זה לא אומר שלפני כן לא יהיה עדיין

(יצא לי משפט עילג ואני לא מצליחה לערוך)

זמן ביאת המשיח לא חייב להיות באותו זמן עם ביהמ"ק?

בושות... הילדה למדה 12 שנות לימוד בממוסדות דתיים

מבהיל אותי פתאום לראות כמה אין לי מושג

ואיך תחית המתים, בניין ביהמ"ק וביאת משיח הפכו אצלי למשהו אחד... 

שנים אני אומרת שאני מחכה ופתאום רואה שאין לי מושג על מה אני מדברת...

שכתב המנחת חינוך שלדעת הרמב"ם המצוה לבנות בית מקדש לא שייכת בזה"ז

אני לא למדתי את הנושא

אני רק מביא מנחת חינוך

וברור לי שאתה לא יכול לחלוק עליו, גם אם יש לך קושיות

השאלה היא אם יש מי שכתב אחרת בדעת הרמבם

מלבד זה אני לא מסכים עם העיקרון שלך

זה ש>אני< חושב שזה מוזר, זה פשוט כי אני קטן ולא מבין

אם המנחת חינוך אמר משהו, כנראה ברוחב דעתו יש לו תירוץ על זה

ומסתבר שהאמת אתו ולא איתי

אז אם נמצא מחלוקת - אין הכרח לפסוק כמוהו, אבל כל זמן שאין מחלוקת, אני יוצא מנקודת הנחה שהוא צודק ואני טועה, ומסתבר שכולם יסברו כמוהו

צריך קצת לזכור כמה אנחנו קטנים לפעמים

שמפרש את הראשונים. 

אני לא יודע אם זו גישה מקובלת, אבל היא קיימת ולגיטימית. 

די"מ הוא עדיין לא "פוסק בן זמננו"

(והויכוח כאן על העיקרון, יתכן מאד שיש חולקים על המנחת חינוך. אין לי מושג!)

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14628&st=&pgnum=3

(אני אגלה את האמת

אני לא אוהב לקרוא דברים כאלה

כי זה המון חומר תורני שאני לא מכיר, ואני בד"כ נוהג לפתוח כל דבר בפנים 

וכאן יש יותר מדי חומר, ואין לי זמן לזה)

(בעמ' ד). ומסביר שהוא מדבר רק על כניסתם לראשונה לארץ.

האם יש סיבה שאת הרמב"ם הוא יאלץ להסביר אחרת?

אני ממש לא מבין מה הבעיה

יש בעיה להקב"ה להפוך את המציאות מהקצה לקצה?

ובגמרא יש גזירה שגזרו חז"ל מחשש שיבנה ביהמ"ק בהפתעה בלילה

וכבר למחרת יצטרכו להתארגן בשיא המהירות להקריב קרבנות כמו שצריך על פי הלכה

מדובר על איסור חדש - אסור לאכול מתבואה חדשה עד ט"ז ניסן

מעיקר הדין ההלכה היא שכשיש בית מקדש מותר לאכול חדש מאז שהקריבו קרבן העומר, 

וכשאין בית מקדש מותר לאכול מיד בבוקר

וחששו חז"ל שמא יבנה בית המקדש בליל ט"ז ניסן ויצטרכו מהר מהר לארגן את כל קצירת העומר ולהבהב אותו באש ולנפות אותו ב16 נפות ולא יספיקו להקריב את קרבן העומר עד שעה מאוחרת

ואנשים לא יזכרו את ההלכה הזאת, והם יאכלו כמו כל שנה - מיד בט"ז בבוקר 

ולכן גזרו שלא לאכול בכל השנים חדש כל היום עד הערב

אני הרי מצטט גמרא (סוכה מא.),  אז יש לך קושיא על הגמ', אני לא אחראי!

כנראה שר' יוחנן בן זכאי שתיקן את התקנה הזאת דיבר על בניית מקדש כי הוא הניח שלא יצליחו להקריב קרבנות לפני שיבנה הבית

(אולי יש תירוץ אחר, אני לא בסוגיא, זה מה שחשבתי בשליפה)

טומאה הותרה בציבור

כך שאפשר להקריב בטומאה

מי יקריב? אליהו הנביא יאמר מי כהן מיוחס

לא יודע כמה זמן לוקח להכין בגדי כהונה. - זה באג רציני, בגדי כהונה צריכים תכלת.

אם התכלת האמיתית היא לא התכלת שנפוצה היום - יהיה קשה מאד להשיג תכלת ביום אחד

אבל אולי גם הבגדי כהונה ירדו עם בית המקדש מהשמים בתוך לשכת פנחס המלביש (שהיא הלשכה של בגדי כהונה)

אם יש ידע הלכתי, ידע מציאותי והירתמות של העם, אפשר להספיק הכל ביום אחד

גם כהן הדיוט צריך תכלת בבגדים שלו (יש באבנט של כהן הדיוט תכלת)

ציץ לא נשמע לי כל כך מסובך לעשות

ולא ברור לי מה מוזר לך, כל הגמ' בסוכה מבוססת על זה שיתכן שירד מהשמים בלילה אחד, 

ומה שכתבת בסוגריים - הנידון כאן לא היה האם לבנות בית מקדש, אלא אם תתכן מציאות שיהיה בית מקדש מחר (אח"כ בהמשך השירשור גלשו לזה)

אין כאן ספק דאו' כלל

התקנה היא לא  שמא נבנה כבר בית המקדש ועדיין לא קרב העומר

אלא - שמא יבנה ביהמ"ק בלילה ואנשים ישכחו את ההלכה, ויאמרו כמו שכל שנה היה מותר לאכול חדש בבוקר של ט"ז ניסן, גם השנה מותר, ויבואו לטעות באותה שנה

אז בזה"ז אין כלל ספק, הרי לא הגיע ביהמ"ק ומיד בבוקר של ט"ז ניסן מותר לאכול, ורק מצד התקנה אסור לאכול כל יום ט"ז כדי שאנשים יתרגלו שכל היום אסור, וכשתגיע אותה שנה לא יהיה מכשול

ושהתכלת הוא תכלת

והדברים לא ברורים כלל. וכבר רעק"א העיר על זה

[אני מניח שאתה שם תכלת בציצית, נכון? אני לא, כך שממילא אתייחס אחרת לבגדי כהונה האלה...]

נראה שלפחות לפי המדרש הזה קודם ביהמ"ק ואח"כ משיח

איפה זה באמת כתוב??

מקדש ראשון נבנה ע"י שלמה המלך, אני אשמח להבין איך זה מסתדר עם מה שאמרת לגבי זה שבית ראשון נבנה ע"י הדוד.

(עכשיו קראתי שהמלאכה היתה רצופה בניסים, ו"אם ה' לא יבנה בית שווא עמלו בוניו בו").

דבר שני, אני דווקא זוכרת שאומרים שבגלל שנבנו שני הבתים הראשונים ע"י בשר ודם נחרבו, כי אין להם קיום, ולעתיד לבוא (בקרוב ממש) יבנה הבית ע"י הקב"ה ועל כן יעמוד לדורי דורות.

ערכתי חיפוש קצר באינטרנט ומצאתי את התשובה הזאת  

http://www.elhamikdash.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=622897

ארוך...אבל...

זיכית אותי להרגיש קצת יותר קרבה לנושא.

צריך עוד ללמד את העניין.

מרדכי אליהו זצ"ל בתשובה שם. 
 

יש לי גם זכרון עמום של הדברים שאת אומרת...צריך לקרוא את הסיכומים שוב..אולי זה יחזור אליי. 

יכול להיות שזה קשור איכשהו לשיר השירים? 

חושבת על זה...

כמו שאני לא מצפה  שסוכה תיפול לנו מהשמיים לקראת סוכות...

המצווה של בניין בית המקדש היא עלינו. ברוך ה' לא חסר לנו תקציב, חומרי בניה, אומנים מוכשרים וכדומה.

מה שחסר לנו זה תודעה- ההבנה שהיהדות פשוט לא יכולה להתקיים בלי בית מקדש., היא מנותקת מהחיים בלעדי מקדש.

כשנגיע למצב שהעם מבין שבלי בית מקדש אין יהדות ובלי יהדות אין לנו חיים ממש כפשוטו- אז נבנה את בית המקדש ובית מקדש שיגיע מתוך שינוי תודעה אחרי 2000 שנות גולה, בלבול וקשיים- יוכל לעמוד לנצח.

החוסר הזה נוגס בכל דבר ובכל מקום.

כל כך הרבה מצוות שאי אפשר לקיים בפועל במציאות הקיימת.

אז אני רציונאלית בכל תחום אחר,

אבל לזה קוראים אמונה ולא אשליה...

אני מאמינה באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה - אחכה לו בכל יום, שיבוא.

היפלא מה' דבר???

זו אכן מחלוקת. ואין חיוב להאמין בזה או בזה. אבל חובה להאמין ש'במאמר פיו שמים נעשו'! אז האם לא יוכל להקים בית במאמר פיו?

והאמונה שביהמ"ק ירד מן השמים ארוכת שנים ומבוססת מאד! כבר אלפי שנים!

ובתשעה באב אם לא נזכה ח"ו שלא יבנה הבית עד אז ולא יבוא גואל ח"ו, נאמר כולנו בתפילת מנחה: 'כי אתה ה' באש היצתה, ובאש אתה עתיד לבנותה'.

הלואי שנזכה כבר!!! טאטע!!! 

בס"ד

אלא ינחת ברכות עם ענני שמיא.

תכף ומיד ממש, אמן!!

לגבי השותפות שלנו בבניה,

כתוב במדרש נדמה לי במסכת סוכה, (לא בטוחה) 

שבית המקדש ירד בנוי ומשוכלל מהשמיים.

לא זוכרת איפה את זה, אבל שמעתי  שאנו נבנה את השערים...

מתי נחליט לבנות? עפ"י מה? ולמה צדיקים מאיתנו בדורות קודמים לא עשו את זה?

באמת שואלת כי מנסה להבין.

במוסדות החרדיים תמיד מזכירים מצד שני את "השבעתי אתכם.. אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" .. בתור הוכחה הפוכה. מה שהבנתי שאולי זה כבר לא שייך 

התבלבלתי כבר לגמרי 

הלוואי ואם המדינה היתה מתירה היינו זזים לכיוון הזה..

 התיקשורת, בית המשפט,

כל האליטה שכופה את עצמה על עם ישראל

גורמת בו לפירוד וחטאים, היא עומדת בין ארי ללביאה

ולולי הם כבר ממזמן היינו כולנו בונים בלהט את בית המקדש

לא ראיתי שניסו לדבר על זה ולבקש אי פעם, כך שהבעיה שלנו היא לא זאת.

שוב השאלה, מתי יגיע הזמן שבו יחליטו שהרגע מתאים?

בנוסף לזה, למה אנחנו מתפללים שיבנה בית המקדש כל עוד אנחנו הולכים לבנות אותו?

חפרתי הרבה. סליחה מראש

יהודי, זה לא מניעה פיזית?

אם רק תדברי עם חברות על תוכנית לעשות שם משהו תיעצרי במקום. זו לא מניעה פיזית?

את ואני וכולנו מחוייבים כבר עכשיו לבנות את בית המקדש, אבל ידינו כבולות. 

אנחנו מתפללים שה' יאפשר לנו לבנות את בית המקדש

שיסיר את המניעה הפיזית לבנות אותו. על זה התפילה. 

חייבת לקרוא על זה עוד לפני ט' באב אם יש רעיונות לספרים טובים בנושא

תודה רבה על התשובות והסבלנות- עזרת!

הלב מאוד, של מכון המקדש

חוץ מזה יש למכון המקדש הרבה ספרים

ויש עוד הרבה ספרים על בית המקדש גם לא של מכון המקדש

אבל מדברים דיבורים הפוכים בו זמנית (ולא רק בסביבה שלי) 

כולם אומרים שמחכים ומדברים על האור שיהיה, מעשית?- לא משהו... (גם אם מדברים שצריך לבנות עוד לא ראיתי מישהו שיצא לחפירות / ישב לתכנן בדיוק את צורת המזבח והמנורה באופן מעשי... )

דווקא התשובה של מופים נשמעת הגיונית יותר (טומאה וחוסר ידע מושלם)

שוב מגיעה השאלה, מה הרבנים היו אומרים על זה?

אנשים שדואגים לחזק את הריבונות בהר הבית- עולים לשם

אנשים שדואגים ללמוד איך מכינים שמן, יין, מנחות לבית המקדש.

ישנם רבים שעושים הכנות מעשיות.

כי נראה לי שרק שם אפשר להקריב קורבן פסח, לא?

ואם ככה, אז לא ממש נראה לי שהמניעה מלהקריב את הקורבן הייתה הלכתית ממש...אלא הרבה יותר "מציאותית", שלא בדיוק נתנו לכם להיכנס להר הבית עם השה ולעשות את המעשה... (יצא חרוז )

כאשר כל הכניסות שמורות ואסור לך להיכנס בהן, מלבד הכניסה של מעלה המוגרבים, ושם, כמובן שלא יתנו לך להיכנס עם כבש (לדעתי אפילו לכותל עצמו לא יתנו לך להיכנס עם כבש...).

אז איזה "סתר" יש כאן?

הסיבות הן מציאותיות פוליטיות לגמרי - לא משנה מה תעשו, במצב הנוכחי לא תוכלו להגיע להר הבית למעלה עם כבש ולהקריב אותו על מזבח מאולתר, ואפילו בלי מזבח...

(מה ששאלתי היה יותר בשביל לאשש את תמיהתי מאשר כדי לשאול באמת...).

לקרבן פסח צריך מינימום חמישים קורבנות (הל' ק"פ פ"א הי"א)

היה לכם 50 טלאים מבוקרים ממום?

ואת כולם ניסיתם להביא להר הבית?

מעניין אותי באמת אם אתה חושב שתוכל להיכנס עם שה, ולקריב אותו כיהודי, בתוך הר הבית - במציאות כיום? רק בגלל זה זה לא קרה?

דווקא מה שאני זוכר מהפסח האחרון זה שעיכבו יהודים שהגיעו עם כבש לרובע היהודי - אפילו לפני שהגיעו לכותל, כבר עצרו אותם.

אבל בסדר, הדיון הזה בכל מקרה לא מעשי - אם תצליח להיכנס להר הבית, הלקריב קורבן פסח, ולצאת משם (לצאת משם - חי, אפילו אם זה אומר כלא לזמן מה או הרחקה מההר לזמן רב, לא משנה - העיקר להקריב) - אני אוריד את הכובע בפניך, מתחייב! (אני אחבוש לרגע איזה כובע כגדי להוריד אותו ).

בנתיים, ממה שאני מבין - עיקר הבעיות הן המציאות הפוליטית.

בטח תכף תגיד לי שלמען האמת כבר עמדתם להקים את בית המקדש בעוד שלושה ימים רק מסיבות הלכתיות מסויימות לא הצלחתם - אבל אם הבעיות ההלכתיות האלו לא היו, אז כבר הייתם מקימים עוד יומיים את בית המקדש... )

לי להשיג אותו משם?

גם אם נניח הקב"ה יעשה ניסים גלויים כמי צאתנו מארץ מצרים

ונניח שכל אחינו הטועים יכירו וידעו כי לך תכרע כל ברך

עדיין יש בעיה עצומה של חוסר ידע מציאותי, וחוסר ידע בהלכה

בשביל לבנות את בית המקדש היה צורך בנביאים כדי לדעת איפה עומד כל דבר

חלק מהדברים מעכבים בדיעבד

אז כשיבוא המשיח יבוא גם אליהו הנביא שיכול לברר את המציאות בנבואה, והוא ממוסרי התורה, אז הוא יכול לברר את ההלכה

(ובמיוחד אם תהיה תחיית המתים מיד, הרי אפשר לשאול את משה רבינו)

אבל כל זמן שאין משיח הבעיות גדולות מאד

וגם אם יש כאן מישהו (ויש כאן...) שחושב שהוא יכול להתגבר על כל הבעיות - צריך שהוא ישכנע בזה את גדולי ישראל

יש היררכיה ביהדות, ולא כל אדם שקיבל סמיכה יכול לפסוק בענין בית המקדש שהוא מקום השראת השכינה של כלל ישראל

וגם אם נחלוק עלי ונניח שכל אחד יכול לעשות כפי הבנתו - גדולי ישראל ילחמו נגדו בחרב וחנית, כי הרי לדעתם מה שהוא עושה זה מקדש פסול, ונמצא שהוא נכנס לעזרה בטומאה שלא לצורך, וחייב כרת

אז יש מניעה גם מה מהצד של הרבנים, לא רק מהמדינה

אלא שבע"ה שעם ישראל יחזרו בתשובה

מסתמא גם ה' יערה ממרום את רוחו לפתוח ליבנו בתורתו הקדושה

ובע"ה נוכל להבין בה ולפשט את הספקות ולברר 

את כל ההלכות והעניינים.

