במקרה שלך אני מבינה אותו

(אבל הייתי מתעלמת)

אגב החתימה שלך טיפשית ומתלהמת

(שלא אומר יותר מאי נוחות מהעזות פה)

תגובות בכתב נותנות לי זמן לעדן את הציניות שלי, הרבה משפטים חדים נחים על רצפת חדר העריכה.

בכל זאת לומר "זה טיפשי, ומי שלא מוכן לומר ש'זה טיפשי' בקול הוא טיפש בעצמו"...
לא נעים.

טיפשי גם לדעתי, ובכ"ז

- אדם שמתחבא ולא מוכן לעמוד מאחורי הדעות שלו הוא נמושה

- החתימה שלה טיפשית

לא אמרתי שמי שלא מוכן לומר את זה בקול רם הוא טיפשי, ולפעמים להיות נמושה זאת הבחירה החכמה היו מקרים שלא הייתי רחוק מלשלם מחיר על זה שעמדתי על הדעות שלי כשחשבתי שזה מוצדק.

(משום מה התקשרו לי שתי הטענות הנ"ל בהקשר אחד)

בס"ד

אפשר להסכים ו לא להסכים, אבל למה מאנונימי?

שונות שאותה משתמשת, יכולה, אולי להפנות אליו, אלא אך ורק להגיד את דעתו לגבי דבר זה או אחר, וזהו.

לגיטימי בעיניי. 

בס"ד

אם היה לו/ ה חשוב כל כך להעיר על החתימה, אז הוא גם צריך לדעת לעמוד מאחורי זה,

גם אם 'יאשימו אותו' בגלל דעות קדומות שיש עליו מלפני כן. לא הייתי מקבלת ביקורת או הערה מאדם שלא מוכן לעמוד מאחורי הדברים שהוא אומר.

בלי קשר לתוכן הדיון.

גם כשבחיים (יש חיים מחוץ לפורום!) אנחנו מביעים את דעותינו, אנחנו לא מסתתרים מאחורי מסכות.

אנחנו אומרים את דעותינו עם כל הרקע והסטיגמות שיש לאנשים עלינו.

אם אנחנו מרגישים לא נעים, פשוט נהיה בשקט.

אבל להתחבא זאת פחדנות, במיוחד כשמדובר בניק.

תקראו לזה פחדנות

לגיטימי לפחד

נכון שבחיים האמיתיים אי אפשר כמעט להעיר באנונימיות, אבל למה לא לנצל אפשרות כשהיא קיימת?

אם אדם מפחד שישפטו אותו על זה שהוא מעיר - זה פחד לגיטימי ונורמלי

וגם בחיים האמיתיים יש כאלה ששולחים לך מכתב אנונימי

ודוקא זה מגעיל - כי אין לך איך להתגונן, וזה תחושה מגעילה שיש מישהו שחושב עליך משהו רע ואין לך מה לעשות

אבל כאן הרי אפשר לענות לו ולהתייחס אליו. אס מה אם אני לא יודע מי הוא? הרי בכל מקרה אני לא יודע מי הניקים כאן

(ועשו לי את זה פעם, אז עניתי!)

זה לא ש"זה מה שאתה חושב" לא נעים לך, אלא זה שהבעת ביקורת על אדם

זה לא נעים לומר למישהו שהוא לא בסדר, כך שיתכן מאד שאותו אדם היה אומר את זה כאן בריש גלי בפורום (אולי הוא גם עשה את זה בשירשור הזה) אבל ללכת ולבקר אדם באופן ספציפי - זה אי נעימות שיכולה לגרום בעולם האמיתי לא לבקר בכלל

מתי בפעם האחרונה הערת למישהו שמדבר בחזרת הש"ץ?

זה בגלל שאתה מתבייש שאתה חושב שאסור לדבר בחזרת הש"ץ, או בגלל שלא נעים לך ממנו?

אני חושבת שאנחנו אנושיים ויש פחד להעיר בגלל מה יחשבו עלינו..

אפשר לראות את זה גם כשאדם מעשן לידנו, לדוג' בתחנת אוטובוס. רוב האנשים לא יעירו לו בגלל שלא נעים ממה שהוא יחשוב עלינו או איך שהוא יגיד.

לדעתי כן חשוב להעיר ולפעמים צריך את האומץ לעשות את זה כשיודעים את זהותנו, וזה נורמלי להתבייש ולא להזדהות, לגיטימי זה קצת פחות, אבל אנושי זה בטוח!

ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן, כמו שזה נראה יש מצב שלא כולם רצו להגיד על זה אמן.. אבל לא היתה להם יותר מדי ברירה לצאת נגד משה ככה מול כולם.

מזל שלא היה אז אנונימי.

ברור שחשוב להעיר, אבל אם זה לא מספיק חשוב לך בשביל "להתבזות" ולהעביר את הביקורת, מי אתה שתבזה מישהו אחר  בלקבל אותה?

ולכן התגובה הראויה על דבר כזה היא מקסימום קפוץ לי.

למרות - שבהחלט העלית נקודה למחשבה.

הוא כולה העיר לה על החתימה.. שהיא לא נכונה וטובה ל ד ע ת ו ! !

והיא בוחרת איך לקבל הערה כזאת, זה לא משנה אם היא יודעת מי הוא או לא.

ותכלס, רוב האנשים פה, הם אנונימים, ככה שזה לא משנה אם זה יהיה בפומבי או לא..

וחוצמיזה נק' למחשבה היא למה אתה פה כותב באנונימי, תכתוב את השם שלך אם לדעתך ביקורת זה "מכה רעהו בסתר"

זה לא נופל בהגדרה ההלכתית אבל זה בהחלט מתאים רוח העניין.

ברור שיש הבדל בין לבקר מישהו מניק מוכר ולגיטימי לעומת ניק אנונימי, אני כניק מוכר מבקר ניק מוכר אחר.. כמו שלא לגיטימי לכתוב מניק ביקורת על אדם אמיתי (בהנחה שהוא לא נבחר ציבור או משהו) ככה לא לגיטימי לכתוב ביקורת על ניק מוכר ולהתחבא.

זה לא שהוא העליב אותה, או דיבר בצורה פוגענית. הוא בסך הכל העיר לה על החתימה.

וכמו שכתבתי פה בתחילת הדיון- "לדעתי כן חשוב להעיר ולפעמים צריך את האומץ לעשות את זה כשיודעים את זהותנו, וזה נורמלי להתבייש ולא להזדהות, לגיטימי זה קצת פחות, אבל אנושי זה בטוח!"

אני לא בטוחה שאני הייתי נוהגת כך, אבל פשוט אמרתי שזה אנושי להתבייש או אולי הוא עשה אתזה כדי לא לבייש אותה..

הערה נחמדה וראויה לא חייבת לכלול ביזוי

אפשר לדבר נחמד גם כשמעירים

ואני לא צריך להיות "מישהו" בשביל להעיר, מספיק שיש לי דעה, ואני מנסה לשכנע בה

אם אני אתקוף ואבזה באמת צריך להיות מישהו,

אבל אז לא יעזור גם שאגיד את זה בשמי, אתה באמת "מישהו"?

אם זה מספיק מבייש בשביל שתימנע מלהגיד את זה כנראה שזה מבייש יותר לשמוע את זה.

ברור שאתה לא חייב להיות מישהו, אבל אל תצפה שמישהו ייקח אותך ברצינות.

כמה שזה יהיה עדין, זה סוג של התערבות בחיים, וקריאת תיגר על האישיות שלך, כמה שתרפד את זה במילים נחמדות

אבל זה לא ביזוי, זה רק לא נעים

אז על הלא נעים שלך אתה חס ועל של אחרים לא?

איך אפשר לבקר בלי אי נעימות?

אפשר למזער כמה שאפשר, זהו

זה סיבה לא להוריד מעצמי אי נעימות? למה? צריך שדוקא שנינו נסבול?

הוא לא רוצה שכל המשך השיחות איתו כאן יהיה תחת התווית הזאת. זה לא נשמע לי נורא.
לברר את דעתך: באופן כללי פצל"שים הם דבר שאתה נגדו?

בלי שהוא ידע שזה אתה אז כן, זאת די גניבת דעת.

נניח מישהו מספר לפצל"ש דברים אישיים. כעת מישהו יודע עליו, והוא לא יודע מי - זאת ודאי גניבת דעת.

מה קורה במקרה שלנו. מישהו מתווכח איתו, בעצם מחזיק בדעה שונה משלו. יכול להיות גם - שונה עד כדי עירור איבה (שזה דבר קיים). עכשיו זה מפצל"ש והוא לא יודע מי הוא. ... קשה לי לסווג את המקרה הזה.

כערבים.

משנאיך. אלו שונאי ישראל, שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם, שנאמר ומשנאיך נשאו ראש (תהלים פג, ג), ומי הם, על עמך יערימו סוד (שם ד): (רש"י, במדבר י, לה)

לא שאכפת לי שדעתך תהיה שונה,

רק כי את כתבת בתחילה בשם התורה,

אז אני רואה לנכון לציין זאת..

שאפשר לסמוך על דעת הרב המאירי, שהעיקר שמקבלים שלטון ישראל (ואינם עובדי ע"ז).

לגבי היתר מכירה, וכתב במפורש שאין להם דין גר תושב

וכמדומני שיש לרב הרצוג תשובה על זה לגבי "לא ישבו בארצך" שמצדד להקל

[אגב, בפורום הורות לגבי יציאה מהארץ כתבת שזו רק דעת הרמבם... מה זה "בעניינים האלה"..]

צריך ענוה קודם כל בפני גדולי עולם. אפשר לצטט מדבריהם, לכיוונים השונים. אבל כדי "לחלוק" באופן הזה - צריך ללמוד הרבה יותר. 

ש"אתה מחוייב" לדעת הרצי"ה.

אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה..

אבל כשמישהו מגיב "זה לא דעת התורה"..

אז מזכירים שכך אמר מישהו שהוא בוודאי גדול-עולם בהלכות ציבור.

ואם הוא אומר, אז כמו שהרצי"ה הסתמך על המאירי - אז גם אני אסתמך על..  עונים לו שהוא לא הרצי"ה.

יש הירארכיה בתורה.

לגדולי ישראל תמיד היו חשבונות מתי להסתמך על דעות נוספות, הן בענייני יחיד, והן בענייני ציבור.

לא כל אחד יכול לפסוק בענייני ציבור. ר' אברום שפירא אמר על זה דברים קשים מאד. באזני שמעתי.

אתה חולק על ההיררכיה המקובלת?

אתה חושב שאתה מבין בתורה יותר מהרבנים?

הרמב"ם לא היה קטיל קני באגמא כשהוא כתב את פיה"מ (לא יודע מאיפה החלטת שהוא היה בן 18 כשהוא כתב פי' על אבות)

אבל אתה ג"כ לא קטיל קני באגמא?

הגיל? זה הנושא? יש על זה משנה באבות שאין להתחשב בגיל של ת"ח - אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו - יש חדש מלא ישן

אני מכיר גישה כזאת עם החזו"א, שיש אנשים שמרגישים שא"א לחלוק עליו

פעם כתבתי מאמר על קו התאריך, וסיכמתי את הנושא, והקשיתי קושיות על כל השיטות, ובין היתר הקשיתי גם על החזו"א (לא בלשון מזלזלת, אבל גם בלי להתנצל, יותר בכיוון של "ולא הבנתי כוונתו, הרי..." והעזתי בסוף דברי לבסיק להלכה דלא כהחזו"א

איזה עליהום קיבלתי! איך אני מעיז לחלוק על חזו"א?! ומה שאני מקשה גם על היעב"ץ? זה לא הפריע לאף אחד...

אתה בוודאי אינך יכול לעשות השוואה ולומר: בגלל שהרצי"ה אמר בשם המאירי - אז גם אני יכול לומר בשם מישהו.. (וכן - דובר עליך. שהרי אתה אמרת "אז גם אני יכול?"..)

לא יכול - כי אתה לא רב. וכי אתה לא הרצי"ה. וכי רבנים יש להם שיקולים מתי סומכים על דעה כלשהי ומתי לא.  אלו דברים פשוטים לחלוטין וזה הנושא עליו דובר. יש הירארכיה בתורה. גדולי תורה, וקטנים מהם וכו'. ובסוף - תלמידים שהתחילו ללמוד לפני זמן לא רב מאד. 

