ואמנע מלכתוב את כל הגיגי בנושא עליהם |מקיא|

כשתבנה בעזרת ה' את הבית שלך - אני מתכוון כרגע לבית פיזי, לא אישה וכו'... - האם באמת תיקח אך ורק עבודה עברית לעבודה הזאת, החל מהקבלן, ועד לאחרון הרצפים והסיידים?

אם כן - מציע לך מראש לשריין הרבה מאוד כסף לסיפור הזה... (סבא שלי הוא קבלן שיפוצים יהודי, אז אני טיפה מבין בזה...וזה אכן ברור, שמחיר של יהודים ת-מ-י-ד יהיה גבוה יותר, משמעותית - ובעיקר כשמדובר בבית שלם, מהמסד ועד הטפחות...)

אלא אם כן תבחר לגור תמיד בקראוון...וגם אז, צריך לבדוק שלא ערבי הוא שבנה/הרכיב אותו

נכון, זה יקר וגם קשה מעשית כיוון שגם לקבלן הרבה יותר זול להעסיק ערבים

וגם: יש יותר ערבים מאשר יהודים שרוצים לעבוד בזה. אין אפס.

היהודים רוצים להיות מהנדסי בניין

העיקר לא ערבים

ויש יותר מודעות לחשיבות של זה.

בס"ד

לפני מספר שנים שהוריי עשו שיפוצים בבית, עשית כל שביכולתי על מנת לשכנע אותם להעסיק אך ורק יהודים.

לצערי לא הצלחתי אבל אני יודע שאת ההשתדלות שלי עשיתי.

שהם יעסיקו יהודים,גרשו אותי מהבית לשבוע.....

ומה לעשות שהאפליה המקלקלת מכתיבה שהם או לא ישלמו מיסים ,או ישלמו מיסים הרבה פחות מאתנו

ולכן הם דורשים פחות?

לא הבנתי מה מצחיק...

ותמוה בעיניי שאתה יוצא נגד כל סממן יהודי מובהק, ע"ע מוחמד חדיד

ע"ע אומות העולם, ע"ע כאן.

עם איזה צד בדיוק אתה מזדהה והאם אתה בטוח שלא טעית קצת בדרך?

זה חשוב בכדי לברר ולהבהיר דעות,

אבל הוא משלם על זה מחיר.

אין ספק.

זה כבר משאיר טעם לפגם

ואני דווקא כן חושבת שאלו דעותיו,

ולא רק נסיון לברר דעות ועמדות

יש מצוה להעדיף יהודי כששניהם שווים, או שהיהודי קצת יותר יקר

אבל כשהפער משמעותי אין מצוה!

אמרו כאן שיש בזה הידור מצוה גם במקרה שהפער משמעותי. 

לא זכור לי דבר כזה. אשמח למקור!

לא תחנם נאמר על מתנה, לא על העסקה

מותר אפילו לתת מתנה לגוי שאתה מכיר, כי יש ביניכם אינטרקציה של תן וקח, ובסופו של דבר הוא יחזיר לך וזה לא "מתנת חינם"

ולכן מה?

לא דיברו כאן על זה, דיברו כאן על להעסיק אותם

האיסור הוא לא שלא יגורו כאן

אלא שאתה לא תתן להם מגורים = לא תמכור להם קרקע

מותר לסחור עם גויים גם בא"י, ויש על זה כמה משניות בע"ז באיזה ימים מותר לסחור עם גויים, ולא הזכר בשום מקום שמדובר דוקא בחו"ל, בזמן שהתנאים הרי חיו כאן בא"י

לא שמעתי מעולם מי שיפסוק כן. נשמע לי טעות אחת גדולה!

יש איסור אחר - לא ישבו בארצך, שהוא מצוה להעיף מכאן את כל הגויים שלא מסכימים לקבל 7 מצוות בני נח, אבל גם המצוה הזאת היא מצוה כשידינו תקיפה להעיף אותם ישירות, לא בדברים עקיפים כאלה

ואין ידינו תקיפה להעיף אותם, בלי להיכנס לדיון - אין ידינו תקיפה מעצם זה שיש רוב חילוני כאן, ואין לנו אפשרות להחליט לבד

ברגע שאתה נותן להם כדי מחייתם

אתה מאפשר להם לגור כאן

וממש לחנות בקרקע

לא "לאפשר להם חניה"

אנחנו צריכים או להרוג את הערבים האלה!! (כולל כולם ישראלים, גדה מערבית, חרטאאאאא)

או שהם יהיו פה גרי תושב!!!! (זא, 7 מצוות בני נח, נאמנות מוחלטת והעלאת מיסים)

זו התורה שאני מכירה....

להעסיק אוייב???? בכמה כסף שזה לא יהיה... ועוד כשאני מעסיקה אותם, אני אתנהג אליהם יפה... כי אני לא יכולה להיות רעה לאנשים, אם הוא חולה, אני אתן לו כדור (הלוואי כדור בראש!! שיהיה חולה לכל החיים אמן)

אבא, מתי כבר נבין שזו הארץ שלנו?? נחלת אבות

ידינו שפכו את דם החיילים האלה... אנחנו נתנו לעזה את הבטון, את האוכל, תרופות, הם למדו בכלא שלנו הנדסה..., כסף בלי סוף, חשמל, מים.

ידינו שפכו את הדם

וזה גם פיקוח נפש.

לא חסרות דוגמות לכך שבעקבות העסקת ערבים התאפשר רצח יהודים.

ז - הבעיה בהעסקת ערבים 
עד כה עסקנו במצווה להעדיף פועל יהודי על שאינו יהודי מטעמים חיוביים, דהיינו מצד המצווה של "קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ" - כלומר מיד אחיך היהודי. וכן מצד מצוות הצדקה, שכאשר ישנם פועלים יהודים מובטלים, מוטלת על כולנו המצווה לעזור להם, והצדקה המעולה והמשובחת ביותר היא לתת להם עבודה.

