המעורבות של כולם מאד משמחת.

בעת מלחמה שלנו נגד הרשע - מתגלה המכנה המשותף העמוק הפנימי של נשמת ישראל.

[לגבי ה"טקטיקה", לא בטוח אם כל "נוער הגבעות" קיצוניים עד כדי כך..]

כיף לקרוא את זה

שתמיד ניהיה מאוחדים

שלא נזדקק לצרות האלה כדי להיות מאוחדים.

קוראים תהילים אבל לא מוכנים להימצא בשטח....

על דבר שאמר הרב דוד אביחיל.

רעיון שמאוד התחברתי אליו. 
ישנם שלושה כוחות שפועלים באדם, ובכל אחד פעול כוח אחד בעוצמה גדולה יותר משני הכוחות האחרים :

מחשבה, דיבור ומעשה.

הוא מדמה כל אחד מהם לנוף אחר (בהתאמה) :

מדבר, יער, ים.

יש מי שכוחו בהגיגיו ובהפצתם , יש מי שכוחו בשיח שפתותיו , יש מי שכוחו במעשיו .

ולכולם אנו צריכים.

זה נכון באדם הפרטי, ובעיני גם מעבר לכך.

כשצריך מישהו שילחם לצידך, לקרוא תהילים לא מספיק.

ולא באמת קבוצה שלמה מעמ"י כל יכולתיה נגמרות בקריאת תהילים....

שבשורה התחתונה בזמנים כאלה

אני מבין למה טוב שלא התגייסתי

עם כל ההערכה העצומה שיש לי לחיילים

בונא אתה מורעל

קבוצה שלמה מעמ"י כל יכולותיה לא נגמרות רק בקריאת תהילים.

שם זה רק מתחיל. 

הם לומדים את התורה שנאמר עליה שהיא מגנה ומצילה ומקיימים מצוות לזכות החיילים שנלחמים בחזית.
אני בטוחה שאם רק תבקשי יביאו לך מקורות לא מעטים לכך שההגנה האמיתית לא מתחילה בחזית הלוחמת. 

היא מתחילה בעורף שמכין את השיריון החזק ביותר שעשוי ממילים ומדמעות שנשפכו לפני בורא עולם.

דוגמא אחת קופצת לי לראש תוך כדי שאני כותבת את הדברים :

"ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי "(בראשית מח,כב)

אני לא מופתעת מזה שהחרדים מעורבים. ב"ה הם עדיין מרגישים חלק מהעם (רובם לפחות..) 

אבל כן צורם לי שהם נשארים ברמת התפילות.

פה ביישוב- חצי יישוב מגוייס 

ומי שלא- מתפלל ולומד תורה.

עשו פה המון תהילים ושיעורים- לגברים נשים וילדים.

ואוספים מצרכים ודברים ומכתבים לחיילים.

להתגייס ולקרוא תהילים כשאפשר, ומי שאינו יכול להתגייס עקב מוגבלות, חולשה וכו' שילמד יותר.

וכמובן שיש גם נשים וילדים לכך.....

עם קריאת תהילים לא ממלאים שקי חול, לא סוחבים נשק, לא מחסלים מנהרות.... 

האם נכון לא להתגייס בכלל ובמקום זה לשבת וללמוד תורה,

ונניח שאת צודקת שא"א שלא יהיה צבא וכולנו נשב ונקרא תהלים וד' ילחם לנו,

אבל לומר שתהלים לא עושים מה שמלחמה עושה...

ושוב, אין לי כוח להיכנס לויכוח הזה,

כמה צריך לערב השתדלות שלנו

מול כמה צריך להתפלל לישועת ד'.

זה ויכוח בלי סוף (מנסיון), ויכוח על דרך חיים שלימה.

הוא נלחם במלחמות ישראל, צריך גם ללמוד תורה וגם להילחם, הוא לא רק כתב "ארדוף אויביי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם" אלא גם מימש את זה הלכה למעשה.

רוב החרדים לא הולכים לצבא ולא בגלל שלימוד תורה גם חשוב או יותר חשוב אלא שמפחדים (ובמידה מסויימת של צדק) שהצבא יקלקל אותם, והמסגרות החרדיות בצבא- לדעת חלק מהרבנים זה לא מספיק, אז עושים כמצוות הרבנים. 

אבל מההיכרות שלי - זה לא נכון!

יש כמה סיבות לא ללכת לצבא - האחת היא מה שאמרת, והשניה היא שצריך כאלה שילמדו

וזה הגישה העיקרית אצל החרדים

כך שברור לי שהרוב לא חושבים כך

שמעתי בשם הרב קנייבסקי פעם ואחרים, אכן אין לי אמדן להחזיק את דעתם של רוב החרדים אבל אני מניח שאם לא אז לפחות חלק נכבד.

תירוץ, בעיקר. זאת לא הסיבה באמת. אלא רק כיסוי.

אם זאת הסיבה באמת - בוא אני אעשה איתך דיל - אם אני אושיב את כל הדתיים הלאומיים שהיום הולכים לצבא, גם מהתיכונים , וכו' וכו' וכו'- והם ילמדו, ונניח שהם מכסים סדר גודל של גיוס חרדים - האם החרדים אז יגידו: אה, טוב, עכשיו יש מי שילמד תורה במקומנו, אז אנחנו נלך להתגייס...?

