נראה מענין אם היה לי זמן.. צריכה להגיש מחרתיים עבודה:/

ככל שבחופי הים של תל אביב יהיו יותר בגדי ים (או פחות מזה) כנראה במאה שערים יהיו יותר משוגעות....

ואני מאחל מכל ליבי למשפחת קרויס ודומותיהן הרבה בריאות.

"מה עולה חוץ מאוכל?"

אין לו הוצאות חוץ מאוכל?!

או שפשוט חיים על חשבון אחרים מגמ"חים?

חשמל? מים? ביוב? גז? אין להם כל זה?

(לא ראיתי את הסרטון, רימון חוסם אותו, אפילו כאן )

באמת שאנשים יכולים לחיות מכלום אם לא אכפת להם איך הם נראים.

אנשים יכולים להיראות טוב מאוד- נקי, מסודר, מכובד, לא מהוהה או בלוי

מבגדים שעוברים מיד ליד, מכובסים בצורה טובה- ועוברים לילד הבא שילבש....

מצילומים שהיו בסרט של בגד תלוי על דלת הארון בבית- סליחה על החטטנות מצידי- היה נראה שיש להם בגדים במצב לא רע...

אני הרגשתי שהרבה מהדברים שהם אמרו 

זה או שהם לא הצליחו לנסח דברים שמבחינתם הם ארוכים ועמוקים- במשפטים קצרים לטלוויזיה

או שיש מחסום שפה ומנטאליות מסויים- של דוברי אידיש שמדברים עברית 

לדעתי את רוב מה שמעניין במשפחה הזו

המראיין אפילו לא יכול להתחיל להבין

(בא לי ללכת לבקר אותם, לשבת עם האמא של המשפחה לשיחה ארוכה, אני בטוחה שיעלו מזה אמירות הרבה יותר עמוקות ומשמעותיות על החיים, על תפקיד האישה ומעמדה, על עבודת השם, על יחס לאנשים, על יחס למדינה...) 

היה מעניין מבחינתי שני משפטים שהמראיין לא הבין לחבר ביניהם

כשהוא אמר שהוא בבית כמו עוד ילד, אשתו מחליטה הכל

לבין כשהמראיין שאל- אתה שולט על אשתך ומחליט לה כשאתה שם אותה בסוף האוטובוס

כאילו-- תחבר בין שתי האמירהות לכדי להבנה של התודעה של הבנאדם??? 

וזה דווקא נשמע מעניין

מה יש שם?

אני מכיר הרבה אשים שיטחיים, שחושבים תוך כדי שהם מדברים, ומתבלבלים

מהתיאור שלכם נשמע שזה מה שהוא

ואני עוד יותר הרבה אנשים שמקשיבים לרב, ולא מתעמקים למה בדיוק ומה הטעם. מספיק להם שהרב אמר, והם לא אוהבים לחפור

(האנשים האלה מצויים מאד כאן בפורום, ויש אפילו הרבה כאלה שלא סומכים על רב, אלא סתם על מה ש"כולם" עושים משהו)

לא קוראים לזה "שטופת מוח", אלא "סומכת על אחרים"

יש לי הרגשה שמדובר על כת השאלים

לא על נטורי קרתא

כשאני פותח דיון חופר - ואני פותח!

(מבטיח עוד שניה חפירה אמיתית בלי נדר)

אני מדבר על נושא ספציפי

מה הנושא שלך?

• הרשעות של אמנון לוי איך הוא מוציא אותם מגעיל?
• החיים בפשטות שלהם?
• היחס שלהם למדינה?
• תמיכה בנישואין מוקדמים?
• צניעות מאד מוקצנת?
• מספר הילדים שלהם?
• היחס שלהם לתרבות המערב?

וכל זה בלי לראות את זה, רק מהתגובות כאן

ביקשתי שתעשי טובה,

אז את מסרבת, בסדר! תעשי מה שבא לך, ענין שלך!

הם עובדים בנוסף לגידול הילדים?