אבל אין להתעלם מכך שישנן כיום סיבות נוספות שלא לתת עבודה לפועל ערבי, לא רק מהצד החיובי של העדפת היהודי, אלא גם מן הצד השלילי, שלא לתת פרנסה לערבי.

ושלושה טעמים לכך. ראשית, מצווים אנו במצוות ישוב הארץ, כלומר מצווים אנו לרשת את הארץ, כדי שתהיה בידנו ולא ביד אומה אחרת, כפי שהגדיר את המצווה הרמב"ן (עיין לעיל ג, א-ב). ומאחר שעדיין נטוש מאבק על ארץ ישראל, ועדיין הערבים לא הסכימו בלב שלם שהארץ שייכת לנו, מוטלת עלינו המצווה למנוע את אחיזתם בארץ, עד כמה שיותר, ובכך למנוע את האפשרות שלהם להיאבק כנגד ישיבתנו כאן. וברור הוא, שעל ידי נתינת מקומות תעסוקה לערבים אנו גורמים לתוצאה הפוכה: מחזקים את אחיזתם בארץ, ולא מאפשרים להם לחשוב ברצינות על הגירה. 

מצווה שניה, הקשורה לזה, היא מצוות "וְלֹא תְחָנֵּם" (דברים ז, ב). ופירושה: שלא לתת לגויים חנייה בקרקע של ארץ ישראל. כלומר, אסור למכור לגוי, שאיננו גר-תושב, קרקע או בית בארץ-ישראל. גר-תושב הוא גוי שהסכים לקבל על עצמו את שבע מצוות בני נח, וגם הסכים לקבל את עיקרי אמונת ישראל, ואת העובדה שהארץ הזו שייכת לנו (כמבואר לעיל ה, א-ב). ושוב, מאחר שלצערנו רבים מהערבים אינם מכירים בכך שארץ-ישראל שלנו, ממילא אסור למכור להם בארץ בית או קרקע. ואף שבפועל מי שמעסיק ערבי, אינו מוכר לו בית או קרקע, מכל מקום הוא מסייע לחנייתו והישארותו בארץ ישראל. ואמנם כל אחד באופן פרטי יכול לומר שגם בלעדיו הערבי כבר גר בארץ. אולם הציבור ככלל אינו יכול לומר כך, שכן בסופו של דבר, על ידי העבודה שאנו נותנים לערבים, אנו מחזקים את אחיזתם ואת חנייתם בארץ. המציאות היא שבעקבות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל במאת השנים האחרונות, היגרו לארץ מאות אלפי ערבים שבאו לחפש עבודה בהתיישבות היהודית המתפתחת. יש להניח ולקוות, שאם בהדרגה נלך ונמעט את תופעת העסקת הערבים, ההגירה הערבית החוצה תתגבר, ואלו שיישארו בארץ יהיו קרובים יותר להגדרה של גר-תושב.

לצערנו, בתקופה האחרונה נתווסף עוד שיקול כנגד העסקת ערבים, והוא מצד החיוב של "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". שכן אירעו מקרים, שפועלים שהיו נחשבים במשך שנים ארוכות לנאמנים, קמו על מעסיקיהם ורצחום נפש. ואפילו אם הפועלים של מעסיק זה אינם עוסקים ברציחה, מכל מקום, ריבוי הפועלים הערבים בתוך הערים היהודיות מאפשר לרוצחים לבצע את זממם ביתר קלות.

לסיכום, אף שכבר למדנו שלדעת הרבה פוסקים, כאשר הפועל היהודי יקר באופן משמעותי מהפועל שאינו יהודי, אין חיוב לקחת דווקא את הפועל היהודי. מכל מקום, לאחר שהצטרפו הנימוקים השוללים העסקת ערבים, יתכן שיש להעדיף, בכל מקרה, פועל יהודי. אבל חיוב זה הוא על הממשלה ולא על האזרח הקטן; ועל כל אחד מאתנו מוטלת החובה להשתדל עד כמה שאפשר להימנע מהעסקת ערבים עוינים.

וכל זה אמור כמובן לגבי ערבים, אבל לגבי גויים אחרים, שאינם נאבקים נגדנו על הארץ, אין שום סיבה לשלול את העסקתם, כל זמן שהיא אינה על חשבון הפועל היהודי. 

יש להוסיף, שכל מה שאמרנו שצריך להשתדל שלא להעסיק ערבים, הכוונה שמלכתחילה עדיף שלא להעסיק ערבים שאינם ראויים למעמד של 'גר-תושב', אבל בפועל כאשר מעסיקים פועל ערבי, חייבים להתייחס כלפיו במלא הכבוד וההגינות. אסור לבזותו, לעושקו ולהלין את שכרו. ראשית, מפני חובת ההגינות של מעסיק כלפי העובד. שנית, יתכן שערבי זה הוא הגון וטוב, ובכלל ההגדרות של "גר תושב", שכלפיו אנו חייבים להתייחס לא רק בהגינות אלא אף בחסד (ועיין לעיל ה, א-ב).

מקור

אלא על "להשתדל", והוא מטיל את זה בתור חיוב על הממשלה ולא על האזרח הקטן

איסור לא תחנם הוא איסור על היחיד כמפורש בשו"ע - אסור למכור קרקע לגוי בא"י

כך שהוא מתכוין ששייך כאן הרעיון שעומדת מאחורי המצוה, השורש הסיבתי של המצוה, ולא שיש בזה איסור תורה

אז שהוא יחזק את דבריך....
הרב מלמד אומר שאם יש פער כספי גדול אפשר להעסיק יהודי.

במיוחד כשזה עוזר ליישב את הארץ וע"י העבודה הערבית אפשר לבנות יותר בתים,
אז הרב פוסק שאפשר להעסיק ערבים.

אולי מצד "ונשמרתם" וודאי לא מצד "לא תחנם".