התשובה נראית לי פשוטה.

מקרה שני - כל עם ישראל כולו לומד תורה ושומר מצוות - האם גם אז, דווקא החרדים יזכו לפריווילגיה של לשבת וללמוד בלבד?

דבר שלישי - "ספרא וסייפא" כבר בלתי אפשרי? שילוב נוסח הסדר וכו' - לא אפשרי? גם ללמוד וגם להלחם.

בקיצור, ובאמת מחילה על כך שאני די חריף היום - לימוד התורה, לעניות דעתי, הוא תירוץ חיצוני בלבד לסיבות האמיתיות של החרדים לא להתגייס והוא הפחד מה"בחוץ", הפחד מהעולם המודרני, מהקשיים, מהצניעות, מ"שמירת הטוהר" של החיילים - ולכן כל סיבת ה"לימוד תורה" כלל לא רלוונטית - כי גם אם נעשה שמיניות באוויר כדי לפטור את בעיית ה"מי ילמד תורה במקום החרדים שיתגייסו" - החרדים לא יתגייסו בהמוניהם בעקבות כך, מה שיוכיח - שזאת לא הסיבה האמיתית.

מילא הם היו עובדים ולומדים במקומות בעייתיים ורק כשמגיעים לשאלה "למה לא עשיתם צבא"

הם היו עונים את מה שאמרת.

אבל לא, הם לומדים תורה ע"א שהם יודעים שהם מפסידים הרבה כסף שיכלו להרוויח אם היו יוצאים לעבוד.

החוק מנע זאת עד החוק החדש.

חכי שנה, שנתיים, שהחרדים יעכלו את החוק החדש - ותראי את אחוז החרדים שנפתרו כעת מעול הגיוס בגלל שעברו את הגיל ושוחררו אוטומטית - תראי איך אחוז החרדים שיוצאים לעבוד מקרב אוכלוסייה זאת, עולה פלאים יחסית לשנים עברו.

גם הרבנים, למעשה, לא מסתירים את האמירה הזאת. זאת הסיבה העיקרית שלהם - ולכן גם כל אופציית שילוב דוגמת "הסדר מרכז", "הסדר רגיל", "ישיבה גבוהה ציונית" - לא מקובל עליהם - למרות שהוא משלב גם לימוד תורה, ויותר מזה - בחלקו הגדול, לימוד תורה במימון המדינה ולא במימון עצמאי - בגלל שלא הלימוד הוא העיקר כאן בסוגייה...

וזה לא רק בענייני עבודה, כל דבר שמבחינתם זה ביטול תורה, הם לא יעשו.

הם עובדים, בשחור. הם חיים בדחקות, מסתמכים הרבה על קצבאות מהמדינה (קצבת ילדים קריטית להם מאוד ולכן הקימו קול זעקה. אם שני בני הזוג היו עובדים בעבודה מסודרת - קול הזעקה על קצבאות הילדים היה קטן יותר.

עם כל הכבוד, כל הסטטיסטיקות מלמדות שעוד מספר עשורים לא רב, מספר החרדים במדינה יעבור את מחצית מאוכלוסיית ישראל.

אם מדיניותם אז להמשיך לא להתגייס ולא לעבוד, תמשיך - אזי, מדינת ישראל תושמד כלכלית, תקרוס, ותהפוך להיות מצבת זיכרון עגומה על דפי ההיסטוריה.

הם בנתיים, בונים על כך שאו הפריץ ימות, או שהכלב ימות, או שיגיע משיח. על זה הם בונים בנתיים. קוראים לזה, "הישרדות". אנחנו, הציונים דתיים, לא רוצים "לשרוד". אנחנו רוצים להביא את המשיח.

(מבחינתי, אם אתה סומך על הקב"ה שיביא לך את הכסף, ואתה לא תעשה השתדלות כמעט,

גם כשאתה חולה, אל תלך לרופא, תתפלל)

ומצד שני אני גם לא שוללת אותה לחלוטין, כי מי אני שאבטל את דבריהם של גדולים וחכמים ממני..

וזה עדיין לא אומר שהם משתמטים מהצבא באיצטלא של "ביטול תורה"

ולמעשה זה רק כי הם מפחדים על חינוך הילדים שלהם.

משמיים. ואני אגלה לך סוד - כשהם חולים, גם הם הולכים לרופא ולא יושבים בבית ומתפללים.

אלא, שאותם גדולים וחכמים יודעים שלא ה' הוא זה שיוריד את הכסף משמיים - אלא רעננרעט, ועוד תורמים יהודים רבים מכל העולם, שבעצמם לא מספיקים ללמוד הרבה תורה ומכפרים על כך בתרומות שלהם.

אבל באיזה שהוא שלב, להחזיק קהילה שתמנה כמחצית מישראל - אף קבוצת תורמים גדולה ככל שתהיה, לא תוכל לעשות זאת - והמדינה תקרוס, סופית.

אני לא רוצה להגיע ליום הזה, פשוט...

רק לחזור על מה שכבר אמרתי.

אני לא מסכימה עם זה לגמרי, אבל מי אני שאזלזל.

אתה יכול להגיד שזו שיטה שמובילה אותנו לאבדון וש"הרבנים קצת חיים בסרט" (סליחה מראש על הבוטות),

ואין לי מה לענות.