ניהל משחטה בלי לשלם מיסים. כמו כולם שם- בשחור.

את יודעת כמה מעסיק מרווים כאשר הוא לא מדווח לרשויות ולא משלם ביטוחים ומיסים ופיקוח והכל?

הון תועפות.

[לא נכנס לדיון האם זה גזל או לא]

לפי טענתו מ6-6...ומרוויח 6,000 ש"ח שזה יוצא נראה לי שכר מינימום לשעות רבות כ"כ! הם חיים בעוני גדול כך שאין טעם לדבר על רווחים עצומים מהעלמת מס...

והיה אם הוא עובד כשכיר, אז הוא משלם למדינה ממנה הוא מנסה לברוח ולא לקבל או לתת כלום, ולכן לא נראה לי שהבנת אותו

וחוצמזה שהוא נחקר ויועמד למשפט על המשחטה שניהל באופן לא חוקי, כך ש"השמצה" זה לא.

ראית את כל הסרט?

אגב, הזוי שאדם עם 15 ילדים צריך להפריש ממשכורת של 6000 ש"ח מס! וזה כמובן עקב השיטה המפגרת של אי מתן נקודות זיכוי לגברים.. גם כשהם המפרנסים העיקריים...

משממיץ התכוונתי לכך שאמרת שהיו לו רווחים עצומים... אף אחד לא אמר את זה, ואף אחד לא הוכיח את זה.. לי זה באמת נראה כמו התנכלות. למרות שברור שצריך חוק וסדר...

שטוף מוח. כולם מושפעים במידה רבה מהסביבה.

ויואליש הוא המדקלם (והמגמגם)

שהיא מוכנה לחתן את ביתה בגיל 14,

אולי פשוט כי אני לא מסוגלת להאמין שהיא אמיתית לגמרי.

הצפיפות הנוראית. תנאי החיים הבלתי אפשריים לדעתי... 

דווקא לגבי האשה נראה שהיא מאושרת וטוב לה...

נשמע שהמדינה באמת מתנכלת לו, לשים אדם כזה בכלא זה אומר לגרוע לחם מפיות ילדיו... על עברה כזאת לא נראה לי שנותנים בד"כ יותר מאשר עבודות שירות..

ואגב סיום הכתבה על הפריפריה צימרר..

ונראה אפילו שהילדים מאושרים

יש סוג אחר של רעב- שעולה שם

רעב לחוויות, רעב להכיר עולם, לראות עוד משהוא ללבוש עוד משהוא וכולי

לילדים האילו אין את זה, אין להם רעב לעוד חומריות, לרדיפה- רק שהמראיין לא הבין מספיק כדי להכיר את הרעב שלהם לרוחניות, את התשוקה לעוד תורה- ששם הם מלאי אופקים וגדלים ורחבים(אני נותת להם קרדיט שלא צויין בכתבה אפילו שאני לא מכירה אישית, מתוך חזקה על אנשים שהתורה נגעה בהם...) 

אולי אנחנו צריכים לפתוח את המוח שלנו על החיים של עצמינו- כמה אנחנו עשירים, כמה מותרות יש לנו

שאולי באמת אפשרי לחיות עם פחות מזה ועדיין למצוא את האושר שלנו בחיים? 

וב"ה אני חושבת שצורת החיים שלי עשירה מאד (מן הסתם יותר) בתשוקה ללימוד, בתורה, ברוחניות, שלי ושל האחרים בסביבתי. זה שהם מנאצים את הציונות עוד לא הופך אותם ללרוחניים מבחינתי. לא היתה מילה אחת על לימוד תורה על מצוות, ועל רוחניות כל הראיון הזה, רק מילים ועוד מילים כמה הציונות זה רע, וכמה הם בעד להתחתן מוקדם. דבר אגב שהם לא הסבירו ולא נימקו, חוץ מאשר להגיד שהשכל לא גדל... 

חבל מאד שאצלם השכל לא גדל.. מניסיון השכל גדל בצורה הכי ממשעותית בין גיל 14 ל20...

מאמע צדיקה, בעיני, זה גם סוג של סטיגמה... לחשוב שכל אחד שחי ככה, מן הסתם הוא גם תלמיד חכם. הנה עובדה שלא.

יואליש קרויסהוא הרבה דברים אבל הוא בפירוש לא תלמיד חכם. (אגב, לאחר הצפיה בסרט הסתבר לי שמישהו בסביבתי הקרובה מכיר אותו אישית וגם היה בביתו הרבה פעמים, ולכן אני אומרת את זה בביטחון גמור)

לא אהבתי בכלל את ההכנסה של התקשורת לבית. בעיני זה נגד רוח התורה לגמרי.

וב"ה שאני לא חיה בתנאים כאלה. ואני לא חושבת שאני חיה במותרות כלל וכלל... ב"ה על הטוב שה' שולח לנו  אלף פעמים. סבי וסבותי חיו בתנאים כאלה (בירושלים של פעם) , וכששוחחו איתם על זה, הם אמרו שאין בזה כל קדושה וזה גורם לפגמים גדולים בצניעות...

בקיצור, אני לא אוהבת גם את הסטיגמה הזאת. שעוני= בהכרח רוחניות...

ועוד משהו הצחיק אותי התואר 'הזוג הקנאי ביותר במאה שערים'.. וואלה?  ברור שיש כאלה שעוקפים אותם בסיבוב...

לא ניסיתי בכלל להשוות אותם לצורת החיים שלי 

לעושר הפיזי או הרוחני שיש אצלי 

ניסיתי להפיק משהוא מהסרטון שראיתי

הכנסתי את העיניים שלי לבית של מישהוא? או שאני יכולה להשאר עם הסיפור שהמאריין והעורך החליטו לתת לי- ואז אני קצת חטטנית שם, לפי הרגשתי... או שאני יכולה לחשוב מה אני לוקחת מהמפגש עם האנשים האילו- גם אם זה רעיון שנמצא מעל לעולם המושגים ולתפיסות החיים של יוצרי הסרטון.

אין לי שום סטיגמה

האיש הזה לא תלמיד חכם, זה ברור. הוא יהודי שומר מצוות (חלקן) שמנסה לעשות מה שנראה לו נכון.

אם כבר- הייתי לומדת ממנו את האש, את האומץ לפעול, את הבערה בלב של לפעול כי זה נוגע לקב"ה. 

יותר מזה- 

לפי דעתי תפיסתי ואיך שלימדו אותי רבותי

האיש הזה והתפיסות שלו הן כפירה בתורה, כפירה באלוקות, כפירה בגאולה, והרס לעם ישראל. 

אבל

זה שיש לי מחלוקת עקרונית נורא איתו לא אומר שאני שונאת אותו, או רואה בו תופעה מוזרה שנחמד לחקור אנטרפולוגית.

אני יכולה גם לראות בו יהודי שיש לי מה ללמוד ממנו לעבודת השם שלי.  (נהיה חריפים? ללמוד מהיצר הרע את השיטות כדי לעשות ביצר הטוב. ללמוד מהכופרים היותר קשים דרכים לעבודת השם מתוקנת. אבל גם זה שווה לי להרוויח.)  

עוני לא בהכרח שווה רוחניות

עוני יכול להיות שקיעה תמידית בגשמיות, בלרדוף כל הזמן אחרי מה שחסר בלי מקום במוח לחשוב מעבר ללחם ומים

אבל ראיתי שם בבית שלהם- לפי הסרטון- משהוא 

שיש דלות פיזית בלי עוני רגשי. שאפשר להיות עם מעט חפצים ולהיות שמח בחלקו. 

שאפשר להיות במצב של ילד סקרן ובריא- ועדיין לא בא לו ללכת לראות ים, לראות טיולים. שיש לו הכל- פה. 

(המראיין היה בשוק מזה... ממש בשוק מזה. מעניין אם מראיין עם חיים קצת עמוקים יותר היה מבין ומדובב טוב יותר) 

אכן הם לא יכולים להיות הזוג הכי קנאי בירושלים, עובדה הם הכניסו תקשורת לבית, האישה הצטלמה. הכי קנאים- הנשים לא מצטלמות...

