מומלץ פה להרבה אנשים, מתוך פורום רוטר הודעה של "קפה"-http://rotter.net/forum/scoops1/126103.shtml
כדאי שהציבור ידע בטרם יתלהם, היערכותו החדשה של צה''ל היא על פי בקשת הצבא הלוחם!
בטרם מתלהמים על ההיערכות החדשה של צה"ל מחוץ לרצועת עזה, כדאי להבהיר כבר כעת, כי צה"ל הוא שהמליץ על היערכות מחודשת זו.
להיערכות זאת מספר מטרות וסיבות.
ראשית, מאחר וחלק הפעולה הקרקעית במבצע התעצב כבר ביומו הראשון למטרת הטיפול במנהרות, ועל כן היערכות צה"ל הייתה בחגורה צרה בתווך שבין שכונות בנויות ושטח בנוי בפאתי עזה, בהם דשדש צה"ל בעודו מטפל במנהרות מצד אחד בכמה פרמטרים, ראשית חשיפה וגילוי, זו נעשתה הן באמצעות מודיעין חלקו ידוע מראש חלקו נאסף במהלך הלחימה. והן בסריקה פיזית של גילוי אחר מנהרות על פי סימנים כאלו ואחרים שלא כאן המקום לפרטם. והפרמטר השלישי הוא נטרול והרס המנהרות. אלו גם כן מתבצעים בדרכים שונים על פי אופי המנהרה.
פעילות זו חייבה לרתק את כוחות המעטפת באופן בו הם לא מתקדמים קדימה, והם לא נסוגים לאחור מאחר והם מחפים ומגנים על פעולות חשיפת המנהרות. מצב זה יצר סכנה לכוחות בהם הוא מנהל מצד אחד קרב התקפה, ומצד שני קרב הגנה, אלו לא הולכים יד ביד ולא מתאימים לאף דוקטרינה צבאית, וסיכום האיומים הנובעים מפעילות שכזו יצרה רצף אירועים במהלכם היו ניסיונות הן לפגוע בחיילי צה"ל כולל ניסיונות חטיפה שחלקם סוכל, עד לאירוע ההקשה של חטיפת סג"מ גולדין.
ושנית, במצב שנוצר, כל תכנית וחשיבה מחודשת להמשך הפעולה. מצריכה כינוס וארגון והיערכות מחדש. לא יהיה זה נכון להמשיך קדימה מהמצב שנוצר, מבחינה צבאית, כדאי התארגנות מחודשת, שכן זו אינה מסובכת ויכולה להתבצע ללא מאמץ צבאי קשה במיוחד.
בהתייעצות בכירי המפקדים בשטח ובישיבה לא קלה במטכ"ל, בשליחות המפקדים בשטח ולאחר קבלת ההחלטה, עלה הרמטכ"ל אל הדרג המדיני והעביר את דרישות המפקדים להיערכות מחודשת מחוץ לשטח הלחימה בעזה.
היערכות זאת נועדה לשני תכליות חשובות. הראשונה היא האפשרות הטובה יותר להגן על החילים והמפקדים מחוץ לאזורי איומי חטיפה ומתאבדים. ומחוץ לאיום הטילים והצלפים. הכוחות יוכלו להתרענן בכל פרמטר אפשרי, החל ממקלחות וטיפול אישי, מנוחה ושינה, הצטיידות מחודשת ועוד.
בינתיים יגבש צה"ל מספר תכוניות לחימה להמשך הפעילות על פי תרחישים שונים, החל כמובן בתוכנית הגדולה באם יידרשו לכבוש את מרחב רצועת עזה. או כיבוש של אזורים בתוכה וכיתורם, וכן היערכויות שונות שכולם אפשריים לביצוע בתנועה ממקום ההיערכות החדש בשל הכוחות. למעשה הכוחות יכנסו ויצאו ככל שיידרשו ללא הגבלה, והפעם לפי מה שהבנתי הובן והתקבל בדרג המדיני, כי עוצמת האש בכניסה תהיה כזו שתבטיח כניסה בטוחה יותר מפני היערכויות נגד של החמאס.
המבצע במפורש לא הסתיים, ואכן כל האופציות הפעם מונחות על השולחן, ואנחנו נראה כניסות ויציאות נקודתיות או כלליות של צה"ל לתוך השטח, אם בכניסה טקטית לזמן קצר, או בכניסה נרחבת לתקופה ארוכה יותר. ולצורך כך אגב, מכין צה"ל עוד עשרות אלפי חיילי מילואים.
למעשה החל מהערב מתחילים גורמי המודיעין לעבוד עבודה קשה יותר מקצב העבודה המטורף שעבדו עד כה, משום שהם נאלצים לספק מודיעין חדש ומדויק יותר ומטרות נוספות ונתונים נוספים לכמה וכמה תרחישים ותוכניות עתידיות. שכן אנו צפויים לראות תקיפות בלתי פוסקות, וכניסות כאלו ואחרות חלקם בהפתעה, חלקם באופן נרחב, אך עד כמה שניתן כל כוח שאינו נדרש, יבצע את ההיערכות שלו והשהיה שלו בשטח הבטוח מעבר לגבול הישראלי. פשוט וחלק להוציא כמה שיותר חיילים מטווח הסיכון. הפעם הבינו בצה"ל, העורף קרוב מאוד, ובהיערכות בטווח של בסך הכול קילומטר שנים לאחור, המצב והאיום הוא אחר לחלוטין, ממצב של איום תמידי, למצב בטוח ומוגן.
במקביל מתנהל נושא החיפושים אחר החייל החטוף סג"מ גולדין, כאן המקום להדגיש, כי אומנם אין לצה"ל שום ידיעה על מצבו, אך ניתוח הממצאים ומהפרטים שעולים בתחקיר ידוע, שמצבו ככל הנראה שאינו בחיים, אך יכול גם להיות כי הוא פצוע קשה. אין ספק שהוא נפגע מפיצוץ המטען שעל המחבל המתאבד.
נושא החיפוש והמאמץ לגבי סג"מ גולדין יתנהל ללא קשר ובנפרד מהמבצע כולו, הנושא לא ייכלל יחדיו, לא יושפע האחד מן השני, וכבר "נצבעו" כוחות שהוקצו למשימה זו, והוא יהפוך לשילוב שבין עבודת מודיעין ותגובה לממצאים בכוון אחד, ולחיפוש פיזי בשטח שיבוצע על פי ניתוח שטח כזה או אחר.
במקביל, בתחום המדיני והבינ"ל, דווקא היערכות צה"ל מחוץ לשטח עזה ועל כן מיעוט החיכוך עם האוכלוסייה, לדעת חלק משרי הממשלה יש בהם משום הקלה באווירה הבינ"ל, ויש מי שטוען, כי מסר שכזה אך הועבר מארה"ב לישראל, כי מעתה יש גיבוי לפעולה צבאית אגרסיבית במקום בו יצטרכו לכך, אך למראית עין, המלל והטונים ידברו ויזכירו את הצורך ההומניטרי, תוך שיוזכר כי ישראל נסוגה לאחור מחיכוך עם האוכלוסייה האזרחית, והיא מגיבה צבאית לאיומי החמאס.
במקביל יש גם קולות הטוענים, כי האשפרות שצה"ל נותן לאזרחים לחזור לאזורים ממנו הוא נסוג ושם הם מגלים את ההרס והחורבן, ולמעשה מדובר בחזרה מתודית שכן אין להם להיכן לחזור, לא רק שאין בתים, אלא גם אלו שעומדים על תילם הם ללא מים וללא ביוב וללא חשמל, רובם לא שמישים למגורים, ריח צחנה ותברואה לקויה. לשם לא יחזרו לגור אנשים מבינים בצה"ל, והקריאה להם לחזור היא ריקה מתוכן, אך חושפת אותם לממדי ההרס והמחיר שהם שלמו, נכון התסכול והזעם חיצונית יובעו כלפי ישראל, אך הכעס יצטבר דווקא כלפי החמאס, ולבסוף הוא יתפרץ.
בכל מקרה סבורים בצהל, כי בכל עת שצה"ל הפעם יפזר כרוזים ויפנה לאזור לפנותו, ההיענות תהיה גבוה עד מוחלטת, משום שהם שלמו בדם על הזלזול בכך עד כה.