גם בצבא תמצאי חרדים מגויסים (בלי להכנס לכל הסוגיה הזו, עוד לפני כן זה היה קיים).

מי שלא בשורות הצבא - מתפלל ולומד תורה.
מתקיימים שיעורים ונקראים מזמורי תהילים, ונאספים כל הדברים שציינת.

ובלי קשר לחרדים -

חוץ מכל הדברים האלו אני בטוחה שנעשים עוד הרבה דברים, וכל עם ישראל שותף לזה.

ואני מאמינה שכל אחד עושה כפי יכולתו, וכל אחד נמצא היכן שהקב"ה חושב שהוא יכול לתרום הכי הרבה עכשיו כדי לקדם את עם ישראל בימים האלו.

אי אפשר לדרוש מכולם לעשות הכל. 

יש מי שיכול ללכת לשמח בגבול, ויש מי שיכול ללכת לשמח את הפצועים, ויש מי שיש לו חוסן פנימי כזה שמאפשר לו לתרום חלקו בהרגעת התושבים באזורים המטווחים יותר שהחירום הוא יותר משגרה בעבורם, ויש ויש ויש לכל אחד הקב"ה נתן יכולת אחת ותפקיד אחר שהכי מתאים לו עכשיו.

וביניהם יש גם את מי שמכל מיני סיבות כאלה ואחרות כל מה שיש ביכולתו לעשות זה להתפלל.

לא הייתי מזלזלת באותם אנשים.

כי הם נחוצים לא פחות מכל מי שעושה.

שלא נדבר על מסגרות גיוס שמאפשרות לקבל ממש משכורת,

כשחייל קרבי מקבל את הבסיס של הבסיס למחייתו בלבד.

לא היתה כאן השוואה בין אחוזי גיוס. 

ואין לי כוונה להשוות. כי זה לא העניין. 

עיקר דבריי מכוונים למטרה אחת - להבין שלכל אחד יש תפקיד אחר עכשיו ושעליו לעשותו בצורה הטובה ביותר בשביל להשיג מטרה אחת משותפת.

זה ממש כמו בצבא - צריך את כל החילות - חיל האוויר, חיל הים, תותחנים, שיריון, הנדסה קרבית, חיל רגלים וכו'...

אבל לא רק אותם יש בצבא - יש גם את תומכי הלחימה. 

אלו שמעבירים את הפגזים (חיל חימוש), הטבחים הצבאיים, הנהגים, המודיעין, יחידות המחשבים וכו' ,וביניהם פיקוד העורף שלא נמצא בדיוק בחזית הלוחמת אבל נמצא בחזית אחרת חשובה לא פחות. 

מי שנמצא בתוך המערכת יודע שבלעדיהם כל היחידה שנקראת צבא ההגנה לישראל לא יתפקד.

ככה כל מערכת המורכבת מכל מיני חלקים, חלקם פועלים ושומעים אותם, וחלקם תפקידם לשמור על מסגרת ושלד יציב מספיק. אחרת איך תוכלי להגיע ממקום למקום. מנוע בלבד לא יסיע אותך.

וככה גם עם ישראל. 

שהאידיאולוגיה שלו היא רק לימוד תורה ובכל מצב

וזה- לא נכון: האידיאולוגיה שעומדת מאחורי זה היא לא נכונה.

מסכימה איתך שיש שצריכים להשקיע מאמצים בתפילה ויש שצריכים להשקיע במלחמה

אבל אי אפשר להגיד שלימוד תורה בכל מצב הוא הנכון,

במיוחד במלחמת מצווה שבה כולם מחויבים,

ולתלות זו באמתלא של: לכל אחד יש תפקיד ייחודי משל עצמו...

זה חוסר יושר, ואמירת חצי מהאמת. כמו לעצום עין בעוד שאת השניה להשאיר פקוחה

כאשר מבחינה תורנית קשה מאד להתווכח איתנו

ועוד מאשימה אותנו באמירת חצי אמת

אז רק תזכרי עם איזה סדר גודל של רבנים את מתווכחת

הם יודעים שרוב היהודים לא שומרים תומ"צ או לא מסוגלים פיזית לשבת וללמוד כמו שהם מסוגלים,

ולכן הם מעדיפים להיות אלה שהתפקיד שלהם בכוח הוא הלימוד והתפילה.

היא אומרת שיש שצריכים להתפלל ויש שצריכים ללמוד תורה

והציבור הזה מאמין שרק תורה היא נכונה. (שזה כלשעצמו בעייתי..)

אז שיאמרו בגלוי- זו האידיאולוגיה שלנו

שלא יתלו זו בתירוץ שאומר שיש שצריכים להתפלל ויש שצריכים להלחם. כי הם בכלל לא מאמינים באופציה של לחימה..

ב. במלחמת מצווה כולם יוצאים, אין ציבור שמחליט על דעת עצמו: אני אשב ואלמד תורה בעוד שאחרים יילחמו

אא"כ הקב"ה מינה אותו לכך  

ג. נשמע לי יהיר ומתנשא לומר שאחרים לא מסוגלים לשבת וללמוד כפי שהם..

לא מבין מה את חושבת שאנחנו חושבים

זה נשמע שאת אומרת - בלב אתם חושבים שכולם צריכים ללמוד, ובפה אתם אומרים שיש כאלה ויש כאלה

ולא ברור לי איך החלטת שכך אנחנו חושבים בלב. זה רוח הקודש?