(אני מדבר מצד ההלכה היבשה,בלי אידולוגיות)

ארץ ישראל, כן? ואנחנו נמצאים במצב של מלחמה ספציפית, ובד"כ בימים כתיקונם במצב של מלחמה תמידית עם אויב שחי בתוכנו (להלן 'הערבי'). במצב כזה- כל העסקה שלהם עלולה ליצור מצב של פיקוח נפש וסכנה כלפי יהודים. עלולה, אמרנו? ובכן, יש דוגמאות רבות שיהודים נרצחו מאותן עובדים שהיו אחראים להעסקתם, ממש כך. אז איזה היתר יש כאן?

הכסף לא מענה את הכל.

פיקוח נפש, כבר אמרנו.

ובמדינת ישראל, לצערנו כולנו מפרנסים אותם בלית ברירה של לית ברירה- באוטובוסים, בחנויות וכ"ו. אבל- עד הבחירה. לבחור להעסיק אותם? זה לא.

ראה כאן, שיש סוברים שזה מעיקר הדין, כך שמסתבר שגם אם לא נפסוק כדיעה הזאת, יש הידור לחשוש לה.

מלבד זאת, מסברא, מכך שיש מצוה להעדיף יהודי כשאין פער גדול, מסתבר שתמיד טוב להעדיף יהודי גם כשיש פער, אף שלא חייבו את האדם להפסיד הרבה בשביל זה.

(זה מלבד שיקולים אחרים, שמיוחדים למציאות של זמננו).

רק אם ההפרש הוא פחות משתות (אאל"ט) שזה שישית.

בס"ד

הגאון הרב דוב ליאור שליט"א מעלה בספרו 'דבר חברון - השקפה וענייני אמונה' (עמוד 330) את נושא היחס שלנו לשכנינו בתחום הקניה והעסקה.

וכותב הרב:

יש לנו הדרכה של התורה, המצווה של "וחי אחיך עמך" (במדבר י"ג, ל'), כלומר שעלינו לראות כיצד אנחנו יכולים לעזור ולסייע ולתמוך באחינו בני ישראל, כדי לאפשר להם חיים תקינים וסבירים. אם אפשר יש להעדיף לקנות אצל יהודי ולהעסיק יהודי על פני גויים, גם אם העלות היא קצת יותר גבוהה, מכיוון שיהודי משלם מיסים ורמת החיים שלו באופן כללי יותר גבוהה".

(הדברים נכתבו כקריאה לתושב קריית ארבע שלא לקנות אצל ערבים שהחלו לעשות מחיר יותר זול לתושבי הקרייה).

בעמוד 282 (שם) כותב הרב כך:

"חז"ל דרשו בתורת כהנים על הפסוק "וכי תמכרו ממכר לעמיתך" (ויקרא כ"ה, יד): מניין שהוא מוכר לא תהיה אל לעמיתך? תלמוד לומר "וכי תמכרו ממכר לעמיתך". ומניין כשהוא קונה לא תהיה קונה אלא מעמיתך? ת"ל "או רנה מיד עמיתך" (ספרא, בהר, פרשה ג').

אומנם הלכה זאת לא בטור ולא בשו"ע, אולם הרמ"א כותב בתשובותיו (שו"ת הרמ"א, סימן י', ביסוד השלישי), בעניין ספרי הרמב"ם שהודפסו ע"י צהר"ם פדוואה ואחר כך הודפסו ע"י נכרי, שצריך לקנות מן היהודי דווקא. הרמ"א כותב אף טם המחיר שהנכרי מציע יותר זול, יש לקנות דווקא אצל היהודי. הרמ"א מוכיח את זה מהמחלוקת בין רבי מאיר ורבי יהודה בעניין "לגר אשר בשערך תתננה ואכלה או מכור לנכרי" (דברים י"ד, כא). הגמרא (חולים קי"ד ע"ב) אומרת שלדעת רבי יהודה (וכך ההלכה) יש להקדים נתינת בנבלה לגר לפני מכריתה לנכרי, ומכאן מסיק הרמ"א שגפ אם הנכרי מוכר במחיר זול יותר, יש להעדיף לקנות אצל היהודי.

המהר"ם שיק חולק על הרמ"א אבל אם יש רק טרחה יתרה בהקדמת היהודי ואין הבדל במחיר (לגבי מכירה), חובה גם לדעתו להתאמץ ולהעדיף את היהודי.

בסוף דבריו מעיר הרב שכל האמור ניתן ליישם בזמן ששוררים יחסי שכנות טובים בין יהודים לגויים, אולם בתקופתנו כשאנו נמצאים במצב של מלחמה עם שכנינו נראה לדעת הרב שצריך לעשות הכל להעדיף פועלים בני ברית מאדר נכרים מבני אויבינו, ולהקדימם גם אם הדבר יקר יותר. זאת בכדי להטיח את דולם היבוא וכדי שלא לתת לאויבחם אחיזה בארץ נחלתנו בעקיפין.

ועוד כמה פסקים של הרב באותו ענייו:

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=4156

הגישה צריכה להיות להעדיף העסקת פועלים יהודים, כך צריכה להיות המדיניות של כל אחד, של כל קבלן ושל מדינת ישראל גם אם זה עולה יותר יקר. כך פסקו הרב עוזיאל זצ"ל ומובא בשו"ת רמ"א. אלא שבדיעבד במצב הקיים, ישנה מח' בין הפוסקים עד כמה אדם מחויב להפסיד בשל כך, ויש אמרו שיותר מהפרש של שליש במחיר לא מחויב להעסיק דווקא יהודי. ולעומת זו מובא בספר משפט שלום להגאון מהרש"ם (הלכות מקח וממכר ס' קפט') שדין זה 'וכי תמכרו ממכר לעמיתך' דווקא בששניהם מחיר שווה, אך אם הגוי יותר זול מביא בשם הרבה פוסקים שמותר לשכור את הגוי. לענין העדפה זו את היהודי לא משנה אם העובד הזר הוא ערבי או סיני, מדין וחי אחיך עמך.

