עבר עריכה על ידי שמואלג בתאריך א' באב תשע"ד 05:49
בס"דזה לא היין שחסר, זה הנסכים שחסרים.
זה לא הבשר שחסר, זה הקורבנות שחסרים.
זאת לא המוזיקה שחסרה, זאת שירת הלווים שחסרה.
זאת לא המקלחת שחסרה, זאת הטבילה שלפני העלייה לביתך.
זאת לא השמחה שחסרה, אלא זאת השמחה שמי שלא ראה שמחה כזאת לא ראה שמה מימיו.
גם שנה שעברה, והזאת שלפניה, וכך למעלה מאלפיים שנים שלא שמענו אכלנו בשר בתשעת הימים ולא שמענו מוזיקה בשלושת השבועות, אבל אז עבר תשעה באב והכל חזר לקדמותו, וחוזר חלילה.
השנה אנו מבקשים דבר אחד.
שלא עוד שנה תחזור, אלא שבית המקדש יחזור.
שעבודות הקורבנות תשוב לקול שירת הלווים ביחד עם כל השמחה האמיתית.
"בנה ביתך כבתחילה וחונן מקדשך על מכונו"
אבא.
תזכה אותנו שהיום זאת הייתה האכילת בשר האחרונה לפני אכילת הקורבן.
המקלחת האחרונה לפני הטבילה, והכביסה האחרונה לפני ההכנות של בגדי בחג לקראת החזרה הביתה,
לבית שלך.
במהרה בימינו, אמן.