ולגבי ב' - אני לא יכול לפתוח איתך דיון תורני, אבל זה ששמעת שיעור שלמלחמת מצוה כולם יוצאים, ושמעת שיעור שכאן בארץ יש עכשיו מלחמת מצוה, לא אומר שזה הדעה העיקרית בפוסקים

אז שמעת!

אין לך זכות לדבר בנחרצות כזאת על רבנים שלא בסדר גודל של הרבנים שלך

ולגבי ג - לא כל כך הבנתי - את רוצה שחילונים ילמדו? אדרבה, שיבואו! מי גירש אותם?

לא דיברתי על מחשבותיכם

ב. לא דיברתי על רבנים. ויש לי מה לומר, אבל זה לא המקום ולא הזמן

ג. כל עמ"י מוכשר לתפילה! למה לקחת עליה בעלות? 

הלוואי שכל עם ישראל יתפלל

לא התכוונתי חלילה שהם לוקחים בעלות על הלימוד.

הם רוצים שלימוד התורה יהיה תמידי, רוצים שיהיו אנשים שתורתם אומנותם ורואים שחילונים לא יכולים לספק את הרצון הזה בשבילם,

וכן חלק מהחרדים לא יכולים לעשות את זה, כי הם לא מסוגלים פיזית ולכן יוצאים לעבוד.

ולכן הם לוקחים את התפקיד הזה על עצמם.

למה זו יוהרה?

אני אמרתי את הדברים מנקודת ההסתכלות האישית שלי ולא בשם אף אחד. 

לא דיברתי בשם אף אידיאולוגיה כזו או אחרת (אם כבר אידיאולוגיה פנימית למצוא את הטוב בכל אחד).

ב. אין לי מה לתרום בעניין.

ג. כמאמר מופים - לוואי וכולם יתפללו (ומתפללים...כל אחד בדרכו). 
ואם השתמע אחרת מדברי - מחילה. 

כוונתי לא היתה שתפילה שייכת לחלק אחד בעם ישראל. מה שאמרתי שיש אנשים שבתוך כל העשייה מה שנותר בידם לעשות לעת עתה זו תפילה.

(ואני ביניהם...לכן הסכמתי לעצמי לכתוב זאת).

חיכיתי שמישהו שמכיר את העולם הזה מבפנים יגיב לדברים האלו.
 

רק כדי להסביר את המקום שלי :

אני לא באה מרקע חרדי, ולכן גם לא בקיאה בנבכי האידיאולוגיה החרדית. 

הדברים שאמרתי הם ממקום שמסתכל על המציאות העכשווית ומנסה ללמד עליה זכות.

בין "סדר גודל" הרבנים מיותרת.

בפרט כשלא יודעים על מי הסתמכה (וגם אלו שאומרים כפי שציטטה - אינם אומרים שבכל רגע נתון כולם חייבים להיות מגוייסים..).

אפשר להסתפק באמירה שיש מחלוקת בחלק מהנושאים הללו.

אצל גדולי הציבור שלכם

(במקרה אני יודעת מי הרב של "לעולם חסדו" וחסר לך שתעז לזלזל בו. רב גדול שיש לו גם תורה עצומה וגם עשיה. אבל זה לא קשור)

מי שמך להחליט מי גדול ומי לא ואיך משווים בין רבנים?

מאיפה אתה מחליט מי גדול ממי? ועוד על סמך השתיכות ל"ציבור מסויים"..

האם ידעת שיש רבנים גדולים ועצומים- שעוסקים בתורה ולא ביח"ץ וכתיבת ספרים, ולכן אין לך מושג עליהם ועל תורתם?

וכבר כתבתי כאן באריכות איך אני מעריך מי רב גדול ומי לא

הסיבה שהחרדים לא משרתים בצבא היא לא זה שה"שירות" שלהם הוא בלימוד התורה.

אחרת כל לומד תורה בארץ היה פטור מצבא. והצבא שלנו היה חילוני ב99 אחוז ממנו לנצח, והנגעים בו היו רבים עוד יותר.

הסיבה שהחרדים לא מתגייסים היא אחרת: כי הרבנים אמרו לא להתגייס, מסיבות רבות - פחד מהתקלקלות וכו' וכו' - 

אבל ברור שאם כל העם היה לומד תורה ואומר שבשל כך הוא לא צריך לשרת בצבא - בסופו של דבר, גם החרדים היו צריכים לצאת לצבא.

יוצא מכך, בפשטות - אי אפשר לתלות את חוסר השירות של החרדים בצבא, בלימוד התורה שלהם - זה לא קשור בכלל, ואי אפשר לפטור כיום את האדם מלשרת בצבא בגלל שהוא לומד תורה. אני די מניח שחיילי דוד המלך שהיו יוצאים למלחמה עטורי טלית ותפילין - היו לומדי תורה גדולים לא פחות מכל אברך חרדי במיר או בפונוביץ.

חוסר השירות של החרדים בצה"ל, לא קשור ללימוד התורה שלהם, והלימוד הוא לא זה שפוטר אותם משירות. למעשה, הם צריכים לשרת כמו כל אזרח שווה זכויות במדינה - והסיבות שהם לא משרתים הן היסטוריות, פוליטיות, חברתיות-צניעותיות. אך לחלוטין לא קשורות ללימוד התורה של החרדים.