היום בעקבות המצב הבטחוני שהתדרדר וודאי שיש ענין להפסיק להעסיק ערבים הן מצד פיקוח נפש פרטי, והן מצד המדיניות הכללית במלחמתנו נגד הערבים, ואכן רבים מפסיקים להעסיק ערבים, ובכגון דא עדיף פועלים זרים. ונזכה שיתוקן המצב. (מקור)
 

דעת הרב אליעזר מלמד (תקרא את הכל, הרב מרחיב לזה פרק שלם ומביא ראיות מרבנים נוספים כמו הרב ישראלי, הרב עוזיאל ועוד).

ולסיום, מקרה שקרה היום שממחיש למה לא להעסיק ערבים:

ערבים עובדי מגה יצאו לכביש הראשי ויידו אבנים על עוברים ושבים, אחד מהם יצא עם סכין גדולה.

כוחות משטרה שהגיעו למקום עיכבו לחקירה שני פורעים (מקור)

זה מהיום, ההיסטוריה מלאה בעוד אירועים שכאלה...

(ברוך שכוונתי, גם אם לא ידעתי להגיד בדיוק מה.) ובייחוד, שהבאת את הרב דב ליאור שליט"א- בכלל חיזקת לגמרי.. שוב תודה!

מה שאמרתי מהתחלה - אם זה בערך אותו מחיר יש מצוה להעדיף את היהודי

אם לא - אין מצוה

אבל יש "ענין" "להשתדל" להעדיף בכל זאת יהודי משום ישוב א"י, וגם כדי שלא יזיקו לנו

לכל מי שדיבר כאן על המלחמה, ועל זה שזה מסוכן - בעיקרון הדברים פשוטים, דא עקא שלפעמים אין כל כך ברירה, וכמו שלוקחים טרמפים כי הסיכון לא כזה גבוה, כך לפעמים אין ברירה וצריך לקחת ערבים

(אגב, מענין שלא העלו כאן עוד טענה, שערבים מתחילים עם בנות, וזה גורם להתבוללות)

ערבים מיו"ש אסור יהיה להעסיק אם מדובר בסכנת נפשות אם לא לא יהיה איסור, ובהתנחלויות ההפך.

אותו פועל, אם לא יעבוד אצלך יעבוד בתוך "ישראל הקטנה", שהרי הממשלה נותנן להם כמות מוגבלת של אישורי עבודה.

אם תימנע מלהעסיק אותו בכל מקרה תהיה לו עבודה, רק שאתה תשלם כפול.

ערבים בעלי אזרחות ישראלית זה עניין אחר לגמרי.

אם ידוע שהוא תומך בנו מצוה לתמוך בו, גם מצד ההגינות - הוא תומך בנו למרות שזה מסוכן אצלהם וגם מצד הכדאיות.

אם לא עדיף מאוד להעדיף יהודי.

אא"כ הפסד גדול.

באתר ישיבה אומנם להלכה הוא פוסק כמו שכתבתה אך זה מבוסס מאוד על ספר של הרב ישראלי וצ"ע גדול על פסיקת הרב מלמד מאחר ובתחילת השאלה מעיר המחבר שזה דיון תאורטי וכי להלכה (מסיבות מסוימות) צריך תמיד להעסיק יהודים

כמו כן הוא מביא שמועה בשם הרב קוק שאומר שמעדיפים עד שליש אך אומר שלא נראה לו שבאמת הרה זצ"ל פסק כך כי אין לזה מקור. אך למעשה יש לזה מקור ברמבם בדיני הידור מצווה

כמובן שתמיד ניתן לחזור לפסיקת בנו הרב אליעזר מלמד שמתיר בניה עם ערבים לכתחילה אף בפחות מהפרש שתות וטעמיו עימו אך טענתך לא כל כך פשוטה

אז אם אתה לוקח קבלן יהודי שמעסיק ערבים בפשטות לא נראה לי שיש עם זה בעייה הלכתית.

אם אתה רואה אוכל כשר מינוס ואוכל כשר מהדרין, אבל יותר יקר - 

האם תוציא על זה עוד כסף?

האם תקנה אתרוג מהודר, יקר יותר, או שתסתפק באתרוג פשוט?

כמה עלו התפילין שלך?

האם תשקיע בצרכי שבת, או שתסתפק ביין וחלות?

לא חבל על הכסף?

באיזה נרות חנוכה אתה מדליק? 

נרות שעווה עולים זול יותר משמעותית!

משום מה, יש מצוות ש'לגיטימי' להדר בהן וברור שנוציא עליהן סכום כסף רב יותר,

אבל יש מצוות שצריך 'שריטה' מיוחדת כדי להדר בהן, 

גם כאשר זה גובל בפיקוח נפש וכשמדובר במצוות יסוד.

כי חצי מהדתיים הלאומיים ממש לא חושבים ועושים ככה (בתוכם רוב האנשים שאני מכירה)

לא טוב להוציא שם רע על ציבור שלם, בטח לא על פי שמועה ששמעת 

(אני לא מדברת על דתיים לייט, זה משהו אחר לגמרי)

אבל כאן בערוץ זה לא נראה כך

כנראה שכאן יש ציבור אחר, לא?

את הוצאת הדיבה הזו 

כך שלא ברור לי מאיפה אתה מביא שזה אידיאל- זה די אנשים בודדים שאצלם זה אידיאל (חוץ מאלה שלא באמת נוטים לברר מה ההלכה ועושים מה שנוח להם, אבל על אלה לא דיברת)

ב"ה וקונים אתרוגים מהודרים, משפחתית. אנא ממך- פקח עיניים, אוזניים ולב והקשב- עוד לפני שאתה פוסק. (ואת הפסיקה בסופו של דבר תשאיר לגדולי הדור).

יש לא מעט אשכנזים, למשל, שקונים בשר חלק דווקא.

אחי מוכר אתרוגים ויש המון שרוצים דווקא מהודר...

חשבתי ש"חלק" זה חומרא נצרכת.

