שמי שעוד קטן - זה זכות בשבילו להתגייר, הרי הוא ירויח חיי עולם
אבל מי שכבר גדול זה לא זכות ברורה, כי אולי הוא התרגל לעבירות, והוא התרגל לחיות חופשי, ועכשיו אין לו כח להגביל את עצמו, ולכן זה לא זכות גמורה לעבד כנעני להשתחרר, כי יהיה לו הגבלות יתירות בנושאים של אישות
לכן מי שמגלה שהוא גוי - לא מומלץ לו להתפרע לפני הגיור, זה יקשה עליו מאד אח"כ
יותר מזה - כתוב בגמ' שמי שיצא למינות, או שהיה אדוק בעבירה מאד - אינו יכול לחזור בתשובה אלא ביסורים גדולים, ולא יצליח לעמוד בתשובתו עד שימות מרוב קושי, שכיון שהיה עם מינות או שהיה דבוק בעבירה, לא יצילח לכבוש את יצרו בלי יסורים גדולים
ונשאלת השאלה מה ההבדל בינו לבין כל גוי שמתגייר שיכול לחיות ואין לו בעיה עם היצר
ונראה לי שההבדל הוא שגוי מעולם לא היה אסור לו, אבל יהודי שהיה צדיק ואז הפך להיות מין, והוציא מעליו את הכבלים של הדת ועשה מה שבא לו - להחזיר בחזרה את הכבלים האלה זה יסורים שאי אפשר לחיות אתם
ואם אני צודק - ממש ממש לא מומלץ להתפרע, אח"כ לא תוכל לחזור לעצמך!
(ויש חילוק, כי כשהוא מתפרע הוא יודע שעוד מעט זה יגמר, והוא לא פורק עול לגמרי, אבל עדיין...)