אתה אומר שגם החרדים סוברים שצריך שחלק ילמדו תורה וחלק יעשו צבא?

תירוץ שנשמע מאוד חשוב ויפה - אבל הוא לא הסיבה האמיתית בשמה הם לא מתגייסים. והרחבה לכך תראי בתגובה אחרת שלי למעלה למופים.

מה אני אעשה לך, אם אתה טוען שאנחנו משקרים - שיהיה לך לבריאות

יכול להיחשב בשעת הדחק ובשעה שחוששים ש"קמים עליהם לכלותם" ( דבר שרבים מרבני החרדים הגדולים לא חושבים להסתיר כאשר "מאיימים" עליהם בגיוס תלמידיהם - באומרם שזוהי גזירת שמד כפשוטו - ולא על לימוד התורה כמו על הגיוס עצמו לצבא. את הישיבות אף אחד לא ימוטט אם התלמידים יתגייסו לצבא - בדיוק כמו עולם התורה של הציונים. מה שהרבנים חוששים שימוטט את הישיבות, הוא היציאה לצבא ובעקבות כך גם היציאה לעבודה) - בשעה שחוששים חשש שכזה, ניתן לאמר שהגיוני שישתמשו בתירוץ הזה כסיבה" - ולמעשה, מדובר כאן בטרמינולוגיה ובשאלה איך כל אחד תופס מושג זה או אחר, ככה שיכול להיות בהחלט שאני סובר שאתם טועים ומשתמשים במושג "סיבה" - לדבר שהוא תירוץ, בעוד אתם באמת בלב ובתמים לא חושבים שאתם משקרים, ולמעה, לא משקרים - כיוון שאתם באמת מאמינים בשלב זה שהתירוץ, הוא סיבה, לפי הטרמינולוגיה שלכם.

זה הכל

אתה לא מבין שצריך להקדיש לזה את החיים, שאי אפשר שבשנים הצעירות הכי קריטיות תנתק אותו מהתורה והוא ישאר עם הראש בתורה

ויש לנו ניסיון, אנחנו יודעים בדיוק איך מגדלים גדולי תורה, ואתה חושב שתלמד אותנו

אז לא!

עם כל הכבוד לך, הרבנים שלנו חרדים באמת לעולם התורה, חוששים באמת למה שיהיה פה 

ותעשה לי טובה, אני לא רוצה לקטרג עכשיו בשעת מלחמה, אז אל תמשוך אותי בלשון

צר לי שאתה באמת מוציא שם רע על גדולי תורה מהציבור הציוני.

או, שאתה נופל בטעות הקלאסית של החרדים - ש"רק התורה שלנו היא הנכונה והשווה, ורק הדרך שלנו ללמוד היא הנכונה, ואין גדולי תורה בציבור הציוני שמשרת בצבא".

צר לי עליך, אחי יהונתן...

ושוב, חזרתי לשאלה - אם אני מעמיד כנגד כל חרדי שלומד תורה, כעת, יהודי ציוני דתי שיישב וילמד במקומו באותה רצינות וכו', שהחרדי היה לומד לולא כך - האם באותו רגע, אתה מסכים עקרונית שכל חרדי כזה שהוצב כנגדו לומד תורה ציוני - יתגייס לצבא?

התשובה היא, נראה לי, ברורה כשמש - ומעידה כאלף עדים על כך שטענתי היא נכונה.

למה אתה לא מבין שלא מדובר על זמן הלימוד עצמו, אלא על ההתמסרות ללימוד?

מה יועיל שמישהו ישלים אותו, אם הוא עצמו יצא מהלימוד, והראש שלו כבר לא יהיה במקום

זה כמו שבמקום לבשל סיר אחד, אתה תציע לי לחמם קצת 10 סירים, ותאמר לי שבסה"כ חיממתי סירים באותה כמות של זמן

לא בזמן הלימוד. אותו חרדי - לא יישב וילמד תורה, אלא יעשה את המסלול של זה שישב וילמד במקומו - אותו חרדי יתגייס ויעבוד, ויקבע עיתים לתורה וכו' - ואת המשימה ש"תהיה קבוצה שרק תלמד" - יחליף אותו בחור אחר ציוני דתי, שיעשה בדיוק מה שהיה עושה אותו חרדי אם הוא היה יושב ולומד.

ואם נלך למשל שלך - אתה מבשל סיר אחד, ואני מציע לך לקחת את הסיר הזה ולהלחם איתו, כשאני מבטיח לך שבמקום הסיר הזה אני אשים סיר אחר, בדיוק אותו דבר, שישב ויתמסר לבישול באותה מסירות שהסיר הראשון היה עושה.

הסיר הראשון היה מסכים לזה? הרי לכאורה, כעת, יש את אותה כמות התמסרות ולימוד תורה כמו אם הוא היה יושב ולומד.

נראה לי שהתשובה ברורה...

[ולוואי שלא תנסה כעת שוב לעוות את אמירתי ולנסות להוציא ממנה מה שלא אמרתי/להבין אותה שלא כהלכה]

אני מסכימה שאכן היציאה לצבא משפיעה על הלימוד.

לא דומה לימוד 10 שנים ברצף ללימוד עם הפסקה של שנתיים-שלוש.