האשמת האשמה חמורה את הציבור שלנו
ואני ממש לא רוצה להתחיל בהתנגחויות אבל את מוציא לעז על ציבור שלם.
הרבה הרבה סיפורים ישנם על כשרויות בד"צ למיניהן ולא כדאי להתחיל בהטלת רפש....
אז בבקשה תחזור בך מהדברים השקריים האלה.

גם לגבי אתרוג כמובן אתה טועה והרבה קונים סט מהודר.
ואתה יכול לגבי זה לקרוא את הדברים של הרב אליעזר מלמד בנושא בקישור הבא:

http://ph.yhb.org.il/13-04-14/

אני לא יודעת לאיזה רב דת"ל התכוונת בהמשך דבריך אבל זה אחד מהרבנים בציבור הדת"ל לידיעתך...

הידור במצוות על פי חלק מהדעות זו מידת חסידות. מידה טובה מאוד, אבל עדיין מידת חסידות, ולא כל אחד מסוגל לה, בטח שלא בכל תחום.

אז להפוך את מי שנוהג כך, ולא משנה כרגע מאילו סיבות, לשלל דברים רעים (שהרי להגיד את זה עליהם זה "הוצאת שם רע", "לעז" וכו' וכו') זו הקצנה מיותרת ומכפישה. חבל.

בפרט שאנחנו לא יודעים מה יש בליבו של כל אדם, ושופטים באופן טבעי על פי מעשים, כותרות ואמירות חיצוניות, ולכן יש מקום להזהר הרבה יותר בדיבורים כאלה (ואני אומרת את זה לעצמי לא פחות כרגע, לצערי. שנזכה...)

לשון הרע וקטגוריה על ציבור שלם הם לא מה שעם ישראל זקוק לו כרגע.

[כאן נכתב בטעות אווטינג שלטעותי סברתי שהוא ידוע לכל, התנצלתי וכעת אני מוחק]

לא מסכים אבל מבין.

כמובן שחרדי לא יבין האת זה,אני לא מצפה ממנו.

אם אני חושב שהוא באמת כשר וזה ברור לי על כל ספק,אז לדוגמא לא יהיה לי שום בעייה לאכול בשר לא "חלק" כי הרב שלי פוסק ככה (ולא נכנס לדיון למה) אם אני לא יודע אז אני יעדיף לסמוך על הכשרות "המהודרת" כי מן הסתם יש יותר סיכוי שזה יותר טוב.

התפילין שלי בכלל לא עלו הרבה (הפרשיות 800 הבתים 1,600 וסתם כי הייתי לחוק הייתי יכול לקנות ב1,290 וחבל שלא עשיתי את זה)

ומבחינתי שיכתבו את התפילין שלי עם עט (כל עוד הוא שחור וזה דיו חזק)

שבת זה עניין אחר יש עניין לענג אותה כמה שיותר,מה גם שזה באמת נחמד להתענג בשבת.

נרות חנוכה-לא משמעותית,ואני לא כזה קמצן.

--------------------------------------------------------------

לעניין עצמו אני אכן מסכים שחשוב לקנות עבודה עברית,אבל לא מצד ההלכה,מצד זה שאנחנו במלחמה,אני לא חושב שיש בזה איסור,ואני לא מעוות את התורה בשביל האידולגיות שלי.

אני חושב שמה ש"ותן טל" אמר כאן הוא לגיטמי בהחלט מצד ההלכה וחשוב לדעת את זה.

בעזרת ה׳

ותמיודעים משהו...

גיליתי שהרבה פעמים כשאני עצבנית על משהו (אההם אההם אחחחאאעעעעםם) 

אז אני כאילו כותבת רגיל אבל עם מלא סימנים.... כי אני פשוט חוסמת תצמי מלצאת פה על אנשים

אז שוברת, אני איתך 

דווקא לפקד על ערבי זה לא כ"כ רע 

זה לא שנותנים לו עבודה מכובדת ומהנה...לא?

הגבולות שלי-

בעז"ה בלנ"ד בחיים אני לא יקנה מערבי.

ובעז"ה בלנ"ד בחיים אני עצמי לא יעסיק ערבים (לדוגמא יתן להם לבנות את הבית שלי)

אבל לקנות רק מעסקים שמעסיקים רק יהודים אני משתדל,ואם אפשר למה לא.

אבל אם אני באיזה עיר רעב אני לא יבדוק שהפיצרייה עבודה עברית,אבל אם אני יודע שליד יש פצייריה עבודה עברית גם אם זה קצת יותר יקר אני ילך לשם.

ולא תמיד יהודים זה יותר יקר,כדי לבדוק,בגדול אתה צודק אבל לא תמיד.

שהוא יכול לדלג על הסטטיסטיקה וזה?

להאמין ב-ה' זה לשמור את המצוות שהוא ציווה עלינו, לא להאמין במשהו שהוא מעולם לא הבטיח לך. זאת אמונה בסנטה קלאוס, לא ב-ה'.

הוא אכן שיר בעייתי גם לדעתי.

כי הוא מכריח את ה' לתת לי את מה שלדעתי הכי טוב

לא יודע, אין לי כח להתעסק איתו עכשיו, יש בו קטע כנראה בעייתי, שהכל יהיה טוב מושלם כזה.

אבל מה שכן הוא מדגיש מסר אמיתי.

שה' הוא טוב והוא יכול לפנק אותנו בצורה הכי פשוטה ומובנת לנו.

ולענייננו, לא כל אסון שקורה בסטטיסטיקה

חייב להגיע אל אותו בן אדם.

וגם אי אפשר לחיות בחרדה קבועה.

כמו עם תאונות הדרכים.

ואנשים נוסעים.

ומאמינים שיגיעו.

כך אמר אחד האדמו"רים של חב"ד (אם איני טועה).

זה המסר של השיר; תהיה אופטימי, כי הכל לטובה.

צריך להאמין שה' ישמור עלינו, אבל במקביל ה' ציווה גם לעשות את ההשתדלות שלנו לשמור על עצמנו.

גם אני לא מתה על השיר הזה הוא ממש שטחי נראה לי.

