גם אם תצליח למעוך לגמרי את החמאס, לשלול ממנו נשק, להרוג את כל מנהיגיו- לא תוכל לעצור את הרוח הישמעאלית 

הנלחמת בישראל ונאבקת עימו על הארץ, יש כאן מלחמה לא על היהדות אלא על א"י, ולישמעאל שיש לו זכות, ריקה אמנם

בגלל בריתו הריקנית(ועיין בסיפא זוהר וארא שגם מביא הרמב"ן). מכיוון שהמלחמה כאן היא על מי הוא בן הברית הראוי לרשת

את הארץ- לא ננצח בכוח הזרוע, גם אם קולנו קול יעקב וידינו ידי עשיו, שכאן אנו נדרשים למלחמה כנגד ישמעאל ולא נגד עשיו.

הדרך היחידה היא להוכיח בחיינו שאנו בני יצחק, בן אברהם ולנו ניתנה הארץ, וכאשר נעשה את זה, יקבלו זאת גם הישמעאלים,

שהרי ישמעאל איננו רשע ואף עשה תשובה בסוף ימיו. לכן- גם השפלה לא תמנע מהם להמשיך לנסות לפגוע בנו. רק התחזקות

שלנו ואחיזה במידותיהם של יצחק ואברהם ינצחו את המלחמה הזו.

שהקליפות מוותרות כל-כך מהר, "ברגע שישראל חוזרים לארצם", זה כמו שתגיד, שכשיהודי חוזר בתשובה 

ישר מתבטל כוח הקליפות מעליו, זה נכון, אבל לא אומר שהקליפה "מוותרת" וצריך לזכך את הקליפה בכל מקרה.

ככה אני הבנתי. 

וזה לא קשור רק לחשבונות רוחניים- אין עם שניתן לדכא אותו באמת, ואין מי שמוכן לוותר על הבית שלו בכזו קלות,

השפלה והכנעה הן פיתרון זמני ולא ממצה, שבעיקרו יביא למלחמה גדולה, יותר נכון וראוי יהיה לעשות תשובה.

הצורה שבה הארגונים הללו עובדים לא מאפשרת לתת להם נוק-אאוט, וגם אם תגרש, הם ימשיכו לתקוף מבחוץ.

הדרך היהודית לעשות את זה, מופיעה ברמב"ם- לקרוא לשלום. 

כבר כתבתי את זה כאן בעבר-

מי שמוכן לקבל על עצמו מלכות ישראל בארץ - נשאר,

מי שלא מוכן לקבל על עצמו מלכות ישראל - מסולק,

ומי שמתנגד לסילוק - למיתה. 

כאשר עם ישראל יהיה מוכן לקבל על עצמו עול מלכות שמיים ולנהוג כך עם הגויים היושבים בארץ, אז יהיה פיתרון

אמיתי למצב. כי אחרת אתה רק יוצר עוד אויבים בכל סבב, מי שלא נתת לו לבחור להישאר, פשוט יתעב אותך וילחם

נגדך.בסבב הבא. 

מה התנאים של הקריאה לשלום הזו? 

(לא אוטונומיה מדינית- זה בטוח) 

ואם הם לא מקבלים את הקריאה ויוצאים עלינו למלחמה- 

אז--- מה כתוב ברמב"ם שם שצריך לעשות? 

(כן, כן. זה ההלכה. וכן- זה ריאלי. הלכות זה לא אוטופיה.) 

מי שנלחם בנו - למיתה. הרי כתבתי את זה שם בפירוש.

אני התנגדתי? לא, רק התנגדתי לניסיון לנצח בכוח הזרוע במקום להבין שהשורש הוא הרוח, אין משמעות לכוח

ללא הרוח, והרוח היחידה שתנצח במלחמה הזו - היא רוח גבורתו של יצחק, שעליה אנחנו נשענים במלחמה הזו.

הכנעה סתמית של הישמעאלים בארץ אולי תיתן הפוגה זמנית, אבל היא לא תשובה, זו בדיוק הבעיה בטרור.

ואם שמת לב, גם כלפי הרבנים רשמתי "אולי"..

אז אני מבין שאתה יוצא להתגונן לחבר שלך. אבל שכחת את הרבנים.

וכן, מי יודע היום מה זה קליפת ישמעל?

"מי היום יודע מה זה קליפת ישמעל" - כוונתי שיש יחידים שיודעים - ויש להם מזה השלכה מעשית..

מה מכל הדיבורים האלה מוביל מי מאתנו לאיזה השלכה מעשית כל שהיא..

אולי למחשבה, או לסגנון מחשבה אחר. שלדעתי, משמעותו קטנה אם הוא רק במחשבה.

עשיית תשובה פה זה לא מצד "אנחנו עם ה' והוא יעזור לנו"- פה זו בדיוק הנקודה שאנחנו פותרים ע"י עשיית

תשובה.

הרבה פעמים אנחנו אומרים לעשות תשובה, כי זה בטוח מועיל לשפר את הדברים, כאן - זה הפיתרון עצמו,

לא כמשהו שיגרום לה' לעזור לנו, אלא כתשובה לקיטרוג של ישמעאל.

כאן תשובה היא הפיתרון ולא רק כלי עזר.

זה שמישהו לא רואה קליפות ולא מתחוללים לידו ניסים, לא אומר שאין לו מסספיק שכל וסיעתא דשמיא כדי להתעסק במושגים מורכבים.

אם אתה חושב שהשכל שלך חלש מכדי להתעסק בעניינים מורכבים-אל תתעסק בהם.

למה אתה מפחד שאנשים יתעסקו בדברים גבוהים?

מילא אם היית אמר שהם ניגשים לא נכון לדברים הגבוהים ומציע אלטרנטיבה, היה אפשר לקבל את זה.

עיסוק במושכלות כשאינך בשל לא רק שלא מעיל אלא מזיק. 

ובטח אם אתה מנסה למכור את ההבנה שלך לרבים..

למעשה, למדתי על זה לא מזמן.

אין מלכות ישמעאל, ומלבד האבן-עזרא שנחלק בחריפות, אף אחד לא מחשיב את הכנעת ישמעאל כחלק מתהליך הגאולה,

ישמעאל אינו אויב של ישראל במהות, עשיו הוא הניגוד של ישראל במהות. 

המלחמה בעשיו היא מלחמה על הצביון הישראלי, זו המלחמה בנצרות שמבקשת לטעון "אנחנו ישראל החדש" והישן נעזב,

ולכן המלחמה שלנו איתם היא חריפה בהחלט והיא מלחמת הרוח. אבל ישמעאל איננו אויב, עשיו מצליח לשרבב את ראשו

אולי ע"י חושים בן דן למערת המכפלה, אבל ישמעאל נקבר עם אבותיו לאחר שעשה תשובה. יש לנו את רבי ישמעאל כהן

גדול, לא סתם נקרא ילד ועוד כהן בשם שכזה, לא מצינו שקוראים על שם רשעים.

נפילת עשיו היא חלק מהגאולה הישראלית, כי עד שלא נגבור על עשיו אנחנו נמצאים במלחמת רוח, המלחמה עם ישמעאל

היא מלחמה על א"י. זה לא טריטוריאלי במובן הבסיסי של המילה- זו מלחמה על הזכות בארץ אברהם, וישמעאל טוען

ובצדק, שגם הוא בן אברהם וגם לו זכות בארץ הזו. למעשה - במהלך 2000 שנות ריקנות הארץ, הוא זכה בה, וכפי שכותב

הזוהר היה זה בין היתר בשביל למצות את זכותו של ישמעאל- ברית ריקנית שקיבלה ארץ ריקנית. אבל ישראל עצמו לא

מוכיח שהוא בן ברית אברהם, שהוא יצחק, בן הגבירה, ומתנהג כבן השיפחה ומבזה את עצמו. ולכן יש מקום לישמעאל

לקטרג. בתחילת כיבוש הארץ הערבים פחדו וברחו, בכיבוש שטחי איו"ש ומערת המכפלה, ערבים השתחוו בפני עם ישראל

שעבר בכוחותיו הצבאיים ואמרו "הנה אדוני הארץ חוזרים" - רק שאח"כ הם גילו ששחכנו בעצמנו שהארץ הזו היא שלנו.

ואז יש מקום לקטרג- מה הם טובים יותר, מה שווה הברית שלהם, הרי עזבו אותה ורבים מתכחשים לה. 

אחד מכתבי החדשות לענייני ערבים(סליחה שאני לא זוכר את שמו) מספר שתמיד היה ביחס טוב עם האוכלוסייה הערבית, 

אבל אחרי שהוא חזר בתשובה הם התייחסו אליו אחרת, בצורה מכובדת יותר, כשהוא שאל למה הם אמרו לו שזה קשור 

לעובדה שהוא חזר להיות בן אברהם ועכשיו הוא אדון הארץ. הערבים יודעים היטב כי הארץ שייכת ליצחק. גם נסראללה 

אם אני לא טועה נאם בזמנו, ואמר שהארץ שייכת ליהודים, אבל זה לא יהודים, יהודים הולכים בצניעות, יהודים מתפללים, 

האנשים הללו לא היו מבחינתם יהודים אלא נציגי תרבות המערב- אויבת העולם הערבי(הערבים והנוצרים אוהבים לריב,

כל ההיסטוריה הם עושים את זה...)

הוויכוח הוא למי שייכת הארץ, וגם הם יודעים שהארץ שייכת ל"יהוד" הבעיה היא שהם כבר לא מזהים בנו את ה"יהוד" וכאן

מתחילה המלחמה. אין אצלם הבנה של "ישראל שחטא ישראל הוא" תפיסת החומר שלהם חזקה מדי, כגויים מכדי להבין 

שיש מציאות שכזו, אבל הם טוענים ובצדק שאין לנו זכות, אם אנחנו עם ישראל- אז מגיעה לנו א"י, ואם לא,אז למי שייכת 

הארץ כל עוד ישראל לא חזרו? לישמעאל, בן אברהם. 

הסברתי את עצמי היטב? זה שיעור ששמעתי שבוע לפני ט' באב על משמעות ישמעאל במהלך הגאולה.

איך אנחנו כיהודים מאמינים תופסים זאת, ומנגד תפיסתו של האויב האיסלמי-ערבי (ועל אף שזאת הכללה רחבה).

יתכן באמת שהמלחמה עם ישמעל אינה חלק מתהליך הגאולה (אם כי אני באופן אישי מאמין שכל אירוע/צרה שפוקדת את עם ישראל היא חלק מתהליך שנועד/מסוגל ל'התניע' את הגאולה).

מנגד אני חושב שאתה מפספס את הדברים הדי מפורשים של האויב בענייננו. גם היסטורית, הזעם שהופנה כלפינו היה קיים עוד בטרם מישהו האמין שתקום כאן מדינה.

ותמיד הפיתרון לא נמצא במישור השטחי, אלא במישור הפנימי, וכל זמן שהתיקון במישור הפנימי לא נעשה, התיקון

במישור החיצוני נמצא בסכנה, שמהמישור הפנימי תיפתח הרעה. נכון, הרבה פעמים כדי לתקן לא ניתן מיד להגיע לשורש

הנקודה, וצריך לעבור מישור מישור, אבל זה בדיוק כמו המנהרות- נניח שהצלחת לנצח "למעלה" - יש מנהרות למטה

שרק מחכות לפרוץ, ואם לא תזהה את זה ולא תראה את זה- הן יצליחו.

כולם מסכימים שכל אירוע וצרה של עמ"י הוא חלק מתהליך הגאולה, הכול הוא חלק מתהליך הגאולה ואין אף פרט שלא

נמצא בכלל זה, אבל לא הכול מוכרח. מוכרחת להיות נפילה לעשיו, אבל לא מוכרחת להיות נפילה לישמעאל, "ועלו

מושיעים להר שעיר, לשפוט את הר עשיו" לא מתפללים בשום מקום על לשפוט את הר ישמעאל... 

האויב הישמעאלי כמעט ולא קיים עד לתחילת העלייה הישראלית לארץ, יחסית, חיו יהודים בארצות ערב באופן מעורר

כבוד לעומת אחיהם האשכנזים. נכון, לא תמיד החיים היו קלים גם ליהודי ערב, אבל זה לא דומה בכלל לרדיפות הנוצריות

של אירופה. התחלת המאבק שלנו עם ישמעאל הוא בתחילת חזרתנו לארץ - בדיוק כפי שכתוב בזוהר וארא. הסטורית,

שנאה ירדה לעולם בסיני, גם ישמעאל בכלל זה. אבל ישמעאל הוא אכן סוג של אח חורג שנלחם על ירושתו של אבא בעוד

עשיו רוצה להיות ישראל במקום יעקב. מלחמות שונות מגיעות ממקומות שונים, למעשה, הישמעאלים אינם האויב, כי אם

בת-אדום, כפי שנזכרנו לפני שבועיים בערך בט' באב. נכון- כרגע אנחנו נמצאים במאבק מול הישמעאלים, וזה חלק

מהתהליך, אבל צריך להכיר את השורשים הפועלים, כי גם אם הם לא יודעים את זה או אומרים את זה, זה בסופו של

דבר מה שמתרחש לנו מול העיניים. ואפילו הגדלתי לעשות והבאתי דוגמאות לכך שהם מבינים את זה.