א-ב-ל יש פה הבנה של סדר עדיפויות. כרגע אנחנו במצב של הישרדות, סכנה קיומית כל הזמן. ב"ה אנחנו לא מרגישים את זה ביום יום כמו עכשיו- אבל הסיבה שאין פה פיגועים ורציחות על ימין ועל שמאל זה רק בזכות הס"ד שיש לצבא שמצליח לכסל את כולם- על ימין ועל שמאל.

במצב שכזה- צריך להבין ש"ביטולה הוא קיומה" אין ברירה, נכון שיש פה משהו שפוגע בלימוד. גם בחורי ההסדר היו מעדיפים לימוד רציף בלי הפסקה- אבל יש פה משהו אחר חשוב יותר. כך שחוץ מאותם "אחד מאלף" שנשארים באמת ללמוד- כי רואים בהם שיותר חשוב הלימוד- כל השאר שילכו לצבא. 

אם אתה מדבר על רמת הפרט- ודאי שעדיף לכל אחד ואחד בישראל שלא ילך לצבא. ולא משנה מה הוא רוצה לעשות בחייו- ה3 שנים האלו יפריעו לו ובלעדיהן יהיה לו קל יותר. (קל יותר לעשות פסיכו' מיד אחרי הלימודים, קל יותר להמשיך ישר לאוניברסיטה, קל יותר להתחיל ללמוד מוקדם ולהתחיל לעבוד מוקדם וכו')

אבל פה מדובר על רמת הכלל- מה שחשוב לנו זה הכלל. ולכלל חשוב כרגע שיהיו לוחמים (אותומכי לחימה) שיגנו עליו. לכלל חשוב כרגע שהצבא יתפקד. אז מעבר למי שבאמת הולך להיות גדול הדור (שפה גם יש דת"לים שמותרים על צבא בשביל ללמוד- כי הם שפיצים וזה הייעוד שלהם) לא אכפת לי שזה פוגע בפרט.

ולגבי ההגנה של לימוד תורה- לא חושבת שלאנשים שונים יש זכויות שונות. לימוד התורה מגן- בלי קשר למי לומד אותו או לעומק הלימוד. אין הבדל בין תשב"ר לאברך בשיעור י'. לקב"ה לא משנה כמה אתה עילוי- משנה לו כמה אתה משקיע בלימוד. אז גם פה לא שייך עיקרון הרצף.

(מעבר לזה- מה נראה לכם שחיילינו הצדיקים עושים בזמנם הפנוי? לומדים תורה! בין שמירה לסיור, ולא משנה כמה עייפים הם. מסיימים דף יומי ומחפשים חברותא..)

בשנים הצעירות הכי קריטיות - הוא לא היה ממש בתוך התורה...

לא את דעתינו!

אני למדתי שכשיבוא יום ויהיו כולם דתיים, גדולי ישראל שלנו יעשו קבוצה שתהיה אחראית על הלימוד, והשאר יתגייסו

אבל במפורש חלק רציני בעם יש וילמד ולא יתגייס בכלל

והחילונים לשעבר הם אלו שישבו ללמוד?

דבר שני - עם כל הכבוד, כיום אתה לא חי במדינת הלכה - אתה חי במדינת ישראל, וכחלק מהמדינה, כמו כולם, חייבים לתת את החובות למדינה. זה שאתה סבור שלימוד 10 שנים  = גיוס לצבא שלוש שנים - לא אומר שהעם מסכים לכך, ותרצה או לא תרצה, במציאות שבה א-י-ן עדיין מדינת הלכה, אתה מחויב למה שהציבור מחליט, אחרת העם שלנו יתפורר - או לחלופין, כמו שאיימו החרדים, שכל החרדים יעברו לברוקלין ללמוד שם, "העיקר לא להתגייס" (נו, באמת. נראה את אותה כמות חרדים יושבת בברוקלין ולומדת תורה כמו שמצליחים לשבת בארץ. חלומות, כמובן...).

אני אומר את דעתי, שאם תהיה כנה מספיק, תדע שיש בה הרבה מאוד מהאמת. הסיבה ה-א-מ-י-ת-י-ת לכך שחרדים לא משרתים, היא כל מה שלא קשור ללימוד התורה עצמו.

ללמוד תורה, עם כל הכבוד - עושים גם בישיבות גבוהות ציוניות, בישיבות ההסדר, במכינות טרום הגיוס, בכוללים לאברכים לאחר הצבא, ועוד ועוד.

מה מונע מאברך חרדי להתגייס שלוש שנים ואז ללמוד עוד 89 שנים בערך? 3 השנים האלו שהוא יהיה בצבא, הן אלו שתהיינה קריטיות ללימוד התורה של כלל ישראל?

אני מוכן להתערב איתך שיהיה אפשר בכיף לארגן אלף למטה, גם בעתיד, בכל מספר חיילים שיהיה - ובכל זאת, שכל חרדי שיהיה, וכל אדם שיהיה, שיעבור ויתגייס לצבא. יש שפע של זמן, לא חסר, וגם שפע של אנשים.

בל מה שאתה אומר, זה התחמקות - זה יצירת מציאות לכתחילה שנתח שלם לא משתתף כלל בלחימה - ובשם מה? בשם התורה? ניתן באותו רגע שנתח דומה מספרית אחר, הוא זה שלא ילמד תורה, ובנתיים הנתח שלמד תורה אתמול, יתגייס היום - ומחר הוא יחזור ללמוד תורה והנתח שישבבאתמול של המחר, ילך להתגייס וכו'...

