בס"ד
בשביל להסביר את תשובתי אחזור למשנה במסכת תענית:
"בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר"
הגמרא בדף כ"ט ע"א (סימן לזכור: כ"ט = כאב ט') אומרת כך:
"ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא אמר רבה אמר ר' יוחנן (אותו היום ערב) תשעה באב היה אמר להם הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות חרב הבית בראשונה דכתיב ובחדש החמישי בשבעה לחדש היא שנת תשע עשרה [שנה] למלך נבוכדנצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל ירושלם וישרוף את בית ה' וגו' וכתיב"
מהגמרא אנחנו רואים שמדוע נגזר עלינו החורבן בגלל חטא המרגלים,
ומה הוא חטא המרגלים? שמאסו בארץ חמדה.
וכאן הכל מתקשר לגרוש מגוש קטיף-
גירוש גוש קטיף זה בדיוק מאיסה בארץ חמדה.
באה ממשלת ישראל וחלק נכבד מהעם ואמרו שאין לנו מה לעשות עם גוש קטיף אלא צריך למסור אותו.
לאור זה, נראה לי שזה לא בתם צירוף מקרים שהגרוש יבו מסרנו את חבל ארצנו יצא סמוך לתשעה באב,
אלא זה בא לבדוק האם אנחנו עדיין שקועים עמוק בחטא המרכלים או שמא הפוך וכבר יצאנו ממנו.
זאת גם הסיבה שאנחנו קוראים את פרשת דברים תמיד בשבת שלפני תשעה באב,
שם משה מזכיר לבני ישראל מה קרה בחטא המרגלים וזה מה שגרם לאחר אלפי שנים לחורבן.
לכן לדעתי ישנו קשר עמוק מאוד בין החורבן של בתי המקדש לבין הגרוש של גוש קטיף ויש כאן מקום להשוות.
ולא רק זה, אם עם ישראל יתקן את חטא המרגלים והתיישב בכל ארצו ונחלתו אז ממילא תשעה באב יהפוך להיות יום שמחה ובי המקדש יעמוד בחזרה על תילו.
ולכן, מי שיראה אותי בתשעה באב, אגיד כמידי שנה ביחד עם כל הקינות גם את קינת גוש קטיף כי זה חלק בלתי נפרד מחורבן המקדש.