרה היום שממחיש למה לא להעסיק ערבים:

ערבים עובדי מגה יצאו לכביש הראשי ויידו אבנים על עוברים ושבים, אחד מהם יצא עם סכין גדולה.

כוחות משטרה שהגיעו למקום עיכבו לחקירה שני פורעים (מקור)

זה מהיום, ההיסטוריה מלאה בעוד אירועים שכאלה...

(ברוך שכוונתי, גם אם לא ידעתי להגיד בדיוק מה.) ובייחוד, שהבאת את הרב דב ליאור שליט"א- בכלל חיזקת לגמרי.. שוב תודה!

מה שאמרתי מהתחלה - אם זה בערך אותו מחיר יש מצוה להעדיף את היהודי

אם לא - אין מצוה

אבל יש "ענין" "להשתדל" להעדיף בכל זאת יהודי משום ישוב א"י, וגם כדי שלא יזיקו לנו

לכל מי שדיבר כאן על המלחמה, ועל זה שזה מסוכן - בעיקרון הדברים פשוטים, דא עקא שלפעמים אין כל כך ברירה, וכמו שלוקחים טרמפים כי הסיכון לא כזה גבוה, כך לפעמים אין ברירה וצריך לקחת ערבים

(אגב, מענין שלא העלו כאן עוד טענה, שערבים מתחילים עם בנות, וזה גורם להתבוללות)

ערבים מיו"ש אסור יהיה להעסיק אם מדובר בסכנת נפשות אם לא לא יהיה איסור, ובהתנחלויות ההפך.

אותו פועל, אם לא יעבוד אצלך יעבוד בתוך "ישראל הקטנה", שהרי הממשלה נותנן להם כמות מוגבלת של אישורי עבודה.

אם תימנע מלהעסיק אותו בכל מקרה תהיה לו עבודה, רק שאתה תשלם כפול.

ערבים בעלי אזרחות ישראלית זה עניין אחר לגמרי.

אם ידוע שהוא תומך בנו מצוה לתמוך בו, גם מצד ההגינות - הוא תומך בנו למרות שזה מסוכן אצלהם וגם מצד הכדאיות.

אם לא עדיף מאוד להעדיף יהודי.

אא"כ הפסד גדול.

באתר ישיבה אומנם להלכה הוא פוסק כמו שכתבתה אך זה מבוסס מאוד על ספר של הרב ישראלי וצ"ע גדול על פסיקת הרב מלמד מאחר ובתחילת השאלה מעיר המחבר שזה דיון תאורטי וכי להלכה (מסיבות מסוימות) צריך תמיד להעסיק יהודים

כמו כן הוא מביא שמועה בשם הרב קוק שאומר שמעדיפים עד שליש אך אומר שלא נראה לו שבאמת הרה זצ"ל פסק כך כי אין לזה מקור. אך למעשה יש לזה מקור ברמבם בדיני הידור מצווה

כמובן שתמיד ניתן לחזור לפסיקת בנו הרב אליעזר מלמד שמתיר בניה עם ערבים לכתחילה אף בפחות מהפרש שתות וטעמיו עימו אך טענתך לא כל כך פשוטה

אז אם אתה לוקח קבלן יהודי שמעסיק ערבים בפשטות לא נראה לי שיש עם זה בעייה הלכתית.

אם אתה רואה אוכל כשר מינוס ואוכל כשר מהדרין, אבל יותר יקר - 

האם תוציא על זה עוד כסף?

האם תקנה אתרוג מהודר, יקר יותר, או שתסתפק באתרוג פשוט?

כמה עלו התפילין שלך?

האם תשקיע בצרכי שבת, או שתסתפק ביין וחלות?

לא חבל על הכסף?

באיזה נרות חנוכה אתה מדליק? 

נרות שעווה עולים זול יותר משמעותית!

משום מה, יש מצוות ש'לגיטימי' להדר בהן וברור שנוציא עליהן סכום כסף רב יותר,

אבל יש מצוות שצריך 'שריטה' מיוחדת כדי להדר בהן, 

גם כאשר זה גובל בפיקוח נפש וכשמדובר במצוות יסוד.

כי חצי מהדתיים הלאומיים ממש לא חושבים ועושים ככה (בתוכם רוב האנשים שאני מכירה)

לא טוב להוציא שם רע על ציבור שלם, בטח לא על פי שמועה ששמעת 

(אני לא מדברת על דתיים לייט, זה משהו אחר לגמרי)

אבל כאן בערוץ זה לא נראה כך

כנראה שכאן יש ציבור אחר, לא?

את הוצאת הדיבה הזו 

כך שלא ברור לי מאיפה אתה מביא שזה אידיאל- זה די אנשים בודדים שאצלם זה אידיאל (חוץ מאלה שלא באמת נוטים לברר מה ההלכה ועושים מה שנוח להם, אבל על אלה לא דיברת)

ב"ה וקונים אתרוגים מהודרים, משפחתית. אנא ממך- פקח עיניים, אוזניים ולב והקשב- עוד לפני שאתה פוסק. (ואת הפסיקה בסופו של דבר תשאיר לגדולי הדור).

יש לא מעט אשכנזים, למשל, שקונים בשר חלק דווקא.

אחי מוכר אתרוגים ויש המון שרוצים דווקא מהודר...

חשבתי ש"חלק" זה חומרא נצרכת.

האשמת האשמה חמורה את הציבור שלנו
ואני ממש לא רוצה להתחיל בהתנגחויות אבל את מוציא לעז על ציבור שלם.
הרבה הרבה סיפורים ישנם על כשרויות בד"צ למיניהן ולא כדאי להתחיל בהטלת רפש....
אז בבקשה תחזור בך מהדברים השקריים האלה.

