אין רמב"ם מפורש נגד, אבל לא נראה לי מתאים לסגנון של הרמב"ם (והוא לא מביא את זה עד כמה שחיפשתי)

ושתדע שיש חזו"א שאדם לא יכול לקחת אחד מהראשונים ולהחליט שהוא הרב שלו, כיון שכבר יש שו"ע, והוא כבר פסק שמברכים הנותן לשכוי בינה גם בלי תרנגול

כל זמן שלא מצאנו מחלוקת, אנחנו פוסקים כמו כל רב שהוא

זה לא קשור למה שיש שפוסקים כמו הרמב"ם

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t660303#7333632

אבל מה שאתה אומר כאן יותר נשמע קובנציונלי

ואם כך אני לוקח את דברי חזרה 

(מענין מי הרב שלך)

(אכן אין מי שצמוד לשו"ע לגמרי בכל מאת האחוזים)

של המשיח.

אין לי בעייה לענות לך מי הרב שלי אבל באישי.

לא בא לי שיאשימו את הרב שלי בכל השטויות שאני אומר.

אני יודע שהרמב"ם פסק לא לברך, והנחתי שבגלל שהוא רמבמיסט הוא לא מברך, נגד הכרעת הפוסקים

והמשפט האחרון שלך ממש לא נכון

זה לא בגלל שאתה פוסק כמו הרמב"ם שהרמב"ם יחשוב שמותר לך לפסוק כמוהו, זה סוג של שוחד?

כמו שאי אפשר לומר היום "אני פוסק כמו בית שמאי" או "אני פוסק כמו רב נחמן בר יצחק" כי היתה הרכעה בזמן הגמרא,  ואי אפשר לבחור רב לאחר הכרעה, וגם רב נחמן בר יצחק יסכים שאסור לי לפסוק כמותו, הוא הדין שאי אפשר לבחור רב שחי לפני שנכתב השו"ע כי השו"ע הוא הכרעה 

זה מה שהחזו"א אומר, ולא מצינו מי שחלק עליו בנושא העקרוני הזה

הרמ"א חולק עליו,המשנה ברורה חולק עליו.

אפשר בהחלט לפסוק כמו ראשונים.

אתה עושה הכל לפי השו":ע? איך אתה נוטל ידיים לסעודה?

זה מזכיר לי סיפור שאוהבים לספר אצלנו בישיבה-

פעם הרב עובדיה העביר שיעור ואמר איזה הלכה והוא אמר ככה אני פוסק והשו"ע חולק עליי.

קם איזה ערס שהיה שם בשיעור,מי מעיז לחלוק על מרן!!!

שאי אפשר להתווכח איתה

גם אני יודע שמצינו באחרונים שהחליטו להכריע כמו אחד מהראשונים, וזה קורה הרבה

אני לא מדבר על מי שמכריע, אלא מי שאומר "אני פוסק כמוהו"

התימנים קיבלו את הוראות הרמב"ם כבר בזמן השו"ע, זה היה ההכרעה מלכתחילה, אני טוען שהיום בימינו אי אפשר להחליט החלטה שרירותית כזאת, כי עם ישראל קיבל על עצמו מנהגים, והוכרעה תקופת הראשונים

אז אם יבוא רב ויסבור כדעת הרמב"ם - ודאי שמותר לו, ואז גם מותר לי לפסוק כמו הרב הזה

אבל אני לא יכול להחליט ששריתותית אני הולך כמו הרמב"ם כי הוא הרב שלי, כי כבר הוכרע בקהילה שלי לא לפסוק כך

והחזו"א נמצא כאן

http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14334&st=&pgnum=368

(הוא אמנם מדבר על סמיכה על דעת יחיד בשעה"ד, שזה נושא טיפה שונה, אבל העיקרון של "הוכרעה ההלכה בדברי השו"ע" כתוב בדבריו)

(המחשב שלי קורס כל הזמן, לכן אני לא מתייחס לפעמים)

א.הרמב"ם נפטר לפני מלא זמן ולכן יש דברים שהוא לא מתייחס אליהם (כגון חשמל)

ב.לא נראה נכון ללכת בהכל לפי שיטה אחת,צריך לראות את הסוגייא ולהגיע להכרעה.

לדוגמא אם הייתי רמבמיסט והייתי קורא בתורה שבכתב ואז קורא את "משנה תורה" ולא קורא אף ספר ביניהם הייתי עולה להר הבית בלי טבילה (כי הרמב"ם לא כותב שבעל קרי אסור לעלות להר הבית למרות שזה מאוד מ וזר כי זה סותר גמרא מפורשת)

זה לא סיבה מוכרחת

מותר לאדם לפסוק כמו רב שנפטר (כו כתב שם החזו"א במפורש לעיל מזה) 

ולגבי דברים שיתחדשו הוא ישאר כמו כל אחד שאין לו רב, ויצטרך לברר מה אומרים פוסקי זמנינו

כנ"ל לגבי ב, לפסוק כמו רב זה לא אומר ללמוד רק את דבריו ולהתעלם מכל השאר

אלא לקחת אותו לרב במקרים של מחלוקת, כדי שיהיה לי הכרעה מה לעשות כשיש ויכוח, אבל כל מה שהרב שלי לא אומר נשאר הדין שלי כמו כל אדם, שכשיש מחלוקת יש הכרעה מה לעשות (תלוי אם זה דאו' או דרבנן, תלוי מי יותר גדול, תלוי כמה רבנים סוברים כל דבר)

אני אכן לא ממליץ לקחת רב שנפטר, כי עוזר מאד שיש רב חי שיכול להכריע במחלוקות חדשות, אבל זה לא מוכרח

ולגבי ב זה תלוי מה אתה מגדיר "הרב שלי לא אומר"

לדוגמא מה שהבאתי על כניסת בעל קרי להר הבית 

הלכות ביאת מקדש פרק ג הלכה ג

" וּמְשַׁלְּחִין זָבִין וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת חוּץ לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת, שְׁהוּא חוּץ לְהַר הַבַּיִת, מִפְּנֵי שְׁהֶן מְטַמְּאִין הַמִּשְׁכָּב וְהַמּוֹשָׁב אַפִלּוּ מִתַּחַת הָאֶבֶן, מַה שְׁאֵין הַמֵּת מְטַמֵּא."

אני לא זוכר איפה המשנה מופיעה אבל זה משנה מפורשת מה שהרמב"ם כותב אך יש גמרא מפורשת (בפסחים) שלבעל קרי אסור להיכנס,אך הרמב"ם לא כתב את זה אז זה  נכנס להגדרה של "הרב שלי לא דיבר על זה"? הוא התייחס לנושא למי אסור להיכנס להר הבית ולא כתב שלבעל קרי אסור.

אך עיקר העאניין שללכת לפי שיטה יחידית זה לא נכון (אלא אם כן ממש מוכח כך בסוגייא) 

לדוגמא מספר בפתילי תכלת,אפשר בהחלט להסביר את שיטת הרמב"ם בכמעט כל הגמראות,הקושיות עליו הם לא חזקות,אך ההבדל היעקרי בין שיטתו לשיטת הראב"ד היא סברה שעניינו של הפתיל תכלת הוא רק להיות כרוך על גבי הלבן(ולכן גם לפי הרמב"ם קושרים רק עם התכלת),אך מהגאונים יש רק אחד שאומר כך והשאר חולקים(לגבי הקשירה) והרמב"ם לא ראה את הגאונים שחולקים עליו ולכן די ברור שאני ישים פתיל שלם ולא חצי.

אתה בבעיה

מומלץ להסתכל במפרשי הרמב"ם ולנסות להבין מה כוונתו

למעשה מקרה כזה הוא מקרה קלאסי למקרה שלא עוזר מה שבחרתי רב, כי לא ברור לי מה הרב שלי אומר

ומה שדיברת לגבי פתיל תכלת (לא מכיר את הסוגיא בעיון) זה יותר מורכב. כאן אתה כבר לא מדבר על מי שפוסק שרירותית, בלי לחושב, והולך בעיניים עצומות אחרי הפסיקה של הרב

אלא על אדם שיודע ללמוד, ומנסה להכריע בעצמו במחלוקת, לפי דעתו האישית

יש דבר כזה כמובן, אבל בשביל זה צריך שיהיה לאדם ידע מספיק בפסיקת הלכה, אחרת הסברות שלו יהיו סתם שטויות והוא כעיוור המגשש באפילה

אני אישית מתחבט הרבה פעמים אם הגעתי לשלב שאני יכול לנסות להכריע לבד, ולדעתי זה אחד מהסיבות שאדם צריך רב מכיר אותו אישית, כי רק כך יוכל הרב להדריך אותך מתי הגעת לרמה הזאת

אני לא חושב שאני יכול להכריע עדיין,ולכן אני בוחר ברב שמכריע והולך על פיו.

הבעייה שלי זה אם מישהו שפוסק שרירותית לא משנה לפי מי הוא הולך.

(אם זה הרמב"ם או הטור או השו"ע)

ולכן צריך מישהו חי שתוכל לדון איתו,אם אני לא יבין למה הרב שלי פוסק משהו אני יתווכח איתו בשביל להבין,עם הרמב"ם אני לא יכול לדון כי הוא לא חי.

כל שירשור הוא עילה לפילפול הלכתי?

כי אנחנו תמיד יכולות לפתוח שירשור על קוסמטיקה ואיפור.. ואז....

הם יאכלו אותה!!!!

וד''ל..

איפה יעלי?

תנסי!

אני אישית אדאג לדון לכם גם שם

אם מותר להתאפר

אם יש בזה טעם

אם מותר בשבת

אם זה לא שקר

אולי זה מצוה בשביל הבעל

(זה מה שעלה על דעתי בקצה המזלג)

(וברוך שובך, מעניין איך היה הפורום כאן פעם)

לדוגמא זה שהם שמים נוזל על הפלטה בשבת.

נכון שהרמב"ם אומ ר שאין בישול אחר בישול,אבל הוא כותב "פטור" והכוונה פטור אבל אסור.

כי הרי הוא פוסק שאסור לחמם אף אוכל בשבת בין לח בין יבש.

הרמב"ם אוסר להטמין בין לח בין יבש בשבת מחשש שמא יחטה בגחלים,

בפלטה של היום אין חשש כזה.

הלכות שבת פרק ד הלכה ו 

אֲבָל אֵין מַנִּיחִין כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּבָר צוֹנֵן, עַל גַּבֵּי כְּלִי חַם, בַּשַּׁבָּת--שֶׁהֲרֵי מוֹלִיד בּוֹ חֹם בַּשַּׁבָּת; וְאִם הִנִּיחוֹ, מִבָּעֶרֶב--מֻתָּר, וְאֵינוּ כְּטוֹמֵן בְּדָבָר הַמּוֹסִיף. 

מה שאת מדברת זה משהו שהוא כבר חם,אבל אוכל קר המקרר לשים על הפלטה אסור לפי הרמב"ם.

למה בכלל קיבלת אפרוחים?

כי גדי רואים שיש לך ומחליטים האם לעלות אותך או לא,אפרוחים לא שמים לב.

אפרוחים לא מחזיקים מעמד בד"כ 

(ומי שהביא לי אותם יזדעזע אם ישמע שחיסנתי אותם,הם מתנגדים רציניים לחיסונים)

מה עשו מאז ומתמיד.

שלא היו פעם

וגם בלי כל ההורמונים שנותנים לתרנגולים, היום תרנגולים לא מחזיקים מעמד

(כך אמר לי שוחט שפגשתי)

האפרוחים שלי נולדו באוויר הפתוח והצחיח של הרי השומרון...

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

כל פעם כשאני מצליח לצאת ממנו, אני מופתע כל פעם מחדש.

ת'אמת, שזה לא בדיוק 'מצליח' אלא שהשם מוציא אותי ממנו.

אבל נשמע מסקרן הנושא

מעצמי אני לא מתייאשת (כנראה) אף פעם

אני יודעת שתמיד יש דרך להשיג את מה שאני רוצה

לפעמים זה לוקח זמן למצוא/ ליישם אותה

מאחרים כן

אני לא נותנת צ'אנס שוב ושוב

אני לא מצפה מאנשים לעשות אחרת ממה שהם תמיד עושים 

לגבי עצמי.

השאלה היא אם זה נכון ו/או מציאותי ומעשי

במילים אחרות

סטנדרטים גבוהים

עצמיים ומאינטרקציה עם הסובבים

באופן מעשי זה אומר לסמוך בעיקר על עצמי

להבין יתרונות/ חסרונות של הסובבים

ולפעול בהתאם 

לפעמים לוקח שנים כדי להבין את עומק הייאוש שאתה מיואש ממישהו אחר..

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)