חתיכת הכללה שאינלי מושג מאיפה יש רבנים שהביאו אותם.

מתוך כל החברות שלי-

אחוז בודד מתאים באופן מלא לתיאור הזה.

(הכי מצחיק זה כשגברים מסבירים לאישה מה מתאים לנפש שלה)

אני לא מעתי את זה

אני פשוט רואה את זה על בשרי 

וגם כאן בערוץ

שמתרחשים פה לעיתים בפורום?

שואלת באמת.

וזה שיש נשים כאלה....... אולי עדיף שלא אומר את דעתי 

דעתך בניסוח שיותר מגלה משהוא מסתיר

זה לא כל-כך מזמין להשיב :-/

בכל אופן, כמעט תמיד אין לי ידע מספיק ולרוב גם אין סבלנות או ריכוז לשרשורים הללו כאן. אבל באופן כללי התשובה היא כן - אני ממש יכולה להנות מזה.

מה נשמע? איך עבר עלייך החופש?

לא כי זה נשי מובהק ולא ההיפך

כימיה מולקולרית זה נשי? גברי?

אני למדתי עם רב שאמר דבר ממש נכון, שהגמרא זה עניין הבינה, הבנת דבר מתוך דבר.

וידוע שזה הצד החזק של הנשים.

אז גברים לומדים כי זה הצד שהם אמורים לרכוש ולבנות בנפש, אבל זה לא אומר שזה לא נשי ולא מתאים ועוד.

הוא היה מלמד קבוצות של בנות ובנים בנפרד משנה או גמרא לא זוכרת, זה  היה עולים מתחזקים אז אל תקפצו.

וערך מבחן בסוף וראה שלבנות היתה הבנה טובה יותר.

אז יבואו כל אלו שיגידו זה לא מתאים לנפש וזה וזה בסדר.

לרוב זה לא מתאים אז הם גם לא ירצו ללמוד מרצונם.

כמה הולכים ללמוד הנדסת מכונות\ פיזיקה יישומית\ אווירונוויטיקה?

אז מה שזה מעניין אותה ועושה לה טוב, בדגש לטוב ומוסיף טעם ויראת שמיים לחיים שיבושם לה

תדייק עוד יותר שם- מה בדיוק אסור? מה בדיוק מצווה? 

ואז תבין דברים חשובים.... 

(לא בא לי לגלות לך את התשובות... לך לעבוד קשה לבד) 

1. יש הבדל בין שאדם ילמד את בתו [שעל זה חז"ל כתבו נגד], לבין בת שבאה מיוזמתה ללמוד.

2. זה הימור מסוכן, כי בד"כ הלימוד יהיה באופן בעייתי. ולכן, מלכתחילה לא לעשות את זה. אבל אישה שלמדה תורה כמו שצריך, יש לה שכר.

ב. זה שני הסברים שחלוקים ביניהם, מהי נקודת ההבדל בין מה שהרמב"ם כתב שלא ילמד וכו', לבין מה שכתב שיש לה שכר. האם ההבדל הוא בין ללמד [שלא] לללמוד בעצמה [שכן, כי אם היא באה מתוך רצון, מסתבר שהיא מתאימה יותר]. או בין לכתחילה [שלא, כי רוב הסיכויים שזה לא יצליח], לבדיעבד [שאם זה הצליח, יש לה שכר].

"הלכה נקבעה בעבר ונכונה לאז".

הלכה זה תורה, זה דבר ה' - זה לא מתחיל מקפריזות ולא משתנה "עם הזמן".. [בלי שקראתי בדיוק את הדיון]

לפעמים יכלה להיות מציאות משתנה, ואז ההלכה מאירה את המציאות לפי החידוש שבה.

אנחנו חושבים שלימוד תורה זה דבר נהדר ומועיל לעולם

הרבנים שלנו פוסקים שאישה שלמדה תורה קיימה מצווה, 

ושיש חלקים נרחבים בתורה שיש לאישה חיוב לדעת אותם 

נדמה לי אתה שואל על הפער בין תלמידות חכמים מרבות שלום בעולם

לבין נשים מעוטות תורה מבפנים וצעקניות מבחוץ

אבל ככה זה, תורה מכרזת על עצמה רק צריך לשתוק ולהקשיב... 

וכבר כתבתי פה את דעתי בהרחבה בעבר.

(אחח.. צאדיקה, איזה כיף שיש אותך )

אם תחפשי תגלי כמה וכמה שרשורים שעוסקים בסוגיא

יש דברים ששייכים לבעל וש דברי ששיכים לאשה.

אחרי שכל אחד גומראת הדברים שיכים לו הוא יכול לעשות דברים שהוא לא מחויב.

וכן זה אפשרי אך לא כדרך כללית אלא כעבודת ה' פרטית אשה אשה לפי יכולתיה. 

את הילדים?

מי קבע שהתפקידים האלה מונחתים ברגע שהעובר הוא בעל כרומוזום Y והשני רק עם X?

אני בעיקר מרחמת על גברים שרוצים להיות בבית עם הילדים וחייבים לצאת לעבוד, בגלל גישה כזו.