יכול להיות שבפרקטיקה אני לא אסכים איתך, כי אין לי אמון מוחלט במערכות הבריאות, אבל הרעיון ש"סוף מעשה במחשבה תחילה" ו-"חכם עיניו בראשו" לגמרי נכון... אנשים מוצאים תירוצים להכנע לקושי שלהם.

וברור שיחד עם ההשתדלות ה' קובע ולא הרופאים.

אם לחברה הכי טובה שלך תהיה מוטציה חביבה בשם 185delAG, מוטציה שגורמת לכמעט 90% מהנשים לחלות בסרטן שד/שחלה, מה תגידי לה לעשות?

להקשיב לרופאים ולעשות כריתת שחלות בגיל 35 (פעולה מצילת חיים שמקטינה את הסיכון לסרטן השחלה לכמעט 0% ואת הסיכון לסרטן שד ליותר נמוך מאשר אצל אשה ללא המוטציה שלא עברה כריתה),

או שתגידי לה: ''עזבי, אל תעשי את זה, אין לי אמון במערכת הבריאות, המערכת סתם רוצה להזיק לך / להרוויח עלייך כסף''?

מעניין אותי איפה עובר הגבול שלך: האם חוסר האמון הוא רק בדברים קטנים כמו צינון ואנטיביוטיקה, או שגם כשמדובר בהצלת חיים ודאית את מוכנה להמר על החיים של הקרובים לך?

להתייעץ, לבדוק, זאת בוודאי לא החלטה שמקבלים בקלות ראש. שומעים את דעת הרופאים, אבל לא הולכים אחרי כל מה שהם אומרים על עיוור. כל עניין לגופו. 

הם לא יודעים הכל, הרבה פעמים הם פועלים בניסוי ותעיה, הם סה"כ בני אדם.

חוסר האמון במערכת הבריאות פה הוא נושא קצת אחר. בעיקר לגבי החיסונים. מה לעשות זאת לא מערכת טהורה. כשיש סיבה לחשוש- חוששים.

אם אתה מתכוון לחרדים (לא לענות "על ראש הגנב בוער הכובע" בבקשה),

אז זה ממש לא נכון; היהדות דורשת השתדלות ולא לשבת בהכנעה

דטרמניסטית. "ניתן לרופא אפשרות לרפא".

דווקא החרדים הולכים לרופאים הטובים ביותר, משום

"עם רופא גדול הולך מלאך גדול"!

זו לא השקפה יהודית, מה שאתה אומר.

זו עצלות, או  פחד או הכחשה  וכו'.

מה לזה וליהדות?

אחוז קטן מהחרדים,

ובדרך כלל הם משתייכים לאותו תת מגזר חרדי, אבל אני מעדיף לא לכתוב איזה.

מדגיש שוב שזה אחוז קטן ולכן היה חשוב לי לדייק כבר למעלה שזה תת מגזר.

בכלל לא לחשוב שזה קשור לחרדיים.

גנב חכם, דואג שהכובע דלו לא יבער 😉

(עם הסכמות של רבני ברסלב) לסתור ולתקן כמה וכמה "יסודות אמונה" שכתב הרב שלום ארוש בספרים "בגן האמונה" 

הספר נקרא בשם "גן המבוכה" (קונטרה לספרים המדוברים)   

20260108232645.pdf     למי שרוצה לקרוא.

אם כי אני רוצה לציין שאני מחזיק לו טובה גדולה שהוא חיזק אותי מאד בעבודת ה' ולא להתייאש וכו'

ומאמין שזה לא בכוונה, ואולי הטעו אותו כשהוא חזר בתשובה.

אבל גם יש אפשרות שהרב ארוש צודק ואותו מחבר מבוחבל ועוד יחזור בתשובה.

אל תתייחס להסכמות וכדו, זה פוליטיקות פנימיות של חסידות ברסלב (הניתוק של ה"שול" ואנשיו - בדגש על הרב שכטר והרב קרמר - מהרב ברלנד והרב שיק, לא נוצר יש מאין. מטבע הדברים הם גם לא מחבבים את הרב ארוש. לא יודע מה בדיוק הפוליטיקות, אבל אני מניח שלא הכפירה וכו הן הסיבות הבסיסיות/היחידות שהרבנים הנל מתנערים מהרב ארוש...).

אנחנו יכולים לאהוב ולכבד את כל הצדדים. מציע לך לקרוא את מכתביו של הרב קוק בנושא הדרדעים (מופיע גם בפתיחה לספר "אמונת ה'")

וכמה שאותו רב קיבל וממי קיבל את הדברים

אמנם עדיין לא קראתי הכל, אבל בינתיים אני רואה שיש מקורות לדבריהם וגם ההיגיון יותר בצד שלהם.

ממליץ שתקרא בעצמך.. הכי טוב לברר בעצמנו

בשביל מה להיכנס לתיאוריות של תככים ופוליטיקה שיכול בקלות להיות לשון הרע

אבל מה לעשות שאני עוסק בנושאים אחרים בתורה, והדברים האלה לא מאוד מאוד מטרידים אותי? (אל תשאל למה, כי אין לי כח לענות וכי לא תאהב את התשובה)

אז רק הצעתי שתבדוק את הדברים ולא את הדוברים, ואולי גם תברר אם הרב ארוש (שאינו קוטל קנים) נתן תשובה לשאלות. - אני מבין ממך שכבר עשית את זה, אז הכל בא על מקומו בשלום

(על משקל בס"ד)

הייתי לוקחת ממנה סיכומים בתיכון וכאלה. וואלה צודקת.

קודם כל יש את ה', אבל אנחנו מצידנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו.

נו, אני גם מסתכלת ימינה שמאלה לפני שאני חוצה את הכביש. על אף שאני יכולה חלילה להידרס גם כך, ועל אף שה' יכול לשמור עליי גם אם לא אסתכל אף פעם לפני חציית הכביש.

השתדלות אנושית היא בעיניי חלק בלתי נפרד מהאמונה. 