בקיצור - את בעיית "קבוצת לומדי התורה" - ניתן לפתור בקלות. את בעיית החשש של החרדים מעירוי בצה"ל, הרבה הרבה יותר קשה לפתור. זה מה שאני טוען, ואתה, אני בטוח, יודע שאני צודק.

על מלחמת העולם השניה

גם אז יכלת לומר (הדברים שלך עם שינויים קלים

"

עם כל הכבוד, כיום אתה לא חי במדינת הלכה - אתה חי במדינת בריטניה, וכחלק מהמדינה, כמו כולם, חייבים לתת את החובות למדינה. זה שאתה סבור שלימוד 10 שנים  = גיוס לצבא שלוש שנים - לא אומר שהעם מסכים לכך, ותרצה או לא תרצה, במציאות שבה א-י-ן עדיין מדינת הלכה, אתה מחויב למה שהציבור מחליט, אחרת העם שלנו יתפורר - או לחלופין, כמו שאיימו החרדים, שכל החרדים יעברו לטורקיה ללמוד שם, "העיקר לא להתגייס" (נו, באמת. נראה את אותה כמות חרדים יושבת בברוקלין ולומדת תורה כמו שמצליחים לשבת בארץ. חלומות, כמובן...).

אני אומר את דעתי, שאם תהיה כנה מספיק, תדע שיש בה הרבה מאוד מהאמת. הסיבה ה-א-מ-י-ת-י-ת לכך שדתיים לא משרתים, היא כל מה שלא קשור ללימוד התורה עצמו.

מה מונע מאברך דתי להתגייס שלוש שנים ואז ללמוד עוד 89 שנים בערך? 3 השנים האלו שהוא יהיה בצבא, הן אלו שתהיינה קריטיות ללימוד התורה של כלל ישראל?

אני מוכן להתערב איתך שיהיה אפשר בכיף לארגן אלף למטה, גם בעתיד, בכל מספר חיילים שיהיה - ובכל זאת, שכל דתי שיהיה, וכל אדם שיהיה, שיעבור ויתגייס לצבא. יש שפע של זמן, לא חסר, וגם שפע של אנשים.

בל מה שאתה אומר, זה התחמקות - זה יצירת מציאות לכתחילה שנתח שלם לא משתתף כלל בלחימה - ובשם מה? בשם התורה? ניתן באותו רגע שנתח דומה מספרית אחר, הוא זה שלא ילמד תורה, ובנתיים הנתח שלמד תורה אתמול, יתגייס היום - ומחר הוא יחזור ללמוד תורה והנתח שישבב אתמול של המחר, ילך להתגייס וכו'...

בקיצור - את בעיית "קבוצת לומדי התורה" - ניתן לפתור בקלות. את בעיית החשש של הדתיים מעירוי בצבא הבריטי, הרבה הרבה יותר קשה לפתור. זה מה שאני טוען, ואתה, אני בטוח, יודע שאני צודק."

שהאמירה הזאת תהיה נכונה עקרונית גם שם.

דבר שני, ברובד עמוק יותר - אני מקווה שאתה אפילו לא מתחיל להשוות בין מדינה של שילטון גוי, לבין מדינה של שלטון יהודי - חילוני ככל שיהיה - נגיד, כמו שלטון אחאב. 

שאלה לי אליך - מה יותר "נעלה" - שלטון אחאב הרשע, או שלטון רומא בארץ ישראל?

אתה באמת חושב שאני לא משווה?

אבל לגבי הטענות שלך - כל הטענות שלך שייכות עליו גם כן

פשוט חשבתי שעל הרב קוק לא תעיז לומר שהוא "מעגל"

חבל שהתבדיתי

וזה היה ה"רובד העמוק יותר" שעליו דיברתי בחלק השני.

לא התבדית - אני פשוט נהייתי עצוב יותר מכך שבאמת אינך מבין את ההבדל הקטן בין מדינה בה שולט אחאב, למידנה בה שולטת רומא. כשתבין את ההבדל הזה - כשהחרדים יבינו את ההבדל - אני מניח שאז המשיח והגאולה יתקרבו הרבה יותר מהיום.

הבעיה היא שאולי בשביל זה יהיה צריך לדחוק את ישראל והחרדים בתוכה, לפינה הרבה יותר מאשר היום, ובנוסף - יהיה צריך שכבר לא יישארו חרדים בברוקלין. אולי אז, כבר תוכל לא להשוות בין רומא לבין אחאב. בין ביבי לבין בריטניה. קצת, קצת לא להשוות...

אתה יכול אח"כ להתאבל על זה שאני מתייחס למדינה הזאת כמדינה חילונית

לגבי הטענות שלך - למה שאתם תיפטרו מהנטל? למה רק אתם תלמדו ולא האחרים

אין שום הבדל אם זה מדינה קדושה או לא

אתה לא טענת - זה קדוש, ולכן זה דוחה לימוד

אתה טענת - זה לא פיר שהאחרים ילכו לצבא ולא אתם, תלמדו אח"כ!

ולגבי הטענה שלך אין הבדל אם זה קדוש או לא

זה היה שייך בדיוק אותו דבר על הצבא הבריטי

מדינה יהודית.

