ממה שאני יודעת, זה לא כל כך חד משמעי כמו שזה הפך להיות בשנים האחרונות

שכל אחד ישאל את הרב שלו וזהו

ומי שמתיר מתיר רק אם לא ראה אותה וזה מוקלט.. 

לא התייחסתי למה שתיארה מבחינה הלכתית אלא לפקפוק באנשים שאין שום סיבה לחשוד בהם 

(וכן ראיתי שיש שמתירים שירים בסגנון מסויים גם בשירת יחיד)

לשמוע אשה שרה לבד?

אין לזה שום היתר.

גם יחד קשה למצוא היתר, ובוודאי לבד כשרואה אותה.

אלא יכול להיות שהוא נקלע למקום ששרו - ואז כדי שלא לבייש, לא הלך - וזה "הנאה הבאה לו בעל-כרחו". יש משהו כזה בהלכה.

מעשה שהיה...  כשהיה איזה ארוע "מלכותי". והוזמנו הרב קוק זצ"ל והרב חיים זונפלד זצ"ל.

ופתאום הופיעה זמרת.

הרב קוק ברח מיידית מהאולם, רץ. ר"ח נשאר, הוריד את ראשו וסתם את אוזניו. שאל אותו על כך המשמש שלו, איך זה שהוא ה"קנאי" נשאר.. אמר שזה משום "כבוד המלכות"..

סחטיין!!

מה שהבנתי נהג ככה, ולכן שמע את אום כולתום כל עוד לא ראה תמונה שלה, וברגע שמישהו הראה לו תמונה שלה, הפסיק לשמוע אותה - האם מבין השורות אפשר להבין מדבריך שהרב עובדיה "המציא" פסק הלכה כזה ואין לו על מה לסמוך?

ככה שאם צריך לחכוך בדעת האם הרב עובדיה "המציא" לטענתך, או שלא - נראה לי שעדיף לכל אחד להאמין שאתה זה שממציא, ולמעשה אומר דבר מאוד חמור על אחד מגדולי הדור האחרונים שהיו לנו - שהוא "ממציא" ואין לו על מה לסמוך.

אין סיבה שמישהו כאן יחשוב שאתה הצודק והרב עובדיה "ממציא" משהו מסברת ליבו נטו, בלי שום יכולת להסמיך את זה על דעה עתיקה כלשהיא - בטח ובטח כאשר לא הבאת שום אמירה של אחד מגדולי הדור האחרונים שאומר מפורש שהרב עובדיה המציא מדעתו ואין שום דעה כזאת...

האם יש לך אמירה מפורשת כזאת של גדול דור? (ולא, אמירה שיש גדולי דור שלא מתירים את זה זה לא מספיק - כמובן שאין מניעה שגדולי דור לא יתירו, אלא מה שאתה טוען זה שבעצם הוא המציא לגמרי - אז אני הייתי רוצה לראות גדול דור שטוען לא רק שזה אסור, אלא שהרב עובדיה המציא לגמרי את ההלכה הזאת).

ולמעשה, אם זה לא נכון - הרי שזאת הוצאת שם רע.

ולא ידוע לי שמותר להגיד הוצאת שם רע כי "זה מה שאני חושב שהוא האמת".

הרי אם אני חושב שהאמת היא שאתה, סתם זורק, רפורמי - האם מותר לי להגיד את זה, ו"לנפנף" את אלו שמבקשים ממני להביא מקור מוסמך לכך, באמירה "זה לא ויכוח ענייני, אני חושב שזה אמת.." - הרי זה מגוחך.

זה רק כדי להמחיש, כמובן שלא אמרת כאן על מישהו שהוא רפורמי - אבל בעצם, כתבת והודית, שאתה אומר שהרב עובדיה בדה הלכה מליבו - זאת אמירה מאוד מאוד מאוד חמורה, ולכן מצווה עליך להוכיח אותה, כי אם אתה לא טורח להוכיח אותה - זה סתם הוצאת שם רע על הרב.

אם אתה חושב שיש גדול דור שאמר במפורש שהרב עובדיה המציא כאן הלכה - אנא תביא את שמו של גדול הדור וכן את הפסק שלו, או לכל הפחות ציון מקור.

אי אפשר להביע כל דעה שרוצים, במיוחד לא כאשר במשתמע זה אומר - אני טוען שגדול דור (או אפילו כל רב, אבל לצורך העניין, גדול דור זה אפילו חמור יותר) המציא משהו - זה בלתי הגיוני שכל אחד יוכל רק "להביע" את זה על גבי הפורום בלי שיחשוב אפילו להוכיח את דבריו בשום דרך.

והאם אתה בטוח שעברת על כל הראשונים, כמו שהרב עובדיה אולי עבר? האם אתה בטוח שהרב עובדיה לא הכיר כמה וכמה ראשונים שאתה לא מכיר ואולי על סמך אותם ראשונים החליט מה שהחליט?

אני שואל - מאיפה לך העוז להגיד במפורש שהרב עובדיה טעה, על סמך מחשבה שלך על פי מה שאתה למדת בעצמך - הרי לא ברור לך שככל הנראה הרב עובדיה למד יותר ראשונים ואחרונים וגמרא ממך? וכי לא ברור לך גם שיראת השמיים שלו לכל הפחות כמו שלך, ולכן אין סיבה להניח שסתם בגלל תאווה לשמוע שירת נשים, פסק מה שפסק?

אני שואל ברצינות ובענייניות כי כואב לי מאוד שזה מה שיוצא ממך, ובלי שום רצון לעמוד מאחורי מה שאתה אמרת - לזרוק אמירה מאוד חריפה ו"לברוח" בלי לרצות לעמוד מאחוריה, זה כואב - במיוחד כשמדובר בגדול דור.

בקישורים שהבאת כתבת ש"יש שחולקים" - זה הבדל שמיים וארץ.

האם אלו שחולקים עליו אומרים שאין שום מקור שהרב עובדיה נסמך עליו? לא ראיתי שזה כתוב באותה הודעה שקישרת אליה.

אני דיברתי על הנקודה הזאת. אתה אמרת שהרב ממציא ושלמעשה אין שום מקור ושום ראשון שאומר כמוהו - זה מה שהבנתי ממך. האם לא זה מה שאתה אומר? אם לא זה מה שאתה אומר ואתה לא טוען שהרב עובדיה לא נסמך על אף ראשון והמציא את ההלכה הזאת נטו בדור האחרון בלי שהוא נסמך על כלום - אם אתה לא טוען את זה אנא הבהר את דבריך כי הם ממש ממש לא מובנים.

ואם אתה כן טוען שהרב עובדיה לא נסמך על אף ראשון - איפה זה מובא בקישור שהבאת לי? מי טען שם שאף ראשון לא טוען כמוהו? רק כתוב שם שיש שחולקים וכן שאולי הרב עובדיה לא התייחס לראשון כזה או אחר - אבל לא כתוב שם שהרב עובדיה לא נסמך על אף ראשון.

מבין אותי? 

מה שכתבת היה ללא שום מקור, ללא כלום, רק "מדעתי האישית" - וזה נראה רע, רע מאוד מאוד מאוד.

עצם זה שאתה מתחיל (וזה רק מתחיל) להביא מקור כלשהו זה כבר משהו, אם כי לא מספיק, כיוון שכמו שכתבתי, לא הבאת כאן את המקור בפועל, ובנוסף, לא הראית שהרב לא מסתמך על אף אחד.

בפועל, בנתיים, יש לנו כאן אמירה שלך מול אמירה של הרב עובדיה - במצב שכזה, עם כל הכבוד, בהחלט יש עניין של הירארכיה הילכתית ולכן זה מאוד בעייתי לדעתי להגיד את זה סתם ככה כלאחר יד. לחשוב את זה לעצמך, תחשוב, אבל לכתוב את זה בפורום פתוח בלי לפתוח באמת את הדיון ההלכתי - אלא כאמירה שלמעשה בפועל אומרת אמירה חמורה על הרב עובדיה בלי ביסוס באותו מקום שאתה אומר - זה לא הכי פשוט. 

אשמח אם תביא כאן מראי מקומות למה שכתבת. ואם אזכור כאשר אראה שוב את הרב בוטבול, חתנו של הרב זצ"ל, שמידי פעם מעביר שיעורים במחוזותינו, אשתדל אם אצליח לשאול אותו על הפסק של הרב ועל מה שאתה אומר.

לכל הפחות, אם כבר, ראוי אולי לכתוב סיוג כמו: "לפי מה שאני יודע אינני מכיר ראשון שהרב עובדיה נסמך עליו, אך אין זה אומר שהרב עובדיה בדה מליבו", או משהו בסגנון... "אני הקטן סבור שישנם ראשונים שאינם מסתדרים לפי הרב עובדיה". כל דבר...אבל לא לכתוב בצורה נחרצת שהרב עובדיה המציא משהו.

ככה אני אישית חושב, ובדיוק כמוך, אם אני חושב שיש דעה מוטעית ובפרט כאשר היא נכתבת בפורום, ובפרט אם אני סבור שזה משהו לא ראוי כנגד רב גדול - או ציבור גדול אבל זה דיון אחר - אני דואג להגיד את זה (וההבדל בינינו הוא שאני כותב "מולך" ואתה כותב "מול הרב עובדיה" ).

מלבד העובדה, כמובן - שאם גדול דור פוסק משהו, אז בהחלט אין בעיה ללכת לפי פסקו, כל עוד הוא לא חזר בו, גם אם אתה הקטן חושב שלא כך. כך שזאת לא "דעה מוטעית", זאת "דעה מוטעית לדעתך". ככה אני סבור. בפרט, למשל, אם מדבר באנשים שהרב עובדיה הוא רבם - אז עוד יותר יש סיבה להגיד שבכל מקרה עליהם ללכת כרבם. 

כל טוב...

יש לו תקדים?

משהו? 

אני לא סובר ככה. אני אומנם מודה שלא נכנסתי עמוק עמוק לתוך הסוגיה, ובכל זאת, אין סיבה לחשוב שהרב עובדיה, מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים, "המציא" משהו מליבו רק כי זה מה שרצה. אני אומנם לא יכול לענות בשמו על מה הוא התבסס - אבל עדיין, כאשר עומד מולי הרב עובדיה עם מה שעשה, והאמירה של חסדי הים בלי שום ביסוס גם כן, רק "אמירה" - למי נראה לך כדאי לי להאמין יותר - לרב עובדיה או לחסדי הים?

ברור שלרב עובדיה. ולכן אני גם סבור שזה חמור להגיד אמירה כזאת על הרב עובדיה (אמירה שחסדי אמר במפורש והודה שאמר, ככה שלא סתם חשבתי שזה מה שהוא טוען, אלא גם כתב את זה במפורש) - כאשר לא טורחים לבסס את האמירה על הרב עובדיה במשהו בעל "Cשר".

גם אם היית אומר ש"לענ"ד הרב טועה".. עדיין לא היה נראה טוב..

אבל להגיד "וזה היתר לא נכון", בפסקנות, אם התכוונת כנגד היתר של הרב עובדיה (לא בקיא בהיתרו, האם הוא לא דיבר דוקא ברדיו, שזה עוד שינוי) - זה ממש לא שייך. "הירארכיה"..  גם אם אתה משוכנע כך - שזה בהחלט אפשרי.

"האמר רבא גמירי דאין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות".

יש שחלקו, אבל "מומצא" זה לא.

אם ננטרל את עניין ההרהור, מה הפגם בעצם ההנאה?

לא שיש בכך בעיה, אבל יש הבדל בין גזירת הכתוב לסברא.

אם אני מבין אותך נכון, אם הדיון הוא על ספרות הראשונים, אז אתה בעיקר מתבסס על דבריו של הראבי"ה שכתב בפירוש שאין לחלק בין המצבים. השאלה היא האם אז זה לא ניסיון לאחוז את החבל בשתי קצוותיו שכן הוא מגביל את האיסור בכללותו רק לעניין ק"ש.

ועוד כמה דברים:

- האור זרוע משווה את דין קול באישה לאיסור הסתכלות (ובשונה מהראבי"ה, הוא אינו קושר זאת לק"ש).

- גם אם נניח שהדברים הם חד משמעיים כדבריך, ושמדובר באיסור גורף על עצם ההנאה, האם אין מקום ללחלק בין דרגות הקרבה השונות (בדומה למה שכתב המשנה ברורה ס' ע"ה ס"ק י"ז)?

כיוון שמדובר בדרבנן. אם זו רק אסמכתא, זה עדיין מצריך סברא והדרא קושיא לדוכתא.

*לא מדוייק. מדוע לא שייך? 

*במובן הזה- זו עצם השאלה- האם כל אישה מוגדרת כערווה לעניין קול. ושוב, הגלגל כבר מופיע במשנ"ב.

כולם סוברים שיש איסור, השאלה מהו. וכאמור, הראב"יה עצמו מחלק בין ק"ש.

לא מצליח להבין מדוע אתה אומר שמהות האיסור מוסכמת על פי כולם בראשונים, כאשר זה לא כך.

אבל השאלה היא מה מהות האיסור ובעקבותיה מה נאסר. וסביב זה יש מחלוקת. עוד בדברי הראשונים.

זה גבר ששר ובנות מצטרפות אליו.

א. זו לא הופעה של אישה.

ב. כשאדם שר חזק הוא לא שומע.

וזה פיתרון די מצוי אצל מחנכי בנות, שכאשר התנאים מצריכים, הם שרים איתם, ושרים  די בקול, ושומעים את עצמם בעיקר.. (לפעמים גם "נשענים" עם הפנים על הידיים, ובלי שאף אחד מרגיש האצבעות על האוזניים...).

קל וחומר כאשר הוא שר ברמקול, עם עוד מישהו, אז ברור ששומעים את עצמם, לכל היותר עם איזה "מלמול" ברקע..

וברור שכל ה"הופעה" הזו, נועדה כדי להשפיע טוב על הבנות. בשעת צורך, סומכים גם על דברים יותר דחוקים מזה. הכל לפי מה שהאדם מכיר את עצמו, ואת התחומים שבהם ניתן "לזוז" עדיין בתוך הגדרים הבסיסיים (לכן, אם פותחת השרשור ראתה רב כך - באמת כדאי לשאול אותו ישירות).

אין לכך קשר לשמיעה של אשה שרה לבדה.

אבל אני יודע חד שיש היתרים

וחוץ מזה, שלצערנו עדיין לא כולם שומרים תרי"ג לגמרי

כולם צריכים עוד להשתפר

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

לק"י

ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.

מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.

(והציונות היא חלק מהתורה....).

זה נשמע שנקודת ההנחה שלך היא שזה "רע" שהוא הלך לשם. "לו הוא יודע" הוא לא היה הולך. אבל - לו הוא היה יודע... מה בדיוק?

(שהתורה בלבד חשובה לו).

אלא למה הוא כן שם לב!

הוא שם לב למקום שמחשיב תורה! למקום שהיא אוהלה של תורה!

לק"י

את התורה או מחשיבים פחות?

אם ככה, את טועה...

(ובכל מקרה, קשה לי להאמין שהוא מבין את ההבדלים בין ישיבות).

כי הוא באמת לא ממש מבין בהבדלים ובמה שלנו כל כך חשוב.

זה בעברית, וזה תורה. 

את זה היא מעריכה.

שהוא הלך למקום של תורה.

ואת זה גם את מעריכה.

עוד לפני שבודקים אם זה תורה שמשלבת ציונות או לא... מבינה?

ישיבת חברון פשוט מאוד גדולה, הרבה תלמידים, מקום מרשים, אז לקחו לשם. 

הוא הרי לא מבדיל ביניהם.

פשוט הגבתי ל"פרצוף העקום" שעשו פה בשירשור הזה, כאילו יש משהו פסול בלבוא ל"חברון"

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.