זו שאלה תאורטית מעניינת מה היתה המחשבה שלך אילו נולדת בצד השני.

נוטה לחשוב שלא הייתי מצליח לחשוב את "הדעה הנכונה"... בשל כך - הייתי תומך בטרור, או ממניעים דתיים או ממניעים פוליטיים (יש עדיין ערבים חילונים קומוניסטים טרוריסטים).

אולי הייתי מתגייר ועובד את ה' יתברך ומתראיין לערוץ רגע של אמת ומספר צ'יזבטים על מוסטפה אבא שלי

המחתרות בדרך כלל רק הרסו רכוש ולא הרגו אדם, כמו במלון המלך דוד שהאצל הזביר את הבריטים שעה לפני לפנות את המקום.

כשהם הרגו חיילים בריטים (וזה היה רק חיילים ולא אזרחים) זה היה כדי להציל יהודים אחרים שהיו בסכנת הריגה על ידי הבריטים (למשל תליית הסרג'נטים הסמלים צהצבא הבריטי על ידי האצ"ל כדי לשחרר את אסירי המחתרות שעמדו להתלות בגרדום על ידי הבריטים).

שלא לדבר על כך שעם ישראל אחרי השואה היה עם שרידי חרב שרק רצה להגיע לארץ אחרי 6 מיליון שנהרגו. והבריטים אסרו עליו. שלא לדבר על הפרעות שעשו הערבים ביהודים והבריטים עמדו מהצד ולא עשו דבר, וזה היה דבר שבשגרה. שלא לדבר על האנטישמיות של חלק מהפקידים הבריטים במנדט. שלא לדבר על כך שהבריטים היו אימפריה שלא היה לה שום קשר לאומי לארץ. והיתה להם מדינה משלהם בבריטניה.
 

בכל מקרה אין מה להשוות כלל.

אפילו אש"ף החילונים. אתה מוזמן לראות את הסרטון על הלינץ שאשף עשו ב2 שוטרים ישראלים שבטעות נכנסו לרמאללה לפני 20 שנה. אנשי אשף ממש הרגו אותם בידיים ונופפו להמון בגאווה עם הידיים שלהם המלאות בדם השוטרים כדי להתגאות בזה.

חיות אדם.

אין הבדל בין אש"ף לחמאס.

הלח"י היו הכי אלופים והם לא פחדו מפגיעה ב""""חפים מפשע""""", בוא לא נשתמש בפחדנות הפוליטיקלי קורקט של ההגנה כעלה תאנה. מה הבעיה להשתמש בכוח כדי לגרש אויב צר ואויב כמו הבריטים?

אם המחתרות היו מצדיקות שימוש בכוח יותר מלוכלך היית מגנה את זה? לא, אין לך סיבה. היית מצדיק את זה, לומד עליהם ומעריץ אותם, ובצדק...

שים לב שלא טענתי שאני חושב שהערבים צודקים, אלא שזה לא "מטופש" עבור ערבי צעיר בעל רגשות לאומיים חמים לתמוך בטרור. יכול להיות שבשיח שקול ומחושב תוכל לעזור לו לראות את ההבדל, אבל ממקומו התמיכה במאבק מוצדקת.

אגב מה הקשר לאש"ף בלינץ' ברמאללה? זה היה פשוט לינץ' ממניעים דתיים ותאוות דם. הלינץ' מזעזע, אבל הוא לא צובע את המאבק הפלסטיני 💁🏻‍♂️. אילו לא היה מתקיים הלינץ' הזה דעתך על העם הערבי / על הצדקת הדרך שלו במאבק מולנו היתה שונה?

הם אכזריים יותר מאיתנו אבל הם מאמינים שהם צודקים בדיוק כמונו. התפקיד שלנו כיהודים הוא לנצח אותם, אבל אני חושב שזה מוזר לצפות מהם לא לתמוך בטרור... אולי אולי לא לתמוך באכזריות, אבל לא יודע אם כל הטרור הערבי תמיד דגל באכזריות לשם האכזריות

לצורך הדיון אין לי בעיה לטעון שהייתי מסתבך מול הצדקת האכזריות בתור מחבל.

לערבים יש "תרבות" אחרת; אצלם, חיי אדם הם לא ערך עליון. הכבוד הוא הערך העליון.

 אנחנו היינו עושים מה שהם עשו (ולא רק בשביעי באוקטובר)?!

יהודי, בנוי אחרת. לא סתם גירשה שרה את הגר עם בנה.

היד שלהם..."קלה" על ההדק - תראו את כל הרציחות בחברה הערבית.

אלה לא רק עבריינים ופושעים מן המניין....אתה רב עם מישהו, אין  לך

בעיה לנעוץ בו סכין או  לרוץ הביתה, לקחת את כלי הנשק ולירות בו....

או קיי. הם חושבים שהם צודקים וגזלנו מהם את אדמתם. בסדר. 

אבל מכאן ועד לרצח מזעזע והתעללות , גם לאחר שהקרבן נפח

סוף סוף את נשמתו, המרחק גדול...

ישמעאל הוא ישמעאל, אפילו אם ילבש חליפה הדורה ועניבה

אופנתית ויסיים לימודי רפואה בהצטיינות... ראו את העיניים שלהם.

אם למישהו נותרו עדיין עצבים חזקים במדינה הזו, יוכל לקרוא

את הספר "שרופה" מאת מחברת ערביה.

איך היא אומרת?
"הארץ יפה אבל האנשים רעים". והיא לא מתכוונת אלינו!

אי אפשר לענות על שאלה כזו; מכיוון שאם הייתי ערביה, היתה לי נפש

של ערביה, "תרבות" של ערביה וכו'.  אי אפשר , כיהודי, לענות על

שאלה כזו; זה לערבב שני מיני מהויות - איך, כיהודיה, אני יכולה

לענות על שאלה כזו? בשביל לענות, צריך לקבל פתאום נפש

של ערבי על כל המהות/נשמה/ שלו. זו שאלה בלתי אפשרית

והתשובה בהתאם.

למה שהייתי מתגייר אם הייתי נולד ערבי? אלא אם כן הייתי מרגיש שנשמתי יהודיה.

השאלה אם גוי מרגיש באותה וודאות כמו יהודי את זה שעם ישראל הוא עם האלוקים. אין סיבה שלא שהרי זו עובדה סוציולוגית ברורב השאלה גם אם מחלחלת רגשית.

אז כנראה שהייתי בן נוח.

אבל אולי גוי לא מרגיש את זה. לא יודע מעולם לא הייתי גוי.

אבל וודאות מציאות ה' קיימת לכל אדם בלי קשר לעם ישראל.

אז אם לא בן נוח. כנראה הייתי ערבי שעובד את אלוקים על פי דעתו ולא חלק מדת. אבל אולי הייתי מרגיש יותר מתאים לעבוד את אלוקים לפי דת שאבותי דבקו בה. בכל מקרה לא הייתי מאמין באסלאם כאמת, כי לא היתה לי שום סיבה להאמין בדת רק כי אבותי אלף שנה שמרו אותה. בכל מקרה גם אם אסלאם אז אסלאם מתון

שהשאלה לא רלוונטית בדיוק כמו שהיית שואל: אם הייתי גוי בתקופת השואה, הייתי מציל יהודים (למרות שאני מסכן את משפחתי)

או לא?  אי אפשר לענות על שאלה כזו, כי אני לא גוי. זו שאלה היפוטתית ופילוסופית (אולי), אבל לענ"ד, לא מציאותית.

כלומר כבר ענית תשובה

השאלה בוחנת את תפיסת העולם שלך לגבי הערבים - האם יש מה לדון אותם או לצפות מהם, או שבהתחשב בנסיבות "אין להם בחירה חופשית" ואין מה לתבוע או לצפות מהם להתנהג אחרת.

השאלה "אם היית ערבי" פונה לא אל האישיות שלך האישית, אלא לתפיסה שלך לגבי כוח רצון, יושרה מול חברה חולה וכו' וכו'...

מי שיענה שהוא לא היה עושה את מה שהערבים עושים עונה למעשה שהוא מצפה מהערבים לא לעשות מה שהם עושים. מי שעונה שהוא היה עושה טרור בעצם עונה שבתוך ההקשר התרבותי והחברתי של הערבים אתה צריך להיות אדם נדיר בשביל לחשוב אחרת נגד החברה שלך.

-

אחי הקטן (לא כזה קטן) חזק מאוד פיזית ומתאמן קבוע. הוא המון פעמים אומר לי: "הלוואי שהיה אפשר להחליף גוף עם אדם שמן, והייתי מצליח להרזות ממצב של שומן קיצוני"... זו סימולציה טובה להבין מה הוא מוצא פגום אצל אנשים במשקל כבד ואת הפער בין המעמד (נולדת שמן / ערבי) לבין האישיות (אתה יכול להרזות מכל שומן / אתה יכול להעמיד דעה מקורית וללכת נגד הזרם על פי השקפת עולמך)

כמובן, כשהקב"ה ידון אדם, הוא יתחשב בכל המכלול. בהחלט היו גרמנים ופולנים ואוקראינים - שהתעלו מעל טבעם והצילו יהודים. היו גם ערבים כאלו לאורך השנים.

ממילא, העובדה שבעזה בשמחת תורה, לא היה אפילו אחד כזה - אומרת שהם כולם נאצים וגרועים מהנאצים.

לא במקום הנכון. 

שאלתי פעם את הרב שרקי איך אפשר לדון תינוקות שנשבו, עמים עובדי אלילים, וכיוצא בהם. אפשר לשאול את השאלה שלך על ילד לאמט שהתאסלמה שהלך ונהיה נוחבה, למשל.

התשובה שלו הייתה שאנחנו כמובן צריכים לפעול לפי הטוב והרע והאמת שאנחנו מבינים כרגע, אבל הקב"ה עצמו ידון אותם לפי מה שהם היו בתוך המערכת של עצמם.

כלומר, האם האדם בחר בטוב שהוא חשב שהוא טוב? האם הוא היה יכול באמת (או מסוגל) לבחון את תפיסת עולמו? האדם יישפט לפי יכולת הבחירה שהייתה לו במקום בו היה.

למשל, לגבי הנאצים בעזה - אפשר להבין כביכול את עצם ההרג אליו הם יצאו, אבל אי אפשר להבין את האכזריות. אויב הורגים, זה הגיוני. אבל להתעלל בנשים וילדים? להאריך את הסבל של הנרצחים? להרעיב בדווקא את החטופים גם כשיש שפע? זו כבר כן שחיתות מוסרית איומה שעליה הם ייענשו. הם עקרו מעצמם אנושיות מינימלית כדי שיוכלו לבצע את הזוועות האלה. ממש כמי שהנאצים עצמם שמו תזמורת יהודית ליד תאי הגזים כדי שהצרחות לא יפריעו להם. זה רוע צרוף, לא טעות.

שם הוא מסביר שיש תחומים שבהם שאין לנו בהם בחירה, אבל תמיד יש שטח גם אם קטן שבו ניתן לבחור..

אלא אם נתייחס לנאצים הגרמנים ולאלה הישמעאלים כלא שפויים, ואז זו באמת בעיה....

מי בדיוק היה האויב שאותו הם הרגו? חיילים? זה היה קרב? אנחנו היינו עושים דבר כזה?!

היינו פושטים על ישובים ששם מתגוררים אנשים ש"גנבו" לנו את הארץ ורוצחים אותם?

לא כתוב שקודם צריך לקרוא להם לשלום?!

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

הכי מצחיק / עצוב:

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?

נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.

אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?

הזיה. 

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?

איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

בס"ד

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

רק באתי לומר סחטיין על האומץ והרצון להביא צדק. ושתלכי לסופרים אחרים..

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.

אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.

עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.

אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.

התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?

אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.

וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.

אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש. 

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

הייתי במקרה שם

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה