עכשיו לא הוסיפו לו את החתימה הקבועה של "יונתן הטרול"... - זה אותו אחד שיש לו כבר עשרות כינויים שבטח חלקם נמחקו על ידי המנהלים. אותי הוא בעיקר מפתיע בכמות היצירתיות שלו לגבי בחירת שמות לניקים (אדון שוקו - אני לא בטוח למי את מתכוונת, אולי...)

למרות שקצב חילוף הניקים שלו מסחרר אז קשה לי תמיד לעקוב, וגם - צריך הודעה עם בשר כדי להיות בטוח שזה הוא...

והבנתי שיש כאן כאלו שעדיין לא קלטו שזה הוא ושהוא טרול, אז חזרתי על זה

לא קשור לקטנוני. אין לי בעיה עם דעות שונות משלי - את רואה שאני מגיב לאנים שבסדר. אבל הוא, ידוע כטרול, וככזה צריך לנסות לגרום לו להפסיק להגיב בדרך שבה הוא מגיב...זה יעבוד רק אם נתעלם ממנו באופן גורף כל הזמן...יוציא לו קצת את הרוח מהמפרשים.

זה לא אומר שאם ברור לי שמדובר בטרול מסויים, שאני לא צריך להזהיר אחרים...

הוא עשה פה טרור תקופה, הציק קשות ואז נעלם לזמן מה ועכשיו נראה שחזר.

אני בהחלט מאמין שאנשים חכמים יבינו מה שכתבתי, בצירוף העובדה שגם המנהלים רצו ורוצים זאת - וייענו לבקשה...

שימי לב גם להודעות שלו שנמחקו כאן היום...

לגבי "התפקיד שלו", ובכן, בדיוק בזה אני חלוק עליך. לגיטימי.

עשיתי את זה, מי שרוצה לקבל, יקבל, ומי שלא - לא. 

אם בביקורת אובייקטיבית עסקינן.

(ובמחשבה שניה... אולי גם את זה? נו שוין)

דו קרב למשל (נועם, שלחי נציג)

אפשר גם הידברות דרך מתווך

אולי תחרות ריצה (כנ"ל)

מתנדבת להיות אחת מהעדים 

(לצורך דו קרב אישה כשרה לעדות)

אקדח?

חרב? 

כידון?

בידיים חשופות?

אה, ונועם, אי אפשר לרשום נקודה, ואז לסמן .

זה לא מסתדר לי, כאילו, אם את רוצה שיהיה נקודה בסוף המשפט 

או שתשימי נקודה או שתכתבי את המילה נקודה

זה כפילות כזאת. סימן קריאה!

השאר לא שווה באמת

מי שראשו נשאר מחובר הוא הצודק. 

שזה עניין של מנהלים - אז הנה, שתי מנהלות חתמו על ההודעה הזאת ואמרו שהיא נכונה - מה שאומר שזה לא ממש קטנוני, כי עובדה ששתי מנהלות גם מסכימות עם זה, ואחרי שכתבת ש"מנהל שכותב זה בסדר".

לגבי די - לצערי, את זאת שהתחלת "לצאת" עלי כאן - אני בסך הכל מגן על עצמי ועל ההודעה שלי. (אגב, מעניין שאמרת למישהו אחר כאן למה לא הגבת בפרטי - שאם עושים את זה מראש פומבי אז גם ההערה צריכה להיות פומבית - ובכן,  גם הטרול מגיב פומבית, אז ההודעה שלי היא פומבית).

נראה לי, במחילה, שלא אני פה הקטנוני.

כל טוב והמשך יום טוב

ציטוט שלך:

ושוב, אם היית מנהל, הייתי חושבת אולי אחרת. אבל אתה לא. וזה מיותר!
 

אז הן לא תורה למשה מסיני, אבל הם המנהלות כאן (או מנהלות על) - ואם הן אמרו שזה בסדר גמור שכתבתי את זה ואפילו כתבה אחת "תודה" - הרי שהן, כמנהלות המקום, רואות את זה בעין יפה והיו עושות כנראה דר כזה בעצמן, ואני עצמי "חסכתי" להן את העבודה. זה שאני לא מנהל לא אומר שאסור להתריע על דבר כזה כאן בפומבי. במיוחד כשיש אנשים שלא יודעים.

לא"יצאת עלי" - רק כתבת בפומבי משהו, שלדעתי, הוא ממש לא נכון עקב עמדת המנהלים כאן, ושעשיתי משהו ראוי מאוד - ולכן זה פגע בי שככה את כותבת "עלי" משהו בפורום. זכותי להיעלב, כמו שזכותי לא לשים עליך (ואני, נראה לי שאנשים יודעים את זה, לא טרול כמו אותו אחד שהמנהלים ממש לא אוהבים אותו ושמגיב כאן בברוטליות, וכו'...וכדבריך, אולי זה נכון במקצת: "כולם יודעים מי הוא" -  אבל לא בניקים השונים שלו)

"זה מטומטם לעשות את זה"? למה, במחילה - מה שאת הערת לי, הוא פחות "מטומטם" ממה שאני כתבתי? אז בא לך ש"ידעו שזה קטנוני"? אוקיי. ולי בא שאנשים ייזהרו מלהגיב לטרול כזה כי אני יודע שזה רק מעמיס על המנהלים (וכבר דיברתי איתם באישי על זה כמה וכמה פעמים). 

ב"הצלחה גם לך.

יום טוב.

טרול זה הגדרה של הפורום, כל פורום לעצמו - ומי שמגדיר את זה, מבחינתי - זה המנהלים. יש אנשים שאני ממש סולד מהם באתר אבל לא מגדיר אותם כטרול ולא "אזהיר" מפניהם - כי באמת אין לי רשות מעצמי לעשות דבר כזה.

במחילה, משל התלמידה והמורה לא שייך בפורום אינטרנטי כזה. 

(לגבי: "לא כמו שכתבת" - כתבתי משפט ברור מאוד וממש לא "רחב" - כתבתי "לא להגיב לטרול **** " - שזה פחות או יותר נוסח מאוד דומה למה שהמנהלים כותבים כאן מפעם לפעם)

את לא צריכה להגיב יום טוב.

אם כבר- תריבו על דברים חשובים,

לא על מי אומר את המילה האחרונה*

* זה גם לא כדאי לך כי הוא תמיד מנצח בזה

ולא כדי "להגיד את המילה האחרונה" - כי העובדה היא (וזה גם סותר את הכוכבית שלך) שהיו כל מיני מקרים עם כל מיני אנשים באתר שעצרתי ולא המשכתי למרות שלכאורה הצד השני "אמר את המילה האחרונה" - פשוט כי כבר חשבתי שאין לי מה להוסיף ומה שהיה לי להגיד אמרתי.

(אה, וכמו שנועם אמרה - זה לא ריב ואני יודע שיש דברים שהיא מסכימה איתי ויש כאלו שלא, ויש כאלו שפשוט אין לה כוח לקרוא כי זה הרבה שורות)

היא מישהו שמדבר בחריפות ברמה מעליבה מדי

זה לא משנה מה יהיו הדיעות שלו

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

כל פעם כשאני מצליח לצאת ממנו, אני מופתע כל פעם מחדש.

ת'אמת, שזה לא בדיוק 'מצליח' אלא שהשם מוציא אותי ממנו.

אבל נשמע מסקרן הנושא

מעצמי אני לא מתייאשת (כנראה) אף פעם

אני יודעת שתמיד יש דרך להשיג את מה שאני רוצה

לפעמים זה לוקח זמן למצוא/ ליישם אותה

מאחרים כן

אני לא נותנת צ'אנס שוב ושוב

אני לא מצפה מאנשים לעשות אחרת ממה שהם תמיד עושים 

לגבי עצמי.

השאלה היא אם זה נכון ו/או מציאותי ומעשי

במילים אחרות

סטנדרטים גבוהים

עצמיים ומאינטרקציה עם הסובבים

באופן מעשי זה אומר לסמוך בעיקר על עצמי

להבין יתרונות/ חסרונות של הסובבים

ולפעול בהתאם 

לפעמים לוקח שנים כדי להבין את עומק הייאוש שאתה מיואש ממישהו אחר..

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)