ולפיכך התפילה היא לא רק על המניעה הגשמית אלא גם 

על בירור כל הספקות והקשיים שמונעים מאיתנו להקים את בית חיינו. 

ע"י חיפוש שרידים מבית המקדש.

[ולגבי כניסה בטומאה לצורך מציאת השרידים, אפשר דרך מחילות, ואם אי אפשר אולי מותר גם להכנס לצורך כך בטומאה, כשם שהיה מותר להכנס לצורך תחזוקת בית המקדש אם לא היו טהורים]

אבל מסופקני

(וגם לי נראה שזה מותר)

 כי מה לעשות, וכן, אנחנו עדיין חיים במדינה שבה העם בוחר את הכנסת ממנה יוצאת הממשלה.

אם עם ישראל היה בוער בו לבנות את בית המקדש - כולם היו בוחרים במפלגה (שלא קיימת היום) של הרב ישראל אריאל לשלטון, ואז בשלטון הזה היו בונים את המקדש, מכוח המנדט שהעם נתן להם.

אז מסתבר שלעם ישראל בכלליות, זה לא בראש מעייניו ולכן לא בוחרים במפלגה שחורטת את זה בראש מעייניה.

ואידך זיל גמור.

בסופו של דבר - העם בוחר את נציגיו על פי מה שהוא יודע שהם מקדמים/לא מקדמים

לא שמעתי יותר מידי מפלגות שמצהירות בעוז שהן יקדמו את הצד הדתי עד לבניית בית המקדש עצמו, בזמן הזה ממש (ואני מ-מ-ש לא מתכוון להכנס לדבר על מפלגות ספציפיות שנכנסו/לא נכנסו לכנסת בבחירות האחרונות או בכלל).

אם העם היה רוצה דבר ראשון מקדש מקדש מקדש עכשיו - וזה היה הנושא המרכזי והעיקרי בשבילו - אז הוא היה בוחר במפלגה שזה ראש מעייניה - והיה דורש ממנה לבצע את זה - הדבר המרכזי שמעניין את הבוחר, הוא מה שמניע אותו לבחור במפלגה כזאת או אחרת, לרוב, וזה גם דבר שהוא ידרוש ביתר שאת מהנבחר ציבור שלו, לקדם...

אני מניח שאתה לא מעוניין בשלטון דיקטטורי שבו ממש לא בהכרח הוא שלטון דתי, אלא, הדיקטטור שתופס את המדינה הוא השולט.

הבחירות הן הדרך הכי טובה לבצע שינוי בעם - וברוך ה' בשנים האחרונות רואים נהירה לכיוון חזרה ליהדות, עד כמה שאנחנו ציניים ומרירים וחסרי אמונה.

אתה טוען שיש אנשים רעים שמנסים לפגוע? אז בבקשה - תבחר באנשים הטובים, תכנס לתקשורת, תכנס לבית המשפט, תכניס אנשי שלומינו לראשי הביטחון וההשכלה, תכניס אנשים משלנו למשרדי הממשלה - לאט לאט הם נכנסים, עשה זאת עוד - עודד את תלמידיך להיות מעורבים פוליטית, עודד אותם להיות המצטיינים בתחום שבו הם בוחרים, עודד את מי שמוכשר בתקשורת, לא לפחד להכנס אליה, ג-ם לתקשורת הכללית ולא רק לערוץ 7.

שינוי מייצרים מבפנים.

דיקטטורה - דואגת שלא יהיה אפשר לשנות אותה, דואגת שמי שהיא לא רוצה, לא יגיע לשום מקום. בישראל, כעובדה, זה לא כך - אומנם, יש אליטה, אבל בהחלט יש אפשרות גם לאנשים דתיים להגיע לכל מקום - כולל שופטי עליון, כולל ראשי משרדי ממשלה, כולל אנשי תקשורת בכירים, כולל כמעט כל מקום שאתה רוצה (נכון, בראש מסגד עדיין לא ראיתי אדם דתי יהודי עומד, ואני מוותר מראש...).

זה אפשרי - וזה חלק מהעם, ואתה חלק מהעם, והעם הוא זה שמייצר את כל מה שכתבת למעלה. בין אם ירצה ובין אם לא.

לקרב את העם אל ה', תוכל כשתהיה בפנים - אם רק תצעק מבחוץ בתקווה שמשהו ישתנה או שנהרוס את מדינת ישראל עד היסוד יחד עם החמאס ואז נקים מדינת הלכה (אסלאמית/יהודית...) - ניסיון כזה, ככל הנראה לא יצלח. 

העם, כעת, תרצה או לא תרצה, לא משנה אם זה משקר או לא משקר - הוא זה שבוחר אנשים שלא רוצים את המקדש כעת בנוי. העם הולך אחרי השקר - בסדר, הבעייה היא גם הרבה מאוד בו. אי אפשר להאשים רק את השקרן - גם הפתי, יש לו אחריות רבה מאוד למעשיו - לא מדובר בילדים בני שלוש, כמובן...

אז הנה, האמת במערומיה. אתה לא יכול כל הזמן להאשים אך ורק את ה"שלטון" "כנסת" "ממשלה" "בית משפח" "תישקורת" ועוד ועוד - בסופו של דבר, כל אדם צריך להיות אחראי למעשיו - ולכן, בכל האשמה שאתה מאשים את "ראשי המערכת" - חלקה הנכבד צריך להיות מופנה לאנשי המערכת הקטנים הפשוטים.

אם העם לא רוצה כלי תקשורת כלשהו - הוא נסגר כי אין לו קוראים ואין לו מפרסמים, ואין לו מימון והוא לא כלכלי.

ב"הצלחה.

ששינוי מבצעים מבפנים

אתה אומר שזה עובדה שאפשר לדתיים להגיע לכל מקום,

אני לא חושב שזה ככה, אלא אם כן זה דתי ש"מיישר קו",

בצבא, בתיקשורת, בממשלה, במשפט, אי אפשר באמת לשנות מבפנים. 

לא הבנתי את מה שכתבת על חלק מהעם

האנשים האלה הם לא חלק מהעם, הם אויבי העם. 

מה שצריך לעשות זה להקים אלטרנטיבות בתוך החוק שהעם יראה

וינהה אחריהם, להראות לעם מה זה משפט יהודי, מה זה תרבות יהודית, 

מה זה עוצמה יהודית, והעם כבר יעזוב מעצמו את השקר. 

העם עובר שטיפת מוח ואחיזת עינים, זה לא נקרא בחירה. 

ביחס לעוצמת השקר זה כמו ילדים בני שלוש, וכמו שנאמר "העוילם גוילם",

למנהיגים יש המון המון כח השפעה, ויש מעט מאוד אחריות לציבור שהולך אחריהם

אז נכון, אולי (רק אולי) יש אחריות כלשהיא על האנשים הקטנים, 

אבל עיקר האשמה היא על ה"שלטון" "כנסת" "ממשלה" "בית משפח" "תישקורת"  וכו

שאני מדבר - איך שלא תרצה. אתה מדבר על "להקים אלטרנטיבות בתוך החוק..." - מה זה אם לא לייצר את השינוי מבפנים?

כדי להמחיש לך יותר טוב, אני אסביר מה זה ניסיון ליצר שינוי מבחוץ: ניסיון לייצר שינוי מבחוץ, זה לפעול כדי לפוצץ את הכנסת, להרוג ראש ממשלה, להרוג שרים, להפיל בהתקוממות אזרחית צבאית את הממשלה, להרוס את כל מסגרות השלטון ולהקים אותן מחדש כפי שאתה, רוצה.

זה"ליצור שינוי מבחוץ". 

אתה, בדיוק כמוני - מדבר על ייצור שינוי מבפנים, על ידי שימוש באמצעים ה"חוקיים" הקיימים כבר היום. אז אתה לא מדבר בטרמינולוגיה שלי, אז אתה מציג את זה באור אחר, וב"דרכים" אחרות - אבל למעשה, אתה אומר ב-ד-י-ו-ק מה שאני אומר - יצירת אלטרנטיבה דרך תוך העם. 

אתה לא מגיע מבחוץ ומנסה להפוך ולהפיל הכל ולהקים מחדש איך שאתה רוצה בדרכי טרור.

(להבדיל מהחמאס, ניתן לדוגמה את ניסיון המחתרת היהודית לפוצץ את הר הבית - זה, נגיד, ניסיון ליצר שינוי מבחוץ. הם ידעו, ככל הנראה, שבאותה עת הם לא יצליחו לעשות שינוי מבפנים שיהרסו אז את כיפת הסלע, ולכן בחרו בדרך של ה"מבחוץ". כל עוד אתה מדבר על "ייצור אלטנטיבה בתוך החוק" - אתה לא מדבר כמו המחתרת היהודית, אלא כמוני).

לגבי עיקר האשמה - אני עדיין חולק עליך. אתה הופך את האנשים ל: "אנשים קטנים". מדובר באנשים בכל רמות המשכל, בכל הגוונים, בכל הדעות, המגזרים, המגדרים - וכל אחד ואחד ואחד ואחת ואחת ואחת - אחראים למעשיהם ולבחירות שלהם. ניתן להגיד שמשקרים, ועוד ועוד - זה יכול להוות טיעון חלקי ל"חפותם" של האנשים ה"קטנים" - אבל לא יכול לפטור אותם לגמרי מאשמה.

אתה מסייג, אולי, רק אולי - זה, לדעתי ניסיון להקטין מערך כל אדם ואדם. וזה לא נכון. לכל אדם קטן יש אחריות מאוד גדולה - אפילו רק מעצם זה שהוא עצמו לא נכנס לשנות מבפנים את כל אותם "שלטון/תישקורת/ממשל/בית משפח"...

זה לא אומר שהשלטון וכו' וכו', נקיים לגמרי מאשמה - ממש לא - כל דבר יידון לגופו - אבל להטיל ר-ק עליהם את האשמה, או, נניח, 98 אחוז מהאשמה - זה כבר העלבה רבתי של כל בית ישראל בחוסר יכולת מוחלט לחשוב...

אדרבא, הלוואי שזה היה אפשרי. אבל זה לא אפשרי.

להילחם באויבי ה' צריך בכל דרך, כוחנית ורוחנית, מה שאפשר. 

מה שכן אפשרי לעשות זה שינוי מבחוץ באופן אחר.

כשאומרים שינוי מבפנים מתכוונים לרוב להתברג בתוך מערכת קיימת

כגון להיכנס לתפקיד בכיר בערוץ 2, בצבא, במשטרה בבית המשפט ובפוליטיקה, 

מתוך מחשבה שריבוי של אנשים מאמינים בעמדות בחירות

יביא להטות את הכח של השיכבה השלטת מפגיעה בעמ"י לטובת עמ"י. 

ועל זה טענתי שזו אשליה, 

לא יאפשרו לאנשים ערכיים שבאים להשפיע להגיע לעמדות מפתח,

אולי לבודדים שבבדידותם כוחם זניח. 

אני דיברתי על משהו אחר, 

להקים מסודות השכלה אלטרנטיבים, בדומה לאלו של החרדים,

תיקשורת יהודית, בדומה לערוץ 7, 

סרטים יהודיים, בדומה ל"קשר חופשי", "בחמימותה של אש קודש" 

פסיכולוגיה על פי תורה

ועוד כל כך הרבה דברים שאפשר להקים במסגרת החוק

(לא כי החוק חשוב

אלא כי אין לנו את הכח לעשות משהו נגדו)

דברים שיהוו אלטרנטיבה לתרבות החילונית

כיום היהדות נותנת מענה חלקי מאוד לחיים וזה חילול ה' גדול.

בקשר לאחריות של העם.

קודם כל אני מעדיף "להעליב" את העם במיעוט אחריות על מעשיו

מאשר להאשים את העם בחטאיו, זה נראה לי הרבה יותר מעליב. 

אבל אני לא מחפש מה פחות מעליב אלא מה האמת, 

ואני חושב שיש ביד כוח של אנשים בהנהגה, 

לסמות ולהוליך שולל מיליוני אנשים, ככה זה טבע הבריאה,

תמיד יש את ההמון שהולך אחרי המנהיגים, 

זו צורת ההתנהלות של עמים.

ובעם ישראל זה יותר חמור, 

כי פה מדובר על שיכבה קשה מאוד של אנשים

ששולטים על כל ערוצי הידע, התרבות והכח של העם 

והם כולם מגוייסים להרחיק אותו מה' יתברך.

העובדה שיש כל כך הרבה אנשים מאמינים היא פלא גדול

שמוכיחה מי זה עם ישראל באמת. 

בנוסף, מעבר למלחמה הרוחנית שמתנהלת כאן, 

הרי רבים כל כך נולדו לתוך מציאות של כפירה, 

חונכו כך ומוקפים בתאוות וכפירה, 

כך שכאשר העובדה הזאת מתחברת עם מה שכתבתי על השילטון

אני חושב שזה מסיר כל אחריות שהיא מעל החטאים של עם ישראל. 

אפילו שהסרת האחריות של מהעם נראית לי חריפה מדי

עיקר דבריך כתובים בקובץ מאמרים (לר' אלחנן וסרמן) בפירוש נבואת יחזקאל על אשמת הרועים

וזה בעצם הענין בט"ו באב, שהוא היום שנהיה פלורליזם אמיתי בממלכת ישראל, והושע בן אלה החליט שמי שרוצה לעלות לירושלים יכול

ולצערינו העם לא בחר בטוב, וזה הוביל לגלות עשרת השבטים

אז אולי עדיף מצד אחד מציאות שראשי העם אשמים בשביל כל העם

השואה, הגלות, הייסורים שעוברים היום,

הפריצות הזמינה שלא הייתה כמוה מעולם, ועוד

כל אלה הם הסתר פנים ברמות מטורפות

שגם אם לא היה נשאר יהודי מאמין אחד אני לא חושב שהיתה טיפת אשמה על עם ישראל. 

המצב הרוחני של עם ישראל היום מוכיח 

שאהבתנו אל ה' ואמונתינו בו הם על טבעיים וממש עצם מהותינו

אנחנו בכנסת ה19 היום

מי היה ראש הממשלה בכנסת ה17? מי המפלגה שהייתה בשלטון אז?

מי היה ראש הממשלה בכנסת ה18? מי המפלגה שהייתה בשלטון אז?

נלך רחוק יותר אחורה, תחזיק חזק:

בכנסת השמינית בתחילתה - מי הייתה ראש הממשלה אז? מי הייתה מפלגת השלטון?

ובכנסת התשיעית, מי היה ראש הממשלה?  מי הייתה מפלגת השלטון? (רמז: "מהפך". מילה חדשה בשפה העברית של אותם ימים)

ב"ה הדרך שלנו היא לפעול מתוך עם ישראל ולא מולו.

לא לברוח מהתמודדויות עם העם והמדינה.

זו המדינה שלנו.

לא להוציא את עצמנו מהכלל.

יותר מזה לא אכתוב כאן בנושא, בימים אלה, בלנ"ד (למרות שכידוע, יש לי מה לומר ולא מעט ).

אפילו על לגעת ביריב לוין, אני מוותר לך.

בזמן בית שני, אני לא זוכר שהייתה ממשלה והיה ראש ממשלה.

 כלומר, זאת לא אותה מציאות, אז בקטע הזה אי אפשר בדיוק להקיש, מה גם שעשית הקשה כשהמקור עצמו לא דיבר על הדברים שמוטיבציה כתבה.

בקיצור, משום כיוון הדוגמה והעיקרון עצמו שהבאת, לא שייכים למקרה כאן.

לילה טוב

לא מדובר שם על פרישה עקרונית מהכלל.  אלא על דרכי קדושה פרטיים של אנשים גדולים, ששומרים על טהרה. דווקא מתוך זה, הם משפיעים, מתוך שמירה על מעלתם האישית. אותו הרמבם כתב שמי שנבדל מהציבור ולא מצטער בצערם וכו' - אע"פ שאין לו עבירות, אין לו חלק לעוה"ב.

כתבתי רק את המציאות הקיימת. בהחלט יכול להיות שזה נחשב כאונס - אבל המציאות הקיימת שבית המקדש לא מוקם, בגלל העם, שהוא ממנה את הכנסת שהיא והממשלה אלו שלא בונות את המקדש.

איפה ראית כאן שכתבתי שזה "מתיר" את אי קיום המצווה? זה המציאות שגורמת שהמצווה לא תתקיים - זה לא אומר שזה "היתר".

אני לא מכניס אותה כרגע, זה לא רלוונטי למה שדיברתי. אני דיברתי רק על המציאות הקיימת.

את דעתי האישית - אגיד למי שאני רוצה, בזמן שאני רוצה ובאופן שאני רוצה. כאן, אני מצטער, זה לא מקום שאני רוצה לפתוח את זה. סליחה ומחילה אם זה מציק לך

מתוך במאמץ האפולוגטי להגן על כבודה של המדינה והשלטון, אתה מוכן להוציא לעז על עם ישראל חופשי.

עם ישראל שבוי בידי כוחות של רשע, שמסיתים אותו מן האמיתי והנכון. להפיל את כל האחריות על העם זה הוצאת שם רע על כלל ישראל.

של העם" מנסה בכוח לעוות את המציאות הקיימת ולטעון שהיא לא קיימת".

האחריות היא לחלוטין גם על כל העם, ואין פה הוצאת שם רע (אגב, מעניין ש"רק לך" מותר להגיד שזה הוצאת שם רע, ואם "אני" אגיד שמה שאתה ומה שכתוב למעלה זה "הוצאת שם רע", אז כמובן, ישר אני " מוציא לעז על עם ישראל". אולי, בעצם, מי שמוציא פה לעז על עם ישראל, זה אתה...רק תוהה בקול...)

בסופו של דבר, מציאותית, כל מילה ממה שכתבתי בהודעה שם למעלה - היא אמת לאמיתה. אתה לא יכול להכחיש אף מילה ממה שאמרתי. העם הוא זה שבוחר את הכנסת. והעם הוא זה שבוחר על פי רצונותיו ועל פי גחמותיו או מה שתרצה - זה לא משנה - העם הוא זה שעושה את זה. ואם העם הגחמות שלו היו דווקא בית המקדש - הוא היה בוחר במפלגת בית המקדש. והוא לא בחר. אז כ-ל מילה ממה שכתבתי, היא אמת. אתה, אולי, מנסה להתווכח איתי על הסיבות שמאחורה.

לא מדובר כאן בשלטון דיקטטורי שבו העם לא יכול להיות אחראי על שום דבר. אולי אתה מאוד שונא או לא מאמין ב"שלטון הדמוקרטי" שפה - אבל אני יודע דבר אחד - אני, אישית, לפני שנה וחצי, הלכתי לקלפי ושמתי שם את הפתק שאני מאמין שהוא הכי טוב לעם ישראל כרגע. אתה, בחור חצוף, שמעז לקרוא לי "אדם ששבוי בידי כוחות של רשע" - אתה, פשוט, מוציא לעז על עם שלם שהוא לכאורה ילד בן 3 שלא יכול להיות אחראי לבחירה שלו, ולא יכול לדעת במה הוא בוחר מתוך רצונו שלו.

זה, בפשטות, חוצפה ויומרנות מאוד גדולה. ובזהירות, אגיד, שאני די מאמין שאני יכול לדעת מאיזה כיוון התשובות שלך נושבות, מאיזו "רוח אידיאולוגית", ומאיזה "אתר", ובוא נגיד בעדינות, שלצערי, אני כבר לא כ"כ "מחזיק" מזה... - וכמוני, מסתבר, רובו המוחלט של העם. תרצה או לא תרצה. אתה לא זה ש"תוציא את העם מכוחות הרשע שאוחזים בו" - כי אתה, "אוהב" (או שמה " אויב"? רק תוהה) של עם ישראל, מנסה להראות כמה עם ישראל הוא שפל וקטן שהוא לא מסוגל להחליט שום דבר ורק אתה, הנאור העליון הצדיק המקובל האלוקי שדברי אלוקים חיים נוטפים ממנו יום יום, רק א-ת-ה, יודע ב-ד-י-ו-ק מה הילד הקטן והמסכון הזה שנקרא עם ישראל, צריך לעשות, ועד כמה הילד הקטן הזה הוא מסכון שלא אחראי לשום דבר ממעשיו.

אתה, משפיל את עם ישראל ברמות נוראיות שקשה אפילו לחשוב עליהן, ואעצור כאן.

כל טוב.

וסליחה, באמת התנסחתי בניסוח שהיה יכול אולי להוביל אליהם בקלות, אבהר מעט יותר: "אתר" - לא התכוונתי במובן של אתר אינטרנט - אלא "אתר" במובן הרחב של המילה - מקום, פיזי ואידיאולוגי.

אבל לא, אתה יכול להירגע - אפילו לא התכוונתי כאן כעת ליצהר ולקול היהודי

איך הכוס? איך הצלחת? ככה רק בזכותו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שאת קמה כל בוקר זה נס? כן , בהחלט!!! שימי לב! אנחנו צריכים לתקן את עצמנו עמ"נ שנהיה ראויים!!! "בכל יום שיבוא" - אליהו הנביא יבשר ואז יבוא המשיח עם ביהמ"ק!!!

בימ"ק שלישי אנו נבנה או יירד מהשמיים? זו מחלוקת, רש"י ותוס' סוברים שיירד מן השמיים. הרמב"ם סובר שעמ"י צריך לבנותו.

2 מאמרים בעניין:

http://www.elhamikdash.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=622897

http://www.yeshiva.org.il/midrash/3194

לכל מי שהסתבך בתהליך המתרחש באחרית הימים- בימ"ק/משיח/מלך/תחיית המתים וכו', הרמב"ם מסביר הכל ועושה סדר בהקדמה לפרק חלק

בגדול...כלומר - לא מדובר במקרים אלו בנס גמור - כמו שנפילת בית מקדש בנוי ומשוכלל מהשמיים, אם תהיה - תהיה בהחלט נס גמור...

מחשב? נוצר באמצעות אנשים שה' שלח להם את הכוח להבין במדע ולפתח את המחשב. הכל בסוף זה ה', נכון - אבל "נס שבטע" - זה לא נס בהגדרתו הרגילה אצלנו...זה פשוט הטבע.

אנחנו קמים כל בוקר, נכון, זה בזכות ה' - אבל גם זה "נס שבטבע" - ה' עשה מערכת גופנית שלפיה הגוף מרגיש עייף כל ערב, ישן קמה שעות, מתמלא מחדש באנרגיה, ואז קם בבוקר - זה טבע גוף האדם, ולכן, למרות שבאמת, הכל תלוי בה' - זה לא באמת נס גמור. אנחנו כמובן מודים לה' על זה כמו על כל דבר - אבל צריך להפריד בין זה, לבין מציאות שבה חוקי הטבע משתנים.

למשל - מקרה בו אדם שהיה חירש לגמרי, פתאום יקום בוקר אחד וישמע לחלוטין - מקרה כזה יהיה נס גמור, כי לפי חוקי הטבע והמדע אין לזה הסבר ואין סיבה שפתאום הוא יקום וישמע - אז זה נס. אבל זה שהוא יקום בבוקר, סתם ככה, כמו כל אדם, ללא שינוי בגופו - זה "נס שבטבע".

השאלה היא האם בבניין בית המקדש יהיה "נס שבטבע" - שהמשיח יגיע, ילחם מלחמות ה' ואז יחד איתו נבנה את בית המקדש בידי אדם, וה' יוריד אליו את שכינתו לאחר מכן - או שבניין בית המקדש יהיה ב"נס גמור", על ידי נפילתו משוכלל מהשמיים.

וזוהי, כמו שאמרו מעליי, מחלוקת.

למרות שנראה לי, אגיד בזהירות, שדעת רוב הפוסקים נוטה לכיוון ה"נס שבטבע", ולא הנס הגמור של הנפילה מהשמיים.

אבל הכי טוב להגיד - נחכה ונראה

לא חשבתי שזה יתפתח לכזו מפלצת..ואין לי כוח לקרוא את הכל ולענות להכל..אני אצטרך ימים בשביל זה..

אז ממה שרפרפתי יש לי כמה דברים לומר-

א. אולי הניסוח היה לא נכון ולכן הבנתם ממני שאני לא מאמינה שהקב"ה מסוגל לעשות הכל. אז כן, אני מאמינה שהוא יכול לעשות הכל. ממש הכל. גם בניגוד לשכל האנושי. וכבר ראיתי דברים כאלו בחיי

ב. בקשר לבית המקדש ספציפית- זה מגניב אם הוא ירד מהשמים..באמת מגניב.. אבל תגידו, שאלה- כל המבנה ירד אשכרה (רק בשבילך לשם) מהשמים? למה דווקא מהשמים? כי הם מעלינו? זה מזכיר לי את השאלה שאומרת מי קבע שהקב"ה נמצא בשמים..הרי הוא נמצא בכל מקום! למה קיבעו אותו רק לשמים וזהו?!

ואני באמת שואלת כדי להבין..אם אפשר להבין את זה בכלל..

הגברת עם קריעת ים סוף- אם היו אומרים שבית המקדש יבנה באורח פלא בלי לפול מהשמים היה לי יותר קל להתחבר לדעה הזו. כי אז זה היה דומה לקריעת ים סוף שיש בו את שינוי חוקי הטבע. 

אני מאמינה שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו ולהראות לקב"ה שאנחנו באמת רוצים אותו איתנו. ולא לשבת בחיבוק ידיים. 

ואת nechama l ותן טל ענה לך יפה. תודה לך . הקב"ה נתן לנו את השכל כדי שנשתמש בו ונשכלל את העולם. הצלחת הייתה נופלת לך מהשמים?

קיצור, מעניין אותי העניין... הלוואי והייתי יכולה להתייחס לכל האנשים הנחמדים שענו לי פה..

אנשים!! אמן שבקרוב נפגש כולנו בבית המקדש..ובינתיים רק הקב"ה יודע איך הוא יבנה..בואו קודם כל נשתדל שבכלל נזכה לדבר כזה אצלינו.. 

זו כמובן עבודת אלילים, לה' אין גוף ולכן הוא לא נמצא בשמים. 

השמים הם משל למקום רוחני יותר, והכווונה שבית המקדש 

ייעשה אך ורק על ידי פעולות "שמימיות" (=כוחות רוחנים) ולא פעולות מעשה ידי אדם. 

[והרב אליהו זצ"ל, אכן אמר שמחזיק מה"אסכולה הזאת"..]

ב. הרמבם כותב שזו מצוה לבנות אותו.  יש כמובן תנאים למצוה, ומתי.

ג. יש מסבירים שזה ביחד. ה' יבנה, וזה דרכנו. כמו שה' הביאנו לארץ, אע"פ שזה היה באמצעֵי תחבורה..

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

כל פעם כשאני מצליח לצאת ממנו, אני מופתע כל פעם מחדש.

ת'אמת, שזה לא בדיוק 'מצליח' אלא שהשם מוציא אותי ממנו.

אבל נשמע מסקרן הנושא

מעצמי אני לא מתייאשת (כנראה) אף פעם

אני יודעת שתמיד יש דרך להשיג את מה שאני רוצה

לפעמים זה לוקח זמן למצוא/ ליישם אותה

מאחרים כן

אני לא נותנת צ'אנס שוב ושוב

אני לא מצפה מאנשים לעשות אחרת ממה שהם תמיד עושים 

לגבי עצמי.

השאלה היא אם זה נכון ו/או מציאותי ומעשי

במילים אחרות

סטנדרטים גבוהים

עצמיים ומאינטרקציה עם הסובבים

באופן מעשי זה אומר לסמוך בעיקר על עצמי

להבין יתרונות/ חסרונות של הסובבים

ולפעול בהתאם 

לפעמים לוקח שנים כדי להבין את עומק הייאוש שאתה מיואש ממישהו אחר..

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)