בס"ד

לגבי 1 -

אם זה נצרך לך בתור חייל לפעילות מבצעית, אז כמובן שיהיה מותר.

בס"ד

אלא שנראה לי שיש הבדל בין פלאפון למזגן.

בד"כ אדם שמח כשהוא קונה פלאפון חדש הרבה יותר מאשר שהוא שמח שהוא קנה מזגן חדש.

אם היה גדר של ברכת שהחיינו על חפצים, לדעתי, על פלאפון אנשים היו מברכים ואילו על מזגן לא,

ולכן אני לא כ"כ בתוך שזה יהיה מותר כי זה משמשח את האדם.

אם זה לצורך מסוים, אז כמו שכתבתי יהיה מותר.

אבל אם זה לא נצרך דווקא למשהו אז אדם יכול להתאפק כמה ימים ולחכות לאחר תשעה באב. מה פתאום בוער לקנות?

ברור שזה נצרך (הוא כתב "אין לי פלאפון")

בס"ד

אבל למה אני נזכר בזה דווקא בתשעת הימים?

אפשר לחכות עוד חמישה ימים שיעבור תשעה באב (ספרתי מ-ה' אב כמו שסופרים ביהדות) ואז לא תהיה שום בעיה.

אני לא חושב שאבל שח"ו מת לו קרוב משפחה והוא יושב עליו שבעה, קונה בזמן השבעה פלאפון חדש או רכב חדש (מזגן כבר אולי כן, אם בשבעה צריך מזגן בגלל החום והאנשים שבאים). אז אם על אדם שנפטר אנחנו לא נעשה את זה, על בית מקדשנו החרב לא נעשה את זה? לא נוכל תשעה ימים להחזיק מעמד בלי פלאפון?

גם את המחשב שאני כותב ממנו עכשיו קנו לי בי"א אב (זה היה בשנה של תשעה באב בשבת אז הוא נדחה)

ולמרות שמאוד הייתי צריך מחשב, חיכיתי לאחרי תשעה באב. תאמינו או לא, אני עדיין בחיים.

שמעתי אתמול שיעור מפיו של הרב יעקב אריאל ששם הרב מספר שבשנת המצור על ירושלים בתש"ח יצא פסק של הרב פרנק שמותר לאכול קיטניות גם לאשכנזים. אז הרב אריאל מהר לספר את זה לאימו והיא בתגובה אמרה "אז שהרב פרנק יאכל" ושלחה את הרב אריאל לקטוף חובזות ואת זה הם אכלו כל הפסח. ואיך הרב אמר? שימו לב, אני עדיין כאן בחיים בריא ושלם למרות שלא אכלתי קיטניות אלא חובזות.

אולי הוא לא יכל?אולי הוא ה יה בעזה עד עכשיו ולא הייתה לו אפשרות?

ומה שכתבת זה דמגוגיה.

כשמדברים על הלכה צריך לדון בהלכה.

תגיד לרמב"ם לא היה אכפת מבית המקדש?איך הוא העיז להתיר לאכול בשר ויין בערב תשעה באב(למעט סעודה מפסקת)?

וכל התנאים והאומראים?  הרי העניין לא לאכול בשר התחיל בשלב מאוד מאוחר.

ואני מניח שאם חס ושלום הייתי יושב שבעה ומשום לא היה לי פלאפון בהחלט הייתי קונה.

ומצטער אני לא כל כך מסכים עם הגישה שהבאת של הרב אריאל.

אני פעם שמעתי שסיפרו על הרב ליאור שכשהוא התיר לאכול קינואה הוא הקפיד לאכול באצמו שלא יגידו "זה מותר אבל הוא עצמו לא עושה את זה" וזכור לי סיפור על הרב קוק (אבל אולי זה היה רב אחר) שהיה חמסין רציני ביום כיפור והוא התיר לאכול והוא עשה סעודה בחוץ שאף אחד לא יחשוב שיש בזה בעייה.

בס"ד

אם זה נצרך לו, במיוחד עם הוא חייל וזה נצרך מסיבה כזאת או אחרת, אז כתבי שיהיה מותר.

אם אין לו צורך מיוחד אלא "סתם זקוק לפלאפון" אני חושב שצריך לחכות לאחרי תשעה באב.

לגבי אכילה של בשר ויין גם הרב ליאור כותב בהערה ב"דבר חברון, מועדים" שזה לא דבר שאסור מצד ההלכה, אלא לא נוהגים לעשות את זה בשביל להראות שחסר לנו הקורבנות והנסכים שהיו במקדש.

לגבי הסיפור של הרב אריאל-

הרב פרנק שאמר לאכול קיטניות באמת אכל.

המשפחה של הרב אריאל החמירה על עצמה מהסיבה שאפשר גם לחיות בלי זה, למרות ההיתר והמצור.

אם זה אסוחר אז זה אסור,אם לא אז לא.

ברור שזה מנהג.

לגבי הסיפור-לא הפריע לי שהם החמירו אלא שהוא הביא את זה כאילו זה טוב להחמיר.

כהדרכה ההדרכה לא צריכה להיות להחמיר.

בס"ד

לדוגמה בצום-

כל אדם שמעט כואב לו הראש שמיד ישבור את צום?

לא. יש דרגות וגם הן משתנות מצום לצום ומאדם לאדם.

הצורך נמדד לפי מהו הצורך-

אם אדם (לאו דווקא פותח השרשור) ממש צריך את הפלאפון בכדי להיות מעודכן בוואטסאפ בכל הנעשה בקשיקע של כולם - אז זה לא נקרא צורך.

אם זה חייל שצריך עכשיו את הפלאפון לצרכי המלחמה - ברור שיהיה מותר.

ובכוונה הקצנתי לשני הצדדים ובאמצע נכנסים הרבה מקרים שכל אחד מהם יש בו עניין אחר של צורך שצריך להיבדק.

זה לא שחור ולבן.

אני חושב לפי הקשר הדברים שהרב הביא את זה יותר בשביל להראות שלא צריך לקפוץ על כל הקלה.

בפעם הראשונה שהייתי באומן חטפתי שוק מכמה חרדים מקלים בצום גדליה.

פלאפון זה דבר נצרך לרוב האנשים,לא צורך "למלחמה" או משהו כזה,אך לא פחות ממזגן.(גם מלהיות בלי מזגן אתה תשרוד,למרות שלהיות בלי מזגן ולא להתקלח בקיץ זה לא שילוב טוב...)

בחור חמוד בשם דוב שמתקשקש כל היום בפלאפון ודי מכור אליו ומתחרפן מלהיות בלעדיו חייב את פלאפון.

בס"ד

הרב דוב ליאור כותב בשו"ת דבר חברון (אור חיים) שמזגן יהיה מותר לחדש משום שאינו גורם רק לתוספת עונג אלא הוא מונע סבל מהחום, ולכן יהיה להשתמש בו. (סימן תקנט)

נראה ע"פ התשובה הזאת שלא ניתן להשוות לפלאפון, כי קניית פלאפון לא מונעת סבל (ואני מתכוון לסבל אמיתי).

לגבי קניית סנדלים חדשות כותב הרב (שם, סימן תקנז) שבמקום שהדבר יהיה נצרך ביותר אפשר להקל עד ערב תשעה באב (מודבר בסנדלים שאינם של עור)

בס"ד

אם משהו נהרס לו הפלאפון והוא צריך עכשיו בדחיפות אחד חדש לעבודה, אז זה באמת נצרך לו ביותר.

אבל אדם בלי פלאפון שסתם פתאום מתחשק לו והוא חושב שהוא צריך אז זה לא יחשב לצורך שיהיה מתיר.

ואת האמת,

קצת כואב לקרוא את השורה "זה נחשב צער בלי זה"

לאן הגענו?

(וכמובן שאני אומר את זה גם על עצמי, למרות שברוב היום הפלאפון רחוק ממני).

א. אינני חייל קרבי

ב. הפלאפון זאת הדרך היחידה שבה מפקדי/הורי יכולים ליצור עימי קשר

ג. אין לי אפשרות ליצור קשר עם מו"ר כיון שאין לי פלאפון.

למו"ר אין אינטרנט...

ממעטים במשא ומתן – יש מן הפוסקים דסבירא להו דהיינו שלא ישא במשא ומתן של שמחה, כגון לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה; אבל סתם משא ומתן אין צריך למעט כלל. ויש דסבירא להו דכל משא ומתן צריך למעט בעת הזאת, ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו. וכן משמע בסימן תקנ"ד סוף סכ"ב דצריך למעט בכל משא ומתן. [ורק אם הוא יריד, יש לומר דהוי דבר האבד ושרי בכל עניין, אם הוא מוצא אז בזול יותר]. ובזמנינו נהגו להקל בכל זה, משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתינו:

[מויקיטקסט]

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז וגרורותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

כל פעם כשאני מצליח לצאת ממנו, אני מופתע כל פעם מחדש.

ת'אמת, שזה לא בדיוק 'מצליח' אלא שהשם מוציא אותי ממנו.

אבל נשמע מסקרן הנושא

מעצמי אני לא מתייאשת (כנראה) אף פעם

אני יודעת שתמיד יש דרך להשיג את מה שאני רוצה

לפעמים זה לוקח זמן למצוא/ ליישם אותה

מאחרים כן

אני לא נותנת צ'אנס שוב ושוב

אני לא מצפה מאנשים לעשות אחרת ממה שהם תמיד עושים 

לגבי עצמי.

השאלה היא אם זה נכון ו/או מציאותי ומעשי

במילים אחרות

סטנדרטים גבוהים

עצמיים ומאינטרקציה עם הסובבים

באופן מעשי זה אומר לסמוך בעיקר על עצמי

להבין יתרונות/ חסרונות של הסובבים

ולפעול בהתאם 

לפעמים לוקח שנים כדי להבין את עומק הייאוש שאתה מיואש ממישהו אחר..

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)