גם לגבי אתרוג כמובן אתה טועה והרבה קונים סט מהודר.
ואתה יכול לגבי זה לקרוא את הדברים של הרב אליעזר מלמד בנושא בקישור הבא:

http://ph.yhb.org.il/13-04-14/

אני לא יודעת לאיזה רב דת"ל התכוונת בהמשך דבריך אבל זה אחד מהרבנים בציבור הדת"ל לידיעתך...

הידור במצוות על פי חלק מהדעות זו מידת חסידות. מידה טובה מאוד, אבל עדיין מידת חסידות, ולא כל אחד מסוגל לה, בטח שלא בכל תחום.

אז להפוך את מי שנוהג כך, ולא משנה כרגע מאילו סיבות, לשלל דברים רעים (שהרי להגיד את זה עליהם זה "הוצאת שם רע", "לעז" וכו' וכו') זו הקצנה מיותרת ומכפישה. חבל.

בפרט שאנחנו לא יודעים מה יש בליבו של כל אדם, ושופטים באופן טבעי על פי מעשים, כותרות ואמירות חיצוניות, ולכן יש מקום להזהר הרבה יותר בדיבורים כאלה (ואני אומרת את זה לעצמי לא פחות כרגע, לצערי. שנזכה...)

לשון הרע וקטגוריה על ציבור שלם הם לא מה שעם ישראל זקוק לו כרגע.

[כאן נכתב בטעות אווטינג שלטעותי סברתי שהוא ידוע לכל, התנצלתי וכעת אני מוחק]

לא מסכים אבל מבין.

כמובן שחרדי לא יבין האת זה,אני לא מצפה ממנו.

אם אני חושב שהוא באמת כשר וזה ברור לי על כל ספק,אז לדוגמא לא יהיה לי שום בעייה לאכול בשר לא "חלק" כי הרב שלי פוסק ככה (ולא נכנס לדיון למה) אם אני לא יודע אז אני יעדיף לסמוך על הכשרות "המהודרת" כי מן הסתם יש יותר סיכוי שזה יותר טוב.

התפילין שלי בכלל לא עלו הרבה (הפרשיות 800 הבתים 1,600 וסתם כי הייתי לחוק הייתי יכול לקנות ב1,290 וחבל שלא עשיתי את זה)

ומבחינתי שיכתבו את התפילין שלי עם עט (כל עוד הוא שחור וזה דיו חזק)

שבת זה עניין אחר יש עניין לענג אותה כמה שיותר,מה גם שזה באמת נחמד להתענג בשבת.

נרות חנוכה-לא משמעותית,ואני לא כזה קמצן.

--------------------------------------------------------------

לעניין עצמו אני אכן מסכים שחשוב לקנות עבודה עברית,אבל לא מצד ההלכה,מצד זה שאנחנו במלחמה,אני לא חושב שיש בזה איסור,ואני לא מעוות את התורה בשביל האידולגיות שלי.

אני חושב שמה ש"ותן טל" אמר כאן הוא לגיטמי בהחלט מצד ההלכה וחשוב לדעת את זה.

בעזרת ה׳

ותמיודעים משהו...

גיליתי שהרבה פעמים כשאני עצבנית על משהו (אההם אההם אחחחאאעעעעםם) 

אז אני כאילו כותבת רגיל אבל עם מלא סימנים.... כי אני פשוט חוסמת תצמי מלצאת פה על אנשים

אז שוברת, אני איתך 

דווקא לפקד על ערבי זה לא כ"כ רע 

זה לא שנותנים לו עבודה מכובדת ומהנה...לא?

הגבולות שלי-

בעז"ה בלנ"ד בחיים אני לא יקנה מערבי.

ובעז"ה בלנ"ד בחיים אני עצמי לא יעסיק ערבים (לדוגמא יתן להם לבנות את הבית שלי)

אבל לקנות רק מעסקים שמעסיקים רק יהודים אני משתדל,ואם אפשר למה לא.

אבל אם אני באיזה עיר רעב אני לא יבדוק שהפיצרייה עבודה עברית,אבל אם אני יודע שליד יש פצייריה עבודה עברית גם אם זה קצת יותר יקר אני ילך לשם.

ולא תמיד יהודים זה יותר יקר,כדי לבדוק,בגדול אתה צודק אבל לא תמיד.

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז וגרורותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

כל פעם כשאני מצליח לצאת ממנו, אני מופתע כל פעם מחדש.

ת'אמת, שזה לא בדיוק 'מצליח' אלא שהשם מוציא אותי ממנו.

אבל נשמע מסקרן הנושא

מעצמי אני לא מתייאשת (כנראה) אף פעם

אני יודעת שתמיד יש דרך להשיג את מה שאני רוצה

לפעמים זה לוקח זמן למצוא/ ליישם אותה

מאחרים כן

אני לא נותנת צ'אנס שוב ושוב

אני לא מצפה מאנשים לעשות אחרת ממה שהם תמיד עושים 

לגבי עצמי.

השאלה היא אם זה נכון ו/או מציאותי ומעשי

במילים אחרות

סטנדרטים גבוהים

עצמיים ומאינטרקציה עם הסובבים

באופן מעשי זה אומר לסמוך בעיקר על עצמי

להבין יתרונות/ חסרונות של הסובבים

ולפעול בהתאם 

לפעמים לוקח שנים כדי להבין את עומק הייאוש שאתה מיואש ממישהו אחר..

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)