בס"ד

לגבי 1 -

אם זה נצרך לך בתור חייל לפעילות מבצעית, אז כמובן שיהיה מותר.

בס"ד

אלא שנראה לי שיש הבדל בין פלאפון למזגן.

בד"כ אדם שמח כשהוא קונה פלאפון חדש הרבה יותר מאשר שהוא שמח שהוא קנה מזגן חדש.

אם היה גדר של ברכת שהחיינו על חפצים, לדעתי, על פלאפון אנשים היו מברכים ואילו על מזגן לא,

ולכן אני לא כ"כ בתוך שזה יהיה מותר כי זה משמשח את האדם.

אם זה לצורך מסוים, אז כמו שכתבתי יהיה מותר.

אבל אם זה לא נצרך דווקא למשהו אז אדם יכול להתאפק כמה ימים ולחכות לאחר תשעה באב. מה פתאום בוער לקנות?

ברור שזה נצרך (הוא כתב "אין לי פלאפון")

בס"ד

אבל למה אני נזכר בזה דווקא בתשעת הימים?

אפשר לחכות עוד חמישה ימים שיעבור תשעה באב (ספרתי מ-ה' אב כמו שסופרים ביהדות) ואז לא תהיה שום בעיה.

אני לא חושב שאבל שח"ו מת לו קרוב משפחה והוא יושב עליו שבעה, קונה בזמן השבעה פלאפון חדש או רכב חדש (מזגן כבר אולי כן, אם בשבעה צריך מזגן בגלל החום והאנשים שבאים). אז אם על אדם שנפטר אנחנו לא נעשה את זה, על בית מקדשנו החרב לא נעשה את זה? לא נוכל תשעה ימים להחזיק מעמד בלי פלאפון?

גם את המחשב שאני כותב ממנו עכשיו קנו לי בי"א אב (זה היה בשנה של תשעה באב בשבת אז הוא נדחה)

ולמרות שמאוד הייתי צריך מחשב, חיכיתי לאחרי תשעה באב. תאמינו או לא, אני עדיין בחיים.

שמעתי אתמול שיעור מפיו של הרב יעקב אריאל ששם הרב מספר שבשנת המצור על ירושלים בתש"ח יצא פסק של הרב פרנק שמותר לאכול קיטניות גם לאשכנזים. אז הרב אריאל מהר לספר את זה לאימו והיא בתגובה אמרה "אז שהרב פרנק יאכל" ושלחה את הרב אריאל לקטוף חובזות ואת זה הם אכלו כל הפסח. ואיך הרב אמר? שימו לב, אני עדיין כאן בחיים בריא ושלם למרות שלא אכלתי קיטניות אלא חובזות.

אולי הוא לא יכל?אולי הוא ה יה בעזה עד עכשיו ולא הייתה לו אפשרות?

ומה שכתבת זה דמגוגיה.

כשמדברים על הלכה צריך לדון בהלכה.

תגיד לרמב"ם לא היה אכפת מבית המקדש?איך הוא העיז להתיר לאכול בשר ויין בערב תשעה באב(למעט סעודה מפסקת)?

וכל התנאים והאומראים?  הרי העניין לא לאכול בשר התחיל בשלב מאוד מאוחר.

ואני מניח שאם חס ושלום הייתי יושב שבעה ומשום לא היה לי פלאפון בהחלט הייתי קונה.

ומצטער אני לא כל כך מסכים עם הגישה שהבאת של הרב אריאל.

אני פעם שמעתי שסיפרו על הרב ליאור שכשהוא התיר לאכול קינואה הוא הקפיד לאכול באצמו שלא יגידו "זה מותר אבל הוא עצמו לא עושה את זה" וזכור לי סיפור על הרב קוק (אבל אולי זה היה רב אחר) שהיה חמסין רציני ביום כיפור והוא התיר לאכול והוא עשה סעודה בחוץ שאף אחד לא יחשוב שיש בזה בעייה.

בס"ד

אם זה נצרך לו, במיוחד עם הוא חייל וזה נצרך מסיבה כזאת או אחרת, אז כתבי שיהיה מותר.

אם אין לו צורך מיוחד אלא "סתם זקוק לפלאפון" אני חושב שצריך לחכות לאחרי תשעה באב.

לגבי אכילה של בשר ויין גם הרב ליאור כותב בהערה ב"דבר חברון, מועדים" שזה לא דבר שאסור מצד ההלכה, אלא לא נוהגים לעשות את זה בשביל להראות שחסר לנו הקורבנות והנסכים שהיו במקדש.

לגבי הסיפור של הרב אריאל-

הרב פרנק שאמר לאכול קיטניות באמת אכל.

המשפחה של הרב אריאל החמירה על עצמה מהסיבה שאפשר גם לחיות בלי זה, למרות ההיתר והמצור.

אם זה אסוחר אז זה אסור,אם לא אז לא.

ברור שזה מנהג.

לגבי הסיפור-לא הפריע לי שהם החמירו אלא שהוא הביא את זה כאילו זה טוב להחמיר.

כהדרכה ההדרכה לא צריכה להיות להחמיר.

בס"ד

לדוגמה בצום-

כל אדם שמעט כואב לו הראש שמיד ישבור את צום?

לא. יש דרגות וגם הן משתנות מצום לצום ומאדם לאדם.

הצורך נמדד לפי מהו הצורך-

אם אדם (לאו דווקא פותח השרשור) ממש צריך את הפלאפון בכדי להיות מעודכן בוואטסאפ בכל הנעשה בקשיקע של כולם - אז זה לא נקרא צורך.

אם זה חייל שצריך עכשיו את הפלאפון לצרכי המלחמה - ברור שיהיה מותר.

ובכוונה הקצנתי לשני הצדדים ובאמצע נכנסים הרבה מקרים שכל אחד מהם יש בו עניין אחר של צורך שצריך להיבדק.

זה לא שחור ולבן.

אני חושב לפי הקשר הדברים שהרב הביא את זה יותר בשביל להראות שלא צריך לקפוץ על כל הקלה.

בפעם הראשונה שהייתי באומן חטפתי שוק מכמה חרדים מקלים בצום גדליה.

פלאפון זה דבר נצרך לרוב האנשים,לא צורך "למלחמה" או משהו כזה,אך לא פחות ממזגן.(גם מלהיות בלי מזגן אתה תשרוד,למרות שלהיות בלי מזגן ולא להתקלח בקיץ זה לא שילוב טוב...)

בחור חמוד בשם דוב שמתקשקש כל היום בפלאפון ודי מכור אליו ומתחרפן מלהיות בלעדיו חייב את פלאפון.

בס"ד

הרב דוב ליאור כותב בשו"ת דבר חברון (אור חיים) שמזגן יהיה מותר לחדש משום שאינו גורם רק לתוספת עונג אלא הוא מונע סבל מהחום, ולכן יהיה להשתמש בו. (סימן תקנט)

נראה ע"פ התשובה הזאת שלא ניתן להשוות לפלאפון, כי קניית פלאפון לא מונעת סבל (ואני מתכוון לסבל אמיתי).

לגבי קניית סנדלים חדשות כותב הרב (שם, סימן תקנז) שבמקום שהדבר יהיה נצרך ביותר אפשר להקל עד ערב תשעה באב (מודבר בסנדלים שאינם של עור)

בס"ד

אם משהו נהרס לו הפלאפון והוא צריך עכשיו בדחיפות אחד חדש לעבודה, אז זה באמת נצרך לו ביותר.

אבל אדם בלי פלאפון שסתם פתאום מתחשק לו והוא חושב שהוא צריך אז זה לא יחשב לצורך שיהיה מתיר.

ואת האמת,

קצת כואב לקרוא את השורה "זה נחשב צער בלי זה"

לאן הגענו?

(וכמובן שאני אומר את זה גם על עצמי, למרות שברוב היום הפלאפון רחוק ממני).

א. אינני חייל קרבי

ב. הפלאפון זאת הדרך היחידה שבה מפקדי/הורי יכולים ליצור עימי קשר

ג. אין לי אפשרות ליצור קשר עם מו"ר כיון שאין לי פלאפון.

למו"ר אין אינטרנט...

ממעטים במשא ומתן – יש מן הפוסקים דסבירא להו דהיינו שלא ישא במשא ומתן של שמחה, כגון לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה; אבל סתם משא ומתן אין צריך למעט כלל. ויש דסבירא להו דכל משא ומתן צריך למעט בעת הזאת, ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו. וכן משמע בסימן תקנ"ד סוף סכ"ב דצריך למעט בכל משא ומתן. [ורק אם הוא יריד, יש לומר דהוי דבר האבד ושרי בכל עניין, אם הוא מוצא אז בזול יותר]. ובזמנינו נהגו להקל בכל זה, משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתינו:

[מויקיטקסט]

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז