[למען הפרוטוקול לא קראתי את הכל]

לא יותר מזה.

(אפילו פחות)

עברתי עליו ברפרוף ולא הבנתי איך לקחתי זאת לאיפה שלקחת.

אוזכר חילול שבת, ב"חריגה מכמה הלכות", מכאן עד לבקשת לגיטמציה לחילול שבת יש כמה שלבים...

לי היא נראית כמו אישה שקשה לה הבדידות(לגיטימי), מה שגורם לה לפעמים לחרוג מקווים אדומים שהציבה התורה (מובן איך זה קורה, אבל לא לגיטימי.). מה שעוד יותר מקשה עליה, וכל מה שהיא מחפשת זה פתרון הלכתי שלא יוביל אותה לחציית קווים אדומים.(שזה סופר לגיטימי)...

זה לא בעיית הדור, זו בעיה של סקטור מאוד מאוד מצומצם:

דתי לאומי-רווק-מבוגר-שוכר דירה לבד-מנותק מהמשפחה במידה זו או אחרת-חסר חברה דתית אחרת.

אז להפוך את הבעיה הפרטית שלה לבעיית הדור- צר לי, לא צריך לקרוא לכינוס רבנים זה או אחר שיגיד "לדור" מה לעשות (מה גם שיש סבירות מסוימת ששאר הרווקים המבוגרים במצבה לא יקשיבו דווקא לרבנים שלה) הפיתרון הוא שהיא תמצא פיתרון לבעיה שלה בעצמה.

תסכול תסכול ותסכול.

כולם אנשים שהיו שם, כן, היכן שאתם חושבים, ממש ממש שם, אך בסופו של דבר גילו את האור.

מעניין שאותו אור פשוט הופך אותם לבני אדם ממורמים. מהדת, מהסביבה וממה לא.

סה"כ אנשים חלשים הנוטים לעשות אידיאליזציה מחולשותיהם.

הוא היה אומר:

אם הנך סובל מקלקול קיבה, היכבד והוצא את התכולה בבית הכסא ולא על היושב לצידך. תודה.

הוצאת עכשיו שם רע?

אא"כ הם קדושי עליון המתכבדים בקלונם ומוציאים על עצמם שם רע.

http://dvarim.net/%D7%9C%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%94/

אבל להגיד ש"צריך לעבור על ההלכות כדי להישאר שפויים" - זה לא נכון.

ואם למישהו יש בעיה אישית - שישאל אישית רב האם זה פיקוח נפש או כד', שמתיר ספציפית במקרה מסויים.

בדידות של רווקות מאוחרת וכד', זה מאד כואב בפני עצמו.  בוודאי שצריך לעזור ולעודד ובעיקר לעזור להתחתן.

אבל המחשבה שאיזשהו "פיתרון" יימצא ע"י לעבור על הלכות - וגם פרסום דברים כאלו - זו התאכזרות לַכלל. יכול להפוך לאיזו "נורמה" כזו, שהלכה היא בעצם לא כ"כ מוחלטת.. מתחיל מבעיה כזו, אח"כ בשביל עוד "אי נוחויות" ובמקביל - גם העבירות שניתן לעבור הולכות ומחמירות ח"ו. זו הריסת היהדות - שמובילה גם להריסת המשפחה בין השאר, שאליה לכאורה הרווקים הללו שואפים.

הרי מי שהתרגלה שכאשר "מרגישים" משהו עוברים על הלכה - זה ייעצר כשתתחתן?  ואם "תרגיש" משהו ח"ו אל מישהו אחר פתאום, וממש תבקש מ"הרבנים" להבין את המצב?..

ואח"כ, כש"מתרגלים", אז זו פשוט "קהילה".. "מנהג"...  מה שהתביישו בהתחלה - מקבל גושפנקה מלאכותית של "נורמה". כבר לא צריך להתבייש. זו נכות ממש.

לכן, זו גם התאכזרות מצד האמת, אל האנשים הפרטיים הללו. כאילו אומרים להם "נכים אתם", אתם לא באמת יכולים לחיות נורמלי במצבכם (נורמלי הראשון - זו דרך החיים היהודית שלנו, של עם ישראל).

אז לא. יש הבדל בין אמפתיה עמוקה, והבנת הניסיון, עידוד וחיזוק - לבין התרגלות "אידיאולוגית" לחולשה.  כמו לחנך ילד עם קשיים לכך ש"אינו יכול", בעוד שהאמת היא שנתינת האמון בו, עם תמיכה ואהבה, היא העזרה האמיתית - למרות שזה כרוך במאמץ.

בפסקה הבאה... היא די הצליחה לטשטש את זה אבל היא יודעת מה היא רוצה והיא חכמה. היא כתבה את זה טוב וכמעט שלא שמים לב, אבל מה שזוכרים זה בערך זה. דרך מוצלחת במיוחד. אימצתי.

זה הרי הכי קל לעשות עבירות

זה מיקל, זה נראה שאין דרך אחרת לפעמים

לא נותנים היום לרשעים עונש, אפילו לא צועקים עליהם

לפחות תני לאנשים איזה שהוא חיזוק חברתי, איזה שהיא הרגשה שאם הוא יעשה את זה כולם יחשבו עליו רע.

אולי זה יעזור לו בהתמודדות שידע שיש לו גם מה להפסיד

בלי הבושה לחטוא מה יעשה הבן ולא יחטא?

א. כי טבנית זה הרבה פחות חטאים

ב. כי לפחות אנשים אחרים לא ילמדו ממנו, וזה לא יהפוך לנורמה חברתית

ג. והוא העיקר - כי הוא ירגיש רע עם זה, הוא ירגיש רע עם מה שהוא עושה, והוא יודע שהוא עושה משהו לא לגיטימי מבחינה חברתית

חז"ל אמרו שיהיה מורא שמים כמורא בשר ודם - הגישה שלך תגרום שגם מורא בשר ודם לא יהיה

אישית יש לי בלב רחמנות על האשה הזאת, אבל זה בלב פנימה, בציבור צריך להוקיע דברים כאלה, לא לסנגר עליהם

לדעתי לפחות

(זה לא אומר שאם היא היתה כאן מדברת איתי הייתי מדבר אליה לא יפה, איתה עצמה אני חושב שצריך לדבר בעדינות, ולנסות להבין את המקום שלה, רק כך אפשר להגיע אליה. אבל כדיון ציבורי עליה צריך להוקיע מעשים כאלה, לא ללטף)

ברור שה"פיתרון" שלי לא אידאלי, אוי ואבוי למי שבונה את עבודת ה' שלו על סחף חברתי

אתה מרמז בדבריך שהפיתרון שלך הוא ללמד אנשים לעבוד על עצמם, וברור שאתה צודק שצריך לעשות את זה

אבל למה שני הדברים סותרים?

זה בדיוק מה שלא הבנת את כוונתי בסוף, אני אומר שחז"ל יצאו מנקודת הנחה שיש "מורא בשר ודם", ותבעו מהאדם שיהיה מורא שמים עליו כמו מורא בשר ודם - להוסיף קומה בעבודת ה', לא להיות שטחי ורדוד ונתון לסחף חברתי

אבל להוציא את ה"מורא בשר ודם" - זה להוציא את המסגרת שתשמור עלינו מפני נפילות כשאנחנו חלשים, כשאנחנו לא עובדים, כשאין לנו כח להתאמץ. יש גם אנשים כאלה, יש גם תקופות כאלה לכל אחד

צריך לדאוג גם לזה

ולכן ברור שצריך מורא בשר ודם, והלואי שיהיה גם מורא שמים

אני רואה כבר כמה פעמים שיש טעות בציבור שמרוב שמשקיעים ברמות הגבוהות - שוכחים שחייבים גם להשקיע ברמות הנמוכות, הבסיסיות, שבלעדיהם אפשר להידרדר לתהום

(זה נוגע גם לזה שיש אנשים שעובדים רק מאהבה, ושוכחים מיראת העונש)

אני "מזלזל" בפתרון שלך, כי זו הדרך היחידה שהוא יקבל את המקום הראוי לו. בפינה, כמו שאמרת:

"אבל להוציא את ה"מורא בשר ודם" - זה להוציא את המסגרת שתשמור עלינו מפני נפילות כשאנחנו חלשים, כשאנחנו לא עובדים, כשאין לנו כח להתאמץ. יש גם אנשים כאלה, יש גם תקופות כאלה לכל אחד"

זה פתרון של מצבי חולשה, ולכן אין טעם להביאו מלכתחילה.(מה שאתה כן עשית, שאת זה לא הבנתי למה. וזה לא מדוייק לומר ש"יראת העונש" היא בסיסית. היא נמוכה, ותקפה למצבי חולשה, אבל לא תמיד היא הבסיס לעבודה מאהבה...)

ולגבי המשפט האחרון  - המציאות בדיוק הפוכה, אני רואה כבר כמה פעמים שישי טעות בציבור שמרוב שמתמקדים ברמות הנמוכות , שוכחים שהעיקר הם הרמות הגבוהות, האידיאליות, שבלעדיהם לא שווה לחיות.

(לא הבנתי את הקשר בין הכותרת לתוכן ההודעה, אז התעלמתי מהכותרת{הבאתי פתרון, אולי רחוק, שדורש הרבה עבודה, אבל פתרון}).

זה פיתרון למצבי חולשה, ולכן חייבים לעשות אווירה ציבורית

אווירה ציבורית לא עושים בפינה, עושים בציבור, בריש גלי ובהתמדה

נכון שזה מטפל רק ברובד הנמוך ביותר, וחייבים לא להסתפק בזה, אבל זה חשוב! מאד! 

אין כאן ענין של לכתחילה ובדיעבד, צריך להשקיע בשניהם יחד כל הזמן, כדי שכשנגיע לחולשה זה יעצור אותנו

אוי ואבוי למי שמתחיל לטפל בזה רק כשהוא בחולשה - בזמן הניסיון זה כבר אבוד

ונראה לי שלא שמת לב על מה דיברתי. כמוצי ניסתה לסנגר עליה שלא נשפו אותה כי אנחנו לא יודעים מה היינו עושים במקומה

ועל זה אמרתי שצריך לשפוט אותה, ושצריך להוקיע דברים כאלה מבחינה ציבורית.

אז גם אם זה לא העיקר - לפחות אל תסנגרו! אל תיצרו אווירה ציבורית שמכילה דברים כאלה

הכל לגיטימי רק לא ביהדות שדוחה את השיפוט הזה. מה תעשה. 

חפץ חיים כלל ד' סעיף ז'

ותסתכלי בבאר מים חיים ס"ק ל"ב תנאי ד'

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_-_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%A2_%D7%93_%D7%96

רווקה מזדקנת? ואם אני כן במצב הזה? נגיד ואני מזדקנת? אי אפשר לדון אף אדם כי לא נגיע למקומו של אף אדם. גם אלפי הרווקים המזדקנים והמזדקנים יותר ממנה לא יכולים לדון אותה. מה זה "מקומו" בכלל? 

...

אבל רגע, אף אחד כאן לא דן. מביעים דעה, לגיטימית, על טור שפותח שיח. זו הייתה המטרה שלה. 

אותו רעיון..

אין לי מה להציע לה, אבל אני בטוחה שהדרך הזו היא לא הנכונה.

אם הבנתי נכון את הכוונה שלה.

אזהרה- זה כואב כ"כ לקרוא את זה

יהדות - עוד בפולמוס nrg - תופעה חדשה: שמירת שבת סלקטיבית

צריך להתפלל על זה.

המסורתיות היא מצב שהורתו ולידתו די שרירותיות ומקריות,

עם הרבה פחות חשיבה מאשר הקהילה הגאה.

זה חסום כמובן, כך שלא קראתי

אבל עיתונאים חילונים עלולים לנפח סיפור נקודתי של 2 אנשים ל"תופעה" שלימה

חבל סתם לבכות

אף על פי שאני מבין ומזהה לגמרי עם התופעה

(אף שלחלוטין לא חושב שהיא נכונה/מוצדקת!!!)

נשמע כמו וידוי לכומר. נורא ואיום, שתבכה לכרית, לא לכל האומללים שקוראים את הכתבה הזו, אולי דומה במעט לסיפורים שבתוכניות ריאלטי. המון רייטינג. מעט אמת המון רגש, מעט שכל המון מחשבה, מעט מעשה

אדם שקורא שם וגם ככה קשה לו ונופל לפעמים, יכול לומר שהרבה דתיים עושים את זה ולכן גם הוא יכול

הכי הרג אותי מה שהוא אמר על זה שאם על לשון הרע אנשים עוברים למרות שהוא מדאוריתא מותר גם לחלל שבת.

אם אדם לא בסדר וחטא בחטא מסויים זה מתיר לך לעבור על חטא אחר? איך מגיעים למסקנה כזו בכלל??

מקווה ממש שאתם צודקים וזו לא תופעה, כי זה עשה לי ממש רע

כמו שאף אחד לא חייב אותה לא לחלל שבת אף אחד לא חייב אותה לחלל שבת. ואפשר לתרץ בנסיבות שונות אבל כולם יודעים שיש בחירה חופשית וזו אגב זכותה לבחור כך, אולי לא לפרסם את זה ברבים אבל צריך לזכור שכמו הזכות לחלל ישנה הזכות לקיים והיא בחרה להתעלם מהזכויות שלה כבת של הקב"ה ולחיות בחוקים שצריך לפעמים לסטות מהם כדי להשאר שפויים, רק שיהא לה לעונג!

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

ואילו, "ראש עיר" "ראש דשא" זה שם עצם, כאשר הביטוי כולו הוא בכלל אנלוגיה ולכן לא שייך להטות. אין "ראש" נקבה, אין דבר כזה "ראשה". כמו שאין "ידת ימינה" של אף אחד, יש רק "יד ימינה" בין אם מדובר בגבר או באישה.

אז אין כוכבת קולנוע, רק כוכב קולנוע? 🙃 - צעירים מעל עשרים

(אמלק: לדעתי אנשים אומרים כוכבת קולנוע ותותחית בחשבון ושפיצית בגמרא, למרות שכוכב ותותח ושפיץ הם שמות עצם, בגלל שהם למעשה מתפקדים כתואר. באקדמיה ללשון העברית מציינים שגם שמואל הנגיד וביאליק השתמשו ב'ראשה' בלי בעיה)

מתחלקים לפי אג'נדות פוליטיות? כמה עצב)

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום