תכתוב את זה בפורום "זקנים מעל 80"

מן הסתם שכן.. תסבירי

ו.. אין פה פאנץ'..

אני לא חושב שאפשר לשמור על ראש פתוח ששנת הלידה שלך היא 1930.

וגם, מי אמר שזה טוב?

שינוי, זה לא דבר חיובי בהרבה מקרים..

כי להשאר צעיר זה לא טוב.

עצם הרעיון של להשאר באיזה שהוא מקום קצת סותר את השינוי שלהיות צעיר דורש ממני..

ולהיות זקן זה לא טוב.

 כי זה קבעון, עייפות, תלותיות(בחלק מהמקרים)..ועוד

אדם צעיר עושה בחירות בצורה לא שקולה.

הדרישה להיות אדם בוגר מבחינתי מפקיעה את הצעירות שיש באדם.

זה אולי משחק קטנוני של הגדרות - אבל לדעתי חשוב.

המילה "צעיר" ללמוד,לצחוק וכו'.. זה דברים שלא תלויים במושג צעיר או זקן. (תולעת)

אם אני לא "צעיר" - זה אומר שאני מזדקן. ואני לא רוצה להיות כזה.

אני לא רוצה להישאר צעיר 2X

אחריות.

בגרות.

וצעיר נשמע לי כמו משהו מעליב.(מושפע מהצבא)

תודה

תובנות חדשות..

להשפיע - אתה תתבגר בכל מקרה, וגם הגיל יעשה את שלו. אתה כמובן יכול להתעמל ולשמור על אורח חיים בריא וכו' - אבל בסופו של דבר, פיזית, תמיד מתבגרים ובסוף גם מזדקנים...זאת מציאות שקשה לצאת נגדה.

מבחינה נפשית - כל עוד אתה לא לוקה במחלה שנוטלת ממך גם אפשרות זאת, אתה יכול להשתדל תמיד להרגיש רענן, להרגיש יוצר, פורה, מועיל לעולם, פתוח לרעיונות ועוד...זה, לדעתי, כבר לוקח את הזקנה למקום שממנו לא יהיה אכפת לך להיות בו...

אומנם לא נולד ב1930, אלא כמה שנים מאוחר יותר, אבל הוא מספיק מבוגר כדי להתאים לשאלתך - סבא שלי, כיום, לא תגיד פעם:

1. עושה סנפלינג.

2. מידי שנה/שנתיים יוצא לחו"ל לחופשת סקי.

3. משתדל כל שנה, כשיש מספיק שלג, ללכת לסקי בחרמון.

4. עובד עבודה פיזית ומתמידה

5. יש לו רעיונות נהדרים וידיים זהב, והוא לא מפסיק לחדש וליצור (רק בחופש האחרון הוא בנה בבית שלהם נדנדת גן כזאת גדולה, מעץ, שאפשר שלושה אנשים לשבת עליה, ממש יפה - ועוד ועוד).

6. הוא איש שיש לו פתיחות לרעיונות ולכל דבר - יותר מכל מיני צעירים שאני מכיר.

7. ובנוסף לזה יש לו גם את הידע העשיר מעשרות שנות חייו, את הדברים שלמד ויודע, את החוויות שהתנסה ועוד ועוד...

לא סתם אומרים חז"ל שראשי תיבות זקן, זה: זה קנה חוכמה. וד"ל.

שנשאר לך כח במותניך..

אסביר את הרקע להודעה שלי.

דיור מוגן - אדם זקן שוכב במיטה - סיעודי כמעט מלא - כסא גלגלים.

אז יש את סבא שלך..

ויש הרבה סבא שלא יכולים לבנות ספסל בגינה.. אפילו ספל תה לא מסגולים להרים..

בשליטתנו. הרי אני מניח שגם אתה באומרך זאת, לא מתכוון שתרצה להתאבד לפני שתהיה זקן...

גם סבתא שלי, מהצד השני, סיעודית ממש, עם מטפלת זרה - אבל היא עדיין חיה, נושמת, מדברת כמה שהיא זוכרת (ברוך ה' למרות שהזיכרון נפגע, עדיין היא יודעת לדבר ולענות פחות או יותר) - החיים זה מתנה יקרה לפני הכל, ולנו אין זכות ליטול אותם לפני זמנם, אפילו שהם כאילו "שלנו".

אתה יכול להתפלל כל יום לה' שתשאר בריא ולא תהיה סיעודי עד יומך האחרון - זה בערך מה שאתה עושה 3 פעמים ביום בתפילת עמידה בברכת "רפאנו".

זה שאיפתנו בחיים?

אנחנו מנסים לשמור על אנשים בחיים? למה?

באמת - הם סובלים - שואבים המון כוחות מהסובב.

אני יוצא ממש נאצי עכשיו, אבל אני באמת באמת שואל..

למה להשאיר אותם בחיים? הם סובלים. 

כאילו, היום הרפואה מטפלת במקרים האלה.. ומאריכים את החיים שלהם. (זאת הכוונה להשאיר אותם בחיים)

שהם אומרים "אוי ויי" הייתי מקבל שקל.. וכו'..

ב. לא יודע. 

אולי זה מה שמביא אותי להעלות את השרשור הזה.

אולי זה מה שמביא אותי למחשבות ההזויות האלה..

צודקת. לא בטוח שהחיים שלהם שוים.. אבל אולי להם יש סיכוי לשנות.

איזה סיבוב קרה פה הרגע..

(ומעצבן שצריך להגיד שאנחנו רציניים, וזה לא בברירת מחדל שלנו.)

[ אומנם יש מקרים שעל פי התורה והתייעצות ברבנים לא חייבים להאריך בצורה מלאכותית את החיים, אבל בגדול - החיים נועדו כדי לשמור אותם]

בגדול, זה קשור לעובדה שהנשמה והגוף הם לא שלנו, אלא של הקדוש ברוך הוא, והוא, ורק הוא - מחליט מתי הם יחזרו למקומם הראשון, באדמה ובגן עדן...

בנוסף, נראה לי שכל עוד אדם בחיים, תמיד יש תקווה מסויימת כלשהיא שבסוף הוא יצא מהמצב שלו עכשיו, עקב תרופה חדשנית או אני לא יודע מה - ואז הוא יוכל שוב לחיות ולקיים מצוות וכו'...

נאמר "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי". תחשוב על זה.

וכמובן, שדי צריך לבוא לנקודה הזאת מראייה תורנית...

ומה עם אלה שמתאבדים?

ורוצחים?

זה גם הוא החליט?

רוצח - זה עבירה חמורה מאוד, ודינו אכן מוות בידי אדם/בידי שמיים, על העבירה שעשה.

מתאבד - אין לו חלק בגן עדן. יותר חזק מזה, כדי להבין את גודל החומרה של מה שעשה?

אבל לא כאן המקום והזמן לפירוט יתר...

יש צעיר צעיר יש צעיר זקן יש זקן צעיר ויש זקן זקן. מוסכם?

על זה אני אומר בהמשך למה שכתבת.

העולם שייך לצעירים - לפי מה שאת אומרת לזקן צעיר.

צעיר צעיר וצעיר זקן לא יכולים להיות שליטים על העולם. כי הם צעירים. אין נסיון. וכו'.

והזקן זקן - אין לו מה לעשות פה בעולם.

אז צריך להזדקן. בשביל להיות זקן צעיר.

לפי החישוב שלי אצלכם עוד מעט 9, נכון? יפה יפה...

ממוצ"ש מאוחר לכניסת שבת מוקדמת... אבל בתכלס שבת תמיד תהיה בערך 24 וחצי שעות...ככה או ככה.

אין הרבה מוטיבציה להתבגר ולקחת אחריות, כשרואים מה מחכה לנו בסוף...

אבל אין ברירה. חייבים להתאים את עצמינו לגיל. לקחת אחריות בגיל 20 ולדעת לשחרר בגיל 80 ולהוריד הילוך.

להיות צעיר ואז להיות זקן ולא להיות זקן בגיל צעיר

היא למות צעיר...

בוא נאמר שבין שתי הברירות- אני מעדיף להיות זקן

אבל אם אתה כבר חושב על העתיד הרחוק יחסית, חשבת על זה שאחרי שזקנים גם מתים?

אז אולי נאמר "לא רוצה למות!"?

זה הרבה יותר מפחיד, לא?

זה טבעי, אבל בתור אדם ירא שמים, יש לי הרגעה (לפחות לעצמי)- כל העולם הזה הוא רק פרוזדור, מעבר לעולם הבא

אם לא נמות- בשביל מה כל החיים שלנו?

אז לא דחוף למות, יש לנו עוד עבודה כאן, אבל המוות היא התכלית הסופית

"ותשחק ליום אחרון"

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

כל פעם כשאני מצליח לצאת ממנו, אני מופתע כל פעם מחדש.

ת'אמת, שזה לא בדיוק 'מצליח' אלא שהשם מוציא אותי ממנו.

אבל נשמע מסקרן הנושא

מעצמי אני לא מתייאשת (כנראה) אף פעם

אני יודעת שתמיד יש דרך להשיג את מה שאני רוצה

לפעמים זה לוקח זמן למצוא/ ליישם אותה

מאחרים כן

אני לא נותנת צ'אנס שוב ושוב

אני לא מצפה מאנשים לעשות אחרת ממה שהם תמיד עושים 

לגבי עצמי.

השאלה היא אם זה נכון ו/או מציאותי ומעשי

במילים אחרות

סטנדרטים גבוהים

עצמיים ומאינטרקציה עם הסובבים

באופן מעשי זה אומר לסמוך בעיקר על עצמי

להבין יתרונות/ חסרונות של הסובבים

ולפעול בהתאם 

לפעמים לוקח שנים כדי להבין את עומק הייאוש שאתה מיואש ממישהו אחר..

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)