ובוודאי שלגיל יש משמעות. הרי אתה גם לא הרמבם. וגם לא למדת בגיל זה, מן הסתם, מה שהרמבם כן.

אז אין כל קשר למה ש"בציבור מסויים" וכו'. וגם לא למה שהביא אח"כ מופים.

אין כל צורך להעביר דברים בגלל ש"מדמיינים" שהם נאמרו כי "בציבור מסויים" וכו'..

הדברים נאמרו, באופן פשוט ביותר, על אי האפשרות להשוות בין מה שגדולי עולם סומכים על דעה מסויימת או פוסקים וכו' - בוודאי בתחום שהם מיוחדים בו - לבין ה"יכולת" של כל תלמיד צעיר לעשות כך. פשוט לגמרי [וקל וחומר שאינו יכול לומר "זו לא דעת התורה"...].

בכל מדע כלשהו, מבינים שסטודנט שנה א' לא יכול לחלוק על מקבל פרס-נובל באותו תחום.

רק בתורה כן?.. אז לא - בתורה הרבה יותר.

אם "פוסקים כהרמבם" או לא, זה לא רלוונטי לכאן. 

אין צורך לחזור: כבר הסברתי שלפוסקים, הן בהלכה והן בהלכות ציבור, יש שיקולים עמוקים. יש גם כללים מקובלים מתי מסתמכים על דעות שונות. זה נושא רחב ומצריך הרבה "שימוש". לא כל אחד יכול להגיד "ממתי פוסקים"?.. זה ממש מגוחך שכל אחד ידבר כמומחה ראשון במעלה. זו שאלה שאפשר לשאול עניינית, בענוה, את מי שאמר - או את מי שמבין את דבריו (לא כ"כ קשה להבין למה אמר, כשמעמיקים יותר - אבל לא זו הנקודה כעת), אבל לא כאילו כעת "המציאו את הגלגל"..

ויפה אמרת: איך "רב צעיר" יכול להגיד "נגד הרצי"ה" בענייני ציבור? בכל תחום יש מדרגות במומחים.. אבל אם הוא אכן תלמיד חכם גדול, אז יכול להביע דעה אחרת, בענוה. והבוחר יבחר.

אבל כאן הרי לא דובר על האם מישהו אחר יכול להגיד אחרת. לא זה היה הנושא. הנושא היה מה שאמרת כאילו "זו לא דעת התורה"... זו כבר הגזמה לכיוון השני. על זה הובאה דעת הרצי"ה.

תרצה לומר שיש אחרים שאומרים אחרת - למה לא..  אבל אחרים - זה ת"ח גדולים ורציניים. לא בגלל ש"אתה" או כל תלמיד צעיר אחר (זה כמובן לא אישי כלפיך דווקא..), "לא מבין" "ממתי פוסקים כמאירי"...

הגזמת..

ואתה כבר גולש לגבול של "ביזוי ת"ח", בשביל "רווחים" קטנים בהרבה.

בוודאי שהוא גדול בתורה מאד, ומומחה בעניינים אלו - למעלה-למעלה ממה שאתה-אישית תוכל לחלוק על ה"סבירות" שבדבריו, או לומר שזו "לא דעת התורה".

אז על זה דובר. חבל להיסחף.

אבל אני חולק על הקביעה שהוא "המומחה" בהא הידיעה.

גם אם אתה פוסק כרב משאש, יתכן שרק במקום שרב המקום פוסק כדעת הרב משאש מותר.

אבל במקום שמנהג המקום לאיסור יהיה אסור.

שאלה טובה איך להגדיר מקום באינטרנט - מכל מקום מסתבר שרוב המקומות לא נהגו כרב משאש,

ולכן מסתבר לאסור מדינא לנהוג במקום ציבורי כדעת הרב משאש.

מה שאין כן בעניין גר תושב - לצערנו לא זכינו שיש מנהג בעניין.

וגם כמעט שלא זכינו שיעסקו בהלכות אלה רבני ערים,

ולכן מותר לי כתלמיד של רב מסויים לנהוג על פי דעה מסויימת,

אלא אם כן ה'מרא דאתרא' סבור אחרת.

כך נלע"ד.

והם מדליקים אור ביו"ט.

כל שנה הוא היה החכה לשבועות בישיבה כדי להלחיץ אנשים

זה שכיוון שהפסיקה של הרב משאש התקבלה ממש במספר מקומות מצומצמים,

ממילא כל מקום נחשב כמקומם של האוסרים עד שיוכח אחרת.

ולכאורה יש לזה ראיה מהגמרא בשבת קל.

"לוי איקלע לבי יוסף רישבא (ציד עופות), קריבו ליה רישא דטוותא בחלבא, לא אכל. כי אתא לקמיה דרבי אמר ליה: אמאי לא תשמתינהו?

אמר ליה: אתריה דרבי יהודה בן בתירה הוה, ואמינא: דילמא דרש להו כרבי יוסי הגלילי, דתנן [חולין פ"ח מ"ד]: 'רבי יוסי הגלילי אומר: נאמר [דברים יד,כא] לא תאכלו כל נבלה [לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה לה' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו] ונאמר (באותו פסוק עצמו) לא תבשל גדי בחלב אמו (משמע: כל האסור משום נבלה - נוהג בו איסור בשר בחלב): את שאסור משום נבלה - אסור לבשל בחלב; עוף שאסור משום נבלה, יכול יהא אסור לבשל בחלב? - תלמוד לומר 'בחלב אמו': יצא עוף שאין לו חלב אם.'"

כלומר גם אם צורת פסיקת הפסיקה בדורנו היא לא שכל רב מקום מחליט למקומו,

(עניין שצריך לברר אותו בפני עצמו)

מכל מקום כיוון שכך התקבלה הפסיקה כמעט לחלוטין, ממילא בכל זאת כל מקום היום נחשב כמקום האוסרים.

מה שטענתי זה שלעניין הזה יתכן שנחשב כאילו יש פסיקה אחידה,

כיוון שכך התקבל.

(לגבי מה שאתה טוען על הבית -

הלבוש אומר שמה שאשה משנה את מנהגיה למנהגי בעלה

זה מדין מנהג המקום - 'שכיוון שנכנסה לרשותו אין לך מנהג המקום גדול מזה'.

מסתבר שזה תקף גם לגבי בן שנמצא בבית אביו)

מנהני מילי?

חשבתי שאתה מתכוין ליו"ד סי' קנ"א ס"ט, אבל שם

א. מדובר על עכו"ם (הטעם שם שמא שמא יזיקו ליהודים [לבוש] ולא נראה שזה שייך בגר תושב)

ב. מדובר על ישראל שמוכר לו, לא על הגוי עצמו שיהיה לו איסור

ג. מדובר רק בשכונת היהודים, לא בשכונה שמיועדת לגויים

(וגם מיה קינן חולקת עליך, והיא מתירה לגרי תושב לגור בכוזר באלפיהם, אבל אני מניח שזה לא מרגש אותך)

(פשוט נשמע לי מוזר - מה שייך דין גר תושב בחו"ל...?)

(שהיא אשה בגילי) לא מתחילה בכלל

היא גם חושבת שמלך כוזר יכול להרוג על סמך ראיות קלושות - בלי סנהדרין, בלי סמוכים, בלי רוב ישראל. סתם כי הוא הסמכות, ובי"ד מכים ועונשים שלא על פי תורה

ואני חולק עליה. אז מה? זה לא אומר שהספר שלה לא מהמם

הרסה לך את השו"ע.

עיין בשו"ע הוצאת מכון ירושלים החדש..

היחס לגר תושב ככל הנראה הוא כבדהו וחשדהו..

דיברתי על גר תושב אמיתי שקיבל על עצמו בפני ישראל לקיים 7 מצוות, ומצווה להחיותו

אין לפני שו"ע כזה, ואני אבדוק בל"נ

(לא הבנתי מה רצית)

חוץ מזה במחשבה שניה - לכאורה אין באמת להקיש משם על גר תושב,

אבל נראה מפשט הדברים שהכוונה לכל גוי ולא דווקא לעובד עבודה זרה.

אך עיין ב'מזבח אדמה' (מובא בילקוט מפרשים שבסוף השו"ע ההוצאה הנ"ל),

לא הצלחתי להבין יותר מדי (לא התאמצתי מספיק),

אבל כמדומני שהוא מנסה להוכיח כדעתך שמדובר דווקא על עכו"ם.

אמנם עיין מגיד משנה פי"ד מהלכות איסורי ביאה ה"ח, (שאמר על דברי הראב"ד שגר תושב בזמן הזה  - כיוון שלא מקבלים מותר להם לגור בעיר עצמה - שמדברי הרמב"ם  בפ"י מהל' ע"ז לא נשמע כך - ודברי השו"ע בקנ"א הם הם לכאורה דברי הרמב"ם שם, אם כן מדובר גם על גויים שלו היו יכולים היו גרים תושבים. 

מכל מקום באמת מוכח שגר תושב ממש, מותר לתת לו לגור בכל מקום שירצה.

כנראה שזה לא אחד מהם.

אם היתה פה מדינת הלכה היינו כנראה די מתפרעים על הערבים בסביבה.

יש כ"כ הרבה סוגיות שאינן מסתדרות עם הפרדיגמה הטוטאלית שהצבת

לא ברור לי היסוד לפיו אתה מתנסח בצורות שכאלה

חוץ מזה שהם לא עומדים בגדר של גר תושב.

יש לך הוכחה על כל אחד ואחד מהם שהוא נמצא בגדר של משנאי ה'?

יש לך הוכחה כלפי ערבים פרטיים במדינה כזאת או אחרת שמרוחקת מישראל מאות ואלפי קילומטרים, שבכלל מזיז לו  במילימטר מה שקורה בישראל?

אני אחסוך לך - אין לך.

ולכן שללתי את האמירה כאמירה מכלילה - בתורה אין שום ערך שקובע שזה טוב לשנוא ערבים בתור ערבים.

אם הייתה כותבת בחתימתה: לשנוא את משנאי עם ישרל זה לא גזענות, זה ערכים - אז הייתי יכול להסכים עם אמירתה.

היא לא כתבה את זה. 

בחז"ל ובזוהר על ישמעאל. צא ולמד.

אם זה מפריע לך אולי כדאי שתדאגי שהוא ינעל.

הוא לוקה במוזרות מסויימת

|אמרו דברים ברוח הזו, אני יודעת!|

נראה יותר שמדובר בפצל"ש.

הייתי מבין

אני מניח שתיארת לעצמך שהחתימה שלך תעורר הדים, לא?

זרקתי פה איזה קישקוש שניה לפני שבת ותראו מה עשיתם

סתם עיצבן אותי שהוא לא עומד מאחורי עצמו.

אולי באמת הוא ניק חדש.

החתימה שלי לא כ"כ עמוקה, מה חפרתם עליה כ"כ הרבה?

במשך 21 שנותי לא זכיתי להכיר ערבי טוב, מה לעשות?

מי שיש לו בעיה שהתמודד.

(ולמי שנורא הציק שאני מורה, אז כן, חינכתי את תלמדותי שערבי לא שווה את המבט שלהן, נראה לי שחסר קצת חינוך כזה בארץ)

יש אנשים ששכחו שאנחנו במלחמה.

תני להם לחפור. את מנסה למנוע מהם את התחביב שלהם?!

שהם לא יכולים להיות טובים?

גם לסיני אסור לגור פה וגם לתיאלנדי וגם להודי וגם לרוסי גוי - אז מה? זה אומר שאם ככה, הם לא יכולים להיות בני אדם טובים?

לא הבנתי מה ניסית לטעון בהודעה הזאת שלך.

לסיכומו של דבר - זה די טיפשי להגיד משהו בהכללה על ציבור שלם באופן חד משמעי, שכולם הם לא משהו - כי אז מספיק שאני מביא לך מקרה אחד אחר, בכדי שכל התזה הזאת תיפול, כי היא מבוססת על "כולם".

אפשר להגיד: " רוב הערבים שאני מכירה, הם לא ממש מסמפטים אותי" וכו' - אבל להגיד שלשנוא ערבים כערבים זה ערך...לא ממש...

או שסובר שאין שום דבר לא נכון בהכללה שלה שזה ערך טוב לשנוא ערבים?

זה עיקר הבעיה

למעשה הרב הרצוג מתמודד עם האיסור להשאיר אותם בארץ בצורה כזאת:

אנחנו קיבלנו זכות מהאו"ם להקים פה במדינה בתנאי כפול שלא נפלה בין הדתות

אז אנחנו לא יכולים טכנית לגרש אותם, 

אפילו שלמראית העין נראה שיש לנו שלטון מוחלט בארץ - למעשה אנחנו והגויים שולטים יחד, ויש לגויים ג"כ שליטה בארץ, ואין לנו יכולת להמרות את פיהם בנושא

ודעת הגרע"י שזה שא"א לגרש את הגויים עובדי ע"ז מפקיע מכאן את מצות כיבוש א"י, שכיון שאנחנו לא יכולים לכבוש את א"י לחלוטין, כל מה שכבשנו לא קיימנו מצות כבישה, כי אין לנו שילטון מוחלט.

תשימי לב לא לאבד כמה ערכים בטעות

בשם הצדק הנאורות וקבלת האחר.

ולא כל מה שהוא לא כזה חייב להיות שנאה.

נו ברצינות, כשאת מורה בבית ספר לבנות מצוקה שמדברות באופן קבוע עם הערבים באתר בניה ממול, דיבור לשכל לא יעיל בכלל.

ובלי קשר, רגש השנאה קיים אצל כולנו, לא? אני מעדיפה להוציא אותו על הערבים ולאהב את כל עמ"י, סבבות?

לעומת זאת, אם מישהי עם דעות כשלך הייתה מורה של הילדים שלי - זה היה מדאיג אותי מאוד.

בכל מקרה, אני יכול בכיף להפנות אותך לסיפורים על ערבים שאפילו בשעת מלחמה עם היהודים, הגנו על היהודים מפני התקפות של ערבים אחרים, ועוד כהנה וכהנה מקרים.

וכאן בדיוק טמונה הבעיה שלך. בגלל שא-ת לא מכירה ערבי טוב, אז אוטומטית את משליכה את זה על כ-ל הערבים ומחליטה שכ-ו-ל-ם, רעים.

זה הדבר הכי שטותי שאפשר לעשות.

במיוחד כאשר יש חצי מליארד ערבים בעולם.

ואם חילוני שמכיר שלושה חרדים ושלושתם פושעים מגעילים - אז כעת זה יהיה בסדר לוגית אם הוא יגיד על סמך זה " כל החרדים הם לא טובים"?

זה שאת לא מכירה ערבי טוב זה לא אומר שהם לא קיימים. ברגע שאת רוצה לטעון שכולם הם לא משהו - את צריכה להראות לנו שכולם הם לא כאלו - לא יעזור לך שתגידי - "אני לא מכירה...". כי אז במקרה אחד של ערבי שמתנהג אחרת ממה שאת מכירה, אני מפיל לך את כל התזה.

רק שהייתי ממש שמחה לדעת אם כל מי שמנסה למצוא ערים טובים,

מנסה באותה מידה לפחות למצוא יהודים טובים.

בואי נגיד שאישית אני מכיר בערך פי כמה מאות/אלפים, יהודים טובים מערבים טובים...

(ואני לא מכיר מליוני בני אדם...).

לחפש יהודים טובים זה הרבה יותר קל...

אז לזה התייחסתי...

בכל מקרה,זה שאחרים מנצלשים לא אומר שזה בסדר לעשות את זה

אלא על האם זה נכון והגיוני להגיד אמירה כוללנית, האם יש בה אמת או לא, ש"כל הערבים צריך לשנוא אותם".

לא כל דבר צריך לקחת ישר לדיון על גירוש ערבים או לא... כאן זה לא היה קשור. 

במדינת הלכה...

זה שבמציאות לא כל דבר הלכתי ניתן לעשות זה ידוע.

כבר בימי יהושע לא הצליחו להוריש את כל יושבי הארץ...בלי קשר לאם יש תעודת זהות כחולה או אין.

ומתפרנס מיהודים כמעט רצח את אמא שלי.

זה שיש ערבים עם ת"ז כחולה זה נורא ואיום, איזה פתרון יכולים להיות? אם רוצחים בנו ואנחנו נאהב אותם, מה עוד?

חבר'ה, הם האויבים שלנו!!!! תפסיקו להתייפייף!!!!

מאשר להפוך אותו להיות נאמן למדינה.

מי שחי כאן בסרט ולא מכיר במציאות זו את בלבד.

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.