סליחה נועם, אבל זה שיר עגבים!

ממש על גבול הפדופיליה!

ותמים.

כשזה מבוגרים שכותבים שיר שלם של רגשות שלהם עם מוטיבים של ילדים זה כבר לא כל כך תמים וחמוד.

בקשר לזה שזה כתב של ערוץ הילדים- זה לא אומר לי כלום, אני מנסה להיזהר מלצרוך את התרבות הישראלית החילונית  וכשאני כן צורכת אותה אז אני עושה את זה עם ביקורת וזהירות. הרבה ממנה היא תת תרבות מעוותת.

ובכלל יש בשנים האחרונות יותר מידי שירים על מה איבדנו ולא בשביל מה איבדנו. אני לא מופתעת. רבים מהישראלים איבדו את הדרך ושכחו על מה הם נלחמים, הם רוצים רק שקט....

(או של כאלה שבוחרים להדחיק את הרגשות שהיו להם אז).

אני לא אוהבת שאומרים על החיילים שהם בסה"כ ילדים, כי אני חושבת שזה יכול להפחית את המורל ואת הגאווה שצריכה להיות לנו כשאנחנו רואים חייל בצבא ההגנה לישראל.

אם כי, בסופו של דבר לכל חייל יש אמא, אבא ומשפחה שלמה - שבשבילה הוא רק ילד קטן.

את שוכחת שאצל הזמרים אין את הנסיון עקיפה של הנושאים האלה שאת עושה כל הזמן מעצם היותך דתיה

הם מדברים על ליכלוך המון, כל היום, וכל רמז לזה - זה רמז לזה, לא למשהו תמים וילדותי וחמוד

(הייתי ממליץ לשאול רב, אבל ענין שלך) 

אבל בבקשה אל תעלי לכאן דברים כאלה

אני חושב שלגיטימי לבקש ממך להתחשב בדעתי, גם אם את לא מסכימה

זה לא שאני ההזוי היחידי שחושב כך

וכמו אז, עצם העיסוק בנושא והדיון עליו הוא הוא הלא צנוע.

וחלילה מעמת אותך עם מציאות קשה.

אפשר לדון בצניעות, וכן - מי שמפריע לו שיר כזה בפורום, לגיטימי שידון בזה ושיסביר את זה לצד השני - ולהאשים אותו ש"מי שמחפש פריצות תמיד ימצא אותה" - זה לא הגון ולא ראוי. מופים לומד מסכת נידה, אני בטוח - אתה מאשים אותו שגם שם הוא רואה רק פריצות ולוקח את זה למקומות לא טובים?

לא לכל דבר יש מקום, ואפילו לדברים ראויים וטובים - לא תמיד יש מקום בפורום ציבורי. זכותו של מופים להגיד את דעתו שזה לא צנוע. נועם לא חייבת להסכים איתו, אבל תפסיקו כבר לנסות להפוך א-ו-ת-ו לזה שמחפש פריצות כל הזמן - זה די מגעיל

וכן, אני שוב חוזר על דבריי: העיסוק בכך יותר בעייתי משום שהוא מבליט את הצד הזה בדוקא.

מי שזה באמת היה מפריע לו, יכול היה לפנות באופן אישי אל הכותב, ולא לערב בכך את כל הפורום.

ומבקש יפה שיחשבו שוב לפני שמעלים את זה. אותה טענה אתה יכול לעלות לפותחת השרשור שהמשיכה לדון איתו בנושא...

ולא, העיסוק בנושא הוא לא בעייתי כשהוא בא לתן בעיה הלכתית טהורה, ונעשה בצורה עניינית ולא נטו פרובוקטיבית. מופים נהג בענייניות לדעתי. אני יודע מה זה תגובות פרובוקטיביות על דברים כאלו שהן באמת לא ראויות - כאן לא מדובר בזה. 

זה היה ענייני יותר ויעיל יותר אם היה מסב את תשומת ליבה לכך באופן אישי.

אם מופים רוצה שלא רק נועם לא תעלה שירים כאלה, אלה שכול חברי הפורום לא יעלו, למה לכתוב באישי?

פה זה המקום הכי טוב לזה.

נופים רוצה שעוד אנשים יראו את זה כדי שיחשבו פעמיים לפני שיעלו דבר כזה

ב. למה כואב לך שמופים מבקש משהוא שיכול להיות לא יקבלו?

זה לא ביקורת על נועם, אלא ביקורת על הכותב והשיר עצמו.