הערה אישית, לא לכל הנ"ל אני מסכים, אך אני מדגיש שוב, כי ההיערכות החדשה של צה"ל חזרה בשטחי הכינוס בישראל (שמוזזים אגב מעט יותר מן הגבול ומטווח הפצמ"רים) הם דרישה של צה"ל, ובשום פנים ואופן לא סיום המבצע, מכאן הכול עדין פתוח.
| בטרם מתלהמים על ההיערכות החדשה של צה"ל מחוץ לרצועת עזה, כדאי להבהיר כבר כעת, כי צה"ל הוא שהמליץ על היערכות מחודשת זו. להיערכות זאת מספר מטרות וסיבות. ראשית, מאחר וחלק הפעולה הקרקעית במבצע התעצב כבר ביומו הראשון למטרת הטיפול במנהרות, ועל כן היערכות צה"ל הייתה בחגורה צרה בתווך שבין שכונות בנויות ושטח בנוי בפאתי עזה, בהם דשדש צה"ל בעודו מטפל במנהרות מצד אחד בכמה פרמטרים, ראשית חשיפה וגילוי, זו נעשתה הן באמצעות מודיעין חלקו ידוע מראש חלקו נאסף במהלך הלחימה. והן בסריקה פיזית של גילוי אחר מנהרות על פי סימנים כאלו ואחרים שלא כאן המקום לפרטם. והפרמטר השלישי הוא נטרול והרס המנהרות. אלו גם כן מתבצעים בדרכים שונים על פי אופי המנהרה. פעילות זו חייבה לרתק את כוחות המעטפת באופן בו הם לא מתקדמים קדימה, והם לא נסוגים לאחור מאחר והם מחפים ומגנים על פעולות חשיפת המנהרות. מצב זה יצר סכנה לכוחות בהם הוא מנהל מצד אחד קרב התקפה, ומצד שני קרב הגנה, אלו לא הולכים יד ביד ולא מתאימים לאף דוקטרינה צבאית, וסיכום האיומים הנובעים מפעילות שכזו יצרה רצף אירועים במהלכם היו ניסיונות הן לפגוע בחיילי צה"ל כולל ניסיונות חטיפה שחלקם סוכל, עד לאירוע ההקשה של חטיפת סג"מ גולדין. ושנית, במצב שנוצר, כל תכנית וחשיבה מחודשת להמשך הפעולה. מצריכה כינוס וארגון והיערכות מחדש. לא יהיה זה נכון להמשיך קדימה מהמצב שנוצר, מבחינה צבאית, כדאי התארגנות מחודשת, שכן זו אינה מסובכת ויכולה להתבצע ללא מאמץ צבאי קשה במיוחד. בהתייעצות בכירי המפקדים בשטח ובישיבה לא קלה במטכ"ל, בשליחות המפקדים בשטח ולאחר קבלת ההחלטה, עלה הרמטכ"ל אל הדרג המדיני והעביר את דרישות המפקדים להיערכות מחודשת מחוץ לשטח הלחימה בעזה. היערכות זאת נועדה לשני תכליות חשובות. הראשונה היא האפשרות הטובה יותר להגן על החילים והמפקדים מחוץ לאזורי איומי חטיפה ומתאבדים. ומחוץ לאיום הטילים והצלפים. הכוחות יוכלו להתרענן בכל פרמטר אפשרי, החל ממקלחות וטיפול אישי, מנוחה ושינה, הצטיידות מחודשת ועוד. בינתיים יגבש צה"ל מספר תכוניות לחימה להמשך הפעילות על פי תרחישים שונים, החל כמובן בתוכנית הגדולה באם יידרשו לכבוש את מרחב רצועת עזה. או כיבוש של אזורים בתוכה וכיתורם, וכן היערכויות שונות שכולם אפשריים לביצוע בתנועה ממקום ההיערכות החדש בשל הכוחות. למעשה הכוחות יכנסו ויצאו ככל שיידרשו ללא הגבלה, והפעם לפי מה שהבנתי הובן והתקבל בדרג המדיני, כי עוצמת האש בכניסה תהיה כזו שתבטיח כניסה בטוחה יותר מפני היערכויות נגד של החמאס. המבצע במפורש לא הסתיים, ואכן כל האופציות הפעם מונחות על השולחן, ואנחנו נראה כניסות ויציאות נקודתיות או כלליות של צה"ל לתוך השטח, אם בכניסה טקטית