"כפירה בתורה, כפירה באלוקות, כפירה בגאולת ישראל"

??!!

לא שמעתי אותו, אבל נדמה לי שאת מחלקת תואר "כופר" בנדיבות גדולה מדי

לא כל מי שלא מסכים איתך בפרט כלשהו בתורה הוא כופר, אפילו אם לדעתך זה משהו עקרוני

אדם יהיה כופר רק אם התקלקל אצלו אחד מהי"ג עיקרים כידוע

(ולפי ההגדרה שלך - מה אני אמור לחשוב עלייך? 

יש אמנם גישה כזאת אצל חרדים שכל דת"לי הוא כופר, אבל היא נדירה, וגם מי שחושב כך טוען פילפולי פילפולים למה זה נחשב שהתקלקל אצלכם האמונה בביאת המשיח, וע"ז בשיתוף וכו', לא סתם - אנחנו חולקים אז זה כפירה)

ואני יודע שהרצי"ה התבטא עלינו בחריפות שמזכירה מה שאת אומרת 

אבל גם ר' אלחנן וסרמן קרא לכם עובדי ע"ז בשיתוף, וכמו שאני לא לוקח את דבריו באופן מילולי, אלא מבין את הרעיון הכללי, אני מבין שגם הוא התכוין לרעיון הכללי ולא שהוא חושב שאנחנו ממש כופרים.

אינני מכניס דברים לפיה, אבל לענ"ד כוונתה היתה במובן הפשוט כפי שאותם רבנים בחרו לכתוב

לא מגיבה על השאר, כי בפירוש לא מעניין אותי מה הם בוחרים לעשות עם החיים שלהם

זה שהם עדיין כאן, זו כבר בעיה אחרת...

(אבל כן, כמו שמופים אמר למטה, "כופר" זו מילה קשה שאני לא מחלקת לאחרים. במיוחד כשאני לא מכירה אותם לעומק).

הוא לא משתמש במוצרים שיש עליהם סובסדיה, הוא לא חבר קופ"ח הוא משלם הכל מכיסו הפרטי.

המדינה רק מקשה עליו את החיים. על מה בדיוק הוא צריך להכיר לה טובה?

בירושלים של לפני מלחמת העצמאות היה חשמל, והיו מים זורמים (בעיר החדשה) והיו כבישים. זה מה שהוא אומר. אני הייתי כאן קודם. מה אתה מפריע לי?

זה נכון שחוקית אי אפשר לקבל את הטענה הזאת, כשאתה חי במדינה אף אחד לא שואל אותך האם אתה מסכים לחוקיה, אתה צריך לקיים אותם גם על אפך ועל חמתך....

אבל הוא בודאי לא חייב הכרת הטוב על זה..

כך שלטענתו הציונים אשמים במצב הביטחוני כאן...

לגבי האנטישמיות, זאת סוגיה בפני עצמה ואני לא מתכוונת להכנס אליה כרגע. אין לה שום קשר לנושא הכתבה.

ולגבי התשתיות תראי מה כתבתי לאריק.

הדעות שלו מרתיחות ומקוממות. אבל זה לא הופך אותו לכפוי טובה, אולי לדברים אחרים אבל כפוי טובה הוא לא אחד מהם.

אני שם את הגבול בלדבר דברי כפירה

כל אחד והגבול שלו בחופש הכיטוי

נסבל בעינייך שיש כאן אנשים שיורקים על אלוקים שהם חיים ממנו?

שהם כפויי טובה על ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבעל עת

ושהם עד כדי כך כפויי טובה שהם מכחישים שאלוקים קיים בכלל

זה עובדה טכנית

זה לא אומר שיש משהו ערכי בחוק הזה, יש חוק שכופים עלינו (וגם עליו) ואין לנו מה לעשות נגדו

אז מה? למה את מדגישה שלדעתך הוא עבר על החוק?

(אגב, לא נראה לי שזה פלילי מה שהוא עשה, אבל נניח לזה)

אני רוצה להזכיר - אני לא ציוני! לא מזעזע אותי שמזלזלים בציונות בכלל

לנאציזם יש קונוטציה בעייתית ואנשים נעלבים ממנה מאד, אבל כן, זה "נסבל". לא כל מה שאני לא מסכים זה לא נסבל

ושוב אני שואל, שיהודי יורק על ריבונו של עולם זה נסבל? למה רק דברים כאלה לא נסבלים בעינייך? הרי כל הקדושה שיש לדעתך בציונות נובעת מהתורה, אז את אמורה להזדעזע פי אלף במי שמזלזל בתורה עצמה

אפשר לראות בצורה ברורה מה ההתייחסות של אלוקים למי שעובר על מצוותיו ולמי שעובר על "דברים בסיסיים"

מלבד מה שאי זילזול במדינה הציונית אינו "ערך בסיסי", הוא חלק מהתורה לדעת הדת"לים, לא יותר

אבל גם לפי מי שסובר כך, זה רק אומר שלפעמים הקב"ה ידחה את מצוותיו כנגד ערך מוסרי

כי חשוב להקב"ה שנהיה גם מוסריים

אבל לא שלעבור על ערך מוסרי יותר חמור בעיני הקב"ה מלעבור על מצוותיו

כמו שכבר אמרתי 

על מצוות בין אדם למקום העונשים בתורה חמורים הרבה יותר, אף על פי שאין בהם שום מוסר אנושי

מחלל שבת, עובד ע"ז, בא על ערוה - כל אלה חייבים מיתה (ומקבלים את המיתה הכי חמורה בתורה (בחלק מהעריות))

מי שעושה את הדבר הכי חמור מבחינה מוסרית - רוצח - מקבל עונש מוות פחות חמור מהעבירות האלה

וגנב?

ומי שנותן מכות?

ואני לא מדבר על מי שרק מעליב את חבירו...

ההתנהלות היום-יומית שלו רגילה לחלוטין, הוא אוכל שותה מפרנס והולך לישון מידי ערב,

תוך נסיון שלא לקבל או לתת מאומה לישות שהוא סבור שהיא מנוגדת לרצון ה'.

זהו.

זכותו לחיות ללא ביטוח לאומי, ואם האשמה החמורה ביותר כלפיו היא שהוא מעלים מיסים- שיעצרו קודם את המיליונים האחרים שעושים כך..

אם תשאלי אותי, אז אמירה מרתיחה כמו "ציונות זה נאציזם" חמורה בעיני ממש כמו "אני דוגלת באיש באמונתו יחיה". אבל אף אחד לא שאל אותי, ואף אחד לא שאל אותך.

הקבוצה הזו (אני יודע שבכוונה בחרת לתייג אותם כ"כת" בעקבות האירועים האחרונים) קיימת מזה כמעט 100 שנה בשוליים הקיצוניים ביותר של הציבור החרדי שמתנער ממנה לחלוטין, וחוץ מלהרגיז ולעורר מהומות איזוטריות פה ושם לא עוללו מאומה.

הם רק מנסים להתרחק וחיים בגטו שהם עצמם יצרו וחיים את חייהם. לולא הכתבה סביר להניח שלא היית פוגשת את המשפ' הנ"ל.

אינה עמדת התורה, ואינה עמדת הקב"ה

אם את לא שופטת וכל אחד יקבל את הדין שלו, למה לגבי כינוי יהודים כשרים נאצים את מזדעקת?

את לא שופטת שלו, ואם זה אסור - הוא יקבל את עונשו

למה כשזה מגיע ל"ערכים ציוניים" את כבר כן מתערבת, וכשזה ערכים של הקב"ה זה לא עניינך?

מה ההבדל?

למה לא תאמרי גם על זה "איש באמונתו יחיה". מה הגבול, ואיך החלטת אותו?

(אני באופן אישי לא הנושא כאן, אני אישית תומך בקיומו של צה"ל)

אנחנו עם אחד, וכל יהודי שעובר עבירה מטביע את הספינה כולה

אלו דברים ידועים, לא?

מלבד מה שהם מכניסים אותנו לנסיונות, ועלולים לפתות את ילדינו

גם זה משהו ציבורי

ו"זילזול" במדינה עדיין לא עשתה נזק לאף אחד.

הוא סך הכל העליב משהו שאת חושבת שהוא קדוש, לא יותר

הרי לא מדובר כאן על הרשע ההוא שהולך לאיראן ותומך בפלסטינים

הוא לא רוצה שיהודים יהרגו, הוא שונא את המדינה מאד מאד, זהו

אז מה?

מה זה עשה לך?

אולי - מה שבין אדם ואלוקים יש לנו דרך לשנות (חוק) ויש לנו חובה לשנות

ומה שבין אדם וחברו אנחנו יכולים לכוון ולתת הדרכה ולהאמין בטוב של אנשים אבל לא יכולים להכריח?

למה כאן את הולכת בדרכי נועם וקירוב וכאן את כופה?

זה פשוט לא ברור!

(ולהיעלב מאנשים? זה הנושא? חסר אנשים שמעליבים כאן בארץ?)

וסתם לעיקר דברייך - אפשר להכריח וכך היו עושים מאות שנים

היום אי אפשר לעשות את זה רק כי יש יותר מדי חילונים

כמו שאם חלילה היו 60% מהעם הופכים להיות גנבים - אי אפשר היה לאכוף איסור גניבה

מה שנכון, זה שכשיש הרבה מאד אנשים שעוברים עבירה מסוימת - לא יעיל ללכת בכפיה, כי לא כופים ציבור, אלא רק יחידים, וכשעובדים עם ציבור צריך ללכת לאט לאט, להעניש רק את הקיצוניים ולא את כולם, כי רק כך זה יעיל

והרשב"א (שנשאל על מקרה בדיוק כזה) קורא לזה עבירה לשמה, כי בעצם היה צריך לכפות את כולם

אבל הקב"ה מעדיף שנלך לאט לאט, כדי שיתקבל בלב

אני אומר את האמת, וחשוב לומר אותה כשאפשר

ברור שאם היה כאן חילוני לפני לא הייתי אומר את זה

אין ענין לומר לו "אתה תישרף" לא צריך להדגיש שזה עבריינות מה שהוא עושה, אבל עדיין זאת האמת

לא אמרתי שרגשות זו חולשה, רגשות הם החיים שלנו, ועיקר מה שהקב"ה רוצה מאיתנו בעבודת ה' הוא רגש, 

אמרתי שהרגשות כאן לא מכוונים נכון לדעתי

ושחשוב שנרגיש שיש עוול גדול יותר במה שחילוני עושה, ממה שדתי עושה אפילו אם הוא לא במגזר שלנו, ואנחנו לא מסכימים עם דעתו

דרכה של התורה לא לדבר חותך וברור?

"והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו"

התורה לא מתבישת לדבר ברור, לדרוש מאד מהאדם, לתבוע תביעות וכו'

השאלה איזה חלק בתורה קראת כשקבעת לעצמך מה דרך התורה

יש דרך חינוכית-טקטית שנפוצה יותר אצל חלק מהדת"לים לומר רק מה שנחמד לאוזן, ורק מה שרוצים לשמוע

הבסיס של השיטה הזאת הוא מה שכתבת לפני כן - שהיום אי אפשר לכפות, וצריך לקרב באהבה ובדרכי נועם לעבודת ה'

אני דוגל לומר את האמת כמו שהיא, בלי יפוי, בלי נסיון להתנצל כשאין צורך, ושהאדם יוריד את הראש בפני סמכות

לדעתי זה כבוד שמים, ולא ראוי שהקב"ה כביכול יצטרך להתחנן שנסכים לקבל את המצוות שלו

זה לא ויכוח על מה האמת, אלא ויכוח איך מגיעים לתוצאות יותר טובות

ואם חילוני יקרא כאן, אז הוא כנראה יחשוב שאני חרדי חשוך,

אני חושב שכשמציגים את האמת כמו שהיא יש בזה מימד יותר חזק של אוטנטיות

אבל לא נראה לי נכון לשעבד את כל השיח שלנו רק כי אולי מישהו מבחוץ עלול לקרוא אותנו

חבל שדווקא בנושאים הכי חשובים לנו כיהודים, ישנם כאלה שנחרצים הרבה פחות מכל סוגיה אחרת שבוערת בקרבם (פמיניזם, צמחונות, פוליטיקה, ומה לא)

הבן אדם שומר את הלכה שאסור לו לעזוב את הארץ.

הגישה לציונות.

קוראים לזה להיות בן אדם.

תודה על זה, היו לי שם פרצי צחוק

(ובלי קשר - שמעי, התוכנית הבאה על האנשים השקופים בירוחם נשמעת מאוד מעניינת! יש לך קישור לזה?).

ודי עם הבנאליות - בסדר, בסדר, הם אחד.

אנשים כאן מביאים את הפתטיות לשיאים חדשים.

ש3 מילים שלו צריכים פרשנות ארוכה

לדעתי כוונתו

שיש לאנשים תחושה חזקה של מחויבות לערכי הציונות

והלואי שיהיה להם את אותה תחושה חזקה גם לדברים שבקדושה

שיהיה מורא שמים עלינו כמו "מורא" הציונות

והוא מיד יודע שיאמרו לו - אבל הרי הציונות היא חלק מהתורה, והיא חלק מה"שמים", והיינו הך

ועל זה הוא מבקש שיפסיקו עם הבנאליות, בסדר, הם אחד, אבל למה מהציונות מתרגשים ומשאר התורה לא?

את ההמשך אני לא יכול להסביר, לא יודע מה זה פתטיות בדיוק

(אני מכוין לדעתך שום?)

איפה היית בצוק איתן?

לגבי ההמשך - לפעמים כל הלהט והדביקות הזאת סביב הפרות הקדושות

הרווחות בציבור, פשוט מעוררים גיחוך.

*משכינה שלום*

יותר מחודו של מיצובישי.

מעניין שמה שהכי הפריע לי זה הקיר הסדוק ברקע.  זה לא הכמה שקלים שעולה לסדר את זה,אלאהמוזנחות לא לשים לב לפרטים מעין אלו. 

אבל באמת כנראה הם אנשים שהם מעל זה. 

נהינתי מאוד לראות את הכתבה הגם שאני לא מסכימה עם הדעות. נראה שיש להם דרך טובה משלהם, והם חיים באושר. 

וכנראה שאושר זה דבר אינדוודואלי לכל אדם. אז אצלם אושר זה לתת סיגריה לאחר,להלחם על דברים שהם מאמינים בהם ועוד, 

ואצל אחר זה בגדים, מותרות וכו׳ 

היה יפה ומעניין לראות שהאישה שם היא לא מסוגרת  מחוץ לתמונה אלה מעורבת ובעלת דעה. גם אם היא לא ממש עצמאית משלה, נראה שהם חיים בשיוויוניות. 

הפריע לי לי מאוד שאין להם פרטיות כזוג, ואין להם פרטיות כמשפחה. שככה המצלמות נכנסות לכל פינה בבית, אבל זה באמת עניין של אופי.

ועוד משהו היה  לי מוזר-הם חיים כנראה באמת מעל הטבע, אם כל שנה יש להם הוצאה של 8000 ש״ח ללידה...

וכיף לראות אנשים בעלי דעה עצמאית

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.

זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.

להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.

היה מצמרר.

רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...

התפרקתי.

זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.

אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.

והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.

גם עכשיו אני בוכה.

איזה נשמות קדושות.

הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.

סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14

אתר יזכור כותב עליו יותר טוב ממה שאני יכול לכתוב.

מרגיש אצל החרדים..