רק שאין כל כך סיכוי שתשכנעי
הרי את מגבילה את עצמך - את לא יכולה להיכנס לדיון שכלי של טענות
אז את יכולה בסך הכל לחזור על הדברים ברגש
במיוחד שכבר שמעתי אותם הרבה פעמים
(חונכתי אצל דת"לים)
ולא אמרתי שלא דיברת בנימוס, אבל זה לא נראה לי לדבר בכבוד
את לא מקבלת שיש לי דעה שונה ושהדעה שלי לגיטימית, כשבעצם אין לזה סיבה
לך יש את הרבנים שלך שלימדו אותך? לי יש את שלי!
וכשיש ויכוח בין שני אנשים - כשהאחד אומר מילים מפוצצות מליאות רגש, והשני לא מסכים שיש כאן משהו, זה נשמע כאילו הרגש אמור לשכנע
לגבי השורה האחרונה לא הבנתי מה הקשר
גם אם היה בא נביא ואומר לי שהגאולה תבוא מתוך מדינת ישראל, זה לא אומר שלא עלול להיות נסיגות
הרי היו נסיגות, היו פיגועים, והיו מלחמות כואבות מאד
מה אמור לעשות מי שנפל בשבי במלחמת יום כיפור? להפסיק להאמין חזון ה"גאולה מתוך מדינה" שלך?
אני בטוח שתאמרי לו שלא! זה ירידה לצורך עליה, ושבסך הכל המדינה הציונית ניצחה במלחמה, וזה קימעא קימעא וכו'
אז גם בדעאש אין שום הבטחה גם לשיטתך שלא נסבול מהם (היה לא תהיה)