לכן, זה ממש לא אותו הדבר בצבא הבריטי.

בהצלחה לך

גם אתה  חלק מהעם

אני מניח שכאשר הציבור החרדי יעבור את 50 אחוז מאוכלוסיית גילאי ה18, אולי אז, הדיבור החרדי מעט ישתנה.

כי אם לא - הדיבור החרדי, כנראה, יצטרך להיות בברוקלין, כמו של כל שאר הפלטה של עם ישראל שתשרוד את נפילת האימפריה היהודית בשלישית במספר.

שלימוד תורה בכל מצב הוא נכון?

מה אם לא התורה, המצוות והמעשים הטובים מוסיף לעם ישראל זכויות שמכריעות את הכף לטובתנו?וגדולים וחכמים ממני אמרו זאת.

מחיפושי הדלים, מקור שמצאתי : 

הנצי"ב ב'קדמת העמק' : 

כדאיתא בסנהדרין (צ"ד ע"ב) שנעץ חזקיהו חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב, ולא עוסק בלמוד קבלות שהיו בידם מכבר, אלא הגדיל תורה לחקור ולהעמיק חידוש הלכות עד שנעשה הכל כשלחן ערוך הלכה למעשה...

בזמן ש'הקול קול יעקב' אין 'הידים ידי עשו' ואם לאו 'הידים ידי עשו' אתם יכולים להם. ולעולם זאת על ישראל בשעה שהיו יוצאין למלחמה היו מיחדים אנשים מוכשרים לתורה ולתפילה שיצאו עם הלוחמים לאהלי השדה ושם שננו חרב לשונם בקול תורה... וזוהי כוונת ברכת משה לזבולון - 'שמח זבולון בצאתך' - למלחמה על שדה. 'ויששכר באוהליך' - באהלי המחנה עוסק אז בתורה... 

שתדעו שאכפת לאנשים, אנשים מרגישים מעורבים ומתפללים

זה שאנחנו מנותקים זה נכון, אבל זה ניתוק בשביל לא להיות מושפע, לא ניתוק של חוסר אכפתיות

לא מנותקים?

תעשו משהו!

זה נשמע כמו בחירה בדרך הקלה, לא מסתכנים.... לא בשדה הקרב ששם הסכנות הם חיים ומוות...

אלא קוראים תהילים.

http://n2.inn.co.il/News/News.aspx/280859

בעזרת ה' תיגמר המלחמה ולא יהיה בזה צורך!

גם במלחמת לבנון השנייה הרבה ישיבות ביטלו את בין הזמנים.

גם שזה נושא כאוב ולא בטוח שדעתי היא לא לצאת ולהלחם בפועל,

אהבתי מאד את הדברים שכתבת!!

יכול להיות כמה מניעים אידיאולוגיים או אחרים - שהתוצאה שלהם נראית כמו תפיסה "ימנית קיצונית" 

זה יכול לבוא מרגש בריא בסיסי-

מי שמרביץ לך- תכניס לו

מי שאוייב שלך- תנצח אותו 

זה יכול לבוא מתפיסה של פיקוח נפש דוחה שטויות 

זה יכול לבוא מתפיסה של השלטת מלכות השם בעולם עוברת דרך חיסול הרשע והרוע 

זה יכול לבוא מתפיסות אחרות ... למיניהם- חלקן עמוקות יותר חלקן עמוקות פחות

זו מבחינתי ה-שאלה-- כי התפיסות נשארות גם אחרי שקולות הקרב נגמרים 

ואני הרי לא ימני ברמה הזאת, וחושב שכן צריך להתחשב בדעת העולם (כמו שהיה כאן שירשור לפני שבוע)

ואני מתפלא איך יש מלא חרדים שפשוט חושבים שצריך להרוג את כולם בלי הרבה להתחכם

ולכל התמהים למה אני מתפלא - הרבנים שלנו לא מורים כך, הרב שך והרב עובדיה מאד חרדו ממה שאמריקה אומרת, אז נכון שהרב עובדיה בסוף ימיו השתכנע שאין עם מי לעשות שלום, ואין תוחלת בוויתורים, אבל ההתחשבות בדעת הקהל הבינלאומית לא נעלמה

ולציבור זה לא חילחל

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

כל פעם כשאני מצליח לצאת ממנו, אני מופתע כל פעם מחדש.

ת'אמת, שזה לא בדיוק 'מצליח' אלא שהשם מוציא אותי ממנו.

אבל נשמע מסקרן הנושא

מעצמי אני לא מתייאשת (כנראה) אף פעם

אני יודעת שתמיד יש דרך להשיג את מה שאני רוצה

לפעמים זה לוקח זמן למצוא/ ליישם אותה

מאחרים כן

אני לא נותנת צ'אנס שוב ושוב

אני לא מצפה מאנשים לעשות אחרת ממה שהם תמיד עושים 

לגבי עצמי.

השאלה היא אם זה נכון ו/או מציאותי ומעשי

במילים אחרות

סטנדרטים גבוהים

עצמיים ומאינטרקציה עם הסובבים

באופן מעשי זה אומר לסמוך בעיקר על עצמי

להבין יתרונות/ חסרונות של הסובבים

ולפעול בהתאם 

לפעמים לוקח שנים כדי להבין את עומק הייאוש שאתה מיואש ממישהו אחר..

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)