(כי לנשים היום ב"ה הרבה יותר קל לצאת לעבוד, מאשר לגברים להשאר בבית.)

ולמה שאשה לא תעבוד בבנין?

ה' ברא את האשה בצורה מסוימת ואת הגבר בצורה מסוימת.

בכוחות יכולות  סגנון חשיבה דיבור וכו וכו

למשל גוף האשה מותאם לנשיאת הולד וגוף הגבר לעבודה קשה.

יש נשים שיכולות לשלב עבודה קשה ואפילו פיזית אך זה לא אומר שזהו תפקידה מלכתחילה.

ויש נשים בהיסטוריה היהודית שהניחו תפילין וקיימו מצוות.

הבעיה שכיום מנסים לקחת את הדוגמאות האלו ולומר שזה שייך לכל אחת.

יש לכל אחד את התפקידים שלו ואין ענין בכח לשנות תפקידים

הרב של האולפנא אמר לחברה שלי,

ששאלה אותו על משהו שנראה קצת יותר מתריס מלימוד גמרא,

שהשאלה זה לא המעשה עצמו-אלא המקום שממנו זה מגיע.

אם זה מתוך התרסה/רצון להיות כמו גבר- זו בעיה,

אבל אם זה מתוך עניין וחשיבה שזה יקדם אותך בעבודת ה'- זה מעולה.

כך אני חושבת שנכון לבחון את כל הסוגיית- מעשי-פמיניזם.

בתכלית האיסור לאשה ללמוד גמרא. זה לא מתאים לנפש שלה. כמו שפיזיקה לא מתאימה לנפש האישה.

ומי שעושה את זה היא פמיניסטית רדיקלית שרק רוצה להתריס.

ובכלל- אתן יודעות את כל הלכות כשרות, שקשורות אליכן ולמטבח, לפני שאתן הולכות ללמוד גמרא?

ורק שכבר קבעו חז"ל שמי שמלמד את בתו תורה, כאילו למדה תיפלות. יש התר מהדורות האחרונים ללמוד רק דברים שקשורים ישירות אליה כמו אמונה ודינים.

"אשה בי מדרשא לא שכיחא" זה היה ממש לפני כמה ימים בדף יומי.(מועד קטן יח.)

(120 בנות בשיעור א' במדרשה במגדל עז. רק אומרת.)

[בהנחה שכתבת בציניות..]

שהרי הראית דוגמה לשימוש בדברי חז"ל, דברי תורה, כנגד מה שציטטת מהם, ודי ב"לגלוג" לכאורה.

וזה בדיוק מה שמצטטים ה"מתנגדים" מהגמרא עצמה, על מה שתעשינה נשים מסויימות עם דברי התורה..

אז מוטב להניח למי שרוצה מרצונה האמיתי והטהור ללמוד, בלי לעשות "מלחמות" כנגד דברים נכונים גם מהכיוון השני.

אז אני אפסיק ללמוד.

תודה על ההארה!

וואי וואי

הרי זה לא מה שאמרתי (ולמה שוב ציניות?..)

אדרבה, אם ליבך מושכך לכך באמת - תלמדי ותלמדי.

אבל לא באופן שיוצא מזה לגלגוג על דברי אלוקים חיים. לא כך לומדים תורה.

[ובלי קשר - יש אכן הבדלים עמוקים בין נפש האיש לאשה. צריך להבחין מה אמיתי ומה לא. ומה משתנה לפי הזמנים. וצריך לפעול באמיתיות, ולא כדי להיות כמו - כמובן לא מדבר עלייך דווקא]

שציניות זאת לא תשובה.

(וזה בלי להתייחס, עדיין, לעצם העניין. אולי באיזה זמן)

יש נשים שהן חריפות מאוד וביחד עם זה נשיות מאוד, וככל שהן נשיות יותר ככה הן חריפות יותר- וכן להפך

ומתוך זה הן למדניות גדולות, מלאות יראת שמים ואהבת ישראל 

(רוצה דוגמא לאישה כזו? פני אלי באישי, אני אתן לך... אישה הכי אמא והכי נשית שהקומה האימהית והתורנית שלה הסעירה את העולם לא מזמן...)  

הלליש- 

באופן כללי-

כל אדם שעושה משהוא מתוך מניע של "להיות כמו אחר"- זה דבר לא טוב

מניע חיובי הוא כשאדם מונע מרצון ושאיפה להיות יותר הוא עצמו (תשובת האדם אל עצמו, אל עצמיותו)

ומה יותר שיבה לעצמיות של יהודים\ות מאשר לימוד תורה?! 

יש לי מספיק אמון שמתוך שלא לשמה -למשל לפמיניזם או שוויון או עמדות כוח בחברה הדתית- יבוא לשמה- לשם שמיים, לשם אהבת תורה, לשם אהבת ישראל.... 

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.

זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.

להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.

היה מצמרר.

רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...

התפרקתי.

זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.

אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.

והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.

גם עכשיו אני בוכה.

איזה נשמות קדושות.

הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.

סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14

אתר יזכור כותב עליו יותר טוב ממה שאני יכול לכתוב.

מרגיש אצל החרדים..