המלחמה האמיתית של הערבים היום היא לא כנגדנו, אנחנו משמשמים בעיקר כ"שעיר לעזאזל" שמאפשר להם לעשות

כאוות רוחם ולצעוק "ישראל עשתה כך וכך" וכול העולם ישר ילך לבדוק מה בדיוק ישראל עשתה ולמה, ואם זה מוסרי, 

רוב העולם הערבי היום נמצא במלחמה עם התרבות המערבית, השלטונות הדתיים וההנהגה הדתית מבקשים להילחם 

בתרבות המערב, מה לעשות, שישראל כעצם בגרון המזרח תיכוני היא המקום המערבי ביותר בסביבה, אז שונאים אותנו,

יופי להם, הבעיה האמיתית שלהם היא עם ארה"ב ואירופה, משם מגיעה כל התרבות בה הם נלחמים- מלחמת הרוח של

ערב היא במערב, לא בישראל, הבעיה שישראל מתעקשת להישאר מערבית ו"נאורה", במקום לחזור לישראליות, אז

הערבים נלחמים בנו, תוסיף את זה לוויכוח על ירושת הארץ- וקיבלת מצב מדיני מסובך...

מעולם לא אמרתי שלא להכות בחוזקה ובצורה תקיפה את כל הקמים עלינו.

אמרתי שגם אם נעשה את זה- בלי להיות במקום הנכון, אולי נעזור לתסמין של הבעיה, אבל לא לשורש.

אולי נוריד את החום אבל לא נפתור את המחלה. 

וצריך להכות בחוזקה, ואסור להתעצל במיגור הרע ועדיין לא שם טמונה הבעיה שלנו - אלו שני מישורים שונים.

זה שאתה חושב כך לא משנה הרבה מבחינתי, מקורות ישראל משנים, שינוי פנימי שלנו בטוח משנה את העולם כולו,

ובטח ובטח במקום הזה שבו אנחנו מדברים על מלחמה עם ישמעאל, עלינו להבין בדיוק מול מי אנחנו נלחמים ועל מה.

כאשר אנחנו מבינים את זה אנחנו גם רואים שלא בכוח הזרוע בלבד אפשר לנצח את המלחמה הזו ולא סתם היא

מתחוללת אצלינו בתקופה הזו, כבר ידעו וכתבו רבותינו כי כך יהיה עוד לפני שיצאנו לגלות. אז מה? נקבור את הראש 

בחול כי לחסדי זה לא נראה? הם רוצים בעלות על הארץ כי זו גם ארץ אביהם, וגם להם יש זכות, כפי שהבאתי מהזוהר,

ורק כאשר לנו תהיה הזכות הגדולה יותר לא רק מצד הסגולה אלא מצד הבחירה - הם יקבלו אותנו, הם דורשים מאיתנו

למלא את ייעודנו - ועד שלא נעשה כך, נמצא את עצמנו נאבקים בהם על הארץ שקיבלנו רק בגלל הייעוד הזה. חלק 

מהייעוד הוא מיגר הרע, באומות, במעשים במחשבות ובהנהגות החברתיות כולן.

אתה מתבלבל כאן ידידי- החברה ה"אתאיסטית" איננה חברה, אחוזים מעטים בעולם הם אתאיסטים ונהוג להכליל

בקבוצה זו גם דואיסתים ושאר מיני פיקנטריה.רוב העולם המערבי מגדיר את עצמו כנוצרי, מאמין בפגר ומשתחווה לו,

האתאיזם איננו חזק היום כפי שהיית חושב. החברה המערבית מושתת על ערכי הנצרות, אמנם עם ליברליות קצת

מורחבת, אבל על עקרונותיה ושיטתה של הנצרות בתפיסת העולם- מי שטען שהאלוהים(שם ע"ז כמובן) מת, הוא

הבסיס לטענה כי הוא לא רלוונטי וחסר שייכות שהוא יצווה ושם הארס היותר גדול.

ממליץ לך לקרוא את כתבי הרב זצ"ל בעניין הנוצרים, אולי תגלה דברים מפתיעים.

השיעור המרכזי שעסק במלכות ישמעאל ותפקידם בדור הגאולה הוא של הרב שטיינברגר

הבאתי מקורות נוספים להרחבה, הזוהר שמובא ברמב"ן(עתידין בני ישראל...) מסוף וארא, וכו'...

תבדיל בין טענות של היום לבין מה שמתרחש בפועל, כי כשהגענו לכאן הם קיבלו את זה והסובלים העיקריים מפרעות

היו העולים ללא עול תורה ומצוות. 

ברגע שבו המדינה היא חילונית הם נלחמים בשליטתה בארץ. לא בך באופן ספציפי, אלא בך כאזרח במדינה הזו, שאין

לה זיקה לארץ מצד הבחירה שבה שזה כל מה שמסוגלים העמים לתפוס, כי אין אצלם הבנה של צד סגולה.

טעות תגיד למישהו אחר- לא כולם מחשיבים את ישמעאל כמלכות, אך אחד מלבד הראב"ע לא מחשיב כאחת מ4

מלכויות שהן הכרח שיפלו לפני שתגיע הגאולה.

בפנימיות ח"ו שעשיו הוא קרוב אלינו, הוא עשיו הוא כולו קליפה, אם אתה רוצה להיכנס לפנימיות. אין איזכור לתשובה

שעשה עשיו והמקסימום שמוזכר הוא שחושים בן דן ערף את ראשו כשקברו את יעקב במערת המכפלה, ורק ראשו נכנס,

כך שהכי רחוק שניתן לומר הוא שיש לו שייכות קטנה כזו. בעוד ישמעאל מת מיתת צדיקים וזכה להיקבר בכבוד לאחר

שעשה תשובה. ועוד שזכה לניסים ונקראו אחריו מגדולי ישראל ולא מצינו שקראו עשיו לאף אחד.

אז בפועל - עשיו הוא האויב וישמעאל הוא לא.

והלכה- עשיו שונא ליעקב. גמרא מפורשת.

אבל אתה לא מכיר את החברה הזו מבפנים, אתה לא יודע מה באמת קורה ומה תופס או לא.

למעשה אנחנו צריכים לשמוח בהיחלשות הנצרות, זה בדיוק השלב הבריא שבו מתחילים גם באומות להתנער מהאלילות

ועוברים לשלב הביניים(תקופת המעבר), רק אחרי שיעזבו את האלילות יוכלו לשמוע באמת את הדרכתו של הקב"ה וללכת

עימו ויוכלו להתקיים הנבואות. אל תדאג- הנוצרים לא מוותרים בכזו קלות, עם 40 קהילות מסיון בארץ, מאות אם לא אלפי

מיסיונרים משוטטים, קרנות ממומנות, הם דואגים לעשות כמיטב יכולתם. 

יכול להיות שיש עוד שיטות ויכול להיות שאני טועה, ככה אני רואה את זה, ככה למדתי את הסוגיא וככה הבנתי מרבותיי.

על איזה חלק אתה רוצה לדבר? על העדיפות של כפירה על ע"ז או על החלק של המיסיון?

1. אם קראת את מה שאמרתי - אני מבין שעדיף הומניזם על נצרות, ולכן זה לא בעיה אמיתית, כי אם שלב מעבר

שנועד להכשיר את השטח לקראת התעוררות- אותו עיקרון שמופיע ב"לתקופת המעבר" של הרב זצ"ל.

2. ההומניזם המודרני הוא תוצאת התפיסות הנוצריות וכביכול סוג של נובע מהן, לאחר שהרגו את האלוהים שלהם הם

שמו את האדם במרכז, אמנם הנצרות הקתולית עוד מנסה להגיד שיש ציווים כלשהם שהם בעיקר ציווי המוסר שעל פיהם

כדאי לחיות, אבל ברצינות- מי מקשיב לאלוהים שמת בעולם שהוא עצמו ברא? הוא שווה הקשבה בכלל? מכאן מתחיל

שורש התאיזם וגם ההומניזם המודרני שמוציא את הציווי העליון מהמרכז לטובת האדם ו"אופנות המוסר" שלו.

אל תסתכל על המריונטות, תסתכל מי מושך בחוטים, רפורמים ונוצרים הם הקבוצות המשחקות, תבדוק מי ממן,

מי מסבסד, מי תומך בדברים הללו- ותגלה את פרצופם האמיתי של השחקנים הנסתרים במגרש.

נוח להם להיות נסתרים. 

והרפורמים שיונקים מההומניזם, אין לזה קשר לנצרות.

מה שכתבת שההומניזם הוא שלב מעבר, אינני מסכים, זו תורה חדשה. זו תורה ששואפת את ערכיה מלבו ה'ישר כביכול' של האדם. הנצרות בכל זאת מאמינה בא-לוקים גם אם הוא בצורה של אדם ודורש פחות ציווים, עדיין הם מאמינים בפיקוד אלוקי. לעומת הומניסטים שנסוגו אחור, ולא מאמינים בסמכות א-לוקית ורוחנית.

אמנם ההריסה היא לצורך בנית שלב כדברי הרב קוק זצ"ל.

הנצרות מאמינה באלוהים בצורה של אדם? לא - היא מאמינה באלוהים אנושי! תקרא את ריה"ל, הוא כותב זאת מדהים

בכוזרי(ולא שהוא צריך מחמאות ממני), "נביא בנגלה ואלוה שולח נביאים בנסתר" - זו כפירת הנצרות, הגשמה.

ואותו הם הרגו, אותו אלוהים נצלב על המוקד- ומהרגע שהוא נהרג הוא גאל את כל המאמינים בו(כן, אהה) - זו נצרות,

מבחינתם- העולם הבא כבר כאן, לא עוד שכר ועונש, לא עוד ציווים מעשיים. 

הדרך קצרה מהריגתו של האלוהים להמלכת האדם-

the king is dead, all hail the new king!

הלזה אתה קורא הומניזם? זוי פשיטת רגלה של הנצרות, ואפילו הכי- הרוב המוחלט עדיין "נוצרי".

ההומניסטים אינם אויבי הנצרות, כי אם ממשיכי קו חשיבתה ודרכה, רק לאחר שוויתרו על העבודה הזרה שלהם, 

הם כופרים בכוח העליון, אבל מכירים ב"ישרות האדם" ומשם, מכיוון שיודע כל אדם ש"אין צדיק בארץ" - כל אחד

מתיר לעצמו את סטיותיו וכל אחד יודע כי השקר הגדול הוא להאמין באמת, שיש להאמין ביושר האדם, כי הרי הוא

יעיד על עצמו שאינו ישר. לכן גם מעבודה זרה זו כבר לא נשאר הרבה מעצם תחילתה, וניתן לחזור ולהגיד בענינה-

לא פנו האומות לע"ז זו אלא להתיר לעצמם..." כי הרי מי מאמין באמת באדם? אותם הומניסטים הרי לא מאמינים

באמת בישרות האדם, שאם כן הרי כל מה שאדם יכול לחשוב הוא ישר- וחזרנו לפוסט-מודרניזם היפה של "אני צודק

כולם טועים", למה? ככה! ואל תשאלו שאלות. אז הטענות ההומניסטיות נועדו לדבר אחד בלבד- לאפשר לכל אחד

ואחת לעשות כרצונם.

גם הרפורמים אינם כי אם תלמידי הנצרות, הרי הנוצרים היו הרפורמים הראשונים, אותה גברת בשינוי אדרת, 

הנוצרים באו לבטל את המצוות המעשיות, להציג "יהדות חדשה", אה כן, באירופאית זה נקרא רפורמה...

עשיו מבקש לקבל את חלק אחיו, להתהדר בנוצות לא לו- ולהיקרא ישראל, לקבל את ברכת הבכורה מיצחק - הוא

אויבנו ברוח, והוא מבקש להשמידנו, ולא בגוף- אלא ברוח. הוא שולח את המיסיון, הוא מביא את ההומניזם ותרבות

החופש המערבית, הוא קול הרפורמה. הכל אותו שורש, רק ענפים שונים, כשמעל הכול- ומעבר לראייתנו הדלה,

יושבת הנצרות, ממנת, טורחת ומשקיעה, ב"יהדות משיחית" ו"קרן לידידות", בתיירים אסייאתים שנשלחים לאחר

קורסים בכנסיות, כן, אלו הנוצרים, אלו האדומים, והם ממנים ומשקיעים בכל הנושאים הללו, כסף אירופאי נוצרי.

תקרא לזה איך שתרצה- אני אמשיך לקרוא לזה עשיו, וגולת הכותרת שלו היא הנצרות, גם אם היום יש התחזקות

של "בנותיה"... 

של ההומניות היא הנצרות

ההומניות היא לא שלב האדם ישר

אלא שהערך העליון הוא האדם

יש כמה מצוות להומניות שהעובר עליהם דינו כפושע נגד האנושות

ויש כמה אנשים שאפילו התיישבו לכתוב הלכות בנושא

לעשות את האדם לאלוהים זה דבר נוצרי, אז הנצרות עשתה את זה לאדם אחד, וההומניות הפכה את כל בני האדם לאלוהים, וכל זה בלי הגיון אפילו, כי הרי הם לא מאמינים ברוחניות, אלא מן גזירת הכתוב כזאת, שאסור לפגוע בבני אדם וזה הערך העליון ביותר

זה לא נצרות, אבל זה יונק מנצרות, וצמח על מצע הנצרות

לענ"ד

ההומניזם המודרני הוא בן בית של הנצרות.

הנצרות הוציאה את האלוהים מהמשוואה, היא הרגה אותו,

החלל הפנוי הנשאר היה חייב להיתפס,

שנים החלל הזה נתפס ע"י הכנסייה והאפיפיור

היום המקום מתחיל להיתפס ע"י האדם

הצד השווה שבשניהם ששניהם מסתמכים על אותה נקודה של הריגת האלוהים.

ההומניזם לא יכל להגיע לפני כן, כי היו לו אלילים רבים מדי.

ההומניזם המודרני כולו מסתמך על אבני היסוד האמוניות של הנצרות,

הוא רק מכתיר את האדם ולא את הכנסייה.

הכנסייה היא רק צורה אחת שבה לבשה הנצרות צורה,

אין חובה בכנסייה לפי הפגר, למעשה, אין חובה בכלום,

מלבד ווידוי, ולפי הבשורות שהגיעו אחריו- גם אמונה בפגר.

כי אתה מעולם לא למדת נצרות, לא קראת ולא שמעת אוונגליסט, כנראה.

נכון- ככה לימדו אותך, שילוש, האב הבן ורוח הקודש(יאק...) אבל מה ששחכו ללמד אותך הוא פשוט מאוד-

הם מאמינים שהכל אחד- לא שילוש כפי שאתה חושב, אלא שאותו האיש יש"ו, הפגר, היה שלושתם בעצמו,

בגלל זה הבאתי את ריה"ל בתחילת הכוזרי, "נביא בנגלה ואלוה שולח נביאים בנסתר", ככה מתאר הנוצרי 

את אמונתו בפגר, וזו האמת המרה של מרבית הכנסיות. ישנן כמה כנסיות בודדות שאכן ביצעו חלוקה מסויימת, 

בתקופות מאוד מאוחרות של הנצרות, אבל מה לעשות, הנצרות הבסיסית והאיתנה הפכה את האלוהים לאדם,

והגדילה לעשות בהריגתו. 

הרי לך שיעור בסיסי בנצרות- דע מה הארס המנטף בה, כפי שכותב הרב זצ"ל, כי יש פה ארס עצמי עצום של

עקירת כל יושר פנימי. אתה מבין ידידי- האשמה כלפינו לא הייתה מעולם הריגת נביא, אלא הריגת האלוהים עצמו,

וזו שנאה גדולה.

כך זו אמיתתה של הנצרות, וזה שלא לימדו אותך זו עבודה טובה של משרד החינוך, אתה יכול להודות לו.

נמשיך ברשותך-

מה קרה לפגר? כיצד הוא נהרג? הוא הקריב את עצמו למען שיחרור העולם, כך מאמינים הנוצרים, הוא בא

לגאול את העולם ועשה זאת בנתינת עצמו לצליבה, ובכך, שיחרר את כל המחויבויות של האנושות כלפיו, מלבד

אמונה אחת, בפגר. כל מי שמאמין בפגר הוא יזכה לחיי הנצח המענגים ומי שיעז לכפור בו ייענש עד קץ הימים.

הפגר שהקריב את עצמו למענם, עלה על עמוד הצליבה, ובגלל אמונתם בו- הוא יצילם מתהומות השאול, לא

משנה מה הם יעשו, רק ווידוי נצרך וכל מעשייך כלא היו.

הנצרות לקחה את האלוהים והרגה אותו, היא המליכה במקומו את הכנסייה, האפיפיורות, כביכול כמי שיוכל לנווט

את הדרך הנכונה והטובה, אין ציווי מעשי יותר, כי למעשים כבר אין משמעות, רק אמונה בפגר משמעותית.

נכון, יש להם עדיין אמונה שיש דברים שהתקבלו מלמעלה, בצורה אלילית כמובן. לדוג' - אסור לקרוא את החלטות

וועדות הכמורה העליונות, גם לא בענייני רכוש כי הן "נכתבו ברוח הקודש" ולכן אסור שעין של אדם פשוט תראה אותם.

זה עושה הרבה צרות בבית המשפט כשקונים מקום מכנסייה, בטח במקומות טעונים כמו הרובע היהודי

המתחדש. אבל אין אלוהים יותר מבחינת הנוצרים, וזה רק עניין של זמן עד שהם המליכו את האדם על מלאכת

ההנהגה העולמית

השיטה הנוצרית היא ההגשמה וכך היא התחילה, במזרח הרחוק היא התחילה להשתנות כדי להתאים את עצמה,

כפי שהיא עשתה פעמים רבות במהלך ההתקדמות שלה למה שהיא כיום, ובאמת מוצאים שם השפעות גדולות

של השיטות המזרחיות גם על התפיסה הנוצרית של מי שחי שם.

השיטה הנוצרית בבסיסה, בתיאורה את המאורעות של יש"ו הפגר, ובהוראתה מתייחסת אליו כאלו האלוהים עצמו,

שלבש גוף בשר ודם בעולמו והם משתחווים לו, והם מאמינים בו באמת ובתמים בצורה הזו.

זה הבסיס - ואותו, את יש"ו הפגר, שהוא למעשה מבחינתם אלוהים עלי אדמות, הם הרגו.

הם לא "לא מאמינים בשום דבר אלוהי ורוחני" אבל הם בהחלט ניקו את הציווי האלוקי מתוכן, כי אם אלוקים

מת, למה להקשיב לו? אז במשך שנים דאגה הכנסייה שהלימודים יהיו דרכה בלבד וכל דבר שהיה שונה

משיטתה הוצא להורג(ר"ע גלילאו גלילאי) ולכן גם נוצרה התפיסה המזעזעת של דת נגד מדע, כי הכנסיה 

ניסתה לשלוט במדע שיגיד רק מה שמתאים לה. עם המהפכות השונות באירופה, כוחה של הכנסיה נחלש,

ולכן היא שינתה צורה, לא עוד אינקוויזציות ומסעי צלב עקובים מדם, אלא דיבור על אהבה וטוב אינסופיים לכל

המאמינים בפגר.

ככל שהזמן התקדם גם האנשים התקדמו ורוחות שונות כמו תנועת הרומנטיקה והתנועות הלאומיות התחילו

לתפוס צורה ומקום בעולמנו, והנצרות המשיכה איתן ושינתה את עצמה כפי צרכי הדורות.

ההומניזם המודרני הוא רק פועל יוצא של תפיסת הכנסיה על המתנערים ממנה, כי לאחר שהרחיקו מעליהם

את עול הכנסייה כל שנשאר להם הוא האדם להאמין בו.

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז וגרורותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

כל פעם כשאני מצליח לצאת ממנו, אני מופתע כל פעם מחדש.

ת'אמת, שזה לא בדיוק 'מצליח' אלא שהשם מוציא אותי ממנו.

אבל נשמע מסקרן הנושא

מעצמי אני לא מתייאשת (כנראה) אף פעם

אני יודעת שתמיד יש דרך להשיג את מה שאני רוצה

לפעמים זה לוקח זמן למצוא/ ליישם אותה

מאחרים כן

אני לא נותנת צ'אנס שוב ושוב

אני לא מצפה מאנשים לעשות אחרת ממה שהם תמיד עושים 

לגבי עצמי.

השאלה היא אם זה נכון ו/או מציאותי ומעשי

במילים אחרות

סטנדרטים גבוהים

עצמיים ומאינטרקציה עם הסובבים

באופן מעשי זה אומר לסמוך בעיקר על עצמי

להבין יתרונות/ חסרונות של הסובבים

ולפעול בהתאם 

לפעמים לוקח שנים כדי להבין את עומק הייאוש שאתה מיואש ממישהו אחר..

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)