נועם העלתה פה שיר (זכותה לעשות את זה) ואני אמרתי מה אני חושבת על השיר (כמו שיש אחרים שאמרו מה שהם חשבו.)

מה הקשר לאישי פה? נועם כתבה את השיר?!

זה לא ביקורת.

מי שחושב שזה בעייתי, היה אומר זאת בש"א.

הדיון פה לא תורם שום דבר, מלבד הרצון לצאת צדיק או לדון בדברי הבאי.

אם מישהו מעלה שיר אני מניחה שהוא רוצה  שאנשים יביעו את דעתם על השיר. אז יש תגובות שאומרות: וואו שיר מהמם וכו' ויש כאלה שיש להם ביקורת שלילית על השיר.

זה פורום צעירים מעל 20- אני מצפה למספיק בגרות שכל אחד יוכל לכתוב את דעתו.

 וכן, לפעמים לא מסכימים אחד עם השני. זה קורה וזה הגיוני!

או שבכל פעם שיש לך ספק תרשמי אזהרה

בדיוק כמו שאת כותבת (ברוך ה')  "שירת נשים"

משום שהיא בעצם נותנת לגיטימציה למשהו שבעיני הכותב הוא בעייתי, אחרת לה היה מזהיר על כך.

זאת מעבר לכך שכל הנושא הזה הוא קשקוש. על דברים פי אלף בעייתים לא מדברים, אבל על שירת נשים כן,

וזה עצמו הזוי ברמות.

בדיוק שורש העניין - אלא, רק לגברים היא בעיה - ולכן הגיוני מאוד בפורום שיש בו גם בנים וגם בנות, לכתוב במפורש שמדובר בשירת נשים, לטובת הגברים שמקפידים.

תגיד לי בבקשה שאתה לא חושב שבפורום בנות הסגור הבנות כותבות "שירת נשים" לפני שהן מעלות שיר של זמרת...

די לחפש בכוונה להקצין ולהפוך כל מי שחשוב לו הדת, לסוטה ול"קשקשן". ספר לרבנים שהם קשקשנים, בסדר...

זה כמו לכתוב: לא לשומרי נגיעה'.

יש הרבה שהתירו לשמוע באופן הזה, אבל האזהרה הזו דומה מאוד

לאלו שקוראים ל'מעורב' 'משפחתי', ובכך הופכים את מי שאינו כמוהם

לקיצוני ומוזר.

בכוח להפוך את זה למשהו "לא הגיוני". 

ומה הקשר לשומרי נגיעה? שמירת נגיעה - אסור לגעת בכלל. שירת נשים - לחצי מעם ישראל מותר לשמוע. מה הקשר בכלל?

למישהו מותר לא לשמור נגיעה ממישהי שהיא לא אישתו?

למישהו - בן או בת - מותר לשמוע שירת נשים?

יופי.

היא כתבה 'שירת נשים' לא לכל הגברים אלא למי שמקפיד על כך.

כלומר, היא רואה בכך דבר בעייתי, ולכן מזהירה עליו. עדיף לא להזהיר,

בפרט שיש המתירים.

למה לכתוב את זה?

מי שלא שומע וייכנס, יצא מזה אם באמת הוא מקפיד על כך.

לא מבין את צורת המחשבה שלך

זה בדיוק לפני עוור

זה ממש לא הוגן לתת לאדם לראות משהו, ולא להזהיר אותו לפני זה שיש בזה בעיה

לא מרגיש את ה"הבלטה" שאתה מתכוין אליה

אבל לפי דבריך היה צריך פשוט לא להעלות את זה

להעלות בלי אזהרה זה לא הוגן!

בשנייה הראשונה, אם יוצאים ישר.

מלבד מה שדבריך לא נכונים במקרה שיש ספק סביר מראש

וגם בלי זה זה עושה נזק לאדם, גם אם אין לו עבירה על זה

בכל מקרה, נראה לי שהדיון הזה כבר מיצה את עצמו. זו הייתה רק הערת אגב צדדית ולא מעבר לכך.

ואז היא תענה כן\לא

אז אולי יותר פשוט שיאמרו מראש לפני שנשאל? לא?

אני ברוך ה' חסום

כך שממילא בד"כ השירים שמביאים כאן לא נוגעים אלי

אם זה היה קורה הרבה פשוט לא הייתי קורא הודעות שלה וזהו

מנסה לתקוף את הדעה ההלכתית - שהיא הדעה ה"חזקה" יותר, לצערך - שאוסרת לבנים לשמוע שירת נשים, וזה משרת את מטרתך.

צר לי שרוב חברי הפורום משתדלים לא להיות לייטים ולכן האזהרה במקום מאוד. גם אני בזכות זה שכתבה שזה שירת נשים, לא הקשבתי. זה דבר בעייתי לבנים - ולכן היא מזהירה. לא מבין מה כל כך מסובך בזה...

אם אין לך ספק, אז את אנוסה

מספיק לי הפעמים שיש לך ספק

רק כתבתי שכותו של מופים למחות על זה בענייניות בלי שיהפכו אותו לסוטה. כן, לסוטה.

וכן, נועם, את צודקת - כשאדם מחפש את קרבת ה' ולהתרחק מהכיעור, אז כל דבר שנראה בעיניו מכוער, דווקא בולט ומפריע לו בעין - זה הגיוני. דווקא מי שזה כבר לא מרגש אותו, הוא זה שלא שם לב לזה.

הרב אליהו נזהר תמיד והתפלל באוטובוס שלא ישבו לידו נשים, ופעם אחת ראה בזווית העין שישבה לידו אישה וזה הפריע לו מאוד וכל הנסיעה הפנה את מבטו מאותה אישה והתרכז בדברי תורה - עד שכאשר היה צריך לרדת, שמע פתאום את הקול של אשתו:  "הגענו", והבין שזאת היא שישבה לידו.

אני מבין שאני אמור להבין ש"כל אחד מוצא את מה שהוא מחפש" - הרב אליהו היה חובב נשים גדול?

המשפט שלך נכון, אבל במחילה - לא בקונוטציה שאת הצבת אותו, אלא בקונוטציה הבדיוק הפוכה שאני הראתי. 

כתב אותו מי שכתב את "מליון כוכבים" במלחמת לבנון השניה. גם זה היה שיר על חייל שנפל - תום פרקש הי"ד. 

ואל תמציאו עכשיו פדופיליה ועגבים - תקראו מה הוא כתב על השיר. וקחו בחשבון שזה אחד הכותבים של ערוץ הילדים, בזמן מלחמה.

>>>

השיר "אצלנו בגן" נכתב על ההתמודדות הקשה עם המציאות הישראלית.
מציאות שככל שעוברות השנים אנו נתקלים בה שוב ושוב והיא גובה מאיתנו מחיר יקר.
מציאות בה הילדים שלנו רק מסיימים בית ספר, עדיין רוצים לבלות ולהתאהב, להכיר ולהתרגש וכבר הם הופכים להיות הגיבורים שמגנים על המדינה שלנו. הופכים להיות אלה שמתים כדי להגן על המולדת.

השילוב המטורף הזה, שבו הם עדיין ילדים שאנחנו רק רוצים לשמור ולהגן עליהם ובעצם הם אלו שמגנים עלינו יוצר את ההוויה הישראלית.
אין דבר שחשוב לנו יותר בימים קשים אלה מאשר לראות את הילדים חוזרים הביתה בשלום. 
נותר לנו רק לחזק את אלה שיוצאים לקרב ולנחם את שאיבדו קרובים ואהובים.

אני איבדתי חבר קרוב במלחמת לבנון השנייה וסוחב איתי עד היום את הפצע הזה. על האדם שהוא היה יכול להיות ועל האהבה הגדולה שהייתה ונמחקה. 
חוסר האונים שאובדן כזה מותיר אחריו הוא עצום. אתה מרגיש שאתה חייב לעשות משהו אבל לא יודע מה. הלוואי והייתה לי היכולת לנחם באופן אישי את כל אלו שאיבדו. הלוואי והייתי יודע לעשות משהו שיכול להועיל במצב כזה. אם הייתי נגר הייתי בונה ארונות. אבל בתור אומן הדבר היחיד שאני יכול לעשות הוא לכתוב, ולנסות לתת תקווה לאהבה הגדולה שיש בילדים האלה שיוצאים להגן עלינו.

כשעוברות השנים ואנחנו מתבגרים פתאום הם נראים לי כל כך צעירים הילדים האלה שיוצאים לקרב.
נשבר לי הלב על זה שעוד דור של ילדים צריך לחוות את האובדן שאנחנו חווינו, שעוד דור של ילדים צריך להפוך לגיבורים.
לכבודם, לכבוד האהבה שנשאו איתם בלב אל הקרב, נכתב השיר הזה.

ילדותי מדי וחלק מהשיטה שהופכת חיילים ל"ילד של כולנו".

חשבתי שנגמרה הפארסה הזו כבר והנה היא חוזרת.

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן.