מעניין אותי להבין את המניעים של אלו שלא מצביעים או מצביעים למפלגות שברור שלא יעברו את אחוז החסימה.
בין אם מניעיהם הם שלא לקחת חלק במנגנון אותו הם רואים כמושחת
בין אם הם "טהרנים" שרוצים לבחור רק במי שנקי בעיניהם מכל רבב
בין אם מדובר בסיבות אחרות.
דעתי בנדון שאנשים אלו הם מקרה קלאסי של -
"ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו"
אשמח להרחיב אופקים
בס"ד
אם לא אמצע כזאת, אז לא אצביע.
אני מעדיף שלא לתת את הקול שלי למשהו שמייצג דברים שאני נגדם.
גם אם בשכלול הסופי ההצבעה שלך תביא לשיפור לעומת אי הצבעה?
לא עדיף להשיג הישג מינורי לעומת אי הישג בכלל?
החלטה מיניסטראלית פשוטה יכול לעשות מה ש200 מאחזים לא יעשו.
ועוד בדרכי שלום.
לא שווה?
בס"ד
גם אם זה אומר שלא אצביע בכלל.
למרות שלפני הבחירות שהמפה של המפלגות תהיה ברורה, אז אראה אם ישנה מפלגה שעונה יחסית לציפיות שלי ואז אם המפלגה שעונה על הציפיות שלי לא תתמודד אז אצביע לה. כיום אין כזו (שנמצאת בעדיפות השנייה).
אבל מה שכתבת דומה מאוד למה שעשו הפרנקיסטים.
בואו נעשה רע, כדי שתבוא הגאולה.
אין מושלם, במקום לעשות כל מה שאתה יכול כדי לשפר ולסמוך על הקב"ה שיתן לנו הזדמנויות אתה אומר, פוס אני לא משחק.
סליחה, אתה עושה גרוע יותר, אתה מקלקל.
שאלה: מלחמת ששת הימים היתה הזדמנות נפלאה, מתנה שפספסנו.
מה היה קורה אם היינו מוכנים אליה?
מה היה קורה אם המוני יהודים מאמינים היו בארץ באותו הזמן?
מה היה קורה אם הייינו מתעוררים להיות פעילים למען התורה העם והארץ, לא אחרי אוסלו (שבעט אותנו לשם) אלא חמש-עשרה שנים קודם?
מה תגיד כשגיע ההזדמנות הבאה ולא נהיה מוכנים?
אופס?!
אני ואתה כנראה לא מכירים את אותה התורה.
(לא התכוונתי שכך הגבת קודם, דיברתי על התגובה הנוכחית)
אין שום צורך להתפלסף, אם אתה לא רואה את זה אז באמת קשה יהיה להסביר.
זה ידרוש לילה שלם.
ברצינות?!
טוב אז קח את זה: טיבי יצביע בעד גירוש יהודים מגוש קטיף ובנט לא.
אתה באמת לא רואה שום הבדל?
לא יאומן
אלא שנכפה עליהם כחלק מהמשא ומתן?
מה היה קורה אילו הם לא היו בממשלה?
זו היתה ממשלת שמאל-ליכוד חרדים.
אתה יודע כמה מחבלים אז היו משתחררים?!
שוב, יש את אלו שנושאים בעול ויש את אלו שצועקים, ולא משנה מה החלופה היתה.
אתה רואה שכעושים א' יוצא ב', פעם פעמיים שלוש - רשמת כלל.
לומדים מטעויות.
בבקשה, הראה לנו איך היה נכון להתנהל במקרה הנוכחי.
ברצינות, אשמח אם תצליח להראות דרך ראלית.
בהתחלה עשו הסכם עם יש עתיד כדי למנוע ממשלת שמאל-חרדים, אם היו שוברים את מילתם אז הממשלה ההיא היתה מיד נכנסת לפעולה.
עכשיו המצב שונה כיוון שנכרתה ברית בין הליכוד לבית היהודי והחרדים חפצים בבחירות בכל מקרה (ומואסים בלפיד עוד יותר)
מתי בדיוק היה צריך לפרוש?
מה היה מביא עלינו ממשלת שמאל שהיתה מגמדת את ממשלת רבין?
יכול להיות שאתה צודק, קרוב לוודאי שהם צדקו.
הם אלו שלקחו את ההחלטה, לשם כך בחרו אותם
מי שקורא יכול לשפוט בעצמו.
(דרך אגב, הגירוש היה דוגמא בשליפה.
אבל לא נראה לך מעשה חמור הפגיעה בכל-כך הרבה יהודים?
טוב, הבהרת)
היו מביאים את דעא"ש לפה.
כידוע המכבים לא הצליחו בקרבות (בסופו של דבר) אלא הצליחו הודות לתמרונים פוליטיים ופשרות.
גם בניין הארץ בעבר נעשה תוך כדי פשרות, וגם המלחמה בנאצים וגם.. בעצם כל דבר שווה ערך שהעם היהודי השיג אי פעם.
זה שאתה לא רואה הבדל ביניהם זה, תקן אותי אם אני טועה, מכיוון שאתה לא מוכן לקבל פשרה, הסכמה זמנית של שיתוף פעולה בכדי להשיג מטרה משותפת.
בנט ואריאל יגנו עליך בחייהם, יתכן והם טועים לפעמים אבל זלזול כזה אין לו מקום.
דם שנשפך בכל מלחמה.
אי אפשר כיום להציל את כולם, העולם מורכב ויש הרבה השפעות.
אני מניח שאתה היית מתנגד גם ליהודים ששרתו בצבאות בעלות הברית במלחמת העולם השניה ושהחישו את נפילת הנאצים כיוון שאותם צבאות גם פגעו ביהודים (בפועל ובחוסר מכוון של פעולה)?
היית מתנגד לפיתוח הנשק הגרעיני של ארה"ב שכידוע פותח ברובו ע"י יהודים בגלל עמדותיה של ארה"ב כלפי יהודים לפני המלחמה שגרמו למוות של יהודים?
אם כבר טהרנות אז יאללה, בוא נחיל את זה על כל ההסטוריה היהודית.
בא נראה מה יוצא מזה
אפילו בימי דוד המלך היו כאלו שמתו במלחמות.
אבל כנראה שיש לך דרך קסמים לדאוג שאף אחד לא ימות. אם יש לך דרך מופלאה כל כך - אז בבקשה, אני מתחנן - תרוץ לכנסת, תקים מפלגה או תשתלב בתוך אחת ותושיע את כולנו!!!!
יש כאן הרבה שיכולים ללמד אותי, אבל את זה אני יודע.
אתה טוען שהתורה מצווה אותנו להיות מלאכים.
התורה מצוה לעשות את השיקול הראלי בהצלה.
אם אתה צריך לסכן את עצמך בכדי להציל אדם אחר, התורה מצווה אותך להציל את שניכם? לא
מלחמות דוד, אף אחד לא מת?
טוב, נראה לי שמיצינו.
אלא אם יש לך משהו להוסיף (התחלת לחזור על עצמך)
אחד ימות לא אומר שבפועל אתה לא יודע שבסבירות ריאלית יהיו גם אבידות.
מה לעשות שאנחנו לא חיים במציאות ניסית.
לא טרור ולא צבאות של מדינות אחרים, כל כך קל למגר בלי שום נפגע אחד. זה פשוט לא מציאותי.
זה לא אומר שלא נלחמים על החיים של כל יהודי. חלילה שנפקיר מישהו.
אם אתה מחר שר בריאות אתה תדרש להחליט החלטות שיגזרו את חייהם של מאות אנשים למיתה.
ואני מקווה שתעשה זאת אחרת מאות אלפים אחרים ימותו.
זה עול השלטון, מי שלא מסוגל לעשות זאת שיתן לאחרים את המלאכה.
ברצינות, תפתח ספר הסטוריה (יהודית וכללית), זה כאילו אתה לא יודע איך העולם מתנהל
מלחמה ומלחמה שהייתה לפחות מקום המדינה ועד היום.
אמרת שבאף אחת מהמלחמות לא נלחמו בצורה כזאת - הראתי לך את המקרה הכי עדכני, מלחמת צוק איתן, שבה חצי מההרוגים של הצד השני היו "בלתי מעורבים" כמו שטענת שבאף אחת מהמלחמות לא לחמו ככה. פתאום אתה משנה את הטיעון ואומר שלא אמרת שלא עושים את זה, אלא שזה "לא מוסר הלחימה". ובכן - מה מוסר הלחימה ומה לא, אתה לא יכול לדעת עד שאתה חלק מהמערכת ומוברג באמת למעלה. המציאות היא, כמו שראית, שבהחלט נהרגו הרבה אזרחים לא מעורבים. ואולי ז-ה מוסר הלחימה של צה"ל?
(וכמובן, הדוגמא של צוק איתן היא רק אחת. יש עוד המוני דוגמאות מכל מלחמות ישראל שהרבה "אזרחים ערבים לא מעורבים" נהרגו בהם...ולא מעט).
לפחות אל תעוות את מה שקורה במציאות. במציאות בהחלט הלחימה של צה"ל הורגת אזרחים "לא מעורבים". ולא מעט.
המוני יהודים ממיתה בעזרת שימוש בכוח שיש לנו שפוגע גם ב"אזרחים בלתי מעורבים" (ואני אפילו לא מדבר רק על מוות. לשב"כ ביו"ש למשל יש המון שיטות עבודה שחלקן בפירוש פוגעות ב"אזרחים בלתי מעורבים" (לכאורה..) - והפעולות האלו מצילות חיים של מאות ואלפי ועשרות אלפי אנשים).
כדי להכיר לעומק את סדרי העדיפויות קשה לדבר מבחוץ, ואם מדברים מבחוץ, אז הנה, אני מראה לך לא מעט מקרים שמוכיחים שסדרי העדיפויות הם בסדר, לדוגמא. נכון, יש תמיד טעויות - אין חברה אנושית מושלמת וגם בימי דוד המלך מתו חיילים. ואזרחים.
במשך כשבועיים באמת היו רק הפצצות מהאוויר.
הכניסה הקרקעית הייתה לצורך דבר שא-י אפשר לבצע מהאוויר. בשביל לטפל במנהרות.
בתים ממולכדים, מחבלים שמסתתרים, בונקרים של נשק - זה דברים שאי אפשר להוריד לגמרי מהאוויר. אפילו לא אם תתפרע לגמרי ונניח תשמיד שלושתרבעי מעזה - הבונקרים עדיין קיימים ויכולים להתחבא שם אלפי ועשרות אלפי מחבלים ואולי אפילו יותר (ולא, להפציץ ולהרוג שלושתרבעי מעזה זה בלתי אפשרי בכל מקרה, ואני לא אפתח שוב את הנושאים האלו).
ובסוף, שוב, יצאו, והמשיכו את המלחמה מהאוויר.
אתה רוצה הרבה דברים אבל אתה לא מעורה עמוק בתוך המערכת ולא יכול באמת להבין את מכלול השיקולים, אתה לא מספיק מנוסה כדי להבין מה ב-א-מ-ת אפשר לעשות.
אתה חי בעולם נעים ונחמד שבו ברור לך בדיוק איך הכל צריך להיעשות - אבל זה לא העולם שאנחנו חיים ויכולים לחיות בו, חבוב...ואני אומר את זה באמת מתוך הערכה אליך. אתה יודע שאין לי שום דבר נגדך. אבל צריך להפריד בין דמיונות ורצונות ערטילאיים, אידיאולוגיות עליונות ומרוממות שבהן ברור בדיוק איך הכל נעשה - לבין עולם המעשה. לבין המקום שבו פועלים ויש עוד המון גורמים מסביב שמשפיעים ושאיתם צריך לעבוד.
אז אתה רואה - כן הצבא לא "דואג" לא להרוג אף אזרח - כשצריך וכשזה העניין, הוא הורג גם אותם. אז נכון שהוא לא תמיד הורג אותם ושאתה חושב שכאן וכאן וכאן זה לא צריך להיות ככה וככה - אבל בגלל זה להגיד ש"לא נלחמים בצורה שחיי חיילנו קודמים לאזרחי האויב" - זה אמירה פשוט לא נכונה ומעוותת מציאות.
אני לא הולך להיכנס עמוק לעניין...לא כעת.
אך בוודאי יש הבדל בין גלאון וטיבי, לביבי ובנט. אשמח שתשאל את רבך ותגיד לי מה הוא אומר...
בס"ד
אם זאת הייתה דרך ההתבטאות הלגיטימית בפורום ובחברה הכללית, אז לא הייתה עם זה שום בעיה. אבל כל עוד זה לא, אלא זה מצטייר בד"כ בכדי להוריד בערך, אז זה לא מספיק.
הם ניצחו בזכות אמונה תמימה והליכה איתנה.
כשהם התחילו לעשות "תמרונים פוליטיים" החלה הידרדרות שסופה בהבאת הרומאים, הפיכה לנציבות רומית ובסופו של דבר - החורבן.
לא שלא היתה "אמונה תמימה והליכה איתנה" אבל יהודה המכבי גם נקט בתימרונים פוליטיים ויונתן אחריו הרבה יותר.
בעזרת תמרונים אלו הצליחו להגיע לעצמאוך יחסית גבוהה.
ניתן לסכם שצריך שהתמרונים לא יפגעו בעקרונות והאמירה העקרונית לא תפגע ביכולת לתמרן.
יש עשרות אלפי אנשים שאף מפלגה לא קרובה לייצג אותם, ולא רואים הבדל בין מי שהחזון שלו זה מדינה פלשתינית (נתניהו), אלו שהצהירו שלא יהססו למסור שטחים (ליברמן וכחלון) ומי שתומך באוטונומיה לערבים ואמר ש99.9 אחוז מהערבים נאמנים למדינה (בנט). כל אלו גרועים מהשמאל המוצהר משום שהם מתחזים לאנשי ימין, גונבים קולות מאנשי ימין ומעבירים אותם למחנה השמאל. זכותם של אנשים לא לחשוב כמוכם והגיע הזמן שתפנימו את זה.
אם גם אתה מבטיח להשתדל לזלזל פחות בדעות של אנשים שלא חושבים כמוך, אז גם אני מבטיח להשתדל קצת יותר להפסיק לזלזל בדעות של אנשים אחרים... (בדעות. לא באנשים. אני לא מזלזל בבני אדם יהודים גופא, סתם ככה).
בס"ד
אז כל אחד יקפיד וישמור על עצמו לדבר יותר בנחת ופחות בהתלהמות, יותר בנעם ופחות בזלזול - ולכולנו יהיה בעז"ה יותר טוב פה!
בהצלחה לכולנו!
(וכאן בבקשה לסיים את הנושא הזה. תודה).
אין טעם להצביע לאף אחד, בגלל הסכמי אוסלו המדינה תלך לאבדון, בלי קשר לעומד בראשה.
בשאר התחומים הימנים מתגלים כשמאלנים, השמאלנים בעת הצורך יוצאים למלחמות, הקפיטליסטים הופכים לסוציאליסטים וכן להיפך.
בנושאי דת ומדינה די ברור שיד הליברלים החילוניים תהיה על העליונה במוקדם או במאוחר: יוכרו הזרמים הלא-אורתודוקסיים, יינתן אור ירוק לנישואים אזרחיים וכיו"ב.
אז למה סתם לבזב חצי שעה על הליכה לקלפי? עדיף לקרוא ספר.
למה שקרה בחורבן?
אין שום קשר בין המקרים\המניעים\האנשים וכו'
ועדין לא הבנתי איך זה מתקשר למי שלא מצביע בבחירות, או מצביע למי שלא עבר את אחוז החסימה, לפחות מהסיבות שאני יודעת עליהם.
אולי תאיר את עיני?
דבר ראשון- באמת שמצביע אחד יותר או פחות, ואפילו מאה מצביעים, לא ישנו יותר מדי, (בניגוד לרבי זכריה שהשפיע על הכל)
דבר שני- יש דברים שאסור לוותר עליהם, גם במחיר כזה.
אני לא אתן את הקול שלי למישהו שהתורה לא מעניינת אותו מספיק ועלול לתת יד לחוקים שתומכים בעברות של יהרג ובל יעבור, כדי שיתמכו חוקים אחרים. (וזה עלול לקרות, גם אם החשש יחסית רחוק)
ויש הבדל גדול בין הריגת אדם מדין רודף להצבעה בכנסת..
בס"ד
מצביעה למפלגה שמאמינה בה. (בן ארי)
אם היא תעבור או לא תעבור זה כבר לא בידיים שלי.
ותמיד יש תקווה שהפעם הם כן יעברו, כמו שקרה בעבר,
וגם אם לא, אז לפחות כאשר מפלגות אחרות שנבחרו עושות דברים איומים בעיניי,
אני יודעת שידינו לא שפכו את הדם הזה.
ואין שום קשר לענוונותו של בן אבקולס.
כי כאן המציאות היא לא וודאית...
אם לא היו כל ההפחדות שאולי הם לא יעברו את אחוז החסימה,
אותם אלו שמשתייכים אידיאולוגית למפלגה הקטנה יותר,
היו מצביעים לפי מצפונם באמת, היא כן הייתה עוברת גם בפעמים עברו,
ויכול להיות שלאחר שנה ותשעה חודשים אנשים שבחרו במפלגות גדולות יותר רק בגלל חשש שהקטנה לא תעבור, ישובו ויצביעו לפי מצפונם באמת.
הוא חזות הכל, ושם קורים הדברים החשובים באמת שקובעים מה יהיה פה.
אז אני מסכימה באופן חלקי שזה נכון- אכן זה סוג של בית מחוקקים ויש השלכות למה שקורה בכנסת.
אבל אני ממש לא חושבת שזו החזית העיקרית, וממש לא חושבת שהפוליטיקה היום היא זו שקובעת את פני המצב.
אי לכך ובהתאם לזאת אני לא מרגישה צורך עז להצביע, ויתרה מזאת- מרגישה שזה אקט קצת מיותר.
או לדחות רשמית את הסכמי אוסלו (מאז השתלטות חמס על עזה היתה לה עילה לעשות זאת) או לחזור לקווים של A B C ולא לזוז מהם מבחינת התיישבות. כמובן שצהל יהיה חופשי לנוע בכל מקום שיש בו סכנה בטחונית.
המצב הנוכחי בו שרים מעודדים זחילה התיישבותית לאזורי A B פוגעים בכל מפעל ההתישבות.
60 אחוזים של של שטחי C הם השג לא מבוטל.
בבקשה תשובה עניינית ולא השמצות ונבולי פה.
נער גבעות עם כבשים נראה כמו ילד שטעה בדרך.
… לא מדברים?
אפשר גם באופן הדרגתי, בדיוק כמו הגאולה שמתקדמת הדרגתית מול העיניים שלנו עם ההשתתפות שלנו
אם הוצע לבצע שינויים במערכת המשפט בהסכמה ובאופן הדרגתי, למה לא לבצע אותו דבר ביו"ש, בלי מהפכות קיצוניות ובאופן הדרגתי.
כל תהליכי הגאולה, התחילו מ'משוגעים לדבר' שהלכו כחלוצים לפני המחנה, כשהרוב הדומם קצת העריך מרחוק ותמך וקצת שם להם ברקסים.
כמובן, הדבר הנכון זה שהממשלה תכריז על ריבונות מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. אבל יש מציאות, לא רק אצלינו גם אצל יהושע בן נון היו אילוצי מציאות. בתוך האילוצים - מה שמקדמים זה חיובי.
אחרי שרה"מ הצהיר על העתקת 'פרויקט החוות' לנגב ולגליל.
(על נקודה 1. בדבריו על הראיון דילגתי, כי אינה רלוונטית לנושא)
2. נתניהו לוקח קרדיט על החוות ביהודה ושומרון ומדבר על העתקתם לגליל ולנגב - גם כאן ניתן לראות עיקרון חשוב. נתניהו כלל לא היה מיוזמי פרוייקט ההתיישבות, ושינוי המרחב ביהודה ושומרון. להפך, במשך שנים הוא התנגד ומנע את פיתוח ההתיישבות. אחרי שנים ארוכות של מאבק של נוער הגבעות, מול הריסות חוזרות ונשנות והתעמרות של הממסד, בעקבות פרשת דומא נבקעה החומה והחל שינוי שהתעצב לאט לאט בדמות החוות החצי-מוסדרות גם אז נתניהו לא היה יוזם, אלא במקרה הטוב נגרר. ההישגים הגדולים של החוות והגבעות - בפירוק מאחזי ההשתלטות של הרשפ, שנתניהו העלים מהם עין במשך שנים, היו כרוכים במאבקים רבים וגינויים מול תפיסות ששלטו בצמרת פיקוד מרכז שנתניהו נתן להם גב. וגם זה היה לאט ומעט, עד שסמוטריץ נכנס לממשלה
למה האמירה הזו חשובה? לא כדי להתחשבן עם נתניהו על העבר, להפך, כדי ללמוד על העתיד. העובדה שנתניהו מנכס לעצמו את השינוי ומדבר על העתקתו לנגב ולגליל - מלמדת שיש שכר לפעולתך. גם דברים שנתניהו מתנגד אליהם, ותחת אחריותו הממסד מתנכל, כשמגיע היום והמציאות מוכיחה את עצמה - הוא יצטרף להצלחה.
וזה כמובן מלמד גם על המאבק על התיישבות בשטחי B. גם אם כיום נתניהו מדבר נגד, ובפיקוד מרכז שולחים מדי יום כוחות הרס לפינוי. יום יבוא והם יצטרפו ואז יקשרו לעצמם כתרים על התהילה.
3. וזו נקודה מאד חשובה: נתניהו מדבר על העתקת מודל החוות לנגב ולגליל. ראוי לשאול למה חוות? אם יש שם מדינה וריבונות, למה לא לעשות פרוייקט ייהוד מסודר מטעם המדינה ולא שישען על חלוצים בודדים?
התשובה היא שצריך להכיר במציאות. בניגוד לכפי שרגילים להגיד בראיונות בתקשורת, ש"היה עדיף שהמדינה תעשה אבל היא לא עושה" וכו'. העובדה שהשינוי ביהודה ושומרון קורה על ידי יחידים, חלוצים, והרבה מאד בשטח האפור, היא לא מצב של בדיעבד, או לפחות לא בדיעבד במובן המקובל.
למדינה יש גם חסרונות, היא דבר מאד מסורבל ומאד כבול. אם זה היה תלוי רק במדינה לא היתה התיישבות ביוש בכלל - לא משנה איזו ממשלת ימין היתה. אם זה היה תלוי במערכת מלמעלה - לא היה ניצחון בעזה אילולי שיטוח המבנים שהתחיל מלמטה. וגם ביהודה ושומרון הערבים היו מנצחים.
הטרור הערבי נשען תמיד על המרחב שיש לו (מעין דוד וגוליית הפוך, להבדיל וכו') מול המדינה. ותמיד הצליח להביך אותה ולהכריע (כאמור, זו היתה הסיבה שרבין התייאש ורצה שהרשפ תטפל בלי בגץ ובלי בצלם. הוא כמובן לא הבין את התכנית של ערפאת). ההצלחה של החוות והגבעות קשורה לזה שנוער הגבעות משוחרר יותר, זה לא באג זה פיצ'ר והפיצ'ר.
אי אפשר להכניע אויב שפועל בטרור בלי פעולות תגמול רק עם פעולות סיכול, וגם כשהצבא מותח את עצמו לפעולות שבעבר לא נעשו זה לא היה יכול להספיק לבד.
ההבנה הזו מחייבת חשיבה מעמיקה על הגבולות, על המשמעות ועל הסכנות ובעיקר מצריכה המון המון בהירות דרך ונחישות. אבל בלעדיה אי אפשר לנצח לא ביהודה ושומרון, ולא בגליל.
הצלחה הרבה פעמים היא ברגע שמישהו אחר לוקח אחריות על זה כי הוא מבין שכדאי.
לקח יפה לחיים שלמדתי לא מזמן
נתניהו וסער מפחדים מתגובת האמריקאים והארופים למהלך כזה,מרבית שרי הליכוד מפחדים בעיקר מהתגובה התקשורתית, מהלך כזה יוביל גם לעימות של בכירי הצבא מול הממשלה כמו גם חידוש הסרבנות. מנגד, צריך לזכור שכל מהלך ההתישבות ביו"ש, החזרה לצפון השומרון וכל מפעל החוות בשטחי C, התחיל מעשים "לא חוקיים" של בודדדים, תזכרו כמה פעמים צהל פינה את ישיבת חומש. הבעיה העיקרית היא הפרובקציות של אנרכיסטים שמאלנים ותקשורת עויינת. חבל שבלוט לא מוציא צווי הרחקה מנהליים לאנרכיסטים .
… פשוט רוצה להזכיר את אוסלו כל הזמן.
חייב להצביע למפלגת משפט צדק.
בתכלס יש אזרח שנמק שלושה עשורים בכלא בגלל שהשבכ רצח את ראש הממשלה וזיני לא עושה כלום.
מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.
עמיר כן רצח את רבין (ראה כמה וכמה מאמרים באתר "א. א. קונספירציות" וגם את הפוסט של יגל הנקין על תאוריית הכדורים שהוחלפו)
"משפט צדק" כל פעם מקבלת את מספר הקולות השווה למספר העוקבים של עמוד המפלגה בפייסבוק, שזה כ-500. למישהו הזיזו הקולות האלה? גזר הדין של עמיר בוטל הוא הומתק? מי שרוצה לפעול לשחרורו, מוזמן להשתמש בשיטות הרבה יותר הגיוניות כמו למצוא מספיק תורמים ואז לשכור לוביסטים, לנהל קמפיין ציבורי מקצועי ועוד.
כל הכבוד למפלגה שמחזקת את שורותיה עם תלמידים מובהקים של הרב קוק זצ"ל
אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.
מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור
להכרזה שלו יש ערך משמעותי.
הוא מאמין בהעתק והמשך של תפיסת הבית היהודי עם איילת שקד, ינון מגל, ואלי אוחנה.
מעוז ולייטנר הם דמויות בעיתיות בעיניו.
חוץ מזה שמעוז אכן בעייתי, סתם בזבז כסא בכנסת ארבע שנים. לא מועיל בכלום וגורם אנטגוניזים לכל מה שכולנו מסכימים עליו.
לא מכיר את לייטנר ושות', אבל אם באמת היה רוצה מקום בכנסת ולא סתם לעקוץ את ג', היה מתחיל מלהתאחד עם 'הקהל' ועם 'אח"י'.
היו מוסיפים עוד 1500 קולות ביחד, וכל קול חשוב.
להזכירך שזה יותר ממספר הקולות שהלך הנוכל לחפש בפחי האשפה של ועדת הבחירות המרכזית.
לגבי 'נעם' ההערכה הפשוטה שלי, אין לי מושג מה סמוטריץ' חשב, שאכן הם ישרפו מעט מאוד והרבה יותר מזה מהמתלבטים בין הצה"ד לכל מיני מפלגות "מרכז" יעזבו.
כלומר - צירוף מעוז היה מקטין את הסיכוי לממשלת ימין.
הפעם לא ישרפו לשמאל כמה מנדטים של מרץ ושל בל"ד.
ולגוש הימין, עוד לפני שהתחלנו בכלל, הולכים להישרף כמה מנדטים של וינטרים וחרדים.
אולי בסוף הרב אברג'יל יורה לחסידיו להצביע לבן גביר (הם מאוד מקורבים), אבל עדיין המצב לא טוב. הכל תלוי בהעלאת שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.
אלא כדי להביע תמיכה.
אתה בעצם אומר שהוא "סתם" התפקד? בשביל האמירה שבזה
וזה אמירה משמעותית (אומר זאת כאחד שסיכוי סביר שלא אצביע להם עדיין) שמפקד בכיר במילואים במלחמה הנוכחית מביע אמון בסמוטריץ' בהינתן ההישגים וההתנהלות במלחמה.
לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',
אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,
אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,
אצל גולן יש אנשי מחאה,
אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.
זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה
…מעורר את התקווה להתחדשות.
שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.
…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.
תיזהר מחרדים, הם יחזירו אותך לאוסטרליה...
זה לא בדיחה.
בס"ד
הדיווח הבוקר על הלחץ של נתניהו לאיחוד בין אבי מעוז לבין בצלאל סמוטריץ' - הוא טעות בעיניי
מפלגה שפעם אחר פעם רצה ומתאבדת בשביל בסוף להצליח להיכנס - זה בעיניי סביר. יש אחוז חסימה גבוה שצריך לצלוח וזו הדרך היחידה בסוף לעשות חיבורים, וזה אכן מה שעשו נעם בתחילת דרכם. אבל זה לא הסיפור כעת. אבי מעוז קיבל פעמיים את הצ'אנס שלו ולא עשה כלום! העשייה שלו בכנסת מסתכמת בנאומים נגד הפרוגרס ושני חוקים וחצי שעברו בקריאה טרומית.
למה צריך לעזור לבן אדם כזה, שקיבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, להיבחר שוב פעם?! בן גביר לדומה, הצהיר כל הזמן שברגע שהוא יכנס לכנסת הוא יוכיח את עצמו וייצור לו בייס - מה שאגן קרה. אבל אצל מעוז זה לא קרה והוא עדיין מייצג את עצמו ולא הרבה מעבר לזה.
אתמול פרסם דביר עמר, פה בערוץ 7, שגורם בסביבת רוה"מ אומר לו "מהסקרים שלנו גם אם אבי מעוז ירוץ לבד ישרוף בגג כמה אלפי קולות בודדים. לעומת זאת אם יתחבר עם סמוטריץ יבריח קולות שינדדו לאופוזיציה - יותר מהקולות שיביא". מוטב שכך ינהג נתניהו גם הבוקר.
הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.
ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.
כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.
כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.
בס"ד
בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.
וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!
ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.
כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.
לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.
בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.
זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.
בס"ד
היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.
אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.
עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.
בס"ד
בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.
נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.
והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.
פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.
מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.
גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.
בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.
לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.
אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.
הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.
לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.
כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.
כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.
לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.
-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת
היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.
כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.
מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.
הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.
יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.
וממילא הוא לא הטריל.
פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.
בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.
בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.
בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.
ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.
ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.
אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.
אבל אוי השנאה.
אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.
אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.
זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.
בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.
רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).
הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?
כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.
ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.
בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.
והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי
היא אכן בסכנת סגירה.
העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.
מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.
הרעש העצום עם בן זאיד (שהיה או לא היה), פתח תיבת פנדורה אחרת שקצת נשכחה:
בימים שסביב 7 באוקטובר 2023, צייץ עיתונאי "הארץ" ניר גונטז' (@gontarzn) גילוי דרמטי: הוא סיפר כי מתוקף קשריו ברצועת עזה, הוא זיהה לפני ה-7 באוקטובר שצמרת חמאס ירדה מתחת לאדמה באופן מסונכרן ושקט. גונטז' פנה מיוזמתו לאחד מגופי הביטחון, התריע שזה סופר חריג וזעק ש"משהו קורה שם".
אם המידע על בן זאיד מעורר סערה, הידיעה הזו בוערת פי כמה - כי כאן לא מדובר בהערכה כללית, אלא במידע שטח מדויק בזמן אמת שהונח ישירות בידיים של גורמי הביטחון בישראל.
והשאלות הקשות חייבות להישאל:
* מי הם "אחד מגופי הביטחון הרלוונטיים" שניר גונטז' העביר להם את המידע הזה בזמן אמת?
* האם שב"כ או אמ"ן התעניינו בכלל? האם מישהו מהם חזר אליו בזמנו לשאול מה הסיפור, מי נעלם ומה הפרטים?
* מה קרה אחרי שפרצה המלחמה? האם לפחות אז, כשהבינו את גודל המחדל, מישהו ניסה לברר איתו מה בדיוק היה שם?
תמליל של הציוץ (תודה לגרוק):
:ציוץ 1 (11 באוקטובר 2023, 21:28):
יש לי מקורות בחמאס עזה. אני בקשר רציף עמם. מנטר בעזרתם את שקורה ברצועה בשגרה, ומה שקרה ולא קרה בנוגע לישראלים שמוחזקים אצלם מזה זמן.
לפני פרק זמן, שרלוונטי בעיני לאירוע השבת האחרונה, שמתי לב שצמרת חמאס עזה ירדה אל מתחת האדמה. הצלחתי להבין שמדובר על הצמרת ברחוב, ושהירידה נעשתה באופן מסונכרן ושקט.
ציוץ 2 (המשך):
פניתי לאחד מגופי הביטחון הרלוונטיים לניטור הביטחוני של הרצועה, ואמרתי: "אני מרגיש מחויב להגיד לכם, שמשהו קורה שם, ושצמרת הארגון ירדה מתחת לאדמה". אמרתי שזה סופר חריג בעיני ומעורר תשומת לב מיוחדת.
______
מי שמכיר את מלון וולדורף אסטוריה יודע שזה מלון יוקרה אולי הכי יקר בארץ.
נאמר שכדי להכנס בשעריו אדם ממוצע צריך לקחת משכנתא.
בוא נגיד שאיש לא נקרא לפגישה שם "באקראי" לפי הדיווח על וינטר ולייטנר.
אין שום סיכוי ששני אלה נפגשו שם באקראי במלון הזה דווקא לקראת סגירת הרשימות ודיברו שם דברי תורה, כל מי שמכיר את המלון הזה מבין את זה היטב.
אני חושש שיש מליארדר מאחורי לייטנר ואני חושב שעם שיווק נכון למאוכזבי החברה החרדית לייטנר עשוי להיות הפתעת הבחירות.
לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון
הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).
היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.
גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.
שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.
הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה
זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)
בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.
הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??
אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.
גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.
יגמור מחוץ לכנסת.
תרשמו.
אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.
זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,
לא יודע מאיפה
יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.
למעשה הוא לא יקבל חצי אחוז.
לדעתי.
עכשיו הוא נכנע ל'אישה חרדית עכשיו' ולקמפייו הזה וצירף לרשימה שלו אישה חרדית שמאלנית.
רבים נוהגים לפנטז בצורה תיאורטית על חלוקה בין "מדינת יהודה" ל"מדינת ישראל" – לא מפני שמדובר בתרחיש מעשי, אלא כדי לחקור באופן ניסויי איזו גישה ביטחונית ואידיאולוגית באמת עובדת.
במלחמה האחרונה קיבלנו הזדמנות נדירה, כמעט במעבדה, לבחון את ההנחה הזו במציאות:
* זירת עזה: המקום שבו בוצעה התנתקות מלאה ופונתה הנוכחות האזרחית והצבאית.
* זירת יהודה ושומרון: המקום שבו לא הייתה התנתקות ונשמרו השליטה הביטחונית וההתיישבות.
הפער בין השטחים הללו אינו מבוטל – הוא תהומי, והנתונים מדברים בעד עצמם:
פער המחיר הדמים
* אבידות בקרב ישראלים: הרוב המוחלט של הנופלים והנרצחים במערכה – אזרחים וחיילים כאחד – הם מגזרת עזה (בשיעור של כ-95%–98% מכלל החללים במלחמה), לעומת אחוזים בודדים בלבד שנפלו בגזרת איו"ש.
* אבידות בקרב הפלסטינים: גם מהזווית של בלתי-מעורבים ונפגעים בצד השני, המספרים בעזה גבוהים בעשרות מונים מאשר ביהודה ושומרון (למעלה מ-95% מכלל ההרוגים הפלסטינים במערכה מרוכזים בעזה). ההתנתקות לא חסכה חיי אדם – היא הביאה להרס ולחורבן נרחב פי כמה לשני הצדדים.
ההשוואה הזו מתבססת אך ורק על המשתנה של ההתנתקות. אם נלך צעד אחד אחורה ונבחן מה היה קורה אלמלא הסכמי אוסלו והכנסת הרשות הפלסטינית, המצב הביטחוני והיציבות היו טובים פי כמה.
אין עוד צורך בניסויים מחשבתיים או בפנטזיות על חלוקת הארץ – הניסוי כבר בוצע במציאות, והתשובה ברורה לחלוטין.
כרגע לרש"פ יש אינטרס ברור לא לחמם את הגזרה.
אם הרש"פ יחליטו לפתוח במלחמה דומה למה שהחמאס עשה.
ה7/10 יראה קטן לעומת מה שהם עלולים לעשות.
הם הרבה יותר מאורגנים. יותר חמושים. כמות גדולה יותר ופרוסים כל יותר שטח שמכיל אזרחים.
ה' עוזר לנו שזה לא יקרה.
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).
