במקרה שלך אני מבינה אותו

(אבל הייתי מתעלמת)

אגב החתימה שלך טיפשית ומתלהמת

(שלא אומר יותר מאי נוחות מהעזות פה)

תגובות בכתב נותנות לי זמן לעדן את הציניות שלי, הרבה משפטים חדים נחים על רצפת חדר העריכה.

בכל זאת לומר "זה טיפשי, ומי שלא מוכן לומר ש'זה טיפשי' בקול הוא טיפש בעצמו"...
לא נעים.

טיפשי גם לדעתי, ובכ"ז

- אדם שמתחבא ולא מוכן לעמוד מאחורי הדעות שלו הוא נמושה

- החתימה שלה טיפשית

לא אמרתי שמי שלא מוכן לומר את זה בקול רם הוא טיפשי, ולפעמים להיות נמושה זאת הבחירה החכמה היו מקרים שלא הייתי רחוק מלשלם מחיר על זה שעמדתי על הדעות שלי כשחשבתי שזה מוצדק.

(משום מה התקשרו לי שתי הטענות הנ"ל בהקשר אחד)

בס"ד

אפשר להסכים ו לא להסכים, אבל למה מאנונימי?

שונות שאותה משתמשת, יכולה, אולי להפנות אליו, אלא אך ורק להגיד את דעתו לגבי דבר זה או אחר, וזהו.

לגיטימי בעיניי. 

בס"ד

אם היה לו/ ה חשוב כל כך להעיר על החתימה, אז הוא גם צריך לדעת לעמוד מאחורי זה,

גם אם 'יאשימו אותו' בגלל דעות קדומות שיש עליו מלפני כן. לא הייתי מקבלת ביקורת או הערה מאדם שלא מוכן לעמוד מאחורי הדברים שהוא אומר.

בלי קשר לתוכן הדיון.

גם כשבחיים (יש חיים מחוץ לפורום!) אנחנו מביעים את דעותינו, אנחנו לא מסתתרים מאחורי מסכות.

אנחנו אומרים את דעותינו עם כל הרקע והסטיגמות שיש לאנשים עלינו.

אם אנחנו מרגישים לא נעים, פשוט נהיה בשקט.

אבל להתחבא זאת פחדנות, במיוחד כשמדובר בניק.

תקראו לזה פחדנות

לגיטימי לפחד

נכון שבחיים האמיתיים אי אפשר כמעט להעיר באנונימיות, אבל למה לא לנצל אפשרות כשהיא קיימת?

אם אדם מפחד שישפטו אותו על זה שהוא מעיר - זה פחד לגיטימי ונורמלי

וגם בחיים האמיתיים יש כאלה ששולחים לך מכתב אנונימי

ודוקא זה מגעיל - כי אין לך איך להתגונן, וזה תחושה מגעילה שיש מישהו שחושב עליך משהו רע ואין לך מה לעשות

אבל כאן הרי אפשר לענות לו ולהתייחס אליו. אס מה אם אני לא יודע מי הוא? הרי בכל מקרה אני לא יודע מי הניקים כאן

(ועשו לי את זה פעם, אז עניתי!)

זה לא ש"זה מה שאתה חושב" לא נעים לך, אלא זה שהבעת ביקורת על אדם

זה לא נעים לומר למישהו שהוא לא בסדר, כך שיתכן מאד שאותו אדם היה אומר את זה כאן בריש גלי בפורום (אולי הוא גם עשה את זה בשירשור הזה) אבל ללכת ולבקר אדם באופן ספציפי - זה אי נעימות שיכולה לגרום בעולם האמיתי לא לבקר בכלל

מתי בפעם האחרונה הערת למישהו שמדבר בחזרת הש"ץ?

זה בגלל שאתה מתבייש שאתה חושב שאסור לדבר בחזרת הש"ץ, או בגלל שלא נעים לך ממנו?

אני חושבת שאנחנו אנושיים ויש פחד להעיר בגלל מה יחשבו עלינו..

אפשר לראות את זה גם כשאדם מעשן לידנו, לדוג' בתחנת אוטובוס. רוב האנשים לא יעירו לו בגלל שלא נעים ממה שהוא יחשוב עלינו או איך שהוא יגיד.

לדעתי כן חשוב להעיר ולפעמים צריך את האומץ לעשות את זה כשיודעים את זהותנו, וזה נורמלי להתבייש ולא להזדהות, לגיטימי זה קצת פחות, אבל אנושי זה בטוח!

ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן, כמו שזה נראה יש מצב שלא כולם רצו להגיד על זה אמן.. אבל לא היתה להם יותר מדי ברירה לצאת נגד משה ככה מול כולם.

מזל שלא היה אז אנונימי.

ברור שחשוב להעיר, אבל אם זה לא מספיק חשוב לך בשביל "להתבזות" ולהעביר את הביקורת, מי אתה שתבזה מישהו אחר  בלקבל אותה?

ולכן התגובה הראויה על דבר כזה היא מקסימום קפוץ לי.

למרות - שבהחלט העלית נקודה למחשבה.

הוא כולה העיר לה על החתימה.. שהיא לא נכונה וטובה ל ד ע ת ו ! !

והיא בוחרת איך לקבל הערה כזאת, זה לא משנה אם היא יודעת מי הוא או לא.

ותכלס, רוב האנשים פה, הם אנונימים, ככה שזה לא משנה אם זה יהיה בפומבי או לא..

וחוצמיזה נק' למחשבה היא למה אתה פה כותב באנונימי, תכתוב את השם שלך אם לדעתך ביקורת זה "מכה רעהו בסתר"

זה לא נופל בהגדרה ההלכתית אבל זה בהחלט מתאים רוח העניין.

ברור שיש הבדל בין לבקר מישהו מניק מוכר ולגיטימי לעומת ניק אנונימי, אני כניק מוכר מבקר ניק מוכר אחר.. כמו שלא לגיטימי לכתוב מניק ביקורת על אדם אמיתי (בהנחה שהוא לא נבחר ציבור או משהו) ככה לא לגיטימי לכתוב ביקורת על ניק מוכר ולהתחבא.

זה לא שהוא העליב אותה, או דיבר בצורה פוגענית. הוא בסך הכל העיר לה על החתימה.

וכמו שכתבתי פה בתחילת הדיון- "לדעתי כן חשוב להעיר ולפעמים צריך את האומץ לעשות את זה כשיודעים את זהותנו, וזה נורמלי להתבייש ולא להזדהות, לגיטימי זה קצת פחות, אבל אנושי זה בטוח!"

אני לא בטוחה שאני הייתי נוהגת כך, אבל פשוט אמרתי שזה אנושי להתבייש או אולי הוא עשה אתזה כדי לא לבייש אותה..

הערה נחמדה וראויה לא חייבת לכלול ביזוי

אפשר לדבר נחמד גם כשמעירים

ואני לא צריך להיות "מישהו" בשביל להעיר, מספיק שיש לי דעה, ואני מנסה לשכנע בה

אם אני אתקוף ואבזה באמת צריך להיות מישהו,

אבל אז לא יעזור גם שאגיד את זה בשמי, אתה באמת "מישהו"?

אם זה מספיק מבייש בשביל שתימנע מלהגיד את זה כנראה שזה מבייש יותר לשמוע את זה.

ברור שאתה לא חייב להיות מישהו, אבל אל תצפה שמישהו ייקח אותך ברצינות.

כמה שזה יהיה עדין, זה סוג של התערבות בחיים, וקריאת תיגר על האישיות שלך, כמה שתרפד את זה במילים נחמדות

אבל זה לא ביזוי, זה רק לא נעים

אז על הלא נעים שלך אתה חס ועל של אחרים לא?

איך אפשר לבקר בלי אי נעימות?

אפשר למזער כמה שאפשר, זהו

זה סיבה לא להוריד מעצמי אי נעימות? למה? צריך שדוקא שנינו נסבול?

הוא לא רוצה שכל המשך השיחות איתו כאן יהיה תחת התווית הזאת. זה לא נשמע לי נורא.
לברר את דעתך: באופן כללי פצל"שים הם דבר שאתה נגדו?

בלי שהוא ידע שזה אתה אז כן, זאת די גניבת דעת.

נניח מישהו מספר לפצל"ש דברים אישיים. כעת מישהו יודע עליו, והוא לא יודע מי - זאת ודאי גניבת דעת.

מה קורה במקרה שלנו. מישהו מתווכח איתו, בעצם מחזיק בדעה שונה משלו. יכול להיות גם - שונה עד כדי עירור איבה (שזה דבר קיים). עכשיו זה מפצל"ש והוא לא יודע מי הוא. ... קשה לי לסווג את המקרה הזה.

כערבים.

משנאיך. אלו שונאי ישראל, שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם, שנאמר ומשנאיך נשאו ראש (תהלים פג, ג), ומי הם, על עמך יערימו סוד (שם ד): (רש"י, במדבר י, לה)

לא שאכפת לי שדעתך תהיה שונה,

רק כי את כתבת בתחילה בשם התורה,

אז אני רואה לנכון לציין זאת..

שאפשר לסמוך על דעת הרב המאירי, שהעיקר שמקבלים שלטון ישראל (ואינם עובדי ע"ז).

לגבי היתר מכירה, וכתב במפורש שאין להם דין גר תושב

וכמדומני שיש לרב הרצוג תשובה על זה לגבי "לא ישבו בארצך" שמצדד להקל

[אגב, בפורום הורות לגבי יציאה מהארץ כתבת שזו רק דעת הרמבם... מה זה "בעניינים האלה"..]

צריך ענוה קודם כל בפני גדולי עולם. אפשר לצטט מדבריהם, לכיוונים השונים. אבל כדי "לחלוק" באופן הזה - צריך ללמוד הרבה יותר. 

ש"אתה מחוייב" לדעת הרצי"ה.

אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה..

אבל כשמישהו מגיב "זה לא דעת התורה"..

אז מזכירים שכך אמר מישהו שהוא בוודאי גדול-עולם בהלכות ציבור.

ואם הוא אומר, אז כמו שהרצי"ה הסתמך על המאירי - אז גם אני אסתמך על..  עונים לו שהוא לא הרצי"ה.

יש הירארכיה בתורה.

לגדולי ישראל תמיד היו חשבונות מתי להסתמך על דעות נוספות, הן בענייני יחיד, והן בענייני ציבור.

לא כל אחד יכול לפסוק בענייני ציבור. ר' אברום שפירא אמר על זה דברים קשים מאד. באזני שמעתי.

אתה חולק על ההיררכיה המקובלת?

אתה חושב שאתה מבין בתורה יותר מהרבנים?

הרמב"ם לא היה קטיל קני באגמא כשהוא כתב את פיה"מ (לא יודע מאיפה החלטת שהוא היה בן 18 כשהוא כתב פי' על אבות)

אבל אתה ג"כ לא קטיל קני באגמא?

הגיל? זה הנושא? יש על זה משנה באבות שאין להתחשב בגיל של ת"ח - אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו - יש חדש מלא ישן

אני מכיר גישה כזאת עם החזו"א, שיש אנשים שמרגישים שא"א לחלוק עליו

פעם כתבתי מאמר על קו התאריך, וסיכמתי את הנושא, והקשיתי קושיות על כל השיטות, ובין היתר הקשיתי גם על החזו"א (לא בלשון מזלזלת, אבל גם בלי להתנצל, יותר בכיוון של "ולא הבנתי כוונתו, הרי..." והעזתי בסוף דברי לבסיק להלכה דלא כהחזו"א

איזה עליהום קיבלתי! איך אני מעיז לחלוק על חזו"א?! ומה שאני מקשה גם על היעב"ץ? זה לא הפריע לאף אחד...

אתה בוודאי אינך יכול לעשות השוואה ולומר: בגלל שהרצי"ה אמר בשם המאירי - אז גם אני יכול לומר בשם מישהו.. (וכן - דובר עליך. שהרי אתה אמרת "אז גם אני יכול?"..)

לא יכול - כי אתה לא רב. וכי אתה לא הרצי"ה. וכי רבנים יש להם שיקולים מתי סומכים על דעה כלשהי ומתי לא.  אלו דברים פשוטים לחלוטין וזה הנושא עליו דובר. יש הירארכיה בתורה. גדולי תורה, וקטנים מהם וכו'. ובסוף - תלמידים שהתחילו ללמוד לפני זמן לא רב מאד. 

ובוודאי שלגיל יש משמעות. הרי אתה גם לא הרמבם. וגם לא למדת בגיל זה, מן הסתם, מה שהרמבם כן.

אז אין כל קשר למה ש"בציבור מסויים" וכו'. וגם לא למה שהביא אח"כ מופים.

אין כל צורך להעביר דברים בגלל ש"מדמיינים" שהם נאמרו כי "בציבור מסויים" וכו'..

הדברים נאמרו, באופן פשוט ביותר, על אי האפשרות להשוות בין מה שגדולי עולם סומכים על דעה מסויימת או פוסקים וכו' - בוודאי בתחום שהם מיוחדים בו - לבין ה"יכולת" של כל תלמיד צעיר לעשות כך. פשוט לגמרי [וקל וחומר שאינו יכול לומר "זו לא דעת התורה"...].

בכל מדע כלשהו, מבינים שסטודנט שנה א' לא יכול לחלוק על מקבל פרס-נובל באותו תחום.

רק בתורה כן?.. אז לא - בתורה הרבה יותר.

אם "פוסקים כהרמבם" או לא, זה לא רלוונטי לכאן. 

אין צורך לחזור: כבר הסברתי שלפוסקים, הן בהלכה והן בהלכות ציבור, יש שיקולים עמוקים. יש גם כללים מקובלים מתי מסתמכים על דעות שונות. זה נושא רחב ומצריך הרבה "שימוש". לא כל אחד יכול להגיד "ממתי פוסקים"?.. זה ממש מגוחך שכל אחד ידבר כמומחה ראשון במעלה. זו שאלה שאפשר לשאול עניינית, בענוה, את מי שאמר - או את מי שמבין את דבריו (לא כ"כ קשה להבין למה אמר, כשמעמיקים יותר - אבל לא זו הנקודה כעת), אבל לא כאילו כעת "המציאו את הגלגל"..

ויפה אמרת: איך "רב צעיר" יכול להגיד "נגד הרצי"ה" בענייני ציבור? בכל תחום יש מדרגות במומחים.. אבל אם הוא אכן תלמיד חכם גדול, אז יכול להביע דעה אחרת, בענוה. והבוחר יבחר.

אבל כאן הרי לא דובר על האם מישהו אחר יכול להגיד אחרת. לא זה היה הנושא. הנושא היה מה שאמרת כאילו "זו לא דעת התורה"... זו כבר הגזמה לכיוון השני. על זה הובאה דעת הרצי"ה.

תרצה לומר שיש אחרים שאומרים אחרת - למה לא..  אבל אחרים - זה ת"ח גדולים ורציניים. לא בגלל ש"אתה" או כל תלמיד צעיר אחר (זה כמובן לא אישי כלפיך דווקא..), "לא מבין" "ממתי פוסקים כמאירי"...

הגזמת..

ואתה כבר גולש לגבול של "ביזוי ת"ח", בשביל "רווחים" קטנים בהרבה.

בוודאי שהוא גדול בתורה מאד, ומומחה בעניינים אלו - למעלה-למעלה ממה שאתה-אישית תוכל לחלוק על ה"סבירות" שבדבריו, או לומר שזו "לא דעת התורה".

אז על זה דובר. חבל להיסחף.

אבל אני חולק על הקביעה שהוא "המומחה" בהא הידיעה.

גם אם אתה פוסק כרב משאש, יתכן שרק במקום שרב המקום פוסק כדעת הרב משאש מותר.

אבל במקום שמנהג המקום לאיסור יהיה אסור.

שאלה טובה איך להגדיר מקום באינטרנט - מכל מקום מסתבר שרוב המקומות לא נהגו כרב משאש,

ולכן מסתבר לאסור מדינא לנהוג במקום ציבורי כדעת הרב משאש.

מה שאין כן בעניין גר תושב - לצערנו לא זכינו שיש מנהג בעניין.

וגם כמעט שלא זכינו שיעסקו בהלכות אלה רבני ערים,

ולכן מותר לי כתלמיד של רב מסויים לנהוג על פי דעה מסויימת,

אלא אם כן ה'מרא דאתרא' סבור אחרת.

כך נלע"ד.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

זה שכיוון שהפסיקה של הרב משאש התקבלה ממש במספר מקומות מצומצמים,

ממילא כל מקום נחשב כמקומם של האוסרים עד שיוכח אחרת.

ולכאורה יש לזה ראיה מהגמרא בשבת קל.

"לוי איקלע לבי יוסף רישבא (ציד עופות), קריבו ליה רישא דטוותא בחלבא, לא אכל. כי אתא לקמיה דרבי אמר ליה: אמאי לא תשמתינהו?

אמר ליה: אתריה דרבי יהודה בן בתירה הוה, ואמינא: דילמא דרש להו כרבי יוסי הגלילי, דתנן [חולין פ"ח מ"ד]: 'רבי יוסי הגלילי אומר: נאמר [דברים יד,כא] לא תאכלו כל נבלה [לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה לה' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו] ונאמר (באותו פסוק עצמו) לא תבשל גדי בחלב אמו (משמע: כל האסור משום נבלה - נוהג בו איסור בשר בחלב): את שאסור משום נבלה - אסור לבשל בחלב; עוף שאסור משום נבלה, יכול יהא אסור לבשל בחלב? - תלמוד לומר 'בחלב אמו': יצא עוף שאין לו חלב אם.'"

כלומר גם אם צורת פסיקת הפסיקה בדורנו היא לא שכל רב מקום מחליט למקומו,

(עניין שצריך לברר אותו בפני עצמו)

מכל מקום כיוון שכך התקבלה הפסיקה כמעט לחלוטין, ממילא בכל זאת כל מקום היום נחשב כמקום האוסרים.

מה שטענתי זה שלעניין הזה יתכן שנחשב כאילו יש פסיקה אחידה,

כיוון שכך התקבל.

(לגבי מה שאתה טוען על הבית -

הלבוש אומר שמה שאשה משנה את מנהגיה למנהגי בעלה

זה מדין מנהג המקום - 'שכיוון שנכנסה לרשותו אין לך מנהג המקום גדול מזה'.

מסתבר שזה תקף גם לגבי בן שנמצא בבית אביו)

מנהני מילי?

חשבתי שאתה מתכוין ליו"ד סי' קנ"א ס"ט, אבל שם

א. מדובר על עכו"ם (הטעם שם שמא שמא יזיקו ליהודים [לבוש] ולא נראה שזה שייך בגר תושב)

ב. מדובר על ישראל שמוכר לו, לא על הגוי עצמו שיהיה לו איסור

ג. מדובר רק בשכונת היהודים, לא בשכונה שמיועדת לגויים

(וגם מיה קינן חולקת עליך, והיא מתירה לגרי תושב לגור בכוזר באלפיהם, אבל אני מניח שזה לא מרגש אותך)

(פשוט נשמע לי מוזר - מה שייך דין גר תושב בחו"ל...?)

(שהיא אשה בגילי) לא מתחילה בכלל

היא גם חושבת שמלך כוזר יכול להרוג על סמך ראיות קלושות - בלי סנהדרין, בלי סמוכים, בלי רוב ישראל. סתם כי הוא הסמכות, ובי"ד מכים ועונשים שלא על פי תורה

ואני חולק עליה. אז מה? זה לא אומר שהספר שלה לא מהמם

הרסה לך את השו"ע.

עיין בשו"ע הוצאת מכון ירושלים החדש..

היחס לגר תושב ככל הנראה הוא כבדהו וחשדהו..

דיברתי על גר תושב אמיתי שקיבל על עצמו בפני ישראל לקיים 7 מצוות, ומצווה להחיותו

אין לפני שו"ע כזה, ואני אבדוק בל"נ

(לא הבנתי מה רצית)

חוץ מזה במחשבה שניה - לכאורה אין באמת להקיש משם על גר תושב,

אבל נראה מפשט הדברים שהכוונה לכל גוי ולא דווקא לעובד עבודה זרה.

אך עיין ב'מזבח אדמה' (מובא בילקוט מפרשים שבסוף השו"ע ההוצאה הנ"ל),

לא הצלחתי להבין יותר מדי (לא התאמצתי מספיק),

אבל כמדומני שהוא מנסה להוכיח כדעתך שמדובר דווקא על עכו"ם.

אמנם עיין מגיד משנה פי"ד מהלכות איסורי ביאה ה"ח, (שאמר על דברי הראב"ד שגר תושב בזמן הזה  - כיוון שלא מקבלים מותר להם לגור בעיר עצמה - שמדברי הרמב"ם  בפ"י מהל' ע"ז לא נשמע כך - ודברי השו"ע בקנ"א הם הם לכאורה דברי הרמב"ם שם, אם כן מדובר גם על גויים שלו היו יכולים היו גרים תושבים. 

מכל מקום באמת מוכח שגר תושב ממש, מותר לתת לו לגור בכל מקום שירצה.

כנראה שזה לא אחד מהם.

אם היתה פה מדינת הלכה היינו כנראה די מתפרעים על הערבים בסביבה.

יש כ"כ הרבה סוגיות שאינן מסתדרות עם הפרדיגמה הטוטאלית שהצבת

לא ברור לי היסוד לפיו אתה מתנסח בצורות שכאלה

חוץ מזה שהם לא עומדים בגדר של גר תושב.

יש לך הוכחה על כל אחד ואחד מהם שהוא נמצא בגדר של משנאי ה'?

יש לך הוכחה כלפי ערבים פרטיים במדינה כזאת או אחרת שמרוחקת מישראל מאות ואלפי קילומטרים, שבכלל מזיז לו  במילימטר מה שקורה בישראל?

אני אחסוך לך - אין לך.

ולכן שללתי את האמירה כאמירה מכלילה - בתורה אין שום ערך שקובע שזה טוב לשנוא ערבים בתור ערבים.

אם הייתה כותבת בחתימתה: לשנוא את משנאי עם ישרל זה לא גזענות, זה ערכים - אז הייתי יכול להסכים עם אמירתה.

היא לא כתבה את זה. 

בחז"ל ובזוהר על ישמעאל. צא ולמד.

אם זה מפריע לך אולי כדאי שתדאגי שהוא ינעל.

הוא לוקה במוזרות מסויימת

|אמרו דברים ברוח הזו, אני יודעת!|

נראה יותר שמדובר בפצל"ש.

הייתי מבין

אני מניח שתיארת לעצמך שהחתימה שלך תעורר הדים, לא?

זרקתי פה איזה קישקוש שניה לפני שבת ותראו מה עשיתם

סתם עיצבן אותי שהוא לא עומד מאחורי עצמו.

אולי באמת הוא ניק חדש.

החתימה שלי לא כ"כ עמוקה, מה חפרתם עליה כ"כ הרבה?

במשך 21 שנותי לא זכיתי להכיר ערבי טוב, מה לעשות?

מי שיש לו בעיה שהתמודד.

(ולמי שנורא הציק שאני מורה, אז כן, חינכתי את תלמדותי שערבי לא שווה את המבט שלהן, נראה לי שחסר קצת חינוך כזה בארץ)

יש אנשים ששכחו שאנחנו במלחמה.

תני להם לחפור. את מנסה למנוע מהם את התחביב שלהם?!

שהם לא יכולים להיות טובים?

גם לסיני אסור לגור פה וגם לתיאלנדי וגם להודי וגם לרוסי גוי - אז מה? זה אומר שאם ככה, הם לא יכולים להיות בני אדם טובים?

לא הבנתי מה ניסית לטעון בהודעה הזאת שלך.

לסיכומו של דבר - זה די טיפשי להגיד משהו בהכללה על ציבור שלם באופן חד משמעי, שכולם הם לא משהו - כי אז מספיק שאני מביא לך מקרה אחד אחר, בכדי שכל התזה הזאת תיפול, כי היא מבוססת על "כולם".

אפשר להגיד: " רוב הערבים שאני מכירה, הם לא ממש מסמפטים אותי" וכו' - אבל להגיד שלשנוא ערבים כערבים זה ערך...לא ממש...

או שסובר שאין שום דבר לא נכון בהכללה שלה שזה ערך טוב לשנוא ערבים?

זה עיקר הבעיה

למעשה הרב הרצוג מתמודד עם האיסור להשאיר אותם בארץ בצורה כזאת:

אנחנו קיבלנו זכות מהאו"ם להקים פה במדינה בתנאי כפול שלא נפלה בין הדתות

אז אנחנו לא יכולים טכנית לגרש אותם, 

אפילו שלמראית העין נראה שיש לנו שלטון מוחלט בארץ - למעשה אנחנו והגויים שולטים יחד, ויש לגויים ג"כ שליטה בארץ, ואין לנו יכולת להמרות את פיהם בנושא

ודעת הגרע"י שזה שא"א לגרש את הגויים עובדי ע"ז מפקיע מכאן את מצות כיבוש א"י, שכיון שאנחנו לא יכולים לכבוש את א"י לחלוטין, כל מה שכבשנו לא קיימנו מצות כבישה, כי אין לנו שילטון מוחלט.

תשימי לב לא לאבד כמה ערכים בטעות

בשם הצדק הנאורות וקבלת האחר.

ולא כל מה שהוא לא כזה חייב להיות שנאה.

נו ברצינות, כשאת מורה בבית ספר לבנות מצוקה שמדברות באופן קבוע עם הערבים באתר בניה ממול, דיבור לשכל לא יעיל בכלל.

ובלי קשר, רגש השנאה קיים אצל כולנו, לא? אני מעדיפה להוציא אותו על הערבים ולאהב את כל עמ"י, סבבות?

לעומת זאת, אם מישהי עם דעות כשלך הייתה מורה של הילדים שלי - זה היה מדאיג אותי מאוד.

בכל מקרה, אני יכול בכיף להפנות אותך לסיפורים על ערבים שאפילו בשעת מלחמה עם היהודים, הגנו על היהודים מפני התקפות של ערבים אחרים, ועוד כהנה וכהנה מקרים.

וכאן בדיוק טמונה הבעיה שלך. בגלל שא-ת לא מכירה ערבי טוב, אז אוטומטית את משליכה את זה על כ-ל הערבים ומחליטה שכ-ו-ל-ם, רעים.

זה הדבר הכי שטותי שאפשר לעשות.

במיוחד כאשר יש חצי מליארד ערבים בעולם.

ואם חילוני שמכיר שלושה חרדים ושלושתם פושעים מגעילים - אז כעת זה יהיה בסדר לוגית אם הוא יגיד על סמך זה " כל החרדים הם לא טובים"?

זה שאת לא מכירה ערבי טוב זה לא אומר שהם לא קיימים. ברגע שאת רוצה לטעון שכולם הם לא משהו - את צריכה להראות לנו שכולם הם לא כאלו - לא יעזור לך שתגידי - "אני לא מכירה...". כי אז במקרה אחד של ערבי שמתנהג אחרת ממה שאת מכירה, אני מפיל לך את כל התזה.

רק שהייתי ממש שמחה לדעת אם כל מי שמנסה למצוא ערים טובים,

מנסה באותה מידה לפחות למצוא יהודים טובים.

בואי נגיד שאישית אני מכיר בערך פי כמה מאות/אלפים, יהודים טובים מערבים טובים...

(ואני לא מכיר מליוני בני אדם...).

לחפש יהודים טובים זה הרבה יותר קל...

אז לזה התייחסתי...

בכל מקרה,זה שאחרים מנצלשים לא אומר שזה בסדר לעשות את זה

אלא על האם זה נכון והגיוני להגיד אמירה כוללנית, האם יש בה אמת או לא, ש"כל הערבים צריך לשנוא אותם".

לא כל דבר צריך לקחת ישר לדיון על גירוש ערבים או לא... כאן זה לא היה קשור. 

במדינת הלכה...

זה שבמציאות לא כל דבר הלכתי ניתן לעשות זה ידוע.

כבר בימי יהושע לא הצליחו להוריש את כל יושבי הארץ...בלי קשר לאם יש תעודת זהות כחולה או אין.

ומתפרנס מיהודים כמעט רצח את אמא שלי.

זה שיש ערבים עם ת"ז כחולה זה נורא ואיום, איזה פתרון יכולים להיות? אם רוצחים בנו ואנחנו נאהב אותם, מה עוד?

חבר'ה, הם האויבים שלנו!!!! תפסיקו להתייפייף!!!!

מאשר להפוך אותו להיות נאמן למדינה.

מי שחי כאן בסרט ולא מכיר במציאות זו את בלבד.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.