אני יודעת מה הרב שלי אומר-

אסור לחלוטין. גזל של כספי ציבור.

זו שאלה הלכתית לכל דבר.

כי זה נוגד את החוק 

הוא לא אמור לתת את חוות דעתו האישית וברור שמה שקרה כאן הוא בעייתי. 

הכותבת רק תהתה מי "האשם".

אני ממליצה לכותבת לשאול רב, אבל בצורה אחרת: כיצד ניתן לתקן את שקרה.

מתוך דבריו תביני האם בכלל אין מקום שתתקני מעשייך- ועל כן היית בסדר, או שיש.. 

בכ"א במקום לתהות מי האשם, אולי עדיף לחשוב מה עושים הלאה.

בהצלחה

זו כמובן הנחה לא נכונה.

כנראה שהיא משתייכת לרבנים שכן רואים בכך בעיה..

ותודה על ההמלצה

(אני רואה שהתפתח כאן עוד דיון שלא קשור. תרגישו בנוח ).

ותודה לכל המגיבים.

העבריין לא רושם את ההכנסה ובכך נמנע מתשלום כל המיסים בהם הוא חייב.

המסייע לעבירה הוא מי שמסכים לשלם לו בשחור בלי קבלות.

מי שמפסיד זו מדינת ישראל ותושביה הן בכך שנמנעים מהם כספי המיסים והן בכך שמשתררת כאן אוירה של הפקרות ועבריינות שכל אחד נוטל בה חלק.

אבל גם המסייע מפסיד כי בעל מלאכה שנותן קבלה יהיה גם אחראי לעבודה שביצע ואילו אחד שבא והולך בלי להזדהות יוכל גם להתחמק מאחריותו.

ואגב, החוק בישראל קובע שאסור לנקוב במחיר ללא מיסים (מע"מ). המחיר הנקוב בכל חנות ואצל כל נותן שירות הוא המחיר המלא כולל מיסים, ולכן אם מישהו נוקב במחיר בטלפון הוא חייב לקבל את המחיר הזה ללא כל תוספת ולא יכול לבוא ולהגיד לנו שאם אנחנו רוצים קבלות הוא צריך להוסיף על כך כי זו עבירה חמורה בפני עצמה.

ובאופן כללי יכולים לרמות אותך באלף דרכים, גם כשעובדים לבן למהדרין.

צריך עירנות, זהירות, והמלצות.

ההפקרות כבר כאן. שווי הכסף השחור מוערך בכ25% מהתל"ג הרשמי. כלומר: כ-20% מכלל הכסף. כיון שכך, אי אפשר לומר שיש מנהג מדינה שלא להעלים מס. אם יש דינא דמלכותא? מחלוקת.

כולנו נסבול, אם לא נקרוס כלכלית.

יש גופים עברייניים שעושים זאת ונלחמים בהם.

כמות העלמות המס שמבצעים אזרחים פועל  (אם נתעלם מהמגזר הערבי והעברייני) היא קטנה.

אז, כן זה מנהג המקום.

אלה שמעלימים לרוב אינם מסלתה ושמנה של החברה.

כל אחוז שעובר לשחור יוצא מהכיס של כל אזרחי המדינה.

דרך אגב, בגלל שיש כמות גדולה של עבריינים זה נהיה מותר?

אם יש כסף להתנתקות, לגדר הפרדה, להקש בגג, להבימה ולקמארי, וכו' וכו' - אז כנראה שהמצב בסדר.

כמות העלמות המס היא גדולה. דעתך על איכותם החברתית של מעלימי המס לא באמת רלוונטית. מדובר בעיקר בבעלי מקצועות חופשיים ומטפלות.

אגב, יש חברות ענק שמעלימות מס במליארדים, אלא שהם עושות זאת ע"פ (פרצות ב)חוק.

כמות גדולה של עבריינים לא מתירה עבריינות. השאלה היא האם מדובר בעבריינות ע"פ התורה. השאלה הזאת נגזרת, בין השאר, ממנהג המדינה.

אנשים שקונים וסוחרים את שירותיהם של מעלימי מס (כמו בסיטואציה שבראש השרשור) ביודעין היא קרוב לוודאי רוב החברה הישראלית. במיוחד כשהאופציה השניה היא לשלם יותר.

אבל אל תשכח שגם אנשי השמאל משלמים מסים שמממנים דברים אליהם הם מתנגדים ובהם אנחנו תומכים.

אם יהיה לי זמן אנסה להגיב מאוחר יותר לדברים.

שזה דבר טוב מאוד.

הוא ענה שזה אסור כי זה סיוע לעוברי עבירה.

אבל זה היה, אאל"ט, בשו"ת SMS

הוא נקבע ע"י בני אנוש, כידוע.

 יש מצבים שבהם חוקי המדינה ביחס למסים הם לא מאוד הוגנים ומאוד לא פרופורציונאליים.

אז יש כאלה שהם ישרים כמו סרגל ומדווחים על הכל

ויש כאלה שצריכים לפרנס משפחה ברמה סבירה ולכן הם מדווחים חלקית, כדי לא להידפק.

אני לא יודעת מה הייתי עושה במצב כזה. אבל ברור שזה לא שחור לבן.

(איש איש ורבותיו, אבל אין להקל בגזל, ובפרט גזל הציבור).

והם קבעו שאם שוחטים עשו ביניהם הסכם כזה או אחר - כל השוחטים מחויבים לעמוד בהסכם והם יכולים לכוף זה את זה לעמוד בהסכמים.

תקנות הקהל זה דבר רחב שלמעשה, גם למי שאומר שאין דינא דמלכותא דינא בארץ ישראל - תקנות הקהל יש, אחרת לעולם לא תצליח ליצור חברה מתוקנת בשום מקום בעולם, כי איש את רעהו חיים בלעו (למה שרק את תעלימי אחוז כזה וכזה של מס? אולי ש80 אחוז מהמדינה יעלימו 90 אחוז מההכנסות שלהם, ככה שלהם יהיה יותר קל? אבל אז כמובן המדינה תתפרק תוך יומיים כלכלית וגם את תמותי, לא רק מי שמשלם מס... ככה שלמעשה, היום המדינה קיימת בזכות אלו שמשלמים מס, לא בזכות אלו שלא משלמים ואוכלים על חשבונם של משלמי המיסים.). כאשר את מקבלת על עצמך להיות אזרחית במדינת ישראל (את יכולה להגר מכאן בכל יום שבא לך, אף אחד לא יעצור אותך כאן. המילקי בברלין זול יותר)  - את בהכרח מקבלת על עצמך לעמוד בתקנות הקהל של המקום אחרת לא יהיה ניתן לחיות כאן.

מי שמעלים מיסים דופק את כל האחרים שכ-ן משלמים מיסים. ובכך, למעשה - הוא מעוות עוד יותר את המציאות, ובעומק - מעוות את עצמו.

ומי שמסייע למעלימי מס כדי שזה יעשה גם הנחות לעצמו - אותו הדבר. הוא עוזר להרוס את המדינה. הוא עוזר להון השחור במדינה לתפוח עוד ועוד ואז תמה למה מקצצים בקיצבאות פה ושם (מאוד הגיוני שאם לא היה הון שחור במדינה/ההון השחור היה מקוצץ ב60-70-80 אחוז ממה שהוא היום - שלא היו מקצצים בקיצבאות הילדים אלא בדיוק להיפך, אולי...). 

לקשר בין מסים בישראל לגדר ההלכתי של תקנות הקהל.

מקורות הלכתיים. לא סברות.

אני אומר סברות, כי ודאי שהקשר למקורות אינו מוחלט כלל ועיקר.

צריך לעיין.

עכשיו כבוד הרב יביא לי מקורות הלכתיים - מקורות, לא סברות - שאין שום קשר בין מיסים במדינת ישראל לתקנות הקהל ולדינא דמלכותא דינא. אני חוזר - מקורות הלכתיים,עם קשר מוחלט. לא סברות.

א. לדון תמיד מותר (בכבוד הראוי). גם אם אני לא פוסק, מותר לי שלא לקבל את סברותיו של הרב מלמד. להלכה למעשה - יש ללכת לפי רב מורה הוראה, ולא לפסוק לעצמך אם אינך כזה.

ב. אני נסמך על רבותיי. אתה ודאי יודע זאת. הניסיון להציג זאת כמחלוקת ביני לבין הרב מלמד - דמגוגי.

ג. אין צורך במקורות הלכתיים כדי להוכיח אי-קשר. ובעצם - לא צריך להוכיח אי-קשר. דברים בחזקת שאינם קשורים אלא אם כן יש ראיות או לפחות סברות חזקות שהם אכן קשורים. כך בכל נושא ובכל דבר.

אותו אתה חייב להביא מקור נגדי. ורק "לטעון" שזה "סברות בלבד" - זה מגוחך ופתטי. כאשר אתה הופך מקור הלכתי, וטוען שלדעתך זה" ברות בלבד" - כבר הראית מגמה בעניין וחוסר יכולת אמיתית לדון מול מקור הלכתי שמישהו אחר שמנוגד לדעתך, אומר.

ב. אתה "נסמך על רבותייך" - אז בבקשה, הבא ממקורותיהם. עד שאתה לא מביא אני נאלץ לחשוב שאתה שקרן, שכן אני היחיד שהבאתי מקור הלכתי. אם רבותיך חולקים על המקור ההלכתי הזה - הראה. בבקשה.

מספיק לערער את הקשר בין שני הנושאים. אם תשים לב, ככה עובדת כל השקלא וטריא בגמרא. מקור נגדי זו דחיה חזקה, אבל גם הטלת ספק במוכרחות הקשר היא דחיה לכל דבר.

אגב, לא טענתי שאין משמעות שדיני תקנות הקהל ומנהג המדינה. ודאי שיש להם משמעות לימינו. השאלה היא על מה זה חל ועל מה לא.

מיסים זה דבר שאנשים בכל הדורות לא אהבו, ושמחו להיפטר ממנו כמה שניתן. לכן תמיד היה צורף באכיפה אגרסיבית.

לכן, החידוש של החתם סופר שגם למ"ד אין דינא דמלכותא בא"י חייבים בחוקים המוסכמים - ודאי שלא איירי במיסים.

יש הרבה מה לדון, כפי שכתבתי. אבל אין צורך להתלהם. כעת אין לי זמן להיכנס לעובי הקורה. בעז"ה בהזדמנות אחרת.

לעניין הלכה למעשה, כמה פסקי הלכה ממו"ר הרב טל שליט"א:

1977.   האם כיום חל דין "דינא דמלכותא דינא" על חוקי המדינה?

בעקרון לא חל דינא דמלכותא. יש תוקף לתקנות הקהל וכן למנהג המדינה (מדינה במשמעות של המשנה והגמרא ולא במשמעות של היום).

1978.   האם חוקי המדינה הם מתוקף 'דינא דמלכותא דינא' (א''כ, האם מצד שייכות הארץ למלך?), 'תקנת קהל' או מדין מלכות?

רק מצד תקנות הקהל ומנהג המדינה (מדינה במשמעות של המשנה והגמרא ולא במשמעות של היום).

1979.   האם חל איסור הלכתי לעבור על חוקי התנועה?

בד"כ חוקי התנועה נועדו למנוע סכנת נפשות של תאונות דרכים. כל מה שקשור לזה, צריך להזהר בו, מצד ונשמרתם. בדרך כלל החוקים הללו נוסו ונחקקו מהנסיון בארץ ובעולם. מה שאינו קשור לעניין הזה, אין הכרח לשמור עליו.

1980.   האם להולך רגל מותר לעבור באור אדום כשברור לו שאין סכנה?

מותר (אבל כמובן שצריכים להיות מאד זהירים ובטוחים).

1981.   האם מותר לקנות מאדם המעלים מס?

נהגו ישראל להקל...

1982.   האם מותר לקבל ממישהו כסף של העלמות מס? אם קבלתי, האם מותר להשתמש?

אפשר לקבל ולהשתמש.

1983.   אדם שקונה הרבה ספרים בצורה לא חוקית ומביא לסוכנים למכור, האם מותר לקנות מהם?

כן.

שלא הולכים לפי רב כזה - שלא "יצטרפו" רק לצורך זה לרב כזה או אחר. מי שהולך לפי רב שסובר שדינא דמלכותא דינא במדינת ישראל (ורבים הם ההולכים לפי רב כזה) - חייבים. גם מי שהולכים לפי מי שסובר שזה תקנות הקהל וחייבים במיסים - חייב לנהוג לפי רבו ולא לסטות לרב כזה או אחר רק לצורך זה - זה נקרא צביעות.

ודבר נוסף, לא הבנתי - הרב טל כותב שכן חייבים מצד תקנות הקהל ומנהג המדינה - ומצד שני כותב כל מיני דברים על מיסים - איך זה מסתדר? דבר נוסף - לא ראיתי כאן שאלה ששואלים את הרב האם מותר בעצמך להעלים מס, ולא לשלם מיסים - האם גם לזה הוא מתייחס?

בכל מקרה, גם דבריו של הרב טל אני יכול לטעון שהם סברות, ואפילו ביתר קלות ממה שאתה טוען על הרב מלמד - כיוון שהרב מלמד הביא מקורות וכאן אין מקורות בתשובות של הרב טל.

ומצטער, הקשר בין תקנות הקהל למיסים הוא די ישיר. וזה ש"אנשים לא אוהבים לשלם" זה לא אומר כלום - אנשים לא אוהבים גם לשטוף את הבית אבל הם יודעים שאם לא ישטפו הבית יהיה מסריח - אותו דבר במיסים, אני משוכנע שרוב האנשים מבינים שאם היו מעלימים 90 אחוז מהמיסים במדינה, אזי לא היה אפשר לחיות במדינה כמדינה, והכל היה מתפורר ולא היו תשתיות וכו'... המדינה הייתה כפשוטה, מדינת פשע. אז אנשים, רובם בהחלט משלמים מיסים - וכן, יש גם אכיפה על מיסים, גם זה ידוע - כל כמה זמן אנחנו שומעים על מקרים כאלו ואחרים שהמשטרה ורשות המיסים תפסו גנבים כאלו ואחרים שהעלימו מיסים - ומה שמפרסמים זה רק ה"כרישים הגדולים" - אז קל וחומר שדגי רקק שתופסים כל שני וחמישי (ושמעתי על המון מקרים שפקחי מס הכנסה מצאו רמאויות וכו'...) - לא יגידו בתקשורת אבל הם קיימים בהחלט... - מה שאומר שבהחלט יש גם אכיפה.

בסופו של יום, מי שרוצה להרוס את המדינה, יעשה את הדברים האלו - מי שמבין שהוא חי בחברה שמורכבת מפריטים רבים שצריכים לקיים שיתוף פעולה וחלק משיתוף הפעולה ההכרחי הוא תשלום מיסים - לכל הפחות, יהיה לו טעם רע בפה ומצפון כאשר הוא "עוקץ" את המדינה.

ואין מה לעשות, מבחינת רבים מאוד, מי שמעלים מס - נחשב בעיניהם כגוזל מכיסם הפרטי. אתה שומע את זה מהמוני בית ישראל שמקפידים על תשלום מס.

א. כפי שכתבתי, זה שמקבלים באופן עקרוני את עניין תקנות הקהל ומנהג המדינה - זה עדיין לא אומר שכל החוקים בפנים, ובכלל זה יש דיון על המיסים. ההסכמה הציבורית היא הגורם המכריע בעניין התוקף, ועל כן דבריי. אגב, גם בסוגיית דד"מ לא כל החוקים בכלל.

ב. נסה לא לקחת את הדברים ללב. זה לא בריא.

"סברות" זה לא קללה או מילת גנאי. יש סברות חזקות ויש סברות חלשות. באופן כללי, סברה זה דבר שברירי וחלש יותר מהוכחות עם מקורות ברורים.

ג. דיון הלכתי לחוד, ודיון רעיוני לחוד. שניהם חשובים, אבל אל תערבב ביניהם.

אגב, אני לא נגד מיסים בהגדרה, ואני גם לא קפיטליסט קיצוני כמו האחים למפרט. במדינה הנוכחית, אני לא רואה שום חשיבות ועניין בזה, כיון שבמכלול הנהגת המדינה פועלת נגד התורה ונגד הקב"ה, וכך גם מחלקת את כספיה. לכן, אם יש לי היתר הלכתי, וגם רווח כספי וגם רווח רעיוני - המניעה היחידה שלי היא יראת העונש. ואיפה שהיא לא קיימת - אין לי עכבות כלל.

מעבר למעשה המוסרי או לא.

בעקיפין העלמת מס גורמת לכולנו לשלם יותר ופוגעת בחוסן החברתי.

הרי יש כאלה שמעדיפים לא לקבל העלאה במשכורת כי אז אחוזי המס יגדלו ובפועל הם יקבלו בנטו פחות מאשר במשכורת הנמוכה יותר.

גם לא הגיוני שמעל הכנסה מסוימת צריך לשלם 50% מס!! ולא משנה אם זו הכנסה של 100 מליון בחודש. זה לא הוגן!

אז הכל טוב ויפה, והלכתי וחוקי, אבל יש כאן גם משהו דפוק במערכת.

אז נכון שמי שיש לו מליונים בחודש לא ממש ינזק אם הוא ישלם 50% מס

אבל יש לא מעט בעלי עסקים קטנים, שהעוד קצת הכנסה מדווחת תעלה להם הרבה כסף במסים, והם באמת צריכים כל שקל למשפחה שלהם.

הרי הכנסה פטורה בעסקים קטנים היא עד 100,000 בשנה.  זה לא יוצא כזה סכום ענק כל חודש- אם יש לאדם משפחה של 7-8 ילדים זה בכלל לא הרבה.

אז אני לא יודעת מבחינה הלכתית, אבל מבחינה אנושית אני מאוד מבינה למה אדם כזה יעדיף להעלים את הקצת הכנסות שעוברות את ה100 אלף ולהישאר עוסק פטור.

(לא, אל תדאגו, עוד לא הגעתי ל100 אלף בשנה מהעסק שלי...)

משולם על ידי עשירונים 9-10. (ואולי זה היה 8-10). וכמחצית ממדינת ישראל כמעט שלא משלמת בכלל מס הכנסה או שהתשלום ממש נמוך (כמובן, בגלל הכנסתם).

ועשירונים  9-10, עם כל הכבוד, הם ל-א מעמד הביניים, הם קצת יותר... מעמד הביניים זה בערך עשירונים 4/5 - 8, בערך.

צריכות להיות מעל ל20 אלף שקלים ביחד, ובנטו קצת פחות מ20 אלף שקלים.

לפי כל המדדים שאני שמעתי, זה לא נכנס להגדרה החברתית של מעמד הביניים. אולי הכל תלוי בהתנהלות...

(אגב, כשכתבת שלוקחים לבעלך 9000 שקלים מס הכנסה - התכוונת בחודש או בשנה?)

לפי דברייך על מס ההכנסה שלו.

תגידי לו שאני מוכן להתחלף איתו.

שקלים נטו בחודש". רק העשירון העליון מרוויח מעל ל20 אלף נטו בחודש בתור משפחה, זה לא אני קבעתי אלו נתונים מהלמ"ס ומאתר כלכליסט.

אבל לדעתי גם יאיר לפיד לא מחשיב את העשירון התשיעי כמעמד ביניים. אומנם התפלק לו אמירה שטותית באיזה ישיבה של הממשלה או משהו כזה על זאתי מחדרה, אבל זה כמובן לא נכון.

אז את מדברת על 20000 ....

אדם עובד קשה ב-2 עבודות במשך שנה, הוא נחשב עשירון עליון.

אדם פוטר וקיבל את הפיצויים שלו - יכול להחשב בקלות עשירון עליון.

אדם קנה רכב יקר לצרכי עבודה  ומשלם בתשלומים, הוא נחשב עשירון עליון על הנייר אבל זה בלוף כי הוצאות הרכב לא מוכרות עד הסוף והוא חייב את הרכב לעבודה.

אדם חי כמו הסולידית - הוא נחשב עני מרוד (אין לו משכורת), אבל יש לו  הון בבנק שהוא מתפרנס מהריבית.

זה סתם מדד כדי לעשוק את "העשירים", לא מעבר.

עשירון הוא מונח סטטיסטי שנבדק בצורה מאד משוכללת ולא הגדרה  אישית.

אם אדם נכלל או לא נכלל בקטגוריה מסויימת זו כבר שאלה אחרת.

לצורך חישוב המיסים שלך כלל לא חשוב באיזה עשירון אתה "נחשב" אלא מה ההכנסות המדווחות שלך בשנת המס. 

זה שאתה בעשירון נמוך או גבוה כלל לא קשור לשאלה כמה אתה עובד ובאיזה עבודה. אם יש לך הכנסה גבוהה בלי עבודה אתה בעשירון גבוה ואם יש לך הכנסה נמוכה למרות שאתה עובד בפרך אז אתה בעשירון נמוך.

אם למשל לאדם יש הון בבנק והוא מתפרנס מהריבית (כמו בדוגמה שהבאת) הוא חייב בניכוי מס במקור על כל הכנסת ריבית או הכנסה מניירות ערך וההכנסות שלו רשומות במקום כלשהו וזה גם נלקח בחשבון בעת חישוב התפלגות לאחוזונים. 

אדם התפטר ומשך את הפיצויים שלו - הוא נחשב באותה שנה עשיר גדול עם רווח גבוה ומס בהתאם.

אדם עבד שנתיים בלי שכר, הקים עסק ומכר אותו -  הוא נחשב עשירון גבוה באותה שנה שהוא מכר אותו, לא מעניין אף אחד שהוא עבד שנתיים בלי שכר בכלל.

הון בבנק וריבית - לא נכלל בכלל בהכנסת הנישום במס הכנסה, זה נגבה בנפרד על ידי הבנק/הברוקר ובלי קשר.

חלוקה לאחוזונים או עשירונים או חציונים היא תוצאה של מדידה ספציפית והיא יכולה להתייחס לכל דבר שהוא בר מדידה החל מההכנסות וכלה במספר הנעליים.

למיקומו של אדם בעשירון או אחוזון או אלפיון כלשהו של הכנסות או של מספר הנעליים אין שום משמעות מחייבת משום בחינה שהיא. יכול אדם להיות בעשירון העליון היות והוא בעל הכנסות גבוהות אבל מאחר ויש לו משפחה גדולה מאד אז הם יחיו חיי דלות. ויכול אדם להיות בעשירון התחתון כי הוא בעל הכנסה נמוכה אבל מאחר והוא גר אצל הוריו הוא חי ברווחה.

יכול אדם לא לעבוד ולא לקבל שום משכורת אבל ליהנות מכספי ירושה, במקרה כזה הוא יהיה בעשירון התחתון של מקבלי המשכורות על אף שהוא עשיר מופלג כי המדד הוא המשכורת ולא כמות הכסף שיש למישהו.

החלוקה לעשירונים יכולה להיות על פי משכורות בלבד, או על פי כל ההכנסות, כולל ריבית או הכנסות משכר דירה, או על פי השכר נטו או ברוטו או כל מדד אחר לפי ראות עיני המודדים.

לכן ההודעה שלך היא חסרת משמעות, כלל לא חשוב אם אדם התפטר או עבד בעשר משרות או שנמכר לעבדות או שלא עבד כלל. מה שנמדד זו ההכנסה, לא רמת החיים ולא רמת האושר ולא שום דבר אחר.

ולכן כמובן שגם הכנסות מרכוש או ריבית יכולות להכלל בחישוב לצורך הסטטיסטי של חלוקה לעשירונים.

אתה לא יכול לדעת באמת אם הוא גר בדירה משלו או שהוא משכיר אותה וגר אצל ההורים (מתחת ל-5K לאדם לא צריך לדווח)

במרכז תל אביב מרוויחים 50 שקל לשעה על עבודות בית פשוטות או בייביסיטר (פשוט אין שם נערות מתבגרות!), - מה זה אומר על העשירון של מי שגר שם ועובד בעבודות האלה?

לעומת מי שעובד באותן עבודות, רק ביישוב קטן ופריפריאלי ומשלם שכירות בהתאמה.

החלוקה לעשירונים היא קשקוש פופוליסטי, וחסר משמעות באופן מובהק (מחקרים רציניים שעשו בנושא הזה מצאו שאנשים בעשירונים נמוכים מוציאים בעשרות אחוזים יותר ממה שהם מכניסים, בעיקר בגלל עבודה בשחור אבל לא רק).

1. מדידה לפי אחוזונים (שמהם נגזרים העשירונים) היא שיטת מדידה חשובה, מקובלת, רבת משמעות ושמושית מאד בתחומי חיים רבים והיא כלל אינה "קשקוש פופוליסטי" בדיוק כשם שמדידת התפלגויות אינה קשקוש או בדיקת ממוצעים וכו'

2. את אף אחד זה לא מעניין מי נמצא באופן אישי באחוזון כלשהו, בדיוק כשם שזה לא מעניין מה מספר הנעליים שלו. אבל זה מאד חשוב לדעת אם באזור מסויים מתגוררת אוכלוסיה חלשה מבחינה כלכלית.

3. המדידה קובעת מהן ההכנסות בכל עשירון ולא מי נמצא בכל עשירון.  כל מי שרוצה משום מה לדעת איפה הוא נמצא יחסית לאחרים יכול לבדוק בטבלה ולהשוות להכנסות שלו.

4. כל האנשים בעלי אותה הכנסה נמצאים באותו עשירון מבחינת הכנסותיהם, בין אם הם גרים במטולה או באילת

תגרור חסימה.

עד כה הצלחת להתאפק ולהתמודד עם דעות שונות באופן מכבד,

ובהתאם זכית ליחס מתחשב ומכיל באופן ניכר.

אנא אל תגלשי להודעות שכבר בכותרתן מופיעים ביטויים כמו "איזה שטויות", "תגובה טפשית" וכיוצא באלו.

תודה רבה

אכן, לשכירים אין איך להתחמק מתשלום הגזילה הזו. לעצמאיים ולאחרים יש הרבה אפשרויות חוקיות להתמודד עם נטל המס.

אם המשכורת שלו מצדיקה מס הכנסה של 90000 אמור להיות לו מספיק מעשרות בשביל לקבל הרבה מס חזרה

וששווה לו לשגע אותם כדי לקבל את הכסף חזרה.

וכן זה קצת התקשקשות:

להשיג 106 על כל השנים

את כל הקבלות

להביא מביטוח לאומי אישור על אבטלה ועל דמי לידה 

אבל אחרי כל זה 

מקבלים את המס בחזרה

אחלה

מה אמור להיות החילוק?!

כמו הרבה דברים במדינה שלנו

אם נניח זה שיושב לידי במשרד ומשלם אותו גובה תרומות כמו שלי

ונניח היה לו משכורת כמו שלי (מסכן...) 

לא יקבל אותו החזרי מס כמוני?!?!?

זה אולי גורם שאני ישלם פחות מס אבל איך זה משפיע על ההחזר?!

ולא מבינה למה אמור להיות חילוק בזה בין גבר לאשה 

את בטוחה שמשהו או מישהו אחר לא יפגע?

זו מערכת איזונים מאוד מורכבת.

לא ניתן לומר לוקחים לי אז זה לא פייר.

צריך להציע חלופה כוללת.

המיסים, לא בדיוק נועדו כדי להישאר בכיסו הפרטי של פקיד זה או אחר. את בנייני המועצה בבית אל, את כל התשתיות וכו' וכו' - שילמו מכספי המיסים שאני ואתה וכל אדם ישר בישראל, משלמים...

בזבוזים, שחיתויות, רישום פיקטיבי בישיבות, "תרבות", ספורט, שומנים בצבא, שוחד לגופים ממשלתיים וכל דבר דומה.

על מערכת החינוך הכושלת והבזבזנית אני לא רוצה להתחיל לדבר אפילו, עשו את זה יותר טוב ממני

http://www.kav.org.il/100994/871

התשתיות נבנו על ידי המועצות השונות, בדרך כלל בכסף שנגבה מהקבלן שבנה את הבתים או מהארנונה שהם משלמים.

http://www.kav.org.il/100994/811

תשתיות ארציות באמת נבנות ברובן על ידי הממשלה, וזה מיותר. אין סיבה שלא לגבות כסף ממי שנהנה מהשתית המשופרת (כמו כביש 6, אגב הצלחה מסחררת מבחינה כלכלית ותשתיתית)

על מועצת בית אל אני באמת לא רוצה להתחיל לדבר. אין שם אנשים רעים אבל זה גוף בזבזני ויהיו שיגידו גם כושל. תקציב של כמה עשרות מליוני שקלים על  פחות מ-2000 משפחות, כולל "הממונה למעמד האישה" שהחוק מחייב את המועצה להעסיק או כל מיני שטויות כאלה.

גאונים וגאוניות, שאפילו זכו בפרסי נובל...אז נכון, תמיד אתה יכול הלגיד: " זה בגלל היכולות שלהן ולא בגלל המערכת" - נו, אז תגיד. מי אומר שאתה הצודק?

דבר שני - הנתון ש"90 אחוז הולך על שטויות" - מאיפה הבאת אותו?

דבר שלישי - להגיד ש"ךלגבות כסף ממי שנהנה מהתשתית המשופרת" - זה שווה ערך ללדפוק את תושבי ה]פריפריה וכל מי שגר במקום קצת מבודד אבל שזקוק לתשתיות נורמאליות - כי בעצם יוצא שבשבילו אכן מקימים תשתית חשובה, אבל מי שישלם עליה יהיו רק תושבי האיזור שלו שבמילא מרוויחים הרבה פחות ממליון וחצי ישראלים שגרים בגוש דן, וכו' וכו'...

במדינה מתוקנת ודמוקרטית כמובן שזה דבר לא אפשרי בכלל לבצע פרויקטים על הסתמכות עתידית ואפילו עכשווית, של "משתמשי התשתיות". בכלל - איך אתה יכול לחשוב בכלל מי "ישתמש" בכביש מספר 2/4, כבישי החוף? באיזה קטע שלהם? אתה רוצה את כל הכבישים כבישי אגרה? אתה אשכרה רוצה לשלם כסף על כל קטע כביש שאתה נוסע בו?

מי ישלם על כל חוטי החשמל שפורסים אליך לבית אל? תשתיות הביוב? המים? כל הפיתוח העירוני והכפרי? כמה כסף עולה מהנדס עיר?

נמשיך - קופת חולים. אתה רוצה להתחיל לשלם כסף טבין ותקילין על כל ביקור אצל רופא מכל סוג שהוא, בכל דבר, על כל תרופה מחיר מלא, על כל ביקור במיון, על כל איזושהיא נגיעה בתחום הבירואת - לשלם כסף מלא? אתה תעמוד בזה? המדינה עצמה תעמוד בזה?

ביטוח לאומי - כשאתה תהיה זקן אולי תבין למה זה היה חשוב. ואם לא אתה, אז אחרים. כשתהיה נכה שנזקק כל חייו לקצבה מהמדינה על מנת לשרוד - אולי תבין למה זה חשוב לשלם ביטוח לאומי.

אגב - מה זה ארנונה אם לא מס? לא מס הכנסה אבל מס...בדיוק כמו ביטוח לאומי, מס בריאות וכו' וכו'...

שומנים לצבא - לא ניכנס לזה כי לא אני ולא אתה יודעים איך ב-א-מ-ת מתחלק התקציב של הצבא, לא אני ולא אתה יודעים כמה צוללות יש למדינת ישראל וכמה כל אחת מהן עולה. אתה, בדיוק כמוני, מוזן מנתונים חלקיים, מסולפים, ומגמתיים של אנשים בעלי אינטרס בתקשורת ו/או בכל מיני פקידויות במקומות שונים. אני לא אומר שאין "שומנים" בצבא - הגיוני שיש, בדיוק כמו שהגיוני שיש בכל מקום אחר - אבל להפוך את זה לעיקר? אתה יודע כמה כסף מהצבא הולך לשומנים וכמה באמת חשוב לביטחון ישראל?

תרבות - אני יודע שתה לא נותן לזה ערך אולי, אבל מה לעשות שאזרחי מדינת ישראל רוצים גם שיהיה להם קצת תרבות משלהם, רוצים שאמנים מקומיים יתפתחו ויצמחו, בכל התחומים, ובשביל זה גם המדינה משקיעה כסף. כן, גם אם אתה אישית ל-א הולך להצגות של הבימה, או של הקאמרי. גם אם אתה לא מקשיב לפילהרמונית - סבתא שלי מקשיבה. ואתה לעומתה משתמש בכביש שהמדינה סללה לבית אל ובתשתיות שהיא סללה לבית אל שסבתא שלי לא צריכה.

אין מה לעשות, זוהי מדינה מורכבת על סך כל חלקיה. אתה יכול לבקש מנציגי הציבור שלך שיאבקו על הדברים שאתה סבור שצריכים להשתנות, אבל בסופו של יום זה קצת יומרני להגיד שאם דבר כאן או שם לא מוצאים חן בעיני, אז אוטומטית " רוב הכסף מבוזבז".

ספורט - אותו דבר כמו שכתבתי על תרבות. אותך לא מעניין ספורט, את רוב אזרחי המדינה כן. אנחנו כאן לא רק כדי לחיות, אלא מותר גם להינות - ואכן, יש אנשים שנהנים לראות קבוצות כדורגל, יש אנשים שנהנים להתאמן מתקני ספורט שפזורים בעיר, נהנים לשחק במגרשים של העירייה כדורגל או כדורסל, ועוד ועוד.

רישום פיקטיבי לישיבות - אתה יודע בוודאות כמה מהכסף הולך על אנשים שקרנים וכמה על כאלו שבאמת יושבים ולומדים תורה? איך אתה יודע? יש לך נתונים או שאתה שוב מסתמך על התקשורת ועל מה ש"מספרים" לך בנושא? בכמה ישיבות בבני ברק היית ב10 השנים האחרונות כדי לראות כמה אנשים מסך אלו שאמורים ללמוד שם, באמת יושבים כל יום ללמוד? 

וכן, אני בהחלט חושב שיש ערך גדול מאוד בתמיכה של המדינה בבחורי ישיבות וגם באברכים. המציאות מלמדת שלא זה מה שמשאיר אנשים ללמוד, אלא מה שהשאיר אותם היה הצבא, ובסופו של יום כמעט שום אברך לא מסוגל לאורך שנים להתקיים ככה - ואכן יוצאים יותר ויותר לעבודה. אז הכמה שנים שיושבים ולומדים - זה מעולה שהמדינה תומכת. ומי שמקדיש את חייו לתורה - כמובן גם צריך לקבל ואפילו יותר, שהתמיכה תגדל כל שנה. הסכם זבולון ויששכר, פחות או יותר...

בקיצור, כל זה בא להראות שהנתונים הרבה יותר מורכבים מהפשטות שבה ביטלת אותם כלאחר יד. ובעיקר - הרי גם לך בדיוק כמו לי אין באמת היכולת והידע לגשת לכל הנתונים הרלוונטיים כדי לדעת באמת מה "ביזבוז" ומה לא, ועל מה הולך כל כסף...

כמוני. וכמו שהבאתי במקור של הרב מלמד למעלה, לקהל יש זכות לכוף את כולו לשלם מיסים לדברים שונים, כדי לקיים חיי חברה תקינים, גם אם פרט אחד פה ושם לא מסכים עם זה. הקהל החליט שנותנים כסף לישיבות - גם אתה מחוייב לזה הלכתית. הקהל החליט שנותנים את הכסף גם לספורט - גם אתה מחוייב לזה הלכתית.

או מדין דינא דמלכותא, או מדין תקנות הקהל - הכל מובא בקישור ובציטוט שהבאתי ליזהר למעלה בשרשור, מהרב מלמד. 

ככה שאין פה "גזילה". אתה כמובן באמצעות נציגיך בטובי העיר = הכנסת - יכול ללחוץ שיותר ישקיעו פה ופחות שם. בסופו של יום , שום מדינה בערך לא מתנהלת כמו שאתה אומר ובכל זאת מדינות חיות וקיימות ומתפתחות. (וביטוח פרטי מראש לא מתחיל מאפס, מה לעשות - כי יש קופ"ח וכו'. ביטוח פרטי לא מממן הכל מכל כל. אם לא היה בכלל חוק בריאות חינם, תאמין לי שהכל היה יותר יקר לך וביראות הייתה רק לעשירים. אומנם גם היום יש בתי חולים פרטיים אבל בתי החולים הציבוריים הם המשרתים את רוב האוכלוסייה. בתי חולים פרטיים זה רק למי שבאמת יש כסף...לא לרוב העם.

שרון והירשזון, יהיה פחות כסף לשחק איתו.

חבר שלי נתמנה למנכ"ל בעמותה ציבורית הממומנת בידי משרד התרבות. על השבוע הראשון בעבודה הוא גילה ש-70% מהעובדים בעמותה שהוא קיבל לנהל, לא עושים שום דבר!

בעוד שבסופר אף פעם לא ראיתי עובד מובטל (למעט בהפסקה) אז בשירות הציבורי יש המון עובדים שלא עושים שום דבר, ואין לפוליטקאים כלים נגדם (כי יש הסתדרות..).

הדרך הטובה להלחם בפרוטקציוניזם הזה הוא לדאוג, בדרכים חוקיות, שלמדינה יהיה פחות כסף לחלק, להעביר, לתפעל, ולבקש מהפולטיקאים להתערב לנו פחות בכסף.

אבל אי אפשר לטעון שאם החוק לא בדיוק כמו שאני רוצה, אז זה "גזילה". אם יש ליקויים - ברור שצריך לתקן, לא אמרתי שלא. (אגב תמיד יש בג"ץ עד כמה שאתה לא מאמין בו, שאמור לטפל בנושאים כאלו...).

ולא, קיצוץ במס הכנסה הוא לא מה שיגרום שה70 אחוז עובדים האלו פתאום כן יעשו משהו - זה יגרום שלבית שלי לא יהיו תשתיות, אולי. זה יגרום שלא יהיו צהרונים לבני דודים שלי בירושלים. 

להלחם בשחיתותתמיד צריך אבל הדרך שאתה מציג לדעתי היא שגויה. צריך להילחם בשכל ובטוב טעם. להבין מה צריך להוריד ונגד זה ספציפית ללחום. לא ללחום נגד כל המערכת כי אז דבר לא יצליח.

ג םהוא מודע למגבלת כוחו.

קיצוץ במס הכנסה מוביל לצמיחה, ולהגדלת סכום הכסף הכולל שמסתובב במדינה. גם עם הפולטיקאים יודעים את זה, רק שאין להם אומץ מול ההסתדרות.

אלו הם חוקי מדינת ישראל. (כולל חוק התקציב)

יש לך דרך דמוקרטית להלחם בחוקים הללו אבל בשום פנים ואופן באמצעות הפרתם.

באותה דרך ניתן גם לשנות את התנהלות המדינה בנושאים שונים, כל מה שצריך לעשות הוא לבחור בנציגים אחרים לכנסת.

הטפה להעלמת מיסים אינה שונה במהותה מהטפה להשתמטות מהצבא או הטפה לכל סוג אחר של עבירה.

בנוסף, מדינת ישראל תובעת הרבה מאד מאזרחיה והיא צריכה לגמול להם על זה שהם נותנים מה שאנשים בעולם לא נתבעים לתת.

מדינה שלא נותנת גם לא מקבלת. 

לאכול רק את הצמר של הכבש (המגזר הפרטי), ולא את הכבש כולו, כי אחרת לא ישאר להם מה לאכול בכלל.

מדינת ישראל תובעת יותר מדי מאזרחיה, ובגלל זה אין לכאן עליה מארצות רווחה בהן אין אנטישמיות. א

נחנו מפסידים המון יהודים רק בגלל המיסוי המטורף פה בארץ - אף אדם שפוי לא מוותר על וילה בפרבר של ניו יורק עם שבורלט אימפלה או טויטה קמארי תמורת דירת 2.5 חדרים בפתח תקווה (המחיר אותו מחיר) ומזדה 3 בחניה.

(מי שקונה מזדה 3 קונה מזדה אחת לעצמו ואחת למדינה; חצי ממיכל הדלק זה מיסוי; אגרת רישוי מכניסה למדינה כ-3 מילארד שקלים. ועוד לא נגענו במע"מ (18%!!! איפה יש עוד מדינה עם מע"מ כזה?) מס הכנסה (30-50%!) ובסך הכל המדינה מכלה מעל 50% מהכסף במשק על כל הסעיפים שלה.

תרדו לנו מהגב, תפסיקו לתקצב את הכל - ספורט, תרבות, חינוך, בריאות. תנו לחיות.

לאף אחד אסור פה להקים קו אוטובוס בתשלום אם המדינה לא מאפשרת, והמדינה פשוט לא נותנת לאנשים לזוז בלי לשלם לה מס.

אז אנחנו מודים לה' גם על מה שיש, אבל בפרוש חושבים שכל דרך שהציבור עושה כדי לצמצם את תקציב המדינה היא טובה, ומשתדלים שלא לבקש הטבות למגזר שלנו אלא לבקש שיקצצו לכולם.

ואכן הציטוטים של הכתבות על הצרפתים שבורחים ארצה מהאנטישמיות - "מוילה בפריז - לקראוון ב<יישוב כלשהו>".

אין חילוק בין ארה"ב לישראל מבחינתי בתור האם להיות כלכלן או לא, זה מה שאני אומר.

ובסופו של יום, אחרי כל מה שאומרים על הקשיים וכו' וכו', מצטער, בתור בן של עובדת סוציאלית, אני לא מכיר מקרים של רעב א-מ-י-ת-י, שנובע ממצוקה א-מ-י-ת-י-ת (ואני מדגיש, אמיתית, ולא מדומה או נובעת מסדרי עדיפויות אידיוטיים של אנשים) במדינת ישראל - מה שלחלוטין לא נכון בארה"ב, כבר שנים רבות - שם יש הומלסים פשוטם כמשמעם, בכל מובן המילה, שמגיעים לחרפת רעב אמיתית לגמרי. בישראל זה מדומה, מתחייב לך.

ובסופו של יום, כאשר הנתונים בנתב"ג ובשאר מסופי היציאה מהארץ, כולם יחד, שקובעים בצורה חד משמעית שבשנה הקודמת יצאו מעל ל3 מליון ישראלים את הארץ - מה שאומר, בין שליש לחצי מתושבי המדינה - לחופשות וכו' בחו"ל - קשה לי לרחם יותר מידי על "מעמד ביניים" שמתונן שכמו ריקי כהן אין לו כסף לנסוע לחו"ל כל שנה אלא "רק" פעם בשנתיים. 

קשה לי לרחם על אדם שקונה שתי חבילות סיגריות ביום, ונעזר בחבילות מזון לשבת מרגון סיוע כלשהו.

קשה לי לרחם על מי שבוכה על מיסים אבל מחליף פלאפון שעולה 2000-3000 שקל, כל שנה/שנתיים. ומכונית כל כמה שנים.

ורבים מאוד הם אלו.

מי שב-א-מ-ת קשה לו, הוא ממילא זה שלא ממש משלם מיסים ישירים (עקיפים כן אבל זה סיפור אחר), אלא להיפך - הוא מקבל בעצמו השלמת הכנסה, קיצבת נכות/זקנה/מס הכנסה שלילי. 

ושוב, רוב ממוחלטשל מס הכנסה בישראל משולם על ידי העשירונים העליונים - 9 ו10, ואולי גם 8 (לא זוכר בדיוק את הנתונים שקראתי בעבר). והם עשירונים שלא נחשבים במעמד הביניים כיוון שלהם אין בעיה עקרונית לקנות מילקי... (אולי לא כולם שם יכולים לקנות בית בלי משכנתא,אבל להבדיל מאחרים - הקושי שלהם בלהחזיר את המשכנתא נמוך מאצל אחרים..).

והטענות שהחלוקה לעשירונים וכו' היא לא נכונה ולא "קבועה" - אפשר לראות שבגדול ה"עשירונים" לא משתנים בצורות קיצוניות כל שנה שנתיים וגם לא כל כמה שנים, ובגדול הם נשארים די קבועים ביחס בין הגובה של המשכורות בעשירונים השונים, וההכנסות, למשך לא מעט שנים. זה לא ששנה אחת העשירון העליון הוא מ20 אלף שקל לחודש, ובשנה לאחר מכן הוא מ40 אלף שקל... אלא זה תזוזות נורמליות לכאן ולכאן כל שנה. ככה שזה אכן די "קבוע", ואם הכל היה "ארעי" כל כך - אז התנודות היו חדות יותר, עניין של היגיון.

(הדגשה - התגובה לא כולה מכוונת רק להודעתך, פשוט קיבצתי לכאן תשובות שלי לכל מיני דברים שנאמרו בשרשור ועדיין לא הגבתי אליהם).

כל מה שבארץ אין חרפת רעב אמיתית זה רק בגלל ארגונים שתומכים באנשים שאין להם

אחרת היינו רואים בארץ גם הרבה כאלו

ארגונים רבים כאלו, מטוב לב אמיתי ומרחמים, אולי דווקא מנציחים מצב מעוות של אנשים ש"נהנים מההפקר", כאשר סדרי העדיפויות שלהם נשארים מעוותים לגמרי.

גם ללא ארגוני החסד, לא הייתה חרפת רעב אמיתית בישראל אלא רק צורך לסדר את העדיפויות שלך נכון - ולכן ארגון פעמונים הוא מאוד חשוב. (אגב, כשאני אומר בלי ארגונים - אני מתכוון לעומת זאת שהעזרה מהמדינה, הקיצבאות, הסוציאליות וכו', כן נשארים...). 

ארגון פעמונים מלמד אותך סדר עדיפויות נכון והתנהלות כלכלית נבונה.

אני לא מתכחש - אכן יכולות להיות משפחות שבמשך כמה שנים לא יוכלו להרשות לעצמן מילקי אפילו לא פעם בשבוע, וללכת למסעדות - אולי אולי פעם בשנה כפינוק מיוחד - אבל בהתנהלות נכונה, התייעלות כלכלית וידיעה מה חשוב ומה פחות חשוב - בישראל אין באמת רעבים כמו שיש באמריקה. 

מהעניין הפשוט שמדינת ישראל לא קפיטליסטית חריפה כמו אמריקה.

למה גוזלים את כספי ומשתמשים בו כדי לממן מחללי שבת?

מי שרוצה ללכת לראות כדורגל שיממן את זה.

למה גוזלים את כספי כדי לממן חינוך לא יצרני עבור חרדים או ערבים?

למה גוזלים את כספי כדי לתת קצבת ילדים לבדואים?

למה גוזלים את כספי כדי לממן את חיל חינוך-מחדש? (אגב - גוף שמאלני שבמאבק ערכי מוצהר עם הרבנות הצבאית)

יש פה מערכת כושלת שמנסה להטות את הכסף שלי לאינטרסים שלה, באמתלה של דברים טובים שצריך.

כל מי שמשלם מיסים כלשהם יכול לטעון שמממנים מכספו דברים שבעיניו הם מיותרים.

מה יגיד ערבי או עולה חדש נוצרי?

מה יגיד שמאלני?

מה יגיד חרדי?

חיי מדינה מחייבים פשרות בין דעות ובין קהילות וציבורים שונים

לעשות שהמדינה שלנו היא לא אך ורק קפיטליסטית - ואגלה לך בסוד שגם התורה לא. המדינה שלנו היא שילוב בין קפיטליזם לסוציאליזם, ולדעתי זה ראוי ביותר ויש מקומות שראוי עוד יותר סוציאליזם.

אתה דוגל במדינה קפיטליסטית מוחלטת בה ההתערבות בכספו של האזרח הוא פחות ממינימלי אפילו, והכל פרטי. אני סובר שזה יהיה אסון למדינה, ליהדות ולתורה.

לגיטימי שכל אחד יחשוב אחרת. לא לגיטימי לעבור על החוק. כיוון שאז אתה לא הולך לפי כללי המשחק. אתה רוצה - תיאבק בתוך המשחק לשנות את המשחק. אל תיאבק מבחוץ. (מבחוץ = בהעלמת מיסים וכו'...).כי ז-ה מה שמפורר מדינות.

האם אסור גם לסרב לפקודת גירוש יהודים?

דבר איתי.

אל תכניס לכאן דברים שלא דיברתי עליהם כעת, בבקשה קוראים לזה ניצלוש מכוער. כרגע דיברתי על כללי המשחק של המיסים וכו'. רק על זה. אז זהו.

אבל כמובן, כשאתה מתייחס למקור הלכתי שאני מביא כאל "סברות בלבד" - מסתבר שאין לי שום עניין יותר לדון איתך כי אתה מגחיך את עצמך ואת טענותיך.

הפסקה האחרונה שלך נוסחה בלשון כללית. היא דיברה על כללי המשחק בכלליות, ועל החוק בכלליות. על כן שאלתי: מה הגבול שלך?

כיון שזה מחלוקת גדולה אם מותר להעלים מס - גם אם את פוסקת שמותר, את לא צריכה להתערב במעשיהם של אחרים

כך שלא שייך כאן "סיוע לדבר עבירה", הוא פוסק כמו רב שמתיר, וזה מותר לו

בדיוק כמו שמי שלא סומך על היתר מכירה יכול לתת ירקות של היתר מכירה למי שכן סומך, והוא לא "מכשיל" אותו, כי הוא סומך על הפוסקים המתירים

וכיון שעל פי חוק מי שהעלים כאן מס זה לא את אלא החשמלאי, את נחשבת רק מסייעת, ואין איסור סיוע בדבר שהוא מחלוקת

שלא שייך לפניי עיוור בדבר הנתון במחלוקת הפוסקים. ק"ו במציאות של תרי עברי דנהרא כמו כאן.

ועכ"פ זה צריך להיות כל הדיון כאן

המקור שלי הוא רש"ז אויערבך

מעדני ארץ, הערות, סי' ז'; הערות סי' ח' כג

אם אני לא סומך על היתר מכירה בתור חומרה אז אתה צודק.

כיוון שאני לא סומך על זה בכלל מעיקר הדין אני לא יתן למישהו אחר.

(עכשיו כשהייתי עצור למרות שבכיף הייתי יכול להחליף מלפפון בעד תפוח לא עשיתי את זה בגלל זה)

אני יודע שאבא של הרב שלי פוסק שזה מותר רק אם אותו אדם הולך לפי פוסק אחד בהכל (אני מניח שיזהר יודע יותר טוב ממני)

אבל אם ברור לי שזה אסור אני לא יכשיל אחרים.

יש גישה של רבנים שמתייחסים להיתר מכירה כאילו אין בכלל היתר, ואין על מי לסמוך

וכבר כתבתי במקום אחר ששמעתי שהרב אלישיב ציוה על המוציא לאור למחוק את הקטע הזה מהמעדני ארץ, בדיוק בגלל זה

אבל זה מקרה ספציפי, זה לא כך בכל מחלוקת. 

(מה הסיפור הזה על המעצר? למה עצרו אותך? לא הספיק להם בתשעה באב?)

דבר שנמכר ב"מכירת חמץ" לדוג' ועוד.

כל דבר שאני חושב שהוא מעיקר הדין ולא חומרה.

(יניח בקבוק בשבת כשברור לי שהוא יפתח,בבית זה קורה לי מלא,אני עושה חור ופתוח בעצמי אם אני מביא בקבוק לשולחן,כי אם אני יביא לשולחן ברור שמישהו יפתח)

(שמעת שנעצרו ביום חמישי 5 פעילי ימין שניסו לפרוץ להר הבית?וביום ראשון שניים בשער האריות(השבטים,ליתר דיוק)? אז זה היה בין השאר אני)

אפשר להפריד את הפקק מהפס שלו עם סכין לפני שבת. ככה הבקבוק פתוח הלכתית, אבל סגור מבחינת טריות, גזים וכו'.

אני עושה את זה קבוע אצל ההורים שלי כשאני אצלם בשבת.

אבל לא תמיד אני זוכר

מס ויש רבנים שיגידו שזה עברה צדיק באמונתו יחיה ובעתיד יתן את הדין לשם או לשם! טכנית בגלל המצב הכלכלי הכללי היום זה לא כזה נורא לשלם פחות איפה שאפשר [לעניות דעתי]

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן

זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם

הטיפים שלי

להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות

לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה

קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים

אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.

דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג

ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לק"י

אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

ומורכב

אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

מאוד חשוב שהוא איתך

אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס

חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.

למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.

''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.

אין מיטות, לא מגיעים.

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.

ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.

רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.

זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.

אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.

אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה

בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.

מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.

יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.

אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.

שולחת חיבוק

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.

קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.

בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..

הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.

גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.

צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.

צריך זמן וסבלנות.

❤️

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook

עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות

לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.

או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣

פסח שמח 

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:

נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.

העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

קוצר רוח ועבודה קשה

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.

לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך

מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?