לזמן קצר, או בכניסה נרחבת לתקופה ארוכה יותר. ולצורך כך אגב, מכין צה"ל עוד עשרות אלפי חיילי מילואים. למעשה החל מהערב מתחילים גורמי המודיעין לעבוד עבודה קשה יותר מקצב העבודה המטורף שעבדו עד כה, משום שהם נאלצים לספק מודיעין חדש ומדויק יותר ומטרות נוספות ונתונים נוספים לכמה וכמה תרחישים ותוכניות עתידיות. שכן אנו צפויים לראות תקיפות בלתי פוסקות, וכניסות כאלו ואחרות חלקם בהפתעה, חלקם באופן נרחב, אך עד כמה שניתן כל כוח שאינו נדרש, יבצע את ההיערכות שלו והשהיה שלו בשטח הבטוח מעבר לגבול הישראלי. פשוט וחלק להוציא כמה שיותר חיילים מטווח הסיכון. הפעם הבינו בצה"ל, העורף קרוב מאוד, ובהיערכות בטווח של בסך הכול קילומטר שנים לאחור, המצב והאיום הוא אחר לחלוטין, ממצב של איום תמידי, למצב בטוח ומוגן. במקביל מתנהל נושא החיפושים אחר החייל החטוף סג"מ גולדין, כאן המקום להדגיש, כי אומנם אין לצה"ל שום ידיעה על מצבו, אך ניתוח הממצאים ומהפרטים שעולים בתחקיר ידוע, שמצבו ככל הנראה שאינו בחיים, אך יכול גם להיות כי הוא פצוע קשה. אין ספק שהוא נפגע מפיצוץ המטען שעל המחבל המתאבד. נושא החיפוש והמאמץ לגבי סג"מ גולדין יתנהל ללא קשר ובנפרד מהמבצע כולו, הנושא לא ייכלל יחדיו, לא יושפע האחד מן השני, וכבר "נצבעו" כוחות שהוקצו למשימה זו, והוא יהפוך לשילוב שבין עבודת מודיעין ותגובה לממצאים בכוון אחד, ולחיפוש פיזי בשטח שיבוצע על פי ניתוח שטח כזה או אחר. במקביל, בתחום המדיני והבינ"ל, דווקא היערכות צה"ל מחוץ לשטח עזה ועל כן מיעוט החיכוך עם האוכלוסייה, לדעת חלק משרי הממשלה יש בהם משום הקלה באווירה הבינ"ל, ויש מי שטוען, כי מסר שכזה אך הועבר מארה"ב לישראל, כי מעתה יש גיבוי לפעולה צבאית אגרסיבית במקום בו יצטרכו לכך, אך למראית עין, המלל והטונים ידברו ויזכירו את הצורך ההומניטרי, תוך שיוזכר כי ישראל נסוגה לאחור מחיכוך עם האוכלוסייה האזרחית, והיא מגיבה צבאית לאיומי החמאס. במקביל יש גם קולות הטוענים, כי האשפרות שצה"ל נותן לאזרחים לחזור לאזורים ממנו הוא נסוג ושם הם מגלים את ההרס והחורבן, ולמעשה מדובר בחזרה מתודית שכן אין להם להיכן לחזור, לא רק שאין בתים, אלא גם אלו שעומדים על תילם הם ללא מים וללא ביוב וללא חשמל, רובם לא שמישים למגורים, ריח צחנה ותברואה לקויה. לשם לא יחזרו לגור אנשים מבינים בצה"ל, והקריאה להם לחזור היא ריקה מתוכן, אך חושפת אותם לממדי ההרס והמחיר שהם שלמו, נכון התסכול והזעם חיצונית יובעו כלפי ישראל, אך הכעס יצטבר דווקא כלפי החמאס, ולבסוף הוא יתפרץ. בכל מקרה סבורים בצהל, כי בכל עת שצה"ל הפעם יפזר כרוזים ויפנה לאזור לפנותו, ההיענות תהיה גבוה עד מוחלטת, משום שהם שלמו בדם על הזלזול בכך עד כה. הערה אישית, לא לכל הנ"ל אני מסכים, אך אני מדגיש שוב, כי ההיערכות החדשה של צה"ל חזרה בשטחי הכינוס בישראל (שמוזזים אגב מעט יותר מן הגבול ומטווח הפצמ"רים) הם דרישה של צה"ל, ובשום פנים ואופן לא סיום המבצע, מכאן הכול עדין פתוח. |
