http://n2.inn.co.il/News/News.aspx/282862
נדמה לי שבכל הדורות בעם ישראל כשהיתה מחלוקת בין רבנים, זה לא היה ויכוח רגוע ושליו
היו מלחמות עצומות, גידופים ואפילו חרמות
צריך לראות ניסויחים של גדולי הראשונים, איך הרשב"א מדבר על הרא"ה במשמרת הבית, איך הראב"ד מדבר על הרמב"ם
וזה עוד בלי שיהיה פולמוס ציבורי, אלא רק במחלוקת עניינית בתוך התורה
מה קרה במחלוקת של החסידות ומתנגדיה?
כנראה שהתורה היא החיים שלנו, ואכפת לנו ממנה מאד מאד, ואי אפשר לצפות מאיתנו לדבר רגוע, וגם לא נכון לעשות את זה. צריך להראות אכפתיות
מה קרה שזה הפך להיות לא לגיטימי?
(ואני מבקש לא להיכנס לנושא הספציפי, אני מדבר בעיקרון, הנושא הזה הוא רק דוגמא)





