חתיכת הכללה שאינלי מושג מאיפה יש רבנים שהביאו אותם.

מתוך כל החברות שלי-

אחוז בודד מתאים באופן מלא לתיאור הזה.

(הכי מצחיק זה כשגברים מסבירים לאישה מה מתאים לנפש שלה)

אני לא מעתי את זה

אני פשוט רואה את זה על בשרי 

וגם כאן בערוץ

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

דעתך בניסוח שיותר מגלה משהוא מסתיר

זה לא כל-כך מזמין להשיב :-/

בכל אופן, כמעט תמיד אין לי ידע מספיק ולרוב גם אין סבלנות או ריכוז לשרשורים הללו כאן. אבל באופן כללי התשובה היא כן - אני ממש יכולה להנות מזה.

מה נשמע? איך עבר עלייך החופש?

לא כי זה נשי מובהק ולא ההיפך

כימיה מולקולרית זה נשי? גברי?

אני למדתי עם רב שאמר דבר ממש נכון, שהגמרא זה עניין הבינה, הבנת דבר מתוך דבר.

וידוע שזה הצד החזק של הנשים.

אז גברים לומדים כי זה הצד שהם אמורים לרכוש ולבנות בנפש, אבל זה לא אומר שזה לא נשי ולא מתאים ועוד.

הוא היה מלמד קבוצות של בנות ובנים בנפרד משנה או גמרא לא זוכרת, זה  היה עולים מתחזקים אז אל תקפצו.

וערך מבחן בסוף וראה שלבנות היתה הבנה טובה יותר.

אז יבואו כל אלו שיגידו זה לא מתאים לנפש וזה וזה בסדר.

לרוב זה לא מתאים אז הם גם לא ירצו ללמוד מרצונם.

כמה הולכים ללמוד הנדסת מכונות\ פיזיקה יישומית\ אווירונוויטיקה?

אז מה שזה מעניין אותה ועושה לה טוב, בדגש לטוב ומוסיף טעם ויראת שמיים לחיים שיבושם לה

תדייק עוד יותר שם- מה בדיוק אסור? מה בדיוק מצווה? 

ואז תבין דברים חשובים.... 

(לא בא לי לגלות לך את התשובות... לך לעבוד קשה לבד) 

1. יש הבדל בין שאדם ילמד את בתו [שעל זה חז"ל כתבו נגד], לבין בת שבאה מיוזמתה ללמוד.

2. זה הימור מסוכן, כי בד"כ הלימוד יהיה באופן בעייתי. ולכן, מלכתחילה לא לעשות את זה. אבל אישה שלמדה תורה כמו שצריך, יש לה שכר.

ב. זה שני הסברים שחלוקים ביניהם, מהי נקודת ההבדל בין מה שהרמב"ם כתב שלא ילמד וכו', לבין מה שכתב שיש לה שכר. האם ההבדל הוא בין ללמד [שלא] לללמוד בעצמה [שכן, כי אם היא באה מתוך רצון, מסתבר שהיא מתאימה יותר]. או בין לכתחילה [שלא, כי רוב הסיכויים שזה לא יצליח], לבדיעבד [שאם זה הצליח, יש לה שכר].

"הלכה נקבעה בעבר ונכונה לאז".

הלכה זה תורה, זה דבר ה' - זה לא מתחיל מקפריזות ולא משתנה "עם הזמן".. [בלי שקראתי בדיוק את הדיון]

לפעמים יכלה להיות מציאות משתנה, ואז ההלכה מאירה את המציאות לפי החידוש שבה.

אנחנו חושבים שלימוד תורה זה דבר נהדר ומועיל לעולם

הרבנים שלנו פוסקים שאישה שלמדה תורה קיימה מצווה, 

ושיש חלקים נרחבים בתורה שיש לאישה חיוב לדעת אותם 

נדמה לי אתה שואל על הפער בין תלמידות חכמים מרבות שלום בעולם

לבין נשים מעוטות תורה מבפנים וצעקניות מבחוץ

אבל ככה זה, תורה מכרזת על עצמה רק צריך לשתוק ולהקשיב... 

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אם תחפשי תגלי כמה וכמה שרשורים שעוסקים בסוגיא

יש דברים ששייכים לבעל וש דברי ששיכים לאשה.

אחרי שכל אחד גומראת הדברים שיכים לו הוא יכול לעשות דברים שהוא לא מחויב.

וכן זה אפשרי אך לא כדרך כללית אלא כעבודת ה' פרטית אשה אשה לפי יכולתיה. 

את הילדים?

מי קבע שהתפקידים האלה מונחתים ברגע שהעובר הוא בעל כרומוזום Y והשני רק עם X?

אני בעיקר מרחמת על גברים שרוצים להיות בבית עם הילדים וחייבים לצאת לעבוד, בגלל גישה כזו.

(כי לנשים היום ב"ה הרבה יותר קל לצאת לעבוד, מאשר לגברים להשאר בבית.)

ולמה שאשה לא תעבוד בבנין?

ה' ברא את האשה בצורה מסוימת ואת הגבר בצורה מסוימת.

בכוחות יכולות  סגנון חשיבה דיבור וכו וכו

למשל גוף האשה מותאם לנשיאת הולד וגוף הגבר לעבודה קשה.

יש נשים שיכולות לשלב עבודה קשה ואפילו פיזית אך זה לא אומר שזהו תפקידה מלכתחילה.

ויש נשים בהיסטוריה היהודית שהניחו תפילין וקיימו מצוות.

הבעיה שכיום מנסים לקחת את הדוגמאות האלו ולומר שזה שייך לכל אחת.

יש לכל אחד את התפקידים שלו ואין ענין בכח לשנות תפקידים

הרב של האולפנא אמר לחברה שלי,

ששאלה אותו על משהו שנראה קצת יותר מתריס מלימוד גמרא,

שהשאלה זה לא המעשה עצמו-אלא המקום שממנו זה מגיע.

אם זה מתוך התרסה/רצון להיות כמו גבר- זו בעיה,

אבל אם זה מתוך עניין וחשיבה שזה יקדם אותך בעבודת ה'- זה מעולה.

כך אני חושבת שנכון לבחון את כל הסוגיית- מעשי-פמיניזם.

בתכלית האיסור לאשה ללמוד גמרא. זה לא מתאים לנפש שלה. כמו שפיזיקה לא מתאימה לנפש האישה.

ומי שעושה את זה היא פמיניסטית רדיקלית שרק רוצה להתריס.

ובכלל- אתן יודעות את כל הלכות כשרות, שקשורות אליכן ולמטבח, לפני שאתן הולכות ללמוד גמרא?

ורק שכבר קבעו חז"ל שמי שמלמד את בתו תורה, כאילו למדה תיפלות. יש התר מהדורות האחרונים ללמוד רק דברים שקשורים ישירות אליה כמו אמונה ודינים.

"אשה בי מדרשא לא שכיחא" זה היה ממש לפני כמה ימים בדף יומי.(מועד קטן יח.)

(120 בנות בשיעור א' במדרשה במגדל עז. רק אומרת.)

[בהנחה שכתבת בציניות..]

שהרי הראית דוגמה לשימוש בדברי חז"ל, דברי תורה, כנגד מה שציטטת מהם, ודי ב"לגלוג" לכאורה.

וזה בדיוק מה שמצטטים ה"מתנגדים" מהגמרא עצמה, על מה שתעשינה נשים מסויימות עם דברי התורה..

אז מוטב להניח למי שרוצה מרצונה האמיתי והטהור ללמוד, בלי לעשות "מלחמות" כנגד דברים נכונים גם מהכיוון השני.

אז אני אפסיק ללמוד.

תודה על ההארה!

וואי וואי

הרי זה לא מה שאמרתי (ולמה שוב ציניות?..)

אדרבה, אם ליבך מושכך לכך באמת - תלמדי ותלמדי.

אבל לא באופן שיוצא מזה לגלגוג על דברי אלוקים חיים. לא כך לומדים תורה.

[ובלי קשר - יש אכן הבדלים עמוקים בין נפש האיש לאשה. צריך להבחין מה אמיתי ומה לא. ומה משתנה לפי הזמנים. וצריך לפעול באמיתיות, ולא כדי להיות כמו - כמובן לא מדבר עלייך דווקא]

שציניות זאת לא תשובה.

(וזה בלי להתייחס, עדיין, לעצם העניין. אולי באיזה זמן)

יש נשים שהן חריפות מאוד וביחד עם זה נשיות מאוד, וככל שהן נשיות יותר ככה הן חריפות יותר- וכן להפך

ומתוך זה הן למדניות גדולות, מלאות יראת שמים ואהבת ישראל 

(רוצה דוגמא לאישה כזו? פני אלי באישי, אני אתן לך... אישה הכי אמא והכי נשית שהקומה האימהית והתורנית שלה הסעירה את העולם לא מזמן...)  

הלליש- 

באופן כללי-

כל אדם שעושה משהוא מתוך מניע של "להיות כמו אחר"- זה דבר לא טוב

מניע חיובי הוא כשאדם מונע מרצון ושאיפה להיות יותר הוא עצמו (תשובת האדם אל עצמו, אל עצמיותו)

ומה יותר שיבה לעצמיות של יהודים\ות מאשר לימוד תורה?! 

יש לי מספיק אמון שמתוך שלא לשמה -למשל לפמיניזם או שוויון או עמדות כוח בחברה הדתית- יבוא לשמה- לשם שמיים, לשם אהבת תורה, לשם אהבת ישראל.... 

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.